הרכב הדם

Download Report

Transcript הרכב הדם

‫מערכת ההובלה‬
‫הדם‬
‫הרכב הדם‬
‫• פלסמה‬
‫• תאי דם ‪-‬אדומים‬
‫(כ‪ 55 %-‬מנפח הדם)‬
‫(כ ‪ 45 %‬מנפח הדם)‬
‫לבנים‪.‬‬
‫• טסיות דם‬
‫ממה מורכב הדם שלנו?‬
‫כשיש לנו פצע ויורד לנו דם אנחנו רואים פשוט נוזל‬
‫אדום‪ .‬לפעמים זה קצת מבהיל‪ ,‬אבל בדרך כלל‬
‫הפצע מתייבש מעצמו‪ ,‬או ששמים עליו פלסטר וזה‬
‫עובר‪ .‬אבל בתוך הנוזל האדום הזה יש דברים בכל‬
‫מיני צבעים‪ ,‬שאפשר לראות רק במיקרוסקופ‪.‬‬
‫מיקרוסקופ זה כמו זכוכית מגדלת טובה מאוד‪-‬‬
‫מאוד‪.‬‬
‫פלסמה‬
‫• פלסמה היא הנוזל הצהבהב בו מצויים תאי‬
‫הדם וכל החומרים המומסים בו‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהווה בדר”כ כ‪ 5 % -‬ממסת הגוף‪.‬‬
‫הרכב הפלסמה ‪ %90~ :‬מים‬
‫~ ‪ 6-7 %‬חלבונים‬
‫~ ‪ 1 %‬מלחים (יונים שונים)‬
‫~ ‪ 2 %‬חומרים אורגניים‬
‫גזים הנישאים בפלסמה‪.‬‬
‫הרכב הפלסמה מושפע באופן מתמיד מה”סביבה‬
‫החיצונית”‪ ,‬ברקמה ובפעילותה‪.‬‬
‫בגוף פועלים מנגנונים הומיאוסטטים המונעים שינויים‬
‫חריפים בהרכב הפלסמה‪.‬‬
‫תאי דם אדומים‪:‬‬
‫תאי הדם השונים מיוצרים במרכז העצם‪ ,‬במוח העצם‪.‬‬
‫התאים האדומים נקראים "כדוריות דם אדומות"‪.‬‬
‫כדוריות דם אדומות נקראות גם אריטרוציטים‪.‬‬
‫הכדוריות האדומות אחראיות להעביר ולשחרר חמצן‬
‫לכל החלקים בגוף‪ .‬הן אילו שנותנות לדם את צבעו‪.‬‬
‫תאי דם לבנים ‪:‬‬
‫כדוריות דם לבנות נקראות גם לויקוציטים‪ .‬תאי דם לבנים‬
‫אחראים על הגנה על הגוף‪ .‬הם נלחמים בזיהומים‬
‫הנגרמים על ידי חיידקים‪ .‬הם יכולים לשנות את הצורה‬
‫שלהם ו"לבלוע" חיידק שמנסה לתקוף את הגוף‪ .‬יש כמה‬
‫סוגים של תאי דם לבנים‪ .‬הנפוצים הם הגרנולוציטים‪ .‬חלק‬
‫מהגרנולוציטים נקראים נויטרופילים‪ .‬כאשר רמת תאי הדם‬
‫הלבנים (נויטרופילים) בגוף נמוכה זה נקרא מצב של‬
‫נויטרופניה ואז הגוף חשוף לזיהומים‪.‬‬
‫טסיות הדם‪:‬‬
‫טסיות הדם נקראות גם טרומבוציטים‪ .‬הן קטנות‬
‫אבל חשובות‪ .‬תפקידן הוא לסייע בריפוי פצעים‬
‫והפסקת דימומים‪ .‬הן משוטטות בזרם הדם‪,‬‬
‫מתארגנות ומתקנות פצעים ושריטות‪.‬‬
‫מהי ספירת דם?‬
‫בספירת הדם נספרים כמה מרכיבים שנמצאים בדם‬
‫שלנו‪:‬‬
‫‪ .1‬הכדוריות הלבנות שתפקידן להלחם בדלקות‪.‬‬
‫‪ .2‬הכדוריות האדומות המכילות המוגלובין המעביר‬
‫ומספק חמצן לרקמות הגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬הטסיות שהתפקיד שלהן הוא לעצור דימום כשיש‬
‫פצע‪ ,‬על ידי כך שהן נדבקות אחת לשניה‪.‬‬
‫‪ .4‬הרטיקולוציטים שהם מעידים על מצב ייצור הדם‬
‫ב"מפעל" שלו‪ -‬שהוא מוח העצם‪.‬‬
‫מה קורה כאשר ספירת הכדוריות האדומות‬
‫נמוכה?‬
‫כדוריות דם אדומות מסומנות באותיות‪RBC. :‬הן נקראות‬
‫גם אריתרוציטים‪.‬‬
‫כאשר ספירת הכדוריות האדומות נמוכה מסיבה כלשהי‪,‬‬
‫גם רמת ההמוגלובין יורדת‪ ,‬ואז התחושה היא תחושת‬
‫עייפות או קוצר נשימה‪ .‬הלב‪ ,‬המשמש כמשאבה‪ ,‬עובד‬
‫קשה יותר כדי שיוכל לספק חמצן לגוף‪ .‬מצב כזה הוא‬
‫של חוסר דם ונקרא‪ :‬אנמיה‪ .‬חשוב לבדוק מהו מקור‬
‫החוסר בדם‪.‬‬
‫מה קורה כאשר ספירת הטסיות נמוכה?‬
‫הטסיות נראות ככה‪:‬‬
‫טסיות דם מסומנות באותיות‪PLT. :‬הן נקראות גם‬
‫טרומבוציטים‪.‬‬
‫כאשר ספירת הטסיות נמוכה‪ ,‬יכול לקרות מצב שבו‬
‫מדממים בקלות‪ .‬כלומר‪ -‬מקבלים פצע‪ ,‬וקשה לו יותר‬
‫להתייבש‪ .‬חשוב לבדוק מה גרם לירידה במספר הטסיות‪.‬‬
‫לפעמים מספר הטסיות תקין אבל הן לא נדבקות היטב‬
‫אחת אל השנייה‪ ,‬וגם זה מצב בעייתי שצריך לבדוק ממה‬
‫הוא נגרם‪.‬‬
‫מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות‬
‫נמוכה?‬
‫הסימון לכדוריות לבנות הוא‪WBC. :‬הן נקראות גם‬
‫לויקוציטים‪ .‬לפעמים‪ ,‬קורה שספירת הכדוריות‬
‫הלבנות נמוכה‪ .‬זה לא כל כך טוב‪ ,‬כי זה אומר שלגוף‬
‫אין בעזרת מה להלחם בחיידקים רעים‪ .‬המצב הזה‬
‫מופיע הרבה אצל חולים שמקבלים טיפול כימותרפי‪.‬‬
‫מה קורה כאשר ספירת הכדוריות הלבנות‬
‫גבוהה?‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כאשר יש הרבה כדוריות דם לבנות‪ -‬סימן‬
‫שישנה דלקת והגוף עסוק בלהילחם עם החיידקים‪ .‬זה‬
‫יכול להיות סימן טוב‪ -‬שהגוף חזק ומתמודד עם‬
‫המחלה כמו שצריך‪ .‬אבל‪ ,‬לפעמים הגוף צריך עזרה‬
‫במלחמה‪ ,‬שאותה אפשר לקבל דרך תרופות‪.‬‬
‫תאי דם לבנים‬
‫טסיות דם‬
‫תא דם אדום‬
‫טסיות דם שיצרו קריש‬
‫טסיות דם שיצרו קרישה‬
‫תאי דם של אדם החולה באנמיה חרמשית לעומת תאי דם‬
‫מאדם בריא‬
‫תא דם אדום נורמלי ‪ -‬לעומת חולה‬
‫באנמיה חרמשית‬
‫אנמיה חרמשית‬
‫אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית‪ .‬המוגלובין‪ ,‬המצוי בתאי הדם האדומים‬
‫ואשר נושא חמצן לכל תאי הגוף‪ ,‬מיוצר בצורה לקויה בחולי אנמיה חרמשית‪ .‬הדבר‬
‫גורם בין השאר לעיוות תאי הדם האדומים לצורה דמוית חרמש ‪ -‬מכאן שם המחלה‪.‬‬
‫האנמיה נובעת מפגם בגן שאחראי על ייצור החלבון "גלובין" בתא‪,‬מה שגורם לייצור‬
‫המוגלובין לקוי שלא מסוגל לשאת מספיק חמצן‪.‬‬
‫התפתחות מחלה זו דווקא באזורים כמו אפריקה נובעת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ממוטציה גנטית‬
‫שמעניקה עמידות מסוימת בפני מלריה לנשאי הכרומוזום הבריאים‪ .‬החולשה היחסית‬
‫של התאים המוטנטים גורמת להפרעה במעברו של טפיל המלריה במחזור הדם‪.‬‬
‫המחלה עצמה גורמת להחרפתה‪ ,‬כי אספקת הדם (ועימו החמצן) אל האזור נתקעת‪,‬‬
‫ונוצר חוסר חימצון‪ ,‬שגורם לעוד תאים להפוך לחרמשיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאים החרמשיים‬
‫הם בעלי אורך חיים קצר למדי‪ ,‬אשר גורם לאנמיה‪.‬‬
‫הסימפטומיים למחלה כוללים סימפטומים של חולה אנמיה "רגילה" כמו חולשה‪,‬כאבים‬
‫שונים בגוף‪,‬התעלפויות ועוד‪.‬‬
‫הסימפטומיים הסופיים של האנמיה החרמשית מסוכנים וחמורים‪,‬ביניהם‪:‬כשל כלייתי‪,‬‬
‫כאבי בטן‪,‬שיתוק‪,‬שיגרון‪ ,‬דלקת ריאות ‪,‬מחלות לב‪.‬‬
‫המרכיבים התאיים של הדם‬
‫סוג התא‬
‫תיאור‬
‫תאי דם‬
‫אדומים‬
‫דיסקיות דו‬
‫קעורות‪.‬‬
‫חסרות גרעין‬
‫מספר תאים‬
‫בממ"ק‬
‫אורך חיים‬
‫תפקיד‬
‫‪ 4-6‬מליון‬
‫כ‪ 120-‬יום‬
‫מעבירים‬
‫חמצן ופחמן‬
‫דו‪-‬חמצני‬
‫המרכיבים התאיים של הדם‬
‫תאי דם‬
‫לבנים‬
‫אחוז‬
‫מכלל‬
‫תאי הדם‬
‫הלבנים‬
‫אורך‬
‫חיים‬
‫תפקיד‬
‫נויטרופילים‬
‫(מיקרופאגים)‬
‫גרעין רב‪-‬אונתי‪.‬‬
‫ציטופלסמה בהירה‪.‬‬
‫גירגור עדין‪.‬‬
‫‪40-70%‬‬
‫‪72 - 6‬‬
‫שעות‬
‫בולעים‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫יוצאים ממחזור‬
‫הדם אל‬
‫הרקמות‪.‬‬
‫אאוזינופילים‬
‫גרעין דו‪-‬אונתי‪ .‬גירגור גס‬
‫בציטופלסמה שנצבעת‬
‫בורוד‪.‬‬
‫‪1-4%‬‬
‫‪ 12 - 8‬יום‬
‫בולעים תצמיד‬
‫נוגדן‪-‬אנטיגן‪.‬‬
‫מתקיפים‬
‫טפילים‪.‬‬
‫בסופילים‬
‫גרגירים גדולים‬
‫בציטפלסמה שנצבעת‬
‫בכחול‪ .‬גרעין דו‪-‬אונתי‪.‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪72 - 3‬‬
‫שעות‬
‫משחררים‬
‫היסטמין‬
‫יוצרים הפרין‬
‫תיאור‬
‫המרכיבים התאיים של הדם‬
‫אחוז מכלל‬
‫תאי הדם‬
‫הלבנים‬
‫אורך‬
‫חיים‬
‫תפקיד‬
‫תאי דם‬
‫לבנים‬
‫תיאור‬
‫מספר‬
‫חודשים‬
‫בולעים חיידקים‪,‬‬
‫חלקי תאים ותאים‬
‫מתים יוצאים‬
‫ממחזור הדם‬
‫משתתפים‬
‫בתגובה החיסונית‬
‫מנקים שאריות‪.‬‬
‫מונוציטים‬
‫(מקרופאגים)‬
‫ציטופלסמה אפורה‪-‬‬
‫כחולה לא מגורגרת‪,‬‬
‫גרעין בצורת ‪U‬‬
‫‪4-8%‬‬
‫מתקיפים תאים‬
‫פגועים או מייצרים‬
‫נוגדנים‪.‬‬
‫לימפוציטים‬
‫גרעין עגול שממלא‬
‫כמעט את כל התא‪.‬‬
‫‪20-45%‬‬
‫שנים‬
‫רבות‬
‫חלקיקים שמקורם‬
‫במגקריוציטים‬
‫בלשד‪ .‬משתתפים‬
‫בתהליך הקרישה‪.‬‬
‫טסיות דם ‪-‬‬
‫תרומבוציטים‬
‫קטנים‪ .‬חלקי תאים‪.‬‬
‫גרגור כחול‬
‫בציטופלסמה‪.‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪10 - 5‬‬
‫ימים‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7253
http://stwww.weizmann.ac.il/G-Bio/immuno2000/chap3/chap3_1.htm
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7267
http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=243
‫רקמת הדם‬
‫•רקמת הדם ככל רקמה מורכבת מתאים ומחומר בין‪ -‬תאי‪.‬‬
‫חומרים‪:‬‬
‫•החומר הבין‪-‬תאי הוא נוזל הפלסמה המכיל‬
‫א‪ .‬בעלי תפקיד ברקמת הדם‬
‫(כמו מים‪ ,‬חלבונים ומינרלים)‬
‫ב‪ .‬מובלים בדם‬
‫(כמו סוכרים הורמונים ותוצרי חילוף חומרים)‪.‬‬
‫• רקמת הדם שונה מכל הרקמות בכך שכל מרכיביה מצויים בתנועה מתמדת‪.‬‬