Transcript כאן
מטרות הסדנא: *הקניית כלים לביטוי יכולותיהם של הילדים *חיזוק הכוחות הקיימים בהם ועידוד פיתוח יכולת הדמיון והיצירה *לאפשר מקום להדברות ויצירת מרחב אישי לעיבוד הפערים התרבותיים שבין אתיופיה לישראל מסגרת הקבוצה ומבנה המפגשים -סה"כ 10מפגשים שבועיים ,בני שעה עד שעה וחצי ,אוכלוסיית ילדים בכיתות ד'-ו'. הקבוצה מונה כ 15ילדים ,בנים ובנות כאחד מבנה כל מפגש: א" .פתיחה" -שלב ההתכנסות .פעילות הפגתית -חווייתית לצורך "שבירת הקרח" ,גיבוש וחיבור לשבוע שעבר. ב" .קולנוע" ו"יצירה" – הקרנת סרט קצר ופעילויות יצירה שונות סביב הנושאים -אני ,בית ומשפחה ,אתיופיה וישראל. ג" .סיכום ואיסוף" -בשלב זה כל ילד מציג את עבודתו ומרחיב עליה כרצונו. באמצעות צפייה בסרטונים ויצירה ניתן לעזור לילד להיות מודע לעצמו ולקיומו בעולם .הילד משתף את הקבוצה בחוויית הצפייה והיצירה ובכך משקף את עצמיותו ומרחיב את עולמו הפנימי .באמצעות פיתוח עולם שחבוי בילד ורואים את חייו מנקודת מבטו האישית. הדמיון אנו חושפים את מה דגשים בעבודה מול הילדים: * פעילויות היצירה מדורגות ע"פ חומרים :מחומרים שולטים (טושים ,צבעים וכו') -לחומרים רגרסיביים (גואש ,פלסטלינה ,חמר). * אין פרוש של היצירה ע"י המנחה ,כל ילד רשאי להרחיב על היצירה כרצונו. * ניתן מגוון מוגבל של חומרים לצד שפע מהחומרים הקיימים • מתן מקום לכל ילד ע"פ צרכיו המיוחדים (ילד דחוי /הורי /מנהיג) • • • • בסוף המפגשים הילדים יצרו ,ערכו ושחקו בסרטון איכותי ששיקף את חייהם באתיופיה, ישראל וחלומותיהם. זאת בשיתוף פעולה עם סטודנטית מ"מכללת ספיר" בנגב הלומדת במגמת קולנוע. מטרת הסרטון הייתה מתן גושפנקה לתהליך הטיפולי שהילדים עברו באמצעות ביטוי רגשותיהם בסרטון עצמו. לכל ילד ניתן חופש ביטוי מוחלט. צורן ( )2005גורסת כי עיסוק ביצירה פותח צוהר נוסף בטיפול שבאמצעותו יכול הילד ליצור קשר עם עולמו הפנימי וכן עם העולם החיצוני .כל זאת כאשר אין למילים די כוח לבטא ולתאר רגשות ,תחושות ועוצמות פנימיות. גוטרמן ( )1998סבורה כי השימוש בסרטים ככלי טיפולי מאפשר להשתמש בטכניקות תרפויטיות "עקיפות" .מטפלים יכולים להשתמש בדמויות הסרט ולראותן כמשקפות את ה"עצמי" ואת המציאות שהילדים מתמודדים עמה .הסרטים הם כלי שדרכו ניתן לגעת במרחב האישי של הצופה (גוטרמן.)1998 , כמו כן ,הסרטים מעניקים הזדמנות לעסוק ברבדים רגשיים עמוקים ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות. מקורות קריאה: .1גוטרמן ,ר .)1998( .צפייה בסרטים ככלי טיפולי .חברה ורווחה ,כרך י"ח (.437-454 ,)3 .2צורן ,ר .)2005( .מבוא לביבליותרפיה .בתוך בשפה אחרת :תרפיה באומנויות – סיפורי טיפול( .עורכות ,אמירה אור ודורית אמיר). עמ' .235-280הוצאת מודן ,בן-שמן. מפגש הכרות .1פתיחה -משחק בצמר והצגה עצמית -יצירת קשרים באמצעות הצמר .כל ילד סיפר היכן נולד ומה הוא זוכר ממולדתו. הצגת מסגרת הקבוצה ,חוזה טיפולי וה .setting .2יצירה -הכנת תיקייה אישית שתכיל את היצירות שיוכנו בעתיד .היצירה מהווה ביטוי אישי למקומו של כל ילד בקבוצה ומחדדת את הפן האישי בתוך קבוצה כשלם. .3סיכום -כל ילד הציג את התיקייה שהכין וסיפר על ציורו ומדוע בחר בציור זה. •יש לציין כי נושא אתיופיה ישראל תפס חלק משמעותי ביצירות הילדים ,ונראה היה שהילדים מביעים גם את זהותם האתיופית וגם את הישראלית .הדבר התבטא ביצירות בהם צבעי אתיופיה וישראל בלטו. המעבר מאתיופיה לישראל .1פתיחה -משחק מעגלים אנושיים – יצירת מעגל חיצוני ופנימי אנושי כאשר מטרת המעגל החיצוני להיכנס לפנימי ולהפך. הקרנת סרט קצר" :תמונות וניחוחות מאתיופיה" http://www.youtube.com/watch?v=Avoti9A5wAw .2דיון ופעילות יצירה לאור הסרט שהוקרן -יצירת הבית באתיופיה אל מול הבית בישראל. הפעילות נעשתה עם חומרים סינטטיים וחומרים טבעיים. .3סיכום ואיסוף -כל ילד הציג והסביר את יצירתו. החומרים:סינטטיים :חרוזים ,פייטים ,מנקה מקטרות ,צמר ,חוטים טבעיים :אפונה ,שקדים ,אגוזים ,עלים ,עדשים ,גלילי נייר טואלט ,ענפים ,גומיות *בשעת ההקרנה הילדים הביעו התלהבות רבה וניכר היה שהסרטון העלה בהם זיכרונות ומראות מילדותם המוקדמת .זהו פן טיפולי חשוב שכן עוררות של רגשות משלבי ההתפתחות המוקדמים תורם לתהליך התרפויטי והתפתחותו. "בית חלומותיי" .1פתיחה -חזרה על הנעשה במפגשים הקודמים. צפייה והקרנת קטע מתוך "דירה להשכיר": http://www.youtube.com/watch?v=6m136sQaPIg קליפ שכל ילד כאוות נפשו שאב ממנו השארה לביתו שלו .כמו כן בקליפ מוצגים חיות שונות המתגוררות בהרמוניה זה לצד זה – שימת דגש על השונה וקבלת האחר. .2פעילות לאור הסרט שהוקרן -הקבוצה עצמה עיניים ובדמיון מודרך של המנחה כל ילד דמיין את בית חלומותיו .לאחר מכן כל משתתף יצר את הבית שדמיין ככל העולה על רוחו .לילדים ניתנו חומרים רבים ומגוונים ע"מ להעשיר את רוח היצירה והדמיון בדגש על מכחולים ,צבעי גועש ומים. .3סיכום ואיסוף -כל משתתף סיפר על הבית שיצר -מדוע בחר בחומרים אלה ,מי נמצא בבית ,מי היה רוצה שיהיה בו ועוד .הדבר תרם לפיתוח הדמיון וה"אני" האישי של כל ילד בקבוצה. החומרים :צבעי גועש ומים ,מקלות ארטיק ,מכחולים. לצביעה יש ערך תרפויטי משלה ,כשם שהצבע זורם ,כך רגשות הילדים זרמו לעבודתם. " אני והמסכה" .1פתיחה " -משחק הכיסאות" לגיבוש הקבוצה והשתתפות מאוחדת של כל הילדים. הקרנת סרטון "מבצע שלמה" – סיפורי הצלחה והגשמת חלומות של יוצאי אתיופיה http://www.youtube.com/watch?v=m8ylAXUsyok&feature=related .2פעילות -יצירת מסכות באופן עצמאי עם מגוון של ציוד וחומרים .זאת מתוך מגמה להבאה לדיון את נושא המסכות והזהות האישית כמרכיב אנושי. .3סיכום ואיסוף -כל אחד מהמשתתפים מציג את המסכה אותה יצר ומספר מדוע בחר ביצירה זו. החומרים :צלופנים ,ניירות צבעונים ,שקפים צבעוניים ,נייר קראפ ניכר היה שהצפייה בהצלחתם של אחרים יוצאי העדה ,עוררה בילדים השראה משל עצמם. מבחינה טיפולית ,הדבר מעודד את הילד לחלום וליצור מרחב אישי להאמין ביכולותיו. "אני ואחר משמעותי" .1חימום -כל ילד הביא מהבית חפץ מיוחד מאתיופיה אליו הוא קשור והסביר מדוע בחר בחפץ זה ומה המשמעות שלו בעיניו. הקרנת סרט" :קונפליקט אתיופי "– הצגת בעיות ופערים של מתבגרים וילדים אתיופים ע"י סיפורים וחוויות אישיות http://www.youtube.com/watch?v=tt1nB01yRs נערך דמיון מודרך במהלכו התבקשו הילדים לחשוב על קושי שליווה את תהליך עלייתם ודמות שעזרה להם להתמודד מול אותו קושי .הילדים העלו את דמויות ההורים ,דודים ,מדריכים במרכז הקליטה ומורים בביה"ס. .2פעילות -יצירת הדמות המשמעותית שעלתה מהדמיון המודרך באמצעות פלסטלינה. .3סיכום ואיסוף -כל ילד הציג את הדמויות אשר יצר והסיפור מאחוריהן. לפלסטלינה ערך תרפויטי המתבטא במספר אפיונים כגון פשטות ,צבעוניות ,מרקם מיוחד ויכולת השינוי המהירה של החומר. "המתנה" .1חימום -משחק פנטומימה הקרנת סרט" :שרק ופיונה" – סיפור של שני אוהבים ,מייצגים את ה"אחר" והשונות http://www.youtube.com/watch?v=7Eh3YjswzM8 דמיון מודרך – כפי ששרק ופיונה אוהבים ,כל ילד דמיין את הדמויות האהובות בחייו – מה הוא אוהב בהם ,חוויות משותפות ועוד .2פעילות -הכנת מתנה באופן חופשי לאדם אהוב ע"פ בחירה חופשית .זאת בהמשך ישיר ליצירת הדמות האהובה בפעילות הקודמת. המתנות נעשו באמצעות חומר רגרסיבי -דאס (חמר לבן). לא ניתנו הנחיות מדויקות מתוך התרשמות כי בשלב זה של הסדנא הילדים בשלים ליצור באופן עצמאי ופתוח .זאת מתוך מגמה לאפשר טווח דמיון נרחב והתמודדות אל מול בחירה חופשית. .3סיכום ואיסוף -כל משתתף סיפר על מהות היצירה ,אופייה ,למי בכוונתו להעניק אותה ומדוע. הדמויות המרכזיות שעלו הם אבא ,אימא ,סב\סבתא באתיופיה ,אחים ואחיות. הסרטון אשר ייצג את רגש האהבה היווה modelingלילדים. הסיפור האגדתי עימת את הילדים עם רגשות כגון אהבה ,פחד, קיפוח ,נאמנות ועוד. "יצירה חופשית" .1חימום -חזרה על המפגשים הקודמים ודיון קצר על הסרטון שעתידים הילדים לצלם. הקרנת סרט" :מנהרת הזמן"– בחזרה לאתיופיה תוך שימור ישראל http://www.youtube.com/watch?v=grYSfWCaxbU .2פעילות -יצירה חופשית באמצעות חמר טבעי ,מתוך מגמה לאפשר לילדים לחזור אל המוכר והבטוח (חומר הדומה לחומרים המוכרים מאתיופיה). זאת על מנת ,לתת מקום לשימור המסורת העדתית לצד המסורת המקומית בישראל. .3סיכום ואיסוף -כל ילד הציג את יצירתו כרצונו וסיפר מה הכין ומדוע .כמו כן נערך סיכום של שבעת המפגשים והכנה לקראת עריכת הסרטון והצילומים .הילדים שיתפו כי למדו על עולמם האישי באתיופיה וישראל ,על אהבה וקבלה עצמית שלהם ושל הזולת ועוד .ניכר כי הקבוצה עברה תהליך משמעותי של גיבוש זהות עצמית ,עיצוב זהות הישראלית לצד האתיופית ,חיזוק ה"אני" של כל ילד ומודעות עצמית שתוביל בתקווה לשינוי בדפוסי חשיבה חיובים. • יש לציין כי בעבודות ניכרו אלמנטים מייצגים מאתיופיה וכן מישראל .בנוסף לכך ,בכל מפגש הייתה הכוונה איזו יצירה להכין לעומת המפגש הנוכחי בו ניתן חופש בחירה מוחלט .נראה היה כי הילדים התמודדו מול אתגר זה בגבורה. • העבודה הטיפולית בחמר מעוררת תהליכים פנימיים ראשוניים .החמר מציע הזדמנות לזרימה בינו ובין המשתמש בו ,תוך התנסות בחוש המישוש והתנועה. השפעה זו על החושים מאפשרת שחרור ממחסומים רגשיים המונעים מחושים אלו. בשיתוף פעולה עם דניאל ,סטודנטית במגמת קולנוע במכללת "ספיר" בנגב ,הילדים ביימו ,שיחקו ויצרו סרטון על חייהם האישיים והמעבר מאתיופיה לחיים בישראל. כל ילד בחר כיצד לבטא את עצמו בסרטון לדוגמא שירה ,ריקוד ,משחק ועוד. • וידיאותרפיה ויצירה הם כלים המסייעים לילד לבטא את עצמיותו, רגשותיו ותחושותיו החבויים ביותר. • ילדים החווים עלייה לארץ זרה לעיתים חשים טלטלה רגשית בעולמם הפנימי שהועתק לארץ חדשה בעלת נורמות ,תרבות וקודים שלא הכירו לפני כן .הדבר יוצר חרדה וחששות ונראה כי הסדנא סייעה בהפגת חששות אלו באמצעות מתן מקום לביטוי אישי ולחששות אלו • הסרטון היווה גושפנקה טיפולית לתהליך שהילדים שעברו בקבוצה .תחושת ה"נראות" בעקבות הסרטון שיצרו התעצמה והדבר תרם לחיזוק והעצמה של ה"אני" האישי של כל משתתף .נראה כי תחושת השייכות של הילדים לקבוצה יצרה מקום לביטויו העצמי של כל ילד ובכך חיזקה ועודדה את דימויו ובטחונו האישי • בדרך זו רמת המודעות של הילדים עלתה וניכר היה כי הם חשו מוגנים ובטוחים יותר להתבטא ,גם בתור קבוצה כשלם • הסדנא חיזקה את הילדים ועזרה להם לראות את עולם המציאות ביחס לעולמם הפנימי ובכך עזרה להם להבין טוב יותר את יכולת בחירתם ביחס לדרך בה הם בוחרים לראות את העולם וכי הם יכולים לפעול בו. כאשר חושי הילד מתעוררים הוא יכול להכיר ,לקבל ולבטא את רגשותיו האבודים והנסתרים .הוא לומד לבטא את צרכיו ואת עצמו ובכך רוכש כלים לתקשר ולעבד את פערי התרבות • • "סוד יופיו של המדבר ,שהוא צופן בחובו אי שם מקור מים חיים \"...הנסיך הקטן המסע הקסום אל עבר עולמם של ילדי המרכז וגילוי מקור המים האישי של כל ילד היה מרתק ומרגש .אנו מאמינים ביכולתם של הילדים לחלום ,לצמוח ולהתפתח. לכל ילד חלומות ,שאיפות ,מחשבות וחששות והוא רק זקוק למרחב המתאים לבטא את עצמו. מי ייתן וילדי דור העתיד יגביהו עוף וראות...