ייצור היין

Download Report

Transcript ייצור היין

‫ייצור היין‬
‫יין‪ -‬משקה (טעים) המופק בדרך התסיסה‬
‫הכוהלית‪ ,‬ממיצים צמחיים המכילים סוכר‪ :‬יין‬
‫אורז‪ ,‬יין פרות( יין תפוחים)‪ ,‬יין ענבים‪ .‬יין ענבים‬
‫הוא הידוע והחשוב בין מיני היינות‪ -‬הן מבחינה‬
‫היסטורית ‪-‬תרבותית ‪ ,‬הן מבחינה כלכלית‬
‫הרכב היין‬
‫מים‪ -‬היין הוא תמיסה מימית של חומרים אורגניים ומינראליים‪ .‬בליטר‬
‫נמצאים בממוצע ‪ 880 - 800‬ג' מים‪ .‬הגבולות הקיצוניים הם ‪ 700‬ג' מזה ו‪930‬‬
‫ג' מזה‪.‬‬
‫כהל‪ -‬הכוהל של היין הוא אתאנול ואחוזיו ביינות השונים הם‪ :‬ביינות הקלים‬
‫‪ , 5.5 - 7.5%‬בבינוניים‪ , 7.5% - 9% -‬במשובחים (הכבדים)‪.9% - 12% -‬‬
‫גליצרול‪ -‬רוב הגליצרול נוצר בשלבים הראשונים של התסיסה‪ .‬כמות הגליצרול‬
‫ביין ‪ 0.1‬מהכוהל ‪.‬הגליצרול מקנה ליין שמנוניות עדינה‪.‬‬
‫סוכר‪ -‬מיץ ענבים מכיל כמות גדולה של סוכר‪ ,‬הסוכר נעלם כמעט בתהליך‬
‫התסיסה‪.‬‬
‫יין יבש‪ -‬עד ‪ 3‬ג' ל‪ 1 -‬ליטר‪.‬‬
‫יין חצי יבש‪ -‬עד ‪ 16‬ג' ל‪ 1 -‬ליטר‪.‬‬
‫יין חצי מתוק‪ -‬בין ‪ 30‬ג' ל ‪ 40‬ג' ל‪ 1 -‬ליטר‪.‬‬
‫יין מתוק‪ -‬בין ‪ 150‬ג' ל‪ 200 -‬ג' ל‪ 1 -‬ליטר‪..‬‬
‫חומרי הטעם והריח רובם אסטרים ‪,‬אלדהידים וקטונים וחומרי הצבע של היין‬
‫האדום הוא אנין‪.‬‬
‫התסיסה‬
‫פטריית השמרים‪ -‬בתהליך התסיסה משתתפים מספר גורמים‪ ,‬אחד הגורמים‬
‫החשובים הם השמרים‪ .‬פטריות השמרים נמנות עם פטריות השק הירודות‪ ,‬הו‬
‫פטריות חד תאיות‪ ,‬וצורתן צורה כדורית‪.‬‬
‫שמרי היין‬
‫שמרי היין הם מסוג" סכארומיציס צרביזיה" מסוג אלפיסדיוס‪ .‬שמרים אלה‬
‫מופיעים בצורה טבעית על הזגים או מוסיפים כיום למיץ או רסק הענבים בצורה‬
‫מלאכותית (שמרים מתורבתים) ‪ .‬השמרים נבדלים בכמות האלכוהול שהם‬
‫מייצרים‪ .‬שמרי היין מסוגלים לעמוד בכמויות של ‪ 12%‬כוהל מבלי שייגרם נזק‬
‫לפעילותם‪.‬‬
‫שמרי היין נבדלים משמרי בירה ואפייה בצורת התא ובגודלו שמרי היין מסוגלים‬
‫להתסיס בצורה טובה במיוחד את הגלוקוז והסכרוז‪ ,‬מתסיסים בקושי את‬
‫הגלקטוזה ‪,‬מלטוזה ‪,‬רפינוזה‪.‬‬
‫השמרים מכילים אנזימים אשר גורמים לזרוז פרוק הסוכרים‪ .‬האנזימים הם‬
‫חלבונים בעלי מבנה מרחבי‪ ,‬פעילות האנזימים תלויה במבנה זה במידה ונהרוס את‬
‫המבנה המרחבי נפסיק את פעילותו‪.‬‬
‫התסיסה‬
‫זהו תהליך הפיכת הסוכרים‪ ,‬בעיקר גלוקוז לכהל ולגז פחמן‬
‫דו חמצני ( ‪CO ) . 2‬תהליך התסיסה מתרחש בעקבות‬
‫גלוקוז‬
‫פעולתם של האנזימים בשמרים‪.‬‬
‫‪C6H12O6‬‬
‫נוסחת התסיסה‪ :‬פחמן דו חמצני‪+‬אתנול (אלכוהול)‬
‫‪2C2H5OH +2C02‬‬
‫האנרגיה המופקת מתהליך התסיסה הינה ‪ 56‬קילוקלוריות למול אחד של גלוקוז‪.‬‬
‫תסיסת הענבים מתבצעת בתנאים אנארוביים‪ ,‬מגע עם אוויר או חמצן יביא לידי‬
‫דיכויים של שמרי היין והתפתחות בקטריות של חומצת חומץ ואז נקבל חומץ‬
‫במקום יין‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על התסיסה‬
‫אלכוהול‪ -‬אלכוהול עצמו מעכב תסיסה‪ ,‬השמרים מסוגלים להישרד רק בכמות‬
‫מסויימת של אלכוהול‪.‬‬
‫ ‪CO2‬תכולה של ‪ 15‬ג' בליטר עוצרת בעיקרו את גדילת השמרים‪.‬‬‫חומצות ‪- PH 2 -‬מאוד נמוך‪ -‬בדרך כלל אין השמרים רגישים במיוחד לכמות‬
‫החומצות האורגניות הטבעיות שבתירוש‪ .‬החומציות חשובה כדי לשמור על ‪PH‬‬
‫נמוך כדי למנוע התפתחות חיידקים‪.‬‬
‫טנין ‪-‬טנינים מעכבים גדילה של שמרים אך שמרי היין עמידים בפניהם יותר‬
‫משמרי הבר‪ .‬כמות גדולה של טנין ביין מביאה לתכולה גבוהה יותר של אלכוהול‪.‬‬
‫גורמים אנטיפסטיים‪ -‬חומרים משמרים‪ -‬קיים בשימוש ‪ SO2 .‬חומרים נוספים‬
‫אלדהידים‪ ,‬אתרים וחומרים אורגניים‪ ,‬חומרי צבע‪ ,‬חלבונים וחומרים נדיפים ‪.‬‬
‫תהליכי עשיית היין הבסיסיים‬
‫דריכה וסחיטה‪ -‬לאחר הבציר הענבים מובאים לבית קיבול לשם כבישתם‪ .‬בית‬
‫קיבול זה ה"גת"‪ .‬היום משתמשים במכונות משוכללות‪ ,‬הקולטות מאות טונות של‬
‫ענבים ביום‪ .‬תפקידן של מכונות אלו‪ -‬למרוט את הענבים מהשדרות‪ ,‬שאינן‬
‫משמשות לתעשיית היין ולרסק אותם‪ :‬הענבים מועברים דרך לוחות מחוררים‪,‬‬
‫העוצרים את השדרות‪ ,‬ומשם באמצעות משאבה‪ -‬לכבישה‪ .‬הענבים המרוסקים‬
‫נשאבים מהטחנות ומוזרמים למכלי התסיסה‪.‬‬
‫התסיסה‪ -‬לענבים המרוסקים או למיץ הנקי‪ -‬תירוש מוסיפים ‪ SO2 ,‬בכמות של ‪10‬‬
‫ ‪ 20‬ג 'להקטוליטר‪ ,‬לשם מניעת תסיסה על ידי שמרי בר הנמצאים כמעט תמיד על‬‫הענבים‪ .‬אחר כך מוסיפים כ‪ 2% - 1% -‬שמרי תרבות‪ ,‬המסוגלים לפעול באותו‬
‫ריכוז של‪SO2 .‬‬
‫ענבי ישראל מפיקים‪ ,‬בד"כ‪ ,‬מיץ של ‪ Be 14 - 9 .‬בתעשיית יין יבש יש להימנע‬
‫מריכוזים שלמעלה מ ‪- Be 12.5 ,‬מאחר שריכוז גבוה יותר של סוכר מכביד מאוד‬
‫על התסיסה‪.‬‬
‫התסיסה בכרמל מזרחי נעשית במכלי תסיסה‪ ,‬כל מכל מכיל ‪ 30000‬ליטר‪.‬‬
‫תהליכי עשיית היין הבסיסיים‬
‫הטיפול ביין הגמור‬
‫לאחר שהתנועה ביין נפסקת ועליית בועות גאז קטנות נפסקות לגמרי‬
‫והיין נח ‪ 10 - 7‬ימים‪ ,‬מעבירים אותו למכלים אחרים‪ ,‬כדי להפרידו מן‬
‫השמרים ששקעו בינתיים‪ ,‬ההעברה נעשית דרך מפריד צנטריפוגלי‪.‬‬
‫בודקים את אחוז ה ‪- SO2‬ביין ומעמידים אותו על ‪ -10 -8‬מ"ג בליטר‪.‬‬
‫כעבור ‪ 4 - 3‬שבועות יש להעביר את היין שוב למכלים ריקים (חביות‬
‫עץ‪).‬‬
‫בדיקות היין‬
‫לאחר גמר התסיסה נבדקים ביין ונקבעים כמותית שיעורי החומצה‬
‫הכללית‪ ,‬חומצת החומץ ‪, S02‬ושאריות הסוכר‪.‬‬
‫יישון היין‬
‫רב היינות מיוצרים כך שיישלחו לצרכן במועד מוקדם ככל האפשר‪ .‬זה נכון לרוב‬
‫היינות הלבנים‪ ,‬כמעט כל יינות הרוז'ה וקבוצה של יינות צעירים דוגמת ההילולים‪.‬‬
‫קסמם של יינות אלה טמון בהיותם צעירים‪ .‬יינות ספורים בלבד משתבחים במהלך‬
‫יישונם ‪.‬‬
‫דרכים ליישון יין‪:‬‬
‫‪.‬יישון בנוכחות חמצן‪.‬‬
‫‪.‬יישון ללא חמצן‪ ,‬כאשר כמות החמצן הנוכחת במכל מתמעטת עם הזמן‪ .‬יישון‬
‫בבקבוק הוא יישון ללא חמצן‪ ,‬בתנאים אלה האיטרקציה בין הרכיבים השונים ביין‬
‫מתרחשת באיטיות מרובה‪.‬‬
‫לפני הגעת היין לרמה שבה הוא נחשב כבשל לשיווק הוא חוזר ונבדק בדיקה‬
‫כימית ובדיקת טעימה‪ ,‬וכן בדיקת יציבות‪ -‬אם מופיעה בו עכירות כשהוא מוחזק‬
‫‪ 48‬שעות בטמפ' של ‪ 50‬מעלות‪ ,‬או אם הוא משקיע גבישי אבן יין בטמפ' של ‪5-‬‬
‫מעלות‪ .‬במקרים אלה מטהרים אותו‪.‬‬
‫מילוי היין בבקבוקים‬
‫ברוב הארצות נקבעו סטאנדארטים לבקבוקי יין‪ .‬בארץ‬
‫מקובלים ‪ 3‬גדלים של בקבוקים‪ - 650 ,325 :‬שהוא המקובל‬
‫ביותר‪ ,‬ו‪ 750 -‬סמ"ק ‪.‬‬
‫המילוי הוא היום תהליך ממוכן ואוטומאטי‪ ,‬כשמכונת המילוי‬
‫מבצעת בשרשרת של פעולות את הרחיצה‪ ,‬המילוי ‪ ,‬הפיקוק‪,‬‬
‫הלבשת גביע ( של אלומיניום או חומר פלאסטי) על הפקק‪,‬‬
‫הדבקת התוית לבקבוק‪ ,‬ואף אריזת הבקבוקים בתוך תיבות‬
‫למשלוח‪.‬‬
‫סוגי יינות‬
‫באופן כללי נחלקים היינות ליינות אדומים ולבנים‪ .‬יש גם יינות סמוקים או‬
‫ורודים( רוזה) ויינות מיוחדים כמו יינות מבעבעים (שמפניה)‪ ,‬יינות מחוזקים (שרי)‪,‬‬
‫יינות קינוח (סוטרן) ואחרים‪.‬‬
‫יין חייב להכיל לפחות ‪ 9%‬אלכוהול וחומר הגלם שלו ענבים‪.‬‬
‫כמות הסוכר הנשארת ביין‪ -‬לאחר שמרביתו הופכת לאלכוהול ולדו תחמוצת‬
‫הפחמן‪ -‬קובעים אם היין הוא לבן יבש‪ ,‬חצי יבש או מתוק‪.‬‬
‫‪ ‬ביין לבן יבש יש עד ‪ 4‬ג' סוכר בליטר‪.‬‬
‫‪ ‬ביין לבן חצי יבש יש בין ‪ 14‬עד ‪ 20‬ג' סוכר בליטר‪.‬‬
‫‪ ‬ביין לבן מתוק יש בין ‪ 20‬עד ‪ 100‬ג' סוכר בליטר‪.‬‬
‫סוגי יינות‬
‫יין אדום‬
‫יין אדום מייצרים מענבים בעלי קליפות כהות‪ ,‬שצבעיהן אדום‪ ,‬כחול‪ ,‬סגול עד‬
‫כמעט שחור‪ .‬בתהליך הסחיטה אין מפרידים את הקליפות והחרצנים מהתירוש‪,‬‬
‫אלא הם נשארים בו בתסיסה הראשית‪ .‬כך צובעים הפיגמנטים הנמצאים בקליפות‬
‫את היין ויוצרים יינות אדומים בגוונים רבים‪.‬‬
‫היין האדום הרגיל זקוק לתקופה שלרגיעה ומיזוג טעמים במכלים גדולים של פלדת‬
‫אל חלד‪ ,‬ואח"כ בבקבוק‪ .‬יינות אדומים משובחים עוברים תקופת יישון של ‪ 8‬עד ‪12‬‬
‫חודש בחביות עץ אלון‪ ,‬מילוי בבקבוקים והתיישנות נוספת‪.‬‬
‫‪‬ביין אדום יבש אין סוכר‪.‬‬
‫‪‬ביין אדום מתוק יש בין ‪ 40‬ל‪ 100 -‬גרם סוכר בליטר‪.‬‬
‫סוגי יינות‬
‫יין רוזה ויין סמוק‬
‫אלו הם יינות בעלי צבע ורוד עדין את שני הסוגים מפיקים‬
‫מענבי יין כהים‪ ,‬בתהליך המשלב את שיטת הייצור של היין‬
‫הלבן והאדום ‪.‬‬
‫שמפניה‪ -‬יין מבעבע‬
‫יין מבעבע מופק מענבים אדומים (פינו) או לבנים (שרדונה)‪.‬‬
‫הוא עובר שני תהליכי תסיסה‪ .‬התהליך הראשון מתרחש‬
‫בחביות והשני בתוך הבקבוק‪ .‬התסיסה בתוך הבקבוק האטום‬
‫היא היוצרת את הבועות האופייניות לשמפניה‪.‬‬
‫סוגי יינות‬
‫קוניאק‪ -‬ברנדי‬
‫ברנדי הוא כהיל המבוסס על יין שעבר זיקוק ויישון בחביות מיוחדות‪.‬‬
‫הזיקוק נעשה על ידי חימום ולכן קראו לו "שריפה"‪ ,‬שבאמצעותה‬
‫הופק "יין שרוף"‪ -‬ברנד ווין (באנגלית) ומכאן השם "ברנדי"‪ .‬לאחר‬
‫הזיקוק מאוחסן המשקה בחביות עץ המעשירות את טעמו ואת צבעו‪.‬‬
‫יין מחוזק‬
‫יינות מחוזקים הם יינות שתוך כדי תהליך עשייתם מוסיפים להם‬
‫אלכוהול או ברנדי‪ .‬כאשר מוסיפים את האלכוהול‪ ,‬תסיסת השמרים‬
‫נעצרת‪ .‬כמות האלכוהול שמוסיפים קובעת את חוזקו של היין‪ ,‬ואפשר‬
‫להגיע לכל חוזק שרוצים‪ .‬רמת האלכוהול ביינות מחוזקים היא בין‬
‫‪ 15%‬ועד ‪.24%‬‬
‫שמות היינות‬
‫זנים‪ :‬שמותיהם של היינות המשובחים ניתנים בד"כ לפי זן הענבים‬
‫ממנו עשוי היין‪ .‬מזני הענבים האציליים מפיקים יינות איכותיים למשל‬
‫יינות אדומים כמו "קברנה סוביניון"‪ .‬כדי להיקרא בשם הזן חייב‬
‫הבקבוק להכיל לפחות ‪ 85%‬ממנו‪.‬‬
‫יין של אזור מוגדר‬
‫יש בעולם אזורי יין מפורסמים כל‪-‬כך שכדאי לייצרנים לכתוב על‬
‫התווית דווקא את שם האזור בו גדלו הענבים‪ ,‬בו נוצר היין‪ ,‬ובו נעשה‬
‫המילוי לבקבוקים ‪.‬‬
‫תערובות מוגדרות‪-‬אם היין המשובח עשוי מתערובת של כמה זנים‪,‬‬
‫בד"כ יהיו על התווית שמות הזנים העיקריים ואחוזי ההשתתפות‬
‫שלהם בתערובת‪ .‬יינות גליל סלקטד של כרמל מזרחי‬
‫אמנות ייצור היין‬
‫שלושה גורמים חוברים יחד להפקת יין טוב‪ :‬הקרקע עליה‬
‫צומחות הגפנים‪ ,‬האקלים של אזור הכרם וזן הענבים‪ .‬אבל יש‬
‫גם גורם רביעי והוא הגורם האנושי‪ -‬הניסיון המעשי של‬
‫הכורם‪ ,‬הדרישות של היינן והידע של המדען‪ ,‬משפר יותר‬
‫ויותר את איכות ענבי היין ‪.‬‬
‫תפקידי היינן ביקב‬
‫‪1.‬להפוך ענבי זנים שונים בכמות איכות שונות למגוון מוצרים‬
‫המיוצרים על בסיס מיץ ענבים‪.‬‬
‫היינן צריך‪ ,‬בנוסף למידע הבסיסי שיש לו על סוג הענב‪ ,‬אזור הגידול‬
‫וכו'‪ ,‬לבדוק שוב את הענבים שמגיעים ליקב וליעדם למוצר הסופי‪(.‬‬
‫יתכן מצב שגם ענבים מזן איכותי מאוד‪ ,‬בבציר מסויים‪ ,‬ישמשו ליין‬
‫באיכות נמוכה יותר עקב פגעי טבע באזור גידול‪ ,‬ריקבון או פגעים‬
‫אחרים‪).‬‬
‫‪2.‬לאחר ריסוק והפרדה של הענבים מפנה היינן את הרסק להמשך‬
‫הטיפול‪ :‬יין לבן עובר למפרידים נוספים ויין אדום עובר למכלי‬
‫התסיסה‪ .‬הוא זה שנותן את ההנחיות לגבי כמות ה ‪- SO2‬שמכניסים‬
‫‪mpp .‬‬
‫לרסק‪ .‬הכמות האופטימלית‪80 - 70 :‬‬
‫תפקידי היינן ביקב‬
‫‪3.‬היינן אחראי על הכנסת השמרים‪ ,‬כל הנוגע בסוג התרבית‬
‫בה משתמשים‪ ,‬בכמות השמרים‪ ,‬בטמפרטורת התסיסה‬
‫ובקביעת סיום התסיסה‪ .‬עם סיום התסיסה היינן קובע על‪ -‬פי‬
‫כמות הסוכר ש"נעלמה"‪ -‬לפי משקל סגולי של היין‪.‬‬
‫‪4.‬בשלב האחרון דואג היינן לשלוח דוגמאות מכל בריכה‪,‬‬
‫מבצע טעימות ואנליזות כימיות ומחליט על ערבוב בין‬
‫הבריכות לקבלת יין איכותי‪ (.‬פיקוח על הקופאז‪').‬‬
‫‪ ‬היינן יוצא לכרמים ומנווט את הכורמים‪ ,‬קובע איזה זן‬
‫לנטוע באיזה מקום‪,‬ביקבי כרמל מזרחי עובדים לפי תוכנית‬
‫של הזמנות מראש‬
‫עבודת המעבדה‬
‫‪1.‬בדיקת ריכוז החומצה‪ .‬החומצה הבסיסית‪ -‬חומצת היין‬
‫נקראת חומצה טרטרית והיא קיימת בכמות הגדולה ביותר‬
‫כשישנן עוד חומצות שוליות כמו חומצה לקטית ‪,‬מליק‬
‫וצטריק‪.‬‬
‫‪2.‬בדיקת ‪ PH -‬חלוקת ה ‪ - PH‬ביין נעה בין ‪ 4.3‬ל‪. 3.9 -‬‬
‫חלוקת ה ‪- PH‬במיץ ענבים בסביבות ‪.2.9‬‬
‫‪3.‬בדיקת סוכר ‪ BX -‬בריקס‪ -‬בדיקת ריכוז הסוכר במכשיר‬
‫שנקרא רפרקטומטר‪ ,‬הבודק על ידי זווית שבירת האור את‬
‫ריכוז הסוכר‪.‬‬
‫שלושת בדיקות אלה הינן קריטריונים בקביעת זמן הבציר‪.‬‬
‫תפקידי האגרונומים ביקב‬
‫‪1.‬לעקוב אחר הטיפול בכרמים השונים באזורים השונים ובזנים השונים ‪.‬‬
‫לייעץ‪ ,‬להעיר הערות שיפור וייעול בכדי להביא חומר גלם (ענבים) באיכות‬
‫טובה יותר‪ .‬הייעוץ וההדרכה היום בענייני השקיה‪ ,‬דישון‪ ,‬הדברה ועוד‪.‬‬
‫‪2.‬לעקוב אחר השתלבותם של זנים חדשים בחלקות ניסיון‪ ,‬להמליץ בפני ההנהלה‬
‫על הכנסתם למסגרת חצי מסחרית ובהמשך מסחרית של זנים שהובאו‬
‫ממקומות שונים בעולם ונחשבים כזני איכות באזורים האורגינליים‪.‬‬
‫‪3.‬תפקיד מאוד חשוב של האגרונום הוא לעקוב‪ ,‬טרם הבציר‪ ,‬אחר‬
‫התפתחות ההבשלה בענבי היין השונים ובעיקר מעקב אחר זני‬
‫האיכות‪ .‬לאסוף דוגמאות מייצגות של הענבים‪ .‬לבדוק ולהחליט על‬
‫מועד בציר אופטימלי‪ .‬תפקיד זה מאוד חשוב משום שאחד‬
‫הקריטרינים המחושבים ליינות איכות הינו היחס בין רמות הסוכר‬
‫לבין רמת החמיצות וכמובן ‪PH‬‬
‫תפקידי האגרונומים ביקב‬
‫‪4.‬למחשב את הכרמים‪ .‬לאסוף נתוני הבשלה בכרמים השונים בכד שתהיה‬
‫ספריה איכותית לגבי הכרם המסוים והזן המסוים‪.‬‬
‫‪5.‬לפקח על הכנסת הענבים ליקב בכל הקשור ל‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי זן הענב‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת איכות הענב‪.‬‬
‫‪ ‬זיהוי ריקבון וגופים זרים‪.‬‬
‫‪6.‬מזהה את זמן הבציר בכדי לוודא שהענבים לא נבצרו בשבת‪ .‬הבדיקה‬
‫נעשית על ידי מדידת טמפרטורות הענבים‪ .‬במידה והטמפ' מעל ‪ 28‬מעלות‬
‫צלסיוס מסיקים שהענבים נבצרו יומיים קודם‪.‬‬