Transcript lec11.ppt

‫סיבוב‬
‫בג'ודו‪ ,‬מתחרה חלש שמבין פיסיקה יכול לנצח מתחרה חזק יותר‪.‬‬
‫עובדה זו מודגמת בהטלה בסיסית שבה המתחרה מסובב את יריבו‬
‫סביב הירך ומטילו למזרן‪ .‬ללא ידיעת פיסיקה ההטלה דורשת הרבה‬
‫כוח ונכשלת לעיתים קרובות‪.‬‬
‫מהו היתרון שמציעה‬
‫הפיסיקה?‬
‫כל תנועה של גוץ מוצק היא שילוב של שתי תנועות‪ ,‬סיבוב והזזה‪.‬‬
‫הזזה היא תנועה בקו ישר‪.‬‬
‫סיבוב הוא תנועה מחזורית דוגמת‬
‫התנועה של מחוגי שעון‪.‬‬
‫המשתנים הסיבוביים‬
‫נטפל בסיבוב של גוף קשיח‪ ,‬גוף שכל חלקיו מסתובבים יחד באותו‬
‫קצב והוא שומר על צורתו‪ .‬הסיבוב נעשה סביב ציר קבוע שאיננו זז‪.‬‬
‫השמש אינה דוגמה של גוץ קשיח כיון שהשמש היא כדור של גזים‬
‫וחלקי הכדור אינם נעים יחד‪.‬‬
‫סיבוב של ביצה קשה נופל במסגרת סיבוב הגוף הקשיח‪ .‬סיבוב ביצה‬
‫רכה אינו כלול‪ .‬מדוע?‬
‫‪z‬‬
‫ציר סיבוב‬
‫נתון גוף הסובב סביב ציר סיבוב‪:‬‬
‫בגוף יש קו ייחוס‪ ,‬המסתובב יחד עם‬
‫הגוף‪.‬‬
‫קו ייחוס‬
‫‪y‬‬
‫קו הייחוס מאונך לציר הסיבוב‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫המיקום הזוויתי ‪ ‬של קו הייחוס היא הזווית‬
‫שבין רכיב קו הייחוס על מישור ה‪ xy-‬לבין‬
‫ציר ה‪.x-‬‬
‫קו ייחוס‬
‫‪s‬‬
‫‪x‬‬
‫‪s‬‬
‫‪θ ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪y‬‬
‫ההעתק הזוויתי ניתן ע"י‬
‫‪Δθ  θ 2  θ1‬‬
‫‪t2‬‬
‫‪ t1‬‬
‫‪2‬‬
‫קו ייחוס‬
‫‪x‬‬
‫המהירות הזוויתית הממוצעת‪:‬‬
‫‪θ 2  θ1 Δθ‬‬
‫‪ω avg ‬‬
‫‪‬‬
‫‪t 2  t1‬‬
‫‪Δt‬‬
‫המהירות הרגעית‪:‬‬
‫‪Δθ dθ‬‬
‫‪ω  lim‬‬
‫‪‬‬
‫‪Δt 0 Δt‬‬
‫‪dt‬‬
‫והתאוצה הרגעית‪:‬‬
‫‪dω‬‬
‫‪α‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪1‬‬
[] = rad/sec2
[] = rad/sec
[] = rad
?‫האם סיבוב הוא וקטור‬
‫כלומר סיבוב בזווית סופית אינו וקטור!‬
‫עכשיו נקטין את זוויות הסיבוב‪ .‬בגבול‪ ,‬בסיבוב בזוויות‬
‫אינפיניטסימליות ‪ ,d1 ,d2‬נקבל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪d θ1  d θ 2  d θ 2  d θ1‬‬
‫זאת אומרת שהמהירות הזוויתית ‪‬‬
‫‪ = d / dt‬היא וקטור! וגם תאוצה‬
‫זוויתית היא וקטור‪.‬‬
‫סיבוב נגד כיוון השעון מגדר כחיובי‪.‬‬
‫סיבוב בתאוצה זוויתית קבועה‬
‫הקינמטיקה של תנועה זוויתית ותנועה קווית‪:‬‬
‫‪  0 +t‬‬
‫‪    t  ½t2‬‬
‫) ‪2  02 + 2  (  ‬‬
‫‪v = v0 + at‬‬
‫‪x – x0 = v0t +½at2‬‬
‫)‪v2 = v02 + 2a(x – x0‬‬
‫המשוואות של תנועת הסיבוב‪ ,‬לגוף הנע בתאוצה זוויתית קבועה‪,‬‬
‫זהות למשוואות של תנועה קווית (לאחר החלפה מתאימה של‬
‫המשתנים)‪.‬‬
‫כל נקודה‪ ,‬הנמצאת במרחק אנכי ‪ r‬מציר הסיבוב‪ ,‬נעה בקשת שאורכה ‪s=r‬‬
‫‪ ‬כאשר קו הייחוס מתווה זווית ‪.‬‬
‫‪s  rθ‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪dθ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪v  ωr‬‬
‫זמן המחזור‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪T ‬‬
‫‪ω‬‬
‫התדירות‪:‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ν‬‬
‫‪‬‬
‫‪2π T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪x‬‬
‫תאוצה משיקית‪:‬‬
‫‪dv dω‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫תאוצה רדיאלית (צנטריפיטלית)‪:‬‬
‫‪a T  αr‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪ar ‬‬
‫‪ ω2 r‬‬
‫‪r‬‬
‫תאוצה צנטריפיטלית היא תנאי הכרחי לתנועה סיבובית‪ .‬תאוצה‬
‫משיקית יש רק אם המהירות הזוויתי משתנה‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬צנטריפוגה (עם ‪15 m‬‬
‫= ‪ )r‬לאימון אסטרונאוטים כדי‬
‫שיתרגלו לתאוצות גבוהות‪.‬‬
‫‪ .1‬מהי המהירות הזוויתית הקבועה של הסיבוב כדי‬
‫שהאסטרונאוטים ירגישו תאוצה של ‪?11g‬‬
‫התאוצה המשיקית היא אפס‪ .‬התאוצה הרדיאלית צריכה להיות‬
‫‪.11g‬‬
‫‪ar‬‬
‫‪11  9.8‬‬
‫‪rad‬‬
‫‪rev‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2.68‬‬
‫‪ 26‬‬
‫‪r‬‬
‫‪15‬‬
‫‪s‬‬
‫‪min‬‬
‫‪ .2‬מהי התאוצה המשיקית של האסטרונאוטים אם הצנטריפוגה‬
‫מואצת בקצב קבוע ממנוחה למהירות הנ"ל במשך ‪ 120‬שניות?‬
‫‪ω  ω0‬‬
‫‪2.68  0‬‬
‫‪a T  αr ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪15  0.34 m/s 2  0.034 g‬‬
‫‪t‬‬
‫‪120‬‬
‫למעשה ‪ aT‬היא זניחה בהשוואה ל‪.ar-‬‬
‫אנרגיה קינטית של סיבוב‬
‫הביטוי ‪ K = mv2/2‬אינו שימושי לגוף מסתובב‪ .‬אם נתייחס למסת‬
‫הגוף כמרוכזת במרכז המסה ואם ציר הסיבוב עובר דרך מרכז המסה‬
‫הרי שביטוי זה יתאפס על עף שלגוף יש אנרגיה קינטית‪.‬‬
‫כל אלמנט של הגוף נע במהירות משיקית שונה אבל‬
‫באותה מהירות זוויתית‪ .‬מחלקים את הגוף למספר‬
‫רב של מסות קטנות ‪:m i‬‬
‫… ‪K = m1v122/+m2v22/2+ m3v32/2 +‬‬
‫‪=  mivi2/2 =  (½) mi(ri)2 = (½) 2 miri2‬‬
‫‪ I=mi ri2‬הוא מומנט ההתמד סביב ציר הסיבוב‪.‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪‬‬
‫מסה מרוכזת יותר רחוק מציר‬
‫הסיבוב‪.‬‬
‫מסה מרוכזת קרוב לציר‬
‫הסיבוב‪.‬‬
‫מומנט ההתמד של הגוף בצד שמאול גדול מזה של הגוץ בצד ימין‪,‬‬
‫אל עף שמדובר באותו גוף‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪K  Iω‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר‬
‫‪2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪r‬‬
‫או ‪I   r dm‬‬
‫‪ ii‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫דוגמה – חישוב מומנט ההתמד של דיסקה‬
‫לדיסקה רדיוס ‪ ,R‬עובי ‪ b‬ומסה ‪.M‬‬
‫‪dr‬‬
‫נחלק את הדיסקה לטבעות דקות בעלות רדיוס ‪r‬‬
‫ועובי ‪.dr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R‬‬
‫‪dm  ρdV  ρ(2πrdr)b‬‬
‫‪dI  r dm  ρ 2π r b dr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I   ρ 2π r b dr  ρ 2π b  (ρR b)  M‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫מומנטי ההתמד של גופים שונים נתונים‪:‬‬
‫משפט הצירים המקבילים‪:‬‬
‫גוף מסתובב מסביב ציר העובר דרך מרכז המסה‪ .‬מומנט‬
‫ההתמד שלו הוא ‪ .Icm‬מסת הגוץ היא ‪.M‬‬
‫משפט‪ :‬מומנט ההתמד של הגוץ‬
‫ביחס לציר מקביל במרחק ‪ d‬מציר זה‬
‫ניתן ע"י הנוסחה‬
‫‪cm‬‬
‫‪d‬‬
‫‪I = Icm + Md2‬‬
‫הוכחת משפט ההתמד‬
‫נצמיד לגוף מערכת צירים שראשיתה היא מרכז המסה שלו‪ .‬ציר‬
‫‪y‬‬
‫נוסץ הוא הקו‬
‫‪dm‬‬
‫‪ P r‬ציר סיבוב‬
‫‪y-b‬‬
‫‪ ,x=a, y=b‬העובר דרך ‪ P‬במרחק ‪ d‬מציר ‪.z‬‬
‫‪x-a‬‬
‫‪d‬‬
‫אלמנט המסה ‪ dm‬נמצא בנקודה ) ‪.( x, y‬‬
‫‪b‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  (x 2  y 2 ) dm  2a  x dm  2b  y dm   (a 2  b 2 ) dm‬‬
‫‪I  r 2dm  [(x  a) 2  (y  b)2 ]dm‬‬
‫}‬
‫}‬
‫}‬
‫}‬
‫‪ Md 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2amx cm  0‬‬
‫‪ I cm‬‬
‫‪I  I cm  Md 2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪cm‬‬
‫מומנט ההתמד של מוט שאורכו ‪ L‬ומסתו ‪ ,M‬ביחס לציר ‪A‬‬
‫למטה‪ ,‬הוא ‪ .ML2/12‬מהו מומנט ההתמד ביחס לציר ‪?B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L 2 1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I  I cm  md  mL  m( )  mL‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪L/2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L/2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Icm‬‬
‫פיתול )‪(Torque‬‬
‫ידוע לנו מחיי יום‪-‬יום שהפעלת כוח על דלת לא בהכרח תפתח את‬
‫הדלת‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ F‬הדלת‬
‫תיפתח‪.‬‬
‫הדלת לא‬
‫תיפתח‪.‬‬
‫הדלת‬
‫תיפתח‪.‬‬
‫לא‬
‫‪F‬‬
‫המסקנה‪ :‬לא די להפעיל סתם כוח‪ .‬מיקומו וכיוונו של הכוח‬
‫חשובים לא פחות מגודלו‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫בכל המקרים בהם הדלת לא נפתחת‪ ,‬קו הפעולה של הכוח עובר‬
‫דרך הציר‪.‬‬
‫מומנט הפיתול או המומנט או מומנט הכוח‪t‬‬
‫הינו‬
‫‪τ  rF‬‬
‫כשכוח ‪ F‬פועל על נקודה ‪ r‬הביחס לציר הסיבוב‪.‬‬
F
FT

‫זרוע הכוח‬
Fr
τ  rFsinφ
r
τ  r (Fsin φ)  r FT
r
τ  (r sin φ) F  r F
‫חוק ‪ II‬של ניוטון לגבי סיבוב‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫‪FT  ma T‬‬
‫‪τ  FT r  maT r‬‬
‫‪t  m(r )r  mr ‬‬
‫‪FT‬‬
‫‪Fr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a T  αr‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t  I‬‬
‫ואם פועל יותר מכוח אחד אזי‬
‫כאשר‪τ net ‬‬
‫‪Iα‬‬
‫‪ tnet‬הוא סכום המומנטים החיצוניים הפועלים על הגוף‪ .‬כוחות‬
‫פנימיים אינם תורמים ל‪.tnet-‬‬
‫דיסקה אחידה‪ ,‬שמסתה ‪ 2.5‬ק"ג ורדיוסה ‪ 25‬ס"מ‪,‬‬
‫מסתובבת על ציר אופקי קבוע‪ .‬גוש שמסתו ‪ 1.2‬ק"ג‬
‫תלוי במיתר חסר מסה המלופף סביב הדיסקה ואינו‬
‫מחליק עליה‪.‬‬
‫מצאו את תאוצת הגוש הנופל‪ ,‬את התאוצה‬
‫הזוויתית של הדיסקה ואת המתיחות שבמיתר‪.‬‬
‫על הדיסקה פועלת רק המתיחות הגורמת לסיבוב‪ .‬על‬
‫הגוש פועל גם כוח הגרביטציה‪ .‬תאוצת הגוש היא גם‬
‫התאוצה המשיקית של הדיסקה‪.‬‬
M = 2.5 kg m = 1.2 kg R = 0.25 m
:‫גוש‬
T - mg = ma
-RT = I 
a = R
:‫דיסקה‬
I = MR2/2
T = -Ma/2
‫לכן‬
a = -2mg / (2m + M) = - 4.8 m/s2
 = a/R= - 19.2 rad/s2
T = 6.0 N
‫להפיל יריב שמשקלו ‪ 80 kg‬בהטלת ירך‪ ,‬יש‬
‫למשוך את בגדו בכוח ‪ F‬עם זרוע כוח של ‪0.30‬‬
‫‪ m‬מנקודת ציר על הירך שלך‪.‬‬
‫יש לסובב אותו סביב הציר בתאוצה‬
‫זוויתית ‪ ,-6.0 rad/s2‬כלומר בכוון השעון לפי‬
‫הציור‪ .‬מומנט ההתמד של יריבך הוא ‪15‬‬
‫‪.kg.m2‬‬
‫זרוע הכוח ‪d1‬‬
‫מרכז המסה של‬
‫היריב‬
‫ציר‬
‫ההטלה‬
‫‪ .1‬מהו הכוח ‪ F‬הדרוש להטיל את היריב‪ ,‬אם מכופפים את‬
‫מרכז המסה שלו קדימה לירך לפני שמטילים אותו?‬
‫אם אין מגע בין רגליו לבין הקרקע‪ ,‬אזי‬
‫הכוחות הפועלים על היריב‪ ,‬בנוסף לכוח ‪,F‬‬
‫הם רק כוח הכובד ‪ Fg‬והכוח הנורמלי של הירך‬
‫בנקודת הציר‪.‬‬
‫זרוע הכוח ‪d1‬‬
‫מרכז המסה של‬
‫היריב‬
‫‪N‬‬
‫רק הכוח ‪ F‬יוצר מומנט מאחר ושני הכוחות‬
‫האחרים פועלים דרך הציר‪.‬‬
‫ציר‬
‫ההטלה‬
‫‪-d1F = I‬‬
‫‪F = 300N‬‬
‫הטלה נכונה‬
‫זרוע הכוח‬
‫‪d2‬של‬
‫משקל יריבך‬
‫‪ .2‬מהו הכוח ‪ F‬הדרוש אם היריב נשאר זקוף‬
‫על הקרקע?‬
‫כעת גם ל ‪ Fg -‬יש מומנט והוא מנוגד‬
‫לכוון ההטלה‪ .‬נניח שמרכז המסה שלו‬
‫נמצא ‪ 12 cm‬מאחורי הציר‪.‬‬
‫‪-d1F + d2Fg = I‬‬
‫זרוע הכוח ‪ d1‬של‬
‫ההטלה‬
‫‪F = 610N‬‬
‫הטלה לא נכונה‬
‫עבודה ואנרגיה קינטית סיבובית‬
‫‪F‬‬
‫כוח ‪ F‬מסובב גוף‪ ,‬עובד עליו ומשנה את האנרגיה‬
‫הקינטית שלו‪.‬‬
‫‪1 2 1 2‬‬
‫‪K  Iωf  Iωi  W‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ft‬‬
‫‪Fr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪dW  FT ds  FT rdθ  τ dθ‬‬
‫‪f‬‬
‫‪W   td‬‬
‫‪i‬‬
‫‪dW‬‬
‫‪dθ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ τ  τω‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫פסל מורכב מחישוק שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ ,R‬ומוט דק שמסתו ‪M‬‬
‫ואורכו ‪ ,2R‬המסודרים לפי הציור‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ .1‬מהו מומנט ההתמד של הפסל‬
‫ביחס לסיבוב סביב הציר האפור?‬
‫‪R‬‬
‫‪h=2R‬‬
‫‪R‬‬
‫מומנט ההתמד של החישוק לגבי סיבוב‬
‫סביב קוטרו הוא ‪.I =MR2/2‬‬
‫ציר סיבוב‬
‫מומנט ההתמד של המוט סביב ציר ניצב שבמרכזו הוא‬
‫‪.Icm = MR2/12‬‬
‫‪I = Icm + Mh2 = MR2/12 + M(2R)2 = (49/12)MR2‬‬
‫‪Itotal = MR2/2 + (49/12)MR2 = (55/12)MR2‬‬
‫‪.2‬הפסל הנייח מתחיל להסתובב סביב‬
‫הציר האפור‪ ,‬ומתהפך‪ .‬מהי מהירותו‬
‫הזוויתית בסוף ההיפוך?‬
‫‪R‬‬
‫‪h=2R‬‬
‫‪R‬‬
‫ציר סיבוב‬
‫‪K  U  0‬‬
‫) ‪ΔU  Mg(4R‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪Iω  ΔK  4MgR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪96g‬‬
‫‪55R‬‬
‫‪8MgR‬‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪R‬‬