התנאים לזכותינו על ארץ הקודש (ויקרא כ' כ"ב) : "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא.
Download ReportTranscript התנאים לזכותינו על ארץ הקודש (ויקרא כ' כ"ב) : "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא.
התנאים לזכותינו על ארץ הקודש (ויקרא כ' כ"ב): "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה". הרמב"ן (ויקרא י"ח כ"ה): "החמיר הכתוב בעריות ,בעבור הארץ שתטמא בהן ותקיא הנפשות העושות .והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ, אבל סוד הדבר בכתוב שאמר (דברים לב ח ט) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים וגו' כי חלק ה' עמו וגו' .והענין כי השם הנכבד ברא הכל ,ושם כח התחתונים בעליונים ,ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע כאשר נודע באצטגנינות .וזהו שנאמר (דברים ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים ,כי חלק לכולם מזלות בשמים ,וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיותם שרים עליהם ,כענין שכתוב (דניאל י יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי ,וכתיב (שם פסוק כ) והנה שר יון בא, ונקראים מלכים כדכתיב (שם פסוק יג) ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס. והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם ,אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו ,לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו ,וזהו שאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ,וכתיב (ירמיה יא ד) והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים ,לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל .והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצות להיותם לשמו ,ולכך אמר (להלן כ כב) ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ ,וכתיב (שם פסוק כד) ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים ,יאמר כי הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים ,בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלהים ונהיה מיוחדים לשמו. והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות... • והשם לו לבדו נתכנו עלילות שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ ,כי בזכותה לא מתה בחוצה לארץ ,ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות והיא היתה הנשאת באיסור האחוה .ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם בשכם ולא נגע בה בארץ כלל ,מפני הענין שהזכרנו... • והנה הזכיר הכתוב כי אנשי ארץ כנען נענשו בעבור העריות ,ורבותינו אמרו (סנהדרין נו ב) שהוזהרו עליהן מעת היצירה לאדם ולנח ,שלא ענש אלא אם כן הזהיר, אבל הכתוב לא יזכיר האזהרה אבל יאמר כי הארץ תקיא אותם כי הארץ תתעב כל התועבות האל .והנה לא אנשי ארץ כנען בלבד היו מן המוזהרים ,והפרשה הזכיר "כמעשה ארץ מצרים" שהיו גם הם עושים ככל התועבות האלה ,ולא תקיא אותם ארץ מצרים ולא שאר ארצות הגוים את גוייהם ,אבל הענין כולו למעלת הארץ וקדושתה". מסכת שבת (ל"ג:). "בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות -גלות בא לעולם ,ומגלין אותן ,ובאין אחרים ויושבין במקומן ,שנאמר (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וגו' וכתיב ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה וגו' וכתיב (ויקרא יח) ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה". במסכת שבת (סב): "דרש רבא בריה דרב עילאי :מאי דכתיב (ישעיהו ג טז) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון -שהיו מהלכות בקומה זקופה, ותלכנה נטויות גרון -שהיו מהלכות עקב בצד גודל, ומשקרות עינים -דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן, הלוך וטפוף -שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה ,וברגליהן תעכסנה ,אמר רב יצחק דבי רבי אמי :מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ,ומהלכות בשוקי ירושלים ,וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל ,בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס". "מאי פורענותיהם? כדדריש רבה בר עולא :והיה תחת בשם מק יהיה -מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים, ותחת חגורה נקפה -מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים, ותחת מעשה מקשה קרחה -מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים, ותחת פתיגיל מחגרת שק -פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק, כי תחת יפי ,אמר רבא :היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא. ושפח ה' קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא :מלמד שפרחה בהן צרעת .כתיב הכא ושפח וכתיב התם( :ויקרא יד) לשאת ולספחת. וה' פתהן יערה ,רב ושמואל ,חד אמר :שנשפכו כקיתון ,וחד אמר :שנעשו פתחיהן כיער". ובמדרש תנאים לדברים (כ"ג ט"ו): "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' מלמד שעריות מסלקות שכינה מישראל: ד"א ושב מאחריך אבל לא שמענו שיבה זו מהיא ת"ל (ע' ש"א כח טז) וה' שב מעליך ויהי עריך מה ענשו של שאול בחרב אף כאן בחרב". במדבר רבה (פרשה ז): "צו את בני ישראל :רבנן פתרין קרייה בגלות צו את בני ישראל על שעברו ישראל על המצות נתחייבו שילוח זה גלות הה"ד וישלחו מן המחנה אין וישלחו אלא לשון גלות כמה דתימא (ירמיה טו) שלח מעל פני ויצאו. מן המחנה זו א"י ששם השכינה חונה. כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש רמז להם שאם יעברו ישראל על שלש עבירות הללו עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים יתחייבו גלות. זב זו גילוי עריות שאלו ואלו מטמאין ע"י שכבת זרע... ותנינן כן גלות בא לעולם על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמיטת הארץ... ועל גילוי עריות כיצד אמר רבי ישמעאל בר' יוסי כל זמן שישראל פרוצין בעריות שכינה מסתלקת מהם שנאמר (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. ודברים הללו היו במקדש ראשון ולכך גלו וחרב בהמ"ק .דאמר רבי יוחנן בן תורתא מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שהיו בה ג' דברים עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים. במדבר רבה (פרשה ט'): "הא למדת בעשרת השבטים שלא נחתם גזר דין אלא בעון הניאוף. ומנין לשבט יהודה ובנימין שלא נחתם גזר דינם אלא על הניאוף ,שכן ירמיה צווח לפני האלהים בימי מנשה עשו ישראל רעות יותר מהם לא החרבת אותם אלא בימי הה"ד (ירמיה ד) מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו'. אמר לו הקב"ה בימי מנשה אף על פי שהכעיסו אותי היו הבנים בני אבותם עכשיו בני זמה הם הה"ד (ירמיהו ד') כי אויל עמי וגו' מה כתיב בסוף הפרשה (ירמיהו ה') 'סוסים מיוזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו' .אע"פ שעברו על המצות כולם וכפרו בהקב"ה כמה דתימא (ירמיהו ה') כחשו בה' הוא מאריך אפו ,ועל הניאוף נחתם עליהם גזר דין שכן כתיב אחריו 'העל אלה לא אפקד בם נאם ה' וגו' .אמר הקב"ה על הכל אני כובש ועל הזימה אני כועס הריני מוסרן למלכיות הה"ד אחריו 'עלו בשרותיה וגו' (משלי ה) פן ישבעו זרים כחך". סוטה (מ"ח:). "אמר רב יוסף :זמרי גברי ועני נשי -פריצותא, זמרי נשי ועני גברי -כאש בנעורת .למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא. אמר ר' יוחנן :כל השותה בארבעה מיני זמר - מביא חמש פורעניות לעולם ,שנאמר( :ישעיהו ה) :הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם ,והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו ,מה כתיב אחריו? לכן גלה עמי מבלי דעת -שגורמין גלות לעולם ,וכבודו מתי רעב -שמביאין רעב לעולם ,והמונו צחה צמא -שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה, וישח אדם וישפל איש -שגורמין שפלות לשונאו של הקב"ה ,ואין איש אלא הקדוש ב"ה ,שנאמר( :שמות טז) ה' איש מלחמה ,ועיני גבוהים תשפלנה שגורמין שפלות של ישראל ,ומהכתיב אחריו? לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה". יבמות (ס"ג): "בגוי נבל אכעיסם ...במתניתא תנא :אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק, שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום". ויקרא רבה (פרשה כ"ג): "ר' מנשיה בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר מצינו שכל מי שרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנה זוכה להקביל פני השכינה". (פרשה כ"ד): "אמר רבי יהושע בן לוי מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים? אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה ,אתה מוצא קדושה". ירושלמי (יבמות ב' ד') "אמר רבי יודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת [קדושים] ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש .שכן שונמית אומרת לאישה הנה נא ידעתי כי איש אלהי' קדוש הוא". בפסיקתא רבתי (מ"ו): "שאין לך חיבה לפני המקום מן הצניעות". במסכת שבת (ל"ג:). "בעון נבלות פה צרות רבות ,וגזירות קשות מתחדשות ,ובחורי שונאי ישראל מתים ,יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין, שנאמר על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתמיו (ואת אלמנותיו) לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה .מאי ועוד ידו נטויה? אמר רבי חנן בר רבא :הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה ,אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה .אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא :כלהמנבל את פיו -מעמיקין לו גיהנם ,שנאמר (משלי כב) שוחה עמקה פי זרות .רב נחמן בר יצחק אמר :אף שומע ושותק, שנאמר (משלי כב) זעום ה' יפל שם". במסכת ברכות (כ:). "אמר ליה רב פפא לאביי :מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ,ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא? אי משום תנויי -בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה ,ואנן קא מתנינן שיתא סדרי!וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר :הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ,ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא! ואילו רב יהודה,כי הוה שליף חד מסאניה-אתי מטרא, ואנן קא מצערינן נפשין ומצוח קא צוחינן -ולית דמשגח בן!" "אמר ליה :קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם ,אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם". "כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא ,סבר דבת ישראל היא ,קם קרעיה מינה". מאי צניעות? ברכות (סב:). "ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן ,אמר :האי צנוע באורחותיו הוה .אמר לו רב נחמן :את עיילת בהדיה לבית הכסא ,וידעת אי צנוע אי לא? דתניא :אין קורין צנוע -אלא למי שצנוע בבית הכסא". שלחן ערוך (סי' ב' ב'): "אל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני ,כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו". במדבר רבה (פרשה א): "מיכן אמרו אשה שהיא מצנעת עצמה אפי' היא ישראלית ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים". באבות: "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים". ברכות (ס"ב): "אמר לו דוד לשאול :מן התורה -בן הריגה אתה ,שהרי רודף אתה ,והתורה אמרה :בא להרגך השכם להרגו .אלא צניעות שהיתה בך - היא חסה עליך. ומאי היא -דכתיב ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו. תנא :גדר לפנים מן גדר ,ומערה לפנים ממערה. להסך -אמר רבי אלעזר :מלמד שסכך עצמו כסוכה". במדבר רבה (ד'): "וישב דוד לברך את ביתו וגו' לא הניחתו ליכנס לתוך הבית ,אלא יצאת לחוץ והיתה מקפחתו בדברים .ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו .מכאן את למד שהיה הופך אספירס ומשוייר ,שכן היא אומרת לו אשר נגלה היום .התחילה עושה מריבה כנגדו מבקשת לאכול פניו ,אמרה לו אם ראיתי כבודך מה נכבד היום מלך ישראל עכשיו הודעת שאת מלך אשר נגלה היום ,הלווי בצניעות אלא לעיני אמהות עבדיו .ואלו הן נשי ישראל שהיא קוראה אתהן אמהות. 'כהגלות נגלות אחד הריקים' אמר רבי אבא בר כהנא הריק שבריקים זה ארכיסטס שאין ריקם הימנו מכל מצוה .כך היה דוד מרקד לפני הארון ,אמרה לו:היום נגלה כבודו של בית אבא בוא וראה מה ביניך לבין בית אבא כל בית אבי היו צנועים וקדושים אמרו עליו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם הה"ד (שם) ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול וגו' מהו ויבא אל גדרות הצאן ר' אבין בשם רבי אלעזר נכנס לו לדיר הצאן גדר לפנים מגדר ,ויבא שאול להסך את רגליו עשה עצמו כסוכה עטיף עליונים וישב לבית הכסא .והיה חמי ליה משולשל ומסלק ציבחר .אמר דוד לית אריך מנגע בהא גופא צניעה .הה"ד דהוא א"ל (שמואל א כד) הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך ה' היום בידי במערה ,ואמר להרגך ותחס עליך ואחוס עליך אין כתיב כאן אלא ותחס עליך צניעותך חסה עליך .וכך אמרה לו מיכל של בית אבי היו צנועין כ"כ ואת עומד ומגלה לבושך כאחד הריקים". לדברים (כג טו): "הגיד לך אדם מה טוב :והצנע לכת ועמך אלהיך .מיכן היה ר' פנחס בן יאיר אומ' זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי רוח הקדש רוח הקדש מביא לידי תחית המתים תחית המתים מביאה לידי אליהו ז"ל". פסיקתא רבתי (מ"ה): "שאין לך חביב לפני המקום מן הצניעות, והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו' ח')". בראשית רבה (י"ח) "בדרבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן כתיב, התבונן מאין לבראתה .אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה ,לא מן העין שלא תהא סקרנית ,ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית ,ולא מן הפה שלא תהא דברנית ,ולא מן הלב שלא תהא קנתנית ,ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית ,ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית ,אלא ממקום שהוא צנוע באדם אפי' בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה ,ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה תהא אשה צנועה אשה צנועה, אעפ"כ (משלי א) ותפרעו כל עצתי ,לא בראתי אותה מן הראש ,והרי היא מיקרת ראשה שנאמר (ישעיה ג) ותלכנה נטויות גרון, ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר (שם) ומסקרות עינים ,ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל ,ולא מן הלב והרי היא קנתנית שנאמר (שם ל) ותקנא רחל באחותה ,ולא מן היד והרי היא ממשמשנית שנאמר (שם לא) ותגנוב רחל את התרפים ,ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר (שם לד) ותצא דינה". במדרש תנחומא (ו)" :מהו אסורים ידיה אלולי שכתוב בה אסורים ידיה היתה תופסת לאדם בשוק .בא וראה כשבקש הקב"ה לברוא את חוה היה מחשב מאיזה מקום לבראותה אמר אם אברא אותה מן הראש תהיה רוחה גסה .מן העין תהיה סקרנית .מן הפה תהיה פטפטנית .מן האזן תהיה צייתנית .מן הידים תהיה גונבת .מן הרגלים תהיה פדרנית. מה עשה הקב"ה בראה מן הצלע ממקום צנוע כדי שתהיה צנועה יושבת בבית שנאמר ויקח אחת מצלעותיו (בראשית ב). ואעפ"כ לא יצאו ידיהן מאלו המומין .לא בראה מן הראש שלא תהא רוחה גסה עמדו בנות ציון והיתה רוחן גסה ,שנאמר ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון וגו'(ישעיה ג') .לא בראה מן העין שלא תהא סקרנית עמדה חוה והיתה סקרנית שנאמר(בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו' .לא בראה מן הפה שלא תהא פטפטנית עמדה לאה והיתה פטפטנית שנאמר (שם ל) ותאמר לה המעט קחתך את אישי .וכן (במדבר יב) ותדבר מרים ואהרן במשה .לא בראה מן האוזן שלא תהא צייתנית ,עמדה שרה והיתה צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל .לא בראה מן היד שלא תהא גונבת -ורחל היתה גונבת שנאמר (שם לא) ותגנוב רחל את התרפים .לא בראה מן הרגל שלא תהא פדרנית עמדה לאה והיתה פדרנית שנאמר(שם ל) ותצא לאה .וכן(שם לד) ותצא דינה. א"ר יהודה בר שלום וזו שאמרנו בכשרות שבישראל ואין צריך לומר בשאר הנשים .אבל בצנועות שבעובדי אלילים מה כתיב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבי עמי". במסכת סוטה (ב:). שמזוגים לאדם אשה לפי מעשיו, ומסביר רש"י: "צנועה לצדיק ופרוצה לרשע". באליהו רבה (פרשה כו) נדרש: "הגיד לך אדם מה טוב וגו' (מיכה ו' ח') ,אל תיקרי הצנע לכת עם אלהיך אלא הצנע לכת ועמך אלהיך ,כל זמן שאתה עמו בצניעה ,הוא יהיה עמך בצניעה ,לכך נאמר הצנע לכת עם אלהיך". (דברים כג טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך במדרש תנאים לדברים (כ"ג ט"ו) למדנו: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ,מלמד שעריות מסלקות שכינה מישראל". אבן עזרא (דברים ל"א ט"ז): "והפך המקום הדבק בעריות" במסכת סנהדרין (קו ).נאמר: "הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך ,עמך לעם הזה מיבעי ליה! -אמר רבי אבא בר כהנא :כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים ,אמר להם: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא."... בירושלמי ברכות פרק א' (ה"ה) למדנו: "'לא תנאף' 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' ,א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורי דחטאה. כתיב תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקב"ה אי יהבת לי ליבך ועינך אנא ידע דאת לי". במסכת סוכה (נ"א ).מסופר על תיקון גדול שהיה בבית המקדש .מה נקרא תיקון גדול? הפרדה בין גברים לנשים! בזכריה (י"ג) נאמר: "'וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד'. אמרו :והלא דברים קל וחומר .ומה לעתיד לבא -שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם -אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם -על אחת כמה וכמה". • על איזה הספד סיפר הנביא שצריך להפריד בו בין הגברים לנשים? • "פליגי בה רבי דוסא ורבנן .חד אמר :על משיח בן יוסף שנהרג, וחד אמר :על יצר הרע שנהרג". במדבר רבה (פרשה ט')" :אמר להם משה לישראל בשעה שאתם יוצאים למלחמה הזהרו שלא יהיה בכם עון ניאוף ,שאם יש עון זמה ביניכם הקב"ה הנלחם לכם הוא ישוב מאחריכם ואתם נמסרים ביד שונאיכם הה"ד (דברים כג) כי ה' אלהיך מתהלך וגו' ,לא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך'. מהו כי ה' אלהיך אמר להם משה לישראל הוו יודעין שאין הקב"ה מייחד שמו בישראל שהוא נקרא אלהיך אלא בזמן והיה מחניך קדוש ואותה שעה הוא משרה שכינתו ביניכם והוא מציל אתכם מיד אויביכם ומוסר שונאיכם הה"ד מתהלך בקרב מחניך להצילך וגו'. ומנין שישראל נקראו קדושים בעת ששומרים עצמן מן הניאוף ומן הזמה שכן כתיב (ויקרא כ) והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלהיכם מכאן בזמן שהם קדושים הוא להם לאלוה מה כתיב אחריו (ויקרא כ') ושמרתם את חקתי ועשיתם אותם אני ה' מקדשכם אימתי הקב"ה מקדש את ישראל בזמן שהם שומרים חקיו ומה הם החקים אלו העריות". בבראשית רבה (ע): "משעה שלקה העולם בדור המבול עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה הדא אמרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה". (ויקרא יח) נאמר: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". מסירות נפש לצניעות הילקוט (שופטים ה' נ"ו): "ידה שלחה בכישור' -זו יעל ,שלא הרגתו בכלי זין ,אלא ביתד .לקיים לא יהיה כלי גבר" "אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה ,מהדברים, ומקרוב הדעת ,והוא איש נכרי ה"ז מגיד כי דברים בגו .ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו .ולצד בחי' מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן, כי מעשה צדיקים עשה בזה ,ואין הקב"ה מקפח שכר בריה .ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים ,וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשיו ,חשדו לאליעזר בדבר מכוער .אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש ,שב אפו". "אמר לו :מאי האי? -אמר ליה: רבי ,אם ללוקחה לא זכיתי ,לראותה לא אזכה? אמר לה :בתי ,קא מצערת להו לברייתא -שובי לעפריך ,ואל יכשלו ביך בני אדם". "ימות ואל תדבר עמו מאחורי הגדר". במסכת שבת (קי"ג" :):ותלך ותבא ותלקט בשדה .אמר רבי אלעזר :שהלכה ובאת ,הלכה ובאת ,עד שמצאה בני אדם המהוגנין לילך עמהם. ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת ,וכי דרכו של בעז לשאול בנערה? במתניתא תנא :דבר צניעות ראה בה ,עומדות -מעומד, נופלות -מיושב" .רות רבה (ד) פורט הדבר" :למי הנערה הזאת ולא הוה חכים לה? אלא כיון שראה אותה נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה ,כל הנשים שוחחות ומלקטות ,וזו יושבת ומלקטת. כל הנשים מסלקות כליהם ,וזו משלשלת כליה .כל הנשים משחקות עם הקוצרים ,וזו מצנעת עצמה". במדרש זוטא -רות (ב)" :התחיל הנער מספר בשבחה ובצניעות שבה ,הרי יש לה כמה ימים שהיא עמנו שלא נראית אפילו אחד מאצבעות ידיה ורגליה, כאשר כתוב למעלה ,ואין אנו יודעין אם אלמת היא אם דברנית". שבת" :תן לחכם ויחכם עוד .אמר רבי אלעזר :זו רות המואביה ושמואל הרמתי .רות -דאילו נעמי קאמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן ,ואילו בדידה כתיב :ותרד הגרן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה". מסכת סוטה (כ"ב ).למדנו: "והאמר רבי יוחנן :למדנו יראת חטא מבתולה ,וקיבול שכר מאלמנה; יראת חטא מבתולה ,דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה ,וקאמרה :רבש"ע ,בראת גן עדן ובראת גיהנם ,בראת צדיקים ובראת רשעים ,יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם". דאגדתא על אסתר" :וכיון שנתפרסו דיוגמוטאות של מלך במדינה ,היו נכללות הרבה ,ומתקבצות בכל מקום ,שנאמר ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות וגו' ,היו בנות הגוים לובשות ומתקשטות ,ונראות לשלוחי המלך ,בשביל שהיו מבקשות לינשא למלך. והיתה אסתר מטמנת עצמה ,ולא נראית לכל אדם ארבע שנים ,משנת שלש למלכו עד שנת שבע למלכותו ...עד שמצא את אסתר בשושן טמונה מפני הסריסים". במסכת קידושין (ל"ט " :):רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא ,תנן :כל העושה מצוה אחת מטיבין לו; עשה אין ,לא עשה לא ,ורמינהי :ישב ולא עבר עבירה -נותנים לו שכרכעושה מצוה! אמר ליה :התם ,כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה; כי הא דרבי חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא ,אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא ,עבדה היא מילתא ואיתסי ,ערק טשא בההוא בי בני ,דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי; למחר ,אמרו ליה רבנן :מאן נטרך? אמר להו :שני נושאי קיסר שמרוני כל הלילה ,אמרו ליה :שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו ,דתנינא :כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו ,עושין לו נס". עוד שנינו שם" :גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו -כגון רבי צדוק וחביריו .ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא ,אמר לה :חלש לי ליבאי ולא מצינא ,איכא מידי למיכל? אמרה ליה :איכא דבר טמא ,אמר לה :מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא .שגרת תנורא קא מנחא ליה ,סליק ויתיב בגויה .אמרה ליה :מאי האי? אמר לה :דעביד הא נפיל בהא ,אמרה ליה :אי ידעי כולי האי לא צערתיך. רב כהנא הוה קמזבין דיקולי ,תבעתיה ההיא מטרוניתא ,אמר לה :איזיל איקשיט נפשאי. סליק וקנפיל מאיגרא לארעא ,אתא אליהו קבליה ,אמר ליה :אטרחתן ארבע מאה פרסי! א"ל :מי גרם לי ,לאו עניותא? יהב ליה שיפא דדינרי". יומא (מ"ז" ).תנו רבנן :שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה .אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? -אמרה להם :מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי". בתקופת האינקוזיציה דנו למוות בת ששמרה מצוות .אך רצו שכלם ישמעו ויראו ,לכן החליטו לקושרה לזנב סוס ולגלגלה כך בכל רחובות העיר. מיתה כה משונה וקשה. נתנו לה הזדמנות לבקש בקשה אחרונה .מה היתה בקשתה בשעה קשה זו? סיכות. לשם מה? הנערה חברה בהן את החצאית לעורה,כדי שלא יתגלה בשרה בשעה שתגרר .זוהי מסירות נפש לצניעות. עוד מספרים ,כי במחנות ההשמדה הלך האדמו"ר מצאנז בנעלים ללא גרביים. היכן היו הגרביים? הוא ראה בת שהולכת בלי גרביים. באמצע הרחוב הסיר הרבי את גרביו ומסרן לה ,ואמר :לגבי זה נוחות בעבודה הקשה ,אך עבורך זהו חיוב. נזקי חוסר צניעות מסביר רש"י" :שלומית - שלום עליך שלום עליך.. מפטפטת בדברים ,שואלת בשלום הכל. בת דברי -דברנית היתה, מדברת עם כל אדם". עבודה זרה (י"ז ):לגבי ענשה של בתו של רבי חנינא בן תרדיון .המלכות גזרה על בתו לישב בקובה של זונות. מסביר לנו ר' יוחנן מדוע נגזר עליה בשמים כזה עונש איום? "פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי ,אמרו :כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, היא שמעה זאת והתכוונה לגרום קדוש ה' ,ולכן ":מיד דקדקה בפסיעותיה". "והיינו דאמר ר' שמעון בן לקיש ,מאי דכתיב: (תהלים מט) עון עקבי יסבני? עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה -מסובין לו ליום הדין". ברבנו בחיי לפרשת אמור (כ"ד י"א)" :ושם אמו -כל מי שנראה בו סימני עזות ופסלות ראוי לבדוק אחר אמו .כי אין ספק שנתערבה באותה טיפה תערובת פסול, או במחשבה או במעשה .וראוי היה הכתוב לומר ויצא בן אשה ישראלית ושמה שלומית בת דברי למטה דן אלא שלא רצה להזכיר שמה עד שהזכיר חטא הבן. הוא שאמר ויקב את ה' ויקלל ,ואח"כ אמר ושם אמו .לבאר שזו היתה סיבת החטא והמעל .וטעם הדבר לפי שהעובר נוצר מדם ומתגדל בבטן אמו זמן קצוב, גם אחרי הולדו וצאתו לאויר העולם יונק שדי אמו ,ולכך יתחייב שיהיה טבעו נקשר בטבע האם יותר מבטבע האב .ומעשיו דומין למעשי האם יותר ממה שדומין למעשי האב .ומזה הזכיר במלכי ישראל שמות אמותם הוא שאמר (דה"ב כ') ושם אמו עזובה בת שלחי (מלכים א' ט"ו) ושם אמו מעכה בת אבישלום .לבאר כי טבע האדם מתדמה לטבע האם ונמשך אחריו .והוא הדין אצל הטובה כי כשהאדם צדיק ובעל ענוה ואיש מדות הנה זה מופת על אמו שהיתה צנועה ובעלת מחשבה טובה .ועל כן זכתה אליו .כי הענף הטוב יעיד על מעלת השרש .וזהו שכתוב (שמות ו') ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה .הזכיר הכתוב הצדיק שנשא צדקת ,ויצאו מבניהם צדיקים .הוא שכתוב (שם ו') ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם .וכן הזכיר הכתוב (שם ו') ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל ,כי אלעזר לקח לו מבנות פוטיאל שהוא זרע יוסף הצדיק .ויצא מבניהם צדיק והוא שכתוב מיד ותלד לו את פנחס .וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שנאמר (תהלים קט"ז) אני עבדך בן אמתך". בזהר הקדוש (פרשת נשא) מזהיר ,שאשה ששערותיה מגולות גורמת עניות לביתה ,וגורמת לבניה של יתחשבו. רבינו יונה באגרת התשובה (נ"ח): שהנוהגת בחוסר צניעות, ומחטיאה אחרים ,נענשת בעונש כל אחד ואחד מהם. בשדי חמד (ח"ז קמ"ח) הביא שמקום בו נוהגים בחוסר צניעות ,גורם הדבר למגיפות. מסכת ערכין (ט"ז)" :א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין ...:ועל גילוי עריות ,דכתיב :וינגע ה' את פרעה נגעים". במדרש תנחומא נח (י"ג): "וחם על שראה בעיניו ערות אביו נעשו עיניו אדומות ,ועל שהגיד בפיו נעשו שפתותיו עקומות ,ועל שחזר פניו נתחרך שער ראשו וזקנו ,ועל שלא כסה הערוה הלך ערום ונמשכה לו ערלתו, לפי שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה". מסכת נדרים (כ:). "וכל המסתכל בעקבה של אשה -הויין לו בנים שאינן מהוגנין". במסכת יבמות (ס"ג ):למדנו" :העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה .אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר ,כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה .רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה ,כניצוץ מבעיר גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה". במסכת סנהדרין (נ"ז" :).ותנא דבי רבי ישמעאל :בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה .דבר ערוה - שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו". במדבר רבה (פרשה ט')" :את האשה אשר היא מצודים צדה בעוה"ז וצדה בעוה"ב". המדרש שם" :ומוצא אני מר ממות וגו' כיצד היא מרה ממות שהיא נותנת לו יסורין בעוה"ז ,למה שהוא טועה אחריה .ולבסוף מורידה אותו לגיהנם שנאמר (משלי ה) כי שחה אל מות ביתה שאול צעדיה יתמכו". באוצר המדרשים (אייזנשטיין) (רס"ב)" :כשנכנס משה לגיהנם ברחה אש גיהנם מפני משה .בא נסרגיאל שר של גיהנם ואמר למשה מי אתה? אמר לו אני משה בן עמרם. א"ל זה אינו מקומך ,אלא מקומך בגן עדן. א"ל באתי לראות גדולתו של הקב"ה .אמר הקב"ה לנסרגיאל שר של גיהנם לך עם משה והראה לו את הגיהנם וכיצד הם הרשעים בתוכה .אח"כ הלך משה אחר נסרגיאל ובאו לתחילת גיהנם .ראה משה בני אדם תלויים בעיניהם ותלויים באזניהם וברגליהם ובלשונם ,והנשים תלויות בדדיהן ובשעריהם וברגליהם בשלשלאות של אש. אמר משה לנסרגיאל מפני מה הם תלויים בעיניהם ,א"ל מפני שהביטו באשת איש ובממון חבריהם ברעה. ותלויים באזניהם מפני ששומעים דברים בטלים ודברי הבלים ומסיר אזנו משמוע דברי תורה. והתלויים בלשונם הם המספרים לשון הרע ומרגילים לשונם אל דברים בטלים .ותלויים ברגליהם מפני שהולכים כל אחד ברכילות על חבירו ,ואינו הולך לדבר מצוה ולא לבית הכנסת להתפלל לבוראו. והנשים תלויות בדדיהן מפני שהן מגלין דדיהן ומניקות את בניהן ויראו הבחורים ויבואו לידי הרהור עבירה". מדרש בראשית רבה (פרשה נ"א)" :א"ר נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילין אותו מבשרו". הרמב"ן (ויקרא י"ח כ"ט)" :אמר רב פפא בעבירה ,כלומר בערוה מן העריות ,יורדים לגיהנם ונדונין שנים עשר חודש ,לאחר שנים עשר חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים". מסכת סוטה (מ"ח:). "רב הונא בטיל זמרא ,קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזא ולא איבעי. אתא רב חסדא זלזיל ביה, איבעאי אווזא בזוזא ולא משתכח" • • • • • "אמר ר' יוחנן :כל השותה בארבעה מיני זמר -מביא חמש פורעניות לעולם ,שנאמר' :הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם ,והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו' ,מה כתיב אחריו? לכן גלה עמי מבלי דעת -שגורמין גלות לעולם .וכבודו מתי רעב שמביאין רעב לעולם.והמונו צחה צמא -שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה. וישח אדם וישפל איש -שגורמין שפלות לשונאו של הקב"ה, ואין איש אלא הקדוש ב"ה ,שנאמר :ה' איש מלחמה. ועיני גבוהים תשפלנה -שגורמין שפלות של ישראל ,ומה כתיב אחריו? לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה". במדבר רבה (פרשה כ): "ויחל העם לזנות זרוק מטה לאויר לעיקרו נופל מי שפתח בזנות תחלה השלים לבסוף. אמותיהם התחילו בזמה (בראשית כ) ותאמר הבכירה אל הצעירה... אותה שפתחה בזנות תחלה השלימו בנותיה אחריה ,לזנות אל בנות מואב". שכר צניעות יומא (מ"ז" ).תנו רבנן :שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה .אמרו לה חכמים :מה עשית שזכית לכך? -אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי". במדבר רבה (פרשה א)" :מיכן אמרו אשה שהיא מצנעת עצמה אפי' היא ישראלית ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים שנא' ממשבצות זהב לבושה". • במדרש תנחומא וישלח (י"ב)" :ואם עשתה והצניעה עצמה וזכתה ,ממשבצות זהב לבושה (תהלים מ"ה) ,אמר ר' לוי זכתה שתעמיד כהנים שהם לובשים בגדי כהונה גדולה ,ואין משבצות אלא בגדי כהונה ,שנאמר ועשית משבצות זהב (שמות כח יג)". • שם (סימן ו)" :א"ר יוסי כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכהן גדול ותעמיד כהנים גדולים שנאמר כל כבודה וגו' ,אם תכבד עצמה בתוך הבית ,ממשבצות זהב לבושה ,תנשא למי שכתוב בהן ושבצת הכתונת שש... • דבר אחר אשתך כגפן פוריה אימתי היא כגפן פוריה בזמן שהיא בירכתי ביתך ,ואם עשתה כן בניך כשתילי זתים ,תעמיד בנים נמשחין בשמן המשחה סביב". מגילה (י): "כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה ,זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מנלן -מתמר .דכתיב ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה .משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה? אלא :משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה ,זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים. מלכים -מדוד ,נביאים -דאמר רבי לוי :מסורת בידינו מאבותינו :אמוץ ואמציה אחים היו .וכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ". כלי יקר (בראשית י"ח ט') ששרה זכתה ליצחק בזכות צניעותה. בזוהר (בראשית קט"ו) הובטח" :כל זמן דאתתא בירכתי ביתה ,ולא נפקא לבר ,ואתחזי לאולדא בנין דכשרין" במדבר רבה (פרשה ח)" :כגפן פוריה אלו ישראל שנא' 'גפן ממצרים תסיע'. פוריה שהיא טוענת פירות ,ולא כגפן בוקק שהוא זוכה לבנים. בירכתי ביתך בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית שהיא צנועה זוכה שיוצאין ממנה בנים בעלי מקרא בעלי משנה בעלי מע"ט. הה"ד (תהלים קכח) 'בניך כשתילי זיתים' -מה הזית הזה זיתים לאכילה ,זיתים ליבש ,,וזיתים לשמן ,ושמנו דולק מכל השמנים ,ואין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים -כך באים בני הגרים מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי משא ומתן מהן חכמים מהם נבונים ומהם יודעי דבר בעתו ויש להם זרע קיים לעולם". מסכת מגילה (י"ג" :):אמר רבי אלעזר :מאי דכתיב 'לא יגרע מצדיק עיניו', בשכר צניעות שהיתה בה ברחל -זכתה ויצא ממנה שאול ,ובשכר צניעות שהיה בו בשאול -זכה ויצאת ממנו אסתר. ומאי צניעות היתה בה ברחל -דכתיב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא. וכי אחי אביה הוא? והלא בן אחות אביה הוא? אלא אמר לה :מינסבא לי? אמרה ליה :אין .מיהו ,אבא רמאה הוא ,ולא יכלת ליה - .אמר לה :אחיו אנא ברמאות - .אמרה ליה :ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא? -אמר לה: אין' ,עם נבר תתבר ועם עקש תתפל' .אמר לה :ומאי רמיותא? -אמרה ליה :אית לי אחתא דקשישא מינאי ,ולא מנסיב לי מקמה .מסר לה סימנים. כי מטא ליליא ,אמרה :השתא מיכספא אחתאי ,מסרתינהו ניהלה .והיינו דכתיב 'ויהי בבקר והנה היא לאה' ,מכלל דעד השתא לאו לאה היא? אלא: מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה לא הוה ידע עד השתא .לפיכך זכתה ויצא ממנה שאול". בבא בתרא (קכ"ג:). "ראויה היתה בכורה לצאת מרחל ,דכתיב: אלה תולדות יעקב יוסף ,אלא שקדמתה לאה ברחמים. ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה". ובשו"ת הגרש"א אלפנדרי בסוף חלק ב' הביא ,שהבעש"ט העיד על חלק מאנשי קושטא ,שיש להם נשמות של תנאים ,ואמר שזכו לכך בגלל הצניעות של אימותיהם. תנחומא (ו)" :א"ר פנחס הכהן בר חמא בזמן שהיא צנועה בתוך הבית, כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתה ,שנאמר (תהלים קכ"ח) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך ,ואין ירכתי אלא מזבח שנאמר ושחט אותו על ירך המזבח". שיר השירים רבה (פרשה ד)" :אמר ר' אבא בר כהנא שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ,וכל הנשים נגדרו בזכותה, יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ,ונגדרו כל הזכרים בזכותו". ברכות (ס"ב" :).אמר רבי תנחום בר חנילאי: כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים: מן הנחשים ,ומן העקרבים ,ומן המזיקין .ויש אומרים :אף חלומותיו מיושבים עליו .ההוא בית הכסא דהוה בטבריא ,כי הוו עיילי ביה בי תרי אפילו ביממא מתזקי ,רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי ביה חד וחד לחודיה ולא מתזקי. אמרי להו רבנן :לא מסתפיתו? -אמרי להו: אנן קבלה גמירינן ,קבלה דבית הכסא - צניעותא ושתיקותא". ויקרא רבה (פרשה י): "א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים"... שיר השירים רבה (פרשה ד): "רבי הונא בשם בר קפרא אמר בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים ,שלא שינו את שמם ,ולא שינו את לשונם ,ולא אמרו לשון הרע ,ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה". " רבי פנחס בשם ר' חייא כדאי היתה גדירת ערוה עצמה שבזכותה נגאלו ישראל ממצרים". בראשית רבה (פרשה צ) נאמר" :בכולן כתיב (בראשית לג) ותגשן השפחות ותגש גם לאה וגו' ,וביוסף כתיב ואחר נגש יוסף ורחל ,אמר יוסף הרשע הזה עינו רמה וכו', אמר הקב"ה אתה הצנעת לאמך מן העין והגבהת עצמך אני פורע לך ומגביהן ,ויוסף בן שלשים שנה". "וכיון שנתפרסו בספרי דאגדתא על אסתר: דיוגמוטאות של מלך במדינה ,היו נכללות הרבה ,ומתקבצות בכל מקום ,שנאמר ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות וגו' ,היו בנות הגוים לובשות ומתקשטות ,ונראות לשלוחי המלך ,בשביל שהיו מבקשות לינשא למלך .והיתה אסתר מטמנת עצמה ,ולא נראית לכל אדם ארבע שנים, משנת שלש למלכו עד שנת שבע למלכותו .והיו הסריסים מביאין כל הבתולות לפני המלך ,והיה המלך טורפן ,שלא היו מוצאות חסד לפניו ,עד שמצא את אסתר בשושן טמונה מפני הסריסים .והקב"ה אמר לה את מטמנת עצמך ,אין נכנסת למלכות אלא את ,ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש". במסכת סוטה (מ"ח" :).אמר רב יוסף: זמרי גברי ועני נשי -פריצותא ,זמרי נשי ועני גברי -כאש בנעורת .למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא. רב הונא בטיל זמרא ,קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזא ולא איבעי .אתא רב חסדא זלזיל ביה ,איבעאי אווזא בזוזא ולא משתכח". (בראשית כ"ד נ"ג): "ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה".