מיקרו כלכלה טכניון בראודה מצגת מעולה(הודפס)

Download Report

Transcript מיקרו כלכלה טכניון בראודה מצגת מעולה(הודפס)

‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫מדע המטפל במחסור‬
‫מה וכמה לייצר?‬
‫ממלכת רובינזון‬
‫קרוזו‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫איך לייצר?‬
‫משטר סוציאליסטי‬
‫ממלכה (שליט יחיד)‬
‫‪Slide 1‬‬
‫למי לייצר?‬
‫משטר קפיטליסטי‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גורמי הייצור‬
‫‪Production Factors‬‬
‫מקורות טבעיים‬
‫‪Natural Resources‬‬
‫קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר‪ ,‬פחם‪ ,‬גז‪,‬‬
‫נפט ‪...‬‬
‫הון‬
‫‪Capital‬‬
‫כלל אמצעי הייצור‬
‫(תשתיות‪ ,‬כבישים‪ ,‬בניינים‪,‬‬
‫מכונות ‪)...‬‬
‫עבודה‬
‫‪Labor‬‬
‫כל סוגי המאמץ האנושי‬
‫יחסית לצורכי החברה האנושית הם נמצאים במחסור מתמיד‬
‫ייצור יעיל‬
‫תנאי שני‪ :‬שילובם של המקורות‬
‫היצרנים בייצור בצורה יעילה‬
‫תנאי ראשון‪ :‬תעסוקה מלאה‬
‫של כל המקורות היצרנים‬
‫יצור יעיל‬
‫פיתוח בר קיימה‬
‫‪Positive Economics versus Normative Economics‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Sustainable Development‬‬
‫‪Microeconomics & Macroeconomics‬‬
‫‪Slide 2‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫טכנולוגיית הייצור מנקודת מבט כלכלית‪ :‬פונקצית הייצור‬
‫)…‪Qx=F(a,b,c,‬‬
‫טכנולוגית הייצור‪ :‬תשומות ‪ ,a,b,c,.. -‬תפוקה ‪Qx -‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪Lx‬‬
‫)‪Qx=F(Lx,Kx‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪TPx‬‬
‫‪Kx‬‬
‫גורם ייצור אחד‬
‫גישה כלכלית‪:‬‬
‫משתנה‪,‬‬
‫שאר – ברמה קבועה‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫‪ax‬‬
‫פונקצית הייצור של ‪: X‬‬
‫ב)‬
‫תאור‪f(a‬‬
‫)‪x‬‬
‫‪ay‬‬
‫= ‪TPx‬‬
‫‪ay‬‬
‫‪Qy‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ax‬‬
‫א) תאור מגבלת גורם הייצור‬
‫‪a x + ay = a 0‬‬
‫‪ay‬‬
‫תאור פונקצית הייצור של ‪TPy = : Y‬‬
‫ג)) ‪f(a‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Slide 3‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גבול אפשרויות הייצור‬
‫‪Production Possibilities Curve‬‬
‫אפשרויות הייצור‬
‫המשק יכול לייצר שני מוצרים ‪ X‬ו‪Y -‬‬
‫לפי הטכנולוגיה הקיימת במשק‬
‫‪Y‬‬
‫צירופים אפשריים מירביים‬
‫צירופים לא‪-‬אפשריים‬
‫‪A‬‬
‫צירופים אפשריים לא מירביים‬
‫‪X‬‬
‫‪Ya‬‬
‫‪Xa‬‬
‫אפשרויות הצריכה‬
‫משק סגור‬
‫משק פתוח‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫יבוא מגדיל את אפשרויות הצריכה‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 4‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫עלויות אלטרנטיביות‬
Opportunity Costs
‫עלות אלטרנטיבית כוללת‬
Y
ymax
y0
(x max  x )  y
0
0
( ymax  y )  x
0
0
A
‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת‬
xmax
x0
( xmax  x
0)
 y
0
y
0
( ymax  y
0)
 x
0
x
0
X
‫עלות אלטרנטיבית שולית‬
x
 y
y
Y
y0
A
y0-y
B
x0
Dr. Natalia Zaitsev
y
 x
x
x0+x
X
Slide 5
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שלבי בניית עקומת התמורה‬
‫‪TPx‬‬
‫‪ay‬‬
‫‪ax‬‬
‫א) תאור מגבלת גורם הייצור‬
‫‪ax + ay = a0‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪ax‬‬
‫ב) תאור פונקצית הייצור של ‪X‬‬
‫)‪TPx = f(ax‬‬
‫‪Qy‬‬
‫‪TPy‬‬
‫‪ay‬‬
‫ג) תאור פונקצית הייצור של ‪Y‬‬
‫)‪TPy = f(ay‬‬
‫‪Qy‬‬
‫‪TPy‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ay‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪TPx‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪ax‬‬
‫‪Slide 6‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫התמחות גורמי הייצור‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית גדלה‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית פוחתת‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫"התמחות מלאה" של גורמי הייצור‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית קבועה‬
‫‪Slide 7‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שינויים של עקומת התמורה‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫שינוי במספר פועלים‬
‫שיפורים טכנולוגיים‬
‫בטחון‬
‫עקומת התמורה בלי מלואים‬
‫עקומת התמורה עם מילואים‬
‫משק אזרחי‬
‫בעית המלואים‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 8‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫צמיחה כלכלית‬
‫‪Y‬‬
‫עתיד לאחר השקעה‬
‫הווה בלי השקעה‬
‫הווה עם השקעה‬
‫‪X‬‬
‫השפעת ביצוע השקעה על אפשרויות בהווה ובעתיד‬
‫מוצרי צריכה‬
‫‪Japan‬‬
‫מוצרי צריכה‬
‫‪United States‬‬
‫שנה הבאה‬
‫שנה הבאה‬
‫‪A‬‬
‫שנת בסיס‬
‫גורמי ייצור הון‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫שנת בסיס‬
‫‪B‬‬
‫גורמי ייצור הון‬
‫‪Slide 9‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫יתרון יחסי‬
‫התמחות וחליפין‪ :‬רופא וגנן‪.‬‬
‫דוד ריקארדו‪ :‬היתרון היחסי ולא היתרון המוחלט‪ ,‬הוא הקובע את כדאיות של ההתמחות‬
‫דוגמה‪ :‬ישראל ומצרים‪ .‬כל אחת מהמדינות מייצרת שני מוצרים‪ :‬כותנה ותפוזים‪ .‬ישראל יכולה‬
‫לייצר‬
‫‪ 270‬יחידות כותנה או ‪ 600‬יחידות תפוזים‪ .‬מצרים יכולה לייצר ‪ 2500‬יחידות כותנה או ‪1500‬‬
‫יחידות‬
‫תפוזים‪ .‬מהם כיווני סחר בין המדינות? (מהו תחום ההתמחות של כל אחת מהמדינות?)‬
‫הוצאה אלטרנטיבית‬
‫שולית‬
‫תפוזים‬
‫כותנה‬
‫ישראל‬
‫‪270‬‬
‫‪ 0.45‬‬
‫‪600‬‬
‫‪600‬‬
‫‪ 2.22‬‬
‫‪270‬‬
‫מצרים‬
‫‪2500‬‬
‫‪ 1.66‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪ 0.6‬‬
‫‪2500‬‬
‫למשק א' יש יתרון יחסי בייצור מוצר ‪ X‬אם ההוצאה האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ X‬במדינה א' נמוכה‬
‫יותר מההוצאה האלטרנטיבית השולית לייצור ‪ X‬במדינה ב'‪.‬‬
‫כאשר למדינה א' יש יתרון יחסי בייצור ‪ X‬יש לה חסרון בייצור מוצר ‪.Y‬‬
‫למדינה ב' יש במקרה זה יתרון יחסי בייצור ‪ Y‬וחסרון יחסי בייצור מוצר ‪. X‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 10‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫התנהגות היצרן‬
‫‪BEHAVIOR‬‬
‫‪PRODUCER‬‬
‫‪under Perfect Competition‬‬
‫פונקצית הייצור ‪Production‬‬
‫‪function‬‬
‫גורמי ייצור קבועים ומשתנים‬
‫טווח קצר )‪ :(Short run‬החלטות של טווח קצר נוגעות לפרק הזמן שבו הכמות העומדת לרשותו של היצרן‬
‫מגורמי ייצור משמעותיים אחדים כמו‪ :‬קרקע‪ ,‬מבנים‪ ,‬ציוד כבד ‪ ,‬סגל בכיר וכו' – איננה ניתנת לשינוי‪.‬‬
‫טווח ארוך )‪ : (Long run‬החלטות של טווח ארוך נוגעות לפרק הזמן שבו יכול היצרן לשנות את כמותם של כל גורמי הייצור‪.‬‬
‫גישה הנדסית‪TPx=Qx = f(a,b,c,d,…t,..) :‬‬
‫גישה כלכלית‪TP  Q  f (a, b0 , c0 , d 0 ,...t0 ..) :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫‪Qx‬‬
‫שינוי ברמת גורם ייצור קבוע‬
‫‪Qx‬‬
‫שינוי של גורם ייצור משתנה‬
‫‪TP2‬‬
‫‪TP1‬‬
‫‪TP1‬‬
‫)‪a(b=b1, c=c0‬‬
‫)‪a(b=b0, c=c0‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Slide 11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫תפוקה כוללת‪ ,‬תפוקה ממוצעת‪ ,‬תפוקה שולית‬
‫תשומת‬
‫פועלים‬
‫תפוקה כוללת‬
‫(לבנים)‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪24‬‬
‫‪42‬‬
‫‪60‬‬
‫‪75‬‬
‫‪87‬‬
‫‪96‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪95‬‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫(לבנים לפועל)‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫‪9.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪100‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪a‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫התפוקה הממוצעת של גורם ייצור מחושבת על ידי חלוקה‬
‫של התפוקה הכוללת (כאשר מייצרים ביעילות לפי פונקצית‬
‫הייצור)בתשומת גורם הייצור‪:‬‬
‫)‪TP (a‬‬
‫‪AP ‬‬
‫‪a‬‬
‫התפוקה השולית של גורם ייצור מוגדרת כתוספת לתפוקה‬
‫המתקבלת מהוספת היחידה האחרונה של גורם הייצור‬
‫כאשר תשומות כל שאר גורמי הייצור קבועות‪ ,‬ולפני ההוספה‬
‫ואחריה גורמי הייצור מוקצים ביעילות‪:‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪MP ‬‬
‫‪a‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪TP‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Slide 12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫הקצאה יעילה של גורם הייצור‬
‫חוק תפוקה שולית פוחתת‪ :‬כאשר מייצרים מוצר ‪ X‬בעזרת גורם ייצור משתנה ‪ a‬ושאר גורמי‬
‫הייצור קבועים (או ברמה קבועה)‪ ,‬אם נגדיל את תשומת ‪ a‬מבלי לשנות את יתר התשומות‪ ,‬אזי‬
‫מנקודה מסוימת ואילך התפוקה השולית של ‪ a‬פוחתת‪.‬‬
‫הנח‪ ,‬שעומדת בפניך בחינה בכלכלה ביום כלשהו‪ .‬לרשותך ‪ 5‬שעות לימוד ביום שלפני הבחינה‪,‬‬
‫שאותן אתה יכול להקצות בין שעות הבוקר לשעות הערב‪.‬‬
‫בוקר‬
‫תשומה משתנה‬
‫(שעות לימוד)‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תפוקה כוללת‬
‫(עמודים)‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫ערב‬
‫תפוקה שולית‬
‫(עמודים לשעה)‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫תפוקה כוללת‬
‫(עמודים)‬
‫‪20‬‬
‫‪35‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫תפוקה שולית‬
‫(עמודים לשעה)‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫מקור‪ :‬אוניברסיטה פתוחה‪ ,‬מבוא לכלכלה – מיקרו‪ ,‬יח' ‪.2‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 13‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫פונקציות עלויות הייצור‬
‫‪TVC(Q‬המשתנות לייצור התפוקה ‪Qx‬‬
‫סך כל )העלויות‬
‫‪Total Variable Costs‬‬
‫‪x‬‬
‫סך כל העלויות הקבועות‬
‫‪Fixed Costs‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪TC Qx (Q‬‬
‫התפוקה‬
‫סך כל העלויות לייצור‬
‫)‪x‬‬
‫‪Total Costs‬‬
‫‪TC(Qx) = TVC(Qx) + FC‬‬
‫סך כל העלויות הממוצעות לייצור התפוקה ‪Qx‬‬
‫) ‪TC (Q x‬‬
‫‪ATC (Q x ) ‬‬
‫‪Qx‬‬
‫) ‪TVC (Q x‬‬
‫‪Qx‬‬
‫העלויות המשתנות הממוצעות לייצור התפוקה ‪Qx‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪Qx‬‬
‫העלויות הקבועות הממוצעות לייצור התפוקה ‪Qx‬‬
‫) ‪ATC (Qx )  AVC (Qx )  AFC (Qx‬‬
‫‪‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪‬‬
‫‪AVC (Q x ) ‬‬
‫‪AFC (Q x ) ‬‬
‫) ‪TC (Qx ) TVC (Qx‬‬
‫‪‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪Qx‬‬
‫השולית לייצור התפוקה ‪ Qx‬הנה תוספת העלות לייצור יחידת התפוקה האחרונה‬
‫(העלות‬
‫הנוספת)‬
‫) ‪TC (Q x‬‬
‫‪Q x‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪MC (Q x ) ‬‬
‫‪Slide 14‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫עקומות עלויות הייצור‬
‫‪TC‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪FC‬‬
‫עקומות העלויות הכוללות‪ ,‬הקבועות והמשתנות‬
‫‪TC‬‬
‫‪FC‬‬
‫)‪TC(Q0‬‬
‫‪TVC‬‬
‫)‪MC(Q0‬‬
‫‪FC‬‬
‫)‪TVC(Q0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Q0‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 15‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫עקומות עלויות הייצור‬
‫עקומת העלויות השוליות‬
‫שכר עבודה של כל פועל ‪PA=100‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪a‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫קיים קשר הפוך בין העלות השולית לייצור מוצר ‪ X‬לבין התפוקה השולית של‬
‫גורם הייצור המשתנה ‪: a‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪PA‬‬
‫‪MPA‬‬
‫‪Slide 16‬‬
‫‪MC (Q x ) ‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫עקומות עלויות הייצור‬
)‫עקומות העלויות הממוצעות (תאור קלאסי‬
MC
ATC
AVC
AFC
MC
ATC (Q x ) 
TC (Q x )
Qx
AVC (Q x ) 
TVC (Q x )
Qx
AFC (Q x ) 
FC
Qx
ATC
Min ATC
AVC
C
B
A
D
Min AVC
AFC
Q
0
Dr. Natalia Zaitsev
Q0
Slide 17
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫גישה אנאליטית‬
‫מטרת הייצרן – רווח מרבי‬
‫רווח כולל הינו ההפרש בין סך הפדיון לבין ההוצאות הכוללות של הפירמה‪  TR  TC :‬‬
‫בעיות ההחלטה של היצרן‪ )1 :‬איזו תפוקה לייצר כדי לקבל פדיון מרבי (וכתוצאה מכך‪ ,‬רווח מרבי)?‬
‫‪ )2‬מתי כדאי לייצר את התפוקה (בטווח קצר ובטווח ארוך)?‬
‫הפדיון הכולל שווה למכפלת המחיר בכמות הנמכרת‪:‬‬
‫‪TR  P  Q‬‬
‫יצרן יחיד בתנאי תחרות חופשית רואה לפניו מחיר ‪ P‬שאותו הוא מקבל כנתון חיצוני שאין לו השפעה עליו‪.‬‬
‫שינוי הפדיון עם שינוי התפוקה‪ :‬הפדיון עולה כאשר התפוקה עולה‪.‬‬
‫הפדיון השולי הנו תוספת לפדיון הכולל ממכירת יחידת התפוקה הנוספת‪:‬‬
‫רק בתחרות משוכללת‬
‫‪dTR‬‬
‫‪dQ‬‬
‫‪MR ‬‬
‫‪MR = P‬‬
‫‪  TR  TC  P  Q  TC  P  Q  ATC (Q )  Q  Q  P  ATC (Q )‬‬
‫רווח של טווח קצר (רווח תפעולי‪ ,‬עודף היצרן) ‪-‬‬
‫‪ - PS‬סה"כ פדיון פחות עלויות משתנות‪:‬‬
‫‪PS  TR  TVC (Q )  P  Q  AVC (Q )  Q  Q  P  AVC (Q )‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 18‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫גישה אנאליטית (המשך)‬
‫‪(1‬‬
‫איזו תפוקה לייצר כדי לקבל רווח מרבי? מהי תפוקה אופטימלית של היצרן בתחרות משוכללת?‬
‫? ‪max  ‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪d dTR  TC ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ MR  MC  P  MC(Q)  0  P  MC‬‬
‫‪dQ‬‬
‫‪dQ‬‬
‫‪d‬‬
‫)‪dMC(Q‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0  MC ‬‬
‫‪dQ‬‬
‫‪dQ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ )2‬מתי כדאי לייצר בטווח קצר?‬
‫‪PS  Q  P  AVC(Q)  0‬‬
‫כדאי לייצר ‪-‬‬
‫)‪P  min AVC(Q‬‬
‫לא כדאי לייצר –‬
‫)‪P  min AVC(Q‬‬
‫עקומת ההיצע לטווח קצר‬
‫‪P  min AVC‬‬
‫‪ 0,‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P  MC(Q), P  min AVC‬‬
‫‪ )3‬מתי כדאי לייצר בטווח ארוך? ‪  Q  P  ATC (Q)  0‬‬
‫כדאי לייצר –‬
‫)‪P  min ATC(Q‬‬
‫לא כדאי לייצר ‪-‬‬
‫)‪P  min ATC(Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫עקומת ההיצע לטווח ארוך‬
‫‪P  min ATC‬‬
‫‪ 0,‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P  MC(Q), P  min ATC‬‬
‫‪Slide 19‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫גישה גרפית‬
‫‪ )1‬איזו תפוקה לייצר כדי לקבל פדיון מרבי? מהי תפוקה אופטימלית של יצרן?‬
‫‪MC‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P  MC ‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪P=10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪15‬‬
‫‪Slide 20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גישה גרפית (המשך)‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫מתי כדאי לייצר בטווח קצר?‬
‫)‪AVC(x‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫‪$‬‬
‫)‪AVC(x‬‬
‫‪$‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q2‬‬
‫)‪ - P=minAVC(x‬נקודת סגירה‬
‫‪Q1‬‬
‫)‪P>minAVC(x‬‬
‫‪$‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫)‪AVC(x‬‬
‫‪P3‬‬
‫)‪P<minAVC(x‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Slide 21‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גישה גרפית (המשך)‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫מתי כדאי לייצר בטווח ארוך?‬
‫)‪ATC(x‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫‪$‬‬
‫‪$‬‬
‫)‪ATC(x‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪Q‬‬
‫)‪ - P=minATC(x‬נקודת איזון‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫)‪P>minATC(x‬‬
‫‪$‬‬
‫)‪MC(x‬‬
‫)‪ATC(x‬‬
‫‪P3‬‬
‫)‪P<minATC(x‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Slide 22‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
‫מתי כדאי ליצרן לייצר בטווח הקצר?‬
‫יצרן יחיד‪ ,‬הפועל בתנאי תחרות משוכללת‪ ,‬ישיא את רווחיו בטווח הקצר אם ייצר את התפוקה שבה מחיר המוצר בשוק‬
‫שווה לעלות השולית לייצור אותה תפוקה‪ ,‬בתחום שבו העלות השולית עולה‪ ,‬ובלבד שכדאי לו בכלל לייצר‪:‬‬
‫· ליצרן יש רווחים (כלכליים) בטווח הקצר‪ ,‬וכדאי לו להמשיך לייצר‪ ,‬אם (‪.Px > Min(AVC‬‬
‫· היצרן מרוויח בטווח הקצר בדיוק את מה שיכול להרוויח בענף אחר‪ ,‬וכדאי לו להמשיך לייצר אם ( ‪Px=Min (AVC‬‬
‫· ליצרן לא כדאי לייצר כלל בטווח הקצר אם (‪. Px <Min(AVC‬‬
‫מתי כדאי ליצרן לייצר בטווח הארוך?‬
‫• במקרה שבו מחיר המוצר בשוק גבוה מהמינימום של סך כל העלות הממוצעת – )‪ – Px >Min(ATC‬אין ספק שליצרן כדאי להמשיך‬
‫לייצר בטווח הארוך‪.‬‬
‫• במקרה שבו מחיר המוצר שווה למינימום של סך כל העלות הממוצעת – )‪ – Px=Min (ATC‬כדאי לו להמשיך לייצר בענף‪ .‬במקרה זה‬
‫לא יוכל לשפר את מצבו אם יעזוב את הענף‪.‬‬
‫• במקרה שבו מחיר המוצר נמוך מהמינימום של סך כל העלות הממוצעת – )‪ – Px <Min(ATC‬כדאי או לא כדאי לעזוב את הענף תלוי‬
‫ב‪ .FC -‬במקרה המיוחד שבו ניתן להעסיק בטווח הארוך רק את הכמות הנוכחית של גורמי הייצור הקבועים או לא לייצר כלל‪ ,‬וכן מחירי‬
‫גורמי הייצור הקבועים אינם משתנים‪ ,‬במקרה זה עקומות ההוצאות אינן משתנות בטווח הארוך‪ ,‬ולכן ניתן לומר כי מחיר המוצר אינו‬
‫נמוך מהמינימום סך כל העלויות הממוצעות – )‪ - Px >Min(ATC‬כדאי ליצרן להישאר בענף‪.‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 23‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫גזירת פונקצית ההיצע‬
)‫גישה גרפית (המשך‬
MC
ATC
AVC
MC
P
Min ATC
ATC
P4
AVC
P3
P2
P1
Min AVC
0
Dr. Natalia Zaitsev
Q1 Q2 Q3 Q4
Slide 24
Q
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫עקומת ההיצע של הענף‬
2 ‫יצרן‬
1 ‫יצרן‬
P
S1
‫שוק‬
P
P
S2
S 1+2
P3
P2
P1
P0
q12
q13
q21 q22 q23
Q1S 2
Dr. Natalia Zaitsev
 0,

 q 2 ,
q  q ,
2
 1
Slide 25
q21
q12+q22
q13+q23
P  P0
P0  P  P1
P  P1
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שינוים של עקומת ההיצע‬
‫‪S0‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫גידול ההיצע עקב עלית הפריון של התשומות‬
‫‪ATC1‬‬
‫הקטנת ההיצע עקב עלית מחירי גורמי ייצור משתנים‬
‫‪MC‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ATC0‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫שינוי בעקומת ההיצע עקב עלית‬
‫מחיר תשומה קבועה‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Slide 26‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫כדאיות ההשקעה‬
‫הערך הנוכחי‬
‫‪Present Value‬‬
‫‪ - r‬שעור התשואה של ההשקעה‪ – A0 ,‬סכום כיום‬
‫‪ – A1‬הסכום האמור להתקבל בעוד תקופה אחת‬
‫(הערך העתידי של ‪ A0‬בעוד תקופה אחת) ‪A1 = A0 (1 + r) • :‬‬
‫‪A‬‬
‫הערך הנוכחי של ‪:A1‬‬
‫‪A0  1‬‬
‫‪1 r‬‬
‫הערך הנוכחי של ‪:A2‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ A1  2‬‬
‫‪1 r 1 r 1 r   1 r ‬‬
‫‪1 r‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעוד ‪ m‬תקופות‪:‬‬
‫קריטריון הערך הנקי הנוכחי‬
‫‪A0  Amm‬‬
‫)‪(1 r‬‬
‫‪Net Present Value‬‬
‫ב‪ – CFt -‬סכום המזומנים הנובע מההשקעה‬
‫נסמן ב‪ - I0 -‬סכום ההשקעה הנדרש בהווה‪,‬‬
‫ב‪ – n -‬משך חיי ההשקעה (מספר תקופות)‪ ,‬ב‪ - r -‬שעור התשואה של ההשקעה‬
‫הערך הנקי הנוכחי של ההשקעה‪:‬‬
‫או לחליפין‪:‬‬
‫‪CF1 CF2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ... CFnn  I0‬‬
‫‪1 r (1 r)2‬‬
‫)‪(1 r‬‬
‫‪n‬‬
‫‪NPV   CFt (1  r)t  Io‬‬
‫‪t 1‬‬
‫‪Slide 27‬‬
‫‪NPV ‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫התנהגות הצרכן‬
‫הביקוש‬
‫פונקצית‬
Function
CONSUMER
BEHAVIOR
Demand
Q D  f (I , Px , Py , .... T)
Px
P1
QD  f (Px I0 , P0y , ... T0 )
Ceteris paribus
A
P2
B
Q1
Dr. Natalia Zaitsev
‫עקומת הביקוש‬
Qx
Q2
Slide 28
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שינוים בהכנסה של הצרכן‬
‫‪Ex‬‬
‫עקומת‬
‫אנגל‬
‫‪Q‬‬
‫) ‪QD  E(I P0x , P0y , ... , T0‬‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫מוצר נורמלי‬
‫מוצר נחות‬
‫‪Ez‬‬
‫מוצר‬
‫נייטרלי‬
‫‪Ey‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪P‬‬
‫)‪D2(I2‬‬
‫)‪D1(I1‬‬
‫‪P2‬‬
‫תזוזת עקומת הביקוש עקב שינוי הכנסת‬
‫הצרכן‬
‫‪P1‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 29‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫שינוים במחירי מוצרים אחרים‬
QD  g(Py , P0x , P0z , ... , I 0 , T0 )
Ceteris paribus
D2x
Px
Py
Q x
0
Py
‫מוצרים תחליפים‬
Q x
0
Py
‫מוצרים משלימים‬
Q x
0
Py
‫מוצרים בלתי‬
‫תלוים‬
D1x
Dy
P2y
P0
P1y
Q1
Dr. Natalia Zaitsev
Q2
Qx
Q2y
Slide 30
Q1y
Qy
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫עקומת הביקוש המצרפית‬
1 ‫צרכן‬
P
P
2 ‫צרכן‬
P
‫צרכן‬
3
P
‫שו‬
‫ק‬
QD (P)   qi (P)
i
P4
P3
P2
P1
q12
P
q1
1 ‫צרכן‬
q22
P
q32
q2
2 ‫צרכן‬
P
q3
Q2=qi2
P
‫צרכן‬
3
‫שו‬
‫ק‬
P2
P1
q1
q2
q3
q1 ( P) , P  P2


QD  q1 ( P)  q2 ( P) , P1  P  P2

 , P  P1

Dr. Natalia Zaitsev
Slide 31
‫ד"ר נטליה זייצב‬
Q
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שווי משקל‬
‫‪Supply-Demand Equilibrium‬‬
‫‪P‬‬
‫עודף‬
‫ההיצע‬
‫‪S‬‬
‫‪D‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪E‬‬
‫‪80‬‬
‫בשוקהמשקל‬
‫שווי‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫התנאי לשווי המשקל‬
‫‪PD =PS‬‬
‫‪40‬‬
‫עודף‬
‫הביקוש‬
‫‪QD = Q S‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪90‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪80‬‬
‫‪Slide 32‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שינוים בשווי המשקל עקב שינויים בשוק‬
‫תזוזת עקומת‬
‫‪.1‬‬
‫הביקוש‬
‫הגורמים‪ - :‬הכנסת הצרכנים‬
‫ מספר הצרכנים‬‫משלים ‪ -‬מחיר מוצר תחליפי או‬
‫‪ -‬סדר עדיפויות הצרכן‬
‫‪P‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪E0‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪D0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪E0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Slide 33‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫‪P0‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שינוים בשווי המשקל עקב שינויים בשוק‬
‫‪ .2‬תזוזת עקומת ההיצע‬
‫הגורמים‪- :‬מספר פירמות בענף‬
‫מחיר התשומה‬‫ התקדמות בטכנולוגיה‬‫‪S0‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E0‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E0‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Slide 34‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫תועלת הצרכן‬
Utility
Number of pounds
Total Utility
(in money terms, $)
Marginal Utility
(in money terms, $)
0
1
2
3
4
5
6
7
8
0
0.60
1.16
1.60
1.96
2.14
2.22
2.26
2.26
0
0.60
0.56
0.44
0.36
0.18
0.08
0.04
0.00
P
cent
‫עודף‬
‫הצרכן‬
60
The Optimal Purchase
‫הכלל לקניה האופטימלית‬
Rule
50
40
P = MU
P
‫הוצאות‬
‫הצרכן‬
30
20
10
Q
1
2
3
Dr. Natalia Zaitsev
4
5
6
7
8
Slide 35
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫קביעת הרכב הצריכה‬
‫‪ .1‬מערכת הטעמים‬
‫יקנקנ‬
‫יין‬
‫יקנקנ‬
‫יין‬
‫‪A‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪B‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪C‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪F‬‬
‫כיכרות‬
‫לחם‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫כיכרות‬
‫לחם‬
‫‪60‬‬
‫מפת האדישות‬
‫‪50‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫עקומת האדישות‬
‫‪Marginal Rate of Substitution (MRS)-‬‬
‫שיעור התחלופה השולי – זהו מספר היחידות המרבי ממצרך אחד‬
‫שעליו‬
‫האחר‪:‬הצרכן לוותר כדי לזכות ביחידה אחת נוספת של המצרך‬
‫מוכן‬
‫בין נק' ‪ A‬ו‪: B -‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 36‬‬
‫‪MRS = 10/5 = 2‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫קביעת הרכב הצריכה‬
‫‪ .2‬מגבלת התקציב‬
‫‪ .3‬שווי משקל של הצרכן‬
‫יקנקנ‬
‫יין‬
‫מחיר של קנקן יין ‪,₪ 40 -‬‬
‫מחיר של כיכר לחם – ‪.₪ 20‬‬
‫תקציב למזון – ‪.₪ 1200‬‬
‫יקנקנ‬
‫יין‬
‫‪A‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪30‬‬
‫‪B‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪F‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫כיכרות‬
‫לחם‬
‫‪60‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫כיכרות‬
‫לחם‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫שיפועו של קו התקציב מייצג את יחס המחירים‬
‫שבין המצרך הנמדד על הציר האופקי לבין זה‬
‫הנמדד על הציר האנכי‪.‬‬
‫תנאי שיווי המשקל של הצרכן‬
‫הרכב הצריכה האופטימלי של הצרכן הוא זה המקיים‬
‫שוויון בין שיעור התחלופה השולי בין מצרך אחד למצרך‬
‫אחר ובין יחס המחירים שבין המצרך האחד למצרך האחר‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪10‬‬
‫‪Slide 37‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫גמישות הביקוש‬
‫‪Elasticity‬‬
‫שינוים שוליים במחיר של המוצר‪ ,‬במחירים מוצרים אחרים‪ ,‬בהכנסה וכו' גורמים לשינוים בכמות המבוקשת מהמוצר‬
‫(מוצרים תחליפים‪ ,‬משלימים‪ ,‬בלתי תלויים‪ ,‬נורמלים‪ ,‬נחותים‪ ,‬ניטרליים)‪ .‬זהו ניתוח של שינוי כללי בכמות המבוקשת‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬רואים רק כיוון של השינוי‪ .‬אך חשוב לדעת גם עוצמת התגובה של הצרכן לשינוי‪.‬‬
‫‪elasticity‬ביחס למחיר של המוצר‬
‫גמישות‬
‫‪Q x‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q x Px‬‬
‫‪ x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪Px Q x‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪Price‬‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫אחוז השינוי בכמות המבוקשת‬
‫כאשר מחיר המוצר משתנה וכל הגורמים קבועים‬
‫אחוז השינוי במחיר המוצר‬
‫‪E Px   x , Px ‬‬
‫‪Px‬‬
‫דוגמה‬
‫נקודה‬
‫מחיר‬
‫המוצר ‪Px‬‬
‫כמות‬
‫המבוקשת‬
‫‪Qx‬‬
‫‪A‬‬
‫‪225‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪125‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪G‬‬
‫בנקודה ‪: A‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫גמישות‬
‫הביקוש‬
‫‪EPx‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-0.67‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪-0.11‬‬
‫‪A‬‬
‫‪225‬‬
‫‪200‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪150‬‬
‫‪E‬‬
‫‪G‬‬
‫‪Qx‬‬
‫‪F‬‬
‫‪80 90‬‬
‫‪10  20 225‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.4  22.5  9‬‬
‫‪225  200 10‬‬
‫‪Slide 38‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪25‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E Px‬‬
‫‪‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫‪elasticity‬ביחס למחיר של מוצר אחר (גמישות הצולבת)‬
‫גמישות‬
‫‪Q x‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q x Py‬‬
‫‪ x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Py‬‬
‫‪Py Q x‬‬
‫‪Py‬‬
‫‪Crossed‬‬
‫אחוז השינוי בכמות המבוקשת‬
‫כאשר מחיר מוצר ‪ Y‬משתנה וכל הגורמים קבועים‬
‫‪‬‬
‫אחוז השינוי במחיר מוצר ‪Y‬‬
‫‪ X‬מוצר תחליפי למוצר ‪:Y‬‬
‫‪Ex,Py > 0‬‬
‫‪ X‬מוצר משלים למוצר ‪:Y‬‬
‫‪Ex,Py <0‬‬
‫‪ X‬ו‪ Y -‬מוצרים בלתי תלויים ‪:‬‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫‪E x , P y   x , Py‬‬
‫‪Ex,Py = 0‬‬
‫‪elasticity‬ביחס להכנסה‬
‫גמישות‬
‫‪Q x‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q x I‬‬
‫‪ x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I Q x‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Income‬‬
‫אחוז השינוי בכמות המבוקשת‬
‫כאשר הכנסה משתנה וכל הגורמים קבועים‬
‫‪‬‬
‫אחוז השינוי בהכנסה‬
‫מוצר‬
‫נורמלי‪:‬‬
‫מוצר נחות‪:‬‬
‫מוצר‬
‫ניטרלי‪:‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 39‬‬
‫‪Ceteris paribus‬‬
‫‪E x, I   x, I‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫גמישות קשתית‬
‫ליניארית על עקומה‬
‫גמישות‬
Px
Px
PxA
A
E>1
M
PxM
E=1
B
PxB
PxA
E<1
A
Qx
Qx
QB
Px B  Px A
QB  Q A
QB  Q A
Px  Px A
2
E AB 


 B
QB  Q A
Px B  Px A
Px B  Px A
QB  Q A
2
Qx
QA QM
Px
Px
Px
Px
D
D
D
D
E = 0
Dr. Natalia Zaitsev
Qx
E =
Qx
Slide 40
0< E <
Qx
E =1
Qx
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫גמישות הביקוש והפדיון‬
‫גמישות הביקוש ופדיון‬
‫שולי‬
P
MR 
TR  ( P0  P )  (Q 0  Q )  P0  Q 0 
A
8
 P0Q 0  P0 Q  PQ 0  PQ  P0Q 0 
B
7
Q
4
TR TR 1  TR 0

Q
Q1  Q 0

PQ 0 
 P0 Q  PQ 0  P0 Q 1 
QP0 

P 



P0 
TR
  P0 1 
 P0 1 
Q 
Q



Q 0 
12
:‫מסקנה‬

MR<0
Dr. Natalia Zaitsev
1

E
Slide 41
MR>0
 1<E<
MR=0

E=1
- ‫ביקוש קשיחה‬
‫עקומת‬
0<E<1
– ‫עקומת ביקוש גמישה‬
– ‫גמישות יחידתית‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫מונופול‬
‫‪MONOPOLY‬‬
‫הביקוש העומדת בפני‬
‫עקומת‬
‫המונופול‬
‫הביקוש העומדת בפני היצרן‬
‫עקומת‬
‫התחרותי‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪S‬‬
‫‪MR = P‬‬
‫‪d‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪500 1000‬‬
‫‪P‬‬
‫‪500‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫' ‪MR=TR'= PD(Q)•Q‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Slide 42‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫תפוקה אופטימלית של‬
‫קביעת‬
‫המונופול‬
‫‪MR = MC‬‬
‫‪P‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪AVC‬‬
‫המשקל של ענף‬
‫שווי‬
‫מונופוליסטי‬
‫‪P‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪P* = 35‬‬
‫‪E‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Slide 43‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫המונופוליסטית הפירמה‬
‫גובה הרווח של‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪A‬‬
‫*‪P‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ATC‬‬
‫*‪P‬‬
‫‪B‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫*‪Q‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪MR‬‬
‫למונופול רווח נורמלי‬
‫בלבד‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫*‪Q‬‬
‫למונופול רווח מעל‬
‫הנורמלי‬
‫‪Slide 44‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫ממשלה בשוק‬
‫התערבותחופשי‬
‫בסכום קבוע ליחידת‬
‫מס‬
‫המוצר‬
‫‪P‬‬
‫‪PD = PS + tax‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪t‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫היצרן)שווי המשקל בשוק עקב הטלת מס (בעיני‬
‫שינוי‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫שווי המשקל בשוק עקב הטלת מס (בעיני‬
‫שינוי‬
‫הצרכן)‬
‫‪Slide 45‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫‪t‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫מס לפי ערך ‪Proportional‬‬
‫‪Tax‬‬
‫‪t = PS‬‬
‫)‪PD = PS + tax = PS + PS = PS(1+‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪t‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫היצרן)שווי המשקל בשוק עקב הטלת מס יחסי(בעיני‬
‫שינוי‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫שווי המשקל בשוק עקב הטלת מס יחסי(בעיני‬
‫שינוי‬
‫הצרכן)‬
‫‪Slide 46‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫‪t‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫השפעת המס על שווי המשקל בשוק בהתאם לגמישות‬
‫הביקוש‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪PD‬‬
‫‪D‬‬
‫‪t‬‬
‫‪H‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪PS‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪PS2‬‬
‫‪PS1‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪PD‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪PS‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 47‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫‪t‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
Ort Braude College
‫השפעת המס על שווי המשקל בשוק בהתאם לגמישות‬
‫ההיצע‬
P
P
S2
P1
E1
PD
H
t
E0
PS
t
F
P2
S0
S1
P0
t
S1
E
PS1
Q
Q1
Q0
PS2
t
D0
D1
Q1
Q2
Q0
S0
P
Q
PD
t
PS
Q0
Dr. Natalia Zaitsev
Slide 48
Q
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫סובסידיה בסכום קבוע ליחידת‬
‫המוצר‬
‫‪PS = PD + Sb‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q0‬‬
‫שווי המשקל בשוק עקב הענקת סובסידיה (בעיני‬
‫שינוי‬
‫הצרכן)‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q0‬‬
‫היצרן)שווי המשקל בשוק עקב הענקת סובסידיה (בעיני‬
‫שינוי‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 49‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫‪Sb‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫השפעת הסובסידיה על שווי המשקל‬
‫בשוק‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪PS2‬‬
‫‪PS1‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪H‬‬
‫‪PS2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪Sb PS1‬‬
‫‪Q0 Q1‬‬
‫בהתאם לגמישות‬
‫הביקוש‬
‫‪Q0‬‬
‫בהתאם לגמישות‬
‫ההיצע‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 50‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫מחיר‬
‫מינימום‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪b‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪d‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪c‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫מכסות ייצור כאמצעי לשמירה על מחיר‬
‫קביעת‬
‫המינימום‬
‫‪S2‬‬
‫‪W2‬‬
‫‪E2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫רכישה ממשלתית כאמצעי לשמירה על מחיר‬
‫קביעת‬
‫המינימום‬
‫שכר מינימום‬
‫‪W1‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪W*2‬‬
‫‪W‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q*2‬‬
‫‪Slide 51‬‬
‫‪W*1‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪Q*1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫‪c‬‬
‫‪S0‬‬
‫מחיר‬
‫מקסימום‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪d‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪P‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫מכסות צריכה כאמצעי לשמירה על מחיר‬
‫קביעת‬
‫המקסימום‬
‫‪b‬‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫ממשלתית כאמצעי לשמירה על מחיר‬
‫מכירה‬
‫המקסימום‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫סובסידיה ליצרנים‬
‫מתן‬
‫כאמצעי‬
‫‪P‬‬
‫‪E1‬‬
‫לשמירה על מחיר המקסימום‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Slide 52‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫מדיניות סחר‪-‬חוץ ‪ -‬יבוא‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪S‬‬
‫^‬
‫‪S‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪c‬‬
‫‪E2‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪P+2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S‬‬
‫‪P‬‬
‫‪d‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪b‬‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫יבוא חופשי‬
‫‪a‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q4 Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪Q1‬‬
‫מקומיעל יבוא מול סובסידיה לייצור‬
‫מכס‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 53‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫מדיניות סחר‪-‬חוץ ‪ -‬יצוא‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪S0‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪S0‬‬
‫^‬
‫‪D‬‬
‫‪E2‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪E1‬‬
‫‪D‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪b‬‬
‫‪P‬‬
‫‪b‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪P+2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪E3‬‬
‫‪D0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫יצוא חופשי‬
‫‪D0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q4‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪Q3‬‬
‫פרמיה ליצוא מול סובסידיה לייצור‬
‫מתן‬
‫מקומי‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 54‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫השוק לגורמי ייצור‬
‫‪MPA‬‬
‫משק ללא‬
‫כסף‬
‫מס'‬
‫עובדים‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫‪1-5‬‬
‫‪6-10‬‬
‫‪11-15‬‬
‫‪16-20‬‬
‫‪ 20‬ק"ג‬
‫‪ 18‬ק"ג‬
‫‪ 16‬ק"ג‬
‫‪ 14‬ק"‪,‬ג‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪WA = MPA‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫הביקוש לגורם הייצור‬
‫עקומת‬
‫מתקבלת‬
‫‪MPA‬‬
‫מעקומת התפוקה השולית שלו‬
‫אנכייםחיבור המדרגות בקווים‬
‫לאחר‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫משק עם כסף‪:‬‬
‫היצרן יעסיק עובד נוסף כל עוד התשלום‬
‫הייצור קטן ‪ /‬שווה לערך התפוקה‬
‫לגורם‬
‫השולית‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫‪VMPA = PxMPA  WA‬‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Slide 55‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫השוק לגורמי ייצור‬
‫כספיים הביקוש לגורם ייצור במונחים‬
‫עקומת‬
‫עקומת היצע של עובד יחיד לשירותי‬
‫עבודה‬
‫‪VMPA‬‬
‫שכר‬
‫עבודה‬
‫לשעה‬
‫‪W0A‬‬
‫‪W1‬‬
‫‪VMPA = PxMPA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪W0‬‬
‫‪A0‬‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫ד"ר נטליה זייצב‬
‫‪Slide 56‬‬
‫‪Dr. Natalia Zaitsev‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‬
‫‪Ort Braude College‬‬
‫שוק העבודה‬
‫היצע העבודה‬
‫הביקוש לעובדים‬
‫‪W/P‬‬
‫‪W‬‬
‫)‪S(W/P‬‬
‫‪W‬‬
‫)‪S(W‬‬
‫שכר‬
‫שכר‬
‫נומינלי‬
‫נומינלי‬
‫שכר‬
‫ריאלי‬
‫‪P1MPL‬‬
‫‪P0MPL‬‬
‫שעות עבודה ‪L‬‬
‫שעות עבודה ‪L‬‬
‫שעות עבודה ‪L‬‬
‫‪W/P‬‬
‫שיווי משקל בשוק העבודה‬
‫‪W‬‬
‫שכר‬
‫שכר‬
‫נומינלי‬
‫ריאלי‬
‫)‪S(W‬‬
‫‪MPL‬‬
‫‪W0‬‬
‫‪VMPL‬‬
‫שעות עבודה ‪L‬‬
‫שעות עבודה ‪L‬‬
‫‪Slide 57‬‬
‫‪L0‬‬