Transcript רעיונות - בי"ס א.ד. רוטשילד ירושלים

‫משרד החינוך‬
‫המנהל הפדגוגי‬
‫אגף א' חינוך על יסודי‬
‫"האחר הוא אני"‬
‫"מעולם לא היו ולא יהיו‪ ,‬מששת ימי בראשית עד הסוף‪ ,‬שני רגעים שווים ושני‬
‫בני אדם שווים‪ ,‬שאם כן‪ ,‬השני למה?!"‬
‫מנחם מנדל מיו'צרק (‪)1777‬‬
‫דומים ושונים‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫הבנת המושגים "דומה"‪" ,‬שונה"‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫המנחה בוחר קבוצת משתתפים בעלי מכנה משותף ומצרף אליהם משתתף או שניים בעלי מאפיינים שונים‪.‬‬
‫על הקבוצה לגלות מהו המכנה המשותף ומה מבחין בין המשתתפים‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫שוני ודמיון הם מכנים משותפים המשתנים בהתאם לאוכלוסייה‪ ,‬למקום‪ ,‬לסביבה וכד'‪.‬‬
‫ניתן לבחור שאלות לדיון מתוך‪:‬‬
‫מי אני? מי דומה לי? מי שונה ממני? לאילו קבוצות אני שייך? מי דומה למי? מי שונה ממי? איך אני מקיים קשרים עם‬
‫השונים?‬
‫תאר מאפיינים שמייחסים לקבוצה (כלשהיא) שאתה שייך לה‪ ,‬ובחן כיצד הם משפיעים על תדמית קבוצה זו ועל ההתנהגות‬
‫המצופה ממנה‪.‬‬
‫תאר אירועים חיוביים ושליליים שהשפיעו על התייחסותך לבן מין שונה‪ ,‬לבן גיל שונה‪ ,‬לבן קבוצה אתנית אחרת וכד'‪.‬‬
‫תאר את עצמך ואת שונותך בהקשרים שונים‪ ,‬בגילים שונים‪ ,‬כתלמיד‪ ,‬כמורה‪ ,‬כהורה‪ ,‬כעובד וכד'‪.‬‬
‫חשוב על עצמך‪ -‬שניים מתפקידיך החברתיים‪ :‬אחד בעל סטטוס גבוה ואחד בעל סטטוס נמוך‪ .‬נסה לתאר את עצמך במקום‬
‫האחר השונה‪.‬‬
‫בן אמוץ שוש ויפת‪ ,‬כשירות חברתית – מדריך למנחה בסנדא‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל פדגוגי‪ ,‬אגף שח"ר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.556‬‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫ציפור הנפש‬
‫צעד ראשון בתהליך בניית אמון בין המורה לתלמידים ובין התלמיד לקבוצה‪.‬‬
‫לאפשר לתלמידים ולמורים להתוודע זה לזה ולעבור את מחסום הגישוש ההתחלתי הראשוני כדי ליצור בסיס לפעילות‬
‫משותפת‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫הניסיון להכיר את האחר ומעט מצפונות לבו‪ ,‬נועד לשבור במקצת את הקרח‪ ,‬ולאפשר לתלמידים היכרות שבה הם קובעים את‬
‫גבולות החשיפה ואת מידת השיתוף‪ .‬פעולות ראשוניות מעין אלה אמנם לא ייצרו בן רגע אווירה של קירבה ושותפות‪ ,‬אולם הן‬
‫עשויות ליצור קרקע טובה לעבודה משותפת ולחברות אמת‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫גיליונות נייר עיתון (או נייר חום) גדולים (‪ 100X70‬ס"מ) כמספר ילדי הכיתה‪ ,‬כלי כתיבה וצבעים‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫קריאת השיר‪ /‬מיכל סנונית "ציפור הנפש ‪"1984‬‬
‫יש המון מגירות לציפור הנפש‬
‫יש מגירה לשמחה ויש מגירה לעצב‬
‫יש מגירה לקנאה ומגירה לתקווה‬
‫יש מגירה לאכזבה ומגירה לייאוש‪.‬‬
‫יש מגירה לסבלנות ויש מגירה לעצבנות‪.‬‬
‫גם מגירה לשנאה יש ומגירה לכעס ‪,‬מגירה לפינוק‪,‬‬
‫מגירה לעצלנות ומגירה לריקנות‬
‫ומגירה לסודות הכי כמוסים‪,‬‬
‫זוהי מגירה שאותה כמעט שלא פותחים‪.‬‬
‫ויש עוד מגירות‪.‬‬
‫אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים‪.‬‬
‫ציפור הנפש‪/‬‬
‫המשך‬
‫ננסה לפתוח יחד כמה מגירות ולאפשר הצצה‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬זה למגירתו של זה‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים לדמיין שהם נמצאים הרחק מסביבתם המוכרת‪ .‬בסביבה החדשה הם אנונימיים‬
‫לחלוטין‪ ,‬איש אינו מכיר אותם‪ ,‬והם אינם מכירים איש‪ .‬כדי ליצור קשר‪ ,‬צריך כל אחד מהם לצייר‬
‫את דמותו הפיזית על גיליון נייר עיתון‬
‫ולפרט את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫בראש‪ :‬חלומות לעתיד‬
‫בלב‪ :‬דברים שאני אוהב לעשות ‪ /‬שונא לעשות‬
‫בריאות‪ :‬תכונות טובות שלי‬
‫באוזניים‪ :‬מוזיקה ‪ /‬צלילים שאני אוהב או שונא‬
‫בפה‪ :‬מאכלים ‪ /‬טעמים שאני שונא ועוד‪ ...‬כיד הדמיון הטובה עליך‪.‬‬
‫בזוגות‪ :‬בני הזוג יציגו זה לזה את ציוריהם‪ ,‬ישוחחו ביניהם על עצמם ויתכוננו‬
‫להציג במליאה את בן זוגם‪.‬‬
‫כל אחד יציג במליאה את מה שקלט על בן זוגו ויאפשר לבן הזוג להשלים או‬
‫לתקן פרט זה או אחר‪.‬‬
‫פרחים וחברים או כולנו שונים‪/‬שווים‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫הסקת מסקנות לגבי השונות שבין האנשים ואבחנה בין סוגים שונים של חברים‪ .‬אנלוגיה מהציורים לחיינו‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫דפים חלקים‪ ,‬נייר דבק‪ ,‬צבעים‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חלוקת דף חלק‪ ,‬לכל משתתף בנפרד‪.‬‬
‫הוראה‪ :‬כל אחד מתבקש לצייר פרח‬
‫הוראה נוספת‪ :‬הוסיפו לפרח חבר ‪ -‬ללא פירוט!‬
‫מי שמסיים‪ ,‬כותב את שמו בצד הדף ומוסר‪.‬‬
‫תולים את כל הציורים על הלוח‪  .‬נוצר שדה של פרחים‪ ,‬עם החברים שלהם‪.‬‬
‫פרחים וחברים או כולנו שונים‪/‬שווים‬
‫המשך‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫הסתכלו רק על הפרחים‪ .‬תארו את מה שאתם רואים? (כל פרח שונה‪ :‬צבע‪ ,‬גודל‪ ,‬צורה) מהי האנלוגיה לבני אדם?‬
‫מדוע כל אחד צייר אחר? (כל אחד שונה מהשני)‪.‬‬
‫ציור החבר‪ :‬מה כל אחד צייר? למה? (יש סוגים של חברים‪ ,‬כמו במציאות)‪.‬‬
‫באיזו מילה אפשר להחליף את המילה סוגים ? (קבוצה) מאילו קבוצות באים החברים שלנו? (חי‪ ,‬צומח‪ ,‬דומם)‪ ,‬תנו‬
‫דוגמאות לחברים מהצומח שיש לנו‪ .‬תנו דוגמאות מהחי‪ ,‬מהדומם (ספרים)‪.‬‬
‫מהי הקרבה שבין החברים? מה זה מרמז לנו? (על עומק החברות בין השניים) למה כל אחד צייר שונה ? (עומקים‬
‫שונים של חברויות)‪.‬‬
‫מהו נושא הסדנא ? כתיבת הנושא על הלוח‪" :‬כולנו שונים‪ /‬שווים"‪.‬‬
‫הסקת מסקנות‪:‬‬
‫אנחנו שונים ודומים‪ ,‬כל אחד צריך חבר‪ ,‬חבר יכול להיות מכל סוג‪ :‬צומח‪ ,‬חי‪ ,‬ואפילו דומם‪ ,‬לכל חברות יש עומק אחר‪.‬‬
‫‪http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/4350/8650‬‬
‫מותק של מפגש‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫הסקת מסקנות לגבי הדומה והשונה בקרב המשתתפים‬
‫עזרים‪:‬‬
‫ממתקים מכל מיני סוגים (מלוחים‪ ,‬מרים‪ ,‬חמוצים‪ ,‬מתוקים‪ ,‬טבעיים‪ ,‬מלאכותיים‪ ,‬בגדלים ובצבעים שונים)‪ ,‬מפה או סידור אחר לפרוס‬
‫עליו את כל הממתקים‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫המשתתפים נכנסים לחדר שבמרכזו מונחים ממתקים‪.‬‬
‫כל משתתף מתבקש לקחת כמה ממתקים שהוא רוצה‪ ,‬אך לא לאכול אותם עדיין‪.‬‬
‫לאחר שכולם אספו ממתקים המנחה מבקש מכל אחד לתאר באמצעות כל ממתק שלקח את עצמו בעבר ואת תקוותיו לגבי עצמו‪,‬‬
‫לעתיד‪ .‬כל פריט נספר (ככה שלמי שהיו "עיניים גדולות" עכשיו קצת יותר קשה משום שהוא נדרש לחשיפה אישית גבוהה יותר)‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫במה אנו דומים? במה אנו שונים?‬
‫מי אני? מי דומה לי? מי שונה ממני? לאילו קבוצות אני שייך? מי דומה למי? מי שונה ממי? איך אני מקיים קשרים עם השונים?‬
‫כתיבה ועריכה‪ :‬מדריכת חאלו"ם ענבל בן יהודה‬
‫הסיפור על האיש הירוק‪ /‬יהונתן גפן‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫האם יש מקום לשונה בחברה של דומים?‬
‫עזרים‪:‬‬
‫הסיפור על האיש הירוק‪ ,‬דפים חלקים‪ ,‬עטים‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫קראו את הסיפור ללא הסוף‬
‫הוספו לסיפור סוף משלכם‪ ,‬תנו את הדעת לשאלות הבאות‪:‬‬
‫מה הרגיש כל אחד?‬
‫מה עשה?‬
‫מה המצב החדש שנוצר?‬
‫קראו את סוף הסיפור‬
‫שאלות לדיון‬
‫תאר קשיים שיש לך עם אנשים שונים ממך‪ :‬בגיל‪ ,‬במין‪ ,‬ברקע חברתי וכד'‪ .‬מה מאפיין בד"כ את התייחסותך השונה לאנשים השונים‬
‫ממך?‬
‫תאר מאפיינים שמייחסים לקבוצה (כלשהיא) שאתה שייך לה‪ ,‬ובחן כיצד הם משפיעים על תדמית קבוצה זו ועל ההתנהגות המצופה‬
‫ממנה‪.‬‬
‫‪http://www.orianit.edu-negev.gov.il/mheifacm/sites/homepage/yaki10/yarok.htm‬‬
‫הסיפור על האיש הירוק‪/‬‬
‫פתיחת‬
‫הסיפור‬
‫גוף‬
‫הסיפור‬
‫סוף‬
‫הסיפור‬
‫הסיפור‬
‫אם במקרה אני פוגש מישהו‪ ,‬שלא מבין אותי או חושב שאני תינוק‪.‬‬
‫אם במקרה אני פוגש מישהו‪ ,‬שלא יודע לבכות ולצחוק‪.‬‬
‫אם אני פוגש מישהו כזה‪,‬אני תכף מספר לו על האיש הירוק‪:‬‬
‫היה היה פעם‪ ,‬בעיר ירוקה‪ ,‬גר לו איש אחד‪ ,‬איש ירוק‪ .‬האיש הירוק גר בבית‬
‫ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים‪.‬‬
‫הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים‪ .‬ובלילות הוא היה ישן במיטה‬
‫הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים‪ ,‬ירוקים‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬קם האיש הירוק בבוקר ירוק‪ ,‬נעל נעליים ירוקות‪ ,‬לבש חולצה ירוקה‬
‫ומכנסיים ירוקים‪ .‬על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה‪.‬‬
‫האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק‪ .‬מצד אחד של הכביש‬
‫ראה האיש ים ירוק ומצד שני המון פרחים ירוקים‪.‬‬
‫זה היה יום יפה‪ ,‬והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים ועשן סיגריה ירוקה‬
‫עם עשן ירוק‪.‬‬
‫ואז ראה האיש הירוק שעל שפת הכביש עומד איש כחול‪ .‬האיש הירוק עצר‬
‫את האוטו הירוק שלו‪....‬‬
‫שאל את האיש הכחול‪:‬‬
‫"הי‪ ,‬איש כחול‪ ,‬מה אתה עושה פה?"‬
‫"אני?" אמר האיש הכחול‪" ,‬אני מסיפור אחר"‬
‫"באלאבלוק" ‪BALABLOK‬‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪ .‬פעילות בעקבות צפייה בסרטון‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫להמחיש שמפגש בין שונים יכול ללכת לכיוונים שונים‪ :‬למיזוג מתוך התבטלות‪ ,‬למלחמה או להתערות תוך שמירה על זהות‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫סרטון אנימציה בן ‪ 7.30‬דקות ללא מילים‪ ,‬המתאר מפגש (לא מרנין) בין קבוצות שונות (מעגלים ומרובעים)‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=p5bF0tKwAVU‬‬
‫תיאור הסרטון‪ :‬המפגש בין ריבועים לעיגולים מתחיל באווירה של יחסי שלום‪ ,‬אך מהר מאד מתפתח לעימות אלים‪ .‬במהלך המאבק‬
‫מנסה כל אחד לכפות את צורתו (מהותו) על האחר‪ .‬בסופו של התהליך נוצרת צורה חדשה‪ ,‬שהיא תרכובת של שתי הצורות הקודמות‪.‬‬
‫גם כשמופיע "מרובעון" שנותר בחיים‪ ,‬אין חבריו לשעבר (ששינו בינתיים את צורתם) מקבלים אותו‪ .‬במאבק אלים הם כופים עליו את‬
‫ההשתנות‪ .‬כמסתיים המאבק והכל חוזרים לשגרה‪ ,‬מופיע‪ ,‬לפתע‪ ,‬יצור חדש בצורת משולש‪....‬‬
‫הסרט מהווה טריגר (גירוי) לדיון בנושא המפגש בין השונים‪ .‬האם ניתן לשמור על ייחודיות מבלי להיפגע‪ ,‬או שמא המלחמה בלתי‬
‫נמנעת? הסרטון מציג כמה אפשרויות מפגש בין שונים‪ :‬מלחמה‪ ,‬מיזוג‪ ,‬או (כנושא למחשבה) שמירה על הזהות‪ ,‬ומעורר שאלות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫האם התפתחות הדברים היא בלתי נמנעת? האם התקרבות תביא בהכרח למאבק? האם כל שונות תגרור אלימות או רק כאשר השונות‬
‫תתגבש לעמדות כוח של רוב מול מיעוט? מהם אותם ציורים העולים השמימה? תקוות? חלומות? האם הם ביטוי לעולם טוב יותר?‬
‫השאלות נשארות פתוחות‪ ,‬ללא תשובה‪ .‬משום כך הסרט טוב כפתיחה וכגירוי לעיסוק בנושא‪.‬‬
‫בן אמוץ שוש ויפת‪ ,‬כשירות חברתית – מדריך למנחה בסנדא‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל פדגוגי‪ ,‬אגף שח"ר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪561-562‬‬
‫"באלאבלוק"‬
‫‪BALABLOK‬המשך‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫הקרנת הסרטון‪.‬‬
‫שאלות פתיחה ו"אוורור" לכל הקבוצה‪ :‬מה הרגשתם? מהן האסוציאציות שהעלה הסרטון? מה הביא אתכם להרגשה זו? מה מצא חן‬
‫בעיניכם? מה הצחיק אתכם או גרם לכם לחייך?‬
‫סיפור בהמשכים‪ ,‬שמטרתו לוודא שכולם הבינו את מהלך העלילה‪ :‬מבקשים מאחד המשתתפים לספר את עלילת הסרט‪ .‬קוטעים אותו‬
‫ומבקשים ממשתתף אחר להמשיך‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬אגב הסיפור מנסים לאמת את העובדות ולבדוק את מידת הדיוק בתיאור העלילה‪.‬‬
‫מתחלקים לקבוצות‪ :‬כל קבוצה ממלאת משימה‪ .‬מוקדי הפעילות בקבוצות‪ :‬אחת כותבת סיפור מהמציאות הדומה או מזכיר את עלילת‬
‫הסרט‪ .‬אחת כותבת סיפור שהדמויות בו הן אנושיות (האנשים שבתוך הצורות)‪ ,‬ואחת כותבת תסריט המשך לסרטון‪.‬‬
‫מתכנסים במליאה‪ .‬כל קבוצה מדווחת על משימתה‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫שמירה על זהות‪ :‬האם הדבר אפשרי?‬
‫מיעוט ורוב‪ ,‬קונפורמיות ומאבק‬
‫הקרנת הסרט שוב‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן לצפות בסרט פעם אחת בלבד ולדון בו במשך שעה אחת‪ ,‬ואז ייערך הדיון בקבוצות‪ ,‬המנחה יסכם במליאה את השאלות‬
‫העיקריות שמעלה הסרט‪ ,‬כפי שעלו בעבודות הקבוצות‪.‬‬
‫השתלבות בקבוצה‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫להמחיש את הקושי של קבוצות מיעוט או פרטים להיקלט בתוך קבוצה מגובשת‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫דף הסבר למשתתפים שיצאו מהחדר‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫מבקשים מ ‪ 3‬משתתפים לצאת החוצה‪ ,‬ומן הנשארים מבקשים להסתדר במעגל צפוף‪.‬‬
‫ההנחיות הניתנות למצטופפים הן‪ :‬למשתתף הראשון לא נותנים להיכנס כלל‪ ,‬למשתתף השני בתחילה (כמה שניות) לא נותנים להיכנס‪,‬‬
‫ואחר כך מאפשרים לו להיכנס בתנאי מסוים (למשל‪ :‬אם יבקש יפה או אם יבצע מטלה כלשהי)‪ ,‬ואילו את המשתתף השלישי מחייבים‬
‫ללמוד תחילה על הקבוצה (מכניסים אותו למעגל והוא אמור לשאול שאלות)‪.‬‬
‫לכל אחד מהמשתתפים שיצאו נותנים דף הסבר‪:‬‬
‫למשתתף א'‪ :‬נסה בכל מחיר להשתלב במעגל‪ .‬אסור לך לשוחח‪ .‬אל תפעל באלימות‪ .‬אם לא הולך‪ ,‬שב בצד‪.‬‬
‫למשתתף ב' ולמשתתף ג'‪ :‬עליך להשתלב במעגל בכל מחיר‪ .‬נסה תחילה בלי לדבר‪ ,‬אל תפעל באלימות‪ .‬אם לא הולך שאל מה עליך‬
‫לעשות‪.‬‬
‫חשוב שהמשתתפים שיצאו יכנסו בנפרד‪ ,‬ולפי הסדר הנ"ל‪.‬‬
‫מתכנסים במליאה לשיח‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫מתחקרים את אלה שהיו בחוץ‪ :‬איך הם הרגישו כשהיו בחוץ? איך הרגישו כשנכנסו לחדר? איך הרגישו כשניסו להיכנס למעגל ולא‬
‫הצליחו? איך הרגישו כשפנו אל הקבוצה המגובשת?‬
‫יש לשאול שאלות דומות גם את אלה שעמדו במעגל‬
‫בן אמוץ שוש ויפת‪ ,‬כשירות חברתית – מדריך למנחה בסנדא‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מינהל פדגוגי‪ ,‬אגף שח"ר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.557-558‬‬
‫פרופיל ביצירה אישית‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫להדגיש נקודות משותפות בין אנשים שונים בקבוצה‬
‫עזרים‪:‬‬
‫פסטת צורות‪ ,‬חוטי צמר‪ ,‬צבעים‪ ,‬שמיניות בריסטול וחומרי יצירה מוזרים למיניהם ‪ ,‬דבק‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫המשתתפים מתבקשים לצור את הפרופיל האישי שלהם באמצעות החומרים השונים‪ .‬העבודה היא אישית ואין לרשום‬
‫עליה שם‪ .‬בתום היצירה יש להגיש את העבודה למנחה‪.‬‬
‫המנחה פורס את כל הפרופילים האישיים במרכז החדר‪.‬‬
‫כל משתתף בתורו לוקח פרופיל של מישהו אחר (בתנאי שלא ראה מי עשה מה) ומנסה להתאים את הפרופיל לאדם‬
‫בקבוצה‪ .‬לאחר שהתאים את הפרופיל למי שלדעתו יצר את העבודה הוא נדרש להסביר מדוע בחר באדם זה ולא באדם‬
‫אחר בקבוצה‪ .‬אם הבחירה היא אכן הבחירה הנכונה יסביר הפרט שקיבל את הפרופיל את מה הוא יצר ואם לא יוחזר‬
‫הפרופיל למעגל העבודות במרכז ותינתן הזדמנות למישהו אחר להתאים את הפרופיל ליוצרו‪.‬‬
‫‪http://23tv.co.il/2325-he/piven.aspx‬‬
‫כי האדם יראה לעיניים‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫היחס לחלש‪ ,‬השלכות של הליכת רכיל‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫היחס לתלמיד החלש‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫הסיפור שלהלן‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫חלוקה לקבוצות‪ :‬כל קבוצה תקבל סיטואציה (בהשלכה לסיפור) מתוך חיי הכיתה‪ ,‬בה יצרכו להחליט כיצד להתנהל על מנת‬
‫להגיע לפתרון הבעיה ‪ /‬התעלומה הנתונה?‬
‫במליאה‪ :‬נציג מכל קבוצה יספר על המקרה וכיצד החליטו להתנהל כדי להגיע לפתרון‪.‬‬
‫לאחר מכן המורה יקריא את הסיפור לתלמידים עד להחלטה לחפש אחרי הקבצנית‪ ...‬וישאל היכן לדעתם נעלם הנייד‪ .‬לאחר‬
‫מספר הצעות‪ ,‬ימשיך המורה את הסיפור עד לסיומו‪.‬‬
‫צבי איל מתוך הספר "אוהב ימים" בהוצאת למשכל ‪ -‬הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד‪ .‬עיבוד להפעלה מתוך‪ :‬ילקוט המורה‪ ,‬מס' ‪ 6‬בעריכת עדיה הדר‬
‫ושייקה שפירא‪ ,‬מנו"ף מכללה ירושלים‪ ,‬אפריל ‪2013‬‬
‫כי האדם יראה לעיניים‪/‬‬
‫סיפור‬
‫זה היה בערב שבו נסעתי באוטובוס מן התחנה המרכזית בירושלים‪ .‬נכנסתי לתחנה ובסמוך לפתח עצרתי‬
‫ועיינתי בספר באחד הדוכנים‪ .‬בזמן שעמדתי שם ניגשה אליי קבצנית בבגדים מטונפים ומאוד לא נעימה‬
‫למראה‪ ,‬אשר תוך כדי שהיא דוחפת אותי בידה שאלה בגסות‪" :‬יש לך שקל?" כל‪-‬כך נרתעתי מהפנייה‬
‫הלא נעימה שלה‪ ,‬שכלל לא הפניתי אליה את ראשי‪ .‬היא המשיכה באדישות ויצאה מן התחנה‪ .‬לאחר‬
‫דקה או שתיים עליתי לתחנה והתיישבתי באוטובוס‪ ,‬אך אחרי רגע נוסף הבחנתי שהטלפון הנייד שלי‬
‫איננו אצלי‪ .‬ירדתי מן האוטובוס ושבתי אל דוכן הספרים‪ .‬שאלתי את המוכר אם השארתי שם טלפון נייד‬
‫והוא השיב בשלילה‪ .‬ניסיתי לשחזר מתי ראיתי אותו לאחרונה‪ ,‬ונזכרתי בוודאות שהנחתי אותו על דלפק‬
‫הבידוק הביטחוני בכניסה לתחנה‪ .‬שאלתי את השומר אם שכחתי שם את הטלפון‪ ,‬אך לא‪.‬‬
‫כן‪ ,‬היה ברור שהטלפון אבד ממני בין הכניסה לתחנה לבין האוטובוס‪ .‬ניסיתי כמה פעמים להתקשר‬
‫לטלפון שלי באמצעות הטלפון של המוכר בדוכן הספרים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬המוכר אמר לי שהתריעו‬
‫בפניהם על גניבות טלפונים ניידים בתחנה‪ ,‬ולא היה צריך יותר מזה כדי לחבר אחד לאחד ולהבין‬
‫שהקבצנית הדוחה שדחפה אותי הייתה כייסת שהסיחה את דעתי מדחיפת יד לכיסי ונטילת הטלפון‬
‫הנייד‪ .‬מוכר הספרים היה נסער וזועם מהסיפור והסכים שללא ספק זאת אכן היא שגנבה‪ .‬הוא התלווה‬
‫אליי כדי לסייע לי למצוא אותה‪.‬‬
‫הסתובבנו ברחבי התחנה אך לא מצאנו‪ .‬חשבתי בינתיים מה נאמר לה‪ .‬אמנם עלה בי חשש שמא בסופו‬
‫של דבר אין זאת היא‪ ,‬אך מפני הסבירות הכמעט ודאית שמדובר בה‪ ,‬לא ראיתי סיבה שלא לאיים עליה‬
‫ולהודיע לה שאם לא תשיב מיד את מכשיר הטלפון נזמין משטרה‪ .‬בשעה שאני נסער מן המחשבות‬
‫המשכנו לחפש‪ .‬יצאנו מן התחנה וחיפשנו אחריה ברחובות הסמוכים‪ .‬המוכר ואני הזנו זה את זה בוודאות‬
‫בדבר זהותה של הגנבת ובזעזוע מהמעשה‪ ,‬עד שהטלפון שלו צלצל ומן העבר השני הודיעה בחורה‬
‫נחמדה‪ ,‬שמצאה את הטלפון שעמו היא מדברת‪ ,‬על הרצפה ליד האוטובוס בקומה העליונה (מכיוון‬
‫שהתקשרתי כמה פעמים מהטלפון הנייד של המוכר לטלפון שלי‪ ,‬היא חזרה אל המספר שממנו התקבלו‬
‫כמה שיחות שלא נענו)‪.‬‬
‫ָאדם י ְִּראֶ ה לַעֵ י ַניִּם וה' י ְִּראֶ ה ַללֵבָ ב" ‪/‬‬
‫כִּ י הָ ָ‬
‫סיפור‬
‫סוף טוב?‬
‫מציאת הטלפון הנייד היא כמובן החלק הטפל‪ .‬הטעות שכמעט קרתה משמעותית הרבה יותר‪.‬‬
‫מהחוויה האישית שעברתי אני יודע עד כמה יכולה הוודאות להיות גדולה ועם זה רחוקה מן‬
‫האמת ומן המציאות‪ .‬בסיטואציה נתונה הכול כל כך מתאים‪ ,‬כל כך מתחבר וכל כך פשוט‬
‫וברור‪ ,‬ורק עניין אחד לא היה נכון בכל התיאור שטוויתי‪ :‬לא זה מה שהתרחש!‬
‫קשה לתאר את שברון הלב שמילא אותי בעקבות המחשבה מה היה קורה לו היינו מוצאים את‬
‫הקבצנית האומללה מוכת הגורל‪ ,‬ומוסיפים על סבל חייה גם האשמות שווא אכזריות‪ .‬אמר‬
‫שלמה המלך שישנו "מעוות לא יכול לתקון"‪ .‬איך היינו משיבים את חיצי המילים הפוגעות? לא‬
‫את הטלפון הנייד שלי הרווחתי‪ ,‬אלא שיעור מאלף בזהירות בכבודם של בני אדם‪ ,‬ושיעור בפער‬
‫בין מה שנדמה ממשי כל כך ובין מציאות ממשית‪.‬‬
‫כי האדם יראה לעיניים ‪/‬‬
‫מהלך סדנא‬
‫חלוקה לקבוצות‪ :‬כל קבוצה תקבל סיטואציה (בהשלכה לסיפור) מתוך חיי הכיתה‪ ,‬בה יצרכו להחליט‬
‫כיצד להתנהל על מנת להגיע לפתרון הבעיה ‪ /‬התעלומה הנתונה?‬
‫במליאה‪ :‬נציג מכל קבוצה יספר על המקרה וכיצד החליטו להתנהל כדי להגיע לפתרון‪.‬‬
‫לאחר מכן המורה יקריא את הסיפור לתלמידים עד להחלטה לחפש אחרי הקבצנית‪ ...‬וישאל היכן לדעתם‬
‫נעלם הנייד‪ .‬לאחר מספר הצעות‪ ,‬ימשיך המורה את הסיפור עד לסיומו‪.‬‬
‫כעת ידונו שוב במליאה על החלטתם להתנהלות בסיטואציה שקיבלה כל קבוצה‪.‬‬
‫נקודות לדיון עם מורים‪:‬‬
‫היחס לתלמיד החלש‪.‬‬
‫התלמיד "המוזנח"‪ ,‬תפקידנו כלפיו כמורים?‬
‫"מה שרואים מכאן לא רואים משם" המורה כשופט לעומת המורה כמגשר‪.‬‬
‫"המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמו" (בבא מציעא נ"ח ב')‪.‬‬
‫מתן אמון בתלמיד כבסיס‪ ,‬אלא אם כן מתברר אחרת!‬
‫נקודות לדיון עם תלמידים‪:‬‬
‫"המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמו" (בבא מציעא נח ב)‪.‬‬
‫מר שמועתי וההשלכות של "הזנה הדדית" רכילות‪ ,‬לשון הרע‪.‬‬
‫דירה להשכיר‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫להעלות למודעות את הנטייה האנושית הסמויה ל"גזען הקטן "נטייה שקיימת כמעט אצל כולנו ‪.‬זיהוי הסכנה שבתיוג‬
‫ה"אחר" לתוך תיקיה מוכנה מראש‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫הסיפור דירה להשכיר של לאה גולדברג‪ ,‬דף מגדל הדירות‪ ,‬רשימת דיירים אפשרית‪.‬‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫מספרים את הסיפור דירה להשכיר‪ ,‬ניתן לחלק תפקידים ע"פ הטקסט בקריאה‪.‬‬
‫הפעלה‬
‫‪ .1‬כל אחד יקבל הזדמנות לשכתב את הסיפור מחדש ע"י החלפת הדמויות המקוריות בדמויות מהמציאות הישראלית‪.‬‬
‫לחלק לכל תלמיד את תרשים המגדל ואת רשימת הדיירים האפשרית‪( .‬עזרים) כל תלמיד ממלא את החלק הראשון של‬
‫הסיפור‪ :‬מי גר במגדל לפי תבנית הסיפור‪ .‬התלמידים יכולים לבחור דיירים מהרשימה ו‪/‬או להוסיף ע"פ בחירתם‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה בזוגות כל אחד הופך להיות זה המבקש לשכור את הדירה בקומה החמישית במגדל של בן זוגו‪ .‬כל אחד‬
‫בתורו ‪,‬צריך לבחור במגדל של רעהו דמות אחת‪ ,‬שבגללה הוא לא ישכור את הדירה‪ .‬יש להנחות את התלמידים לציין‬
‫מי הדייר‪ ,‬ומה הסיבות שבגללן “לא נאה ולא יאה לו" לשכור את הדירה במגדל ‪.‬כל זוג יערוך רשימה של כל הסיבות‪,‬‬
‫שעלו אצל שני בני הזוג‪ ,‬בעטיין נמנעו מלשכור את הדירה‪.‬‬
‫‪ .3‬אספו את כל הסיבות) רשימת התנגדויות (מכל הזוגות ורשמו אותם על הלוח‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חשוב להימנע מעמדה שיפוטית‪ ,‬על מנת לאפשר ל"נטייה הגזענית" של כל אחד להיות גלויה ולא סמויה‪.‬‬
‫‪ .4‬חזרה לזוגות‪ :‬בסיפור של לאה גולדברג היונה מתייחסת באופן שונה לחלוטין מכל קודמיה‪ .‬היא מפרטת את הסיבות‬
‫בכל אחד מן הדיירים הקיימים‪ ,‬שגורמים לה לשכור את הדירה‪ .‬כך גם בזוגות‪ ,‬כל אחד בתורו צריך לנסות להעלות‪ ,‬כמה‬
‫שיותר נימוקים וסיבות שבזכות אותו דייר הוא כן מבקש לשכור את הדירה בקומה החמישית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בפעילות זו עובר התלמיד תהליך של תיקון דרך תרגול היכולת להתבונן גם על הצדדים הפחות יפים באישיותנו‬
‫(ה"גזען הקטן" או שנאת השונה והזר) ולא להסתיר אותם ‪.‬כאשר הסמוי הופך לגלוי‪ ,‬והגלוי לא עובר תהליך שיפוטי‬
‫וביקורתי ‪,‬התוצאה היא שנוי ותיקון) היכולת להתבונן ולהגדיר דברים בדרך אחרת(‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫מה עבר עליכם וגרם לכם לחשוב את המחשבות השליליות שאספנו על הלוח?‬
‫מה גורם לנו לפחד ממי ששונה מאתנו או זר לנו?‬
‫מה צריך לעשות על מנת להתמודד עם הפחדים הללו?‬
‫איך הייתה התחושה כאשר נדרשתם למצוא את החיובי בשכנים? קל יותר למצוא את הפגמים‪...‬‬
‫אפשרות להרחבה‪:‬‬
‫כסיכום ביניים אפשר לבקש מהתלמידים לנסח סיסמא ולהכין כרזה שמביאה למודעות את נושא שנאת הזר והשונה‪,‬‬
‫וקוראת להתייחסות אחרת‪.‬‬
‫דירה להשכיר‪/‬‬
‫רשימה חלקית של דיירים אפשריים‬
‫‪.1‬זוג ‪,‬החיים ביחד כבר ‪ 10‬שנים ‪.‬שניהם עובדים בחברת מחשבים והחליטו לא להביא ילדים לעולם‪.‬‬
‫‪ .2‬משפחה מחבר העמים‪ :‬אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬ילד וסבתא‪ .‬האבא עובד בחנות של "טיב טעם" האמא מורה לאנגלית‪.‬‬
‫‪ .3‬משפחה דתית ממפוני " גוש קטיף " אבא‪ ,‬אמא ‪,‬שניהם היו חקלאים והיום מובטלים‪,‬שניהם התברכו בשמונה ילדים‪.‬‬
‫‪ .4‬אם חד הורית שאימצה ילדה מברזיל‪ .‬היא עובדת כפסיכולוגית פרטית שמקבלת‬
‫מטופלים בביתה‪.‬‬
‫‪ .5‬זוג חרשים‪ .‬הוא שחקן בתיאטרון " נא לגעת " שכל שחקניו חרשים ועיוורים‪.‬‬
‫‪ .6‬שני סטודנטים וסטודנטית החולקים דירה מושכרת (שותפים)‪.‬‬
‫‪ .7‬אלמן בן שמונים‪ ,‬גר בדירה עם מטפל פיליפיני‪.‬‬
‫‪ .8‬זוג מעולי אתיופיה‪ .‬לזוג ארבעה ילדים‪ ,‬אחד בצבא ‪,‬אחד בפנימייה ושני הקטנים בבית‪.‬‬
‫‪ .9‬משפחה ערבית‪ ,‬שבחרה לעבור מן הכפר אל העיר‪ ,‬אבא‪ ,‬אמא ושלושה ילדים בגיל תיכון‪ .‬האם עורכת דין והאבא‬
‫הוא רופא‪.‬‬
‫‪ .10‬זוג שזה עתה נישא‪ ,‬הבעל בן ‪ 28‬מתופף בלהקה‪ ,‬האישה בת ‪ 26‬סטודנטית לתואר שני‪.‬‬
‫‪ .11‬משפחה ממוצא קווקזי‪ ,‬האב נהג משאית‪ ,‬האם עקרת בית‪ ,‬לזוג שני ילדים בני חמש ושבע‪.‬‬
‫‪ .12‬משפחה בת חמש נפשות‪ ,‬לא ידוע במה עוסקים ההורים‪ ,‬המשפחה שומרת בקנאות על פרטיותה‪.‬‬
‫‪ .13‬משפחה מגאנה )עובדים זרים( שני ההורים עוסקים בניקיון בתים‪ .‬הילדים נולדו בארץ ולומדים במערכת החינוך‪.‬‬
‫הברווזון האפור‬
‫מטרה ייעודית‪:‬‬
‫יצירת פתיחה חווייתית לנושא המערכתי‪.‬‬
‫מטרה אופרטיבית‪:‬‬
‫בדיקת התייחסות לאחרים‪ ,‬שאינם בקבוצה שלי‪ ,‬שהינם שונים‪ ,‬זרים ואולי מפחידים עבורי‪.‬‬
‫עזרים‪:‬‬
‫סיפור הברווזון האפור‬
‫מהלך הסדנא‪:‬‬
‫מספרים את הסיפור על הברווזון האפור‪ ,‬על בסיס האגדה הברווזון המכוער‪.‬‬
‫משחק תפקידים‪.‬‬
‫בדרך כלל קל להזדהות עם הברווזון המסכן‪ ,‬להרגיש כמה קשה לו‪ ,‬אבל הפעם ננסה לברר למה קשה לברווזים הצהובים‬
‫לקבל אותו?‬
‫בקשו ‪ 3/4‬מתנדבים למשחק תפקידים מול הכיתה‪.‬‬
‫‪ 3/2‬ישחקו את הברווזים הצהובים‪ ,‬השוחים באגם ומשוחחים בינם לבין עצמם‪.‬‬
‫מתנדב נוסף ישחק את הברווזון האפור שמנסה להתיידד איתם ‪.‬‬
‫הנחו את הברווזים הצהובים לשוחח ביניהם על‪:‬‬
‫אני חושב שהוא ‪...‬דעות ) מכוער‪ ,,‬מוזר‪ ,‬לא שייך‪ ,‬דומה לי (‪.‬‬
‫אני מרגיש שהוא ‪...‬רגשות ) לא מוכר‪ ,‬מוכר לי ‪,‬שונה‪ ,‬מפחיד‪ ,‬מרתיע ‪ ,‬אם גם הוא כזה ‪ -‬אז אני שונא אותו כי‪.)...‬‬
‫אני רוצה לעשות לו ‪...‬התנהגות ) להתרחק‪ ,‬להיות אדיש ‪,‬לדחות ‪,‬להשפיל‪ ,‬להתעלל ‪,‬להזמין)‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫תנו לשחקנים לספר על החוויה שלהם ועל המחשבות שעלו להם תוך כדי משחק‬
‫במקביל שאלו את הכיתה‪:‬‬
‫האם היה רגע בו כבר לא ניתן היה לחזור לאחור ולתקן את הפגיעה ב"ברווזון האפור"?‬
‫מי יגן על "הברווזון האפור"?‬
‫כיצד אנו כחברה יכולים להגן על "הברווזון האפור"?‬
‫מתוך מציאות החיים שלנו היום בחרו קבוצה חברתית )מיעוט (שלדעתכם עונה לקריטריונים של "ברווזון אפור"‪.‬‬
‫מתוך שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‪ ,‬מודל ליחס לזר ולשונה‪/http://www.shiuracher.org ,‬‬