Transcript אד זלצברג

‫תקן היין הישראלי החדש‬
‫ת"י ‪1318‬‬
‫אד זלצברג – יו"ר ועדת המומחים‬
‫‪ :53004‬יין‬
‫ת"י ‪ :1318‬יין‬
‫התקן הישראלי ליין הנמצא בתוקף כיום הוא משנת ‪1988‬‬
‫כחלק מהרוויזיה לתקני המזון‪ ,‬הוחלט לפתוח תקן זה לרוויזיה‪.‬‬
‫הוקמה ועדת מומחים לטיפול ברוויזיה‪ ,‬בהרכב שלהלן‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫‪(2‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪(4‬‬
‫‪(5‬‬
‫‪(6‬‬
‫‪(7‬‬
‫אד זלצברג (נבחר כיו"ר הועדה)‬
‫איתי להט‬
‫ויקטור שונפלד‬
‫ליאור לקסר‬
‫רותי ארדי‬
‫שלומי כהנא‬
‫שרי דודיאן‬
‫הכנת הרוויזיה לת"י ‪ :1318‬יין‬
‫• ועדת המומחים התבססה בעבודתה על טיוטה‬
‫הקיימת משנת ‪ .2008‬העבודה על הטיוטה החלה‬
‫בשנת ‪ ,2000‬והתבססה על הדירקטיבה האירופית‬
‫‪ EC 1493‬משנת ‪.1999‬‬
‫• ועדת המומחים החלה את עבודתה תחת ההמלצות‬
‫להתבסס על תקינה זרה קיימת ובנוסף לכך נדרשה‬
‫לעמוד בלוחות זמנים צפופים ביותר‪.‬‬
‫הכנת הרוויזיה לת"י ‪ :1318‬יין‬
‫• ועדת המומחים בחנה מסמכים זרים שונים (מסמכים‬
‫אמריקאים אירופים ואוסטרליים)‪ ,‬והחליטה לבסס את‬
‫הרוויזיה על מסמך של הארגון הבין לאומי ליין ‪OIV‬‬
‫‪International Organization of Vine and Wine‬‬
‫• בארגון זה חברות ‪ 45‬מדינות‪ ,‬ביניהן ישראל‪ ,‬ומסמך‬
‫זה נמצא מתאים בדרישותיו לאימוץ כתקן ישראלי‬
‫• מסמך זה מתעדכן מידי שנה ‪ -‬התקן הישראלי יתעדכן‬
‫בהתאם‬
‫הכנת הרוויזיה לת"י ‪ :1318‬יין‬
‫הוחלט לחלק את התקן לשני חלקים‪:‬‬
‫‪(1‬ת"י ‪ 1318‬חלק ‪ – 1‬יין‪ :‬הגדרות ותהליכים‬
‫‪(2‬ת"י ‪ 1318‬חלק ‪ – 2‬יין‪ :‬דרישות ושיטות בדיקה‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫• הגדרת יין יבש ויין חצי יבש השתנתה‪ ,‬ביחס‬
‫לכמות החומצה ביינות אלה‬
‫כינויי המתיקות ביינות‬
‫הכינוי בעברית‬
‫יבש(א)‬
‫יין‬
‫יין יבש(א)‬
‫יין חצי‬
‫יין‬
‫יין‬
‫יין‬
‫יין‬
‫יבש(א)‬
‫חצי מתוק‬
‫מתוק‬
‫מתוק מחוזק‪,‬‬
‫מחוזק‬
‫יין ממותק‬
‫(" יין קידוש")‬
‫הכינוי באנגלית‬
‫תכולת סוכר‬
‫(סך כל‬
‫הגלוקוז‬
‫והפרוקטוז)‬
‫(ג' לליטר)‬
‫‪dry‬‬
‫עד ‪4‬‬
‫‪dry‬‬
‫עד ‪9‬‬
‫תכולת החומצה‬
‫הכללית ( המבוטאת‬
‫כחומצה טרטרית)‬
‫(ג' לליטר)‬
‫‬‫לפחות ‪ 2‬ג' לליטר פחות‬
‫מתכולת הסוכר‬
‫‪Half dry; or‬‬
‫‪Medium dry; or‬‬
‫‪Semi-dry‬‬
‫‪Semi sweet‬‬
‫‪Sweet‬‬
‫מ‪ 12-‬עד ‪45‬‬
‫‪ 45‬מינימום‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪Syrupy‬‬
‫‪ 45‬מינימום‬
‫‪-‬‬
‫‪Specially sweetened‬‬
‫מ‪ 4-‬עד ‪18‬‬
‫‪ 45‬מינימום‬
‫(ב)‬
‫לפחות ‪ 10‬ג' לליטר פחות‬
‫מתכולת הסוכר‬
‫‪-‬‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫(א) יין יבש מכיל עד ‪ 4‬ג ' לליטר של סוכר ‪ ,‬או עד ‪ 9‬ג ' לליטר של סוכר בתנאי שהחומצה הכללית אינה קטנה מ ‪ 2-‬ג '‬
‫לליטר פחות מתכולת הסוכר ‪ .‬למשל ‪ ,‬כדי לסמן יין המכיל ‪ 9‬ג ' לליטר של סוכר כיין יבש עליו להכיל לפחות ‪ 7‬ג '‬
‫לליטר של חומצה כללית ‪ .‬כדי לסמן יין המכיל ‪ 18‬ג ' לליטר של סוכר כיין חצי יבש עליו להכיל לפחות ‪ 8‬ג ' לליטר של‬
‫חומצה כללית ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫(ב) לפי בדיקת תכולת הפרוקטוז ‪ ,‬הגלוקוז והסוכרוז ביחד ‪.‬‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫• הוספו הגדרות למשקאות המבוססים על‬
‫תוצרת הגפן ומשקאות המבוססים על יין‪.‬‬
‫• הוספה טבלה נפרדת לתוספי המזון המותרים לשימוש‬
‫ביין‪ ,‬וטבלה נפרדת לחומרים מסייעי‬
‫ייצור‪ .‬לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון)‬
‫התשס"א‪ ,‬הסמכות לקביעת תוספי מזון הינה של משרד‬
‫הבריאות‪ .‬טבלה זו‪ ,‬בתוקף אך ורק עד לפרסום תקנות‬
‫משרד הבריאות בנושא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫טבלת תוספי מזון‬
‫תוסף המזון‬
‫חומצה סורבית‬
‫גופרית‬
‫דו ‪ -‬חמצנית(א)( ב)‬
‫ליזוזים‬
‫די‪ -‬מתיל די‪-‬קרבונט‬
‫שם התוסף באנגלית‬
‫כמות מקסימלית מותרת‬
‫ביין‬
‫(מ"ג לליטר)‬
‫‪200 Sorbic acid‬‬
‫ביין אדום בעל תכולת סוכר‬
‫קטנה מ ‪ 5-‬ג ' לליטר ‪( 150 :‬א)‬
‫ביין לבן או ביין רוזה בעלי‬
‫תכולת סוכר קטנה מ‪ 5-‬ג '‬
‫לליטר ‪( 200 :‬א)‬
‫‪ Sulphur dioxide‬ביין אדום בעל תכולת סוכר‬
‫גדולה מ‪ 5-‬ג' לליטר‪200 :‬‬
‫ביינות לבנים ורוזה בעלי תכולת‬
‫סוכר מעל ‪ 5‬גר ' לליטר ‪( 250‬א)‬
‫ביין בציר מאוחר ( ראו הגדרה‬
‫‪ 2.19‬בתקן הישראלי ת"י ‪1318‬‬
‫חלק ‪( 350 :) 1‬ב)‬
‫‪ Lysozyme‬עד ‪500‬‬
‫‪dicarbonate‬‬
‫‪200 Dimethyl‬‬
‫)‪(DMDC‬‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי נספח ‪ B 1‬בדירקטיבה האירופית ‪EC 606 / 2009‬‬
‫ב ‪ .‬לפי מסמך הקודקס ‪Codex Stan 192-1995‬‬
‫‪9‬‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫• שיטות הבדיקה הותאמו למפורט במסמך‬
‫ה‪ OIV-‬הדן בשיטות בדיקה ליין‪.‬‬
‫• הוסר החסם העליון לכמות הכוהל ביין‪ ,‬כאשר‬
‫התסיסה נובעת מהענבים עצמם‪.‬‬
‫• לפי מהדורה זו אי אפשר לעשות שימוש חוזר‬
‫באריזות‪.‬‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫• שּונה סעיף הסימון‪ ,‬ובין השאר הוא מאפשר‬
‫לסמן את שם האחראי על ייצור היין ולסמן‬
‫בקוד את שם היצרן‪.‬‬
‫• במהדורה זו הוספה דרישה לסימון מאפיינים מסוימים של‬
‫היין בתוך שדה ראייה אחד‪.‬‬
‫• דרישה עבור יינות המסומנים כדו‪-‬זניים‪ :‬כל היין מורכב‬
‫משני הזנים‪ ,‬כאשר הנמוך מבניהם יהיה לפחות ‪15%‬‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הוספה התייחסות ליין בעל תכולת אלכוהול נמוכה‬
‫הוספה התייחסות ליין קידוש‬
‫נוספו חומרים מסייעי ייצור וכן תהליכים חדשים שלא היו‬
‫מאוזכרים בתקן הקודם‪ ,‬ובניהם שימוש במחליפי יונים‪,‬‬
‫שימוש בממברנות ספציפיות ושימוש בשבבי עץ אלון‪.‬‬
‫עבור יינות המסומנים בשלושה זנים ויותר‪ ,‬אחוז כל זן‬
‫צריך להיות מסומן על התויות‬
‫רמת הכוהל המינימלית ביין שונתה מ‪ 9.0% -‬ל‪8.5% -‬‬
‫בנפח‬
‫השינויים העיקריים בין הרוויזיה לתקן הקיים‬
‫• דרישות היציבות השתנו‪ ,‬מכיוון שדרישות השוק השתנו‬
‫ולא כל היינות צריכים להיות יציב באופן מובהק כפי‬
‫שנדרש בתקן הקיים‪ .‬הוגדר שהיין יהיה יציב בתנאי‬
‫השוק המסוים אליו הוא מיועד‪.‬‬
‫• במקרה של הבשלת יתר‪ ,‬ניתן לתקן את רמת הסוכר כדי‬
‫לאפשר סיום תסיסה תקין‪ ,‬ובלבד שהכמות הכללית של‬
‫התירוש או היין לא תגדל ביותר מ‪ 6.5%-‬וכן שרמת‬
‫הסוכר לא תקטן מ‪ 13.5%-‬בנפח כוהל כולל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הנחיות הועדה הבין‪-‬משרדית בנושא יין‬
‫• הומלץ על גוף שמטרתו לרכז נתונים מהענף‪,‬‬
‫כדי לסייע באכיפה ולסייע ליצרנים באיתור‬
‫מגמות השוק‪.‬‬
‫• הומלץ על הגברת האכיפה בשוק המקומי‪.‬‬
‫• הומלץ על הקמת גוף מוסמך בנושא איכות היין‪.‬‬
‫תקנים נוספים החלים על תעשיית היין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ת"י ‪ - 309‬כוהל אתילי‬
‫ת"י ‪ - 356‬סוכר‬
‫ת"י ‪ - 388‬פחמן דו‪-‬חמצני מעובה‬
‫ת"י ‪ - 172‬מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות‬
‫ת"י ‪ - 1059‬סבולת המשקל וסבולת הנפח של‬
‫מוצרי מזון ארוזים מראש‬
‫ת"י ‪ - 1145‬סימון מזון ארוז מראש‬
‫ת"י ‪ - 5113‬חומרי פלסטיק ומוצרים ומרכיביהם‬
‫העשויים פלסטיק‪ ,‬הבאים במגע עם‬
‫מזון ומשקאות‬