בואו נלמד ללמוד סוגיות תלמודיות כך לומדים בחברותא תלמוד בבלי , מסכת שבת דף לא ע"א אגדתית תלמודית - שבאו להתגייר סוגיה בשלשה נכרים מעשה אצל שמאי והלל שני גדולי הדור במחצית.
Download ReportTranscript בואו נלמד ללמוד סוגיות תלמודיות כך לומדים בחברותא תלמוד בבלי , מסכת שבת דף לא ע"א אגדתית תלמודית - שבאו להתגייר סוגיה בשלשה נכרים מעשה אצל שמאי והלל שני גדולי הדור במחצית.
בואו נלמד ללמוד סוגיות תלמודיות כך לומדים בחברותא תלמוד בבלי ,מסכת שבת דף לא ע"א אגדתית תלמודית - שבאו להתגייר סוגיה בשלשה נכרים מעשה אצל שמאי והלל שני גדולי הדור במחצית הראשונה של המאה הראשונה. תלמוד בבלי ,מסכת יבמות דף כד ע" ב הלכתית סוגיה תלמודית - הנטען על השפחה ונשתחררה או על העובדת כוכבים ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו. פתיחה לפנינו אגדה תלמודית קצרה: שלשה ספורים ברצף אודות נכרים/גויים המגיעים אל החכמים: שמאי והלל. האחד (שמאי) תקיף ואינו מתפשר והשני (הלל) עניו ומתפשר. נלמד אגדה זו ונעזר ב: הפניות לפסוקים במקרא ,רש"י, ההפניות של מסורת הש"ס והערתו של בעל גליון הש"ס. השלבים בלימוד הסוגיה פירוק הסוגייה. שלב א: לימוד הטקסט התלמודי והבנתו. שלב ב: (ארמית/עברית ,מונחים ,שמות חכמים). .. נשאל שאלות ( ...נתפלפל).. שלב ג: (מה ,למה ,מדוע ,אולי ,ולדעתי ). ... נקרא את רש"י ,ונמשיך לחשוב. .. שלב ד: (רש"י לעיתים מרמז לשאלות ונותן אף פתרונות!) נעיין בפירושים נוספים ,מקבילות ..ונמשיך לחשוב .. שלב ה: (בעזרת מסורת הש"ס ,רש"י ותוספות נגיע למקבילות) שלב ו :נענה לשאלותינו ונסכם את הסוגיה. הטקסט התלמודי תורה אור סיום האגדה פירוק הסוגייה לפנינו אם כן ,ברייתא ובה שלשה ספורים וסיומת: א .מעשה בנכרי . ... ב .שוב מעשה בנכרי . ... ג .שוב מעשה בנכרי . ... ד .סיום לאגדה – לימים נזדווגו . ... בברייתא זו מובאים שלשה פסוקים מן המקרא/תורה ולהגיע לפסוקים אלו אנו נעזרים ב"תורה אור": א .שמות פרק כח 4 ּומעִ יל ּוכְ ֹתנֶּת ַת ְשבֵ ץ ִמ ְצנֶּפֶּ ת וְ אֵ לֶּה הַ בְ ג ִָדים אֲ ֶּשר ַיעֲׂשּו ח ֶֹּשן וְ אֵ פוֹד ְ ָאחיָך ּולְ בָ נָיו לְ ַכהֲ נ ֹו לִ י. וְ ַאבְ נֵט וְ עָ ׂשּו בִ גְ ֵדי ק ֶֹּדש לְ ַאהֲ רֹן ִ ב .במדבר פרק א 51 ּובִ ְנסֹעַ הַ ִמ ְשכָן יו ִֹרידּו אֹת ֹו הַ לְ וִ יִ ם ּובַ חֲ נֹת הַ ִמ ְשכָן י ִָקימּו אֹת ֹו הַ לְ וִ יִ ם וְ הַ זָ ר הַ ָק ֵרב יּומָ ת. ג .שמות פרק ד 22 וְ ָאמַ ְר ָת אֶּ ל פַ ְרעֹה כֹה ָאמַ ר ה' בְ נִי בְ כ ִֹרי יִ ְׂש ָראֵ ל . ת"ר (תנו רבנן-שנו חכמים) מעשה בנכרי שבא לפני שמאי :אמר לו (הנכרי) כמה תורות יש לכם? אמר לו (שמאי) שתים; אחת שבכתב ואחת שבעל פה. אמר לו (הנכרי) אני מאמין לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה איני מאמין, גייר אותי על מנת שתלמד אותי רק את התורה שבכתב. גער בו שמאי והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל (והציג לו את אותם תנאים) וגייר אותו הלל. ביום הראשון לימד אותו א ,ב ,ג ,ד..וביום השני הפך לו את הסדר ת,ש ,ר ,ק אמר לו אותו נכרי :הרי אתמול לימדת אותי ההיפך? אמר לו הלל :סמכת עלי ,נכון?! ,אף לתורה שבעל-פה סמוך עלי. באגדה זו משוים בין התנהגותו של שמאי הקפדן להלל העניו; שמאי גירש את הגר ולעומתו הלל קיבל את הגר ודאג שהגר יתגייר ויקבל עליו גם את התורה שבכתב וגם שבעל פה. שוב מעשה בנכרי המגיע לשמאי ואומר לו :גייר אותי בתנאי שתלמד אותי את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת (בתמציתיות). שמאי הקפדן :דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל (והציג בפניו את אותו תנאי) וגייר אותו. ואמר לו (הלל) 'דעליך סני לחברך לא תעביד' (מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך) זו כל התורה כולה ,והשאר (כל שאר התורה) הוא פירוש והסבר לכלל זה ,לך למד. שוב דוגמא ,לקפדנותו של שמאי (המונע מנכרים להתגייר) לענוותנותו של הלל המקבל נכרים ודואג שלבסוף יעמדו בתנאים הנדרשים בכדי להתגייר. שוב מעשה בנכרי שעבר מאחורי בית המדרש ושמע את הסופר קורא בתורה את הפסוקים המתארים את בגדיו של הכהן "ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ".. שאל (הנכרי) למי הבגדים (המפוארים) הללו? אמרו לו :לכהן הגדול. אמר לעצמו :אלך ואתגייר ובלבד שיעשו אותי כהן גדול. בא לפני שמאי ,ואמר לו :גייר אותי בתנאי שאהיה כהן גדול .דחפו שמאי באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל :גייר אותו .אבל ,אמר לו :לפני שממליכים מלך ,יש ללמדו טכסיסי מלכות, לך למד טכסיסי מלכות (את התורה כולה) .הלך ולמד. כאשר הגיע (הגר) לפסוק" :והזר הקרב יומת" (מי שהוא לא כהן ומקריב קרבנות דינו מוות). שאל (בבית המדרש) למי הכוונה? ,מי הוא ה"זר" הכתוב בפסוק? אמרו לו:אפילו דוד מלך ישראל( .היות והוא לא כהן ,אסור לו להקריב קרבנות בבית המקדש) אמר הגר לעצמו :אם ישראל שהם בנים של אלהים וכתוב עליהם" :בני בכורי ישראל" ובכל זאת הם נחשבים זרים ועונשם מוות אם יקריבו קרבנות ,על אחת כמה וכמה שאני ה"גר" המגיע במקל ובתרמיל (ללא שום ייחוס) בודאי שאסור לי להקריב קרבנות( .עשה ק"ו -קל וחומר) חזר הגר לשמאי ,ואמר לו:אני לא ראוי להיות כהן שהרי כתוב "והזר הקרב יומת". בא להלל ,ואמר לו :ענוונתן הלל ,ינוחו ברכות על ראשך שבזכות התנהגותך זכיתי להיות תחת כנפי השכינה (האלוהות). לסיום מחרוזת ספורים אלו בוחר המספר להפגיש את שלשת הגרים: שלשתם מציינים את קפדנותו של שמאי שכמעט גרמה להם להטרד מן העולם (להפסיד את חיי העולם הבא) ואת ענוותנותו של הלל שבזכותו התקרבו לשכינה ,כלומר ,התגיירו. מספר שאלות מנחות: .1מי הם שמאי והלל ומתי פעלו. .2האם הספורים אמיתיים או לא ,האם זה משנה אם זה אמיתי או לא?! .3האם יש מקבילות לספורים אלו – לצורך השוואה ואולי תוספת הסבר?.. .4האם ניתן ללמוד משהו מה"תנאים" של הנכרי בשלשת הספורים :תורה שבכתב, .5תמציתיות ,וייחוס? .5מדוע הלל מגייר את הנכרי כשברור שתנאיו "מגוחכים ולא מתקבלים"?! .6בספור הראשון שמאי גוער בנכרי ואילו בשני הספורים האחרים הוא דוחף אותו באמת הבניין ,האם ישנה סיבה לשינוי? .7בסיפור השלישי 'חזר הגר לשמאי '..מדוע הוא חוזר אליו ומה הוא רוצה לומר לו? .8מי לדעת המספר ,צודק :הלל או שמאי?! ומי לדעתנו צודק?! רש"י :גייריה. וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו .דלא דמיא הא[שלא דומה זה] לחוץ מדבר אחד ,שלא היה כופר בתורה שבעל פה אלא שלא היה מאמין שהיא מפי הגבורה .והלל הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו :אפיך ליה .כגון תשר"ק: לאו עלי קא סמכת .מנין אתה יודע שזו אלף וזו בית? אלא שלמדתיך וסמכת עלי ,דעל פה נמי סמוך על דברי: אמת הבנין .מקל שהוא אמת אורך ומודדים בו אורך הבנין שהיו קוצצין [קובעים מחיר] עם האומנים כך וכך אמות בכך וכך דמים [כסף] :דעלך סני לחברך לא תעביד. ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב"ה-אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל"א [לשון אחר] חבירך ממש ,כגון גזלה וגנבה ניאוף ורוב המצות :אידך .שאר דברי תורה :פירושה .דהא מילתא [שהרי דבר] הוא לדעת איזה דבר שנאוי ,זיל גמור [לך למד] ותדע :סופר .מלמד תינוקות: טכסיסי .תיקוני צרכי המלך לפי הכבוד :שלשתן .הגרים הללו: רש"י בד"ה גייריה שואל ,ועונה' :דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד. .. מה רש"י שואל? ומה היא תשובתו? למה רש"י מתכוון כשהוא מזכיר "חוץ מדבר אחד"? רש"י מתכוון לסוגייה תלמודית אחרת במסכת בכורות דף ל' ע"ב ושם נאמר: 'עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד ,אין מקבלין אותו' אם כן ,שואל רש"י :כיצד הלל קיבל נכרי זה אשר התנה את התגיירותו ואמר: אני מוכן לתורה שבכתב ולא לתורה שבעל פה? ותשובתו :יש הבדל :זה לא מדובר באחד שכופר בתורה שבעל פה אלא שלא מאמין שהיא נתנה מפי הגבורה (האלהים) והלל היה בטוח שהוא יגרום לו להאמין גם בתורה שבעל-פה. רש"י בד"ה 'דעלך סני '..מביא שני פירושים למושג "חברך" :מיהו החבר? פירוש אחד :מסתמך על הפסוק במשלי ואומר ה"רע" הוא הקב"ה. פירוש נוסף :ה"רע" הוא חבר ממש. נקודות למחשבה: עלינו לשאול :מה גורם לרש"י להביא שני פירושים אלו? מה נראה לנו יותר? למה לדעתנו התכוון הלל? מדוע רש"י אינו משתמש עם הפסוק הידוע" :ואהבת לרעך כמוך"? ואולי ,ישנן מקבילות לאמירה זו ונוכל להיעזר בהם . .. מסורת הש"ס הפנייה ראשונה מעל המילה גייריה :לתוספות יבמות קט ע"ב ד"ה רעה וכו'. נעיין שם ונראה למה כוונתו: בגמרא שם כתוב' :אמר ר' יצחק :רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים' ומפרש התוספות :רעה תבוא במקרה שמשכנעים אותם להתגייר אבל במקום שהם מתאמצים וממש מבקשים להתגייר לא תבוא רעה .וממשיך התוספות ומביא דוגמאות והוכחות לפרשנותו. ושם בהמשך אומר תוספות :ובמקרה של הלל שגייר את אותו שרצה להיות כהן גדול ,ואותו שרצה להתגייר על רגל אחת (הרי ברור שהוא לא התאמץ) אם כן ,כיצד גייר אותו הלל? ותשובתו :אף על פי שהם לא התאמצו הלל ידע שסופם להיות גרים שלמים וכך היה בסוף. הפנייה שנייה היא מעל המילה 'ינוחו' לברכות לג ע"א וש"נ (=שינויי נוסח) נעיין שם ונראה למה כוונתו: גליון הש"ס גמרא הלל גייריה .עיין יבמות דף כד ע"ב תוספות ד"ה לא בימי ודף קט ע"ב תוס' ד"ה רעה: ר' עקיבא איגר מחבר גליון הש"ס ברוב הפניותיו שואל שאלה קשה. הוא מפנה אותנו ועלינו לחשוב למה הוא מרמז, מה היא שאלתו. נעיין בהפניותיו: גליון הש"ס מסכת יבמות קט ע"ב תוספות ד"ה רעה: בגמרא שם כתוב' :אמר ר' יצחק :רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים' ומפרש התוספות :רעה תבוא במקרה שמשכנעים אותם להתגייר אבל במקום שהם מתאמצים וממש מבקשים להתגייר לא תבוא רעה .וממשיך התוספות ומביא דוגמאות והוכחות לפרשנותו. ושם בהמשך אומר תוספות :ובמקרה של הלל שגייר את אותו שרצה להיות כהן גדול ,ואותו שרצה להתגייר על רגל אחת (הרי ברור שהוא לא התאמץ) אם כן ,כיצד גייר אותו הלל? ותשובתו :אף על פי שהם לא התאמצו הלל ידע שסופם להיות גרים שלמים וכך היה בסוף. בעל גליון הש"ס מעיר לנו: שאלותיו של התוספות גם ביבמות כד וגם ביבמות קט הם שאלות טובות מאוד אבל ,התשובות של תוספות אינן משכנעות!! הוא אינו מסתפק בתשובותיו של תוספות ומחפש תשובה טובה יותר להתנהגותו של הלל בשלשת המקרים שבהם בחר לגייר את הנכרי. הוא מזמין אותנו "הלומדים" להתמודד עם אתגר זה! ? הצעת תשובה :הלל קיבל אותו יפה ...ורק לבסוף גייר אותו (מהרש"א ,רש"ש) קהלת רבה פרשה ז ועוד עקילס הגר שאל לר' אליעזר ,אמר לו :הרי חיבה שחיבב הקדוש ברוך הוא את הגר בלחם ובשמלה בלבד שנאמר (דברים י') "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה"? אמר ליה וכי קלה היא בעיניך דבר שבקש בו אבינו יעקב מתחלה שנאמר (בראשית כ"ח) "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" דבר קל הוא?! אתא לגבי ר' יהושע ושאל ליה כך ,אמר לו גר שנתגייר לשם שמים זכה ומשיאין מבנותיו לכהונה ,לחם זו לחם הפנים ,ובגד אלו בגדי כהונה, הוי "טוב ארך רוח" טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע עם עקילס הגר מהקפדה שהקפיד בו רבי אליעזר שאילולי כן חזר לסיאורו. ספור דומה מהתקופה האמוראית קהלת רבה פרשה ז חד פרסי אתא גבי רב ,אמר ליה :אלפני אוריא (למדני תורה) ,אמר ליה אמור אל"ף, אמר ליה מאן דיימר דהוא אל"ף ימרון דאינו כן ,אמור בי"ת ,אמר ליה מאן אמר דהוא בי"ת גער בו והוציאו בנזיפה, אזל לגבי שמואל א"ל אלפני אוריא ,אמר ליה אמור אל"ף ,א"ל מאן דיימר דהוא אל"ף ,אמר ליה אמור בי"ת ,אמר ליה מאן אמר דהוא בי"ת, אחדיה באודניה ואמר אודני אודני ,אמר ליה שמואל מאן אמר דהוא אודניך, אמר ליה כולי עלמא ידעין דהוא אודני, א"ל אוף הכא כולי עלמא ידעין דהוא אל"ף ודהוא בי"ת מיד נשתתק הפרסי וקביל עלוי הוי "טוב ארך רוח מגבה רוח" רוח טובה היא האריכה שהאריך שמואל עם הפרסי מהקפדה שהקפיד עליה רב, אילולי כן חזר הפרסי לסיאורו וקרא עליו "טוב ארך רוח". תרגום יונתן על הפסוק" :ואהבת לרעך כמוך" לחברך לא תעביד ליה' 'ותרחמיה לחברך וימן אנת סני לך ואהב את חברך ומה שאתה שונא לך לחברך לא תעשה שלב הסיכומים ננסה בחברותא לענות על השאלות שפתחנו בהם ודרך זה ננסה להתמודד עם האתגר שהציב לנו בעל גליון הש"ס – ר' עקיבא איגר. והשאלות היו: .1מי הם שמאי והלל ומתי פעלו. .2האם הספורים אמיתיים או לא ,האם זה משנה אם זה אמיתי או לא?! .3האם יש מקבילות לספורים אלו – לצורך השוואה ואולי תוספת הסבר?.. .4האם ניתן ללמוד משהו מ"תנאיו" של הנכרי בשלשת הספורים :תורה שבכתב, .5תמציתיות ,וייחוס? .5מדוע הלל מגייר את הנכרי כשברור שתנאיו "מגוחכים ולא מתקבלים"?! .6בספור הראשון שמאי גוער בנכרי ואילו בשני הספורים האחרים הוא דוחף אותו באמת הבניין ,האם ישנה סיבה לשינוי? .7בסיפור השלישי 'חזר הגר לשמאי '..מדוע הוא חוזר אליו ומה הוא רוצה לומר לו? .8מי לדעת המספר ,צודק :הלל או שמאי?! ומי לדעתנו צודק?! .9שאלנו מספר שאלות בפירושו של רש"י ,עיין שם (שקופיות )13 ,12 .10השאלות שעלו בחברותא בשלב הלימוד!! ב ה צ ל ח ה פתיחה לפנינו סוגייה תלמודית קצרה העוסקת בשאלה הלכתית: האם גיור של נכריה לשם נישואין ולא לשם שמים תקף או לא? נלמד סוגיה זו ונעזר ב: רש"י ,תוספות, ההפניות של מסורת הש"ס והפניות לפסוקים במקרא. , וכן נעיין בספרות הפוסקים ונלמד את הפסיקה ההלכתית. השלבים בלימוד הסוגיה פירוק הסוגייה. שלב א: לימוד הטקסט התלמודי והבנתו. שלב ב: (ארמית/עברית ,מונחים ,שמות חכמים). .. נשאל שאלות ( ...נתפלפל).. שלב ג: (מה ,למה ,מדוע ,אולי ,ולדעתי ). ... נקרא את רש"י ,ונמשיך לחשוב. .. שלב ד: (רש"י לעיתים מרמז לשאלות ונותן אף פתרונות!) נעיין בפירושים נוספים ,מקבילות ..ונמשיך לחשוב .. שלב ה: (בעזרת מסורת הש"ס ,רש"י ותוספות נגיע למקבילות) שלב ו :נעיין בספרות ההלכה :רמב"ם ,טור ושו"ע. (נראה כיצד נפסקה ההלכה למעשה ).. נענה לשאלותינו ונסכם את הסוגיה. שלב ז: הטקסט התלמודי תורה אור ישעיהו פרק נד 15 הֵ ן ּגוֹר יָגּור אֶ פֶ ס מֵ או ִֹתי ִמי גָר ִא ָתְך עָ לַיִ ְך יִ ּפוֹל חוקים וכללים לניתוח ולימוד הסוגיה הדיון התלמודי (הגמרא) מתבסס על הכתוב במשנה .כלומר, האמוראים בתלמוד דנים על מה שכתבו התנאים במשנה. הסימנים והשיטה: מתני'=מתניתין =משנתינו( .מקור תנאי) גמ'=גמרא=תלמוד( .מקור אמוראי). בתוך התלמוד (הדיון האמוראי) ישולבו קטעים תנאיים לפי הצורך והתפתחות הדיון; לצורך שאלה ,ראייה ,הוכחה . .. כיצד נזהה מקור תנאי בתוך התלמוד? העורך התלמודי הוסיף סימנים לפני הטקסט; ת"ר (תנו רבנן-שנו חכמים) תנן (ש ִנינו) ,תניא (שִנויה) ,תני (שֹונה) ,תנא (שִנה) ,תניא אידך (שִנויה אחרת) לצורך שאלה על מקור תנאי יש להשתמש עם מקור מקביל ושווה ערך, כלומר ,מקור תנאי (משנה או ברייתא) ולא אמוראי ואז נמצא את הביטוי: והתניא (והרי שנינו) ורמינהי/ו (השליך אותן-הקבל אותן זו לזו). בנוסף ,ניתן לזהות מקור תנאי לפי :שמות החכמים והשפה (עברית). מהלך הסוגיה/הדיון התלמודי מהלך הסוגיה/הדיון התלמודי שלב ה לאור תשובה זו נשאלת שאלה להבנת המשנה' :אי הכי לכתחילה נמי'? מדוע אסור לו לשאת אותה לאישה לכתחילה: פירוק הסוגיה תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד ע"ב מתני' .הנטען על השפחה ונשתחררה ,או על העובדת כוכבים ונתגיירה – הרי זה לא יכנוס ,ואם כנס -אין מוציאין מידו. הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו ,אע"פ שכנס -יוציא. גמ' .הא גיורת מיהא הויא; משנה .אדם חשוד ששכב עם שפחה ולאחר מכן היא השתחררה או חשוד ששכב עם עובדת כוכבים (נכריה) והיא התגיירה – הרי זה לא ישא אותה לאשה ,אבל ,אם נשא אותה לאשה – בית דין אינו מוציא אותה מידו (אינו מחייב אותם להתגרש). אדם שחשוד ששכב עם אשת איש ובעקבות החשדות בית דין הוציא אותה מרשותו של הבעל ,אף על פי שהחשוד נשא אותה – יוציא אותה (יגרשנה) גמרא .הרי גיורת היא כן; הנחה זו מתייחסת לרישא (חלק ראשון) של המשנה ששם כתוב' :החשוד ..עובדת כוכבים והתגיירה..ןאם כנס אין מוציאין מידו' כלומר ,הגיור שלה תקף ולכן בדיעבד הם יכולים לחיות האחד עם השני. פירוק הסוגיה ורמינהי :אחד איש שנתגייר לשום אשה ,ואחד אשה שנתגיירה לשום איש ,וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים ,לשום עבדי שלמה – אינן גרים ,דברי ר' נחמיה; שהיה רבי נחמיה אומר :אחד גירי אריות ,ואחד גירי חלומות ,ואחד גירי מרדכי ואסתר -אינן גרים ,עד שיתגיירו בזמן הזה; בזמן הזה ס"ד [סלקא דעתך]? אלא אימא :כבזמן הזה! הא איתמר עלה ,א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר כולם גרים הם. ומשליכים – מראים סתירה מברייתא אחרת :כל אדם שמתגייר ממניעים זרים (אהבה,שררה ,עבודה) ולא לשם שמים אינו גר ,דברי ר' נחמיה. שהיה ר' נחמיה אומר :גרי אריות (מפחד) וגרי חלומות (בגלל חלום) וגרי מרדכי ואסתר (מפחד) אינם גרים ,עד שיתגיירו בזמן הזה. הערת אגב להבנת הברייתא: עולה על דעתך שרק מי שמתגייר בזמן הזה? (מה נעשה אם כל אלה שהתגיירו, כמו רות ,נבוזראדן )..אלא אמור :כבזמן הזה – רק בזמנים של צרות וחוסר עצמאות כמו זמננו -מי שמתגייר גיורו תקף. פירוק הסוגיה פירוק הסוגיה תנו רבנן:לא מקבלים גרים בימות המשיח (מצב טוב של האומה, ומעורר חשד למניע של המתגייר) .כמו כן ,בתקופתם של דוד ושלמה (עצמאות ושגשוג) לא קבלו גרים. אישיים ,מושגים ,ארמית מקבילות לגרות שלא לשם שמים מסכתות קטנות מסכת גרים פרק א הלכה ג כל המתגייר לשום אשה ,לשום אהבה ,לשום יראה ,אינו גר. וכן היו רבי יהודה ורבי נחמיה אומרים כל אותם שנתגיירו בימי מרדכי ואסתר אינם גרים ,שנאמר ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם, וכל שאינו מתגייר לשם שמים אינו גר. תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד ה"א /דף סה טור ב המתגייר לשם אהבה וכן איש מפני אשה וכן אשה מפני איש וכן גירי שולחן מלכים וכן גירי אריות וכן גירי מרדכי ואסתר אין מקבלין אותן. רב אמר הלכה גרים הן .ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה אבל ,מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם. שולחן מלכים – סןגי גרים עבדי שלמה – התגייר לשם תפקיד גבוה וחשוב. מסורת בידינו שעבדים אלו היו בעלי שררה (עמדת כח). גרי אריות – על פי הנאמר בספר מלכים ב יז :24-25 מלכים ב פרק יז 24-41 ּוספַ ְרוַ יִ ם וַ י ֶֹּשב בְ עָ ֵרי ש ְֹמרוֹן ּומכּותָ ה ּומֵ עַ ּוָ א ּומֵ חֲ מָ ת ְ וַ יָבֵ א מֶּ לְֶּך אַ ּׁשּור ִמבָ בֶּ ל ִ ַתחַ ת בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל וַ יִ ְרשּו אֶּ ת ש ְֹמרוֹן וַ י ְֵשבּו בְ עָ ֶּריהָ : וַ יְ ִהי בִ ְת ִחלַת ִשבְ ָתם ָשם ֹלא י ְָראּו אֶּ ת ה' וַ יְ ַשלַח ה' בָ הֶּ ם אֶּ ת הָ אֲ ָריוֹת וַ יִ היּו ה ְֹרגִ ים בָ הֶּ ם: ֹאמרּו לְ מֶּ לְֶּך אַ ּׁשּור לֵאמֹר הַ ּגוֹיִ ם אֲ ֶּשר ִהגְ לִ יתָ וַ תו ֶֹּשב בְ עָ ֵרי ש ְֹמרוֹן ֹלא י ְָדעּו אֶּ ת וַ י ְ יתים אוֹתָ ם כַאֲ ֶּשר אֵ ינָם ָארץ וַ יְ ַשלַח בָ ם אֶּ ת הָ אֲ ָריוֹת וְ ִהנָם ְמ ִמ ִ ִמ ְשפַ ט אֱ ֹלהֵ י הָ ֶּ ָארץ: י ְֹדעִ ים אֶּ ת ִמ ְשפַ ט אֱ ֹלהֵ י הָ ֶּ וַ יְ צַ ו מֶּ לְֶּך אַ ּׁשּור לֵאמֹר הֹלִ יכּו ָשמָ ה אֶּ חָ ד מֵ הַ כֹהֲ ִנים אֲ ֶּשר ִהגְ לִ יתֶּ ם ִמ ָּׁשם וְ יֵלְ כּו ָארץ: וְ י ְֵשבּו ָשם וְ י ֵֹרם אֶּ ת ִמ ְשפַ ט אֱ ֹלהֵ י הָ ֶּ וַ ָיבֹא אֶּ חָ ד מֵ הַ כֹהֲ נִים אֲ ֶּשר ִהגְ לּו ִמּׁש ְֹמרוֹן וַ י ֵֶּשב בְ בֵ ית אֵ ל וַ יְ ִהי מו ֶֹּרה אֹתָ ם אֵ יְך יִ ְיראּו אֶּ ת ה': וַ יִ ְהיּו הַ ּגוֹיִ ם הָ אֵ לֶּה יְ ֵר ִאים אֶּ ת ה' וְ אֶּ ת פְ ִסילֵיהֶּ ם הָ יּו עֹבְ ִדים ּגַם בְ נֵיהֶּ ם ּובְ נֵי בְ נֵיהֶּ ם כַאֲ ֶּשר עָ ׂשּו אֲ בֹתָ ם הֵ ם ע ִֹׂשים עַ ד הַ יוֹם הַ זֶּ ה: גרי חלומות – התגיירו בגלל חלום רע שחלמו או שפותר החלומות אמר להם להתגייר. מרדכי ואסתר – בעקבות המהפך בממלכת אחשוורוש והאישור שקיבלו היהודים לטבוח בשונאיהם נאמר במגילת אסתר ח" :17,רבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" רש"י מתני' .הנטען -חשוד כלומר שטוענים עליו דברי לעז .לא ישאנה -משום לעז שלא יאמרו אמת היה הקול הראשון .הנטען על אשת איש והוציאוה -בית דין מתחת בעלה בשביל זה[הבועל] שאסרה עליו והלך זה [הבועל]ונשאה .יוציא -דמדאורייתא אסורה נמי לבועל דדרשינן "ונטמאה ונטמאה" (במדבר ה) שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל במסכת סוטה (דף כז. ): גמ' .הא גיורא מיהא הויא -ואע"ג דלא נתגיירה לשם יהדות אלא בשביל שישאנה זה .עבדי שלמה – בעלי שררה היו. במדבר פרק ה 11-14 יִׂש ָראֵ ל וְ ָאמַ ְר ָת אֲ לֵהֶּ ם וַ יְ ַדבֵ ר ה' אֶּ ל מ ֶֹּשה לֵאמֹרַ :דבֵ ר אֶּ ל בְ נֵי ְ ושכַ ב ִאיש אֹתָ ּה ִשכְ בַ ת ִאיש ִאיש כִ י ִת ְׂשטֶּ ה ִא ְשת ֹו ּומָ ֲעלָה ב ֹו מָ עַ לָ : ישּה וְ נ ְִס ְת ָרה וְ ִהיא נ ְִטמָ ָאה וְ עֵ ד אֵ ין בָ ּה וְ ִהוא זֶּ ַרע וְ נֶּעְ לַם מֵ עֵ ינֵי ִא ָ ֹלא נ ְִתפָ ָׂשה :ועָ בַ ר עָ לָיו רּוחַ ִקנְָאה וְ ִקנֵא אֶּ ת ִא ְשת ֹו וְ ִהוא נ ְִטמָ ָאה א ֹו עָ בַ ר עָ לָיו רּוחַ ִקנְָאה וְ ִקנֵא אֶּ ת ִא ְשת ֹו וְ ִהיא ֹלא נ ְִטמָ ָאה: רש"י -המשך גירי אריות -כגון כותים דכתיב בספר מלכים (ב' יז) וישלח ה' בהם את האריות ונתגיירו כדכתיב [ככתוב] התם [שם] בגלות שומרון .גירי חלומות -בעל חלומות אמר להם להתגייר .מרדכי ואסתר " -ורבים מעמי הארץ מתיהדים" (אסתר ח) .בזמן הזה ס"ד -כל הני [אלו] מקמי הכי מהעבר] לאו לא] גרים נינהו [הם] כגון נבוזר אדן וכיוצא בו .כבזה"ז -שלא יעשה מחמת שררה .אי הכי - דגיורת מעלייתא [טובה] היא .לכתחלה נמי - יכנוס ואמאי תני [ולמה שנו]לא יכנוס .דאמר רב אסי-טעמא דמתניתין[טעם המשנה]משום דכתיב "הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך" דאתו לאחזוקי לקלא [חיזוק לקול] קמא [ראשון] .הן גור -הבא להתגייר "יגור אפס מאותי" בעוד שאין אני עמכם יתגייר דהיינו בזמן הזה. מי גר אתך עליך יפול -מי גר אתך בעניותך כאשר אמרת .עליך יפול - לעוה"ב יפול =ינוח כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה) ,יפול מצדך אלף (תהלים צא) תוספות גיורת מיהא הויא -דמשמע לא יכנוס הוא ,אבל אחר שרי לכנוס לכתחלה: שתי דרכים להבין את מסקנת הגמרא שהגיור של הנכריה תקף: 1 2 נקודה למחשבה ולדיון לאחר שלמדנו והבנו את הסוגייה ,למדנו רש"י ותוספות הכרנו את האישיים הבנו את הארמית והמושגים השונים עיינו במקבילות ...וראינו ש: בסוגייה זו שתי גישות עקרוניות ביחס למתגייר שלא לשם שמיים: דעת משנתינו :הגיור בתוקף! דעת הברייתא (בשמו של רבי נחמיה) :הגיור אינו תקף! ננסה להסביר את מחלוקתם ,הצדדים לכאן ולכאן .. ולא נשכח את דעתנו :מה אנו חושבים? מסורת הש"ס * בטקסט היא סימן להפניה למקבילה בספרות התלמודית. עיון במסורת הש"ס : = .עמוד א = עמוד ב * הנטען על השפחה – לקמן כה :עי"ש עיין שם] [בהמשך דף כה עמוד ב, * גירי אריות – קידושין עה :ב"ק [בבא קמא] לח :סנהדרין פה: חולין ג: נדה נו: * דאמר רב אסי – כתובות כב( :עי' תוס' שם) [עיין תוספות שם] * אין מקבלין – ע"ז [עבודה זרה] ג: * לא קבלו גרים – לקמן עו. * אליעזר – צ"ל אלעזר אלעזר] [צריך לומר לאחר עיון במקבילות שמציין מסורת הש"ס לחץ כאן לספרות עיון במסורת הש"ס * הנטען על השפחה – לקמן כה :עי"ש עיין שם] [בהמשך דף כה עמוד ב, תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כה עמוד ב מתני' .החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה -הרי זה לא ישאנה; ... גמ' ...איבעיא להו [נשאלה שאלה ללומדים] :כנס [נשא לאישה] ,מהו שיוציא [האם יגרשנה]? רב כהנא אמר :כנס -מוציא ,רב אשי אמר :כנס -אינו מוציא. תני להו [שנה להם] רב זוטי דבי [מישיבת] רב פפי ,כדברי האומר כנס -אינו מוציא. אמרו ליה רבנן לרב אשי :גמרא [מסורת] או סברא? אמר להו ,מתני' היא [משנה היא] :הנטען משפחה ונשתחררה, מעובדת כוכבים ונתגיירה -הרי זה לא יכנוס ,ואם כנס -אין מוציא; אלמא [מכאן] ברננה [רינון/שמועה-חשד בלבד] לא מפקינן [אין מוציאים], ה"נ [הכי נמי=כאן גם] ברננה לא מפקינן. מסורת הש"ס מפנה אותנו לסוגייה הדנה בנושא דומה :חכם שאסר את האישה בנדר (הרי את אסורה על בעלך בנדר) ,אינו רשאי (החכם) לשאת את אותה אישה. ועל זה נשאלת שאלה בגמרא :ואם נשא מה הדין? יגרשנה או לא? וכתשובה לשאלה הגמרא מסתמכת על משנתינו ואומרת :אם כנס אינו מוציא. עיון במסורת הש"ס * גירי אריות –קידושין עה :ב"ק לח :סנהדרין פה :חולין ג: נדה נו: מסורת הש"ס מפנה אותנו למספר סוגיות מקבילות הדנות בשאלת גיורם של ה"כותים": האם הם גרי אריות ודינם כנכרי או שמא הם גרי אמת? מן הפסוקים עולה ש: ּוספַ ְרוַ יִ ם וַ י ֶֹּשב בְ עָ ֵרי ש ְֹמרוֹן .. ּומּכּותָ ה ּומֵ עַ ּוָ א ּומֵ חֲ מָ ת ְ וַ יָבֵ א מֶּ לְֶּך אַ ּׁשּור ִמבָ בֶּ ל ִ וַ יְ ִהי בִ ְת ִחלַת ִשבְ ָתם ָשם ֹלא י ְָראּו אֶּ ת ה' וַ יְ ַשלַח ה' בָ הֶּ ם אֶּ ת הָ אֲ ָריוֹת וַ יִ היּו ה ְֹרגִ ים בָ הֶּ ם .. וַ ָיבֹא אֶּ חָ ד מֵ הַ כֹהֲ נִים אֲ ֶּשר ִהגְ לּו ִמּׁש ְֹמרוֹן וַ י ֵֶּשב בְ בֵ ית אֵ ל וַ יְ ִהי מו ֶֹּרה אֹתָ ם אֵ יְך יִ ְיראּו אֶּ ת ה'.. וַ יִ ְהיּו הַ ּגוֹיִ ם הָ אֵ לֶּה יְ ֵר ִאים אֶּ ת ה' וְ אֶּ ת פְ ִסילֵיהֶּ ם הָ יּו עֹבְ ִדים( ..מלכים ב יז 24ואילך) תלמוד בבלי מסכת קידושין דף עה ,:וכן דומה בב"ק לח :סנהדרין פה :חולין ג :נדה נו: ר' ישמעאל סבר :כותים גירי אריות הן ... ורבי עקיבא סבר :כותים גירי אמת הן ... תוספות מסכת חולין דף ג ע"ב ,וכן תוספות יבמות כד ע"ב קסבר כותים גרי אריות הן .... אבל כותיים לא נתגיירו לגמרי כדכתיב במלכים (ב יז) את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים ומאן דאמר [ומי שאומר] גרי אמת הן קסבר [סובר] דשוב נתגיירו לגמרי. עיון במסורת הש"ס * דאמר רב אסי – כתובות כב( :עי' תוס' שם) תוספות שם] [עיין תוספות מסכת כתובות דף כב עמוד ב משום דרב אסי הסר ממך עקשות פה -פסוק הוא אלא דרב אסי רגיל להביאו . מסורת הש"ס מפנה אותנו לסוגייה בכתובות המביאה אף היא את דבריו של רב אסי. ותוספות שם שואל :מה החידוש של רב אסי ומדוע הגמרא אומרת 'משום דרב אסי' הרי זה פסוק מפורש?! והתשובה :נכון ,זה פסוק אלא שרב אסי היה רגיל לצטט אותו ולכן מביאים אותו בשמו. עיון במסורת הש"ס * אין מקבלין – ע"ז [עבודה זרה] ג: תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג: דתניא ,רבי יוסי אומר :לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? [האם מקבלים אנו מהם גרים]? והתניא :אין מקבלין גרים לימות המשיח ,כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים [שמעצמם נגררים אחר ישראל], ומניחין תפילין בראשיהן ,תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם ,מזוזה בפתחיהם.. רש"י מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אלא שנעשו גרים גרורים -מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן [ואנו לא מקבלים אותם][ ,ולמה] דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב (ישעיהו נד) מי גר אתך בעניותיך עליך יפול בעשירותיך. מסורת הש"ס מפנה אותנו לאיזכור נוסף של אי קבלת גרים כשעם ישראל נמצא בתקופה טובה. עיון במסורת הש"ס * לא קבלו גרים – לקמן עו. תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עו עמוד א [הגמרא אומרת שנישואים לא תופסים עם גויים .ועל זה שאל רב יוסף]: מתיב [מקשה] רב יוסף( :מלכים א' ג') "ויתחתן שלמה את בת פרעה מלך מצרים"! [והתשובה] :גייורי גיירה[ .שלמה גייר אותה לפני החתונה ,ולכן הנישואין תופסים] והא [והרי] לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! מידי הוא טעמא [מהו טעם הדבר] אלא לשולחן מלכים ,הא [וזו] לא צריכא ליה [לא צריכה שולחן מלכים ,כי יש לה] מסורת הש"ס מפנה אותנו לאיזכור נוסף שלא קיבלו גרים בתקופתם של דוד ושלמה. אבל חידוש מעניין ישנו בגמרא :היות ובת פרעה עשירה ואינה זקוקה להתגייר כדי לזכות בשולחן מלכים (כי היא בת מלך) אין אנו חושדים במניעיה ומקבלים אותה. הפנייה לספרות ההלכה לחץ לעיון עו ב מיימון פרק י מהלכות גירושין הלכה יד ספר מצוות גדול מצוות עשה נ טור שו"ע אבן העזר סימן יא סעיף ה: עז ג מיימון פרק יג מהלכות איסורי ביאה הלכה יד ספר מצוות גדול מצוות לא תעשה קיז טור שו"ע יורה דעה סימן רסח סעיף יב: עח ד מיימון שם (איסורי ביאה פרק יג) הלכה טו: מי חיבר את עין משפט נר מצוה, ומי הם הפוסקים? לחץ כאן! ספרות הפוסקים ר' יהושע בועז (מאה )15חיבר את עין משפט ונר מצווה ובו ההפניות לספרות הפוסקים :רמב"ם ,סמ"ג [ספר מצוות גדול] ,הטור והשו"ע. עו ב = עו מציין מספור רץ מתחילת המסכת. ב היא האות הנמצאת בטקסט לסימון. והספרים הם: מימון = ר' משה בן מיימון (מאה ( ,)12הרמב"ם) מחבר ספר ההלכה: משנה תורה לרמב"ם ,ובשמו הנוסף הי"ד החזקה (י"ד חלקים) לרמב"ם. סמ"ג = מחבר ספר מצוות גדול הוא ר' משה מקוצי (מאה )13 והספר מחולק למצוות עשה ולמצוות לא תעשה. טור = מחבר ארבעת הטורים הוא ר' יעקב בן אשר (מאה .)14 ארבעת הטורים :אורח חיים ,יורה דעה ,אבן העזר וחושן משפט. שו"ע = מחבר השולחן ערוך הוא ר' יוסף קארו (מאה )16והחלוקה זהה לספר הטור :אורח חיים ,יורה דעה ,אבן העזר וחושן משפט. עו ב רמב"ם הלכות גירושין פרק י הלכה יד ..וכן הנטען על השפחה ונשתחררה על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא ישאנה, וכן גוי ועבד הבא על בת ישראל אף על פי שחזר הגוי ונתגייר העבד ונשתחרר הרי זה לא ישאנה, וכולן אם עברו ונשאו אין מוציאין מידם. לפנינו פסק הלכה קלאסי: כתוב חוקתית ,יבש וללא נימוק! דומה לנוסח במשנה שאף הוא ספר חוקתי. עז ג עז ג -דיון לפנינו שלשה נוסחים של פסקי הלכה; הרמב"ם ,הטור והשו"ע. מעניין להשוות ביניהן ולראות כיצד הפוסקים הללו הבינו את דברי הגמרא' :הלכה כדברי האומר :כולם גרים הם'. הרמב"ם :כולם גרים כי הם התגיירו מאהבה!! לא יכול להיות שהם גרים כשהתגיירו ממניע זר!! אבל ראה את הרמב"ם לגבי תקופת דוד ושלמה (עח ד) ובנוסף השווה בין הרמב"ם לתוספות (שיקופית )16 הטור :מנסח חוקתי ומתבסס על נוסח הברייתא ובמקום להביא את דברי רבי נחמיה הטוען שהם אינם גרים פוסק כפי שהגמרא פוסקת :כולם גרים הם. השו"ע :בשונה מהרמב"ם הוא מבין שיש מצבים שהגיור נעשה ממניעים זרים ולא לשם שמיים .הוא מבין שעל מקרים כאלה הגמרא מדברת ופוסקת כולם גרים הם. עח ד רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה טו לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה ,בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות (=בית דין זוטר), והיו ב"ד הגדול חוששין להם ,לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ (מכל מקום/בדיעבד) ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם. הרמב"ם מעמיד את המתגיירים בתקופתם של דוד ושלמה בסטאטוס בעייתי. 'חוששין להם ,לא דוחין אותן ..ולא מקרבין אותן' והסיבה :הם טבלו! השווה דברים אלו לדברי השו"ע ב :עז ג. והשווה לדברי הירושלמי (שיקופית )12 לסיכום הסוגייה לסיכום ניגשנו ללימוד רציני יותר בסיועם של רש"י ותוספות ויצאנו עם נקודה למחשבה ודיון. וכעת בחברותא :נחזור לשאלה העקרונית והיחידה ששאלנו נדון בה וננסה לנמק את דעתנו( .שיקופית )17