כשהתותחים רועמים המוזות שותקות - האומנם? הוראה /למידה באמצעות ICT
Download
Report
Transcript כשהתותחים רועמים המוזות שותקות - האומנם? הוראה /למידה באמצעות ICT
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות -האומנם?
הוראה /למידה באמצעות ICTבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" כהזדמנות להתפתחות מקצועית.
דבורה גורב ,אדוה מרגליות ,תמי ויסמן
הקמפוס האקדמי אחוה
שלום לכולם,
ברגע זה קיבלתי את ההודעה שהיום בוטלו הלימודים.
לגבי מחר -הן באחווה והן בבתי הספר -הקשיבו להודעות ברדיו.
אם תהיה לי אינפורמציה ,אעביר לכם מיד במייל וב SMS -
להתראות ,תמי
כך כתבה תמי לתלמידיה ,סטודנטים להוראת מדעים במכללת אחוה עם תחילתו של מבצע "עופרת יצוקה" .דואר אלקטרוני זה היה הראשון ברצף של
התכתבות אלקטרונית ענפה בינה לבין הסטודנטים שלה במהלך 20הימים בהם שערי המכללה נותרו סגורים .המחקר מתאר את האופן שבו שימש ה-
ICTפלטפורמה שסייעה לסטודנטים להתמודד עם המצוקות ,קידמה את התפתחותם המקצועית והכינה אותם לתפקידם כמורים בעתיד.
שאלות המחקר
( )1מהם מאפייני השימוש ב ICT-בהוראה/למידה בעת מצוקה?
( )2מהם מאפייני השיח שהתנהל בין המדריכה לבין הסטודנטים?
( )3מהם התכנים ותוצרי הלמידה של שיח זה?
רקע תיאורטי
•ניהול התקשורת ב :ICT -תפקידי מנהל/ת התקשורת ( )Forum Moderatorהם :לפתוח את הדיון ולתרום לו במטרה לקדם אותו; לקבוע את נורמות התקשורת; לקבוע את תכני התקשורת ,את נושאי הלימוד ולהפנות לחומרים המתאימים
באינטרנט ( .)Feenberg, Xin & Glass, 2006; Xin & Feenberg, 2006
•פדגוגיה בסביבת :ICTשילוב טכנולוגיה מכל סוג שהוא להוראה ולמידה מאלצת את הפדגוגיה להשתנות ומשפיעה על עבודת המורה ,עבודת התלמיד ,תכנית הלימודים ואופי המטלות וכתוצאה מכך – על השיח בכיתה (שנר ;2010 ,שמלא;2008 ,
גורב .)Nachmias & Ram, 2009, Jung & Latchem, 2011, Unkefer, Shinde & McMaster, 2006; Garrison, 2000);2003
•שיח מצוקה מקוון :קיימים מחקרים עדכניים העוסקים בשיח מצוקה מקוון של מורים או מתכשרים להוראה (קופפרברג ;2010 ,קופפרברג וגילת ;2005 ,לוטן ושמעוני .)Ben Peretz & Kupferberg, 2007 ;2005 ,נושאי השיח הם מצוקות של
מתכשרים להוראה ושל מורים בפועל בחדר הכתה.
•קבוצה לומדת – תומכת – מקוונת -על פי התיאוריה החברתית-תרבותית ( (Wenger, 1998מתרחשת הלמידה ,כלומר הבניית ידע ,במהלך אינטראקציה חברתית בקונטקסט של המציאות היום-יומית ונעשית תוך כדי כניסה למערכת הערכים של
התרבות המקצועית ) . (Lave and Wenger 1991אינטראקציה חברתית באמצעות ICTהנעשית בדרכים מושכלות הכוללות רפלקציה ,מאפשרת הבניית ידע ומובילה לשינוי קוגניטיבי (.)Zellermayer, Mor & Heilweil, 2009
מתודולוגיה
המחקר הוא איכותני מהסוג של חקר מקרה המוגבל בתקופת זמן של 20ימים במהלך הסמסטר הראשון של תשס"ט ,שבה נסגרה המכללה והתקשורת התנהלה באמצעות .ICT
המשתתפים -מדריכה פדגוגית בהתמחות מדעים ו 13-סטודנטים בקורס "פדגוגיה של הוראת המדעים" בגילאי 20-40בשנים ב' ו-ג' להכשרתם.
אופן איסוף הנתונים -הנתונים נאספו על ידי המדריכה הפדגוגית (תמי) ,ועל ידי שתי חוקרות נוספות (דבורה ואדווה) .הכלים לאיסוף הנתונים היו ( )1טקסט שיצרו החוקרות הבנוי מרצף תכני ההודעות שנשלחו בפורום מקוון אסינכרוני (קופפרברג,
)2( .); Kupferberg & Green, 20052010רשימת שרשור של הדואר האלקטרוני הכוללת את :שם הכותב ,התאריך ושעת שליחת המכתב ;( )3שאלון אנונימי עליו ענו הסטודנטים לקראת סוף שנת הלימודים תשס"ט ;( )4שאלון נוסף ומורחב עם 5
סטודנטים.
ניתוח הנתונים -הטקסט המקוון נותח בכלים של ניתוח שיח ביקורתי כאשר ממדי הניתוח הם :מיצוב ,הערכה ושפה (קופפרברג ;2010 ,עזר ,)2010 ,ובכלים של ניתוח תוכן קטגורי (שקדי .)2003תשובות הסטודנטים לשאלון ולראיון נותחו לפי קטגוריות
שנוצרו כבר בניתוח התוכן של הטקסט שנוצר מתכני הדוא"ל.
הממצאים שהתקבלו מניתוח השיח המקוון בשיטת ניתוח שיח ביקורתי
נציג את הממצאים שהתקבלו מניתוח טבלת שרשור הדוא"ל ומניתוח תוכן של השאלונים
באמצעות שלושה מודלים:
התבוננות בשלושת המודלים מעידה על אינטנסיביות הקשר ,ועל
השפעת המיקום הגיאוגרפי עליו:
•אינטנסיביות הקשר
•כל הסטודנטים משתתפים בתקשורת המקוונת.
•תמי משיבה לדוא"ל בתוך פרק זמן קצר (כמעט מיידי) ובמהלך
שעות היום והלילה ,דבר אשר תורם להיענות המהירה של
הסטודנטים .מכתביה הרבים של תמי מעודדים את הסטודנטים
להשתתף.
•התכתובת הענפה תורמת לקשר ההדוק שנוצר בין חברי הקבוצה.
במענה לשאלון כותבים הסטודנטים" :דיברנו בינינו המון ,היו
ימים שישבתי מול המחשב בצפייה למייל מעודד מהסטודנטים
[האחרים]" ;"...עצם ההתקשרות בזמן המלחמה עודדה אותנו
להתכתב ולקרוא את המיילים אחד של השני".
•תמי מארגנת ,מעודדת ,מקדמת ומובילה את התקשורת
ובמילותיהם של הסטודנטים" :טבורו של מארג הקשרים שנוצרו";
"המרצה הייתה החוט המקשר בין כולם וכיוון למטרות".
•המיקום הגיאוגרפי
•סטודנטים שגרו בטווח הטילים שלחו יותר דוא"ל מסטודנטים
שהיו מחוץ לטווח הטילים.
(עזר.)2010 ,
•התייחסות להקשר
•נמשכת פעילות שגרתית של כתיבת יומנים פדגוגיים כאשר נושא
הכתיבה מותאם להקשר – רפלקציה על האירועים והתגובות הרגשיות
אליהם .המיצוב של המדריכה :מנהלת הלמידה וחונכת .השפה:
הוראות פעולה לסטודנטים וכתיבה על ערכים ועל התנהגות ראויה
לאיש חינוך בזמנים כאלה.
•עולה נושא לא שגרתי -שותפות גורל -וכתוצאה ממנו מתפתח גם שיח
הנוגע הן לבעיות טכניות של תקשורת ב ICT-והן להשפעת המצב
הביטחוני על היכולת לקיים את התקשורת .רוב השיח עוסק במצוקות
הסטודנטים.
•סטודנטים הנמצאים מחוץ לטווח הטילים כותבים מכתבי תמיכה
בחבריהם לכיתה .הסטודנטים ממצבים את עצמם כחברי קבוצה
תומכת .ההיררכיה נעלמת והסטודנטים פונים ישירות לחברי הקבוצה
כשתמי היא חלק ממנה .שפת המכתבים מעידה על קשר ,דאגה ותמיכה.
הסטודנטים מעריכים שהתמיכה והשיתוף בחוויות המצוקה הם
משמעותיים.
•פיתוח מקצועי
•מתקיים שיח על פעילות אפשרית עם תלמידים בעת מצוקה ובדרכים
לסיוע .שיח זה מוביל לבניית ידע אישי וקבוצתי .המיצוב :מורים
בעתיד ,השפה :דיבור על עתיד אפשרי (ואפילו סביר) שבו המצוקה הזו
תחזור על עצמה ,הערכה :מתכשרים להוראה יכולים להעלות רעיונות
מוצלחים ולתת עצות מועילות.
הממצאים שהתקבלו מניתוח תוכן של השיח המקוון כתגובה למטלות:
•מטלה ראשונה :כתיבת רפלקציה על מצב המצוקה
•( )1התייחסות למציאות הקיומית ( )2שינוי בנמענים :סטודנטים שולחים חלקים
נבחרים מהרפלקציות לכתה כולה.
•היענות מיידית ואינטנסיבית למטלה הראשונה .הדיון עוסק בשיח מצוקה אישי של
סטודנטים ,עידוד ותמיכה על ידי אחרים ואפשרויות תמיכה ,עידוד ותעסוקה
לתלמידים ולילדים הנמצאים בבית ואף הם נמצאים במצוקה.
•מטלה שנייה :הוראות לכתיבת שיעורים מקוונים
•אין שיח בנושא שיעורים מקוונים.
•מטלה שלישית (על סמך המודל של להד ואיילון ( :)2000תיאור בכתב ובאמצעים
אמנותיים של אירוע קשה או מלחיץ שהתרחש בעבר והייתה הצלחה בהתמודדות
איתו.
•כל הסטודנטים כותבים סיפורי התמודדות .כל הקבוצה ,למעט אחת ,משתפת את
הקבוצה כולה בתוצרי המשימה.
•נוצר מסמך משותף עם סיפורי התמודדות.
•מטלה רביעית :זיהוי דרכי התמודדות עם מצבי מצוקה.
•הסטודנטים זיהו מגוון דרכים אפשריות להתמודדות עם מצבי לחץ.
•חזרה למטלה השנייה:
•לקראת סוף התקופה החלו הסטודנטים להגיש שיעורים מקוונים במדעים
המכילים שימושים בכלים טכנולוגיים מגוונים.
•לסיכום ,הסטודנטים התנסו ולמדו איך אפשר להוביל קבוצת לומדים במצב מצוקה
וליצור מהם קבוצה תומכת-לומדת; למדו לזהות בעצמם דרכי התמודדות עם מצבי
מצוקה; ולמדו לתכנן שיעורים מקוונים.
דיון
משברים רבים בעולם כגון סכסוכים בין מדינות ואסונות טבע ,משביתים לימודים .הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לאנשי חינוך לתת מענה למצבים כאלה .המענה צריך להיות רלוונטי ,מושכל ועם רגישת גבוהה בהתאם לתיאוריות של התמודדות עם משברים ולתיאוריות של שיח מצוקה .בדרך כלל שיח מצוקה מקוון
בחינוך עוסק במצבי מצוקה בהוראה בכיתות הלימוד ,במקרה שלנו ,שיח המצוקה מתייחס למצוקה שמקורה בסכסוך בין מדינות .ממצאי המחקר מצביעים על דרכים אפשריות להתמודד עם מצוקות כאלו ומעידים על אפשרות של העוסקים בהוראה ללמוד בעת משבר ואף לצמוח ממנו.
ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש ראשוני בטכנולוגיה בסיסית ושכיחה (דואר אלקטרוני) הוא יעיל ביותר לרתימה לקשר .אנשים נוהגים לפקוד את תיבת הדוא"ל שלהם לעיתים תכופות ולכן קיימת סבירות גבוהה שהלומדים יקראו את הדוא"ל .יתרונות נוספים של כלי זה :הקשר הוא אסינכרוני ומתאים לעת
מצוקה שכן ניתן לשלוט באינטנסיביות של הקשר ,בבחירת הנמענים ,בקצב התגובה ,בשעות בהן מתבצעת התגובה והוא יכול להתבצע בכל מיקום גיאוגרפי.
מהממצאים עולה שאינטנסיביות הקשר ,המעידה על הקשב של המדריכה לסטודנטים שלה והיענותה לצרכיהם ,היוותה גורם משמעותי ביצירת הקבוצה התומכת-לומדת.
מהממצאים עולה שהמשך הפעילות הלימודית המוכרת תורמת ללמידה בזמן משבר .זאת ועוד :במידה ותוכן הפעילות הלימודית מאפשר שיח המתייחס למציאות ,שאינו מתעלם ממצב המצוקה אלא אף הופך אותו לנושא הדיון הקבוצתי ,הדבר מוביל לרתימת חברי הקבוצה לשיח.
בקבוצה המתכשרת להוראה יש חשיבות רבה הן לשיח העוסק במצוקה ובהתמודדות עמה וזאת על מנת ללמוד על מצוקות אפשריות של ילדים והן להתנסות בהתנהלות אפשרית עתידית במצבים כאלה.
בשלב מאוחר יותר ביצירת הקשר כדאי ואף ראוי להשתמש בכלים טכנולוגיים זמינים נוספים המתאימים להוראה/למידה.
מחקר מקרה זה ניתן ללמוד על החשיבות בגמישות הפדגוגית ובהתאמת תכני ההוראה של אנשי חינוך לצרכים המיוחדים שצצים ועולים במצבי מצוקה.