Transcript Presentation1

‫‪ .2‬חשבונאות לאומית‪:‬‬
‫‪ – GNP‬תוצר לאומי גולמי – ערך כספי של כלל המוצרים שיוצרו‬
‫בטווח תקופה‬
‫‪ – NNP‬תוצר לאומי נקי – ערך כספי של כלל המוצרים שיוצרו במהלך‬
‫תקופה בניכוי פחת‬
‫בחישוב התל"ג ‪ :‬להימנע מרישום כפול‪ ,‬התייחסות לתקופה נתונה‪ ,‬אי‬
‫הכללת עסקאות פיננסיות ותשלומי העברה‪.‬‬
‫רישום כפול‪ :‬אין לכלול מוצר סופי ומוצר ביניים‪ ,‬מדידת ערך התוצר‬
‫ע"י ‪ .1‬סכום הערכים המוספים בייצורו(ערך הייצור בניכוי התשומות‬
‫שנרכשו מפירמות אחרות לייצור) ‪ .2‬ערך השוק של המוצר הסופי‪.‬‬
‫‪ –NI‬הכנסה לאומית = ‪ – NI=W+R W‬שכר ‪- R‬‬
‫ריבית‪,‬שכירות‪,‬רווחים לבעלי חברה‪.‬‬
‫‪ – TIN‬מיסים עקיפים‪ :‬מע"מ‪ ,‬מס קנייה ‪ ,‬סכומים הנגבים דרך מיסוי‬
‫על מוצרים שונים‬
‫‪ – TID‬מיסים ישירים‪ -‬מס הכנסה ‪ ,‬מס חברות‪ ,‬מס על רווחי הון‬
‫‪ - YD‬הכנסה פנויה =‬
‫‪ - I‬השקעה =‬
‫‪ – G‬צריכה ציבורית‪ :‬תקבולים ‪ :‬מענקים‪ ,‬הלוואות מבנק מרכזי‪ ,‬מיסים‬
‫– תשלומים‪ :‬שכר ומשכורות קניות מוצרים‪..‬ערך מוסף של הממשלה‬
‫הוא סך תשלומי השכר שלה(תיקבולים‪ -‬הוצאות‪.‬‬
‫שיווי‬
‫בשע"ח‬
‫משקל‬
‫‪:‬‬
‫משק‬
‫קבוע‬
‫פתוח‬
‫פיחות‪ -‬אם נרצה לצמצם את‬
‫עודף הייבוא אנו נבצע פיחות‬
‫פיחות כתחליף להרחבה מוניטרית‪:‬‬
‫לקנות ‪‬מט"ח על מנת לספק עודף היצע‪.‬‬
‫במצב זה הממשלה תצטרך ‪M ‬‬
‫‪e  X  IM  Y     r  CF  S ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫במצב זה הממשלה תצטרך לקנות מט"ח ל מנת לספק עודף היצע‪.‬‬
‫מדיניות פיסקאלית מרחיבה בשע"ח קבוע מגדילה עודף יבוא‬
‫מקו"ש‪ :‬מקורות‪ :‬תל"ג בניכוי פחת שימושים‪ :‬פרטי‪ ,‬ציבורי‪ ,‬השקעה‬
‫(פחות פחת) עודף ייצוא‪.‬‬
‫שוק מטבע החוץ‪:‬‬
‫‪.1‬גידול בתוצר או בגודל אוטונומי של הייבוא יגדילו ביקוש למט"ח – פיחות בשע"ח (עקומת ביקוש זזה‬
‫ימינה‪ S ,D ( .‬כתלות ב‪ E-‬ציר ‪ Y‬מט"ח ציר ) ‪X‬‬
‫‪ .2‬ציפיות לייסוף כתוצאה מירידת סיכון המשק או גידול בפער הריביות‪ /‬גידול ב‪ TR-‬או גידול בגודל‬
‫אוטונומי של הייצור‪ -‬יגדילו היצע מט"ח ושע"ח ירד(ייסוף)‬
‫‪G  r  y  C ‬‬
‫‪y  IM  e  X ‬‬
‫שוק מט"ח – קיטון ‪ TR‬מקטין את היצע המטח דבר אשר‬
‫גורם לפיחות שער חליפין עולה‬
‫שוק תוצר – פיחות מגדיל ייצוא מקטין ייבוא ‪ AD‬עולה ולכן‬
‫התוצר גדל‬
‫שוק כסף – עליה בתוצר מגדילה את הביקוש לכסף דבר‬
‫אשר מעלה את הריבית‬
‫עקומת לורנץ‪ -‬קשר בין חלק יחסי מצטבר של האוכלוסייה לבין החלק המצטבר של ההכנסה בקבוצה מסך ההכנסה במשק‪ .2 .‬אם כל הכנסה של כל עשירות היא אותו‬
‫אחוז‪ -‬מדד ג'יני אפס‪ .‬ג'יני ‪ 1‬אי שיוויון מלא כל ההכנסה מרוכזת בעשירון עליון‪.‬‬
‫מדיניות פרוגרסיבית‪ :‬שעור המס מתוך ההכנסה גדל ככל שהכנסה ברוטו עולה— מקטינה אי שיויון – מדד ג'יני יורד‪ :‬הדרכים להקטנת אי שיוויון‪ -‬מיסים ישירים‪,‬‬
‫תשלומי העברה‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬מסי חברות‪ ,‬קצבת ילדים‪,‬זקנה‪ ,‬מיסים עקיפים וסובסידיה‪ ,‬מסי קנייה מע"מ‪,‬סובסידיה עקיפה‪ ,‬אספקת מוצרים ציבוריים‪ ,‬מדרגות מס‬
‫מדיניות רגרסיבית‪ -‬שעור המס מתוך ההכנסה קטן ככל שההכנסה ברוטו עולה ‪ :‬מס גולגולת‪ ,‬מס על מוצרים‬
‫גמישוןת הכנסה=‬
‫גמישות הכנסה גדולה מ‪ : 1-‬הכנסה גבוהה ‪,‬חלק יחסי מהוצאה גבוה‪ ,‬מס על מוצר זה פרוגרסיבי‬
‫שיעור שינוי בכמות ההוצאה (לאחר מס)‬
‫גמישות הכנסה קטנה מ‪ :1-‬הכנסה גבוהה‪ ,‬החלק היחסי של ההוצאה על המוצר יורד‪ ,‬מס על מוצר זה יהיה רגרסיבי‬
‫לחלק לשיעור שינוי בהכנסה(המקורי)‬
‫גמישות הכנסה שווה ‪ -1‬עליית הכנסה משאירה חלק יחסי של ההוצאה מתוך ההכנסה קבוע‪.‬‬
‫פער דיפלציוני=פער תוצר‪/‬מכפיל‬
‫פער אינפלציוני‪ -‬הגודל בו צריך להקטין ביקוש על מנת להגיע לתעסוקה‬
‫מלאה‪ -‬פער אינפציוני מביא לעודף ביקוש ולעליית מחירים– צמצום‬
‫הוצאות או הגדלת מיסים יילחמו באינפלציה‪.‬‬
‫‪.1‬ציפיות למיתון יכולות להביא למיתון‪ :‬נכון ‪ ,‬משום שהגודל האוטונומי‬
‫של ההשקעות יקטן‪ ,‬מה שיביא לירידת ביקושים‪ .3 .‬הגדלת ‪ : G‬הגידול‬
‫בביקוש המצרפי גורם לפער אינפלציוני המוביל לעליית מחירים‪ .‬עליית‬
‫המחירים סוגרת את הפער דרך עליית הריבית שפוגעת בהשקעות והייסוף‬
‫הריאלי אשר שוחק את עודף הייצוא בשל עליית הריבית‪ ,‬תנועות ההון‬
‫ייכנסו פנימה מה שאמור להוריד את שע"ח‪ ,‬אבל היצוא יקטן מה שעשוי‬
‫להעלות את שע"ח ומצד שלישי היבוא יגדל‪ ,‬מה שעשוי להעלות את שע"ח‪.‬‬
‫יש כאן כמה מגמות הפוכות ולכן לא ניתן לדעת מה יקרה לשע"ח‪.‬‬