לשאלה הבאה

Download Report

Transcript לשאלה הבאה

‫מהי משמעות השם חנוכה?‬
‫‪ ‬היהודים חנו מאויביהם בכ"ה כסליו‬
‫‪‬חינוך וטיהור בית המקדש לאחר ימי חנוכה‬
‫‪‬חנוכת בית המקדש בימי חגי הנביא‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫חג החנוכה נקבע כחג של הלל והודיה לה'‬
‫על‪:‬‬
‫‪‬נס פח השמן‬
‫‪‬הניצחון על היוונים‬
‫‪‬ביטול גזירות היוונים‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫איזו מצווה מקיימים בחנוכה?‬
‫‪‬מדליקים נרות‬
‫‪‬אומרים תפילת על הניסים‬
‫‪‬אומרים את תפילת הלל‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫כמה נרות מדליקים בכל יום מימי החנוכה?‬
‫‪‬ביום הראשון מדליקים שמונה ומפחיתים מידי‬
‫יום עד היום האחרון שבו מדליקים נר אחד‬
‫‪‬ביום הראשון מדליקים נר אחד ומוסיפים מידי‬
‫יום עד ליום השמיני שבו מדליקים שמונה נרות‬
‫‪‬בכל יום מדליקים שמונה נרות‬
‫‪‬בכל יום מדליקים נר אחד‬
‫מהו המקום הטוב ביותר להדלקת נרות חנוכה?‬
‫‪‬המקום אינו משנה‬
‫‪‬על השולחן בחדר‬
‫‪‬בפתח הבית‬
‫‪‬בחלון‬
‫האם בנס החנוכה היה חלק מיוחד לנשות אותו דור?‬
‫‪‬לא‬
‫‪‬הן לחמו לצד האנשים‬
‫‪‬אחת הנשים הביאה ישועה גדולה לעם כולו‬
‫‪‬עיקרן של גזירות היוונים כוונו כנגד הנשים‬
‫מהו מקור השם "מכבי"?‬
‫‪‬ראשי תיבות של הפסוק‪" :‬מי כמוך בא‪-‬לים ה'"‬
‫‪ ‬ראשי תיבות של המלים‪" :‬מתתיהו כהן בן יוחנן"‬
‫‪‬שיבוש של המילה "מקבי"‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫מה מסמל נס פך השמן שנעשה במנורת בית‬
‫המקדש?‬
‫‪‬הנס מוכיח שגם הניצחון במלחמה נבע מעזרתו‬
‫של ה'‬
‫‪‬אור המנורה מסמל את אור התורה‬
‫‪‬האור מסמל את אהבת ה' למסירות הנפש של‬
‫המכבים‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫מהו הרקע ההיסטורי למשחק הסביבון?‬
‫‪‬היה זה המשחק של ילדי יוון‪ ,‬שאותם ניצחו המכבים‬
‫‪‬ילדי היהודים שיחקו במשחק זה כדי שלא יתגלה‬
‫שהם לומדים תורה‬
‫‪‬המשחק הגיע ממצרים העתיקה‬
‫‪ ‬המשחק הועבר לישראל לאחר גלות בבל‬
‫מהו מקור המנהג לאכול בחנוכה מאכלי חלב‬
‫ומאכלים מטוגנים בשמן?‬
‫‪‬מאכלים אלו נאכלו בזמן גזירות היוונים‬
‫‪‬מאכלים אלו נמשלו למצוות‬
‫‪‬מאכלים אלו מוסיפים שמחה‬
‫‪‬מאכלים אלו מזכירים את הנסים שנעשו בזמן‬
‫המכבים‬
‫מהי משמעות המושג "זאת חנוכה"?‬
‫‪‬שם נרדף לדמי חנוכה‬
‫‪‬תפילה שמתפללים לאחר הדלקת נרות חנוכה‬
‫‪‬שמו של היום האחרון של חנוכה‬
‫‪‬כינוי לחנוכייה מאד מהודרת‬
‫מדוע מדליקים נוסף לנרות חנוכה עוד נר‪,‬‬
‫הנקרא "שמש"?‬
‫‪‬כי אסור ליהנות מאור נרות החנוכה‬
‫‪‬כזיכרון לנשמת המכבים‬
‫‪‬אם יכבו הנרות‪ ,‬ידליקו מהשמש את הנרות‬
‫שכבו‬
‫‪‬כדי שתהיה החנוכייה דומה במראה שלה‬
‫למנורת בית המקדש‬
‫מיהו העם שכבש את ארץ ישראל לפני‬
‫המאורעות שהתרחשו בחנוכה?‬
‫‪‬הפרסים‬
‫‪‬הבבלים‬
‫‪‬היוונים‬
‫‪‬הרומאים‬
‫כיבוש ארץ ישראל ע"י היוונים התרחש‬
‫לפני‪:‬‬
‫‪ 3000‬שנה‬
‫‪ 1900‬שנה‬
‫‪‬בתקופת בית המקדש הראשון‬
‫‪‬בתקופת בית המקדש השני‬
‫שם המצביא שכבש את ארץ ישראל היה‪:‬‬
‫‪‬אנטיוכוס‬
‫‪‬ניקנור‬
‫‪‬אלכסנדר‬
‫‪‬חניבעל‬
‫מדוע מבליט התלמוד במיוחד את נס פך השמן?‬
‫‪ ‬כי נס זה נעשה בבית המקדש‬
‫‪ ‬כי מנס זה נותר רושם רוחני ומוסר השכל לדורי דורות‬
‫‪ ‬כי נס זה מורה על חיבה מיוחדת של הבורא‬
‫‪ ‬כי עד לאותה תקופה לא נעשו ניסים דומים לעם ישראל‬
‫מדוע שאף אלכסנדר מוקדון להשליט את התרבות‬
‫ההלניסטית על הארצות שאותן כבש?‬
‫‪‬כדי לקדם ארצות אלו מבחינה תרבותית‬
‫‪‬כדי ליצור אחידות חברתית ותרבותית‪ ,‬שתקל על‬
‫שלטונו‬
‫‪‬כדי לדכא את היהודים‬
‫‪‬כדי לדכא את כל האומות‬
‫מהו "תרגום השבעים" שתורגם עבור תלמי היווני?‬
‫‪‬תרגום התורה לשבעים לשונות העמים‬
‫‪‬תרגום שבעים מפרקי התנ"ך‬
‫‪‬תרגום התורה ליוונית ע"י שבעים מחכמי ישראל‬
‫‪‬תרגום שהסתיים בשנת שבעים לפני הספירה‬
‫אלכסנדר מוקדון התחשב ביהודי הארץ ובאורח חייהם‪ ,‬אך‬
‫לעומתו‪ ,‬השליטים היוונים ששלטו אחריו נהגו באופן שונה‪.‬‬
‫במה התבטאה הנהגתם השלילית?‬
‫‪‬הם מנעו את קיום מצוות הדת היהודית‬
‫‪‬סגרו אזורים נרחבים לתנועת יהודים‬
‫‪‬החריבו את בית המקדש‬
‫‪‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫על שם איזה נהר גדול‪ ,‬המופיע בספר בראשית‪ ,‬קרויות‬
‫גזירותיהם של שליטי יוון?‬
‫‪‬פרת – כי היוונים התייחסו בגזירותיהם באופן מפורט‬
‫ומדוקדק לכל מקרה ומקרה‬
‫‪‬גיחון – מפני שהם גיחכו על היהדות‬
‫‪‬חדקל – מפני שגזרותיהם היו "חדות וקלות"‬
‫‪‬פישון – כי שלטונם התפשט בכל‬
‫מלכות יון רמוזה בפסוק השני של התורה בספר בראשית‬
‫במילה‪:‬‬
‫‪"‬תהו" – כי הם טעו ותהו ביחסם לישראל‬
‫‪"‬בהו" – כי הם החריבו את ארץ ישראל והפכוה לשממה‬
‫‪"‬חשך" – כי הם ניסו להשכיח את התורה והחשיכו את‬
‫עיניהם של ישראל‬
‫‪"‬תהום" – כי הם הפילו את ישראל מטה מטה‬
‫בפעולותיהם של היוונים נגד רוחו של עם ישראל‬
‫וברצונם להרחיקו מעבודת האלקים‪ ,‬הם‪:‬‬
‫‪‬בנו גמנסיונים‪ ,‬איצטדיונים וקרקסאות‬
‫‪ ‬אסרו על קיום מצוות מילה וקידוש החודש‬
‫‪‬חיללו את בית המקדש‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫מנין נטלה תרבות יוון את הסגידה ליופי ולחכמה‬
‫האנושית?‬
‫‪‬הם למדו זאת מהפרסים‬
‫‪‬הבבלים היו ראשונים בפיתוח תרבות זו‬
‫‪ ‬זו הייתה התרבות הרווחת בכל העולם העתיק‬
‫באותה תקופה‬
‫‪‬הייתה זו ברכת שמים‪ ,‬שעליה חזר נח כשבירך את‬
‫בנו יפת‬
‫מה הביא לפריצתו של מרד החשמונאים?‬
‫‪‬הגיבוי היווני לתופעת ההתייוונות‬
‫‪‬הברית עם רומי‬
‫‪‬ההצלחות והכיבושים של חיל יוון‬
‫‪‬גזירות אנטיוכוס‬
‫מיהו הראשון שהחל במרד?‬
‫‪‬מתיתיהו‬
‫‪‬יהודה‬
‫‪‬יוחנן‬
‫‪‬שמעון‬
‫ניצחון המכבים תרם תרומה כבירה ל‪:‬‬
‫‪‬טהרת בית המקדש‬
‫‪‬מיגור ההתייוונות‬
‫‪‬לקיומו של עם ישראל לדורי דורות‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫מתי חדרה ההתייוונות כמעט לכל הרבדים של עם‬
‫ישראל?‬
‫‪‬בימי אנטיוכוס‬
‫‪‬בימי אלכסנדר מוקדון‬
‫‪‬בימי תלמי‬
‫‪‬בימי סלבקוס‬
‫היוונים שינו את אופייה של עיר הקודש ירושלים‪ .‬במה‬
‫התבטא השינוי?‬
‫‪‬הקריבו בה קרבנות לאליליהם‬
‫‪‬התרבות היוונית הפכה להווי החיים של תושבי העיר‬
‫‪‬השפה היוונית הפכה לשפת הדיבור‬
‫‪‬כל התשובות נכונות‬
‫השם "חנוכה" מכיל מספר משמעויות‪ .‬בתאריך זה‪ ,‬כ"ה בכסלו‪ ,‬הסתמן בבירור‬
‫ניצחון המכבים על הצבא היווני האדיר‪ .‬ביום זה חנו המכבים ונחו מאויביהם‪,‬‬
‫ולזכר אותו ניצחון‪ ,‬שראו בו בבירור את עזרת ה'‪ ,‬כאשר מתי מעט יהודים ניצחו‬
‫את האימפריה הגדולה של אותם ימים‪ ,‬נקבעו ימי החנוכה כחג של הלל והודיה‬
‫לה'‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬באותו יום נכנסו המכבים לבית המקדש‪ .‬הם נחרדו למראה ההרס‬
‫והטומאה שחוללו היוונים במקום‪ .‬הם בנו מחדש את המזבח‪ ,‬לאחר שחולל על‬
‫ידי היוונים‪ .‬ואכן‪ ,‬בשם "חנוכה" נכללת גם המשמעות של חנוכת המזבח‪.‬‬
‫נאמר בספר הנביא חגי תרי עשר פרק ב'‪ ,‬שבעת הקמת בית המקדש השני‪,‬‬
‫בזמן עזרא ונחמיה‪ ,‬ייסדו את בית המקדש בכ"ד בכסלו‪ ,‬ולעת ערב‪ ,‬בכ"ה‬
‫בכסלו‪ ,‬חינכו אותו בהקרבת קורבנות ובהדלקת המנורה בהיכל בית המקדש‪.‬‬
‫נעתיק את תוכן דבריו של הרמב"ם שבו כלולות הסיבות השונות של החג‪:‬‬
‫"בבית המקדש השני כאשר מלכי יון גזרו גזרות על עם ישראל ולא הניחו להם לעסוק‬
‫בתורה ובמצוות‪ ,‬ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו את הטהרות‪ .‬והיה צר להם‬
‫לישראל מאד‪ ,‬עד שה' ריחם עליהם והושיעם מיד היוונים והצילם‪ .‬וגברו בני חשמונאי‪,‬‬
‫הכהנים הגדולים‪ ,‬והושיעו את ישראל מידם"‪.‬‬
‫"וכשגברו ישראל על אויביהם‪ ,‬בכ"ה בכסלו היה‪ ,‬ונכנסו להיכל (של בית המקדש) ולא‬
‫מצאו שמן טהור‪ ,‬אלא פך אחד‪ ,‬ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד בלבד‪ ,‬והדליקו ממנו‬
‫את הנרות שמונה ימים"‪.‬‬
‫"ומפני זה תקנו החכמים שבאותו דור שיהיו שמונת הימים הללו ימי שמחה והלל‪,‬‬
‫ומדליקים בהם נרות בכל לילה ולילה משמונת הימים‪ ,‬להראות ולגלות את הנס"‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בחג החנוכה מקיימים את כל המצוות המוזכרות בשאלה‪ .‬מידי ערב מדליקים נרות‬
‫במטרה לפרסם את נס פך השמן שאירע בבית המקדש ‪ -‬שמן שהספיק ליום אחד‪,‬‬
‫דלק שמונה ימים‪.‬‬
‫בתפילת העמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת "על הניסים"‪ ,‬שבה מודים‬
‫ומשבחים את ה' על נס ההצלה מידי היוונים ועל ביטול הגזרות הקשות שאירעו‬
‫באותה תקופה קשה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בתפילת שחרית אומרים "הלל"‪ .‬תפילה מיוחדת‪,‬‬
‫שעיקרה פרקי תהילים העוסקים בהלל ובהודיה לה' על חסדו‪ .‬תפילת "הלל" נאמרת‬
‫בחגים השונים ולאו דווקא בחנוכה‪.‬‬
‫תפילות אלו מחדירות ללבנו את הידיעה שהמאורעות שהתרחשו בזמן החשמונאים‬
‫לא היו ניצחונות רגילים‪ .‬אלא מלחמות שהכל ראו בהן את יד ה' המושיעה את עם‬
‫ישראל מידי אויביו הרבים‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫ביום הראשון של חנוכה מדליקים נר אחד‪ ,‬ובכל יום מוסיפים‬
‫נר נוסף‪ ,‬עד שביום האחרון‪ ,‬הוא היום השמיני‪ ,‬מדליקים ‪8‬‬
‫נרות‪ .‬מספר רעיונות כלולים כאן‪ :‬הדלקת הנרות היא זכר לנס‬
‫פך השמן שאירע בבית המקדש‪ ,‬כאשר כמות שמן שהספיקה‬
‫ליום אחד דלקה שמונה ימים‪ .‬בכל יום גדל הנס‪ ,‬ואף אנו‬
‫מוסיפים נר נוסף כדי לפרסם את גודל הנס‪ ,‬ולהודות לה'‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬קיים כלל‪" :‬מעלים בקודש"‪ .‬כאשר מקיימים מצווה לשם‬
‫שמים‪ ,‬מגדילים אותה ואת ערכה עם המשך קיום המצווה‪ .‬בכך‬
‫אנו מביעים כבוד והערכה לה' שציוונו לקיים מצווה זו‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫‪ ‬המקום הטוב ביותר להדלקת נרות חנוכה הוא בפתח הבית‪ ,‬שהוא‬
‫מקום הנראה לעוברים ולשבים‪ .‬באופן זה אנו מפרסמים את המצוה‬
‫ומחבבים אותה על רואיה‪ .‬מושג זה נקרא "פרסומי ניסא"‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫שאנו מפרסמים את נס פך השמן‪ ,‬שלזכרו מדליקים את נרות‬
‫החנוכה‪ .‬זיכרון הנס מחזק את אמונתנו בה' ואת ציפייתנו התמידית‬
‫לישועתו‪ ,‬כפי שהוא הושיע והציל את אבותינו בזמן המכבים‪ .‬באותו‬
‫דור היה המצב חסר סיכוי מבחינה טבעית‪ ,‬אך בזכות מסירות נפשם‬
‫של החשמונאים שיצאו למלחמה חסרת סיכויים מול אימפריה אדירה‬
‫מפאת הגזרות הרוחניות שנגזרו נגד עם ישראל‪ ,‬ריחם עליהם ה'‬
‫והושיעם מיד צריהם‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫יהודית‪ ,‬בתו של יוחנן כהן גדול‪ ,‬הגיעה למחנה הצבא היווני והצליחה‬
‫בעורמה לכרות את ראשו של הולפרנס‪ ,‬שר הצבא‪ ,‬ולהביא את ראשו‬
‫ליהודים הנצורים‪ .‬צעד זה הפיל אימה וחרדה בשורות היוונים‪ ,‬הם נסו‬
‫על נפשם וחלקם נפל בידי היהודים‪.‬‬
‫לזכר המקרה‪ ,‬שבו השקתה יהודית את האויב בחלב‪ ,‬כדי שירדם והיא‬
‫תוכל לבצע את תכניתה‪ ,‬נוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה‪ .‬בהקשר‬
‫לגזרת היוונים‪ ,‬הנשים נכללו עם הגברים כאחד בגזירות אלו‪ .‬חלק‬
‫מהגזירות כוון נגדן‪ ,‬אך יחד עם זאת גם כלפי הגברים נגזרו גזירות‬
‫קשות ביותר‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫טעמים רבים נאמרו למקור השם "מכבי"‪ .‬שלושת הטעמים המובאים כאן הם‬
‫רק חלק מטעמים אלו‪ .‬על דגלו של יהודה המכבי התנוסס הפסוק‪" :‬מי כמוך בא‪-‬‬
‫לים ה'" (שם ה' המלא כתוב במילה המתחילה באות י')‪ .‬באמצעות פסוק זה הוא‬
‫הביע את ביטחונו בה' הממגר את אויביו לפניו‪ .‬עוד מובא‪ ,‬שמקור המילה מכבי‬
‫בראשי התיבות של אבי משפחת החשמונאים‪ :‬מתתיהו הכהן בן יוחנן‪.‬‬
‫במגילת אנטיוכוס מובאת המילה מקבי מלשון מקבת‪ ,‬כי יהודה נלחם באויביו‬
‫בעצמה מרובה‪ ,‬כאילו מקבת‪ ,‬פטיש ענק‪ ,‬נתון בידו‪.‬‬
‫נזכיר טעם נוסף‪" ,‬מכבי" הוא ראשי תיבות‪" :‬ברוך כבוד ה' ממקומו" (שלא לפי‬
‫הסדר)‪ .‬פסוק זה מורה על ביטחוננו בישועת ה' שכבודו ומלכותו חופפים עלינו‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫המכבים יצאו להלחם במסירות נפש‪ ,‬ללא כל סיכוי טבעי לנצח צבא גדול‪,‬‬
‫מאומן ומצויד במיטב כלי הנשק של התקופה‪ ,‬כולל פילי מלחמה אימתניים‪.‬‬
‫מסירות נפש זו‪ ,‬שמטרתה הייתה לבטל את הגזרות הנוראות שעמדו לבטל‬
‫את קיומו של עם ישראל‪ ,‬היא שעמדה להם‪ ,‬ומן השמים נלחמו בעבורם‪.‬‬
‫הניצחונות במלחמה היו מופתיים‪ ,‬וכדי לחתום פרשה נסית זו בחותם ברור‪,‬‬
‫התרחש נס פך השמן שהורה על כך שה' צועד עמם גם בשדה הקרב‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬אורה של המנורה מסמל הן את אור התורה שעבורה מסרו המכבים את‬
‫נפשם‪ ,‬הן את אור הטהרה והמצוות הבוקע ומאיר מהמנורה הטהורה והן את‬
‫האהבה הגדולה שה' אוהב את אוהביו‪ ,‬המוכנים להשליך נפשם מנגד‬
‫באהבתם אותו‬
‫לשאלה הבאה‬
‫היוונים גזרו גזירות קשות על היהודים‪ .‬אחת מהגזירות אסרה על היהודים ללמוד תורה‪.‬‬
‫הפרת האיסור היתה כרוכה בעונשים קשים ביותר‪ .‬אולם היהודים מסרו את נפשם והמשיכו‬
‫ללמוד תורה‪ .‬הם גם המשיכו ללמד את בניהם תורה‪ .‬היוונים מצידם ערכו חיפושים‬
‫קפדניים במטרה לגלות את לומדי התורה‪ .‬מסיבה זו בכל מקום שבו למדו תורה‪ ,‬ניצב יהודי‬
‫כשומר בחוץ וכאשר התקרבו היוונים‪ ,‬הוציאו הילדים סביבונים והחלו לשחק בהם‪ ,‬כאילו‬
‫ההתכנסות היא לצורך משחק זה‪.‬‬
‫לזכר אותה מסירות נפש‪ ,‬למען לימוד התורה‪ ,‬התקבל משחק הסביבון כמשחק נפוץ בימי‬
‫החנוכה‪ .‬על ארבעת צדדיו מצויות האותיות‪ :‬נ‪/‬ג‪/‬ה‪/‬פ ראשי תיבות של המילים‪" :‬נס גדול‬
‫היה פה"‪ .‬בחוץ לארץ השתמשו באותיות‪ :‬נ‪/‬ג‪/‬ה‪/‬ש‪ ,‬כלומר "נס גדול היה שם" (בארץ‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בחג החנוכה נעשה נס בשמן של המנורה בבית המקדש‪ ,‬כמוזכר‪ ,‬כאשר כמות‬
‫שמן שהספיקה ללילה אחד דלקה שמונה ימים‪ ,‬עד שכתשו זיתים וייצרו שמן‬
‫זית זך וטהור עבור המנורה‪ .‬המאכלים המטוגנים בשמן מזכירים נס זה‪.‬‬
‫גם במאכלי חלב נעשה נס‪ ,‬כאשר יהודית השקתה בחלב את שר הצבא של‬
‫היוונים וסייעה לנס הגדול של נפילת רבים ביד מעטים‪.‬‬
‫השימוש במאכלים‪ ,‬הקשורים לרמזים שונים והמזכירים ערכים רוחניים‪ ,‬נעשה‬
‫לאורכה של השנה כולה בעיקר בחגים‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬פסח‪ ,‬שבועות ועוד‪.‬‬
‫במהלך זה טמון רעיון שהחומר משמש כעזר לרוחניות‪ ,‬וגם באמצעותו ניתן‬
‫להתעלות ולהגיע לפסגות רוחניות גבוהות‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫ליום האחרון של חנוכה קוראים "זאת חנוכה"‪ ,‬על שם סיום קריאת התורה בפרשת הנשיאים‪,‬‬
‫שקוראים במשך כל שמונת ימי החנוכה‪" :‬זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו" (במדבר ז‪,‬‬
‫פ"ד)‪.‬‬
‫קדמונים אמרו בדרך רמז‪" :‬זאת חנוכה" ‪ -‬זהו עיקרם של ימי חנוכה‪ ,‬לפי שהוא היום השמיני‪,‬‬
‫וכל הימים הקודמים מובילים לקראת יום זה‪ .‬הסיום כולל את עוצמתו של החג כולו‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬המספר שמונה רומז תמיד לנצח שאינו מוגבל‪ ,‬והוא ניצב למעלה מן הזמן‪ .‬שבעה ימים ‪-‬‬
‫הם גבולו של הזמן‪ .‬היום השמיני יוצא מגבול זה ונמצא למעלה ממנו‪.‬‬
‫יום זה מכוון גם כנגד חג שמיני עצרת‪ ,‬החל לאחר שבעת ימי חג הסוכות‪ .‬בשמיני עצרת כלול‬
‫כל מה שהיה במועדים שלפניו‪ ,‬הכפרה של הימים הנוראים והשמחה של חג הסוכות‪ .‬גם "זאת‬
‫חנוכה"‪ ,‬היום השמיני של ימי החנוכה‪ ,‬כולל את השמחה‪ ,‬הישועה‪ ,‬ההלל וההודאה של הימים‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫אסור להשתמש באורם של נרות חנוכה‪ .‬לכן‪ ,‬מדליקים את השמש‪,‬‬
‫כדי שלא יבוא האדם ליהנות מן המצווה‪ ,‬אלא מנר זה בלבד‪.‬‬
‫נוהגים שאין מדליקים מנר לנר‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין משתמשים בנר חנוכה‪,‬‬
‫אפילו כדי להדליק ממנו נר חנוכה אחד‪ .‬מדליקים את נרות החנוכה‬
‫בנר השמש או בנר אחר‪.‬‬
‫קובעים מקום מיוחד לשמש‪ ,‬ולא מעמידים אותו בשורה אחת עם‬
‫שאר הנרות‪ ,‬כדי שיהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו יום‪ ,‬ושמש‬
‫זה אינו חלק מן המצווה‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫‪ 4‬מלכויות אלו לא נבחרו באופן מקרי‪ .‬הבבלים היו הראשונים‬
‫שכבשו את ארץ ישראל והחריבו את בית המקדש הראשון‪ .‬מיד‬
‫אחריהם בזמן גלות בבל ושיבת ציון משלו הפרסים בכיפה‪ ,‬כפי‬
‫שידוע ממגילת אסתר ומסיפורו של אחשוורוש‪ .‬בקרב המפורסם‬
‫במרתון ניצחו היוונים את הפרסים‪ ,‬ומאז החלה עלייתם הגדולה‬
‫בעולם העתיק כולו‪ .‬בתקופה שהם שלטו בארץ חל נס חנוכה‪.‬‬
‫הממלכה האחרונה היא רומי‪ .‬היא כבשה את הארץ לאחר תקופת‬
‫המכבים‪ ,‬החריבה את בית המקדש השני והגלתה את עמנו‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫כיבוש הארץ על ידי היוונים התרחש בימי בית המקדש השני לפני‬
‫קרוב ל‪ 2300-‬שנה‪ .‬הבית הראשון הוקם בשנת ‪ 2928‬לבריאת‬
‫העולם‪ .‬בית המקדש הראשון עמד על תילו ‪ 410‬שנים‪ .‬חלפו ‪70‬‬
‫שנה מחורבנו עד שנבנה בית המקדש השני‪ .‬הוא עמד על תילו‬
‫‪ 420‬שנה‪ .‬בתקופה זו שבה עמד בית המקדש השני‪ ,‬כבשו היוונים‬
‫את הארץ‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫אלכסנדר מוקדון‪ ,‬המכונה אלכסנדר הגדול‪ ,‬כבש‬
‫את ארץ ישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא כבש באותה‬
‫תקופה במסע כיבושים מזהיר את רוב העולם‬
‫המיושב של פעם‪ ,‬באירופה‪ ,‬אפריקה ואסיה‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון התאפיין בשינוי התפיסה התרבותית של‬
‫העולם‪ .‬הוא הביא איתו את התרבות ההלניסטית ושאף ליצור באמצעותה‬
‫תרבות כלל‪-‬אנושית‪ .‬אלכסנדר מוקדון הניח שאחידות תרבותית וחברתית‬
‫תיצור תשתית לאימפריה יוונית יציבה‪ ,‬שלא תהיה מאויימת ע"י עמים שיתנגדו‬
‫לדרכה ולתרבותה‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬התרבות היוונית סימלה בעולם העתיק את הקידמה‪ .‬חכמי יוון‬
‫פיתחו את הפילוסופיה ואת מדעי הטבע‪ ,‬את השירה‪ ,‬את האמנות ואת תרבות‬
‫הגוף‪ .‬השלטת תרבות זו על רוב עמי האימפריה שהיו נתונים תחת שלטון יוון‪,‬‬
‫לא היתה קשה במיוחד‪ .‬לעומת תרבותו של העולם העתיק‪ ,‬היתה התרבות‬
‫ההלניסטית מתירנית ומשוחררת ממעצורים רבים‪ .‬והיא קסמה להמונים‬
‫שנמשכו לנהנתנות שהבטיחה תרבות זו‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫אחד ממלכי יוון שמלך לאחר תקופת אלכסנדר מוקדון‪ ,‬תלמי שמו‪,‬‬
‫ביקש תואנה ורצה להתעלל בתורת ישראל ובחכמיה‪.‬‬
‫הוא כינס שבעים ושניים זקנים‪ ,‬הכניסם לשבעים ושניים בתים‬
‫מבודדים‪ ,‬ולא גילה להם לאיזו מטרה כינסם‪ .‬הוא פקד על כל אחד‬
‫מהם‪" :‬כתוב לי את תורת משה ביוונית"‪ .‬מטרתו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היתה למצוא‬
‫הבדל בין התרגומים ובעקבות זאת לפגוע בדת היהודית‪ .‬בסיום‬
‫התרגום‪ ,‬לא מצא תלמי שינוי בין תרגומו של זה לתרגומו של זה‪.‬‬
‫הכל ראו באותו יום את מעשה ה' הגדול והנורא וכיצד הוא שומר על‬
‫כל צעדיהם של ישראל‪ .‬הדבר היה לפלא בעיני העמים וחכמיהם‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫הם מנעו את קיום מצוות הדת‪ .‬מלכי יוון ששלטו בארץ בדורות‬
‫שלאחר מות אלכסנדר מוקדון הקשו מאד את חיי היהודים‬
‫ובעיקר‪ ,‬מנעו מהם לשמור מצוות‪ .‬הגרוע מכולם היה אנטיוכוס‬
‫שגזירותיו היו קשות ביותר‪ ,‬ובעקבותיהן פרץ מרד‬
‫החשמונאים‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בספרות חז"ל מובא‪ ,‬יוון זו חדקל‪ ,‬מפני שגזירותיה היו "חדות‬
‫וקלות"‪ .‬הם לא גזרו מיד על ביטול הדת לחלוטין‪ ,‬אלא פעלו‬
‫בשלבים‪ ,‬מהקל אל הכבד‪ .‬מהלך זה גרם לחורבן רוחני גדול‬
‫מאוד‪ ,‬כי בסופו של דבר ההתיוונות התפשטה על פני חלקים‬
‫נרחבים של בני העם היהודי‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫יון נקראת "חשך"‪ ,‬על שהחשיכה את עיניהם של ישראל‪ .‬חז"ל ביארו את‬
‫הפסוק השני בתורה‪" :‬והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום"‪ ,‬כרמז‬
‫לארבע המלכויות ששלטו על עם ישראל‪ :‬תהו – בבל‪ ,‬בהו – מדי‪ ,‬חשך – יון‪,‬‬
‫תהום – רומי‪ .‬בכל שם מצויים רמזים למהות ולמעשים של אחת האומות‪.‬‬
‫יון החשיכה את עיני ישראל אך ה' הציל אותנו מידיהם וזכינו משמים לאור‬
‫ימי החנוכה‪ .‬היוונים ניסו‪" :‬להשכיחם תורתך"‪ ,‬שכחה היא היפוכו של זכרון‪.‬‬
‫זכינו לנס פך השמן וכידוע‪ ,‬השמן הוא סגולה לזכרון (מסכת הוריות דף יג)‪.‬‬
‫יון גם רצתה שנתבולל בעמים‪ ,‬וזכינו לנס פך השמן‪ ,‬שיש בו סמליות‪ .‬הוא‬
‫אינו מתערב בשאר המשקים‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא צף מעליהם‪ .‬יש כאן רמז‬
‫לנצחיות עם ישראל ועליונותו הרוחנית‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫לצערנו‪ ,‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫גזירות יון היו כאמור "חדות וקלות" והתנהלו בשלבים‪ :‬בתחילה הם בנו‬
‫גמנסיונים ואיצטדיונים ומשכו את העם להשתתף בתחרויות ספורט (מקור‬
‫המילה ספורט‪ ,‬הוא מהעיר היוונית ספרטה)‪ .‬בשלב מאוחר יותר גזרו היוונים‬
‫את שלש הגזרות המפורסמות‪ :‬איסור קיום ברית מילה‪ ,‬שמירת שבת וקידוש‬
‫החודש‪.‬‬
‫הם גם חיללו את קדושת בית המקדש בהעמידם פסלים במקום המקודש ביותר‬
‫לעם ישראל‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫כתוב בתורה ששבעה בנים היו לו ליפת בן נח‪ .‬יוון‪ ,‬הוא הבן הרביעי‪ .‬אלף ושבע מאות שנה‬
‫התגלגלה משפחת יוון בעולם‪ ,‬עד שעלתה לגדולה והפכה לראש הממלכות בימי אלכסנדר מוקדון‪.‬‬
‫הבורא קבע והועיד תחומים לעמים השונים‪ .‬לזה נתן יופי‪ ,‬לזה גבורה‪ ,‬לזה עושר ולזה חכמה‪.‬‬
‫ליפת ולבניו נתן ה' את סגולת היופי והחכמה‪ .‬גם נח בירך אותם‪" :‬יפת אלוקים ליפת וישכון‬
‫באהלי שם" ‪ -‬יפיפיותו של יפת תשכון באהלי שם"‪ .‬כלומר‪ ,‬כדאי הוא היופי של יפת שישכון‬
‫באהלי שם‪ ,‬וימצא שם את תיקונו‪ .‬וזאת מפני שיופי לבדו‪ ,‬ללא חכמה אלוקית‪ ,‬אין לו תכלית‪.‬‬
‫כשהעלה אלכסנדר מוקדון את מלכות יוון למרומי הפסגה‪ ,‬כבש עמים וארצות והפך את בירתו‬
‫כמרכז לחכמה ולמדעים‪ ,‬דרשו חכמי ישראל פסוק זה‪ ,‬וסמכו עליו לאחר שנים כדי תרגום של‬
‫התורה ליוונית‪ .‬זאת במטרה שיוכלו מבקשי החכמה שביוון לראות את שעריה החיצוניים של‬
‫תורת ה'‪ .‬אלכסנדר מוקדון עצמו העריץ את חכמי ישראל וכפף את קומתו לפני שמעון הצדיק‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בעצת יועציו הגיע אנטיוכוס למסקנה‪ ,‬שלא יוכל לדכא את רוח היהודים‬
‫אלא אם כן יפגע בדתם‪ .‬הוא הכריז על גזירות האוסרות את חוקי התורה‪:‬‬
‫אסור לשמור את השבת‪ ,‬אסור לערוך ברית‪-‬מילה ואסור לקדש את‬
‫החודש‪ ,‬כלומר‪ ,‬לשמור על לוח השנה היהודי‪ .‬גם בית המקדש‪ ,‬מעוז רוחו‬
‫וקדושתו של העם‪ ,‬חולל בידי עובדי האלילים היוונים ובני בריתם‬
‫המתיוונים‪.‬‬
‫באופן פארדוקסלי‪ ,‬דווקא הגזירות הללו‪ ,‬הן שהביאו לסילוק התרבות‬
‫היוונית מהארץ ולניצחונם של נאמני התורה‪ .‬כאשר הגיע העם לנקודת‬
‫המשבר האחרונה‪ ,‬לפני שכבתה הגחלת האחרונה ודעכה הנקודה היהודית‬
‫בלבבות ‪ -‬פרץ המרד‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫המרד פרץ במודיעין‪ ,‬כפר של כוהנים ממשפחת החשמונאים‪ .‬בראש הכפר‬
‫עמד מתתיהו בן יוחנן הכהן‪ .‬היו לו חמישה בנים‪ :‬יוחנן הגדול‪ ,‬שמעון התרסי‪,‬‬
‫יהודה המכבי‪ ,‬יוחנן הוופסי ואלעזר החורני‪ .‬קבוצת חיילים יוונים ריכזה את‬
‫תושבי הכפר היהודים במרכז הכפר‪ .‬היוונים הקימו מזבח אלילים‪ .‬מפקד‬
‫הצבא פנה אל מתתיהו וציווה עליו להקריב קרבן על המזבח לאליל יווני‪ .‬הוא‬
‫סירב‪ .‬אחד המתייוונים היהודים קם וניגש להקריב חזיר על‪-‬גבי מזבח‬
‫האלילים‪ .‬חילול הקודש היה נורא! הלב נקרע מצער‪ .‬מתתיהו הזקן לא היסס‪.‬‬
‫הוא התנפל על המתייוון עובד העבודה הזרה‪ ,‬כשהוא שולף פגיון נסתר‬
‫מקפלי בגדיו‪ .‬חמשת בניו שניצבו סביבו‪ ,‬התנפלו על החיילים היוונים‪ .‬המרד‬
‫החל!‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בכ''ה בכסלו‪ ,‬בשנת ג' אלפים תקצ''ה לבריאת העולם‪ 165 ,‬לפני הספירה‪,‬‬
‫נערכה חנוכתו המחודשת של בית המקדש‪ .‬ביום זה נמצא פך שמן קטן‬
‫וטהור‪ ,‬חתום בחותמו של הכהן הגדול‪ .‬נעשה נס‪ ,‬והשמן הספיק לשמונה‬
‫ימים‪ ,‬עד שהושג שמן טהור נוסף להדלקה תמידית של המנורה‪.‬‬
‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬אנו מבינים היטב‪ ,‬כי דווקא דבקותם של‬
‫היהודים בדתם ובאמונתם‪ ,‬היא זו שנתנה לנו לא רק את חג החנוכה‪ ,‬אלא‬
‫גם את עצם הישארותנו כיהודים‪ .‬בזכות אמונתם העזה נותר העם היהודי‬
‫חי וקיים לעולם ועד‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫עם עליית אנטיוכוס לשלטון השתנה המצב לרעה‪ .‬העם היהודי הקטן‪ ,‬שישב על צומת‪-‬‬
‫דרכים אסטרטגי של הארצות הכבושות‪ ,‬ודבק במנהגיו הבדלניים‪ ,‬הדאיג אותו‪ .‬בשלב‬
‫ראשון‪ ,‬ניסה אנטיוכוס להקים בירושלים משטר שיהיה נוח לו ולמזימותיו‪ .‬את הכהן הגדול‪,‬‬
‫חוניו‪ ,‬העביר מכהונתו ומינה תחתיו את המתייוון יאסון‪ .‬בהמשך הדיח אנטיוכוס גם אותו‬
‫ומינה את מנלאוס‪ ,‬מתייוון קיצוני יותר מיאסון‪ .‬ירושלים הפכה ל'פוליס' ‪ -‬עיר‪-‬מדינה‬
‫יוונית‪ .‬מוסדות יווניים וגימנסיון התגוששויות הוקמו בה‪ .‬החל תהליך התיוונות מואץ שנגס‬
‫חלקים נכבדים מעם ישראל‪ .‬רק גיבורי כח‪ ,‬שניחונו במסירות נפש‪ ,‬הצליחו לעמוד במסע‬
‫הפיתויים והאיומים‪.‬‬
‫מפלגת המתייוונים קיבלה את מלוא הגיבוי של המעצמה הגדולה שמעבר לים‪ .‬המתייוונים‬
‫התייחסו לתורה ולמצוות כאל אמונות נושנות‪ ,‬שאבד עליהן הכלח‪ .‬את עצמם החשיבו‬
‫כנושאי דגל הקידמה והתרבות‪ ,‬אנשי העולם הגדול והמודרני‪ .‬נאמני התורה נתפסו בעיניהם‬
‫כחשוכים ופאנטים‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫אופיה של ירושלים השתנה כולו לרעה‪ .‬ירושלים שהיתה‬
‫עיר הקודש והמקדש ומרכזו הרוחני של העם היהודי הפכה‪,‬‬
‫לדאבון לב‪ ,‬בעקבות גזירותיהם של היוונים לעיר יוונית‬
‫כמעט לכל דבר‪ .‬עבודת בית המקדש הושבתה‪ ,‬ואף בעיר‬
‫עצמה כמעט ולא נראה זכר לעברה המקודש והמפואר‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬
‫בתקופת המכבים נעשו ניסים גדולים מאד בשדה הקרב‪ .‬מעט אנשים גברו באופן מפתיע ובלתי ניתן‬
‫להסבר אנושי על האימפריה היוונית הגדולה‪ .‬אולם עם זאת‪ ,‬עיקר הדגש מושם על נס פך השמן‪.‬‬
‫גם הנרות שאנו מדליקים בחנוכה הם זכר לאותו נס גדול‪.‬‬
‫אמנם בשעתו‪ ,‬בימי החשמונאים‪ ,‬עיקר השמחה היתה אודות נס המלחמה וביטול גזירות היוונים‪,‬‬
‫אולם לדורות עיקר השמחה ‪ -‬סביב נס פך השמן‪ .‬בית המקדש חרב וישראל חזרו ונשתעבדו בין‬
‫האומות‪.‬‬
‫מן השמים סייעו ביד המכבים ללבות בקרבם ניצוץ של חכמת אמת‪ ,‬עד שהאיר להם ה' באור מלא‬
‫ותמידי‪ .‬אור השמן הטהור רומז לאור התורה והטהרה המלווה את עמנו לעד‪.‬‬
‫לנס זה של טהרת הלב והנשמה‪ ,‬זקוק עם ישראל בכל הדורות‪ ,‬בעיקר בזמן שהוא משועבד ונתון‬
‫תחת עול הגויים‪ ,‬המנסים לפגוע בחייו ובייחודו הרוחני‪ .‬בכל שנה ושנה אנו מתעודדים מחדש‬
‫לנוכח הנס שחל "בימים ההם"‪ ,‬אך תוצאותיו ניכרות גם "בזמן הזה"‪.‬‬
‫לשאלה הבאה‬