Transcript מצגת פלתד
דיני נזיקין
מצגת 11 + 10
דיני תאונות דרכים
ד"ר רון קליינמן
1
הסדר מיוחד לנפגעי ת"ד ומטרותיו
•
רשלנות אינה מתאימה להסדרת ת"ד.
•
העקרונות המנחים את המודל המשפטי לת"ד:
.1
תכלית סוציאלית " -פיצוי לכל נפגע".
.2
פיצוי מהיר.
.3
פיזור הנזק.
החיקוקים המסדירים:
* חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – מ.1975-
[=החוק ,פלת"ד]
* פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] – מ.1970-
[=הפקודה]
•
פלת"ד נכנס לתוקף :ספטמבר .1976
2
עקרונות הפלת"ד
•
אחריות מוחלטת
[יתרונות וחסרונות]
•
ביטוח חובה
[מה מכסה? – סע' (3א) לפק' הביטוח]
•
הגבלת היקף הפיצוי
[סע' 4לפלת"ד -נזק ממוני /לא ממוני]
•
ייחוד העילה
•
קרנית
3
עיקרון ייחוד העילה -ס' 8לפלת"ד
"מי שיש לו עילת תביעה לפי חוק פלת"ד,
אינו יכול לתבוע על פי פקודת הנזיקין,
אלא אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אחר במתכוון".
מטרות:
א .למנוע מניזוק לעקוף תקרת הפיצויים.
ב .למנוע צורך לבדוק אשם.
4
קרנית
• קרן סטטוטורית לפיצוי נפגעי ת"ד (סע' .)10
• מפצה במקרים המנויים בסע' 12
• [נוהג אינו ידוע ,אין ביטוח/כיסוי ביטוחי ,מבטח בפירוק].
• מפצה רק ניזוקים שזכאים לפיצוי לפי פלת"ד.
5
תאונה שבה מעורב רכב אחד – ס' 2לפלת"ד
(א) המשתמש ברכב מנועי (להלן -הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על
נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
(ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו,
תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה ,ואין נפקא מינה אם היה או לא היה
אשם מצד הנוהג ,ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של
אחרים.
* לנפגע זכות לתבוע גם את מבטח הרכב -סע' 20-19לפק' הביטוח.
מושגים שדורשים פרשנות:
.1נפגע .2 .רכב מנועי .3 .תאונת דרכים.
.4נזק גוף " +שנגרם בתאונת דרכים" [קש"ס].
.5משתמש .6 .שימוש בהיתר.
6
הגדרת "נפגע" [סע' ]1
• נפגע =
"אדם שנגרם לו נזק בתאונת דרכים,
למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה
בחוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה".
הנפגע:
נוסע ברכב; הולך רגל
המשתמש עצמו (נוהג)
[ביטוח אחריות]
[ביטוח אישי]
• פסיקה :גם נזק גוף שנגרם בעקיפין מפגיעת איבה – "פגיעת איבה".
• נטל ההוכחה שהנזק נגרם עקב "פגיעת איבה" – על המבטח
[ע"א 2856/00הרצל שקוי נ' הדר חברה לביטוח (.])2002
7
הגדרת "רכב מנועי" – תיקון מס' - )1983( 4ההגדרה הבסיסית
"( )1רכב ( )2הנע בכוח מכני ( )3על פני הקרקע,
( )4ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית,
לרבות רכבת ,טרקטור ,מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח
מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי,
ולמעט כסא גלגלים ,עגלת נכים ומדרגות נעות".
•
ייעוד עיקרי תחבורתי =הובלת אנשים/מטען ממקום יבשתי למשנהו.
מטענים [ולא
• מלגזה – תלוי בסוג .אם ייעודה העיקרי להובלת
להעלאה/הורדה] = "רכב מנועי"[ .רע"א 613/95קרנית נ' עופר נחום]
• מכונית שעשוע -פסיקה :עיקר ייעודה אינו לתחבורה יבשתית
=> אינה "רכב מנועי".
8
"רכב מנועי" -מצבי הריבוי
"לרבות -רכבת ,טרקטור,
מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש,
ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי"
• טרקטור -למניעת ספק לגבי ייעודו [תחבורתי/חקלאי].
• טרקטור = "כלי עבודה ממונע ,המאופיין בכושר לגרירת
מטענים ,אשר עיקר שימושו לחקלאות"[ .רע"א 2212/99קרנית נ' לוי]
• טרקטורון – תלוי בייעודו העיקרי :תחבורתי/כלי עבודה.
• טרקטורון -אינו טרקטור -אינו כשיר לגרירת מטענים ועיקר
שימושו אינו לחקלאות[ .ע"א " 9474/02אבנר" נ' האחים לוינסון].
9
"רכב מנועי" -מצבי הריבוי
• קורקינט מכני
[מנועי ,מהירות מקסימלית 32 :קמ"ש]
• מחוזי :זה "רכב מנועי" .נסע ללא ביטוח ,משולל זכאות.
• עליון [ע"א 2606/06שפורן נ' תורג'מן (: ])2010
• אינו "רכב מנועי" .צעצוע ,לא מיועד לתחבורה:
• נימוקים:
.1מוגבל במרחק [ 1ליטר דלק] ,דומה לרכב שעשוע.
.2אינו מוכר בדיני תעבורה כ"רכב" [פטור מרישוי ,רשיון נהיגה וביטוח].
.3אסור בייבוא לישראל [וממילא לא ניתן לקבל עליו רישוי וביטוח].
• הש' רובינשטיין [מיעוט בהנמקה]:
• יצור "אנדרוגינוס" ,לא ברור שאינו כלי תחבורה.
• הנטל להוכיח שזה "רכב" – על הטוען כך [חב' ביטוח של רכב פוגע].
10
"רכב מנועי" -מצבי הריבוי
• קורקינט חשמלי
•
[סאגווי ( ,)Segwayטרקר ( )Trekkerוכד']:
צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה) ,התשס"ד:2004-
• "קורקינט חשמלי" :הספק -עד 100ואט ,משקל -עד 12ק"ג,
מהירות -עד 12קמ"ש.
• פטור מרישוי (טסט) ומרשיון נהיגה.
• אין התייחסות בצו לביטוח חובה ולפלת"ד.
• האם "רכב מנועי"? לא הוכרע עדיין.
• ההגדרה לצורך פק' התעבורה – אינה מחייבת לעניין פלת"ד (שפורן,
סע' .)22
11
הגדרת "רכב מנועי" -מצבי הריבוי
• "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש"
• כשירות נורמטיבית [לא רק פיזית] לנוע בכביש =
מותר לרכב לנוע בכביש לפי דיני התעבורה.
• סע' 39א לתק' התעבורה :לרכב שמהירותו אינה עולה
על 30קמ"ש אסור לנוע בכביש ,אלא לשם חצייתו.
•
[רע"א 3534/97אטליס נ' ישראלי]
12
סיכום ביניים :מה אינו "רכב מנועי" (אנגלרד ,מהדורה ג' ,עמ' )56 ,52
• כלי טיס
• אוניות
• עגורן על פסים קצרים
• מעלית
• מכבש דרכים
• מכונית שעשועים/קרטינג
• מחפר זחלי
• קומביין
• נימוק * :עיקר ייעודם לא "תחבורה יבשתית"
* אינם "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכביש"
13
הגדרת "רכב מנועי" -מצבי המיעוט
• "ולמעט כסא גלגלים ,עגלת נכים ,ומדרגות נעות".
• המיעוט -גובר על ההגדרה הבסיסית +מצבי הריבוי.
• כסא גלגלים המונע בכוח מכני –
• עשוי להיחשב "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני על הכביש".
• אך לאור המיעוט -לא ייחשב "רכב מנועי".
קלנועית " -כסא גלגלים" ואינה "רכב מנועי".
[ע"א (מחוזי ת"א) 1640/08בן ישי פרחיה נ' כלל ,חברה לביטוח בע"מ (])2009
14
ביטוח חובה לכלי שאינו "רכב מנועי" -מה נפקותו?
• ע"א 5757/97אליהו נ' חמאדה (:)1999
• התובע נפגע מנפילת חפצים ממנוף המותקן על מחפר זחלי .בוטח.
• צדדים יכולים להחיל פק' הביטוח ופלת"ד -מכוח הסכם ביטוח.
• הסכמה זו .1 :אינה מקנה לכלי מעמד של "רכב מנועי".
.2אינה מחייבת צד ג' [קרנית ,בהעדר כיסוי ביטוחי].
• חוזה לטובת צד ג' :הנפגע [צד ג' שאינו צד לחוזה] יוכל לתבוע את
המבטח מכוח ההסכם.
15
ביטוח חובה לכלי שאינו "רכב מנועי" -מה נפקותו?
•
ע"א 5757/97אליהו נ' חמאדה (( )1999המשך):
• צד ג' – אינו מוגבל מכוח "ייחוד העילה".
•
לא הוכרע אם יוכל לתבוע לפי עילה אחת/שתיהן.
• נימוק :חוזה עשוי להיות לטובת צד ג' ,אך לא
לרעתו[ .ע"א
7487/00מנסור נ' חוג'ירת (])2003
• אנגלרד (מהד' ג ,ע' :)64יוכל לתבוע לפי שתי העילות יחד (לחילופין):
פלת"ד +פקנ"ז.
16
הגדרת "תאונת דרכים"
תקופה ראשונה -מ 1976-עד תיקון מס' )1990( 8
"תאונת דרכים" = "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש
ברכב מנועי ,בין בנסיעת הרכב ובין בעמידתו".
• לא הייתה הגדרה ל"שימוש ברכב מנועי".
• אומץ "המבחן הייעודי"" :שימוש ברכב מנועי משמעו
פעולה של הרכב או פעולה ברכב ,הקשורה לייעודו
הרגיל והטבעי של הרכב"[ .ע"א 358/83שולמן נ' ציון]
• "ייעוד רגיל" אינו דווקא תחבורתי – רחב מדי!
• עשוי להיות לצורכי חקלאות ,בנייה וכד'.
קוצר (קומביין)
17
תקופה שניה – מאז תיקון מס' :)1990( 8מבחן "הסיכון התחבורתי"
•
לאחר פס"ד שולמן – רצון לצמצם תחולת החוק לסיכון תחבורתי.
תיקון מס' :8
• תיקן הגדרת "תאונת דרכים".
• הוסיף המלים[" :שימוש ברכב מנועי] למטרות תחבורה".
• הגדרת "שימוש ברכב מנועי".
• לכאורה ,אומץ המבחן התחבורתי.
• בפועל ,התיקון -בלתי שיטתי!
ראו :פס"ד עוזר; רון ש' קליינמן" ,תאונות דרכים שאינן 'תאונות דרכים' -מגמות
ובעיות בחוק הפיצויים ובפרשנותו" ,קרית המשפט ה (תשס"ד-תשס"ה).386-377 ,
• על תאונות שקרו לפני התיקון -חל הדין הקודם.
18
הגדרת תאונת דרכים :מבנה
• הגדרה בסיסית:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב
מנועי למטרות תחבורה".
• שלוש חזקות (חלופות) מרבות:
"יראו כת"ד
גם מאורע שאירע עקב התפוצצות...
וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה...
או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני."...
• חזקה ממעטת אחת:
"ואולם לא יראו כת"ד=[ ...מעשה מכוון]".
19
ניתוח הגדרת ת"ד -על-פי פס"ד עוזר
"תאונת דרכים" – הגדרה בסיסית:
מאורע שבו נגרם לאדם
.1
{ראו הגדרת "נזק גוף"}
נזק גוף
.2
עקב
.3
{ראו הגדרת "שימוש ברכב מנועי"}
שימוש
.4
{ראו הגדרת "רכב מנועי"}
ברכב מנועי
.5
למטרות תחבורה.
.6
[חזקה מרבה ]1יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או
התלקחות של הרכב ,שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם
חיוניים לכושר נסיעתו ,אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב,
[חזקה מרבה ]2וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו,
[חזקה מרבה ]3או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב ,ובלבד שבעת
השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;
[חזקה ממעטת] ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה
שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם ,והנזק נגרם על
ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
20
"שימוש ברכב מנועי" -ההגדרה
"שימוש ברכב מנועי" -נסיעה ברכב ,כניסה לתוכו או ירידה
ממנו ,החנייתו ,דחיפתו או גרירתו ,טיפול-דרך או תיקון-
דרך ברכב ,שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר
שלא במסגרת עבודתו,
לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או
נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן
הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך
כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו ,כשהרכב עומד.
21
"שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"
• קטגוריה א' :פעולות שמבטאות שימוש רגיל ברכב.
• הרכב בתנועה :נסיעה ,דחיפה ,הידרדרות ,התהפכות.
• קטגוריה ב' :פעולות שמהוות חלק בלתי נפרד מהליך הנסיעה.
• כניסה לרכב /ירידה ממנו.
• קטגוריה ג'" :שימושי לוואי" כשהרכב עומד.
• תיקוני דרך וטיפולי דרך.
• הינתקות של חלק מהרכב/מטען כשהרכב עומד.
• אינצידנטליים [=נלווים] לשימוש.
• כיוון שהרכב עומד -נקבעו סייגים לתחולתם.
• שימו לב:
דרכי ה"שימוש" -כפופות "למטרות תחבורה"!
אבל החזקות המרבות -עצמאיות!
22
"שימוש" -ההגדרה הבסיסית
"נסיעה ברכב"
• הכנות לנסיעה :כלולות [לעתים] ב"נסיעה".
• דוגמאות:
• .1שחרור בלם חיצוני ליד הגלגלים ברכב שמוביל מכוניות.
[רע"א 6131/97תעבורה ,מכלי מלט בע"מ נ' הסנה (])1999
• .2הוצאת אבן מתחת גלגלי מכונית.
• .3אוטובוס -החלפת מספר קו ,בדיקה בטחונית ,ניקוי.
[פסיקות סותרות]
• במהלך הנסיעה:
• טיפול במטען הרכב :האם חלק מ"נסיעה" או חלק
מ"טעינה"? [פסיקות סותרות]
23
"נסיעה ברכב" [המשך]
• שהייה ברכב -בגמר הנסיעה:
• נייטרלית ,תלוי במטרת העצירה.
• דוגמא [ת"א (שלום ,ב"ש) 3886/02טלקר נ' חיים (:])2005
• גננת שכחה ילדה [בת פחות משנה] חגורה במושב האחורי
למשך 4.5שעות ,והיא נפטרה מהחום.
• האם "שימוש"?
• האם יש קש"ס משפטי?
24
"כניסה" לרכב או "ירידה ממנו"
• יש להבחין בין כניסה לבין הכנה לכניסה.
• הליכה אל המכונית אינה חלק מפעולת ה"כניסה".
• אינה קשורה ל"רכב מנועי"[ .פס"ד שולמן ,ס' 13לפסה"ד]
דוגמא:
• התובעת נפלה בעת שרצה אל מכונית חונה שהמתינה
לה ,ופגעה במכונית[ .רע"א 4698/92בן שחר נ' אייזנבך (])1992
25
"טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב"
ע"א 4469/95דראושה נ' אררט ,פ"ד נ()1996( 475 )3
• נזק גוף עקב טיפול בחצר בחלק שמורכב על זרוע של
טרקטור.
• "תיקון-דרך" -נועד למנוע/להקטין סיכון תעבורתי +
נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי.
• אבחנה בין "טיפול-דרך" ל"טיפול-בית"
• טיפול בחצר -אינו "תיקון דרך".
26
"טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב" -ערכאות נמוכות
ת"א ( 1946/05שלום-עכו) מעבוכ נ' מנורה ()2007
• בדיקת שמן ומים קודם נסיעה .מכסה מנוע נפל על היד.
• מבחן מהותי .סיכון תעבורתי אינו תלוי במיקום גיאוגרפי.
• השאלה :האם התיקון יצר סיכון הנדרש למימוש הנסיעה.
• "טיפול דרך" = בראשית הדרך/במהלכה ,להבטיח נסיעה
בטוחה.
• "טיפול בית" = "בזמנו החופשי" של המטפל -או -לא
נדרש לשם נסיעה בטוחה.
• יישום המבחן התעבורתי.
27
"טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב ,שנעשה ...שלא במסגרת עבודתו"
• טיפול שלא במסגרת עבודת המטפל.
אררט].
[ע"א 3024/94יונאי נ'
[כולל מוסכניק שמתקן בחינם רכב של חבר או של עצמו]
=> טיפול/תיקון במסגרת העבודה – אינו "שימוש" ,אינו ת"ד.
הצדקות להחרגת טיפול במסגרת העבודה:
א .אין סיכון תחבורתי רגיל .הרכב משמש "חפץ" לתיקון.
ב .בתאונת עבודה – צריך לשאת המעביד ,לא כלל הנהגים.
ג .הניזוק זכאי לכיסוי חלופי בשל תאונת עבודה.
28
"שימוש ברכב מנועי" – מצבי הריבוי
"שימוש ברכב מנועי" -נסיעה ברכב ,כניסה לתוכו או ירידה
ממנו ,החנייתו ,דחיפתו או גרירתו ,טיפול-דרך או תיקון-
דרך ברכב ,שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר
שלא במסגרת עבודתו,
לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או
נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן
הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך
כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו ,כשהרכב עומד.
29
"שימוש" – מצבי הריבוי:
"הידרדרות או התהפכות של הרכב"
• זו "התרחשות" ולא
"שימוש"[ .אנגלרד ,ת"ד (תשנ"ו) ,עמ' ]80
• "התדרדרות/התהפכות" – תיחשב ת"ד גם במצבים אלו:
• .1תיקון /טיפול "במסגרת עבודתו"
מוסכניק שרכב מתדרדר עליו -ת"ד [רע"א 9332/99קנאפו נ' מגדל].
[חריג ל"שימוש"]
נימוק :רכב מתדרדר -אינו "חפץ" ,הסיכון התחבורתי קם לתחייה.
• .2טעינה/פריקה "כשהרכב עומד"
[חלופה ממעטת ל"שימוש"]
=> מסקנה :התדרדרות/התהפכות – ריבוי עצמאי!
אין צורך לחפש מטרה תחבורתית.
30
"שימוש" – מצבי הריבוי:
"התנתקות או נפילה של חלק מהרכב"
• אין צורך במטרה תחבורתית.
[עצמאי -בדומה להתדרדרות/התהפכות]
• שתי חלופות:
(" )1התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה;
( )2וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך
כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו".
• המשמעות :מוסכניק מטפל:
=> ת"ד.
ברכב נוסע וחלק נופל עליו
– "שימוש"
ברכב עומד/חונה ...
– לא "שימוש" => לא ת"ד.
31
"שימוש ברכב מנועי" – מצבי המיעוט
"שימוש ברכב מנועי" -נסיעה ברכב ,כניסה לתוכו או ירידה
ממנו ,החנייתו ,דחיפתו או גרירתו ,טיפול-דרך או תיקון-
דרך ברכב ,שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר
שלא במסגרת עבודתו,
לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או
נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן
הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ,שלא תוך
כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו ,כשהרכב עומד.
32
"שימוש" – מצבי המיעוט
" טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד"
• רציונל :הסיכון -אינו תחבורתי.
• לטעינה ופריקה – עשויות להיות פעולות לוואי.
• תלוי בנסיבות :צורך בפעולת הלוואי ,סמיכות בזמן/מקום לטעינה ,וכד'.
דוגמא :נפגע תוך כדי קשירת מטען בבד ברזנט לאחר טעינה ,כשהמשאית עמדה.
.Iנפסק :כיסוי המטען -חלק מהטעינה.
[רע"א 6223/98שיבלי נ' הדר ,חברה
לביטוח בע"מ (])1998
.IIביקורת [אנגלרד] :זו פעולה שנדרשת על-פי תקנות התעבורה,
"מכשירה נורמטיבית" ,וממילא -תנאי לנסיעה.
33
המיעוט של "טעינה/פריקה" כשהרכב עומד – מה כלול בו?
• סגירת דלת מטען [בגאז'] ברכב פרטי – היא ת"ד.
נימוק" :טעינה ופריקה" – מוחרגות רק בהקשר מסחרי,
לא פרטי.
[ע"א (מחוזי-חיפה) 542/94סבאג נ' דולב חב' לביטוח בע"מ; ת"א (שלום-עכו)
1655/99ג'מיל קטין נ' כלל -חברה לביטוח בע"מ (])2003
= בהקשר הפרטי -זו פעולת לוואי ל"נסיעה".
=> צמצום חריג "טעינה ופריקה".
• אין עדיין הלכה בעליון.
34
המיעוט של "טעינה ופריקה" כשהרכב עומד – מה כלול בו?
• סגירת דופן אחורית של ארגז מטען [מסחרי] לאחר העמסת
בלוקים:
• "שימוש" = "נפילה[ ...של חלק] מרכב עומד או חונה".
• .Iשלום ומחוזי :שלב נפרד לאחר גמר טעינה; הכנה
ל"נסיעה".
• .IIעליון :פעולת לוואי של "טעינה":
השוואה לשיבלי :כיסוי מטען
בברזנט[ .רע"א 7617/97קרנית נ' אלשעאר ,תק-על .])1999(1153 ,)1(99
• מה ייקבע היום לפי הלכת סמג'ה [ראו להלן]?
35
ע"א 10157/09הכשרת הישוב נ' פטקין ()2010
השלמה לפס"ד אוסם [יוצג להלן] +אישור הלכת ניר לי שיפוצים
• הולך רגל עבר ליד משאית .נפגע מחלק ממטען (עגורן) שנפל בעת פריקתו.
• מחוזי :נפילה של חלק -שימוש ,ת"ד .טרם החלה פריקה ,מחדל בטיחות.
• העליון :פעולת לוואי (רשלנית) לפריקה -לא שימוש ,לא ת"ד.
נפסק :הינתקות ונפילה של חלק מהרכב או מטענו ,בעת פריקה
וטעינה כשהרכב עומד – אינה "שימוש".
• נימוק [עיקרי] :זה הסיכון המרכזי בפריקה ובטעינה.
• ביהמ"ש :זה מקרה חריג ונקודתי.
• שאר ה"שימושים" (כגון כניסה ויציאה) גוברים על פריקה וטעינה.
36
התנגשות פנימית בין חלקים של הגדרת "שימוש"
הכלל – הלכת רע"א 418/03אוסם נ' סמג'ה ()2004
* ירד מחלק אחורי של משאית בעת פריקת סחורה ונפל.
נפסק :אם ניתן לשייך מאורע לכמה קטגוריות בהגדרת
"שימוש" ,על פי אחת מהן – מדובר ב"שימוש" ,ועל פי
האחרת לא => תקום זכאות (ובלבד שמתקיימים שאר היסודות)
[רע"א 418/03אוסם נ' סמג'ה (])2004
• הלכת ניר לי שיפוצים – הייתה נקודתית.
• דוגמא נוספת :סגירת דופן אחורית של ארגז מטען [מסחרי] לאחר
העמסת בלוקים [עובדות פס"ד קרנית נ' אלשעאר – בניגוד למה שנפסק שם ,ראו לעיל].
37
הגדרת "שימוש" -סיכום
מצבים שנחשבים ושאינם נחשבים "תאונת דרכים"
• הידרדרות/התהפכות – בכל מצב
• התנתקות/נפילה מרכב נוסע
-ריבוי [עצמאי] [פס"ד קנאפו]
[גם מוסכניק] ( – )+ריבוי.
• התנתקות/נפילה מרכב עומד +מוסכניק
( – )-ריבוי [סייג].
• טעינה [ערכאות נמוכות :רק למטרה מסחרית] ,כולל פעולות לוואי
( – )-מיעוט.
• הכלל :אוסם נ' סמג'ה :התנגשות בתוך "שימוש" – (.)+
דוגמאות:
• תיקון דרך (לא מוסכניק) +טעינה ()+
• עליה וירידה +טעינה
([ – )+פס"ד סמג'ה]
• חריג לכלל :התנתקות/נפילה מרכב עומד (לא מוסכניק) +טעינה
(– )-
[פס"ד ניר לי]
הרציונל לחריג :זה הסיכון העיקרי שיש בטעינה/פריקה ,ולכן ת"ד.
38
"שימוש ...למטרות תחבורה"
• "שימוש למטרות תחבורה" = "כל שימוש ברכב ...הנופל לגדרו של סיכון
תעבורתי"[ .פס"ד עוזר נ' אררט]
דוגמאות:
• .1חזר למשאית חונה לקחת מצית ,ונפגע בירידה.
• נפסק :ה"ירידה" אינה למטרות תחבורה .הנזק נגרם עקב
התממשות סיכון לא תעבורתי[ .רע"א 8548/96פדידה יחיאל נ' סהר
( .])1997בוטקה.
• .2עלה לרכב כדי להתקשר לאשתו בנייד ונפגע בירידה.
• ביהמ"ש :כנ"ל.
[ת"א (מחוזי-נצרת) 1076/01זועבי נ' מנורה (])2002
39
הגדרת "תאונת דרכים" – החזקות המרבות
• מקרים שאינם נופלים להגדרה הבסיסית.
• כל אחת מהחזקות [החלופות] המרבות -עצמאית.
• אינן כפופות להגדרה הבסיסית ולהגדרת "שימוש".
• חלות רק כשמדובר ב"רכב".
• דוגמאות .1 :מכה מכוח מכני של מחפרון
אינה ת"ד[ .רע"א 5742/06המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית (])2007[אינו "רכב"]
.2פיצוץ במכל דלק של עגורן.
40
חזקה מרבה :1
התפוצצות או התלקחות של הרכב
"יראו כת"ד גם מאורע שאירע עקב התפוצצות
או התלקחות של הרכב,
שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר
שהם חיוניים לכושר נסיעתו ,אף אם אירעו על-
ידי גורם שמחוץ לרכב".
• עיגון הלכת לסרי [ע"א 236/81לסרי נ' ציון חברה לביטוח],
• חריגה ממבחן הסיכון התעבורתי.
41
חזקה מרבה - 1התפוצצות או התלקחות של הרכב
"רכיב של הרכב או ...חומר אחר[ ...ש]חיוניים
לכושר נסיעתו"
* התלקחות מושבים עקב משחק במצית של ילד שישב
ברכב[ .ע"א 5408/03עבד אבו קטיפאן נ' נתן כהן (])2004
• ביהמ"ש :מנוגדת למבחן סיכון תעבורתי -נפרש בצמצום.
• הרכיב שגרם להתפוצצות " -חיוני לכושר התנועה".
• אם נועד רק ל"שיפור נוחות/ביצועי הרכב" – אינו כלול.
=> דלק ,שמן ,אולי מערכת הצתה ,מצבר ,מנוע וצמיגים.
• מושבים וריפוד – אינם כלולים.
• מבחן הרכיב הראשוני שגרם להתלקחות.
42
חזקה מרבה :2
"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו"
• אבחנה בין החניה ["שימוש"] לבין חניה [סטטי].
• "פגיעה" ברכב חונה – של רכב ולא של אדם.
(הכשרת היישוב נ' פטקין)
אין מקום לחנות?
תהיו יצירתיים...
43
חזקה מרבה :2
"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו"
• רע"א 1953/03הכשרת הישוב נ' אדרי ()2003
• תקלה ברכב א' בדרך בין-עירונית .עצר והמתין לעזרה.
• רכב ב' סטה ממסלולו ,פגע ברכב חונה א'
מה השאלה?
• מר אדרי שישב ברכב א' החונה -נפגע.
• הנחות:
• .1לרכב מקולקל מותר לחנות בצד הדרך ,אך זה מסוכן.
• .2אדם ברכב חונה :אינו עושה בו "שימוש" – נחשב "הולך רגל"!
עושה "שימוש" – נחשב משתמש [כמו נוהג].
*
מבחן ה"בוטקה" [כינוי של ד"ר רון קליינמן].
44
חזקה מרבה :2
"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו"
• רע"א 1953/03הכשרת הישוב נ' אדרי ([ )2003המשך]
• נפסק:
• "חניה אסורה" = יוצרת סיכון תחבורתי ,גם אם מותרת לפי דין.
• איסור שבדין -עשוי לשמש מדד לסיכון תחבורתי ,אינו מכריע.
• יישום -באדרי:
• חניה מותרת ,אך סיכון תחבורתי.
=> חזקה 2מתקיימת.
=> אדרי נפגע תוך כדי "שימוש" ברכב א' – יתבע את מבטחו!
45
חזקה מרבה :3
ניצול הכוח המכני של הרכב
"יראו כת"ד מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב,
ובלבד שבשעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".
• רע"א 8061/95עוזר נ' אררט (:)1996
• טעינת מטען על משאית עומדת.
• באמצעות מנוף המופעל בכוחה המכני.
• נפסק :חזקות מרבות עצמאיות -אינן כפופות להגדרה הבסיסית.
• בטעינה ידנית -יחול המיעוט של "טעינה" ברכב עומד.
דוגמא נוספת:
פיצוץ [לא מכוון] בעת תיקון/תידלוק במוסך
=> ת"ד (פס"ד עוזר; אנגלרד ,מהד' ג ,תשס"ה ,עמ' .)100
=> תחול חזקה מרבה ,1למרות שאין "שימוש".
46
חזקה מרבה :3
ניצול הכוח המכני של הרכב
• חזקה זו חורגת מאוד ממבחן הסיכון התחבורתי.
• כוללת תאונות במיכון חקלאי/תעשייתי
• "ובלבד ש[הרכב] לא שינה ...את ייעודו המקורי" (הלא-תעבורתי):
• לא ייכללו:
* שימוש מאולתר ברכב כמקור אנרגיה.
* משאית ועליה מנוף שגלגליה הורדו בקביעות.
• דוגמה -פס"ד פטאפטה נ' אבו עבד (:)2002
• שימוש במחפרון כדי להניף צינור בטון.
• הצינור נקשר באמצעות רצועה לכף המחפרון.
47
חזקה מרבה - 3שינוי מ"ייעודו המקורי" [דוגמא נוספת]
•
•
רע"א 9996/06מנורה נ' עזבון כהן (:)2009
מנוף שהותקן במשאית לצורך נשיאת משטחי ריצוף .התבקש להעביר מבנה נייד
(בוטקה) מבטון .המבנה צנח על המנוח מגובה של כמטר והוא נפטר.
•
שלום ומחוזי :ת"ד ,מכוח חזקה מרבה .3הייעוד :מנוף.
העליון :לא כל שימוש במנוף -נחשב לחלק מייעודו המקורי.
המבחן הראוי" :מבחן של שכל ישר ושיקול דעת שיפוטי המונחה על ידי אמת
המידה של ההתוויה המקצועית הנלווית להפעלתו הלא תעבורתית של
הרכב".
* יש לבדוק הייעוד המקורי של האביזר שהותקן ברכב – באמצעות הוראות יצרן,
שכל ישר או עדות מומחה.
* אילתור של שימוש – לא יכול ליצור "ייעוד מקורי".
* התרשלות בשימוש באביזר לייעוד המקורי (קשירת מטען) – עדיין ת"ד.
* שיקולי הכוונת התנהגות -להרתיע משימוש "מאולתר" ברכב.
48
הגדרת "תאונת דרכים" -החזקה הממעטת
תאונה מכוונת
"ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה
במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם,
[סייג] והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה
על השימוש ברכב המנועי".
• רציונל :לא סיכון תחבורתי רגיל.
• "כוונה" = פרשנות צרה ,מזימה ישירה .לא די במודעות.
• החרגת מעשים מכוונים שהם גורם ישיר (לא עקיף) לנזקי ת"ד:
• אירוע מכוון +נזק ישיר
=> לא ת"ד ,יש לתבוע לפי פקנ"ז.
• אירוע מכוון +נזק עקיף
=> ת"ד (כולל זכאות לתלויים).
49
על מי חלה החזקה הממעטת
• בתאונה מכוונת -עשויים להיות מעורבים שלושה "שחקנים" פוטנציאליים:
.1מחולל [=גורם] התאונה.
.2הקורבן המיועד.
.3צד שלישי (שנפגע בתאונה המכוונת ,בלא שהיתה כוונה לפגוע בו).
ע"א 2199/99עזבון המנוח עודד לזר נ' רשות הנמלים ()2001
נשכב על פסי רכבת בכוונה ונדרס למוות.
•
נפסק :התאבדות – כלולה בחזקה הממעטת => אינה ת"ד.
•
לכן – אין זכאות לפיצוי גם לתלויים.
•
הנמקות:
.1לשון הסעיף -אינו מבחין בין סוגי נפגעים.
.2תכלית החוק -להחריג סיכונים שאינם תחבורתיים.
.3מדיניות -לא ראוי שהתמיכה בתלויי מתאבד תוטל על כלל הנהגים.
50
זכאותם של תלויים לפי הפלת"ד
.1
הגדרות:
תאונה מכוונת ,שגרמה ישירות לנזק גוף – אינה "תאונת דרכים"
(חזקה ממעטת)
.7הגבלת זכאותם של נפגעים
נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
) (1מי שגרם לתאונה במתכוון;
7ב .זכאותם של תלויים לתבוע פיצויים [תיקון :תשמ"ט]
תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם
הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף [ ,7ובתנאי שזו ת"ד]
ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת
הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה ,יהיו
זכאים לתבוע כאמור מן הקרן.
51
צד שלישי שנפגע שלא במכוון כתוצאה מתאונה מכוונת
• אין פסיקה חד משמעית .נותר בצריך עיון בפרשת לזר.
• קשה לדעת מלשון הסעיף.
.Iהש' אור (באמרת אגב) בלזר :החזקה אינה מבחין בין נפגעים שונים.
=> יש להחיל את החזקה הממעטת על כלל הנפגעים.
.IIפרופ' אנגלרד (מהד' ג ,עמ' :)86
נפגע בלתי-מכוון -יחול עליו פלת"ד ויוכל לתבוע.
ניתן לראותו עדיין כנפגע מסיכון תחבורתי.
* לדעה אחרת ,ראו :רון ש' קליינמן" ,תאונות דרכים שאינן 'תאונות דרכים' :התאונה
המכוונת כמקרה מבחן" ,קרית המשפט ,ה (תשס"ד-תשס"ה)375 ,
52
קשר סיבתי בתאונות דרכים
• ת"ד [הגדרה בסיסית +חזקות מרבות] -דורשת קש"ס.
• קש"ס עובדתי +משפטי (מבחן הסיכון – או – השכל הישר).
• דוגמא :החזיק צינור נייד ,המחובר למשאבת בטון .הצינור נגע
בכבל חשמל והתחשמל [ע"א 6000/93עזבון המנוח קאווסמה נ' רג'בי].
• קש"ס בין הסיכון שמקורו ב"ניצול הכוח המכני" לבין הנזק.
• נפסק :הנזק נגרם עקב התחשמלות מכבל חשמל ,לא
עקב כוח מכני של המערבל.
• לו התחשמל ממנוע המערבל?
• לו נפגע מהבטון שזורם בצינור?
53
קשר סיבתי בתאונות דרכים
• דנ"א 4015/99רותם חברה לביטוח נ' נאסיף מזאווי ()2002
• חייל ישב במושב קדמי .פלט כדור שלא בכוונה ,שלא בגלל טלטולי
הדרך ,ופגע בנוסע מאחור.
• קש"ס עובדתי ,משפטי?
• כשמבחן הסיכון מציב קושי יצורף לו "מבחן שכל ישר".
• שילוב מבחן "השכל הישר" [מבחן הזירה] +מבחן הסיכון.
רובה גליל מקוצר" ,גלילון"
54
קשר סיבתי בתאונות דרכים :מבחן הזירה
* האם השימוש ברכב תרם תרומה משמעותית לקרות הנזק
או שהרכב שימש רק "זירה" לאירוע.• דוגמאות נוספות:
דבורה חדרה לתוך הרכב ,עקצה נוסע בגבו ומת לאחר זמן.
ביהמ"ש" :זירה".
[ע"א ( 679/98מחוזי ת"א) מגדל נ' עזבון בנימינוב
(])1999
55
קשר סיבתי בתאונות דרכים :מבחן הזירה [דוגמאות נוספות]
.1קריסת עץ/גשר על הרכב ,בור נפער בכביש.
.2נזק נפשי של מי שצפה בת"ד או בתוצאותיה.
(הלכת אלסוחה)
.3פגיעה מסלעים שעפו למרחק 200מ' עקב סלילת כביש
אחר ופגעו ברכב[ .רע"א " 10721/05אליהו" נ' אבראהים יונאן ,תק-על )4(2006
])2006( 1387
• ניתוח בפסק הדין :קש"ס :עובדתי – קיים; משפטי – לא ,הרכב
שימש רק "זירה" לאירוע.
• המבחן ל"גורם זר מתערב" בת"ד :עד כמה הוא "זר" למכלול
התחבורתי .מדובר במקרה נדיר.
• שיקולי מדיניות :ביקורת על ייחוד העילה [סע' (8א)].
אינו מאפשר לתבוע המעוול" .חוטא – נשכר".
56
אחריותו של המשתמש ברכב – סעיף 2לפלת"ד
"המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות הנפגע על נזק
שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב".
• "משתמש" -אינו זהה ל"שימוש ברכב מנועי".
["שימוש" -הגדרת עזר לת"ד]
• "משתמש" = האדם שבידו שליטה ממשית על הפעלת הרכב,
גם אם הפעולה שגרמה לתאונה בוצעה על ידי אדם אחר.
• דוגמה :אדם עולה לרכב ,הנהג -א' .נוסע ב' ברכב טורק הדלת על ידו.
• המשתמש (האחראי לת"ד) -אינו הנוסע אלא נהג א' ,בעל השליטה.
• הפעולה שגרמה לנזק -חייבת להיות:
"שימוש" ברכב למטרות תחבורה -או -אחת מ 3-החזקות המרבות.
57
אחריותו של המשתמש ברכב – סעיף 2לפלת"ד
• "משתמש" – אינו דווקא הנוהג [למרות הסוגריים בסע' ,]2אלא בעל
השליטה ברכב.
• שליטה תיפסק -רק עם תפיסת שליטה בלעדית ע"י אדם אחר
[למשל ,נהג אחר].
• ילד שמדרדר רכב חונה של אביו -השליטה עדיין בידי האב.
• שליטה עשויה להיות בידי שני בני אדם בו זמנית :מורה נהיגה
ותלמידו ,או שני נהגים שנוהגים לסירוגין [ע"א 91/82גולדמן נ' הסנה
(.])1984
58
אחריותו של מתיר השימוש – סעיף (2ב) לפלת"ד
• "היה השימוש בהיתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו -
תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש".
• בשימוש בהיתר – אחריות על :נוהג ,מתיר שימוש ,מבטח.
• פוליסת חובה קובעת :שימוש ללא היתר -שולל כיסוי ביטוחי.
• בשימוש ללא היתר -אין אחריות על בעל הרכב או על
המחזיק בו ,וכן אין כיסוי ביטוחי!
• צד ג' שנפגע (אך לא הנהג עצמו שנסע ללא היתר) -זכאי לתבוע
את קרנית.
• קרנית תחזור ותתבע את המשתמש ללא
היתר( .סע' )9
59
אחריותו של מתיר השימוש – סעיף (2ב) לפלת"ד
• "שימוש בהיתר" – מבחן אחיד לפלת"ד ולפרשנות הפוליסה:
מבחן ההרשאה הראשונית[ .פס"ד מד"י נ' פחימה]
• די שניתן "היתר ראשוני" ,אפילו סטה מקבלו מההרשאה.
•
•
•
•
הצדקות:
חריגה מהרשאה ראשונית – מצויה בתחום הסיכון שיצר
ההיתר.
מתיר השימוש וחב' הביטוח (ולא קרנית) " -מונעי הנזק"
היעילים :יכולים להגביל/לסייג את השימוש.
הפיצוי לצד ג' אינו צריך להיות תלוי בטיב היחסים החוזיים
שבין המתיר לבין המשתמש.
• דוגמא :רכב הושכר לאורי .הסכם השכרה +פוליסה :רק שוכר ישתמש.
• העביר לאיריס וזו נפצעה .יישום הלכת פחימה
[ע"א 494/89אסרף נ' אליהו]
60