Transcript Blood-Cells

‫מערכת ההובלה‬
‫הדם‪ ,‬הלב וכלי הדם‬
‫מהי מערכת ההובלה ולשם מה היא נחוצה?‬
‫מערכת הובלה היא מערכת חיונית‬
‫בכל היצורים הרב‪-‬תאיים‪.‬‬
‫מרגע שהמרחק בין תא לבין סביבתו‬
‫(ממנו הוא קולט מזון וחמצן ואליה‬
‫הוא פולט פסולת) גדול מדי‪ ,‬אין‬
‫החומרים הללו יכולים לנוע פנימה‬
‫והחוצה באמצעות דיפוזיה‪/‬פעפוע‬
‫בלבד ונחוצה מערכת הובלה‪.‬‬
‫מערכות הובלה קיימות בצמחים ובבעלי חיים‬
‫בצמחים מועברים תוצרי הפוטוסינתזה מן‬
‫העלים לכיוון השורש ואילו מים ומלחים‬
‫מועברים מן השורש אל כיוון העלים‬
‫בבעלי חיים ובכללם האדם‪,‬‬
‫מועברים חומרים חיוניים כמו מזון‬
‫וחמצן ממקום קליטתם אל התאים‬
‫וחומרי פסולת המופרשים מן התאים‬
‫מועברים לאתרי עיבוד והפרשה‪.‬‬
‫הדם – הרכב ותפקוד‬
‫הדם הוא החומר המובל בצינורות מערכת‬
‫ההובלה‪.‬‬
‫כך נראית מבחנה מלאה בדם שסורכזה‬
‫בצנטריפוגה‪ .‬הסרכוז יוצר הפרדה בין‬
‫נוזל הדם לבין התאים הנמצאים בו‪.‬‬
‫הנוזל הצהבהב מכונה פלזמה ומהווה כ‪-‬‬
‫‪ 55%‬מהנפח הכללי של הדם‪.‬‬
‫‪ 45%‬מנפח הדם מכיל תאים משלושה‬
‫סוגים ‪ :‬תאי דם אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים‪,‬‬
‫וטסיות דם‪.‬‬
‫הרכב פלזמת הדם‬
‫מה מכילה פלזמת הדם?‬
‫‪90%‬‬
‫מים‬
‫‪7% - 9%‬‬
‫חלבונים‬
‫נוגדנים‪ ,‬אינסולין‪ ,‬חלבוני קרישה‪ ,‬אנזימים‬
‫‪0.9%‬‬
‫מינרלים‬
‫אשלגן‪ ,‬סידן‪ ,‬כלוריד‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬חומצה פחמתית (המקור?)‪ ,‬חומצה זרחתית‪.‬‬
‫‪120-80‬מ"ג ל‪100 -‬מ"ל‬
‫גלוקוז‬
‫חומצות אמינו‬
‫שומנים‬
‫‪0.03%‬‬
‫שתנן‬
‫ריכוזים זעירים‬
‫הורמונים‬
‫פלזמת הדם משמרת סביבה פנימית‬
‫המשתנה בגבולות צרים – היא ביטוי לקיום‬
‫תהליכי הומאוסטזיס‬
‫למרות שהרכב המזון שאנו אוכלים משתנה יום יום‪ ,‬נשאר בדם ריכוז פחות או יותר קבוע‬
‫של חלבונים מסוימים‪.‬‬
‫ריכוז הגלוקוז נשאר קבוע למרות שתצרוכת הסוכר משתנה‪.‬‬
‫ריכוז המלחים והמים נשאר קבוע למרות שאנו צורכים כמויות משתנות של מלחים ונוזלים‪.‬‬
‫ריכוז נוגדנים גבוה מהרגיל עשוי להעיד על מחלה אך גם הם מתפרקים ונעלמים לאחר‬
‫זמן‪.‬‬
‫דגימת דם שבה ערכים הסוטים מן הנורמה לכן עשויה להיות העדות הראשונה‬
‫לקיום מחלה‪.‬‬
‫תפקידים נוספים של פלזמת הדם‬
‫פיזור חום – שינוי כמות הדם המוזרמת אל פני העור‬
‫בזמן מאמץ או בחשיפה לטמפרטורות‬
‫נמוכות‪.‬‬
‫שתיית אלכוהול כאמצעי חימום בזמן חשיפה‬
‫לטמפרטורות נמוכות מגבירה את הסיכוי ללקות‬
‫בהיפותרמיה‪.‬‬
‫תאי הדם‬
‫תאי דם אדומים – אריתרוציטים‪.‬‬
‫תאים קטנים בעלי צורה של דיסקוס‬
‫שקוע במרכזו משני צדדיו‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬הובלת חמצן מהריאות אל‬
‫התאים‪ ,‬באמצעות חלבון ייחודי‬
‫הנקרא‪ :‬המוגלובין ומכיל אטומי‬
‫ברזל‪.‬‬
‫התאמת מבנה לתפקיד‪:‬‬
‫שטח פנים גדול דרכו מפעפע חמצן‬
‫צורה גמישה המאפשרת מעבר חלק‬
‫בצינורות דם קטנים‪.‬‬
‫תא דם אדום בוגר באדם חסר גרעין‬
‫ואברונים על מנת לפנות מקום‬
‫להמוגלובין‪.‬‬
‫זרימת כדוריות דם אדומות בתוך כלי דם‬
‫צורתם הגמישה של הכדוריות האדומות‬
‫מאפשרת מעבר חלק בכלי דם קטנים‬
‫כמה נתונים לגבי תאי דם אדומים‬
‫באדם וביונקים אחרים תאי הדם האדומים חסרי גרעין ואברונים נוספים ועל כן‬
‫יכולים להכיל יותר מולקולות המוגלובין‪.‬‬
‫כל תא דם אדום מכיל כ‪ 250 -‬מיליון מולקולות המוגלובין ויכול לקשור כמיליארד‬
‫מולקולות חמצן‪.‬‬
‫אצל נשים יש בממוצע ‪ 5‬מיליון תאי דם אדומים בכל ממ"ק דם‪.‬‬
‫אצל גברים יש בממוצע ‪ 6‬מיליון תאי דם אדומים בכל ממ"ק דם‪.‬‬
‫שטח הפנים של כלל הכדוריות האדומות בגוף הוא ‪ 2.5‬דונם (כשטחו של מגרש‬
‫כדורגל)‬
‫אם נניח את כל תאי הדם האדומים בגוף זה על גבי זה‪ ,‬תגיע הערימה לגובה‬
‫‪ 55,000‬ק"מ‪ .‬אם נסדר אותם בשורה אופקית יקיפו את כדוה"א ‪ 5‬פעמים‪.‬‬
‫מדוע דמם של החרקים אינו אדום?‬
‫לחרקים אין בדם המוגלובין ואין כלל חלבונים קושרי חמצן‪.‬‬
‫חרקים אינם נושמים באמצעות ראות אלא באמצעות טרכיאות – צינורות אוויר‪,‬‬
‫מתוכם מפעפע החמצן אל תאי הגוף‪.‬‬
‫סרטנים‪ ,‬עכבישים וחסרי חוליות אחרים מעבירים חמצן בדם באמצעות חלבון‬
‫שאינו המוגלובין ונקרא‪ :‬המוציאנין‪ .‬בחלבון זה נמצאים לא אטומי ברזל אלא‬
‫אטומי נחושת וכשהם קושרים חמצן צבעם הופך ירוק או כחול‪.‬‬
‫תאי דם אדומים בזוחלים‪ ,‬דו‪-‬חיים ועופות‬
‫הם בעלי גרעין‬
‫מימין‪ :‬תאי דם אדומים בצפרדע‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬תאי דם אדומים בעוף‪.‬‬
‫הקישור של המוגלובין לחמצן תלוי בתנאי‬
‫הסביבה‬
‫בסביבה עתירת‬
‫חמצן כמו בריאות‪,‬‬
‫‪%‬‬
‫המוגלובין נוטה‬
‫רוויה‬
‫לקשור חמצן‪.‬‬
‫של‬
‫בסביבה מעוטת‬
‫‪Hb‬‬
‫חמצן‪ ,‬כמו בקרבת‬
‫בחמצן‬
‫תאי הגוף‪,‬‬
‫ההמוגלובין נוטה‬
‫לשחרר את החמצן‪.‬‬
‫לחץ חלקי של חמצן במ"מ כספית‬
‫השוואה בין קשירת חמצן בהמוגלובין עוברי‬
‫ואימהי‬
‫בכל לחץ חלקי נתון של חמצן‪ ,‬יקשור‬
‫ההמוגלובין העוברי יותר חמצן‬
‫בהשוואה להמוגלובין האימהי‪.‬‬
‫עובדה זו מאפשרת לעובר לקלוט‬
‫חמצן דרך השלייה בהיותו ברחם‬
‫אמו‪.‬‬
‫מצבי קיצון – אקסטרים‪...‬‬
‫מדוע ביקשו הספורטאים‬
‫שהשתתפו באולימפיאדת‬
‫מקסיקו‪ ,‬להגיע למקסיקו‬
‫סיטי חודש ויותר לפני‬
‫תחילת המשחקים‬
‫האולימפיים?‬
‫אנמיה‬
‫אנמיה – מיעוט של תאי דם אדומים בדם‪.‬‬
‫הסיבות הנפוצות לאנמיה‪:‬‬
‫חסר בהמוגלובין הנגרם מחסר בברזל או ויטמינים מקבוצת ‪.B‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫מאיזו בעיה עיקרית סובל מי שלוקה באנמיה וכיצד תתבטא הבעיה בחיי יום יום?‬
‫מה כדאי לאכול כדי לא לסבול מחוסר ברזל וויטמינים מתאימים?‬
‫אנמיה חרמשית‬
‫אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית‪,‬‬
‫שבה תאי הדם האדומים מעוותים לצורת‬
‫חרמש‪.‬‬
‫הצורה המעוותת נגרמת כתוצאה מגן פגום‬
‫האחראי לייצור המוגלובין פגום‪.‬‬
‫התאים האדומים ה"חרמשיים" הופכים‬
‫"דביקים" ויוצרים צברים המפריעים‬
‫לזרימת דם תקינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תאים אלה‬
‫נוטים לעבור תמס (ליזיס) ולמות‪.‬‬
‫הקשר בין אנמיה חרמשית הטרוזיגוטית‬
‫ומחלת המלאריה‬
‫נקבת יתוש האנופלס‬
‫תא דם אדום נגוע בטפיל המלריה‬
‫תאי דם לבנים‬
‫תאי הדם הלבנים הם חלק ממערכת החיסון של הגוף‪,‬‬
‫ותפקידם לזהות ולנטרל פולשים זרים (חיידקים‪,‬‬
‫תאים נגועים בנגיפים‪ ,‬תאים זקנים או תאים שהשתנו‬
‫וטפילים שונים‪.‬‬
‫יש כ‪ 5,000 – 10,000 -‬תאי דם לבנים בכל ממ"ק שם נוזל‬
‫דם‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים‪ ,‬יכולים לצאת מכלי הדם ולנדוד אל‬
‫הרקמות במידה והם נחוצים שם‪.‬‬
‫סוגי תאי דם לבנים‬
‫לימפוציטים מסוג ‪( B‬יוצרי נוגדנים) ו‪T -‬‬
‫מקרופגים – תאים בלעניים‬
‫תאים לבנים נוספים‪:‬‬
‫נויטרופילים (בליעת חיידקים)‪ ,‬באזופילים‪ ,‬אאוזונופילים (תגובות אלרגיות‪ ,‬זיהומים‬
‫טפיליים)‬
‫טסיות דם‬
‫טסיות הדם קשורות לתפקוד קרישת הדם‪.‬‬
‫קרישת הדם מבוססת על שפעול של‬
‫חלבונים הנמצאים בצורה בלתי פעילה‬
‫בדם ועם שיפעולם יוצרים מעין פקק‬
‫החוסם כלי דם קרוע‪.‬‬
‫טסיות דם‬
‫תהליך הקרישה הוא רב שלבי ומעורבים בו‬
‫חומרי קרישה רבים על מנת למנוע יצירת‬
‫קרישים בכלי דם בלתי פגועים‪.‬‬
‫"פקק" בכלי דם שנוצר מסיבי‬
‫פיברין ותאי דם אדומים‪.‬‬
‫מחלת ההמופיליה‬
‫המופיליה –‬
‫מחלה בה יש חסר באחד מגורמי הקרישה‪ .‬הדבר עלול להתבטא בדימומים‬
‫ניכרים‪.‬‬
‫הטיפול –‬
‫באמצעות עירוי פלזמה שמכילה גורמי קרישה‪.‬‬
‫המופיליה היא מחלה גנטית רצסיבית‪ ,‬בתאחיזה לכרומוזום ‪ .X‬לכן בנות לרוב יהיו‬
‫נשאיות של המחלה ואילו בנים עלולים ללקות בה בשכיחות גבוהה יותר‪.‬‬
‫העברת גן ההמופיליה במשפחות המלוכה האירופיות‬
‫אליס‪ ,‬נסיכת הממלכה המאוחדת‪ ,‬בתה של ויקטוריה‪ ,‬העבירה את הגן לשלושה מילדיה‪,‬‬
‫לכל הפחות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרידריך‪ ,‬נסיך הסה‪ ,‬מת בגיל שנתיים וחצי מדימום מוחי לאחר שנפל מחלון‪.‬‬
‫אירן‪ ,‬נסיכת הסה‪ ,‬העבירה את המחלה לשניים משלושת בניה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ולדמאר‪ ,‬נסיך פרוסיה‪ ,‬שרד את המחלה אך לא היו לו ילדים‪.‬‬
‫היינריך‪ ,‬נסיך פרוסיה‪ ,‬מת מדימום בגיל ארבע‪.‬‬
‫אלכסנדרה‪ ,‬נסיכת הסה‪ ,‬קיסרית רוסיה כאשתו של הצאר ניקולאי השני‪ ,‬העבירה את‬
‫המחלה לבנה היחיד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אלכסיי ניקולאיביץ'‪ ,‬יורש העצר של רוסיה‪ ,‬אחד מחולי ההמופיליה המפורסמים בעולם‪ .‬מחלתו‬
‫וחולשתו של אלכסיי היו בין הגורמים שתרמו לנפילתה של האימפריה הרוסית ב‪.1917-‬‬
‫הנסיך לאופולד‪ ,‬דוכס אולבני‪ ,‬היה חולה במחלה (אחד היחידים באותה התקופה ששרד‬
‫את המחלה)‪ .‬העביר את הגן לבתו היחידה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אליס‪ ,‬נסיכת אולבני‪ ,‬העבירה את המחלה לבנה הבכור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רופרט‪ ,‬נסיך טק‪ ,‬היה חולה במחלה ומת בגיל ‪ 21‬מדימום מוחי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים‪.‬‬
‫ביאטריס‪ ,‬נסיכת הממלכה המאוחדת‪ ,‬העבירה את המחלה לשניים מילדיה‪ ,‬לפחות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ויקטוריה יוג'ני‪ ,‬נסיכת בטנברג‪ ,‬העבירה את המחלה לשניים מילדיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אלפונסו‪ ,‬נסיך אסטוריאס‪ ,‬יורש העצר לכתר הספרדי‪ ,‬מת בגיל ‪ 31‬מדימום פנימי שנגרם כתוצאה‬
‫מתאונת דרכים‪.‬‬
‫גונזאלו‪ ,‬נסיך ספרד‪ ,‬מת בגיל ‪ 20‬מדימום פנימי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים‪.‬‬
‫לאופולד‪ ,‬נסיך בטנברג‪ ,‬מת בגיל ‪ 33‬מדימום במהלך ניתוח בברכו‪.‬‬