Transcript כשהתותחים רועמים המוזות שותקות - האומנם? הוראה /למידה באמצעות ICT

‫כשהתותחים רועמים המוזות שותקות ‪ -‬האומנם?‬
‫הוראה ‪/‬למידה באמצעות ‪ ICT‬במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כהזדמנות להתפתחות מקצועית‪.‬‬
‫דבורה גורב‪ ,‬אדוה מרגליות‪ ,‬תמי ויסמן‬
‫הקמפוס האקדמי אחוה‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫ברגע זה קיבלתי את ההודעה שהיום בוטלו הלימודים‪.‬‬
‫לגבי מחר ‪ -‬הן באחווה והן בבתי הספר ‪ -‬הקשיבו להודעות ברדיו‪.‬‬
‫אם תהיה לי אינפורמציה‪ ,‬אעביר לכם מיד במייל וב ‪SMS -‬‬
‫להתראות‪ ,‬תמי‬
‫כך כתבה תמי לתלמידיה‪ ,‬סטודנטים להוראת מדעים במכללת אחוה עם תחילתו של מבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬דואר אלקטרוני זה היה הראשון ברצף של‬
‫התכתבות אלקטרונית ענפה בינה לבין הסטודנטים שלה במהלך ‪ 20‬הימים בהם שערי המכללה נותרו סגורים‪ .‬המחקר מתאר את האופן שבו שימש ה‪-‬‬
‫‪ ICT‬פלטפורמה שסייעה לסטודנטים להתמודד עם המצוקות‪ ,‬קידמה את התפתחותם המקצועית והכינה אותם לתפקידם כמורים בעתיד‪.‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫(‪ )1‬מהם מאפייני השימוש ב‪ ICT-‬בהוראה‪/‬למידה בעת מצוקה?‬
‫(‪ )2‬מהם מאפייני השיח שהתנהל בין המדריכה לבין הסטודנטים?‬
‫(‪ )3‬מהם התכנים ותוצרי הלמידה של שיח זה?‬
‫רקע תיאורטי‬
‫•ניהול התקשורת ב‪ :ICT -‬תפקידי מנהל‪/‬ת התקשורת (‪ )Forum Moderator‬הם‪ :‬לפתוח את הדיון ולתרום לו במטרה לקדם אותו; לקבוע את נורמות התקשורת; לקבוע את תכני התקשורת‪ ,‬את נושאי הלימוד ולהפנות לחומרים המתאימים‬
‫באינטרנט ( ‪.)Feenberg, Xin & Glass, 2006; Xin & Feenberg, 2006‬‬
‫•פדגוגיה בסביבת ‪ :ICT‬שילוב טכנולוגיה מכל סוג שהוא להוראה ולמידה מאלצת את הפדגוגיה להשתנות ומשפיעה על עבודת המורה‪ ,‬עבודת התלמיד‪ ,‬תכנית הלימודים ואופי המטלות וכתוצאה מכך – על השיח בכיתה (שנר‪ ;2010 ,‬שמלא‪;2008 ,‬‬
‫גורב ‪.)Nachmias & Ram, 2009, Jung & Latchem, 2011, Unkefer, Shinde & McMaster, 2006; Garrison, 2000);2003‬‬
‫•שיח מצוקה מקוון‪ :‬קיימים מחקרים עדכניים העוסקים בשיח מצוקה מקוון של מורים או מתכשרים להוראה (קופפרברג‪ ;2010 ,‬קופפרברג וגילת‪ ;2005 ,‬לוטן ושמעוני‪ .)Ben Peretz & Kupferberg, 2007 ;2005 ,‬נושאי השיח הם מצוקות של‬
‫מתכשרים להוראה ושל מורים בפועל בחדר הכתה‪.‬‬
‫•קבוצה לומדת – תומכת – מקוונת ‪ -‬על פי התיאוריה החברתית‪-‬תרבותית ( ‪ (Wenger, 1998‬מתרחשת הלמידה‪ ,‬כלומר הבניית ידע‪ ,‬במהלך אינטראקציה חברתית בקונטקסט של המציאות היום‪-‬יומית ונעשית תוך כדי כניסה למערכת הערכים של‬
‫התרבות המקצועית )‪ . (Lave and Wenger 1991‬אינטראקציה חברתית באמצעות ‪ ICT‬הנעשית בדרכים מושכלות הכוללות רפלקציה‪ ,‬מאפשרת הבניית ידע ומובילה לשינוי קוגניטיבי (‪.)Zellermayer, Mor & Heilweil, 2009‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫המחקר הוא איכותני מהסוג של חקר מקרה המוגבל בתקופת זמן של ‪ 20‬ימים במהלך הסמסטר הראשון של תשס"ט‪ ,‬שבה נסגרה המכללה והתקשורת התנהלה באמצעות ‪.ICT‬‬
‫המשתתפים ‪ -‬מדריכה פדגוגית בהתמחות מדעים ו‪ 13-‬סטודנטים בקורס "פדגוגיה של הוראת המדעים" בגילאי ‪ 20-40‬בשנים ב' ו‪-‬ג' להכשרתם‪.‬‬
‫אופן איסוף הנתונים ‪ -‬הנתונים נאספו על ידי המדריכה הפדגוגית (תמי)‪ ,‬ועל ידי שתי חוקרות נוספות (דבורה ואדווה)‪ .‬הכלים לאיסוף הנתונים היו (‪ )1‬טקסט שיצרו החוקרות הבנוי מרצף תכני ההודעות שנשלחו בפורום מקוון אסינכרוני (קופפרברג‪,‬‬
‫‪ )2( .); Kupferberg & Green, 20052010‬רשימת שרשור של הדואר האלקטרוני הכוללת את‪ :‬שם הכותב‪ ,‬התאריך ושעת שליחת המכתב ;(‪ )3‬שאלון אנונימי עליו ענו הסטודנטים לקראת סוף שנת הלימודים תשס"ט ;(‪ )4‬שאלון נוסף ומורחב עם ‪5‬‬
‫סטודנטים‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים ‪ -‬הטקסט המקוון נותח בכלים של ניתוח שיח ביקורתי כאשר ממדי הניתוח הם‪ :‬מיצוב‪ ,‬הערכה ושפה (קופפרברג‪ ;2010 ,‬עזר‪ ,)2010 ,‬ובכלים של ניתוח תוכן קטגורי (שקדי ‪ .)2003‬תשובות הסטודנטים לשאלון ולראיון נותחו לפי קטגוריות‬
‫שנוצרו כבר בניתוח התוכן של הטקסט שנוצר מתכני הדוא"ל‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו מניתוח השיח המקוון בשיטת ניתוח שיח ביקורתי‬
‫נציג את הממצאים שהתקבלו מניתוח טבלת שרשור הדוא"ל ומניתוח תוכן של השאלונים‬
‫באמצעות שלושה מודלים‪:‬‬
‫התבוננות בשלושת המודלים מעידה על אינטנסיביות הקשר‪ ,‬ועל‬
‫השפעת המיקום הגיאוגרפי עליו‪:‬‬
‫•אינטנסיביות הקשר‬
‫•כל הסטודנטים משתתפים בתקשורת המקוונת‪.‬‬
‫•תמי משיבה לדוא"ל בתוך פרק זמן קצר (כמעט מיידי) ובמהלך‬
‫שעות היום והלילה‪ ,‬דבר אשר תורם להיענות המהירה של‬
‫הסטודנטים‪ .‬מכתביה הרבים של תמי מעודדים את הסטודנטים‬
‫להשתתף‪.‬‬
‫•התכתובת הענפה תורמת לקשר ההדוק שנוצר בין חברי הקבוצה‪.‬‬
‫במענה לשאלון כותבים הסטודנטים‪" :‬דיברנו בינינו המון‪ ,‬היו‬
‫ימים שישבתי מול המחשב בצפייה למייל מעודד מהסטודנטים‬
‫[האחרים]‪" ;"...‬עצם ההתקשרות בזמן המלחמה עודדה אותנו‬
‫להתכתב ולקרוא את המיילים אחד של השני"‪.‬‬
‫•תמי מארגנת‪ ,‬מעודדת‪ ,‬מקדמת ומובילה את התקשורת‬
‫ובמילותיהם של הסטודנטים‪" :‬טבורו של מארג הקשרים שנוצרו";‬
‫"המרצה הייתה החוט המקשר בין כולם וכיוון למטרות"‪.‬‬
‫•המיקום הגיאוגרפי‬
‫•סטודנטים שגרו בטווח הטילים שלחו יותר דוא"ל מסטודנטים‬
‫שהיו מחוץ לטווח הטילים‪.‬‬
‫(עזר‪.)2010 ,‬‬
‫•התייחסות להקשר‬
‫•נמשכת פעילות שגרתית של כתיבת יומנים פדגוגיים כאשר נושא‬
‫הכתיבה מותאם להקשר – רפלקציה על האירועים והתגובות הרגשיות‬
‫אליהם‪ .‬המיצוב של המדריכה‪ :‬מנהלת הלמידה וחונכת‪ .‬השפה‪:‬‬
‫הוראות פעולה לסטודנטים וכתיבה על ערכים ועל התנהגות ראויה‬
‫לאיש חינוך בזמנים כאלה‪.‬‬
‫•עולה נושא לא שגרתי ‪ -‬שותפות גורל ‪ -‬וכתוצאה ממנו מתפתח גם שיח‬
‫הנוגע הן לבעיות טכניות של תקשורת ב‪ ICT-‬והן להשפעת המצב‬
‫הביטחוני על היכולת לקיים את התקשורת‪ .‬רוב השיח עוסק במצוקות‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫•סטודנטים הנמצאים מחוץ לטווח הטילים כותבים מכתבי תמיכה‬
‫בחבריהם לכיתה‪ .‬הסטודנטים ממצבים את עצמם כחברי קבוצה‬
‫תומכת‪ .‬ההיררכיה נעלמת והסטודנטים פונים ישירות לחברי הקבוצה‬
‫כשתמי היא חלק ממנה‪ .‬שפת המכתבים מעידה על קשר‪ ,‬דאגה ותמיכה‪.‬‬
‫הסטודנטים מעריכים שהתמיכה והשיתוף בחוויות המצוקה הם‬
‫משמעותיים‪.‬‬
‫•פיתוח מקצועי‬
‫•מתקיים שיח על פעילות אפשרית עם תלמידים בעת מצוקה ובדרכים‬
‫לסיוע‪ .‬שיח זה מוביל לבניית ידע אישי וקבוצתי‪ .‬המיצוב‪ :‬מורים‬
‫בעתיד‪ ,‬השפה‪ :‬דיבור על עתיד אפשרי (ואפילו סביר) שבו המצוקה הזו‬
‫תחזור על עצמה‪ ,‬הערכה‪ :‬מתכשרים להוראה יכולים להעלות רעיונות‬
‫מוצלחים ולתת עצות מועילות‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו מניתוח תוכן של השיח המקוון כתגובה למטלות‪:‬‬
‫•מטלה ראשונה‪ :‬כתיבת רפלקציה על מצב המצוקה‬
‫•(‪ )1‬התייחסות למציאות הקיומית (‪ )2‬שינוי בנמענים‪ :‬סטודנטים שולחים חלקים‬
‫נבחרים מהרפלקציות לכתה כולה‪.‬‬
‫•היענות מיידית ואינטנסיבית למטלה הראשונה‪ .‬הדיון עוסק בשיח מצוקה אישי של‬
‫סטודנטים‪ ,‬עידוד ותמיכה על ידי אחרים ואפשרויות תמיכה‪ ,‬עידוד ותעסוקה‬
‫לתלמידים ולילדים הנמצאים בבית ואף הם נמצאים במצוקה‪.‬‬
‫•מטלה שנייה‪ :‬הוראות לכתיבת שיעורים מקוונים‬
‫•אין שיח בנושא שיעורים מקוונים‪.‬‬
‫•מטלה שלישית (על סמך המודל של להד ואיילון (‪ :)2000‬תיאור בכתב ובאמצעים‬
‫אמנותיים של אירוע קשה או מלחיץ שהתרחש בעבר והייתה הצלחה בהתמודדות‬
‫איתו‪.‬‬
‫•כל הסטודנטים כותבים סיפורי התמודדות‪ .‬כל הקבוצה‪ ,‬למעט אחת‪ ,‬משתפת את‬
‫הקבוצה כולה בתוצרי המשימה‪.‬‬
‫•נוצר מסמך משותף עם סיפורי התמודדות‪.‬‬
‫•מטלה רביעית‪ :‬זיהוי דרכי התמודדות עם מצבי מצוקה‪.‬‬
‫•הסטודנטים זיהו מגוון דרכים אפשריות להתמודדות עם מצבי לחץ‪.‬‬
‫•חזרה למטלה השנייה‪:‬‬
‫•לקראת סוף התקופה החלו הסטודנטים להגיש שיעורים מקוונים במדעים‬
‫המכילים שימושים בכלים טכנולוגיים מגוונים‪.‬‬
‫•לסיכום‪ ,‬הסטודנטים התנסו ולמדו איך אפשר להוביל קבוצת לומדים במצב מצוקה‬
‫וליצור מהם קבוצה תומכת‪-‬לומדת; למדו לזהות בעצמם דרכי התמודדות עם מצבי‬
‫מצוקה; ולמדו לתכנן שיעורים מקוונים‪.‬‬
‫דיון‬
‫משברים רבים בעולם כגון סכסוכים בין מדינות ואסונות טבע‪ ,‬משביתים לימודים‪ .‬הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לאנשי חינוך לתת מענה למצבים כאלה‪ .‬המענה צריך להיות רלוונטי‪ ,‬מושכל ועם רגישת גבוהה בהתאם לתיאוריות של התמודדות עם משברים ולתיאוריות של שיח מצוקה‪ .‬בדרך כלל שיח מצוקה מקוון‬
‫בחינוך עוסק במצבי מצוקה בהוראה בכיתות הלימוד‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬שיח המצוקה מתייחס למצוקה שמקורה בסכסוך בין מדינות‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על דרכים אפשריות להתמודד עם מצוקות כאלו ומעידים על אפשרות של העוסקים בהוראה ללמוד בעת משבר ואף לצמוח ממנו‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש ראשוני בטכנולוגיה בסיסית ושכיחה (דואר אלקטרוני) הוא יעיל ביותר לרתימה לקשר‪ .‬אנשים נוהגים לפקוד את תיבת הדוא"ל שלהם לעיתים תכופות ולכן קיימת סבירות גבוהה שהלומדים יקראו את הדוא"ל‪ .‬יתרונות נוספים של כלי זה‪ :‬הקשר הוא אסינכרוני ומתאים לעת‬
‫מצוקה שכן ניתן לשלוט באינטנסיביות של הקשר‪ ,‬בבחירת הנמענים‪ ,‬בקצב התגובה‪ ,‬בשעות בהן מתבצעת התגובה והוא יכול להתבצע בכל מיקום גיאוגרפי‪.‬‬
‫מהממצאים עולה שאינטנסיביות הקשר‪ ,‬המעידה על הקשב של המדריכה לסטודנטים שלה והיענותה לצרכיהם‪ ,‬היוותה גורם משמעותי ביצירת הקבוצה התומכת‪-‬לומדת‪.‬‬
‫מהממצאים עולה שהמשך הפעילות הלימודית המוכרת תורמת ללמידה בזמן משבר‪ .‬זאת ועוד‪ :‬במידה ותוכן הפעילות הלימודית מאפשר שיח המתייחס למציאות‪ ,‬שאינו מתעלם ממצב המצוקה אלא אף הופך אותו לנושא הדיון הקבוצתי‪ ,‬הדבר מוביל לרתימת חברי הקבוצה לשיח‪.‬‬
‫בקבוצה המתכשרת להוראה יש חשיבות רבה הן לשיח העוסק במצוקה ובהתמודדות עמה וזאת על מנת ללמוד על מצוקות אפשריות של ילדים והן להתנסות בהתנהלות אפשרית עתידית במצבים כאלה‪.‬‬
‫בשלב מאוחר יותר ביצירת הקשר כדאי ואף ראוי להשתמש בכלים טכנולוגיים זמינים נוספים המתאימים להוראה‪/‬למידה‪.‬‬
‫מחקר מקרה זה ניתן ללמוד על החשיבות בגמישות הפדגוגית ובהתאמת תכני ההוראה של אנשי חינוך לצרכים המיוחדים שצצים ועולים במצבי מצוקה‪.‬‬