שאלה ממבחן

Download Report

Transcript שאלה ממבחן

‫‪‬‬
‫אזהרה‪ -‬המצגת אינה כוללת את כל החומר מהתרגולים!!!‬
‫‪ ‬בהשוואה למונח הטעות במערך בין נבדקי‪ ,‬במערך תוך‬
‫נבדקי מונח הטעות‪:‬‬
‫א‪ -‬עשוי לגדול כי קבוצת הנבדקים תהיה הומוגנית יותר‪.‬‬
‫ב‪ -‬עשוי להיות קטן יותר כי אינו מתייחס להבדלים שיטתיים‬
‫בין הנבדקים‪.‬‬
‫ג‪ -‬אין מונח טעות במערך תוך נבדקי‪.‬‬
‫ד‪ -‬ב‪+‬ג‬
‫ה‪ -‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המערך בוחן את השפעת המב"ת על כל נבדק ‪ +‬האם‬
‫נשמרת מעבר לנבדקים‪.‬‬
‫מתפקד כמערך דו גורמי‪ -‬מב"ת ‪ ;A - 1‬ומב"ת ‪S - 2‬‬
‫(‪" )subject‬הנבדק"‪.‬‬
‫האם קיימת השפעה למב"ת ‪ A‬מעבר לרמות השונות ‪S‬‬
‫והאם השפעתו אחידה עבור כל הנבדקים‪?A*S ? A‬‬
‫באיזו מידה אפקט ‪ A‬מייצג את השינוי שחל בכ"א‬
‫מהנבדקים?‬
‫עצם ההיכרות עם תנאי הניסוי והפרצדורה הניסויית גורמת‬
‫לנבדקים להגיב אחרת למשתנה הבלתי תלוי מאשר אילו‬
‫היו נחשפים לתנאי הניסוי פעם אחת ויחידה‪.‬‬
‫דוגמא אחת לאיום הוא ציפיות הנסיין‪ -‬לאחר מספר התנסויות‬
‫בתנאי המחקר השונים‪ ,‬הנבדקים עלולים להבין מהם‬
‫המשתנים ולהתנהג בהתאם למה שהם חושבים שמצופה‬
‫מהם‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מבחן מתמטיקה‪ -‬תוכנית לימוד מתמטיקה‪ -‬מבחן –‬
‫תוכנית שיפור ביטחון עצמי‪ -‬מבחן‪.‬‬
‫‪ ‬בעבודה מספר ‪ 7‬בקורס בפסיכולוגיה ניסויית (בשנה שעברה)‬
‫הוחלט לבדוק את השפעת מצב הרוח על זיהוי פרצופים תוך‬
‫שימוש במערך תוך נבדקי מאוזן )‪ .(counterbalanced‬כאשר‬
‫עמדו הסטודנטים באחת הקבוצות לעבור את התנאי השלישי‬
‫(מצב רוח עצוב) נשמעה אחת מהם אומרת לעצמה‪" :‬עכשיו יענו‬
‫נצטרך להיות עצובים ולבצע פחות טוב"‪ .‬מתוך ההערה הזאת‪,‬‬
‫נראה שסגל הקורס צריך לחשוש מ‪:‬‬
‫א‪ -‬אפקט אימון שלילי‪.‬‬
‫ב‪ -‬הטיות נבדק ( ‪demand characteristics,‬‬
‫‪.)sensitization‬‬
‫ג‪ -‬אפקט גרירה (‪.(carryover‬‬
‫ד‪ -‬איום על התוקף הסטטיסטי של הניסוי‪.‬‬
‫ביצוע הנבדקים משתנה במדידות החוזרות עקב התנסות (אימון)‬
‫מצטברת‪.‬‬
‫"התנסות" = מדידות חוזרות של המ"ת (לעתים גם חשיפה לרמות‬
‫המב"ת)‪.‬‬
‫לא ברור האם השתנות הביצוע מקורה במב"ת עצמו או באפקט האימון‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬אפקט אימון חיובי‪ :‬שיפור במ"ת (ביצוע) ככל שנבדק עובר יותר‬
‫תנאים‪ ,‬ללא קשר לרמה הספציפית של המב"ת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפקט אימון שלילי )‪ :(Fatigue Effect‬ירידה במ"ת (ביצוע) ככל‬
‫שנבדק עובר יותר תנאים‪ ,‬ללא קשר לרמה הספציפית של המב"ת‪.‬‬
‫דפוס התוצאות‪:‬‬
‫שינוי עקבי במ"ת ללא תלות בטיפול אלא רק במיקומו ברצף הטיפולים‪.‬‬
‫המגמה נשמרת גם אם רצף הטיפולים משתנה‪.‬‬
‫אפקט עיקרי למיקום הטיפול על הביצוע‪ ,‬מעבר לרמות סוג הטיפול‪.‬‬
‫אחת מרמות המב"ת ממשיכה להשפיע ("נגררת") גם על התנאים‬
‫הבאים‪.‬‬
‫ביצוע הנבדקים משתנה במדידות החוזרות לא רק עקב רמת מב"ת‬
‫ספציפית‪ ,‬אלא גם עקב‪ :‬השפעה מתמשכת של רמות קודמות; רצף‬
‫הטיפולים משפיע באופן ייחודי על המ"ת‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגים של השפעה‪:‬‬
‫א‪ .‬ספציפית‪ :‬טיפול מסוים משפיע על הטיפול שבא אחריו בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממושכת‪ :‬טיפול מסוים משפיע לאורך זמן על מספר טיפולים שבאים‬
‫אחריו‪.‬‬
‫דפוס התוצאות‪:‬‬
‫אפקט ספציפי של תנאי אחד על התנאי‪/‬ם שבא‪/‬ים אחריו‪.‬‬
‫נצפה לאינטראקציה בין סוג הטיפול והמיקום שלו (אפקט לרצף)‪.‬‬
‫(לא נמצא אפקט עיקרי למיקום מעבר לרמות השונות של הטיפול)‬
‫הרצת ניסוי חדש במערך בין‪-‬נבדקי עם ‪ N‬גדול יותר‪.‬‬
‫ניתוח ‪ P1‬בלבד כיוון שבכל תנאי נבדקים שונים‪ .‬חיסרון‪:‬‬
‫הפסד נבדקים‪.‬‬
‫הפסקה ארוכה בין התנאים אם יש השפעה ממושכת‪ .‬חיסרון‪:‬‬
‫תוקף פנימי‪.‬‬
‫‪/CB‬ריבוע לטיני לא פותרים אפקט גרירה (אלמלא הגרירה של‬
‫‪ =A  B‬גרירה של ‪ B  A ‬אפקט אימון)‪ ,‬אך‬
‫מאפשרים לזהות את הבעיה‪.‬‬
‫בכדי להימנע מהשפעת אפקט גרירה על תנאי ביקורת במערך‬
‫תוך‪-‬נבדקי‪ ,‬יש לשים אותו ב‪.P1-‬‬
‫‪ ‬השימוש בריבוע לטיני מאוזן לבדו מיועד‪:‬‬
‫א‪ -‬לאזן אפקט אימון‪.‬‬
‫ב‪ -‬לאזן אפקט גרירה‪.‬‬
‫ג‪ -‬לאזן סנסתיזציה‪.‬‬
‫ד‪ -‬א ‪+‬ב‬
‫ה‪ -‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫‪ ‬חוקר ערך מחקר במערך תוך נבדקי‪ ,‬כאשר סדר הטיפולים‬
‫היה זהה לכל הנבדקים‪ .‬איזה מהבאים לא מהווה איום על‬
‫התוקף הפנימי?‬
‫א‪ -‬מדידה‪.‬‬
‫ב‪ -‬היסטוריה‪.‬‬
‫ג‪ -‬ברירה‪.‬‬
‫ד‪ -‬בשילה‪.‬‬
‫ה‪ -‬אף אחד מהנ"ל – כולם מאיימים‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫בדיקה בו‪-‬זמנית של סוגי משתנים שונים‪.‬‬
‫שמירת היתרון של הקטנת מונח הטעות במערך התוך‪-‬נבדקי‬
‫ובמקביל‪ ,‬בדיקת משתנים שלא ניתן לתפעל באופן תוך‪-‬‬
‫נבדקי‪.‬‬
‫הגברת תוקף חיצוני וגילוי משתנים מתנים‪ ,‬במידה וישנם על‬
‫ידי הכנסת משתנה ייחוס‪.‬‬
‫בדיקת השפעת רצף החשיפה לתנאים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬את הפירוט יש לקרוא באופן עצמאי בספר ‪ ,RDE‬פרק ‪.9‬‬
‫מרצה ביצעה ניתוח שונות במערך מעורב ( ‪(mixed ANOVA‬‬
‫כדי לבדוק הבדלים בציוניהם של הסטודנטים בקבוצות‬
‫התרגול השונות במבחני סמסטר א' ו‪ -‬ב'‪ .‬איזה מהבאים‬
‫משקף הכי טוב את מונח הטעות לבדיקת האפקט של סמסטר‬
‫(א' לעומת ב') ?‬
‫א‪ -‬ההפרש (בריבוע) בין הציון אותו קיבל כל סטודנט במבחן לבין‬
‫הציון הממוצע של קבוצת התרגול שלו‪.‬‬
‫ב‪ -‬האינטראקציה בין הסטודנטים לבין מבחני הסמסטר השונים‪,‬‬
‫כפי שמתבטאת בקבוצות התרגול השונות‪.‬‬
‫ג‪ -‬ההבדלים הבין‪-‬אישיים בין הסטודנטים השונים בציוניהם‪.‬‬
‫ד‪ -‬א‪+‬ג‪.‬‬
‫‪( POST HOC‬השוואות לא מתוכננות)‬
‫מבוצעים לאחר (ורק במידה) שנמצא אפקט בניתוח השונות‬
‫מה מקור האפקט?‬
‫(לא נועדו לבדוק הפרשים מסוימים שנובאו מראש)‬
‫שמרנים יותר עקב ריבוי השוואות (הקטנת אלפא)‬
‫החוקר מעוניין תחילה להסיק האם קיים אפקט באופן כללי או‬
‫האם קיימת השפעה למב"ת על המ"ת (ניתוח שונות‪ -‬מבלי‬
‫לעשות ויתורים בעוצמה)‬
‫ניתן לדמות זאת למכונאי הקובע תחילה כי המכונית מקולקלת‬
‫אם מה שמעניין אותנו זאת צורת הפונקציה שמקשרת בין‬
‫המב"ת למ"ת‬
‫לדוגמא‪ :‬בוחנים את השפעת רמת הכושר הגופני על רמת‬
‫הריכוז‬
‫‪ 2‬תנאים טרם עריכת מחקר‪:‬‬
‫מב"ת על סולם אינטרוולי לפחות‬
‫שימוש במספר רמות מב"ת מספק להסקה על אופי הקשר‪:‬‬
‫‪ 2‬רמות ‪ -‬קשר לינארי‬
‫‪ 3‬רמות ‪ -‬גם קשר קוואדרטי‬
‫‪ 4‬רמות ‪ -‬גם קשר קיובי‬
‫איזה מהבאים יכול לשקף מצב בו האפקט העיקרי של‬
‫משתנה בעל שתי רמות לא יהיה מובהק‪ ,‬למרות שקיים‬
‫קשר בין משתנה זה למשתנה התלוי?‬
‫א‪ -‬קיים קשר לא ליניארי בין משתנה זה למשתנה התלוי‪.‬‬
‫ב‪ -‬הקשר הקיים בין משתנה זה למשתנה התלוי הוא חלש‬
‫מדי יחסית לעוצמת המבחן‪.‬‬
‫ג‪ -‬קיימת אינטראקציה דיסאורדינלית כלפי משתנה זה בין‬
‫משתנה זה ומשתנה בלתי‪-‬תלוי אחר‪.‬‬
‫ד‪ -‬ב‪+‬ג‬
‫ה‪ -‬א‪+‬ב‪+‬ג‬
‫מערך ניסוי פקטוריאלי הוא מערך ניסוי שבו משלבים השפעה‬
‫של משתנה בלתי תלוי אחד על ההתנהגות‪ ,‬בהשפעתו של‬
‫משתנה בלתי תלוי אחר או מספר משתנים בלתי תלויים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫במערך מסוג זה ניתן לדבר על שלושה סוגי אפקטים‪:‬‬
‫אפקטים פשוטים ‪ -‬האפקטים הספציפיים של המשתנה‬
‫הבלתי תלוי על המשתנה התלוי בכל אחת מהרמות של‬
‫המשתנה הבלתי תלוי האחר שאותו בוחנים‪.‬‬
‫אפקטים עיקריים ‪ -‬משקפים את ההשפעה הנפרדת של כל‬
‫אחד מהמשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי מעבר‬
‫לרמות המב"ת השני (כלומר‪ :‬ללא תלות במב"ת השני או‬
‫ברמותיו)‪.‬‬
‫קיימים שלושה מצבים אפשריים באינטראקציה‪ ,‬שמעידים על‬
‫שלושה סוגי התנייה (אותם הזכרנו בעבר)‪:‬‬
‫קשר המותנה בעוצמתו‬
‫נקרא גם אינטראקציה אורדינלית‪.‬‬
‫קשר מותנה בקיומו‬
‫קשר מותנה בכיוונו‬
‫‪‬‬
‫א‪-‬‬
‫ב‪-‬‬
‫ג‪-‬‬
‫ד‪-‬‬
‫נערך מחקר שבדק העדפות למשקאות קלים בתפעול סוג המשקה (פפסי קולה‬
‫לעומת קוקה קולה) וטמפרטורת המשקה (קר או פושר)‪ 150 .‬שופטים דרגו כל‬
‫משקה בכל טמפרטורה על סולם שנע בין ‪( 1‬שונא ומתעב) ל ‪( 7‬לא יכול בלי זה)‪.‬‬
‫לפניכם גרף סכמתי של התוצאות‪:‬‬
‫ניתן לפרש את האפקטים העיקריים של משקה ושל טמפרטורה‪.‬‬
‫לא ניתן לפרש את שני האפקטים העיקריים בניסוי זה‪.‬‬
‫ניתן לפרש את האפקט העיקרי של משקה בלבד‪.‬‬
‫ניתן לפרש את האפקט העיקרי של טמפרטורה בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫א‪-‬‬
‫ב‪-‬‬
‫ג‪-‬‬
‫ד‪-‬‬
‫ה‪-‬‬
‫בניסוי דו‪-‬גורמי בין‪-‬נבדקי שבדק את השפעת אימון גופני ועישון על‬
‫הצלחה במבחנים‪ ,‬התקבל שאימון גופני השפיע על הצלחה‬
‫במבחנים באופן זהה לחלוטין אצל מעשנים ולא מעשנים‪ .‬מזה‬
‫אפשר להסיק כי‪:‬‬
‫השונות הכללית (‪ )SST‬אינה כוללת את השונות בתוך הקבוצות‬
‫(‪.)SSW‬‬
‫השונות בין הקבוצות (‪ )SSBetween‬אינה כוללת שונות שנובעת‬
‫מעישון‪.‬‬
‫השונות בין הקבוצות (‪ )SSBetween‬אינה כוללת שונות שנובעת מאימון‬
‫גופני‪.‬‬
‫השונות בין הקבוצות (‪ )SSBetween‬אינה כוללת שונות שנובעת‬
‫מהאינטראקציה בין עישון לאימון גופני‪.‬‬
‫ב‪+‬ג‬
‫נמצא אפקט עיקרי לתדירות הפגישות‪ ,‬אבל אין לו משמעות (אין‬
‫משמעות לאפקט זה באופן כללי‪ ,‬ואפשר לדבר עליו רק‬
‫במקטעים)‪.‬‬
‫נמצא אפקט עיקרי לסוג הטיפול‪ ,‬אבל אין לו משמעות ‪.‬‬
‫נמצאה השפעה משולבת לסוג הטיפול ולתדירות הפגישות על‬
‫הצלחת הטיפול‬
‫ניתן לראות שכאן אין עיקרון שנכון עבור כל האינטראקציה‪.‬‬
‫נצטרך לעשות השוואות זוגיות עבור כל שתי רמות של‬
‫המשתנה הבלתי תלוי הנ"ל‪ ,‬כדי לראות האם וכיצד משתנה‬
‫דפוס האינטראקציה‪.‬‬
‫‪.‬כשהמב"ת הוא שמי (כמו בדוגמא הקודמת) – הכרחי‬
‫להתייחס לכל השוואה זוגית בנפרד‪.‬‬
‫כשהמב"ת הוא מספרי –‬
‫נצטרך לבדוק האם האינטראקציה משתנה במקטעים‬
‫השונים‪ ,‬או שטיב האינטראקציה זהה לכל אורכה‪.‬‬
‫במידה והאינטראקציה משתנה במקטעים השונים –‬
‫אם מעניין אותנו אופי הקשר – אז הדיווח לא ייעשה לפי‬
‫מקטעים אלא יאפיין את הקשר באופן כללי (כמו בניתוח‬
‫מגמות)‪.‬‬
‫אם מעניינים אותנו הערכים הספציפיים ‪ -‬אז נדווח כמו קודם‬
‫הגורמים המכתיבים את ניתוח הממצאים שהתקבלו הם‪:‬‬
‫סולם המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬אם הסולם הוא שמי‪ ,‬עלינו להשוות‬
‫את כל הזוגות‪ ,‬דהיינו את כל המקטעים הנוצרים‪ .‬אם הסולם‬
‫הוא מספרי‪ ,‬אז על פי השאלה המחקרית נקבע האם נאפיין את‬
‫אופי הקשר או שנחלק למקטעים‪.‬‬
‫השערות החוקר או התיאוריה‪ -‬חשוב לזכור כי מעבר לממצאים‬
‫שהתקבלו‪ ,‬יש לקחת בחשבון גם את מטרות החוקר בעריכת‬
‫המחקר‪ .‬ייתכן‪ ,‬למשל‪ ,‬כי למרות שהאינטרקציה שהתקבלה‬
‫היא אורדינלית לכל אורכה‪ ,‬החוקר התעניין דווקא במקטע‬
‫מסוים‪ ,‬ועליו ירצה לדווח באופן ספציפי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מטרות‬
‫החוקר גם משפיעות על הכיוון ממנו נפרש את האינטראקציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במחקר שבדק את השפעת מצב הרוח על דפוסי אכילה‪ ,‬התקבלו‬
‫הממצאים הבאים‪:‬‬
‫בהנחה שכל ההבדלים בין הממוצעים שנראים בגרף מובהקים‪ ,‬ניתן לומר כי‪:‬‬
‫א‪-‬‬
‫ב‪-‬‬
‫ג‪-‬‬
‫ד‪-‬‬
‫ה‪-‬‬
‫אין אפקט עיקרי למצב רוח‪.‬‬
‫אין אינטראקציה בין מצב רוח ומין הנבדק‪.‬‬
‫יש אפקט עיקרי למצב רוח‪ ,‬אך לא ניתן לפרש אותו מפני שקיימת אינטראקציה בינו‬
‫לבין מין הנבדק‪.‬‬
‫יש אפקט עיקרי למצב רוח‪ ,‬וניתן לפרש אותו למרות שקיימת אינטראקציה בינו לבין‬
‫מין הנבדק‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬