Transcript נושאי מחקר במיקרוביולוגיה

‫נושאי מחקר בביוחקר‬
‫מיקרו‬
‫תשע"א תשע"ב‬
‫חנה דרורי ישיבת דרכי נעם‬
‫‪.1‬מה הקשר בין ריכוז מיצוי שום טבעי לבין עיכוב‬
‫התרבות של חיידק גרם שלילי ‪E.Coli‬ועיכוב התרבות‬
‫חיידק גרם חיובי(‪?ׂSTAPH ALBUS‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.1‬השפעת ריכוזי שום על עיכוב‬
‫צמיחת חיידקים שונים‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬א‪ .‬סוגי חיידקים‪staph. E.coli,-‬‬
‫ב‪ .‬ריכוזי שום‬
‫‪,6.25% 12.5%,,,25%,50%,100%‬מיהול באתנול‬
‫משתנה תלוי‪ :‬עיכוב הצמיחה של החיידקים‪.‬‬
‫נמדד ע"י קוטר העיכוב של הצמיחה בס"מ‬
‫חומרים ושיטות‪:‬‬
‫קילפנו ‪ 2‬ראשי שום ושקלנו אותם(סה"כ ‪ 96‬גרם)‪ ,‬הוספנו‬
‫‪10‬מ"ל אתנול וטחנו הכול במכתש עד לקבלת מרקם אחיד‪.‬‬
‫סיננו באמצעות גזה את השום המרוסק ונותרנו עם הנוזל‬
‫בלבד במבחנה עליה כתבנו ‪ 100%‬ריכוז שום‬
‫לקחנו שלוש צלחות מקונקי ושלוש צלחות אגר‪ ,‬ובעזרת מנקב פקקים‬
‫שחיטאנו בעזרת טבילה בכוהל והבערה בגזיה‪,.‬‬
‫חיררנו שישה חורים במרחקים שווים בתוך המצע הנתון‪ .‬על גב‬
‫הצלחת מעל כל חור כתבנו את ריכוזי השום השונים‪,‬‬
‫ובעזרת פיפטה העברנו‪ 3‬טיפות שהם ‪ 0.15‬מ"ל או ‪ 150‬מיקרוליטר‬
‫מהריכוזים השונים לחורים המתאימים‪.‬‬
‫המתנו כ‪ 20-‬דקות ובעזרת מטוש סטרילי מרחנו חיידקי ‪ E coli‬על‬
‫צלחות המקונקי מתוך מרק ברוס שזרענו בו חיידקים‬
‫שקיבלנו מהמעבדה בבר אילן‪ ,.‬וחיידקי "סטאף" על צלחות האגר‪.‬‬
‫לאחר מכן סגרנו את הצלחות והכנסנו אותם לאינקובאטור למשך‬
‫שלושה ימים‪.‬‬
‫הכנת‬
‫המיהולים‬
‫מס‪ .‬מבחנה‬
‫נפח התמיסה‬
‫המעברת‬
‫נפח האתנול שמוסיפים (במ"ל)‬
‫ממבחנה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫במ"ל‬
‫ב‪% -‬‬
‫שמועברת למבחנה‬
‫קודמת במ"ל‬
‫מ"ל‬
‫נפח תמיסה‬
‫נפח סופי‬
‫ריכוז‬
‫הבאה במ"ל‬
‫תמיסה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪100‬‬
‫נתונה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6.25‬‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫• בשום מצוי חומר שנקרא אליצין האליצין מגיב עם‬
‫החומצה האמינית ציסטאין באנזימים של החיידק‬
‫ומנטרל אנזימים שהציסטאין חשוב לפעילותם‬
‫שחלקם חשובים למטבוליזם של החיידק ולכן‬
‫פגיעה בהם מעכבת התרבותם‬
‫• תגלית זו עשוייה להביא לפיתוח תרופות‬
‫המבוססות על אליצין נגד חיידקים שפתחו עמידות‬
‫נגד תרופות אנטיביוטיות שונות‪.‬‬
‫בשתי צלחות פטרי ‪,‬מקונקי ואגר חיררנו ‪ 6‬חורים באגר ע"י‬
‫קודח חורים סטרילי‪ .‬גם חור אחד לבקרה(עם אתנול בלבד)‪.‬‬
‫ע"י פיפטות הוצאנו ‪ 0.5‬מ"ל מכל מבחנה ומהאתנול הנקי‪,‬‬
‫ומילאנו את החורים המסומנים‪.‬בצלחת המקונקי מרחנו בעזרת‬
‫מטוש ‪E.COLI‬ובצלחת האגר מרחנו חיידקי סטאפ‪.‬‬
‫דרך נוספת לבדיקה‪ :‬לקחנו ‪ 2‬צלחות אגר ומקונקי הכנסנו דסקיות‬
‫נייר סינון לכל אחד מהריכוזים השונים של השום‪ . .‬לאחר מכן‬
‫מרחנו בעזרת מטוש חיידקי סטאף על צלחת אחת עם אגר ו ‪ecoli‬‬
‫על מצע מקונקי‪.‬‬
‫בשתי הצלחות הנחנו דסקית נייר טבולה ב‪ %‬המצוי לפי הרישום‪.‬‬
‫הכנסנו את ארבע הצלחות לאינקובאטור למשך יומיים‪ ,‬וערכנו‬
‫מדידות של תוצאות העיכוב של הצמיחה באמצעות סרגל‪.‬ככל‬
‫שהקוטר של העיכוב גדול יותר ההשפעה רבה יותר‪.‬‬
‫המשתנה התלוי היה עיכוב קצב גידול חיידקים דרך מדידתם הייתה באמצעות‬
‫סרגל סנטימטרים שאיתו מדדנו את קוטר ההילה שמסביב לבארות השונות‪.‬ככל‬
‫שההילה גדולה פחות חיידקים צמחו סביב ריכוז השום‪.‬‬
‫‪.2‬מה הקשר בין ריכוז הדבש לעיכוב צמיחת‬
‫חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים‬
‫‪.2‬מה הקשר בין ריכוז הדבש לעיכוב צמיחת‬
‫חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים‬
‫• בסיס ביולוגי‪:‬‬
‫• בדבש מרכיבים שונים‪.1 :‬המרכיב האחד הוא מי‬
‫חמצן המשמש כחומר אנטי בקטריאלי‪ .2 ,‬חומצה‬
‫גלוקונית הגורמת לחמיצות הדבש‪ .‬החמיצות ‪3.5-‬‬
‫‪ PH 4‬מונעת אף היא התפתחות בקטריאלית‪.3.‬‬
‫הדבש מכיל מעט מים (כ‪ ) 15%-‬ולכן אין הרבה‬
‫חמצן בדבש‪.‬‬
‫מאמרים מסייעים‬
http://apitherapyravid.co.il/honey.html •
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/ •
262072.html
http://ek.meydalle.info/kalfon400.htm •
‫‪.3‬מה הקשר בין ריכוזי המלח ‪NaCl‬לתהליך‬
‫הנשימה של חיידקי חומצת החלב במלפפונים?‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫• חיידקי חומצת החלב מפיקים אנרגיה בנשימה אנארובית‪-‬‬
‫תסיסה‪.‬ככל שריכוז המלח יעלה קצב תהליך התסיסה‬
‫ירד‪.‬‬
‫• הבסיס הביולוגי לנסוי הוא התפתחות חיידקי חומצת החלב‬
‫שנמצאים על קליפת המלפפון‪.‬בריכוז מלח אופטימלי (שלפי‬
‫הספרות ‪) 5%‬חיידקים אלה מפרקים גלוקוז בתהליכי‬
‫תסיסה ומייצרים חומצת חלב שגורמת להחמצת‬
‫המלפפונים‪ .‬בריכוזים נמוכים מ‪ 5%‬מתפתחים חייידקי‬
‫הריקבון שגורמים לריקבון המלפפונים‪(.‬בדקנו בנסוי מקדים‬
‫מי מלח ברכוזים‪ 0%-‬ו‪ 10% 8% 5% 1%‬בריכוזים הנמוכים‬
‫עד ‪5%‬קבלנו ריקבון במלפפונים‪.‬‬
‫ב‪ .3.‬המשתנה הבלתי תלוי ודרך השינוי שלו‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬הוא ריכוזי מלח שונים‪.‬‬
‫אופן שינוי המשתנה הבלתי תלוי (טיפולים)‪ :‬ריכוזי מלח‪-‬‬
‫‪.15%,10%,8%,5%,3%,0%‬‬
‫ב‪.2.‬המשתנה התלוי ודרך מדידתו‪:‬‬
‫המשתנה התלוי שנבדק היה תהליך הנשימה התאית של חיידקי חומצת החלב‪.‬‬
‫אופן מדידת המשתנה התלוי (מדדים)‪ ,‬יחידות המדידה וזמני המדידה‪:‬‬
‫הנשימה האנארובית של חיידקי חומצת החלב נבדקה ע"י מדידת ה ‪ph‬‬
‫בתמיסות השונות‪.‬ועכירות התמיסות במהלך הנסוי‪ .‬בעזרת הסקלה המצורפת‬
‫בשיקופית הבאה‬
‫עקרון‬
‫הבדיקה‪:‬‬
‫שיטה המבוססת על מעבר אור דרך תמיסה‬
‫חומרים‬
‫סרגל בדיקה‬
‫הכינו סרגל לפי הדוגמה הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬עכירות‬
‫‪ .2‬עכירות‬
‫‪ .3‬עכירות‬
‫‪ .4‬עכירות‬
‫‪ .5‬עכירות‬
‫‪ .6‬עכירות‬
‫הקפידו שהמילה המודפסת תהיה באותו גודל עם צבע גופן העולה בהדרגה מאפור בהיר‬
‫לשחור‪ .‬מומל לניילן או לעטוף בטפט שקוף‪.‬‬
‫אופן עבודה‬
‫ספגו בעדינות עודפי מים מהמשטח הנבדק בעזרת נייר סופג‪ ,‬והניחו על גבי סרגל הבדיקה‬
‫בתא הכהה ביותר (תא ‪ 6‬בדוגמה הנ"ל)‪.‬‬
‫אם תצליחו לקרוא את המילה הכתובה ללא קושי‪ ,‬העבירו את המשטח לתא השכן הבהיר‬
‫יותר‪ .‬המשיכו כך עד שלא תצליחו לראות את המילה המודפסת בבירור‪ .‬מספר התא בו‬
‫עצרתם הוא מדד כמותי לרמת העכירות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מדד לכמות האצות שהתנחלו‬
‫על גבי המשטח‪.‬‬
‫ניתן ליצור סרגלים שונים עם מספר תאים גדול יותר להבחנה מדויקת יותר בין רמות‬
‫העכירות‪.‬‬
‫הערות‬
‫שימו לב! חשוב להשתמש בכל הבדיקות באותו סרגל‪ ,‬לכן כדאי ליצור כמה העתקים‬
‫ולניילן‪.‬‬
‫‪.4‬מהי השפעת ריכוז המלח (‪ ) NaCl‬על תהליך‬
‫נשימת שמרי אפייה ‪Saccharomyces‬‬
‫)‪)cerevisiae‬בקמח חיטה?‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬ריכוזי מלח שונים (‪ )3 ,2 ,0.5 ,0.25 ,0‬בגרמים‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬קצב נשימת השמרים‪ .‬נמדד ע"י קצב התפיחה של הבצק‪.‬‬
‫חומרים לניסוי‪:‬‬
‫•‪ 25‬גר' קמח לבן ‪ 5 X‬משורות‬
‫•‪ 0.34‬גר' שמרים יבשים ‪ 5 X‬משורות‬
‫•מבחנות עם מלח בריכוזים שונים (‪ 0.25‬גר'‪0.5 ,‬‬
‫גר'‪ 2 ,‬גר'‪ 3 ,‬גר')‬
‫•‪ 25‬מ"ל מים מזוקקים ‪ 5 X‬משורות‬
‫•‪ 5‬משורות ‪50‬‬
‫•‪ 6‬כוסות מדידה‬
‫•סטופר (ואפשר שעון)‬
‫•טוש‬
‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫מרחיפים את השמרים והמים המזוקקים בכוס‬
‫כימית‪ ,‬מוסיפים את הקמח ללא תוספת מלח‪,‬‬
‫מערבבים בעזרת מקל זכוכית עד לקבלת עיסה‬
‫הומוגנית‪.‬‬
‫יוצרים מהבצק גליל דק בצורה שיכנס בצורה‬
‫טובה לתוך המשורה‪ ,‬מכניסים למשורה נותנים‬
‫לגליל לקבל צורת המשורה ורושמים את נפח‬
‫הבצק בתחילת הניסוי‪.‬‬
‫מחכים ‪ 10‬דק' ובודקים שוב מה נפח הבצק‪,‬‬
‫מודדים כך כל ‪ 10‬דק' במשך ‪ 50‬דק' עד שעה‪.‬‬
‫השפעת ריכוזי מלח ( )‪NaCl‬על מהלך תפיחת בצק שמרים‬
‫נפח הבצק‬
‫זמן (דקות)‬
‫ללא מלח‬
‫‪ 0.25‬גר' מלח‬
‫‪ 0.5‬גר' מלח‪ 2‬גר' מלח‬
‫‪ 3‬גר' מלח‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪23‬‬
‫‪34‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪10‬‬
‫‪33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪39‬‬
‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‪20‬‬
‫‪36‬‬
‫‪24‬‬
‫‪41‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪32‬‬
‫‪46‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪38‬‬
‫‪52‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫‪43‬‬
‫‪60‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫אחוז התפיחה‬
‫זמן (בדקות)‬
‫ללא מלח‬
‫‪ 0.25‬גר' מלח‬
‫‪ 0.5‬גר' מלח‪ 2‬גר' מלח‬
‫‪ 3‬גר' מלח‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16.67‬‬
‫‪3.33‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3.33‬‬
‫‪23.33‬‬
‫‪6.67‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33.33‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪66.67‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪66.67‬‬
‫‪86.67‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫מכיון שהנפח ההתחלתי במשורות לא היה שווה חישבנו את ‪ %‬התפיחה כגורם‬
‫השוואתי‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫• המלח גורם ליציאת מים מן השמרים – לפירוקם‬
‫ולשחרור האנזימים המשתתפים בתסיסה‬
‫‪.‬הסביבה ההיפר טונית תגרום ליציאת מים‬
‫מוגברת שתפגע בפעילות הנשימה בשמרים‬
‫שתמדד ע"י קצב התסיסה‬
‫• ריכוז מלח גבוה מ‪ 1.5%-‬בתמיסת השמרים‬
‫מנטרל את הפעילות של השמרים (בגלל הפרשי‬
‫לח אוסמוטי בין הסביבה לפנים התא)‪.‬‬
‫‪.5‬מה הקשר בין ריכוזי הסוכר לתהליך הנשימה של‪.‬שמרים‬
‫במיץ ענבים‪?...‬‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫יין נוצר בתסיסה כוהלית ‪.‬בעזרת השמרים בתנאים •‬
‫אנאירוביים‪ ,‬השמרים מפיקים אנרגיה (ככל שריכוז‬
‫הסוכר במי הענבים עולה תהליך התסיסה‬
‫הכהלית מוגבר עד לכמות מסוימת שבה ריכוז‬
‫הסוכר הגבוה יוצר סביבה היפרטונית שתגרום‬
‫להרס תאי השמרים‬
‫• גם הכהל שנוצר בריכוז מסויים יכול לפגוע בתאי‬
‫השמרים‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי הוא ריכוזי הסוכר במי הענבים‪.‬‬
‫אופן שינוי המשתנה הבלתי תלוי (טיפולים)‪ :‬בקרה‪ -‬המי טבעי הסחוט מהענבים‪-‬‬
‫‪ ,0%‬מי סחוט בתוספת‪ 10%‬סוכר‪ 15%,‬סוכר‪25%, 20%,‬‬
‫‪ . 30%‬הסוכר‬
‫שהוספנו הוא גלוקוז‪.‬‬
‫המשתנה התלוי תהליך התסיסה הכהלית של השמרים‪.‬‬
‫אופן מדידת המשתנה התלוי (מדדים)‪ ,‬יחידות המדידה וזמני המדידה‪:‬‬
‫‪)1‬נפח הפד"ח הנוצר בתהליך התסיסה הכהלית‪ .‬נפלט החוצה בעזרת צינורית אל‬
‫משורה מכוילת במשך ‪ 24‬שעות ‪.‬הוא נמדד באמצעות משורה של ‪ 100‬מל'‬
‫שמילאנו מים‪,‬והפכנו אותה לתוך אמבט מים‪ .‬מתוך הארלנמייר (הבקבוק) יוצא‬
‫פקק עם צינור גומי שהוכנס לתוך המשורה‪.‬הפד"ח שנפלט‪ ,‬דחק את המים אל‬
‫אמבט המים‪.‬מדדנו את הנפח הריק כתוצאה מהתהליך ‪.‬‬
‫‪)2‬מדידת ה‪ PH‬בעזרת מקלוני ‪ PH‬ששינו את צבעם ‪,‬והשווינו את הצבע לסקאלה‬
‫בעזרתו את רמת החומציות‪.‬‬
‫שניתן למדוד‬
‫‪ .6‬מה הקשר בין ריכוז הבזיליקום והלבנדר על עיכוב‬
‫צמיחת פטריית אספרגילוס‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫• ‪l‬הדברה ביולוגית רוב המחקרים הובילו לפעילות‬
‫בשמנים האתרים הפוגעת בתיפקוד ומבנה‬
‫הממברנה הציטופלסמטית של התא וגם‬
‫במרכיבים המשולבים בה (חומצות שומן‬
‫ואנזימים)‪ .‬פעולה זו פוגעת לחלוטין בתיפקוד‬
‫החיידק‪ ,‬נפגעים תהליכים פיסיולוגים רבים‪ ,‬הוא‬
‫מאבד את הכושר לשלוט מה נכנס ומה יוצא ממנו‪,‬‬
‫עשוי לאבד את צורתו‪ ,‬להיות רגיש למלחים‪ ,‬לאבד‬
‫את כושר הנשימה ‪ Gerania.‬חומר המצוי בשמן‬
‫האתרי של עשב לימוני ומשמש כמעכב צמיחה של‬
‫חיידקים ופטריות באללופתיה‬
‫ב‪.3.‬המשתנה הבלתי תלוי‪-‬‬
‫‪ .1‬סוגי השמן האתרי שמן אתרי מסוג לבנדר ובזיליקום‪‬מחנות טבע)‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ .2 :‬היה ריכוזי השמן האתרי‬
‫‪3.125% , 6.25%, 12.5% , 25% , 50% , 0%‬‬
‫אופן הכנת הריכוזים‪ :‬בכל ‪ 6‬המבחנות הכנסנו ‪ 1/2‬מ"ל אתנול‪ ,‬ולאחר מכן הוספנו‬
‫‪ 1/2‬מ"ל שמן אתרי למבחנה השנייה וערבבנו (כך התקבלה מבחנה של‬
‫‪ 50%‬ריכוז שמן אתרי) וממבחנה זו העברנו ‪ 1/2‬מ"ל למבחנה השלישית‬
‫וערבבנו (כך התקבלה מבחנה של ‪ 25%‬ריכוז שמן אתרי)‪ .‬בדרך זו מהלנו מיהול כפול‬
‫עד לריכוז של ‪.3.125%‬‬
‫דרך מדידת המשתנה התלוי עיכוב התפתחות הפטרייה‬
‫נמדד באמצעות‪ ..‬שטח מושבת הפטרייה שהתפחתה בצלחות שונות‬
‫יחידות מדידה מילימטר רבוע‬
‫אופן המדידה באמצעות סרגל מדדנו את אורך ורוחב המושבה הכפלנו האחד בשני וקיבלנו‬
‫את שטח המושבה‬
‫דרך נוספת היתה ספירת מס' המושבות של הפטריה‬
‫דרך ביצוע הנסוי‪:‬לקחנו ‪ 18‬צלחות פטרי סטריליות ( ‪ 3‬צלחות לכל מיהול) ובכל‬
‫צלחת הכנסנו ‪ 1‬מיקרוליטר שמן אתרי בהתאם לסימון המבחנות‪,‬‬
‫הוספנו ‪ 10‬מ"ל של מצע לגידול פטריות(אגר תפוחי אדמה)וערבבנו היטב עד‬
‫להתמצקות המצע‪.‬‬
‫לאחר מכן שמנו בעזרת קיסם במרכז של כל צלחת פטרי‪ ,‬פטריית פניציליום‬
‫שגידלנו במצע אגר תפו"א (את הפטרייה לקחנו מפטרייה שהתפתחה על קליפת‬
‫התפוז)‪ ,‬הכנסנו את הצלחות לאינקובאטור ומדדנו את גודל הפטרייה ואת מס'‬
‫המושבות שהתפתחו ביום‬
‫‪.7‬מה הקשר בין כמות הלחות להתפתחות‬
‫סוגי וכמות פטריות על גבי לחם‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫•‬
‫ככל שנוסיף לחות ע"ג הלחם מס' הפטריות והסוגים יגדל בהתאם‪ .‬בגבול מסויים‬
‫ברטיבות לחם ישפיעו חייידקי הריקבון‪.‬‬
‫ב‪ .2.‬המשתנה התלוי‪:‬התפתחות העובש בלחם שנמדד ע"י אחוז כיסוי הפטריות‬
‫דרך מדידת המשתנה התלוי אחוז כסוי הפטריות‬
‫נמדד באמצעות‪ ..‬נייר מילימטרי‬
‫יחידות מדידה אחוזים‬
‫אופן המדידה מספר המשבצות המכסות פטרייה בפרוסה ביחס לסה"כ המשבצות‬
‫המכסות את הפרוסה כולה‪.‬כפול ‪100‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪:‬כמות הלחות בפרוסת הלחם‬
‫אופן שינוי המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬הוספנו בעזרת מזרק על כל פרוסה מס' מ"ל שונה‬
‫של מים (‪ 1‬מ"ל ‪ 3‬מ"ל ‪ 5‬מ"ל ‪ 7‬מ"ל ‪ 10‬מ"ל)‬
‫שלב א'‪:‬‬
‫חומרים לניסוי (ניסוי בודד)‪:‬‬
‫‪ 12‬פרוסות לחם (בגודל אחיד)‪ ,‬מזרק‪ ,‬מים‪ 10 ,‬צלחות‪ 6 ,‬שקיות ניילון שקופות‪ ,‬עמוד תליה‪ ,‬תנור ‪ ,‬שקיות אפייה‪.‬‬
‫לקחנו ‪ 6‬פרוסות לחם שחור אחיד (באותו גודל) מאריזה סגורה (טרייה)‪.‬‬
‫הרטבנו ‪ 5‬פרוסת לחם בכמות מים אחרות‪1 :‬מ"ל‪ 3 ,‬מ"ל‪ 5 ,‬מ"ל‪ 7 ,‬מ"ל‪ 10 ,‬מ"ל‪ ,‬בעזרת מזרק (הזרקנו מים בעזרת‬
‫המזרק לכל אחת מ‪ 5‬הצלחות ע"פ הכמויות הנ"ל‪ ,‬והנחנו את הפרוסות עליהם)‪ .‬פרוסה אחת לא הרטבנו כלל!‬
‫אחר כך הכנסנו כל פרוסה לשקית נייר‪ .‬לאחר שפרוסות הלחם הוכנסו לשקיות מסומנות לפי כמות המים שהורטבו‪,‬‬
‫שקלנו כל אחד מהשקיות בנפרד ורשמנו בצד את משקלן‪ .‬אחר זאת הוכנסו הפרוסות בתוך השקיות אל תוך תנור‬
‫בטמפרטורה של ‪ 100‬מעלות צלסיוס למשך שעתיים‪ .‬לאחר החימום בתנור השקיות נשקלו בשנית ורשמנו את‬
‫התוצאות‪.‬‬
‫שלב א' נעשה כדי לבדוק את אחוז המים הקיים בכל פרוסת לחם חישוב זה נעשה ע"י חיסור המשקל שלאחר הייבוש‬
‫מהמשקל שלפני הייבוש לחלק למשקל שלפני הייבוש כפול ‪ .100‬ע"י כך מתקבלים אחוזי המים הקיימים בכל אחת מן‬
‫הפרוסות‪.‬‬
‫שלב ב'‪:‬‬
‫לקחנו ‪ 6‬פרוסות לחם שחור אחי ד (באותו גודל) מאריזה סגורה (טרייה)‪.‬‬
‫הרטבנו ‪ 5‬פרוסת לחם בכמות מים אחרות‪ :‬מ"ל‪ 3 ,‬מ"ל‪ 5 ,‬מ"ל‪ 7 ,‬מ"ל‪ 10 ,‬מ"ל‪,‬‬
‫בעזרת מזרק (הזרקנו מים בעזרת המזרק לכל אחת מ‪ 5‬הצלחות ע"פ הכמויות הנ"ל‪,‬‬
‫והנחנו את הפרוסות עליהם)‪ .‬פרוסה אחת לא הרטבנו כלל!‬
‫אחר כך‪ ,‬הכנסנו כל פרוסה לשקית סנדוויצ'ים שקופה ‪.‬‬
‫קשרנו את השקית‪ .‬שקיות אלו נתלו על סטטיב ותופסן למשך שבוע‪ .‬במשך השבוע מדדנו‬
‫את כמות כסוי הפטריות על פרוסות הלחם השונות ע"י נייר מילימטרי‬
‫(מס' המשבצות שכיסו את העובש לעומת מס' המשבצות שכיסו את הפרוסה כולה) והשווינו בין הפרוסות‪.‬‬
‫‪ .8‬מה הקשר בין מס' החיידקים ביוגורט ‪/‬כמות‬
‫החומצה לבין תהליך תסיסתם בחלב?‬
‫ההשערה והבסיס הביולוגי‬
‫• חומצה היא אחד התוצרים המתפתחים בחלב‬
‫כתוצאה מהתרבות החיידקים בחלב‪ .‬החומציות‬
‫שנוצרת בחלב היא גם אחד הגורמים לשקיעת‬
‫חלבון קזאין בחלב ולהיווצרות הגבינה‪ .‬ריכוז‬
‫החומצה הנוצרת משמש מדד לריכוז החיידקים‬
‫בחלב‪.‬‬
‫• ‪http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/food‬‬
‫‪-g.htm‬‬
‫ב‪ 3,‬משתנה בלתי תלוי ודרך שינוי‬
‫כמויות שונות של חיידקים‬
‫כמיות שונות של חיידקים שהוספו בעזרת כמויות שונות של לבן בכמות של‪:‬‬
‫‪ 0‬מ"ל(בקרה)‪ 2 ,‬מ"ל‪ 5 ,‬מ"ל‪ 8 ,‬מ"ל‪ 10 ,‬מ"ל ו‪ 15‬מ"ל‬
‫דרך מדידת‬
‫המשתנה התלוי‬
‫רמת ה‪PH‬‬
‫כמות החומצה‬
‫נמדד באמצעות‪.....‬‬
‫מקלות ה‪PH‬‬
‫יחידות‬
‫מדידה‬
‫‪PH‬‬
‫נמדד ע"י סתירה עם טיפות של‬
‫בסיס הנתרן ‪ NAOH‬פטלאין‬
‫תדירות המדידה‬
‫אופן המדידה‬
‫לאורך הניסוי‬
‫הכנסנו את מקלוני ה‪ PH‬לתוך פעם אחת‬
‫כוס הגבינה‬
‫פעם אחת בתחילת‬
‫טפטפנו טיפות של פטלאין‬
‫הנסוי לאחר הוספת‬
‫לתוך ‪ 5‬מ"ל של מי הגבן‬
‫הלבן ופעם במי‬
‫והוספנו את הבסיס עד‬
‫הגבן‬
‫לקבלת צבע וורוד‬
‫יציב‪.‬חישבנו את כמות‬
‫החומצה בעזרת‬
‫הנוסחא ‪V1C1 = V2C2‬‬
‫בתחילת הניסוי הרתחנו שני ליטר חלב ל ‪100‬מעלות‪.‬‬
‫קיררנו את החלב ל‪ 42‬מעלות ואז העברנו אותו ל‪18‬כוסות שונות ולכל כוס הכנסנו ‪ 200‬מ"ל‬
‫מהחלב‪.‬‬
‫לאחר מכן הוספנו ל‪ 15‬מהכוסות כמיות שונות של לבן‪-‬שלוש מכל סוג לצורך חזרה‪-‬‬
‫‪ 2‬מ"ל‪ 5 ,‬מ"ל‪ 8 ,‬מ"ל ‪10,‬מ"ל ו‪ 15‬מ"ל‪ ,‬ול‪ 3‬הכוסות הנותרות לא הוספנו לבן‪-‬בקרה‪.‬‬
‫בדקנו את רמת ה‪ PH‬בכל כוס בעזרת מקלוני ‪.PH‬‬
‫לקחנו ‪ 6‬מבחנות והכנסנו ‪ 5‬מ"ל חלב מן הכוסות (כל כוס למבחנה אחרת) לכל מבחנה‬
‫הוספנו ‪ 3‬טיפות של פנול פטלאין‪,‬‬
‫לקחנו מיד אחר כך פיפטה והוספנו בצורה מדודה ‪ NAOH 0.01‬עד למצב שבו החלב יהפוך‬
‫ורוד וכך בדקנו את רמת החומציות ‪.‬‬
‫כיסינו את הכוסות בגזה ושמנו את הכוסות בצד למשך ‪ 4‬ימים‪.‬‬
‫לאחר ארבעת הימים נוצר לנו הגבן בכוסות‪ .‬הפרדנו את הגבן מימיו בעזרת הגזה בתוך‬
‫משפך ושקלנו את כמות הגבן שנשאר‪ .‬ולסיום בדקנו את ה‪PH-‬שיש במי הגבן בעזרת‬
‫המקלונים –בדיקה חוזרת של כמות החומצה שנוצרה‪.‬‬
‫‪.9‬מה הקשר בין ריכוז סודה לשתייה על עיכוב צמיחת‬
‫פטריית פניציליום דיגיטטום‬
‫הבקרה תהיה מים מזוקקים ללא סודה לשתייה‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬ריכוז סודה לשתייה באחוזים ‪0 ,1.5,2.0,,0.2,0.4,1.0:‬‬
‫עיכוב ההתפתחות הוא משתנה תלוי‪ .‬נמדד בצלחות שהוכנסו להדגרה בטמפרטורה‬
‫‪ 25‬מ"צ‪ ,‬בחושך‪.‬‬
‫קוטר מושבת הפטריה שהתפתחה בצלחות השונות נמדד ברווחי זמן שונים עד ‪ 6‬ימים‪ .‬כל‬
‫טיפול נבדק ב‪ 5 -‬חזרות‪.‬‬
‫‪Relationship Between Host Acidification and Virulence‬‬
‫‪of Penicillium spp. on Apple and Citrus Fruit‬‬
‫‪Dov Prusky, James L. McEvoy, Robert Saftner, William S. Conway, and Richard‬‬
‫‪Jones‬‬
‫עלון למורי הביולוגיה ‪ 144‬עודד זיו‬
‫מה הקשר בין ריכוזי מלח נתרן כלורי‬
‫לעיכוב צמיחת חיידקי ‪E.COLI‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬ריכוז המלחים‪.‬‬
‫מצעי גידול עם ריכוזי מלחים‪ 10% :‬מלח‪5% ,‬‬
‫מלח‪ 2.5% ,‬מלח‪ 1.25% ,‬מלח ו‪ 0.625%‬מלח‪.‬‬
‫לכל מצע גידול הכנסנו ‪ 0.2‬מ"ל חיידקים‪.‬‬
‫המשתנה התלוי ‪:‬קצב עכוב התרבות של חיידקי‬
‫‪E-Coli.‬‬
‫נספר ע"י מספר המושבות‬
‫נזרע במצע מקונקי סלקטיבי לחיידק‪.‬‬