אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול כובש את האימפריה הפרסית שטח האימפריה היוונית לאחר מותו של אלכסנדר היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו המאבק היה על.

Download Report

Transcript אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול כובש את האימפריה הפרסית שטח האימפריה היוונית לאחר מותו של אלכסנדר היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו המאבק היה על.

Slide 1

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 2

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 3

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 4

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 5

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 6

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 7

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 8

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 9

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 10

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 11

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 12

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 13

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 14

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 15

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 16

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 17

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 18

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 19

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 20

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 21

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 22

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 23

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 24

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 25

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 26

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 27

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 28

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 29

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 30

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 31

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 32

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 33

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 34

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 35

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 36

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 37

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 38

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 39

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 40

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 41

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 42

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 43

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 44

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 45

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 46

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 47

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 48

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 49

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 50

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 51

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 52

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 53

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 54

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 55

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 56

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 57

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 58

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 59

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 60

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬


Slide 61

‫אלכסנדר מוקדון המלך היווני הגדול‬
‫כובש את האימפריה הפרסית‬

‫שטח האימפריה היוונית‬

‫לאחר מותו של אלכסנדר‬
‫היו קרבות ירושה מי ימלוך אחריו‬

‫המאבק היה על אזור ארץ ישראל‬

‫בית סלווקוס‬

‫היוונים מילאו‬
‫את הארץ‬
‫בפסלים‬

‫בנו מבני תרבות של תיאטרון וספורט‬
‫בהם נעשו דברים ההפוכים מדרך התורה‪:‬‬
‫עבודה זרה – קרבנות לאלים היווניים‬
‫גילוי עריות – פריצות ומתירנות‬
‫שפיכות דמים – זירת מוות של גלדיאטורים שהורגים‬
‫אחד את השני או מול חיות‪.‬‬

‫העצימו את הגוף‬
‫על חשבון הנשמה‬

‫בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪,‬‬
‫מולך אנטיוכוס השלישי (הגדול)‬

‫אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫מבית סלווקוס‬

‫כְתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי‬

‫הואיל והיהודים גילו את התלהבותם כלפינו למן‬
‫הרגע שבו דרכנו על אדמתם וכשבאנו לעיר‬
‫ערכו לנו קבלת פנים מזהירה‪ ,‬יצאו לקראתנו‬
‫עם מועצת הזקנים (גרוסיה)‪ ,‬סיפקו בשפע‬
‫צידה לאנשי הצבא ולפילים ושיתפו אתנו‬
‫פעולה בסילוק אנשי הצבא המצרים אשר‬
‫במצודה‪.‬‬

‫• מצאנו גם אנחנו לראוי לגמול להם כמעשיהם‬
‫ולקומם את עירם ‪ ,‬שסבלה קשה ממאורעות‬
‫המלחמה וליישבה על‪-‬ידי מה שכל פזוריה שוב‬
‫יתקבצו אליה‪.‬‬
‫• וראשית כל קיבלנו מתוך יראת שמים החלטה‬
‫להעניק להם‪ ,‬לצרכי הקרבנות‪ ,‬הקצבה של‬
‫בהמות קרבן ושל יין ושמן ולבונה‪ ,‬בשווי עשרים‬
‫אלף אדרכמונים וארטבות קדושות של סולת‪,‬‬
‫בהתאם למנהג המקום‪ ,‬בערך של אלף ארבע‪-‬‬
‫מאות וששים מדימנים של חיטה ושלוש מאות‬
‫ושבעים וחמישה מדימנים של מלח‪.‬‬

‫• ורוצה אני שדברים אלה יוצאו לפועל ביחס אליהם כפי‬
‫שצוויתי‪ ,‬ושהמלאכה במקדש תושלם‪ ...‬והעצים יובאו‬
‫מיהודה עצמה ומן העמים האחרים ומהלבנון‪ ,‬בלי שאיש‬
‫יגבה מהם מכס כלשהו‪ .‬באופן דומה יש לנהוג גם‬
‫בחומרים אחרים‪ ,‬הנחוצים לקימומו של המקדש לתפארת‪.‬‬

‫• ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות‪.‬‬
‫• מועצת הזקנים‪ ,‬הכוהנים‪ ,‬סופרי המקדש ומשוררי הקודש‬
‫פטורים יהיו ממס ‪...‬‬
‫• וכדי שתיושב העיר במשנה מהירות‪ ,‬הריני פוטר ממסים‬
‫למשך שלוש שנים‪ ,‬את כל היושבים בה עתה‪ ,‬ואת כל‬
‫אלה שיחזרו אליה עד לחודש היפרבראטיאוס‪.‬‬

‫גם לעתיד פוטרים אנו אותם משליש המסים‪ ,‬כדי‬
‫שנזקיהם יבואו על תיקונם‪ .‬אלה שנלקחו מן העיר‬
‫בכוח הזרוע והם שרויים במצב של עבדות‪ ,‬אנו‬
‫משלחים אותם ואת ילדיהם לחופשי ומצווים‬
‫להחזיר גם את רכושם‪.‬‬
‫יב"מ‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬יב‪144-138 ,‬‬

‫אבן שנמצאה במקום המקדש‬
‫עליה כתוב ביוונית‪,‬‬
‫שאין כניסה למקדש למי שאינו יהודי‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫היהודים יכלו‬
‫לקיים את חוקי‬
‫התורה כרצונם‬

‫וגם יכלו ללכת‬
‫למקומות הבילוי‬
‫שבנו היוונים‬

‫רבים מהיהודים התיוונו מרצון‬
‫עזבו את התורה‬
‫והתנהגו כמו הגויים היוונים‬

‫אנטיוכוס ה‪ 4-‬מולך‬
‫לאחר שאביו ואֶ חָ יו נרצחו‬

‫הוא שינה את דרכו של אביו‬

‫רצה שכולם יתנהגו כיוונים‬
‫וגזר גזרות שיכריחו את‬
‫כולם להתנהג כיוונים‬

‫גזרות אנטיוכוס‬
‫• איסור על שמירת השבת‬
‫והחגים היהודיים‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• איסור על קיום ברית המילה‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קריאת בית המקדש על‬
‫שם זאוס האולימפי‪.‬‬

‫גזרות אנטיוכוס‬

‫• קורבנות של "בהמות‬
‫טמאות" בבית‬
‫המקדש‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היוונים כינסו את אנשי‬
‫הישוב מודיעין להקרבה‬
‫מרכזית לפסל היווני‬
‫• אחד היהודים המתיוונים‬
‫ניגש להקריב‬
‫• מתתיהו החשמונאי קם‬
‫עליו והרג אותו וגם את‬
‫החיילים היוונים שהיו‬
‫שם‬

‫מרד החשמונאים‬
‫• היה ברור שהיוונים‬
‫ישלחו צבא להעניש את‬
‫מתתיהו‬
‫• מתתיהו הכריז‪:‬‬
‫"מי לה' – אֶ לָי !"‬
‫• הוא ובניו ועוד אנשים‬
‫שהיו מוכנים להיאבק‬
‫על יהדותם ברחו‬
‫ממודיעין‬

‫מתתיהו ממנה את בנו יהודה המכבי‬
‫להיות מפקד צבא המרד‬

‫יהודה המכבי‬

‫באותו זמן‪ ,‬האזור בו גרו יהודים היה קטן‬

‫לאן יכלו לברוח?‬

‫מבט על ארץ ישראל‬
‫(ממערב למעלה)‬

‫היוונים חילקו את אזור ההר‬
‫לשלושה אזורי שלטון‬

‫היתה המרכז של המתיוונים‬
‫ירושלים‬
‫לירושלים?‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫ברחו ממודיעין‪ ,‬לאן יכלו לברוח?‬

‫היוונים שולחים צבא משומרון בפיקודו של אפולוניוס‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫פלאנקס – מבנה פלוגה יוונית‬

‫מה עושים מול צבא כזה?‬

‫צריך שני דברים‪:‬‬

‫• אמונה‬
‫חזקה‬
‫בצדקת‬
‫הדרך ובה'‬
‫שיעזור‬

‫• השתדלות‬
‫– למצוא‬
‫את נקודת‬
‫החולשה‬
‫של האויב‬

‫לתקוף‬
‫מכאן?‬

‫בטח שלא!‬

‫דבר ראשון‪ :‬צריך לחכות לאויב כשהוא‬
‫בשביל מפותל וצר‪.‬‬
‫אז בכל שורה יהיו מעט חיילים‬

‫ב‪ .‬לחכות לאויב‬
‫בסוף העליה‬
‫כשהוא יהיה עייף‬
‫ומזיע‪ .‬עם כל‬
‫ציוד הלחימה‬
‫המסורבל‪.‬‬

‫ג‪ .‬לחכות לו בסיבוב האחרון‪ ,‬כשהוא מאט‬

‫יהודה המכבי חיכה לאפולוניוס‬
‫בסוף העליה התלולה והמפותלת‬
‫להרי גופנה‪ ,‬ב"מעלה לבונה"‬

‫המבנה של הפלאנקס יעיל רק לכיוון אחד‬

‫כיוון‬
‫לכל‬
‫להסתובב‬
‫כולםהם‬
‫באמצע‬
‫יכוליםתמיד‬
‫שנמצא‬
‫המפקד‬
‫בפקודה של‬
‫ביחד‪,‬‬

‫מארב של המכבים חיכה להם משני הצדדים‬

‫המפקד אפולוניוס צועק‪ :‬ימינה פנה!‬
‫וכולם מסתובבים ימינה‬

‫בשלב שני‪ ,‬תקף הצד השני את היוונים מאחור‬

‫היוונים שולחים צבא גדול יותר בפיקודו שלנצחון‬
‫סירון‪,‬‬
‫הפעם מכיוון החוף‬
‫ראשון!!!‬

‫‪ .1‬קרב מעלה לבונה‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫• כל הכח היווני‬
‫הושמד‬
‫• ציודם ישמש את‬
‫המכבים בהמשך‬
‫מלחמותיהם‬
‫• יהודים רבים‬
‫מתחילים להצטרף‬
‫למכבים‬

‫גם הפעם יהודה יחכה להם בקטע התלול‬
‫של העליה – במעלה בית חורון‬

‫היוונים שולחים צבא עוד יותר גדול בפיקודם של‬
‫נצחון שני‬
‫וגורגיאס!‪ ,‬שוב מכיוון החוף (הדרך הראשית)‬
‫ניקנור‬

‫הרי‬
‫גופנה‬

‫‪ .2‬קרב בית חורון‬

‫• הם חונים באמאוס‬
‫• איתם סוחרים רבים‬
‫שמתכננים למכור‬
‫לעבדים את‬
‫היהודים ואת‬
‫רכושם‬

‫ניקנור עולה מהמחנה באמאוס עם יחידה מובחרת‬
‫נצחון שלישי‬
‫במהירות! במעלה בית חורון‬
‫•‬
‫•‬
‫הרי‬
‫גופנה‬

‫•‬
‫•‬

‫‪ .3‬קרב אמאוס‬

‫•‬

‫יהודה באותו זמן ִ‬
‫במצְפָ ה בכינוס‬
‫חיזוק ליהודים‬
‫הוא לא יספיק לעשות מארב‬
‫ליוונים‬
‫הוא יורד עם חייליו בדרך אחרת‬
‫ותוקף את המחנה באמאוס‬
‫ניקנור מגיע למצפה ורואה‬
‫שיהודה ברח‪ .‬חוזר מאוכזב‬
‫כשמגיע לאמאוס רואה שהמחנה‬
‫שרוף‪ ,‬והמכבים מסתערים ומכים‬
‫גם אותו‪.‬‬

‫קטן‬
‫עם צבא‬
‫היווניםיהודה‬
‫של אנטיוכוס)‬
‫לאהסגן‬
‫ליזיאס (‬
‫כבראת‬
‫שולחים‬

‫מחכה לו בבית צור‬

‫• הוא כבר מבין שלא‬
‫כדאי לו לעלות‬
‫בעלייה הרגילה‬
‫• ומחליט לעלות דרך‬
‫אדומיאה‪ ,‬שם גרו‬
‫גויים‬
‫• לאזור היהודים יגיע‬
‫במישור‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫קרב בית צור ‪ -‬נצחון רביעי!‬
‫חנוכת המקדש‬

‫בעקבות הניצחון הזה‪ ,‬המכבים‬
‫מגיעים לירושלים‬
‫מטהרים את המקדש מהפסלים‬
‫היווניים‬
‫בונים מנורה משיפודי מתכת במקום‬
‫המנורה‬
‫לא מוצאים שמן טהור שלא נגעו בו‬
‫היוונים‬
‫בסוף מוצאים כד קטן סגור בחותמת‬
‫הכהן הגדול‬
‫היה בו מעט שמן‪ ,‬שיכול להספיק ליום‬
‫אחד‬
‫נעשה נס והשמן הספיק ל‪ 8-‬ימים‬

‫ליזיאס תוקף שוב מאותו מקום‪.‬‬
‫הפעם ליזיאס מגייס צבא אדיר‬
‫•חצי מכל הצבא היווני‬
‫•וכמות גדולה של פילים מהודו‬

‫אלעזר‪ ,‬אחיו של יהודה‪ ,‬מחליט לעשות מעשה‪:‬‬

‫הוא מזהה את פיל המפקד‪,‬‬
‫המקושט ביותר‬

‫אלעזר רץ‬
‫לעברו‪ ,‬הורג‬
‫את מי‬
‫שבדרכו‬
‫נכנס מתחת‬
‫לפיל ודוקר‬
‫אותו בבטנו‬

‫תוצאות הקרב החמישי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אלעזר מת מתחת לפיל שמחץ אותו‬
‫מתברר שזה לא היה הפיל של ליזיאס‬
‫היוונים המשיכו בהתקדמותם‪ ,‬המכבים נאלצו לברוח‬
‫זה ההפסד הראשון‬
‫ליזיאס התכוון להתקדם לכיוון ירושלים‬
‫הודעה על מות אנטיוכוס‪ ,‬גורמת לליזיאס לעזוב עם כל‬
‫הצבא כדי להלחם על הירושה‬
‫כך שהארץ נשארה בשליטת המכבים למרות ההפסד‬

‫חג חנוכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בכל שנה‪ ,‬ב‪-‬כ"ה בכסלו‪ ,‬יום טיהור המקדש‬
‫יהודים בכל העולם חוגגים את הנסים האלו‬
‫מדליקים חנוכיות בפתח הבית‬
‫כדי לפרסם את הנס‬
‫בימים ההם‪ ,‬בזמן הזה‬

‫תודה־על־ההקשבה‬