Transcript הרצאה5-מונופול ומוצרים ציבוריים

‫שעור מספר ‪ –5‬כשלי שוק‬
‫מבוא לכלכלה ללא כלכלנים‬
‫תשע"א ‪ ,‬סמסטר קיץ‬
‫‪1‬‬
‫תחרות משוכללת ורווחה חברתית‬
‫תחרות משוכללת מביאה בד"כ ליעילות מקסימאלית‪.‬‬
‫עודף הצרכן‬
‫עודף חברתי‬
‫עודף היצרן‬
‫‪S‬‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫כשלי שוק‬
‫‪‬‬
‫כשלי שוק מיקרו כלכליים‪ -‬יתרונות לגודל‪ ,‬השפעות‬
‫חיצוניות‪ ,‬מוצרים ציבוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשלי שוק מאקרו כלכליים‪ -‬אי השגת מטרות מאקרו‬
‫כלכליות‪ :‬תעסוקה מלאה ‪ ,‬יציבות מחירים‪ ,‬צמיחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשל שוק בהשגת צדק חברתי‬
‫המונופול‬
‫מבוא לכלכלה ללא כלכלנים‬
‫תשע"א ‪ ,‬סמסטר קיץ‬
‫‪4‬‬
‫יצרנים רבים‬
‫תחרות‬
‫‪‬‬
‫יצרן יחיד‬
‫הקדמה‬
‫מונופול‬
‫בשוק התחרותי היצרן הבודד אינו משפיע על המחיר‬
‫ומקבל אותו כנתון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר קיים בשוק יצרן בודד גדול המספק באופן בלעדי‬
‫את כל היחידות שהצרכנים קונים‪ ,‬היצרן יכול לקבוע‬
‫באופן בלעדי את המחיר שישלמו הצרכנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם זה אומר שכדאי לו לקבוע מחירים כמה שיותר‬
‫גבוהים?‬
‫‪5‬‬
‫התלבטות המונופול‬
‫‪‬‬
‫מחיר גבוה עם כמות קטנה‬
‫‪‬‬
‫מחיר נמוך עם כמות גבוהה‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪X‬‬
‫‪6‬‬
‫‪X‬‬
‫הפדיון השולי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בכמה גדל הפדיון הכולל כתוצאה מייצור היחידה‬
‫האחרונה‪.‬‬
‫אצל היצרן התחרותי הפדיון השולי הוא בדיוק המחיר‬
‫שהוא מקבל עבור כל יחידה‪.‬‬
‫אצל יצרן מונופוליסטי ככל שימכור יותר יחידות הפדיון‬
‫השולי יפחת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7‬‬
‫עבור כל יחידה נוספת מוכנים לשלם פחות‪.‬‬
‫מכירת כל יחידה נוספת תחייב הוזלת היחידות הראשונות‪.‬‬
‫מדוע הפדיון השולי פוחת‬
‫‪‬‬
‫הנחה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גם המונופול חייב למכור את כל היחידות באותו מחיר ‪ -‬אין לו אפשרות‬
‫להפלות מחירים (נובע מההנחות של אינפורמציה מלאה וניידות‬
‫המוצרים בתוך השוק)‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫כמות מחיר פדיון כולל פדיון שולי‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪D‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫הפדיון‬
‫נתוני הביקוש‬
‫‪9‬‬
‫רווח‬
‫עלויות הייצור‬
‫כמות‬
‫מחיר‬
‫פדיון‬
‫כולל‬
‫פדיון‬
‫שולי‬
‫עלויות‬
‫משתנות‬
‫עלות‬
‫שולית‬
‫רווח‬
‫תפעולי‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫‪TR=P*Q‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪VC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪Π=TR-VC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫‪0‬‬
‫רווח‬
‫שולי‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪2‬‬
‫‪70‬‬
‫‪140‬‬
‫‪60‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪125‬‬
‫‪50‬‬
‫‪3‬‬
‫‪60‬‬
‫‪180‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15‬‬
‫‪150‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪200‬‬
‫‪20‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪40‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪75‬‬
‫‪25‬‬
‫‪125‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪6‬‬
‫‪30‬‬
‫‪180‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪105‬‬
‫‪30‬‬
‫‪75‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪7‬‬
‫‪20‬‬
‫‪140‬‬
‫‪-40‬‬
‫‪140‬‬
‫‪35‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-75‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪80‬‬
‫‪-60‬‬
‫‪180‬‬
‫‪40‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-80‬‬
‫‪225‬‬
‫‪45‬‬
‫‪-225‬‬
‫‪-125‬‬
‫הצגה גראפית‬
‫נקודת הייצור האופטימאלית היא‬
‫במפגש עקומת ‪ MR‬ועקומת‬
‫‪ .MC‬הפירמה מייצרת ‪ 4‬יחידות‬
‫במחיר ‪50‬‬
‫‪90‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫הפדיון השולי שווה לאפס‬
‫ביחידה החמישית‪.‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫הצגה גראפית – מונופול לעומת תחרות‬
‫‪90‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫השוואה לתוצאה התחרותית‬
‫מונופול‬
‫תנאי למקסימום רווח ‪MC = MR‬‬
‫תחרות‬
‫‪MC = MR = P‬‬
‫הפדיון השולי‬
‫יורד משמאל לימין‬
‫קבוע‬
‫כמות (בדוגמה)‬
‫נמוכה יותר (‪)5‬‬
‫גבוהה יותר (‪)6‬‬
‫מחיר בדוגמה‬
‫גבוהה יותר (‪)50‬‬
‫נמוך יותר (‪)30‬‬
‫רווח תפעולי‬
‫גבוה יותר (‪)150‬‬
‫נמוך יותר (‪)75‬‬
‫‪12‬‬
‫מתי כוחו של המונופול גדול יותר?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫כוחו של המונופול הוא ביכולתו להעלות מחירים‪.‬‬
‫מגבלתו היא שהעלאת המחירים בדרך כלל גורמת‬
‫להקטנת הכמות‪.‬‬
‫ככל שהביקוש יותר קשיח כך הכוח של המונופול יותר‬
‫גדול (הוא יוכל לקבוע מחירים יותר גבוהים עם ירידה‬
‫קטנה יחסית בכמות שימכור)‪.‬‬
‫ככל שהביקוש למוצר יותר גמיש‪ ,‬כך כוחו‬
‫המונופוליסטי יותר מוגבל (עליית מחיר קטנה פירושה‬
‫ירידה גדולה יחסית בכמות)‪.‬‬
‫מקריים קיצוניים‬
‫‪‬‬
‫ביקוש גמיש לחלוטין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪D=MR‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪14‬‬
‫ביקוש קשיח לחלוטין‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫המונופול‪ ,‬היעילות הכלכלית והרווחה‬
‫החברתית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המונופול יוצר עוות בהקצאת מקורות ‪ -‬הכמות‬
‫המיוצרת קטנה מהכמות התחרותית האופטימאלית‬
‫מבחינה חברתית‪.‬‬
‫ירידה ברווחה החברתית ‪ -‬עודף הצרכן ירד הרבה‬
‫יותר מאשר עלה עודף היצרן‪.‬‬
‫הנטל‬
‫החברתי‬
‫‪15‬‬
‫בעיות נוספות של מונופולים‬
‫‪‬‬
‫איכות מוצרים ושירותים נמוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רווח גבוה מהנורמאלי‪ -‬על חשבון הצרכנים שמשלמים‬
‫מחירים גבוהים ועודף הצרכן שלהם נפגע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר יעילות בייצור‪ -‬רווחיו הגבוהים לא תורמים‬
‫למוטיבציה שלו להתייעל ולהקטין עלויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מונופול גדול ירגיש מבוטח מנפילה (הממשלה לא‬
‫תיתן לו ליפול) ולכן התנהגותו לא תמיד תהיה‬
‫אחראית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫התערבות ממשלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוקים למניעת מונופולים‪.‬‬
‫הכנסת יבוא מתחרה‪.‬‬
‫מחיר מכסימום ‪ -‬אם הממשלה תקבע לו מחיר‬
‫מכסימום הרי הוא לא יוכל להעלות מחירים ולכן גם‬
‫לא יהיה כדאי לו להקטין כמויות וכך ימנע העיוות‬
‫בהקצאת מקורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫מהו מחיר המקסימום אותו הממשלה צריכה לקבוע?‬
‫המחיר התחרותי!‬
‫מהי הכמות שהמונופול ייצר במקרה הזה? את הכמות‬
‫התחרותית!‬
‫הסיבות לקיומם של מונופולים‬
‫‪‬‬
‫בעלות על ידע מסוים (תרופות‪ ,‬פטנטים )‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעלות על משאב מסוים (אתר החרמון)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיכיון ממשלתי –יצרן מקבל בלעדיות על ייצורו ומכירתו של‬
‫מוצר או שרות (חברת חשמל‪ ,‬בזק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גוף מסוים נותן לפירמה אחת זכות בלעדית (דיוטי פרי‬
‫בנתב"ג‪ ,‬המזנונים בקולנוע)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתרונות לגודל‪ -‬מונופול טבעי – כאשר בענף העלות הממוצעת‬
‫גבוהה מהעלות השולית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מונופול טבעי‬
‫‪‬‬
‫העלות השולית נמוכה מהעלות הממוצעת הכוללת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתחרות ‪.P=MC‬‬
‫‪‬‬
‫תחרות תגרום לכך שכל הפירמות יפסידו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירמות יצאו מהענף ויתכן שתישאר‬
‫רק פירמה אחת‪.‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪19‬‬
‫דוגמא חישובית‬
‫‪‬‬
‫פונקצית הביקוש‪P = 24 – 0.04Q :‬‬
‫פונקצית העלויות‪TC = 300 + 2Q :‬‬
‫מה המחיר‪ ,‬הכמות והרווח של יצרן בתחרות?‬
‫מה המחיר‪ ,‬הכמות והרווח של יצרן בודד (מונופול)?‬
‫‪‬‬
‫בתחרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫‪mc = P = 2‬‬
‫פונקצית ההיצע‪:‬‬
‫‪550 = Q‬‬
‫‪24 – 0.04Q =2‬‬
‫נשווה היצע לביקוש‪:‬‬
‫רווח של היצרנים בתחרות‪π = 2*550 – (300+2*550) = -300 :‬‬
‫בטווח הארוך פירמות ייצאו מהענף‪.‬‬
‫(נגזרת של ‪ TC‬לפי ‪)Q‬‬
‫דוגמא חישובית – יצרן בודד (מונופול)‬
‫‪‬‬
‫יודע שסך הפדיון תלוי בכמות שהוא יקבע‪:‬‬
‫‪TR = P(Q)*Q = (24–0.04Q)*Q = 24Q – 0.04Q2‬‬
‫‪‬‬
‫הפדיון השולי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נשווה ‪ MR‬ל ‪:mc‬‬
‫‪‬‬
‫כדי למצוא את המחיר נציב את הכמות המיוצרת בפונקצית הביקוש‪:‬‬
‫(נגזרת ‪TR‬לפי ‪)Q‬‬
‫‪MR = 24 – 0.08Q‬‬
‫‪24 – 0.08Q =2‬‬
‫‪275 = Q‬‬
‫‪P = 24 – 0.04*275 = 13‬‬
‫‪21‬‬
‫‪‬‬
‫רווח המונופול‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לראות שאם בענף פועל יצרן בודד רווחיו גבוהים מהרווח הנורמאלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצב האידיאלי בענף זה יהיה באמצע (בין תחרות משוכללת למונופול)‪.‬‬
‫‪π = 13*275 – (300+2*275) = 2,725‬‬
‫השפעות חיצוניות‬
‫כשל שוק מיקרו כלכלי‬
‫בקורס לא נרחיב בנושא זה!!‬
‫השפעות חיצוניות – סיכום‬
‫מה הן השפעות חיצוניות ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום‬
‫‪‬‬
‫בצריכה – נקבל ביקוש חברתי נמוך מהביקוש הפרטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בייצור – נקבל עלות ייצור חברתית גבוהה מהעלות הפרטית‪.‬‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫כשל שוק מיקרו כלכלי‬
‫מוצרים ציבוריים ‪ -‬הגדרה‬
‫למוצר ציבורי טהור שני מאפיינים חשובים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫באותו מוצר יכולים להשתמש עוד ועוד צרכנים בלי‬
‫שהעלות תגדל ובלי שתועלת יתר הפרטים תקטן‬
‫(העלות השולית של כל משתמש נוסף היא אפס)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן למנוע מצרכנים לצרוך את המוצר אף אם לא‬
‫שילמו עבורו‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בשכונת נווה נוי בבאר‪-‬שבע ‪ 1000‬תושבים הסובלים‬
‫מיתושים מנחל באר שבע‪ .‬הנזק לכל תושב מוערך ב‪-‬‬
‫‪ 100‬שקל‪ .‬כדי לפתור את הבעיה נדרש לשכור מטוס‬
‫שירסס את הנחל‪ .‬עלות הריסוס ‪ 10,000‬שקל‪.‬‬
‫האם הריסוס כדאי?‬
‫האם השוק הפרטי יכול לפתור את הבעיה?‬
‫פיתרון‬
‫‪‬‬
‫הריסוס כדאי!‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השוק הפרטי לא יביא לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עלות הריסוס – ‪10,000‬‬
‫התועלת מהריסוס – ‪100,000 = 1,000 * 100‬‬
‫כל תושב יעדיף להימנע מהתשלום מתוך תקווה שהאחרים יממנו את‬
‫הריסוס‪ ,‬כלומר יעדיף להיות "טרמפיסט" (‪.)free rider‬‬
‫הפתרון הוא פתרון ציבורי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ועד השכונה או עיריית באר שבע צריכים להחליט על נחיצות הריסוס‬
‫ועל כמות הריסוס הנחוצה‪.‬‬
‫יש להטיל את המימון על כל התושבים‪.‬‬
‫אם היינו מנסים לחייב בתשלום רק מי שנהנה כל תושב היה מצהיר‬
‫שהוא לא זקוק לריסוס‪.‬‬
‫דוגמאות למוצרים ציבוריים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טהורים‬
‫ביטחון‪ ,‬בטחון פנים‪,‬‬
‫משפט‪.‬‬
‫שידורי רדיו וטלוויזיה (לא‬
‫בכבלים)‪.‬‬
‫תאורת רחובות‪.‬‬
‫אגודים מקצועיים‪.‬‬
‫מחקר ופתוח (לפעמים –‬
‫לא בחברות פרטיות)‪.‬‬
‫לא טהורים‬
‫ככל שיש יותר צרכנים התועלת‬
‫של כל אחד יורדת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גן ציבורי‬
‫כביש‬
‫כיתת לימוד בבית ספר‬
‫הקצאה אופטימאלית של מוצר ציבורי‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫בדירת מגורים גרים ‪ 3‬שותפים שלכל אחד ביקוש שבועי‬
‫מסוים לסרטי וידאו המושכרים בספרייה המקומית‪:‬‬
‫כמות סרטים‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ביקוש פרט א'‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫ביקוש פרט ב'‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫ביקוש פרט ג'‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫סה"כ ביקוש ‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫הקצאה תחרותית של מוצר ציבורי‬
‫‪25‬‬
‫‪P = 25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫ג ‪D‬‬
‫ב ‪D‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בתחרות‪ ,‬רק שותף ג' ישכיר סרט ‪ – 1‬ישלם תמורתו ‪ 25‬ש"ח‬
‫רווחה חברתית של מוצר ציבורי בתנאי תחרות‬
‫במחיר של ‪ ₪ 25‬לסרט רק שותף ג' ישכור סרט ‪ 1‬וישלם‬
‫תמורתו את המחיר‪.‬‬
‫נניח שכל השותפים צופים בסרט‪.‬‬
‫התועלת השולית‬
‫מסרט ראשון‬
‫עודף צרכן‬
‫המחיר ששילם‬
‫פרט א'‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫פרט ב'‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫פרט ג'‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ ‪55‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫הקצאה אופטימאלית של מוצר ציבורי‬
‫‪P‬‬
‫‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫עקומת הביקוש המצרפית היא סכום אנכי של עקומות הביקוש של‬
‫הפרטים (כמה ביחד יהיו מוכנים לשלם עבור כל סרט)‪.‬‬
‫רווחה חברתית של מוצר ציבורי בשיתוף‬
‫פעולה‬
‫במחיר של ‪ ₪ 25‬לסרט ישכרו השותפים שלושה סרטים‬
‫ויתחלקו במחיר – כל אחד ישלם ‪ 25‬ש"ח‪.‬‬
‫נניח שכל השותפים צופים בסרט‪.‬‬
‫התועלת השולית‬
‫מסרט‬
‫ראשון‬
‫מסרט‬
‫שני‬
‫מסרט‬
‫שלישי‬
‫סך‬
‫התועלת‬
‫המחיר‬
‫ששילם‬
‫עודף‬
‫צרכן‬
‫פרט א'‬
‫פרט ב'‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪20‬‬
‫‪43‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪18‬‬
‫פרט ג'‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪17‬‬
‫‪62‬‬
‫‪25‬‬
‫‪37‬‬
‫סה"כ ‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪125‬‬
‫‪75‬‬
‫‪50‬‬
‫רווחה חברתית של מוצר ציבורי בשיתוף‬
‫פעולה‬
‫‪P‬‬
‫‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫‪25‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫עודף צרכן = השטח בין עקומת הביקוש המצרפית למוצר ציבורי למחיר‪.‬‬
‫בעיות אינפורמציה‬
‫‪‬‬
‫חוסר יכולת מעשית של הצרכן להשוות מחירים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פתרון חלקי‪ -‬החוק לסימון מחירים‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬
‫אינפורמציה לא מלאה ולא סימטרית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמאות‪ :‬האם הרופא טוב? האם המוצר עמיד? בטיחותי?‬
‫בריא? האם המבוטח בריא? האם העובד חרוץ? אחראי?‬
‫הפתרון ‪ -‬חוקי תקינה‪ ,‬איתותים‪.‬‬