Transcript ניהול אוסף ספרים דיגיטליים בספריה

‫ניהול אוסף ספרים דיגיטליים בספריה‬
‫אלחנן אדלר‬
‫המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין‬
‫שנת ‪2004‬‬
‫ומאז‪...‬‬
‫• חלו התפתחויות רבות‬
‫– בתוכן (כמות‪ ,‬פורמטים)‬
‫– בטכנולוגיה (נוחיות הקריאה)‬
‫– בשיווק (אמזון ומתחריו)‬
‫– בנכונות לקריאה דיגיטלית‬
‫• ‪ 2009‬כ"שנת האפס" של ה‪ebook -‬‬
‫‪ e-books‬בספריות אקדמיות בישראל‪:‬‬
‫נתוני אביב ‪2008-2010‬‬
‫(רשומות בקטלוג המאוחד ‪ ULI‬עם סיווג ‪ EBOOK‬או ‪)ETEXT‬‬
‫שנה‬
‫רשומות‬
‫‪2008‬‬
‫‪32,600‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪46,300‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪69,900‬‬
‫‪5‬‬
‫חלוקה לפי כתובות‬
6
‫חו"ל‬
‫ישראל‬
2,250
springer
19,500 )‫מקומי (בתוך המוסד‬
1,550
netlibrary
4,750
"‫"כותר‬
450
sciencedirect
4,400
org.il
4,250
apa.org
2,200
gov.il
2,600
handle.net
550
co.il
3,900
doi.org
31,400
‫סה"כ ישראל‬
9,370
.edu
8,900
.org
4,800
.com
5,800
‫שונות‬
... ‫אבל יש עוד‬
‫חלוקת רשומות לפי מוסדות‬
‫אחרים‬
‫אוניברסיטאות‬
‫בן גוריון‬
‫‪2,350‬‬
‫אורנים‬
‫‪940‬‬
‫בר אילן‬
‫‪1,550‬‬
‫בין‪-‬תחומי‬
‫‪2,930‬‬
‫ויצמן‬
‫‪240‬‬
‫ברוקדייל‬
‫‪935‬‬
‫חיפה‬
‫‪21,600‬‬
‫מכללה למינהל‬
‫‪3,400‬‬
‫טכניון‬
‫‪4,350‬‬
‫ספרייה לאומית ‪1,335‬‬
‫עברית‬
‫‪7,870‬‬
‫עמק יזרעאל‬
‫‪3,410‬‬
‫פתוחה‬
‫‪370‬‬
‫צפת‬
‫‪985‬‬
‫תל אביב‬
‫‪12,000‬‬
‫רשות העתיקות ‪1,070‬‬
‫‪7‬‬
‫לפי דיווח האוניברסיטאות‬
‫(בתשלום‪ ,‬מקוטלגים)‬
‫מוסד‬
‫כותרים‬
‫מכון ויצמן‬
‫‪11,100‬‬
‫אונ' תל‪-‬אביב‬
‫‪12,500‬‬
‫טכניון‬
‫‪2,500‬‬
‫אונ' פתוחה‬
‫‪500‬‬
‫אונ' חיפה‬
‫‪6,200‬‬
‫אונ' בר‪-‬אילן‬
‫‪1,600‬‬
‫אונ' עברית‬
‫‪4,900‬‬
‫אונ' בן גוריון‬
‫‪2,000‬‬
‫יותר ויותר ספרים נגישים באינטרנט‪ ,‬חלק‬
‫בחינם וחלק בתשלום‬
‫‪9‬‬
‫גם בעברית‬
‫‪10‬‬
‫ועכשיו גם מכשירי קריאה אישיים‬
‫‪IPad‬‬
‫‪Sony‬‬
‫‪Nook‬‬
‫‪Kindle‬‬
‫‪11‬‬
‫הגדרת "אוסף הספרים הדיגיטליים של‬
‫הספריה"‬
‫• הספרים הדיגיטליים (אוספים או פריטים בודדים)‬
‫שהספריה רכשה ו‪/‬או שוכרת?‬
‫• מבחר ספרים דיגיטליים פתוחים? איזה?‬
‫• כל ספר שהספריה יכולה להנגיש לקורא?‬
‫– ספרי ‪?hebrewbook.org‬‬
‫– ספרי פרוייקט בן‪-‬יהודה?‬
‫– ספרים סרוקים של הספרייה הלאומית?‬
‫– כל ספרי ‪???google books‬‬
‫אספקטים שונים של ניהול האוסף‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחירה‬
‫רכישה (הרשאה ותמחור)‬
‫קיטלוג‬
‫הנגשה‬
‫שיווק‬
‫הערכה‬
‫נוחיות שימוש‬
‫בחירה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אוספים או ספרים בודדים?‬
‫איך לדעת איזה ספרים קיימים בגרסה‬
‫אלקטרונית? צורך בכלים ביבליוגרפיים‪.‬‬
‫גרסה אלקטרונית בנוסף או במקום נייר?‬
‫קריאת רשות? חובה? ספרי לימוד?‬
‫האם הגרסה האלקטרונית היא הגרסה האחרונה?‬
‫יזמה של ציבור המשתמשים (מורים‪ ,‬תלמידים) או‬
‫של הספרנים?‬
‫רכישה (רישוי‪ ,‬תמחור)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רכישה או "השכרה"?‬
‫כדאיות רכישת חבילות לעומת ספרים בודדים‬
‫מודלים מורכבים ומסובכים‪ ,‬שונים מספק לספק‬
‫תקצוב מתמשך (מחוייבות רב‪-‬שנתית)‬
‫הגבלות על מספר משתמשים בו‪-‬זמנית? (קוראים‬
‫רוצים זמינות מיידית כמו כ"ע)‬
‫המשך גישה (זכויות ארכיוניות)‬
‫התעסקות ברשיונות‬
‫קיטלוג‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כדי שיהיו שימושיים חייבים להופיע בקטלוג‬
‫(הקורא לא יודע באיזה פורמט הספר נמצא)‬
‫ספקים שונים מספקים רשומות ‪( MARC‬בשונה‬
‫מספקי כתבי‪-‬עת) אבל יש בעיות איכות רציניות‬
‫בעיית חבילות גדולות ללא רשומות קיטלוג (אוצר‬
‫החכמה‪[ )EEBO ,‬מקום להתארגנות לאומית?]‬
‫האם לקטלג כותרים "שנשכרו"? (רשומות לזמן‬
‫קצוב)‬
‫נייר ואלקטרוני‪ :‬רשומה אחת או שתיים?‬
‫הנגשה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דרך קטלוג הספריה ‪( OPAC‬חובה!)‬
‫אפשרות סינון – אלקטרוני בלבד (מנשקים חדשים)‬
‫השתלבות בכלי גילוי מעבר לקטלוג‪ :‬חיפוש אחוד‬
‫)‪(federated search‬‬
‫גישה באמצעות ‪ link resolver‬כמו ‪( SFX‬למשל‪,‬‬
‫ישירות מ‪)Google Scholar -‬‬
‫הנגשה דרך סביבת לימודים וירטואלית ‪VLE‬‬
‫שיווק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אתר הספריה‬
‫דוא"ל לסגל‬
‫הדרכות‬
‫רשתות חברתיות‬
‫גיוס מורים‬
‫הערכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צורך בסטנדרטים (מה סופרים? דפים? פרקים?‬
‫כותרים?)‬
‫תקן ‪ Counter‬לספרים אלקטרוניים‬
‫לוקח שנים לקבל נתונים שיובילו למסקנות‬
‫משמעותיות‬
‫משמעות נתוני שימוש לגבי פריטים שנרכשו‬
‫לעומת פריטים שנשכרו‬
‫דילול?‬
‫מנשקים שונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מנשקים שונים מאד של ספקים שונים לעומת מנשקי‬
‫כתבי‪-‬עת‬
‫מנשק כתבי‪-‬עת מוביל לגרסה של המאמר אותה ניתן‬
‫להוריד‪ ,‬לשמור ולהדפיס‬
‫מנשקי ספרים‪ :‬הבדלים רבים‪ :‬הצגה לעומת הורדה‪,‬‬
‫דפים בודדים‪ ,‬מגבלות שמירה והדפסה‬
‫אפשרות הורדה למכשירי קריאה (בחיתוליו‪ ,‬עם‬
‫מגבלות)‬
‫ערך מוסף‪" :‬מדף אישי"‪ ,‬סימון‪ ,‬כתיבת הערות‪" ,‬עט‬
‫זוהר" וכד' – שונה מספק לספק‪ ,‬שרידות בספק‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ספרים אלקטרוניים מתחילים להיות חלק‬
‫משמעותי מאוסף הספריה‬
‫אבל יש חוסר יציבות לגבי פורמטים‪ ,‬פלטפורמות‬
‫ומודלים של תפעול‬
‫יש צורך לגבש תפיסה כוללת לגבי מהות "אוסף‬
‫הספריה" והנגשתו בסביבה הדיגיטלית‬
‫ה"שד" יצא מהבקבוק וחייבים להתייחס אליו‬
E-book
‫או‬
D-book?
‫תודה‬