Transcript מערכת ההובלה

‫הביולוגיה של האדם בהדגשת ההומאוסטזיס‬
‫מערכת ההובלה‬
‫נושאי השיעור‬
‫חלק א'‬
‫תפקידי מערכת ההובלה‬
‫מבנה המערכת‪ :‬המחזור הגדול והמחזור הקטן‬
‫תפוקת לב וויסות קצב הלב‬
‫חלק ב'‬
‫כלי הדם (עורקים ורידים ונימים) – התאמה בין מבנה לתפקוד שינוי בזרימת הדם‬
‫לאיברים השונים במצבי פעילות שונים‬
‫לחץ דם‬
‫טרשת העורקים‬
‫תרגול נוסף על כל נושאי השיעור‬
‫מצגת המשך‪ :‬רקמת הדם‬
‫תפקידי מערכת ההובלה‬
‫התפקידים העיקריים של מערכת ההובלה‪:‬‬
‫•הובלה של חומרים שונים‪:‬‬
‫דוגמאות‪ :‬הובלת חמצן מן הריאות לתאי גוף;‬
‫הובלת ‪ CO2‬מתאי הגוף לריאות;‬
‫הובלת תוצרי העיכול ממערכת העיכול אל תאי הגוף;‬
‫הובלת הורמונים מבלוטות ההפרשה אל אברי המטרה‪.‬‬
‫בשיעור זה נתמקד בתפקיד זה!‬
‫•הגנה וחיסון‪ :‬תאי הדם הלבנים פועלים נגד גורמים זרים החודרים לגוף*‪.‬‬
‫•באורגניזמים הומאוטרמיים* (בני אדם ושאר היונקים ועופות)‪:‬‬
‫שמירה על טמפרטורת גוף קבועה בעזרת כיווץ‪/‬הרחבה של כלי הדם ההיקפיים‬
‫בעת פעילות גופנית נוצרים בתאי השרירים עודפי חום‪ .‬במצב זה יש הרחבה של כלי הדם‬
‫ההיקפיים‪ ,‬הדם הזורם בקרבת השרירים מתחמם‪ ,‬וכאשר הוא זורם בכלי הדם ההיקפיים‪,‬‬
‫החום עובר ממנו אל האוויר‪ ,‬שהטמפרטורה שלו נמוכה יותר‪.‬‬
‫בעת שהות במקום קר‪ ,‬כלי הדם ההיקפיים מתכווצים ופחות דם זורם מתחת לעור‪ ,‬ולכן פחות‬
‫חום עובר מן הגוף לסביבה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לדם תפקיד חשוב בשמירת ההומאוסטזיס של טמפרטורת גוף קבועה*‪.‬‬
‫*בעלי חיים שיש להם מנגנונים משוכללים לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סימולציות המתארות את תפקודה של מערכת ההובלה בהעברת חומרים בין אברים שונים בגוף‬
‫סימולציה‪ :‬מעבר חמצן וחומרי מזון אל התאים‬
‫אפשר לראות בסימולציה את תפקודה של מערכת ההובלה‬
‫בהעברת חומרים בין אברים שונים בגוף‪.‬‬
‫סימולציה‪ :‬מערכת ההובלה‬
‫‪3‬‬
‫מבנה מערכת ההובלה‬
‫מערכת ההובלה מורכבת מהלב ומשלושה סוגים של כלי דם (צינורות)‪:‬‬
‫עורקים‪ ,‬וורידים ונימים‪.‬‬
‫בתמונה רואים את העורקים ואת הורידים‪.‬‬
‫הנימים הנמצאים בין העורקים לוורידים‪ ,‬אינם מופיעים מכיוון‬
‫שקוטרם קטן יותר מקוטר העורקים והוורידים במספר סדרי גודל‪.‬‬
‫עורק הוא צינור שמזרים דם מכיוון הלב‪.‬‬
‫וריד הוא צינור שמזרים דם לכיוון הלב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מסלול זרימת הדם וחילופי החומרים עם הרקמות‬
‫בזמן שהדם עובר בריאות מתחוללים‬
‫חילופי גזים בין הדם בנימי הריאות ובין נאדיות הריאה‪:‬‬
‫חמצן עובר מהנאדיות לדם‪ ,‬ופחמן דו‪-‬חמצני‬
‫עובר מהדם לנאדיות‪.‬‬
‫הדם זורם ללב‬
‫(לצד השמאלי של הלב)‪,‬‬
‫הדם מוזרם אל‬
‫הריאות‬
‫הדם חוזר אל הצד‬
‫הימני של הלב‬
‫הלב מתכווץ ו"דוחף"‬
‫את הדם אל כל חלקי הגוף‪,‬‬
‫לב‬
‫גוף‬
‫בזמן שהדם זורם בנימים בקרבת תאי הגוף עוברים‬
‫ממנו אל התאים חמצן וחומרי מזון‪ ,‬ומהתאים לדם‬
‫עוברים פחמן דו‪-‬חמצני וחומרי הפרשה אחרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המחזור הגדול והמחזור הקטן‬
‫מחזור הדם מורכב מהמחזור הגדול והמחזור הקטן‪:‬‬
‫ריאות‬
‫מחזור הדם הקטן ( מחזור לב‪-‬ריאות‪-‬לב)‬
‫כולל את כלי הדם שמעבירים דם מהלב‬
‫אל הריאות וחזרה אל הלב‪.‬‬
‫(כולל‪ :‬עורקים‪ ,‬ורידים‪ ,‬נימים)‬
‫מחזור הדם הגדול (מחזור לב‪-‬גוף‪-‬לב)‬
‫כולל את כלי הדם המעבירים דם מהלב לגוף‬
‫ובחזרה מהגוף ללב‪.‬‬
‫(כולל‪ :‬עורקים‪ ,‬נימים‪ ,‬ורידים)‬
‫לב‬
‫גוף‬
‫‪6‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫א‪ .‬סמנו ליד כלי הדם המסומנים במספרים אם הוא עורקים‬
‫או ורידים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו את תכולת החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני בכל צינור‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫ריכוז גבוה‪/‬ריכוז נמוך‪:‬‬
‫ריאות‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪o2 /O2‬‬
‫‪cO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪co2 /‬‬
‫ג‪ .‬ציינו לגבי כל אחד מהצינורות אם הוא שייך למחזור‬
‫הגדול או הקטן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לב‬
‫ד‪ .‬היכן נמצאים הנימים?‬
‫שימו לב!‬
‫עורק הוא צינור שמזרים דם מכיוון הלב‪.‬‬
‫וריד הוא צינור שמזרים דם לכיוון הלב‪.‬‬
‫גוף‬
‫‪7‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫נימים‬
‫ריאות‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ד‪ .‬הנימים הם צינורות הדם הקטנים‬
‫ביותר הנמצאים בין העורקים‬
‫לורידים (מחברים ביניהם)‪.‬‬
‫נימי המחזור הקטן נמצאים בריאות‪,‬‬
‫סביב נאדיות הריאה‪ ,‬ואלו נימי‬
‫המחזור הגדול נמצאים בקרבת כל‬
‫תאי הגוף בכל אברי הגוף‪.‬‬
‫המחזור‬
‫הקטן‬
‫ורידים‬
‫עורקים‬
‫‪O2‬‬
‫‪coO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪co2‬‬
‫עורקים‬
‫המחזור‬
‫הגדול‬
‫שימו לב!‬
‫עורק הוא צינור שמזרים דם מכיוון הלב‪.‬‬
‫וריד הוא צינור שמזרים דם לכיוון הלב‪.‬‬
‫המחזור‬
‫הקטן‬
‫‪2‬‬
‫לב‬
‫ורידים‬
‫‪cO‬‬
‫‪O2‬‬
‫‪2‬‬
‫המחזור‬
‫הגדול‬
‫‪o2‬‬
‫‪co2‬‬
‫גוף‬
‫נימים‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫נימים‬
‫תמונה של רשת נימים‬
‫תרשים של רשת נימים המחברת בין עורק לווריד‬
‫‪© Filipchuk Oleg Vasiliovich/shutterstock.com‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫כתבו בתוך העיגולים שבתרשים את שמות כלי הדם הבאים של המחזור הגדול על פי סדר‬
‫הזרימה בהם‪ .‬היעזרו במילים הבאות‪:‬‬
‫עורקים‪ ,‬ורידים ראשיים‪ ,‬נימים‪ ,‬עורקיקים‪ ,‬ורידים‪ ,‬עורק ראשי‪ ,‬ורידונים‪.‬‬
‫ריאות‬
‫לב‬
‫המחזור הגדול‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫כתבו בתוך העיגולים שבתרשים את שמות כלי הדם הבאים של המחזור הגדול על פי סדר‬
‫הזרימה בהם‪ .‬היעזרו במילים הבאות‪:‬‬
‫עורקים‪ ,‬ורידים ראשיים‪ ,‬נימים‪ ,‬עורקיקים‪ ,‬ורידים‪ ,‬עורק ראשי‪ ,‬ורידונים‪.‬‬
‫ריאות‬
‫עורק‬
‫ראשי‬
‫לב‬
‫ורידים‬
‫ראשיים‬
‫עורקים‬
‫המחזור הגדול‬
‫ורידים‬
‫נימים‬
‫ורידונים‬
‫עורקיקים‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫בתמונה א' נראים כלי הדם המובילים דם מהלב לראש (האדומים)‪ ,‬וכלי הדם המובילים דם‬
‫מהראש ללב (הכחולים)‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הם שייכים למחזור הגדול או הקטן?‬
‫ב‪ .‬מי מהם העורקים ומי הורידים?‬
‫ג‪ .‬בתמונה ב' נראים נימי הדם בעין‪ .‬הסבירו את הקשר בינם לבין כלי הדם הנראים בתמונה א'‪.‬‬
‫‪© istockphoto.com/ Aaliya Landholt‬‬
‫‪© istockphoto.com/ Mario Arruda‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫בתמונה א' נראים כלי הדם המובילים דם מהלב לראש (האדומים)‪ ,‬וכלי הדם המובילים דם‬
‫מהראש ללב (הכחולים)‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הם שייכים למחזור הגדול או הקטן?‬
‫ב‪ .‬מי מהם העורקים ומי הורידים?‬
‫ג‪ .‬בתמונה ב' נראים נימי הדם בעין‪ .‬הסבירו את הקשר בינם לבין כלי הדם הנראים בתמונה א'‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬כלי הדם בראש שייכים למחזור הגדול‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלי הדם המובילים דם מהלב לראש הם העורקים‪ ,‬וכלי הדם המובילים דם מהראש חזרה‬
‫ללב הם הורידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנימים הם כלי הדם הקטנים ביותר‪ ,‬הם מתפצלים מהעורקיקים‪ .‬הנימים מתחברים יחד‬
‫ויוצרים את הוורידונים‪ .‬הנימים אינם מופיעים בתמונה הימנית מכיוון שקוטרם קטן מקוטר‬
‫העורקים והוורידים בהרבה סדרי גודל יותר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫האם בכל העורקים זורם דם עשיר בחמצן ובכל הורידים דם עני בחמצן?‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫האם בכל העורקים זורם דם עשיר בחמצן ובכל הורידים דם עני בחמצן?‬
‫נימים‬
‫ריאות‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לא‪.‬‬
‫עורקי המחזור הגדול מובילים דם עשיר בחמצן‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬עורקי המחזור הקטן מובילים דם דל‬
‫בחמצן (מהלב לריאות)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עורק מוגדר לפי כיוון הזרימה (צינור‬
‫שמזרים דם מכיוון הלב) ולא לפי תכולת הדם‬
‫שבו‪.‬‬
‫ורידי המחזור הגדול מובילים דם דל בחמצן‬
‫ועשיר ב‪ ,CO2 -‬אולם ורידי המחזור הקטן‬
‫מובילים דם עשיר בחמצן ודל ב‪(CO2 -‬מהריאות‬
‫ללב)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬וריד מוגדר לפי כיוון הזרימה (צינור‬
‫שמזרים דם לכיוון הלב) ולא לפי תכולת הדם‬
‫שבו‪.‬‬
‫המחזור‬
‫הקטן‬
‫ורידים‬
‫עורקים‬
‫‪O2‬‬
‫‪coO‬‬
‫‪2‬‬
‫‪co2‬‬
‫המחזור‬
‫הגדול‬
‫עורקים‬
‫‪2‬‬
‫לב‬
‫ורידים‬
‫‪cO‬‬
‫‪O2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪o2‬‬
‫‪co2‬‬
‫גוף‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫שאלה ‪:5‬‬
‫תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו‪ .‬במסלולו‪ ,‬תא זה היא חייב‬
‫לעבור דרך‪:‬‬
‫א‪ .‬הראש‬
‫ב‪ .‬הריאות‬
‫ג‪ .‬מעי הדק‬
‫ד‪ .‬הכבד‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:5‬‬
‫תא דם אדום עבר מיד ימין של אדם והגיע לרגל ימין שלו‪ .‬במסלולו‪ ,‬תא זה היא חייב‬
‫לעבור דרך‪:‬‬
‫א‪ .‬הראש‬
‫ב‪ .‬הריאות‬
‫ג‪ .‬מעי הדק‬
‫ד‪ .‬הכבד‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫התרשים שלפניכם מתאר את‬
‫מערכת ההובלה‪.‬‬
‫א‪ .‬הקיפו בעיגול לבן את כלי הדם‬
‫השייכים למחזור הקטן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬נניח שנקודה ‪ 1‬בתרשים‬
‫מתארת את הנימים בראש‪ ,‬ואילו‬
‫נקודה ‪ 2‬מתארת את הנימים‬
‫בקצות אצבעות הרגליים‪ .‬סמנו‬
‫בעזרת קו בצבע צהוב את‬
‫המסלול שתעבור טיפת דם‬
‫מנקודה ‪ 1‬לנקודה ‪.2‬‬
‫באיזה מחזור עובר המסלול‪,‬‬
‫הגדול או הקטן?‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫התרשים שלפניכם מתאר את‬
‫מערכת ההובלה‪.‬‬
‫א‪ .‬הקיפו בעיגול לבן את כלי הדם‬
‫השייכים למחזור הקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נניח שנקודה ‪ 1‬בתרשים‬
‫מתארת את הנימים בראש‪ ,‬ואילו‬
‫נקודה ‪ 2‬מתארת את הנימים‬
‫בקצות אצבעות הרגליים‪ .‬סמנו‬
‫בעזרת קו בצבע צהוב את‬
‫המסלול שתעבור טיפת דם‬
‫מנקודה ‪ 1‬לנקודה ‪.2‬‬
‫המחזור הגדול‬
‫‪1‬‬
‫המחזור הקטן‬
‫‪2‬‬
‫משימות דומות לשאלה זו תמצאו בסימולציה מסלולים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫מדוע יש צורך במשאבה (הלב) במערכת ההובלה ‪ +‬שאלה ‪7‬‬
‫יש צורך בלב על מנת‪:‬‬
‫א‪ .‬לאפשר זרימה גם נגד כוח הכובד (למשל לראש)‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאפשר זרימה מהירה לכל חלקי הגוף למרות הפיצול למספר עצום של צינורות‪.‬‬
‫הלב מורכב משני חלקים‪ ,‬שמאלי וימני נפרדים לחלוטין‪.‬‬
‫כל אחד משני החלקים מורכב מעלייה וחדר‪.‬‬
‫* שסתומי מפרשים‬
‫נמצאים בין העליות לחדרים‪.‬‬
‫*שסתומי כיסים‬
‫נמצאים בין החדרים לעורקים‪.‬‬
‫נדון בשסתומים בהמשך‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫מהו היתרון בהפרדת הלב לשני חלקים נפרדים לחלוטין?‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫מהו היתרון בהפרדת הלב לשני חלקים נפרדים לחלוטין?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫היתרון בהפרדת הלב לשני חלקים נפרדים הוא מניעת ערבוב בין דם עשיר בחמצן המגיע מן‬
‫הריאות אל הצד השמאלי של הלב ומוזרם לגוף‪ ,‬ובין דם עני בחמצן המגיע מן הגוף אל הצד‬
‫הימני של הלב ומוזרם לריאות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫שאלה ‪ :8‬ההבדל בעובי הדפנות של החדר השמאלי והחדר הימני‬
‫שאלה ‪:8‬‬
‫יש הבדל גדול בעובי הדופן של החדר השמאלי והימני של הלב‪ .‬עובי הדופן של החדר השמאלי‬
‫גדול בהרבה מעובי הדופן של החדר הימני‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫עובי דופן‬
‫החדר הימני‬
‫עובי דופן‬
‫החדר‬
‫השמאלי‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:8‬‬
‫יש הבדל גדול בעובי הדופן של החדר השמאלי והימני של הלב‪ .‬עובי הדופן של החדר השמאלי‬
‫גדול בהרבה מעובי הדופן של החדר הימני‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ככל שהדופן עבה כך יש בה יותר שרירים והיא מסוגלת להתכווץ חזק יותר‪.‬‬
‫החדר השמאלי דוחף את הדם למרחק גדול (לכל חלקי הגוף) וגם בחלק מהמקרים‪ ,‬נגד כוח‬
‫הכובד (לחלקי הגוף הגבוהים מהלב) ולכן הוא צריך להיות חזק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬החדר הימני דוחף את הדם למרחק קצר‪ ,‬ולכן הוא אינו צריך להיות חזק‪.‬‬
‫אם החדר הימני ידחוף את הדם בעוצמה גדולה מדי הוא עלול לגרות לקריעת נימי הדם‬
‫בריאות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬סמנו בתרשים את שמות חלקי הלב ושמות העורקים והוורידים הראשיים*‪.‬‬
‫ב‪ .‬סמנו בעזרת ִחצים את כיוון זרימת הדם בלב‪.‬‬
‫* שמות העורקים והוורידים הראשיים אינם נכללים ברשימת המונחים בסילבוס‪ ,‬אולם אנו מניחים‬
‫שהם נלמדים בכיתות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬סמנו בתרשים את שמות חלקי הלב ושמות העורקים והוורידים הראשיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סמנו בעזרת ִחצים את כיוון זרימת הדם בלב‬
‫וריד חלול‬
‫עליון‬
‫אבי העורקים‬
‫עלייה ימנית‬
‫עורק הריאה‬
‫עלייה שמאלית‬
‫ורידי הריאה‬
‫וריד חלול‬
‫תחתון‬
‫חדר שמאל‬
‫‪25‬‬
‫קישור לסימולציה‪ :‬לב פועם‬
‫חדר ימני‬
‫‪25‬‬
‫מחזור הלב‬
‫הדם נכנס ללב מהוורידים אל העליות‪ ,‬עובר לחדרים‪ ,‬ומוזרם מהם אל העורקים‪.‬‬
‫ללב יש שני מצבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הרפיה – הלב מתרחב והלחץ בו יורד‪ ,‬עקב כך‪ ,‬דם עובר מהוורידים אל הלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬התכווצות – הלב מתכווץ (תחילה העליות‪ ,‬ומיד לאחר מכן החדרים)‪ ,‬הלחץ בו עולה והדם‬
‫נדחף החוצה אל העורקים‪.‬‬
‫מחזור אחד של הרפיה והתכווצות נקרא מחזור הלב‪.‬‬
‫בין העליות והחדרים ישנם שסתומי המפרשים‪ ,‬ובין החדרים‬
‫והעורקים ישנם שסתומי הכיסים‪.‬‬
‫השסתומים מאפשרים תנועה רק בכיוון אחד‪.‬‬
‫קולות הלב הם קול סגירת שסתומי הלב‪.‬‬
‫כל "דפיקת לב" מורכבת משני צלילים עוקבים‪:‬‬
‫הראשון נוצר מסגירת שסתומי המפרשים‬
‫והשני נוצר מסגירת שסתומי הכיסים‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫מחזור הלב = פעימת לב (הרחבה מעבר לנדרש על פי הסילבוס)‬
‫שלבי מחזור הלב‪( :‬הרפיה והתכווצות אחת של הלב) כלומר פעימת לב אחת‪.‬‬
‫דיאסטולה‬
‫סיסטולה‬
‫הרפיה‪ :‬דם נכנס מן הוורידים לעליות (מן הוורידים החלולים אל‬
‫העלייה הימנית ומוורידי הריאות אל העלייה השמאלית)‪ ,‬ומקצתו עובר גם‬
‫לחדרים‪.‬‬
‫התכווצות העליות‪ :‬הדם עובר מן העליות לחדרים‪ .‬שסתומי המפרשים נפתחים‬
‫עקב לחץ הדם מכיוון העליות‪.‬‬
‫התכווצות החדרים‪ :‬הדם עובר מן החדרים לעורקים (מן החדר השמאלי לאבי‬
‫העורקים ומן החדר הימני לעורק הריאה)‪ .‬שסתומי המפרשים נסגרים עקב לחץ‬
‫הדם מן החדרים לכיוון העליות‪.‬‬
‫שסתומי הכיסים נפתחים עקב לחץ הדם מכיוון החדר אל העליות‪.‬‬
‫בהרפיה של מחזור הלב הבא‪ :‬הדם נמצא בעורקים‪ .‬לחץ הדם גורם לסגירת שסתומי הכיסים‪,‬‬
‫וכך נמנעת חזרת הדם מן העורקים לחדרים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬
‫הלב‪ :‬התאמה בין מבנה לתפקיד (סיכום)‬
‫‪ .1‬הפרדה מוחלטת בעזרת מחיצה בין הצד הימני לצד השמאלי‪.‬‬
‫היתרון‪ :‬מניעת ערבוב של דם עשיר בחמצן שמגיע מן הריאות ומוזרם לגוף‪ ,‬עם דם דל‬
‫בחמצן ועשיר ב ‪ CO2-‬שמגיע מן הגוף לצד הימני של הלב ומוזרם לריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬התאמה בין עובי הדופן (חוזק השריר) של כל אחד מארבעת מדורי הלב לבין מרחק‬
‫הזרמת הדם‪:‬‬
‫דופן החדר השמאלי היא העבה ביותר‪ ,‬כי החדר השמאלי מזרים דם למרחק רב (לכל‬
‫הגוף)‪.‬‬
‫עובי דופן החדר הימני קטן יותר‪ ,‬כי החדר הימני מזרים דם למרחק קצר (לריאות)‪.‬‬
‫דופן העליות היא הדקה ביותר כי הן מזרימות דם בכיוון כוח הכובד ולמרחק קצר ביותר‬
‫(לחדרים)‪.‬‬
‫‪ .3‬זרימה חד‪-‬סטרית‬
‫המסתמים החד‪-‬כיווניים בלב מבטיחים זרימה חד‪-‬סטרית של הדם בלב‪ ,‬כלומר סדר‬
‫הזרימה הוא‪ :‬ורידים – עליות – חדרים – עורקים‪ ,‬בכיוון אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬הקטנת חיכוך‬
‫הדופן הפנימית של הלב חלקה‪ ,‬דבר הגורם להקטנת החיכוך בין הדם לדפנות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫עורקים כליליים‪ ,‬ורידים כליליים‬
‫עורקים כליליים=עורקים המספקים חמצן ומזון‬
‫לתאי הלב‪.‬‬
‫וורידים כליליים=ורידים המפנים פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫וחומרי פסולת מתאי הלב‪.‬‬
‫הלב אינו מקבל אספקת חמצן ומזון מהדם הזורם בתוכו‪ ,‬אלא מהעורקים הכליליים‪.‬‬
‫אפשר לדמותו לפקיד בנק שדרכו עוברים כספי הלקוחות אולם הוא מקבל כסף עבור עצמו‬
‫ממשכורתו‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫תפוקת לב‬
‫תפוקת הלב היא כמות הדם המוזרמת בדקה מכל אחד מחדרי הלב‪.‬‬
‫תפוקת הלב‬
‫=‬
‫נפח פעימה‬
‫כמות הדם שיוצאת מכל‬
‫אחד מחדרי הלב בעת‬
‫התכווצות לב אחת‪.‬‬
‫קצב הלב‬
‫מספר התכווצויות‬
‫הלב בדקה‬
‫תפוקת הלב בזמן מנוחה = נפח פעימה (‪ 70‬מל') ‪ X‬התכווצות הלב (‪70‬מ"ל) = ‪ 5‬ליטר‪.‬‬
‫תפוקת הלב בזמן מאמץ גופני גדול (דוגמה) = ‪110‬מל' ‪190 X‬מ"ל = ‪ 21‬ליטר‬
‫בעת מאמץ גופני‪ ,‬תפוקת הלב עולה עד פי ‪ 5-4‬בשל‪:‬‬
‫ הגדלת מספר ההתכווצויות‬‫ הגדלת עצמת ההתכווצויות של הלב (הגדלת נפח הפעימה)‪.‬‬‫קצב הלב עשוי לעלות לערכים הגבוהים פי שניים עד שלושה משיעורו בזמן מנוחה‪,‬‬
‫ונפח הפעימה גדל ב‪ 20%-40% -‬לעומת נפח הפעימה במצב מנוחה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫הדופק משקף את קצב הלב‬
‫אפשר לקבוע את קצב הלב גם לפי הדופק‪ .‬הדם היוצא בכל פעימה מהלב אל העורקים גורם‬
‫להתרחבותם‪ .‬אפשר לחוש בהתרחבות העורקים בכמה מקומות בגוף‪ ,‬שבהם העורקים אינם‬
‫עמוקים אלא קרובים לעור‪ ,‬כמו בפרק כף היד או בצוואר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫לפניכם טבלה המציגה את קצב הלב הממוצע ואת נפח הפעימה הממוצע ברמות שונות‬
‫של פעילות גופנית‪.‬‬
‫רמת הפעילות‬
‫מנוחה‬
‫פעילות קלה‬
‫פעילות נמרצת‬
‫נפח הפעימה‬
‫קצב הלב‬
‫הממוצע‬
‫הממוצע‬
‫(פעימות לדקה) (מ"ל)‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪180‬‬
‫א‪ .‬חשבו את תפוקת הלב הממוצעת (במ"ל לדקה) בכל אחת מרמות הפעילות הגופנית‬
‫המוצגות בטבלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיזו רמת פעילות תפוקת הלב היא הגבוהה ביותר‪ ,‬ומהי החשיבות של תפוקת לב‬
‫גבוהה ברמת פעילות זאת?‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫לפניכם טבלה המציגה את קצב הלב הממוצע ואת נפח הפעימה הממוצע ברמות שונות‬
‫של פעילות גופנית‪.‬‬
‫תפוקת לב‬
‫נפח הפעימה‬
‫רמת הפעילות קצב הלב‬
‫(מ"ל)‬
‫הממוצע‬
‫הממוצע‬
‫(פעימות לדקה) (מ"ל)‬
‫‪6000‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫מנוחה‬
‫‪9500‬‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫פעילות קלה‬
‫‪18000‬‬
‫‪100‬‬
‫פעילות נמרצת ‪180‬‬
‫א‪ .‬חשבו את תפוקת הלב הממוצעת (במ"ל לדקה) בכל אחת מרמות הפעילות הגופנית‬
‫המוצגות בטבלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיזו רמת פעילות תפוקת הלב היא הגבוהה ביותר‪ ,‬ומהי החשיבות של תפוקת לב‬
‫גבוהה ברמת פעילות זאת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ראו בטבלה‬
‫ב‪ .‬במצב של פעילות גופנית התפוקה היא הגדולה ביותר‪ .‬החשיבות הדבר היא שיש צורך‬
‫באספקת יותר חמצן לתאי השרירים על מנת שהם יוכלו להגביר את קצב הנשימה התאית‬
‫ולספק יותר אנרגיה (‪ )ATP‬להתכווצות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫לב של ספורטאי‬
‫ליבו של ספורטאי גדול וחזק יותר‪ .‬אי לכך נפח הפעימה שלו גדול יותר לעומת אדם לא מאומן‬
‫גם בזמן מנוחה וגם בזמן פעילות גופנית‪ .‬ולכן הדופק של ספורטאי נמוך יותר לעומת אדם שאינו‬
‫ספורטאי גם בזמן מנוחה וגם בזמן פעילות גופנית‪.‬‬
‫בזמן פעילות גופנית ספורטאי מעלה גם את הדופק וגם את נפח הפעימה אולם הוא מעלה‬
‫באופן יחסי יותר את נפח הפעימה‪ .‬ולכן הלב של הספורטאי מתעייף פחות והוא יכול להתמיד‬
‫במאמצים גופניים לאורך זמן (הלב נח בזמן ההרפיה בין התכווצות להתכווצות)‪.‬‬
‫‪© CharlieCLC, Wikimedia commons‬‬
‫‪©143man>, Wikimedia commons‬‬
‫קישור לסימולציה‪ :‬תפוקת לב‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫שאלה ‪ :11‬בשילוב עם שלבי החקר המדעי* (מיומנות זיהוי משתנים)‬
‫שאלה ‪:11‬‬
‫הגרפים הבאים מתארים את תוצאות ניסוי שבו נבדק הקשר בין דרגת המאמץ לבין קצב הלב‬
‫(הנמדד דרך מדידת הדופק) של שני אנשים באותו הגיל בעלי נתונים גופניים דומים‪ ,‬שאחד‬
‫מהם ספורטאי והאחר אינו ספורטאי‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה מן הגרפים מייצג את הספורטאי? נמקו‬
‫ב‪ .‬אדם ב' היה מסוגל למאמצים בדרגות קושי גבוהות יותר מאדם א'‪ .‬הסבירו מדוע‪( .‬מה‬
‫הרמז לכך בגרף?)‬
‫ג‪ .‬מדוע הגרפים אינם מתחילים מראשית הצירים (מאפס)?‬
‫ד‪ .‬מהם המשתנים הבלתי תלויים ומהו המשתנה התלוי בניסוי?‬
‫אדם א'‬
‫הדופק (קצב הלב)‬
‫אדם ב'‬
‫דרגת המאמץ‬
‫*הכנה למיומנויות הנדרשות בבחינת הבגרות במעבדה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫תשובה‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אדם א'‬
‫א‪ .‬אדם ב' הוא ספורטאי‪ ,‬ואדם א' אינו ספורטאי‪.‬‬
‫לספורטאי יש לב מפותח יותר‪ ,‬ולכן נפח הפעימה של ִלּבו‪,‬‬
‫אדם ב'‬
‫גם במצב מנוחה וגם במצב פעילות‪ ,‬גדול לעומת נפח‬
‫הפעימה של האדם שאינו ספורטאי‪.‬‬
‫דרגת המאמץ‬
‫בזמן פעילות גופנית עולה הדופק אצל שני האנשים‪,‬‬
‫ואולם אצל הספורטאי עולה יותר נפח פעימה ופחות הדופק לעומת האדם שאינו ספורטאי‪ ,‬ולכן‬
‫אפשר לראות בגרף‪ ,‬שבכל דרגת מאמץ‪ ,‬הדופק של הספורטאי היה נמוך יותר‪.‬‬
‫הדופק‬
‫(קצב הלב)‬
‫ב‪ .‬הגדלת קצב הלב‪ ,‬גורמת להתקצרות זמן המנוחה של הלב (שהוא שלב ההרפיה שבין התכווצות‬
‫להתכווצות)‪ ,‬ולכן האדם שאינו ספורטאי‪ ,‬מתעייף יותר ואינו מסוגל לעמוד במאמצים בדרגות קושי‬
‫גבוהות‪ .‬אפשר לראות בגרף שאין נתונים בנוגע לדופק שלו במאמצים בדרגות קושי גבוהות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגרפים אינם מתחילים מאפס מכיוון שבכל מצב‪ ,‬גם בשינה ובמנוחה‪ ,‬הלב מתכווץ‪ ,‬ולכן ערכי‬
‫הדופק גדולים מאפס‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשתנים הבלתי תלויים‪ :‬דרגת המאמץ‪ ,‬וסוג האדם (ספורטאי‪/‬אינו ספורטאי)‪.‬‬
‫המשתנה התלוי‪ :‬הדופק‪.‬‬
‫! במערכת צירים שיש בה שני גרפים יש שני משתנים בלתי תלויים‪ :‬האחד הוא המשתנה‬
‫שימו‬
‫המתואר בציר ‪ ,X‬והאחר הוא הגורם השונה בין הגרפים (במקרה זה – כישורי האדם‪ :‬ספורטאי‪/‬אינו‬
‫ספורטאי)‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫וויסות קצב הלב‬
‫במצב של פעילות גופנית‪ ,‬עולה קצב הנשימה בתאי השרירים‪ ,‬כדי להפיק אנרגיה הנחוצה‬
‫לתהליך ההתכווצות‪ .‬הפחמן הדו‪-‬חמצני שנוצר נפלט לדם ועקב כך עולה ריכוזו בדם‪ .‬גם ריכוז‬
‫החמצן בדם יורד עקב הצריכה המוגברת בתאי השרירים‪.‬‬
‫תאי חישה ייחודיים ל‪ CO2-‬חשים את העלייה בריכוזו ומעבירים את המידע למרכז הלב במוח‬
‫המוח מעביר "הוראות" דרך מערכת העצבים‪:‬‬
‫ללב וגורם לו‪:‬‬
‫לבלוטת יותרה הכיליה להפריש את ההורמון‬
‫אדרנלין המגיע ללב וגורם לו‪:‬‬
‫להגביר את קצב ההתכווצויות ואת נפח הפעימה‪.‬‬
‫תפוקת הלב יכולה לגדול פי ‪ 4‬בהשוואה לתפוקת הלב במצב מנוחה‪.‬‬
‫כך נשמר ההומיאוסטזיס בגוף‪ :‬ריכוז החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני בדם נשמרים בערכים התקינים‪.‬‬
‫השרירים מקבלים חמצן בכמות הנדרשת‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫קוצב הלב – הרחבה‬
‫מה גורם לשרירי הלב להתכווץ?‬
‫בדופן העלייה הימנית של הלב מצוי קוצב הלב הראשי‪ .‬קוצב הלב מייצר דחפים חשמליים‬
‫המתפשטים בשריר הלב דרך מערכת ההולכה החשמלית של הלב (מערכת סיבים‪,‬‬
‫הדומים לסיבי עצבים)‪ ,‬ובהגיעם לשרירי החדרים או העליות הם גורמים להתכווצותם‪.‬‬
‫בין העלייה לחדר הימני מצוי קוצב הלב המשני‪ ,‬המסייע לפעולת הקוצב הראשי‪.‬‬
‫קוצב הלב מפיק גירויים באופן עצמאי‪ :‬במצב מנוחה קוצב הלב מייצר גירויים בקצב קבוע של‬
‫כשבעים פעם בדקה‪ .‬ואולם הוא מוּוסָ ת בהשפעת מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית‪,‬‬
‫הגורמות לעליית או ירידת קצב הלב במצבים שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במצב פעילות ‪ -‬קצב הלב עולה‪,‬‬
‫בזמן שינה ‪ -‬קצב הלב‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬עקב מחלות‪ ,‬קוצב הלב נפגע‪.‬‬
‫במקרים כאלה‪ ,‬משתילים קוצב לב מלאכותי‪,‬‬
‫כפי שמתואר בתמונה‪:‬‬
‫קישור לסרטון יפה שבו מראים את הליך‬
‫השתלת הקוצב‪.‬‬
‫‪Shutterstock.com / Dario Sabljak‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫סיכום‬
‫מערכת הדם בגוף מורכבת ממחזור דם כפול‪ :‬המחזור הגדול והמחזור הקטן‪.‬‬
‫במחזור הגדול (לב‪-‬גוף‪-‬לב)‪ ,‬דם עשיר בחמצן יוצא מן החלק השמאלי של הלב‪ ,‬זורם אל כל‬
‫חלקי הגוף‪ ,‬וחוזר אל החלק הימני של הלב כשהוא עני בחמצן‪.‬‬
‫במחזור הקטן‪ ,‬דם עני בחמצן שהגיע מכל חלקי הגוף‪ ,‬זורם מן החלק הימני של הלב אל‬
‫הריאות‪ ,‬וחוזר מהן אל החלק השמאלי של הלב כשהוא עשיר בחמצן‪.‬‬
‫כל אחד משני המחזורים כולל עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‪ .‬מעבר החומרים בין הדם לתאי הגוף‬
‫מתרחש בנימים של המחזור הגדול‪ ,‬ומעבר הגזים בין הדם לנאדיות הריאות מתרחש בנימי‬
‫הריאות‪.‬‬
‫הלב מחולק לשני חלקים‪ :‬ימני ושמאלי‪ ,‬הנפרדים לחלוטין בעזרת מחיצה‪ ,‬המונעת ערבוב של דם‬
‫עשיר בחמצן המגיע מן הריאות עם דם עני בחמצן המגיע מן הגוף‪ .‬כל חלק מורכב מעלייה וחדר‪.‬‬
‫פעימת לב אחת מורכבת משלב הרפיה (דיאסטולה)‪ ,‬שבו נשאב דם מן הוורידים הראשיים אל‬
‫העליות‪ ,‬ושלב ההתכווצות (סיסטולה)‪ ,‬שבו הדם "נדחף" מן העליות לחדרים‪ ,‬ומהם אל העורקים‬
‫הראשיים‪.‬‬
‫המסתמים המצויים בין העליות והחדרים ובין החדרים לעורקים‪ ,‬מאפשרים רק זרימה חד‪-‬כיוונית‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫סיכום ביניים‪ :‬קוצב הלב‪ ,‬קצב הלב‪ ,‬נפח הפעימה ותפוקת הלב‬
‫קוצב הלב שולח גירויים חשמליים הגורמים לכיווץ שריר הלב ולהרפייתו‪.‬‬
‫בזמן מנוחה‪ ,‬הלב מתכווץ כשבעים פעם בדקה‪ .‬במצבים מיוחדים כגון פעילות גופנית או פחד‪,‬‬
‫קצב פעימות הלב עולה פי שניים עד שלושה‪.‬‬
‫נפח הפעימה הוא כמות הדם היוצאת מכל אחד מחדרי הלב בפעימה אחת‪ .‬נפח הפעימה עשוי‬
‫לעלות בזמן פעילות גופנית ב‪ 20%-40%-‬מערכו במצב מנוחה‪.‬‬
‫תפוקת הלב היא כמות הדם היוצאת מכל אחד מחדרי הלב בדקה‪ .‬אפשר לחשב את תפוקת הלב‬
‫על ידי הכפלת מספר התכווצויות הלב בנפח הפעימה‪ .‬תפוקת הלב במצב מנוחה היא כ‪ 5-‬ליטר‪,‬‬
‫והיא עשויה לעלות בזמן פעילות גופנית פי ארבעה עד חמישה‪.‬‬
‫עיסוק בספורט גורם לגדילת הלב ולהתחזקותו‪ ,‬ועקב כך להגדלת נפח הפעימה‪ .‬עקב כך הדופק‬
‫של ספורטאי נמוך מהדופק של אדם שאינו עוסק בספורט הן במצב מנוחה הן בזמן פעילות‬
‫גופנית‪.‬‬
‫קצב הלב ועצמת התכווצותו מבוקרים על ידי מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית‪ ,‬והוא מושפע‬
‫משינוי בריכוז החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני בדם ומגורמים נוספים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫שאלה ‪ :12‬ביולוגיה בחיוך‬
‫שאלה ‪:12‬‬
‫לבו של סאם‪ ,‬נהג משאית אמריקני‪ ,‬נפגע קשות אחרי שנים של אכילת ג'אנק‬
‫פוד וישיבה על כיסא הנהג‪ ,‬וכעת הוא זקוק להשתלה‪.‬‬
‫מכיוון שסאם אינו מאמין ברפואה קונבנציונלית‪ ,‬הוא העדיף לבקש מג'ק‪,‬‬
‫בן דודו המכונאי‪ ,‬לנתח אותו‪.‬‬
‫ג'ק אמר שישמח לנתח אותו אבל אין לו מהיכן להשיג לב‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬יש לו‬
‫משאבה ישנה בדיוק בגודל המתאים‪.‬‬
‫המשאבה כוללת שני צינורות שואבים ושני צינורות פולטים‪.‬‬
‫א‪ .‬לאילו כלי דם ג'ק צריך לחבר את הצינורות הקולטים ואת הצינורות הפולטים?‬
‫ב‪ .‬איזה שינוי יש לעשות במשאבה על מנת שתהיה דומה ללב אנושי?‬
‫ג‪ .‬נניח שהיה אפשר להשתיל משאבה מכנית במקום לב אנושי‪ .‬מה היתרונות‬
‫והחסרונות העקרוניים של המשאבה לעומת לב אנושי?‬
‫צינורות‬
‫פולטים‬
‫צינורות‬
‫קולטים‬
‫משאבה‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:12‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לחבר צינור קולט אחד לריאות והאחר לשני הוורידים החלולים‪.‬‬
‫צינור פולט אחד לאבי העורקים והאחר לעורק הריאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לחלק את המשאבה לשני חלקים נפרדים לחלוטין‪,‬‬
‫שלכל אחד מהם יתחבר צינור קולט וצינור פולט‪.‬‬
‫אבי העורקים‬
‫עורק הריאה‬
‫ורידים חלולים‬
‫משאבה‬
‫ורידי הריאה‬
‫ג‪ .‬יתרונות‪ :‬החלפת לב במשאבה תפתור את המחסור התמידי באברים להשתלה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אם ייעשה שימוש בחומרים סינטטיים או ביולוגיים אשר אינם מעוררים תגובה חיסונית‬
‫(ידועים חומרים כאלה)‪ ,‬לא תתרחש דחייה של השתל (סכנה הקיימת בהשתלת לב אנושי)‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫קצב פעולת המשאבה קבוע ואינו משתנה לפי מצבי הפעילות כפי שקורה בלב אנושי‪.‬‬
‫הדם יצא משני חלקי המשאבה באותו הלחץ‪ ,‬אף שנדרש לחץ גבוה יותר להזרמת דם לכל‬
‫הגוף לעומת הזרמתו לריאות‪.‬‬
‫הלב האנושי (ואברים אחרים) מסוגל לתחזק את עצמו על ידי תחלופה של תאים‪ ,‬ולכן לרוב‬
‫מסוגל לפעול שנים ארוכות (כל תקופת החיים של הפרט)‪ .‬כיום אין מכשירים אשר מסוגלים‬
‫לפעול זמן רב כל כך‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫מבנה כלי הדם‬
‫העורקים והורידים מעבירים דם ממקום למקום‪ .‬דרכם לא מתבצע מעבר חומרים עם התאים‬
‫ולכן הדופן שלהם עבה יחסית לעובי דופן הנימים שדרכם מתבצע מעבר חומרים לתאי הגוף‪.‬‬
‫דופן עורקים והורידים מורכבת מ‪ 3-‬שכבות‬
‫אנדותל – השכבה הפנימית חלקה‪ ,‬היתרון‪ :‬הקטנת החיכוך עם הדם‪.‬‬
‫שכבה אמצעית – מכילה סיבי שריר‪.‬‬
‫שכבה חיצונית רקמת חיבור שמכילה סיבים אלסטיים‪.‬‬
‫דופן הנימים מורכבת רק משכבת אנדותל‪.‬‬
‫אנדותל‬
‫אנדותל‬
‫שכבה‬
‫אמצעית‬
‫שכבה‬
‫חיצונית‬
‫וריד‬
‫נים‬
‫עורק‬
‫‪43‬‬
‫מבנה הורידים והעורקים‬
‫ורידים‬
‫• הדופן שלהם דקה יותר (אך קוטרם‬
‫גדול יותר)‪.‬‬
‫• שורר בהם לחץ דם נמוך בהרבה‬
‫מאשר בעורקים‪.‬‬
‫• התכווצות השרירים מסייעת בהזרמת‬
‫הדם‪.‬‬
‫שסתומים‬
‫העורקים‬
‫• הדופן שלהם היא העבה ביותר‪.‬‬
‫היתרון – בעורקים שורר לחץ דם גבוה‪ .‬הדופן העבה‬
‫מונעת את התפוצצות העורק‪.‬‬
‫• בדופן יש הרבה שרירים אלסטיים‪.‬‬
‫היתרון – העורק מקבל דם ב"גלים" מהלב‪ .‬עם הגעת‬
‫ה"גל" לאחר כל התכווצות לב‪ ,‬העורק מתרחב‬
‫ומתכווץ וכך מסיע את הדם הלאה‪.‬‬
‫התרחבות והתכווצות העורק היא הדופק שאנו חשים‬
‫במקומות מסוימים בגוף שבהם העורק זורם קרוב‬
‫לעור‪.‬‬
‫אנדותל‬
‫שכבה אמצעית‬
‫שכבה‬
‫חיצונית‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫ורידים ועורקים‬
‫הוורידים‬
‫הוורידים נמצאים קרוב לעור ואפשר להבחין‬
‫בהם במקומות שונים בגוף‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בגב כף‬
‫היד‪.‬‬
‫צבעם כחלחל‪ .‬כלי הדם ביד‪ ,‬שממנו לוקחים‬
‫דם לבדיקת דם הוא וריד‪.‬‬
‫ד"ר נורית קינן‬
‫העורקים‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אי אפשר לראות את‬
‫העורקים‪ ,‬כי הם נמצאים עמוק בתוך‬
‫הגוף‪ ,‬רחוק מן העור‪ .‬אבל‪ ,‬יש כמה‬
‫מקומות שנקראים נקודות דופק‪,‬‬
‫שבהם העורק אינו עמוק‪ ,‬ואפשר לחוש‬
‫בהם את פעימות העורק (הדופק)‪.‬‬
‫אפשר לראות עורקים בצד התחתון של‬
‫הלשון‪ִ :‬עמדו מול הראי‪ ,‬קפלו את הלשון‬
‫והתבוננו בצד התחתון שלה‪ .‬הצינורות‬
‫הצהבהבים שרואים הם העורקים‪,‬‬
‫הצינורות הכחולים הם הוורידים‪.‬‬
‫וריד‬
‫עורק‬
‫‪45‬‬
‫נימים בעיניים‬
‫הנימים זעירים ועל פי רוב אי אפשר לראותם‪ ,‬אלא רק במקומות מסוימים בגוף‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫בעיניים‪.‬‬
‫נימים‬
‫‪Istockfoto.com/ sunil menon‬‬
‫שטח הפנים הכולל של הנימים בגוף מגיע לכשישה דונם!‬
‫בשטח של מילימטר רבוע של רקמה יש כאלפיים נימים!‬
‫‪46‬‬
‫הנימים – התאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫התאמה בין מבנה הנים ומהירות הזרימה בו לתפקיד‪:‬‬
‫בעת שהדם זורם בנימים עוברים חמצן ותוצרי העיכול מהדם לתאים ו‪ CO2-‬וחומרי הפרשה כמו‬
‫שתנן מהתאים לדם‪.‬‬
‫התאמות‪:‬‬
‫ דופן הנים דקה מאוד וכן מתאפשרת דיפוזיה מהירה‬‫ הפיצול למספר עצום של נימים קטנים גורם להגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של נימים וזה‬‫מגדיל את המגע בין הנימים לתאים‪.‬‬
‫ מהירות זרימת הדם בנימים איטית דבר המאפשר חילופי חומרים יעילים‪.‬‬‫מהירות הזרימה איטית כי הקוטר של כל הנימים יחד (‪ 38‬ס"מ) גדול מהקוטר של כל העורקים‪.‬‬
‫(קוטר אבי העורקים הוא ‪ 0.25‬ס"מ)‪.‬‬
‫לפי כלל פיזיקלי‪ ,‬כשנוזל עובר מצינור צר לצינור רחב הלחץ שלו ומהירות הזרימה קטנים‪.‬‬
‫במקרה הזה‪ ,‬הדם עובר מהעורקים ל"צינור כל‪-‬הנימים" הרחב יותר ולכן מהירות הזרימה קטֵ נה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫שאלה ‪:13‬‬
‫תרשים א' מתאר מעבר חומרים בין הדם בנימים ובין תאי הגוף (במחזור הגדול)‬
‫תרשים ב' מתאר מעבר חומרים בין הדם בנימים ובין נאדיות הריאה (במחזור הקטן)‪.‬‬
‫ציינו לגבי כל תרשים‪ ,‬אילו חומרים עוברים‪ ,‬ולאיזה כיוון?‬
‫תרשים א'‪:‬‬
‫מעבר חומרים בין הדם לתאים‬
‫תרשים ב'‪:‬‬
‫מעבר חומרים בין הדם לנאדיות הריאה‬
‫תא‬
‫נים דם‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:13‬‬
‫תרשים א' מתאר מעבר חומרים בין הדם בנימים ובין תאי הגוף (במחזור הגדול)‬
‫תרשים ב' מתאר מעבר חומרים בין הדם בנימים ובין נאדיות הריאה (במחזור הקטן)‪.‬‬
‫ציינו לגבי כל תרשים‪ ,‬אילו חומרים עוברים‪ ,‬ולאיזה כיוון?‬
‫תרשים א'‪:‬‬
‫מעבר חומרים בין הדם לתאים‬
‫תא‬
‫נים דם‬
‫תרשים ב'‪:‬‬
‫מעבר חומרים בין הדם לנאדיות הריאה‬
‫פחמן דו־חמצני‬
‫וחומרי פסולת‬
‫אחרים (כגון שתנן‬
‫בתאי הכבד)‬
‫חמצן וחומרי מזון‬
‫‪O2‬‬
‫‪CO2‬‬
‫‪49‬‬
‫‪49‬‬
‫שאלה ‪ :14‬מעבר חומרים בין נימי המחזור הגדול לבין תאי הגוף‬
‫שאלה ‪:14‬‬
‫הסבירו את התרשים‪ ,‬ואת ההבדלים בריכוזי החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני בעורקיק ובורידון‪.‬‬
‫סמנו בעזרת חץ את כיוון זרימת הדם‪.‬‬
‫רקמת תאי שריר‬
‫עורקיק‬
‫ורידון‬
‫* לא נהוג למדוד את ריכוזי הגזים‪ ,‬אלא את הלחץ החלקי שלהם‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:14‬‬
‫הסבירו את התרשים‪ ,‬ואת ההבדלים בין ריכוזי החמצן לריכוזי הפחמן הדו־חמצני בעורקיק‬
‫ובוורידון‪.‬‬
‫רקמת תאי שריר‬
‫עורקיק‬
‫ורידון‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בתרשים רואים את העורקיק מתפצל לנימים‪ ,‬ואת הנימים מתלכדים ויוצרים ורידון‪.‬‬
‫ריכוז החמצן בעורקיק גבוה וריכוז הפחמן הדו־חמצני בו נמוך מכיוון שהדם שהגיע מן הלב‪ ,‬היה‬
‫לפני כן בריאות‪( ,‬שם עבר אל הדם חמצן מן הנאדיות‪ ,‬ופחמן דו־חמצני עבר ממנו אל הנאדיות)‪.‬‬
‫במהלך הזרימה בנימים‪ ,‬חמצן עובר מן הנימים לתאים ופחמן דו־חמצני עובר מן התאים לנימים‪,‬‬
‫ולכן ריכוז החמצן בוורידון נמוך וריכוז הפחמן הדו־חמצני גבוה‪ ,‬לעומת ריכוזם בעורקיק‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪51‬‬
‫הגורמים לזרימת הדם בורידים נגד כוח הכובד‬
‫הגורמים לזרימת הדם בורידים נגד כוח הכובד (מהרגלים ומהידיים חזרה ללב)‬
‫א‪ .‬שרירי השלד לוחצים על הורידים בעת התכווצותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידת הלחץ בלב בעת הרפיית הלב גורמת לשאיבת הדם מהורידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שסתומי כיסים בורידים מונעים את חזרת הדם כלפי מטה‪.‬‬
‫התכווצות שרירי השלד‬
‫השסתומים פתוחים‬
‫השרירים רפויים‬
‫השסתומים סגורים‬
‫הדם נכנס לכיסים והשסתומים נסגרים‬
‫וכן נמנעת חזרת הדם כלפי מטה‬
‫‪52‬‬
‫שאלות ‪15+16‬‬
‫שאלה ‪:15‬‬
‫אנשים העומדים ללא תנועה במסדר במשך זמן רב‪ ,‬עלולים להתעלף‪ .‬מה הסיבה לכך?‬
‫א‪ .‬האטה בפעילות של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החזרה מעטה מדי של דם מן הרגליים ללב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫שאלה ‪:16‬‬
‫מה הקשר בין השאלה הקודמת ובין תופעת היווצרות דליות‬
‫(ורידים מעובים) אצל אנשים שעומדים במשך זמן רב‬
‫במהלך עבודתם?‬
‫‪© istockphoto.com/ John Taylor‬‬
‫‪53‬‬
‫‪53‬‬
‫תשובות‬
‫שאלה ‪:15‬‬
‫אנשים העומדים ללא תנועה במסדר במשך זמן רב‪ ,‬עלולים להתעלף‪ .‬מה הסיבה לכך?‬
‫א‪ .‬האטה בפעילות של מערכת הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החזרה מעטה מדי של דם מן הרגליים ללב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידה בריכוז הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירידה בטמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב‪.‬‬
‫במצב של חוסר תנועה‪ ,‬שרירי השלד פחות לוחצים על הורידים‪ ,‬ולכן החזרת הדם ללב‬
‫נפגעת‪ ,‬ולכן מוזרם פחות דם למוח‪ ,‬דבר הגורם להתעלפות‪.‬‬
‫שאלה ‪:16‬‬
‫מה הקשר בין השאלה הקודמת ובין תופעת היווצרות דליות (ורידים מעובים) אצל אנשים‬
‫שעומדים במשך זמן רב במהלך עבודתם?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מכיוון שהחזרת הדם ללב נפגעת‪ ,‬מצטבר דם בוורידי הרגליים וגורם‬
‫להתעבותם‪.‬‬
‫‪© istockphoto.com/ John Taylor‬‬
‫‪54‬‬
‫לחץ דם‬
‫לחץ הדם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דופן כלי הדם עקב התכווצויות הלב‪.‬‬
‫לחץ הדם הגבוה ביותר שורר בעורקים הראשיים היוצאים מהלב (אבי העורקים ועורק הריאה)‪.‬‬
‫לחץ הדם הולך וקטן ככל שמתרחקים מן הלב‪ ,‬בגלל החיכוך של הדם עם דופן הצינורות‪.‬‬
‫לחץ הדם נמדד בעורקים‪ ,‬וערכו הממוצע‪:‬‬
‫‪ 120‬מ"מ כספית בעת התכווצות הלב‪,‬‬
‫ו‪ 80 -‬מ"מ כספית בעת הרפיית הלב‪.‬‬
‫)‪Deanjenkins (morguefile.com‬‬
‫לחץ דם גבוה מדי הוא מסוכן משום שיש חשש לקריעת נימי הדם‪ ,‬שדופנם דקה ביותר‪.‬‬
‫לחץ דם נמוך מדי עלול לגרום לאספקה לקויה של חמצן ומזון לרקמות עקב זרימת דם ִאטית‬
‫מדי בנימים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫שאלה ‪:17‬‬
‫אצל אדם מסוים נמדד לחץ דם של ‪( 120/80‬מ"מ כספית)‪ .‬מה פירוש הדבר?‬
‫א‪ .‬לחץ הדם בעורקים הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בוורידים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בעורקים‬
‫בזמן התכווצות החדרים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בעורקים‬
‫בזמן הרפיית שריר הלב הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא ‪ 120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם‬
‫בעורקים בזמן מנוחה הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪56‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:17‬‬
‫אצל אדם מסוים נמדד לחץ דם של ‪( 120/80‬מ"מ כספית)‪ .‬מה פירוש הדבר?‬
‫א‪ .‬לחץ הדם בעורקים הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בוורידים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות העליות הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בעורקים‬
‫בזמן התכווצות החדרים הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות שריר הלב הוא ‪120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם בעורקים‬
‫בזמן הרפיית שריר הלב הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחץ הדם בעורקים בזמן פעילות מאומצת של הגוף הוא ‪ 120‬מ"מ כספית‪ ,‬ולחץ הדם‬
‫בעורקים בזמן מנוחה הוא ‪ 80‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ג‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫טרשת העורקים‬
‫‪© CDC/ Dr. Edwin P. Ewing, Jr.‬‬
‫טרשת היא תופעה שבה מתפתחים על הדפנות הפנימיות של עורקים משקעים שומניים‪.‬‬
‫היצרות העורק מפריעה לזרימת הדם בתוכו‪ ,‬וגורמת עם הזמן לחסימת העורק ולפגיעה קשה‬
‫באיברים עקב אספקת דם לקויה‪ .‬במקרים חמורים נוצרים קרישי דם‪ ,‬והעורק נסתם לגמרי‪.‬‬
‫העורקים העיקריים שנפגעים הם העורקים הכליליים המספקים דם ללב עצמו‪ ,‬ועורקי המוח‪.‬‬
‫היצרות העורקים שמובילים דם ללב גורמת למחלת לב כלילית‪ ,‬היצרות כלי הדם שמובילים דם‬
‫למוח גורמת לשבץ מוחי (המתבטא בשתוקים ובהפרעות קשות אחרות)‪.‬‬
‫מחלות הקשורות לחסימת כלי הדם‪ ,‬הם גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי‪.‬‬
‫עורק תקין‬
‫עורק עם טרשת חמורה‬
‫‪© istockphoto.com/ Diamond_Images‬‬
‫חתך אורך בתוך עורק שנחסם לחלוטין‬
‫על ידי משקעים טרשתיים‬
‫*עוד על הכולסטרול והקשר שלו להיווצרות טרשת‪,‬‬
‫במצגת‪ :‬רקמת הדם‪ ,‬בפרק העוסק בבדיקות דם‪58 .‬‬
‫‪58‬‬
‫טיפול בטרשת‬
‫אם נוצרת טרשת בעורק כלילי המספק דם לשריר הלב עצמו‪ ,‬האזור בשריר הלב המקבל‬
‫אספקת דם מהעורק החסום עלול להיפגע‪ ,‬דבר העלול לגרום להתפתחות מחלת לב הידועה‬
‫בשם תעוקת לב (אנגינה פקטוריס)‪ .‬חסימה מלאה עלולה לגרום להתקף לב ולסיכון החיים‪.‬‬
‫על מנת למנוע התקף לב אפשר לעשות כמה פעולות ובהן‪:‬‬
‫‪ ‬נטילת תרופות המרחיבות את כלי הדם‪.‬‬
‫‪ ‬פתיחת החסימה בעזרת בלון ומניעת חסימה בעתיד בעזרת החדרת תומכן‪:‬‬
‫בעזרת צנתור (הכנסת צינור לתוך עורק‪ ,‬עד הלב) אפשר לאתר את העורק הכלילי‬
‫החסום ולפתוח את החסימה בעזרת ניפוח בלון צנתור‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקרים רבים מחדירים‬
‫בכלי הדם מבפנים‪ ,‬ושומר שהוא יהיה פתוח לזרימת דם‪.‬‬
‫ִ‬
‫תומכן (סטנט) התומך‬
‫‪ ‬נטילת תרופות המעכבות את קרישת הדם‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח מעקפים‪.‬‬
‫‪© istockphoto.com/ Richard Lee‬‬
‫‪59‬‬
‫‪59‬‬
‫ויסות זרימת הדם לרקמות‬
‫כל שרקמה פעילה יותר‪ ,‬כך היא צורכת יותר חמצן ומזון‪ ,‬ונוצרים בה יותר חומרי פסולת‪,‬‬
‫ולכן היא זקוקה לאספקת דם עשירה יותר‪ .‬כמות הדם המוזרמת לאברים השונים מווסתת לפי‬
‫מצב הפעילות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בזמן פעילות גופנית גדלה אספקת הדם לשרירים ולעור‪ ,‬ואספקת הדם למערכת‬
‫העיכול פוחתת‪ ,‬ואילו לאחר אכילה‪ ,‬גדלה אספקת הדם למערכת העיכול‪ ,‬ופחות דם מוזרם‬
‫לשרירים ולעור‪.‬‬
‫ויסות זרימת הדם לרקמות השונות נעשה על ידי כיווץ או הרפיה של העורקיקים המובילים דם‬
‫אל הרקמות‪ :‬הרחבת העורקיקים‪ ,‬תגרום להגדלת כמות הדם המוזרמת לרקמה‪ ,‬והצרת‬
‫העורקיקים תגרום להקטנת כמות הדם‪.‬‬
‫קישור לסימולציה‪ :‬זרמים משתנים‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫שאלה ‪ :18‬שינויים בהזרמת הדם לשרירים ולאברים הפנימיים על פי מצב הפעילות‬
‫שאלה ‪:18‬‬
‫בטבלה הבאה יש נתונים על זרימת הדם לחלקי הגוף השונים במצב מנוחה ובמצב פעילות‬
‫נמרצת‪ .‬הסבירו את הנתונים‪.‬‬
‫מנוחה (מ"ל)‬
‫פעילות נמרצת (מ"ל)‬
‫מוח‬
‫‪700‬‬
‫‪700‬‬
‫שרירים‬
‫‪1200‬‬
‫‪13000‬‬
‫עור‬
‫‪700‬‬
‫‪2000‬‬
‫אברים פנימיים‬
‫‪2500‬‬
‫‪1600‬‬
‫סה"כ‬
‫‪5100‬‬
‫‪17,300‬‬
‫‪© istockphoto.com/ Catherine Yeulet‬‬
‫‪© istockphoto.com/ Mark Buden‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫תשובה‬
‫מנוחה (מ"ל)‬
‫פעילות נמרצת (מ"ל)‬
‫מוח‬
‫‪700‬‬
‫‪700‬‬
‫שרירים‬
‫‪1200‬‬
‫‪13000‬‬
‫עור‬
‫‪700‬‬
‫‪2000‬‬
‫אברים פנימיים‬
‫‪2500‬‬
‫‪1600‬‬
‫סה"כ‬
‫‪5100‬‬
‫‪17,300‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בזמן פעילות גופנית‪ ,‬אספקת הדם לאיברים פעילים (שרירים‪ ,‬עור) עולה‪ ,‬ואספקת הדם‬
‫לאברים לא פעילים (כגון אברי מערכת העיכול) יורדת‪ .‬הדבר נעשה בעזרת הרחבת‪/‬כיווץ‬
‫העורקים המזרימים דם לאברים השונים‪( .‬לכן לא מומלץ לאכול לפני ביצוע פעילות גופנית)‪.‬‬
‫חשיבות הדבר היא שבעת פעילות גופנית יש צורך ביותר חמצן בתאי השרירים כדי שהם יוכלו‬
‫להגביר את קצב הנשימה התאית ולספק יותר אנרגיה להתכווצות‪ .‬אפשר גם לראות שתפוקת‬
‫הלב בזמן פעילות עלתה יותר מפי שלושה לעומת התפוקה במצב מנוחה‪.‬‬
‫הגדלת אספקת הדם לעור‪ ,‬מאפשרת פיזור יעיל יותר של עודפי החום לסביבה (זהו מנגנון‬
‫לשמירה על ההומיאוסטזיס = שמירה על טמפרטורת גוף קבועה)‪.‬‬
‫אספקת הדם למוח נשארת קבועה‪ .‬ירידה באספקת דם למוח עלולה לפגוע בתפקודו ולגרום‬
‫לסכנת חיים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫סיכום‬
‫מערכת הדם מורכבת משלושה סוגים של כלי דם‪ :‬עורקים המובילים דם מן הלב אל הגוף;‬
‫ורידים‪ ,‬שמחזירים דם אל הלב; ונימים‪ ,‬שבהם מתבצע מעבר החומרים בין הדם לתאי הגוף‪.‬‬
‫התכווצות חדרי הלב מזרימה את הדם אל העורקים‪ .‬לחץ הדם הוא הלחץ שהדם מפעיל על‬
‫דופן כלי הדם והוא הגבוה ביותר בעורקים‪ ,‬ויורד בהדרגה לאורך העורקיקים‪ ,‬הנימים‪,‬‬
‫הוורידונים והורידים‪.‬‬
‫קצב זרימת הדם מושפע ביחס הפוך מן הקוטר הכולל של כלי הדם מאותו הסוג‪ .‬בעורקים‪,‬‬
‫שהקוטר הכולל שלהם הוא הקטן ביותר‪ ,‬הזרימה היא המהירה ביותר‪ ,‬ואילו בנימים‪,‬‬
‫האטית ביותר‪.‬‬
‫שהקוטר הכולל שלהם הוא הגדול ביותר‪ ,‬הזרימה היא ִ‬
‫מבנה דופן כלי הדם מותאם לזרימת הדם בהם‪:‬‬
‫לעורקים‪ ,‬שזרימת הדם בהם מהירה ובלחץ גבוה‪ ,‬יש דפנות עבות‪ ,‬שריריות וגמישות‪.‬‬
‫דופנות העורקים מתרחבות עקב הזרמת הדם מן הלב‪ ,‬לאחר מכן הן שבות למצבן הקודם‪,‬‬
‫ומזרימות את הדם הלאה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬לחץ הדם בעורקים עולה (לחץ סיסטולי) ויורד (לחץ‬
‫דיאסטולי) במחזוריות‪ .‬השינויים בקוטר העורקים מתבטאים בדופק‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪63‬‬
‫סיכום‬
‫לוורידים ולנימים‪ ,‬שזרימת הדם בהם ִאטית ובלחץ נמוך‪ ,‬יש דפנות דקות וגמישות פחות‪.‬‬
‫דופן הנימים‪ ,‬הבנויה משכבת תאים אחת‪ ,‬ומהירות הזרימה הנמוכה בהם‪ ,‬מסייעים למעבר‬
‫יעיל של חומרים בין הדם לתאים‪.‬‬
‫החזרת הדם ללב דרך הוורידים‪ ,‬לעתים נגד כוח הכובד‪ ,‬נעשית בעזרת התכווצות שרירי‬
‫השלד‪ ,‬השאיבה של הלב‪ ,‬ושסתומים חד‪-‬כיווניים המאפשרים זרימה רק לכיוון הלב‪.‬‬
‫כמות הדם המוזרמת לאברים השונים משתנה על פי מצב פעילותם‪ ,‬דרך כיווץ או הרפיה של‬
‫העורקיקים המובילים דם אל אברים אלו‪.‬‬
‫מונחים (מהסילבוס)‪:‬‬
‫ורידים‪ ,‬כלי דם כליליים לחץ דם מחזור דם גדול‪ ,‬מחזור דם קטן‪ ,‬נימים עורקים‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫שאלה ‪ :19‬ביולוגיה בחיוך‬
‫שאלה ‪:19‬‬
‫לא רבים יודעים‪ ,‬אבל בצעירותו היה פופאי כבד משקל וחובב ג'אנק פוד ידוע‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הרופאים הזהירו אותו שהוא עלול לחלות‬
‫בטרשת עורקים אם לא ישנה את הרגלי התזונה שלו‪.‬‬
‫אוליב‪ ,‬בת זוגו המפורסמת של פופאי‪ ,‬מתמחה‬
‫ברפואה אלטרנטיבית‪ .‬היא הציעה לפופאי לעבור לתזונה‬
‫המבוססת לחלוטין על תרד!‬
‫ואכן‪ ,‬ככל שעבר הזמן‪ ,‬השתפר מצבו של פופאי במידה ניכרת‪.‬‬
‫א‪ .‬מה הם הטיפולים "הקונבנציונליים" לטרשת עורקים?‬
‫ב‪ .‬בהנחה שלתרד אין יכולות מוכחות להסרת שומנים מכלי דם‪ ,‬מהו הדבר‬
‫שגרם לשיפור במצבו של פופאי?‬
‫ג‪ .‬פופאי ידוע בזרועותיו החסונות‪ .‬האם אימון של שרירי הזרוע יכול לשפר את‬
‫תפוקת הלב?‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:19‬‬
‫לא רבים יודעים‪ ,‬אבל בצעירותו היה פופאי כבד משקל וחובב ג'אנק פוד ידוע‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הרופאים הזהירו אותו שהוא עלול לחלות‬
‫בטרשת עורקים אם לא ישנה את הרגלי התזונה שלו‪.‬‬
‫אוליב‪ ,‬בת זוגו המפורסמת של פופאי‪ ,‬מתמחה‬
‫ברפואה אלטרנטיבית‪ .‬היא הציעה לפופאי לעבור לתזונה‬
‫המבוססת לחלוטין על תרד!‬
‫ואכן‪ ,‬ככל שעבר הזמן‪ ,‬השתפר מצבו של פופאי במידה ניכרת‪.‬‬
‫א‪ .‬מה הם הטיפולים "הקונבנציונליים" לטרשת עורקים?‬
‫ב‪ .‬בהנחה שלתרד אין יכולות מוכחות להסרת שומנים מכלי דם‪ ,‬מהו הדבר‬
‫שגרם לשיפור במצבו של פופאי?‬
‫ג‪ .‬פופאי ידוע בזרועותיו החסונות‪ .‬האם אימון של שרירי הזרוע יכול לשפר את‬
‫תפוקת הלב?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬צנתור‪ ,‬ניתוח מעקפים‪ ,‬תרופות המרחיבות את כלי הדם ומונעות קרישה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי התזונה והפחתה בצריכה של מאכלים עתירי שומן וכולסטרול (ג'אנק פוד) יכולים‬
‫להביא לשיפור במצב‪.‬‬
‫ג‪ .‬אימון של שרירי הזרוע לא יביא ישירות לשיפור בתפוקת הלב‪ .‬על מנת לשפר את יכולות‬
‫הלב יש לבצע אימון אירובי (הליכה‪ ,‬ריצה‪ ,‬רכיבה על אופניים וכו')‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
‫שאלות נוספות על כל נושאי השיעור‪ :‬שאלה ‪20‬‬
‫שאלה ‪:20‬‬
‫לעתים‪ ,‬נולדים ילדים עם מום בלב – חור בדופן המפרידה בין הצד השמאלי והצד הימני של‬
‫הלב‪.‬‬
‫ילדים אלו סובלים מחולשה ומעיכוב בהתפתחות‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫(הבעיה ניתנת לפתרון‪ :‬סוגרים בניתוח את החור)‬
‫חור בדופן המפרידה‬
‫בין שני חדרי הלב‬
‫)‪Mariana Ruiz Villarreal (LadyHats at Wikimedia commons‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:20‬‬
‫לעתים‪ ,‬נולדים ילדים עם מום בלב – חור בדופן המפרידה בין הצד השמאלי והצד הימני של‬
‫הלב‪.‬‬
‫ילדים אלו סובלים מחולשה ומעיכוב בהתפתחות‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫(הבעיה ניתנת לפתרון‪ :‬סוגרים בניתוח את החור)‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בשל ה"חור" בלב‪ ,‬חל ערבוב בין הדם העשיר בחמצן המגיע מהריאות לצד השמאלי עם דם‬
‫עני בחמצן המגיע מהגוף לצד הימני‪ ,‬ולכן הדם המוזרם לגוף מכיל פחות חמצן מהנדרש‪.‬‬
‫והילדים סובלים מאספקת חמצן לקויה לתאי הגוף‪.‬‬
‫החמצן משתתף בתאים בתהליך הנשימה התאית‪ ,‬שבו מופקת אנרגיה לצורכי החיים של‬
‫התאים‪ ,‬ירידה בקצב הנשימה התאית עקב אספקת חמצן לקויה גורם לחולשה ולעיכוב‬
‫ההתפתחות‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫שאלה ‪21‬‬
‫שאלה ‪:21‬‬
‫לעלייה הימנית של הלב‪:‬‬
‫א‪ .‬מגיע דם בוורידים‪ ,‬והוא מכיל הרבה חמצן ומעט ‪.CO2‬‬
‫ב‪ .‬מגיע דם בעורקים‪ ,‬והוא מכיל הרבה חמצן ומעט ‪.CO2‬‬
‫ג‪ .‬מגיע דם בוורידים‪ ,‬והוא מכיל הרבה ‪ CO2‬ומעט חמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מגיע דם בעורקים‪ ,‬והוא מכיל הרבה ‪ CO2‬ומעט חמצן‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪69‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:21‬‬
‫לעלייה הימנית של הלב‪:‬‬
‫א‪ .‬מגיע דם בוורידים‪ ,‬והוא מכיל הרבה חמצן ומעט ‪.CO2‬‬
‫ב‪ .‬מגיע דם בעורקים‪ ,‬והוא מכיל הרבה חמצן ומעט ‪.CO2‬‬
‫ג‪ .‬מגיע דם בוורידים‪ ,‬והוא מכיל הרבה ‪ CO2‬ומעט חמצן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מגיע דם בעורקים‪ ,‬והוא מכיל הרבה ‪ CO2‬ומעט חמצן‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ג‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫שאלה ‪22‬‬
‫שאלה ‪:22‬‬
‫החמצן הנשאף דרך האף מגיע לריאות‪ ,‬ומשם הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬ממשיך בצינורות אוויר ללב‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממשיך בוורידים ללב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממשיך בעורקים ללב‪.‬‬
‫ד‪ .‬ממשיך בעורקים לכל הגוף‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪71‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:22‬‬
‫החמצן הנשאף דרך האף מגיע לריאות‪ ,‬ומשם הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬ממשיך בצינורות אוויר ללב‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממשיך בוורידים ללב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממשיך בעורקים ללב‪.‬‬
‫ד‪ .‬ממשיך בעורקים לכל הגוף‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫שאלה ‪23‬‬
‫שאלה ‪:23‬‬
‫רופא הזריק חומר לווריד ברגל השמאלית של אדם‪.‬‬
‫כמה פעמים יעבור החומר בלב עד שיגיע בפעם הראשונה‬
‫לאצבע יד ימין?‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫ריאות‬
‫לב‬
‫גוף‬
‫‪73‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:23‬‬
‫רופא הזריק חומר לווריד ברגל השמאלית של אדם‪.‬‬
‫כמה פעמים יעבור החומר בלב עד שיגיע בפעם הראשונה לאצבע יד ימין?‬
‫הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫החומר יעבור בלב פעמיים‪ :‬מרגל שמאל חזרה דרך הורידים לצד הימני של הלב‪ ,‬ומשם‬
‫בעורקים לריאות‪ ,‬ומהריאות חזרה דרך ורידים אל הצד השמאלי של הלב‪ .‬מהלב הדם מוזרם‬
‫דרך העורקים לכל חלקי הגוף‪ ,‬בין היתר גם לאצבע ימין‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫שאלה ‪24‬‬
‫שאלה ‪:24‬‬
‫דם עשיר בחמצן זורם‪:‬‬
‫א‪ .‬בעורקי הריאות‬
‫ב‪ .‬בוורידי הריאות‬
‫ג‪ .‬בוורידים הכליליים‬
‫ד‪ .‬בוורידי הרגליים‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:24‬‬
‫דם עשיר בחמצן זורם‪:‬‬
‫א‪ .‬בעורקי הריאות‬
‫ב‪ .‬בוורידי הריאות‬
‫ג‪ .‬בוורידים הכליליים‬
‫ד‪ .‬בוורידי הרגליים‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪76‬‬
‫שאלה ‪25‬‬
‫שאלה ‪:25‬‬
‫מעבר החמצן מהדם לתאי רקמת שריר נעשה דרך תאי‪:‬‬
‫א‪ .‬דופן העורקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דופן הוורידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דופן הנימים‪.‬‬
‫ד‪ .‬דופן כל כלי הדם‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪77‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:25‬‬
‫מעבר החמצן מהדם לתאי רקמת שריר נעשה דרך תאי‪:‬‬
‫א‪ .‬דופן העורקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דופן הוורידים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דופן הנימים‪.‬‬
‫ד‪ .‬דופן כל כלי הדם‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ג‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪78‬‬
‫שאלה ‪26‬‬
‫שאלה ‪:26‬‬
‫מה נכון לומר על ההבדל בין עורקים לוורידים?‬
‫א‪ .‬יש מעבר חומרים בין העורקים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין הוורידים ובין‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש מעבר חומרים בין הוורידים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין העורקים ובין‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחץ הדם בוורידים גבוה מלחץ הדם בעורקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬דופנות העורקים עבות וגמישות מאלה של הוורידים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪79‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:26‬‬
‫מה נכון לומר על ההבדל בין עורקים לוורידים?‬
‫א‪ .‬יש מעבר חומרים בין העורקים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין הוורידים ובין‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש מעבר חומרים בין הוורידים ובין הרקמות‪ ,‬אך אין מעבר חומרים בין העורקים ובין‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחץ הדם בוורידים גבוה מלחץ הדם בעורקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬דופנות העורקים עבות וגמישות מאלה של הוורידים‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ד‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫שאלה ‪27‬‬
‫שאלה ‪:27‬‬
‫א‪ .‬נימי הדם מותאמים לתפקודם‪ .‬הסבר (ציינו שתי התאמות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדופן של נימת דם היא חד‪-‬שכבתית והקוטר של הנימה דומה לקוטר של תא דם אדום‪.‬‬
‫הסבירו כיצד כל אחת מן התכונות האלה של נימת הדם היא דוגמה לעיקרון של התאמה‬
‫לתפקוד‪.‬‬
‫בין מבנה ִ‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:27‬‬
‫א‪ .‬נימי הדם מותאמים לתפקודם‪ .‬הסבר (ציינו שתי התאמות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדופן של נימת דם היא חד‪-‬שכבתית והקוטר של הנימה דומה לקוטר של תא דם אדום‪.‬‬
‫הסבירו כיצד כל אחת מן התכונות האלה של נימת הדם היא דוגמה לעיקרון של התאמה‬
‫לתפקוד‪.‬‬
‫בין מבנה ִ‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬דופן נימי הדם דקה‪ ,‬היא מורכבת רק משכבת תאים אחת ולכן מעבר החומרים מהדם‬
‫לתאים וההיפך‪ ,‬מהיר כי המרחק שהחומרים צריכים לעבור קצר‪.‬‬
‫קוטר הנימים קטן ומספרם עצום‪ ,‬על כן היחס בין שטח הפנים שלהם לנפח גדול‪ .‬ככל שיחס‬
‫זה גדול‪ ,‬יותר חומרים יעברו מהדם לתאים וההיפך‪ ,‬כי יש יותר שטח פנים דרכו החומרים‬
‫יכולים לעבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬קוטר נימת הדם קטן מכיוון שהיא חד שכבתית (בנויה משכבת תאים אחת) ולכן המרחק‬
‫שהחומרים עוברים מהדם לתאים ולהיפך קצר וזמן המעבר קצר יותר‪ .‬יש לזכור שהדם‬
‫ממשיך לזרום בעודו זורם בנימים והחומרים צריכים לעבור במהירות‪.‬‬
‫בגלל שקוטר הנימה שווה לקוטר תא הדם‪ ,‬תא הדם "נדחק" במעבר בנימה והוא צמוד לדופן‬
‫הנימה‪ ,‬כך נוצר מגע קרוב וצמוד בניהן ומעבר החמצן יעיל יותר‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪82‬‬
‫שאלה ‪28‬‬
‫שאלה ‪: 28‬‬
‫ספורטאי המתאמן לאורך זמן ואדם שאינו עוסק בפעילות ספורטיבית מתבקשים לבצע אותה‬
‫פעילות נמרצת‪ .‬בבדיקת קצב הלב בזמן הפעילות מתברר שהדופק של הספורטאי נמוך יותר‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪ .‬בתשובתכם התייחסו להשפעה של אימון גופני על נפח הפעימה של הלב‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪: 28‬‬
‫ספורטאי המתאמן לאורך זמן ואדם שאינו עוסק בפעילות ספורטיבית מתבקשים לבצע אותה‬
‫פעילות נמרצת‪ .‬בבדיקת קצב הלב בזמן הפעילות מתברר שהדופק של הספורטאי נמוך יותר‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪ .‬בתשובתכם התייחסו להשפעה של אימון גופני על נפח הפעימה של הלב‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שריר הלב של ספורטאי מפותח יותר בשל האימונים ולכן הוא חזק יותר ומסוגל להתרחב יותר‬
‫ולקלוט יותר דם וכן התכווץ חזק יותר ולהזרים יותר דם‪ ,‬ולכן נפח הפעימה של ספורטאי גדול‬
‫יותר‪ .‬אדם שאינו ספורטאי יגביר בזמן הפעילות באופן יחסי יותר את מספר התכווצויות הלב‬
‫(הדופק) על מנת להגיע לאותה תפוקת לב‪ ,‬בעוד שהספורטאי מגביר באופן יחסי יותר את‬
‫נפח הפעימה ופחות את הדופק‪.‬‬
‫האדם הלא ספורטאי מתעייף מהר יותר כי הגברת ההתכווצויות היא על חשבון זמן המנוחה‬
‫של הלב‪ .‬הלב נח בין ההתכווצויות‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪84‬‬
‫שאלה ‪ :29‬רמות ארגון‬
‫שאלה ‪:29‬‬
‫הטבלה הבאה עוסקת ברמות ארגון שונות‪ .‬מלאו אותה ע"י מתן דוגמאות ממערכת ההובלה‪:‬‬
‫רמת ארגון‬
‫מולקולה‬
‫אברונים‬
‫תאים‬
‫רקמות‬
‫איברים‬
‫מערכת‬
‫דוגמה ממערכת ההובלה‬
‫‪85‬‬
‫‪85‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:29‬‬
‫הטבלה הבאה עוסקת ברמות ארגון שונות‪ .‬מלאו אותה ע"י מתן דוגמאות ממערכת ההובלה‪:‬‬
‫רמת ארגון‬
‫מולקולה‬
‫אברונים‬
‫תאים‬
‫רקמות‬
‫איברים‬
‫מערכת‬
‫דוגמה ממערכת ההובלה‬
‫גלוקוז‪ ,‬חמצן‬
‫מיטוכונדריה‬
‫תאי שריר הלב‬
‫רקמת שריר הלב‬
‫לב‬
‫ההובלה‬
‫‪86‬‬
‫‪86‬‬
‫שאלה ‪ :30‬רעיונות מרכזיים בביולוגיה‬
‫שאלה ‪:30‬‬
‫בטבלה מוצגים הרעיונות המרכזיים בביולוגיה כפי שנוסחו בתוכנית הלימודים‪ .‬בצד שמאל‬
‫מופיעים משפטים הקשורים למערכת ההובלה‪ .‬קשרו בעזרת קווים בין כל אחד מהמשפטים‬
‫לבין הרעיון הקשור אליו‪.‬‬
‫משפטים‪:‬‬
‫א‪ .‬חוקרים בארה"ב גילו גן שמשפיע על התפתחות‬
‫רעיונות יסוד‬
‫מחלות לב והתקפי לב אצל בני משפחה שאצלם‬
‫ארגון ברמות ארגון שונות‬
‫במשך מספר דורות שכיחות מחלות אלו הייתה‬
‫ויסות והומיאוסטזיס‬
‫גבוהה מהרגיל באוכלוסייה‪.‬‬
‫יחסי גומלין וקיום שיווי משקל דינמי‬
‫אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד‬
‫ושוני בצורה‬
‫התאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫המשכיות תורשתיות ורבייה‬
‫העברת המידע מדור לדור‬
‫גדילה והתפתחות‬
‫תיאוריית האבולוציה‬
‫ב‪ .‬חוקרים הפיקו במעבדה תאי גזע ממוח עצם של‬
‫עכברים‪ .‬לאחר מכן הם השרו התקף לב אצל‬
‫העכברים‪ ,‬שבו נגרם נזק לרקמות הלב‪ .‬לאחר מכן‬
‫הם החדירו את תאי הגזע ללב העכברים‪ .‬התברר‬
‫שתאי הגזע התמיינו והתפתחו לתאי שריר לב‬
‫והחליפו את הרקמות שנפגעו‪ .‬יתכן שבעתיד‬
‫תיושם טכניקה זו לטיפול בבני אדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדגים זוחלים ודו‪-‬חיים אין הפרדה בלב לשני‬
‫חלקים נפרדים‪ .‬במהלך האבולוציה התפתחה אצל‬
‫העופות והיונקים מחיצה המחלקת את הלב לשני‬
‫חלקים נפרדים ומאפשרת הפרדה בין זרמי הדם‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪87‬‬
‫תשובה‬
‫שאלה ‪:30‬‬
‫בטבלה מוצגים הרעיונות המרכזיים בביולוגיה כפי שנוסחו בתוכנית הלימודים‪ .‬בצד שמאל‬
‫מופיעים משפטים הקשורים למערכת ההובלה‪ .‬קשרו בעזרת קווים בין כל אחד מהמשפטים‬
‫לבין הרעיון הקשור אליו‪.‬‬
‫משפטים‪:‬‬
‫א‪ .‬חוקרים בארה"ב גילו גן שמשפיע על התפתחות‬
‫רעיונות יסוד‬
‫מחלות לב והתקפי לב אצל בני משפחה שאצלם‬
‫ארגון ברמות ארגון שונות‬
‫במשך מספר דורות שכיחות מחלות אלו הייתה‬
‫ויסות והומיאוסטזיס‬
‫גבוהה מהרגיל באוכלוסייה‪.‬‬
‫יחסי גומלין וקיום שיווי משקל דינמי‬
‫אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד‬
‫ושוני בצורה‬
‫התאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫המשכיות תורשתיות ורבייה‬
‫העברת המידע מדור לדור‬
‫גדילה והתפתחות‬
‫תיאוריית האבולוציה‬
‫ב‪ .‬חוקרים הפיקו במעבדה תאי גזע ממוח עצם של‬
‫עכברים‪ .‬לאחר מכן הם השרו התקף לב אצל‬
‫העכברים‪ ,‬שבו נגרם נזק לרקמות הלב‪ .‬לאחר מכן‬
‫הם החדירו את תאי הגזע ללב העכברים‪ .‬התברר‬
‫שתאי הגזע התמיינו והתפתחו לתאי שריר לב‬
‫והחליפו את הרקמות שנפגעו‪ .‬יתכן שבעתיד‬
‫תיושם טכניקה זו לטיפול בבני אדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדגים זוחלים ודו‪-‬חיים אין הפרדה בלב לשני‬
‫חלקים נפרדים‪ .‬במהלך האבולוציה התפתחה אצל‬
‫העופות והיונקים מחיצה המחלקת את הלב לשני‬
‫חלקים נפרדים ומאפשרת הפרדה בין זרמי הדם‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪88‬‬