Transcript lnotes6.ppt

‫כוח ותנועה ‪II‬‬
‫חתולים הם חיות בית‪ .‬כאשר חתול‬
‫נופל מחלון מידת פציעתו תלויה‬
‫בגובה החלון‪ .‬ככל שהחלון גבוה‬
‫יותר‪ ,‬פציעתו קלה יותר‪ .‬על חתול‬
‫שנפל מגובה של ‪ 32‬קומות ויצא‬
‫עם ידוע פציעה קלה‪.‬‬
‫כיצד יתכן שפציעת החתול קלה יותר ככל שגובה נפילתו גבוה יותר?‬
‫חיכוך הוא חלק מהויות חיי היום יום‪ .‬אם לא נתגבר עליו שום דבר לא יזוז‪.‬‬
‫מעריכים כי ‪ 20%‬מצריכת הדלק במכוניות דרוש להתגבר על תופעות‬
‫החיכוך‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ללא חיכוך‪ ,‬המכונית לא תיסע והמכנסים יפלו‪ .‬לא נוכל לכתוב‬
‫בעיפרון והמסמרים והברגים לא יחזיקו שום דבר‪.‬‬
‫נדון בשלושה מקרים‬
‫‪ .1‬נדחוף גוף על משטח‪ .‬הגוף יאט ולאחר מכן ייעצר‪ .‬כלומר יש לו תאוצה‬
‫במקביל למשטח ובניגוד לכוון המהירות‪ .‬לפי חוק ‪ II‬של ניוטון פועל על‬
‫הגוף כוח שזה כיוונו‪ .‬כוח זה הוא כוח החיכוך‪.‬‬
‫‪ .2‬נדחוף גוף על משטח כך שינוע במהירות קבועה‪ .‬האם זהו הכוח היחיד?‬
‫לפי חוק ‪ II‬של ניוטון אם זה הכוח היחיד הוא יאיץ את הגוף‪ .‬מסקנה‪ :‬קיים‬
‫כוח נוסף‪ ,‬בניגוד לכוח החיצוני שאתה מפעיל‪ ,‬שמאזן את הכוח החיצוני‪.‬‬
‫‪ .3‬נדחוף ארגז כבד‪ .‬הוא איננו זז‪ .‬מחוק ‪ II‬של ניוטון נובע שיש כוח המתנגד‬
‫לכוח הדוחף ומאזן אותו‪ .‬זה כוח החיכוך‪ .‬אם תגדיל את הכוח שאתה מפעיל‬
‫עדיין לא תוכל להזיז את הארגז‪ .‬כוח החיכוך גדל באותה מידה‪ .‬רק‬
‫כשתגדיל את הכוח הדוחף מעבר למינימום מסוים הארגז יתחיל לנוע‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪fs‬‬
‫‪W‬‬
‫‪N‬‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫גוף מונח במנוחה על פני כעת פועל על הגוף‬
‫משטח‪ .‬הכוחות היחידים כוח חיצוני ‪.F‬‬
‫הפועלים עליו הם‬
‫משקלו והכוח הנורמלי‪.‬‬
‫מיד מופיע כוח חיכוך‬
‫סטטי ‪ fs‬ומאזן את‬
‫הכוח החיצוני ‪F‬‬
‫‪fs‬‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫הגדלה נוספת של הכוח‬
‫‪ F‬גורמת להגדלת ‪.fs‬‬
‫הגוף עדין לא זז‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪fk‬‬
‫‪N‬‬
‫‪a‬‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫הגדלה נוספת של הכוח ‪ .F‬כוח החיכוך‬
‫‪ fs‬אינו מספיק לאזן את הכוח החיצוני‬
‫והגוף מתחיל להחליק ‪.‬כוח החיכוך‬
‫הסטטי ‪ fs‬הופך להיות כוח החיכוך‬
‫הקינטי ‪fk‬‬
‫כוח החיכוך הקינטי הוא‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬יותר קטן מכוח החיכוך‬
‫הסטטי המקסימלי‪.‬‬
‫‪fk‬‬
‫‪a‬‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫הגדלה נוספת של ‪ F‬תגדיל את‬
‫התאוצה ‪ a‬ללא שינוי בכוח‬
‫החיכוך‪.‬‬
‫כוח החיכוך הוא סכום הכוחות בין האטומים על פני המשטחים הנמצאים‬
‫במגע‪ .‬אם שני משטחים מלוטשים יוצרים מגע כאשר הם נמצאים במערכת‬
‫ואקום (כדי לשמור על ניקיון המשטחים) אי אפשר יהיה להחליק אותם‬
‫אחד על השני‪.‬‬
‫הסיבה היא מספר רב של אטומים על משטח אחד יוצרים מגע עם‬
‫האטומים על המשטח השני ושני המשטחים מולחמים בהלחמה קרה אחד‬
‫לשני‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬במשטחים בלתי‬
‫מלוטשים‪ ,‬רק חלק קטן של‬
‫האטומים יוצרים מגע‪ .‬רק ‪10 -4‬‬
‫מסך כל האטומים יוצרים מגע‪.‬‬
‫כאשר לוחצים את שני המשטחים אחד לשני‪ ,‬נוצרת הלחמה קרה וצריך‬
‫כוח רב להחליק משטח אחד על השני‪.‬‬
‫תכונות כוח החיכוך‬
‫בניסויי חיכוך גוף לוחץ על משטח בלתי משומן‪ ,‬וכוח ‪ F‬מנסה לדחוף את‬
‫הגוף‪ .‬לכוח החיכוך יש את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הגוף במנוחה‪ ,‬כוח החיכוך הסטטי ‪ fs‬ורכיב הכוח ‪ F‬המקביל למשטח‬
‫מאזנים אחד את השני‪ .‬כלומר ‪ fs‬אנטי מקביל לרכיב של ‪F‬‬
‫‪ .2‬ל‪ fs -‬יש ערך מקסימלי של ‪ . fs,max‬ערכו ניתן ע"י‬
‫‪fs,max = µsN‬‬
‫כאשר ‪ μs‬הוא מקדם החיכוך הסטטי ו – ‪ N‬הוא גודל הכוח הנורמלי‬
‫שהמשטח מפעיל על הגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הגוף בתנועה‪ ,‬כוח החיכוך ניתן ע"י‬
‫‪fs = µkN‬‬
‫כאשר ‪ µk‬הוא מקדם החיכוך הקינטי‪.‬‬
‫כוח החיכוך תלוי בכוח המגע בין המשטחים ולא בשטח המגע!‬
‫דוגמה‬
‫מטבע מונח על ספר שהוטה בזוית ‪.‬‬
‫בניסוי נמצא שכאשר ‪ ‬הוגדלה ל ‪-‬‬
‫‪ 13°‬הוא החל להחליק‪ .‬מהו מקדם‬
‫החיכוך הסטטי בין המטבע לספר‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪fs = fs,max = sN‬‬
‫‪s = fs / N‬‬
‫‪x‬‬
‫‪N‬‬
‫‪fs‬‬
‫‪‬‬
‫‪fs + N + mg = 0‬‬
‫‪fs – mg sin  = 0‬‬
‫‪N – mg cos  =0‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪fs / N = tan ‬‬
‫‪s = 0.23‬‬
‫כוחות גרר )‪ (drag forces‬ומהירות סופית‬
‫כל גוף הנע בתוך נוזל או גז מתנגש עם מולקולות הנוזל (גז) הנמצאות‬
‫בתנועה מתמדת‪.‬‬
‫נניח שהגוף הוא גוף קהה (כדור) ולא חד (כידון) ומהירותו היחסית ביחס‬
‫לנוזל (גז) היא גבוהה מספיק כך שנוצרות מערבולות מאחורי הגוף‪.‬‬
‫במקרה זה פועל על הגוף כוח עוצר ‪ D‬הניתן ע"י‬
‫‪D = ½ C  A v2‬‬
‫‪D = ½ C  A v2‬‬
‫כאשר‬
‫‪ - ‬צפיפות הנוזל (גז)‬
‫‪ - A‬שטח חתך הרוחב של הגוף‬
‫‪ - v‬מהירות הגוף‬
‫‪ -C‬מקדם הגרר‪ .‬מקבל ערכים בין ‪ 0.4‬עד ‪ .1.0‬לא תמיד הוא קבוע אלא‬
‫תלוי במידת מה במהירות‪ .‬אם המהירות לא משתנה בהרבה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫אותו כקבוע‪.‬‬
‫לפי חוק שני של ניוטון‬
‫‪D – mg = ma‬‬
‫‪ a‬תלוי ב – ‪ .D‬בתחילה המהירות קטנה ולכן ‪ D‬קטן‪ .‬התאוצה היא ‪.g‬‬
‫המהירות גדלה ולכן כוח הגרר גדל והתאוצה קטנה‪ .‬המהירות ממשיכה‬
‫לגדול עד אשר הגוף מגיע למהירות שבה כוח הגרר מאזן את הכוח‬
‫הגרביטציוני‪ .‬זוהי המהירות הסופנית‪.‬‬
‫‪½CAvt2 – mg = 0‬‬
‫½)‪vt = (2mg/CA‬‬
‫גוף‬
‫)‪vt(m/s‬‬
‫‪ 95%‬מהמרחק*‬
‫כדור ברזל‬
‫‪145‬‬
‫‪2500‬‬
‫צניחה חופשית ‪60‬‬
‫‪430‬‬
‫‪42‬‬
‫‪210‬‬
‫בייסבול‬
‫כדור טניס‬
‫כדורסל‬
‫‪31‬‬
‫‪20‬‬
‫‪115‬‬
‫‪47‬‬
‫‪10‬‬
‫כדור פינגפונג ‪9‬‬
‫טיפת גשם‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫צנחן‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫* המרחק שהגוף צריך ליפול ממנוחה עד שהוא מגיע ל ‪ 95%‬ממהירותו‬
‫הסופנית‪.‬‬
‫הקטנת או הגדלת כוח הגרר נעשה ע"י הגדלת או הקטנת חתך הרוחב ‪.A‬‬
‫מחליק סקי יוצר מגופו צורת ביצה‬
‫כדי להקטין את ‪ A‬וכתוצאה מכך‬
‫להקטין את ‪ D‬ולהגדיל את‬
‫מהירותו‪.‬‬
‫צנחן בנפילה חופשית מגדיל את‬
‫חתך הרוחב של גופו כדי להגדיל‬
‫את כוח הגרר ולהקטין את מהירות‬
‫נפילתו‪.‬‬
‫לפי נוסחת כוח הגרר‪ ,‬חתול צריך ליפול ‪ 6‬קומות לפני שיגיע למהירות‬
‫הסופנית‪.‬‬
‫הגוף הוא מד תאוצה טבעי ולא מד מהירות טבעי‪ .‬כאשר החתול מרגיש‬
‫את התאוצה‪ ,‬הוא מכווץ את רגליו מתחת לגופו ראשו נדחף פנימה וגבו‬
‫מתעקל‪ .‬כל זה גורם להקטנת ‪ ,A‬ולכן להגדלת ‪.vt‬‬
‫כאשר החתול מגיע למהירות הסופנית‪ ,‬הוא נרגע פורש את רגליו ומבליט‬
‫את ראשו‪ .‬כל זה גורם להגדלת ‪ A‬ולכן גם להגדלת ‪ ,D‬ולהקטנת המהירות‬
‫הסופנית‪ .‬לכן פציעת החתול הוא פחות רצינית אם הוא נופל מגובה יותר‬
‫גבוה‪.‬‬
‫החתול מגיע למהירות סופנית של ‪ 97‬קמ"ש ופורש את רגליו ומכפיל את‬
‫‪ .A‬מהי מהירותו הסופנית החדשה?‬
‫‪vtf / vti = (2mg/CAf╱2mg/ CAi)½ = (Ai/2Ai) ½ = 0.7‬‬
‫‪vtf = 0.7vti = 68 km/h‬‬
‫טיפת גשם‪ ,‬שרדיוסה ‪ 1.5‬מ"מ נופלת מענן הנמצא בגובה של ‪ 1200‬מטר‪.‬‬
‫מקדם הגרר הוא ‪ .0.60‬חשב את מהירותה הסופנית בהנחה שהטיפה היא‬
‫כדורית וצפיפותה ‪ l‬היא ‪ 1000‬ק"ג למטר מעוקב וצפיפות האוויר ‪ a‬היא‬
‫‪ 1.2‬ק"ג למטר מעוקב‪.‬‬
‫‪A = R2‬‬
‫‪m = l V = l (4/3)R3‬‬
‫‪vt = (2mg/ CaA)½ = (8R3l g / 3CaR2)½ = 7.4 m/s‬‬
‫מה הייתה מהירות הטיפה אם לא היה כוח גרר?‬
‫‪v = (2gh) ½ = 2 • 9.8 • 1200 = 153 m/s‬‬
‫חיכוך ותנועה מעגלית‬
‫כאשר אתה במכונית שנוסעת בסיבוב שמאלה אתה‪ ,‬במושב ליד הנהג‪,‬‬
‫מרגיש שאתה נזרק ימינה‪.‬‬
‫אם אתה בספינת חלל שחגה סביב כדור הארץ אתה מרגיש שאתה מרחף‬
‫(חסר משקל)‪.‬‬
‫מה ההבדל בין המקרים?‬
‫במקרה המכונית‪ ,‬החיכוך בין הצמיגים לכביש מספק את התאוצה‬
‫הצנטריפטלית הדרושה לתנועה המעגלית‪ .‬כדי שגם אתה תהיה בתנועה‬
‫מעגלית‪ ,‬גם עליך חייב לפעול כוח צנטריפטלי‪ .‬החיכוך עם המושב אינו‬
‫מספיק ואתה ניזרק החוצה‪ .‬זהו הכוח הצנטריפוגלי‪ .‬כאשר לחץ הדלת על‬
‫גופך מספק את התאוצה הצנטריפטלית אתה ממשיך לנוע עם המכונית‬
‫במקרה ספינת החלל‪ ,‬עליך ועל הספינה פועל כוח המשיכה של כדור הארץ‪,‬‬
‫והא מספק את התאוצה הצנטריפטלית כלפי המרכז‪ ,‬הגורם לשניכם לנוע‬
‫בתנועה מעגלית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1901‬לוליין קרקס רכב על אופניו‬
‫במסלול אנכי שרדיוס ‪ 2.7‬מטר‪ .‬מהי‬
‫מהירותו בקצה העליון כדי שיישאר במגע‬
‫עם המסלול‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫בקצה העליון‬
‫‪N‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪N‬‬
‫‪-N - mg = - ma‬‬
‫‪-N – mg = - mv2/R‬‬
‫לאבד מגע פירושו שאין כוח נורמלי בין המסלול והאופנים‪.‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪v = ( Rg) ½ = 5.1 m/s‬‬
‫משוואות התנועה ופתרונן‬
‫‪F  ma‬‬
‫לפי חוק ‪ II‬של ניוטון‬
‫‪dv‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪Fm‬‬
‫‪m 2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪2‬‬
‫אם פועל על גוף כוח‪ ,‬ותלותו בזמן ידועה ניתן לחשב את מהירות הגוף‬
‫ומיקומו בכל רגע נתון‪ .‬המיכניקה הופכת לבעיה מתימטית של פתרון‬
‫משוואת התנועה‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬כוח קבוע ‪F‬‬
‫‪dv F‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt m‬‬
F
F
v   dt  t  v 0
m
m
1F 2
r   vdt 
t  v 0t  r 0
2m
F  bv
dv
m
  bv
dt
‫ כוח מעכב הפרופורציוני למהירות‬.2
.‫בממד אחד‬
dv
b
  dt
v
m
v
b
ln(
)  t
v0
m
v
t
dv
b
v v   m 0 dt
0
v  v 0e
b
 t
m
F  mg  bv
‫ נפילה חופשית עם התנגדות‬.3
‫אוויר‬
dv
m
 mg  bv
dt
dv
 dt
b
g v
m
t
dv
  dt ‫נניח ששחררנו את הגוף‬
0
b
0
g v
‫ממנוחה‬
m
v
m
b
 ln( g  v )  t
b
m 0
v
‫‪b‬‬
‫‪ t‬‬
‫‪mg‬‬
‫) ‪v  ( 1 e m‬‬
‫‪b‬‬
‫המהירות הסופית (‪ )t  ‬תהיה ‪ .v = mg / b‬זהו מצב שבו כוח‬
‫הגרביטציה שווה לכוח החיכוך‪.‬‬
‫הכוח הפועל על מטען חשמלי ‪ q‬הנע תחת‬
‫השפעת שדה חשמלי ‪ E‬ושדה מגנטי ‪B‬‬
‫משוואת התנועה של חלקיק הנע בשדה‬
‫חשמלי יהיה‬
‫‪F  qE  qv  B‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪F  ma  m‬‬
‫‪ qE‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ .4‬שדה חשמלי קבוע‬
‫‪qE‬‬
‫‪v( t ) ‬‬
‫‪t  v0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪qE 2‬‬
‫‪(r t ) ‬‬
‫‪t  v 0t  r 0‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪ .5‬שדה החשמלי משתנה בזמן‬
‫‪E  E x ˆi  E 0x sin t ˆi‬‬
‫‪d2 x q 0‬‬
‫‪ E x sin t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪m‬‬
‫אנחנו מחפשים פונקציה )‪ x(t‬שהנגזרת השנייה שלה פרופורציונית ל‪.sin -‬‬
‫זוהי פונקצית ‪ .sin‬אבל יש אפשרות שהפונקציה תכלול איבר ליניארי‪v0t ,‬‬
‫וגם אבר קבוע‪.‬‬
‫הצורה הכללית של‬
‫הפתרון תהיה‬
‫‪x( t )  x 1 sin t  v 0 t  x 0‬‬
‫הקבוע ‪ x1‬נקבע ע"י המשוואה‪ .‬הקבועים ‪ v0‬ו‪ x0 -‬נקבעים ע"י תנאי‬
‫ההתחלה‪.‬‬
‫גזירה כפולה והצבה במשוואה‬
‫‪qE x‬‬
‫‪  x sin t ‬‬
‫‪sin t‬‬
‫נותנת‬
‫‪m‬‬
‫‪o‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪x1  ‬‬
‫‪m 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪x( t )  ‬‬
‫‪sin t  v 0 t  x 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪v (x t )  ‬‬
‫‪cos t  v 0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫אם החלקיק נמצא במנוחה בתחילת‬
‫התנועה ‪vx(0) = 0‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪v0 ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ v0‬איננה המהירות ההתחלתית! המהירות ההתחלתית היא )‪vx(0‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪a‬‬
‫‪sin t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫התאוצה‬
‫‪qE x‬‬
‫‪v (x t ) ‬‬
‫) ‪( 1  cos t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫אם החלקיק נמצא בראשית בתחילת‬
‫התנועה ‪x0 = 0‬‬
‫‪qE x‬‬
‫‪x( t ) ‬‬
‫) ‪( t  sin t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫מסלול התנועה של החלקיק היא סינוסואידה מורכבת על קו ליניארי העובר‬
‫דרך הראשית‪.‬‬
‫תנועה בשדה מגנטי‬
dr
m 2  qv  B
dt
2
B  Bkˆ
[ v  B] x  v yB
dv x q
 v yB
dt
m
[ v  B] y   v x B
‫ בכיוון‬B ‫נבחר את‬
.z ‫ציר‬
[ v  B] z  0
dv z
dv y
q
0
  v xB
dt
dt
m
‫משוואות‬
‫התנועה‬
.‫המהירות לאורך השדה המגנטי אינה משתנה‬
K  mv  mv  v
1
2
2
1
2
‫‪dK‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪q‬‬
‫‪ mv ‬‬
‫‪ mv ( v  B )  qv  v  B  0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ v x B‬מאונך ל‪ ,v -‬ולכן המכפלה הסקלרית עם ‪ v‬מתאפסת‪.‬‬
‫האנרגיה הקינטית קבועה‪ .‬כלומר הכוח המגנטי אינו משנה את הגודל של‬
‫המהירות‪.‬‬
‫פתרון משוואות התנועה נעשה ע"י ניחוש‪ .‬אנחנו מחפשים שתי פונקציות‬
‫שנגזרת של אחת מהן פרופורציונית לשנייה (עד כדי סימן)‪.‬‬
‫‪v(x t )  v1 sin t v( t )  v cos t v( t )  const‬‬
‫‪z‬‬
‫זוהי תנועה מעגלית במישור ‪.xy‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫גזירה והצבה במשוואות‬
‫התנועה‬
‫‪qB‬‬
‫‪v 1 cos t ‬‬
‫‪v 1 cos t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪qB‬‬
‫זוהי התדירות המעגלית של הסיבוב של‬
‫המשוואה מתקיימת אם‬
‫‪‬‬
‫המטען במישור ‪.xy‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v1 v1‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪x  x 0   cos t y  y 0  sin t z  z 0  v z t‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫משוואת המסלול תהיה‬
‫‪v1 2‬‬
‫) (‪( y  y 0 ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫זוהי משוואת מעגל שמרכזו ב‪(x0 + v1/ω, y0) -‬‬
‫ורדיוסו‬
‫‪v 1 mv1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪‬‬
‫‪ qB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v1‬‬
‫]) ‪[ x ( x 0 ‬‬
‫‪‬‬