Slide 1

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 2

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 3

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 4

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 5

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 6

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 7

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 8

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 9

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 10

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 11

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 12

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 13

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 14

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 15

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 16

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 17

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 18

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 19

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 20

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 21

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 22

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 23

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 24

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 25

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 26

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 27

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 28

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 29

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 30

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 31

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 32

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 33

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 34

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 35

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 36

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 37

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 38

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 39

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 40

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 41

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 42

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 43

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 44

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 45

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 46

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 47

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 48

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 49

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 50

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 51

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 52

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 53

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 54

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 55

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 56

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 57

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 58

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 59

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 60

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 61

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 62

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 63

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 64

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 65

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 66

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 67

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 68

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 69

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 70

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 71

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬


Slide 72

‫תרומת יהודי רומניה לציונות‬
‫יהודית שורק‬

‫לזכר הורי היקרים‪ ,‬דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה‪,‬‬
‫שהאמינו תמיד ש"שם בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות"‬

‫צביקה כהן‪ ,‬נין להורי‪ ,‬הנכד של אחותי טובה כהן‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נכדי עידו כהן‪ ,‬בן של בתי גילת‬

‫מפת רומניה הגדולה‬
‫‪2‬‬

‫רקע‬
‫ערב פרוץ מלחמת‪-‬העולם‪ ,‬הייתה רומניה מלוכה‪ ,‬בה שלט המלך קרול השני‪.‬‬
‫לרומניה היו אז בעיות בתחום הכלכלי אשר גרמו לאי‪-‬יציבות פנימית‪.‬‬
‫בעיות ביחסי החוץ עם המדינות השכנות ‪ -‬בריה"מ‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪,‬‬
‫אשר בגלל סכסוכי שטחים‪ ,‬אילצו אותה לוותר על שטחים‬
‫שסופחו אליה בתום מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪.‬‬
‫נסיבות אלו הביאו להתחזקות הגורמים הלאומניים‪ ,‬שנטו לכיוון גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪ ,1938 -‬ביטל קרול את המפלגות הקיימות והקים ממשלה עם אוריינטציה‬
‫פשיסטית שהייתה אנטישמית‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬ויתר המלך קרול השני על המלוכה‪ ,‬לטובת בנו מיכאי‪.‬‬

‫קרול השני [מלך רומניה ‪ ]1940 - 1930‬ומגדה לופסקו‬

‫מיכאי נולד ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1921‬ושלט ברומניה פעמיים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬הוכתר אחרי מות סבו המלך פרדיננד הראשון‬
‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ - 1927‬משום שאביו ויתר על הכתר שנה וחצי‬
‫קודם לכן‪ .‬הוא שלט עד ‪ 8‬ביוני ‪ ,1930‬כשהודח ע"י אביו‪.‬‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬שב לכס המלכות ב־‪ 6‬בספטמבר ‪ ,1940‬במקום‬
‫אביו שויתר על הכס בפעם השנייה‪ .‬שלט עד ‪ 30‬בדצמבר ‪,1947‬‬
‫כאשר נאלץ לוותר על מלכותו לטובת המשטר הקומוניסטי‬
‫שתפס את השלטון‪.‬‬

‫ימי מלחמת העולם השנייה ועד סוף ‪1947‬‬

‫לזכר בני משפחתי שנספו בשואת יהודי רומניה‬
‫בטרנסניסטריה‪ :‬סבי‪ :‬שרגא‪-‬פייביש ברנדס‪ ,‬דודי‪ :‬אלקנה (קוני) ברנדס‬
‫הילדות‪ :‬טוני‪ ,‬קלרה אווה‪ ,‬שלוש הבנות של דודי מיכאל ברנדס ואשתו רוזה‬
‫בפוגרום ביאסי‪ :‬דודי‪ :‬זיגפריד מנצר‬
‫יהי זכרם ברוך!‬

‫יון אנטונסקו היה שליט רומניה בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬הוא היה בעל ברית חשוב של‬
‫היטלר‪ ,‬והאחראי גם לגירושם של יהודי בסרביה‪ ,‬בוקובינה וצפון‪-‬רומניה לטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אנטונסקו הוצא להורג בבוקרשט ב־‪ 1‬ביוני ‪.1946‬‬
‫סעיפי האישום בהם נאשם‪ :‬פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד השלום‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬אישומים‬
‫בדבר ניצול כלכלי של הקהילה היהודית‪ ,‬אחריות לפוגרומים של יאסי ואודסה‪ ,‬הגליית היהודים‬
‫לטרנסניסטריה ואחריות להשמדתם של אלפי יהודים ברומניה ובשטחים הכבושים על ידה‪.‬‬

‫בתקופת שלטונו של אנטונסקו‪ ,‬נחקקו חוקים רבים נגד היהודים‪:‬‬
‫לפי הוראות ממשלת אנטונסקו‪ ,‬נקבעו אזורים בהם נאסרו‬
‫מגורים של יהודים‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה עם ברה"מ סולקו בפקודת הממשלה כ‪40000-‬‬
‫יהודים שהתגוררו בכפרים ובעיירות מבתיהם‪ .‬רכושם הוחרם‪,‬‬
‫חלקם הועברו למחנות מעצר וחלקם גורשו לעיירות ולערים‬
‫אחרות – לרוב‪ ,‬לעיר הגדולה שבאזור הקרוב‪.‬‬
‫היהודים חויבו בענידת טלאי צהוב (החוק בוטל מאוחר יותר‬
‫בהשפעתו של הרב הראשי אלכסנדרו שפרן)‪.‬‬
‫הדת היהודית הוצאה מרשימת הדתות המוגנות ע"י השלטונות‪,‬‬
‫דבר שאפשר הפקעת מבנים של הקהילה‪ ,‬כולל בתי‪-‬כנסת‪.‬‬
‫בין החוקים הנוספים שנחקקו‪:‬‬
‫הפקעת כל נכסי היהודים באזורים הכפריים‪ ,‬בכלל זה קרקעות‬
‫‪,‬יערות‪ ,‬מבשלות כוהל ומנסרות לעיבוד עצים‪ ,‬הפקעת ספינות‬
‫שיט‪ ,‬הפקעת בתים ודירות נחקק חוק העבודה לטובת הציבור‬
‫(שחייב את היהודים בעבודת כפייה)‪ ,‬הוצא צו לסגירת כל בתי‬
‫הקפה היהודיים‪ .‬הילדים הקטנים לא התקבלו לגני ילדים‬
‫והמבוגרים יותר סולקו מהלימודים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫נאסר על עובדות בית נוצריות לעבוד בבתי יהודים‬
‫אנטונסקו והיטלר‬

‫רומניה בימי המלחמה‬

‫הלאומנות הרומנית הגוברת באה לידי ביטוי בפוגרומים ביהודים‪:‬‬
‫טבח ביהודי גאלאץ‪ ,‬פוגרום ביהודי דורוהוי ובוקרסט‪ ,‬ופוגרום ביאסי‬

‫פרעות דורוהוי נערכו ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 1940‬ובמהלכו‪ ,‬לפי דו"ח רומני רשמי‪ ,‬נרצחו כ‪ 53‬יהודים‬
‫ועשרות נפצעו‪ .‬לדברי יהודי המקום‪ ,‬מספר הנרצחים נע בין ‪ 165‬ל‪.200-‬‬

‫הפרעות ביהודי בוקרשט (החלו בינואר ‪)1941‬‬
‫בפרעות בוקרשט נרצחו ‪ 125‬יהודים‪ 120 .‬גופות נספרו וחמש לא נמצאו‪.‬‬
‫במהלך הפרעות נפגעו קשה עד נהרסו כליל ‪ 1274‬בתי עסק‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה ודירות של יהודים‪.‬‬

‫גופות של יהודים שנרצחו על ידי הלגיונרים בפרעות בוקרסט ונבזזו גם מבגדיהם על ידי האספסוף‬

‫הרס ושריפת בתי הכנסת‬
‫הלגיונרים הציתו בתי‪-‬כנסת ורקדו סביב‬
‫הלהבות‪ ,‬בעודם שואגים משמחה‪.‬‬
‫כ‪14-‬מבתי‪-‬הכנסת הגדולים‬
‫והמפורסמים נשדדו‪ ,‬ביניהם קורל ‪ -‬בית‬
‫הכנסת של המלבי"ם‪ ,‬ובית הכנסת‬
‫הספרדי הגדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ 13 ,‬בתי‪-‬כנסת קטנים נשדדו‬
‫ונשרפו‪.‬‬

‫"באולם העצום של בית המטבחיים‪ ,‬שם תולים את הפרות על‬
‫אנקולים לשם ביתוק‪ ,‬היו תלויות גופות של אנשים ערומים‪ .‬על‬
‫כמה גופות נרשמה המילה "כשר"‪ .‬אלה היו גופות של יהודים‪...‬‬
‫נשמתי הזדהמה‪ .‬התביישתי מעצמי‪ .‬בושתי על היותי רומני‪ ,‬כמו‬
‫הקרימינלים ההם ממשמר הברזל"‬

‫הסופר הרומני הידוע‪ ,‬קונסטנטין וירג'יל גאורגיו‪ ,‬ציין בספרו "זכרונות"‬
‫(‪:)523-524 .Memorii, Ed. Gramar 1999, pag‬‬

‫הפרעות ביהודי יאסי (החלו בסוף יוני ‪)1941‬‬
‫בפרעות יאסי מתו אלפי יהודים‪ ,‬יותר ממחציתם בעיר והיתר ברכבות המוות‪.‬‬
‫מפקד חשאי של הקהילה היהודית ערך רשימה שמית של ‪ 14,850‬הרוגים‪.‬‬

‫"האנשים האומללים שהיו דחוקים בקרונות החתומים צווחו וגנחו‬
‫וביקשו מן החיילים שיסירו את לוחות העץ אשר סומרו וכיסו את‬
‫החלונות‪ .‬כמאתיים יהודים נערמו בתוך כל קרון והמסכנים לא יכלו‬
‫לנשום‪ .‬הרכבת יצאה עם שחר לפודולויאה"‬
‫מתוך הספר "קאפוט" (ק‪ .‬מאלפרטה‪ -‬עיתונאי איטלקי)‬

‫חוקר השואה‪ ,‬פרופ' יהודה באואר כתב על פרעות יאסי‪:‬‬

‫פרשת יאסי והפוגרום שהתחולל בה היא מרכזית בתולדות שואת יהודי רומניה‬
‫ובתולדות השואה בכלל‪ .‬היא שימשה מעין פתיח לרצח ההמוני ביהודי בסרביה‬
‫ובוקובינה על ידי כוחות הצבא והמשטרה הרומניים‪ ,‬שהונחו בהוראות ישירות‬
‫של הדיקטטור יון אנטונסקו‪ ...‬לאמיתו של דבר יש מקום‪ ,‬כך ניתן להתרשם‪,‬‬
‫למסקנה שהפוגרום של יאסי‪ ,‬שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים‬
‫בפלישתם לברית המועצות‪ ,‬הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית‬
‫של יהדות אירופה ‪.‬‬
‫כתב ז'אן אנצ'ל‪:‬‬

‫פרעות יאסי וסיפורן של שתי רכבות המוות שבהן נדחסו אלפי יהודים במטרה לחסל אותם‬
‫בייסורים הם פרק מזוויע וכמעט בלתי ידוע בתולדות הסבל האנושי ובתולדות הרוע בכלל‪.‬‬
‫הרוע עבד ידנית‪ ,‬תוך גילוי שנאה עיוורת ומעורבות אישית החורגת מן הרצון להרוג‪ .‬נרשמה‬
‫אז התפרצות המונית של שנאה ‪,‬שהתבטאה בריסוק ראשים‪ ,‬עצמות וגפיים ובאקסטזה מול הדם‬
‫הניגר‪ .‬הפרעות לוו בשוד‪ ,‬אונס והרס לשמו גם כביטוי להפסקת ראייתו של היהודי כבן המין‬
‫האנושי ותחושה של שחרור מוחלט מנורמות התנהגות אנושית ‪.‬‬

‫המלכה אלנה הפעילה לחץ כבד על בנה‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שבתורו הפעיל לחץ על הממשלה‬
‫והביא לפתיחת רכבות המוות ביאסי‪,‬‬
‫ולהגשת סיוע לניצולים‪.‬‬

‫הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי‬
‫רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ‪.‬‬
‫הפתרון הסופי שיזמו לא יצא לפועל‪ ,‬גם‬
‫הודות להתערבותה של אם המלך הרומני‪.‬‬
‫המלכה אלנה וגורמים נוספים לחצו על‬
‫השלטון הרומני לא להיענות לדרישות‬
‫הנאצים‪ ,‬ובכך הצילו את חיי היהודים‬
‫אמו של המלך מיכאי הראשון – אלנה‪,‬‬
‫הוכרה ע"י "יד ושם" כחסידת אומות העולם‬

‫טרנסניסטריה‬

‫טרנסניסטריה‬
‫יחידה פוליטית שיצרו הנאצים‪ .‬אזור המשתרע על‪-‬פני כ‪ 40,000-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬בפינה‬
‫הדרומית של הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה‪ .‬התקיימה במשך כשנתיים וחצי‪ ,‬מאוגוסט ‪1941‬‬
‫ועד מרס ‪ ,1944‬אז נכנס הצבא האדום לאזור ושחרר אותו‪ .‬יצירת טרנסניסטריה ‪ -‬שם שטבע היטלר‬
‫שמשמעותו "מעבר לנהר דניסטר" ‪ -‬ייצגה את שאיפת הנאצים לפצות את רומניה על מחוזות צפון‪-‬‬
‫טרנסילבניה ודרום‪-‬דוברוג'יה‪ ,‬שעברו לידי הונגריה ובולגריה‪.‬‬

‫עוד לפני הגירושים רצחו הרומנים כ‪100.000-‬יהודים בבסרביה ובצפון בוקובינה‬
‫הגירושים החלו ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ ,1941‬ונמשכו לסירוגין עד סתיו ‪.1942‬‬
‫המספר הכולל של המגורשים הסתכם בכ‪.150,000-‬‬
‫המגורשים לטרנסניסטריה היו מבסראביה‪ ,‬בוקובינה וממחוז דורוהוי‪.‬‬
‫המגורשים רוכזו בגטאות ובמחנות‪ ,‬ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה "לטובת הציבור"‪.‬‬
‫יותר ממחצית מהמגורשים נספו‪.‬‬
‫חורף ‪ 1941/42‬היה הקשה ביותר‪ ,‬ועשרות אלפי מגורשים נספו ברעב‪ ,‬בקור‪ ,‬בטיפוס הבהרות‬
‫ובדיזנטריה‪.‬‬

‫כ‪ 90,000-‬יהודים נספו בטרנסניסטריה ‪.‬‬

‫החיים בטרנסניסטריה‬
‫רבים מן המגורשים חיו במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים‪ ,‬באורוות וברפתות‪.‬‬
‫כשמצאו לבסוף מגורים הולמים יותר‪ ,‬נאלצו ‪ 15‬עד ‪ 18‬איש לחלוק חדר אחד‪ .‬ברוב‬
‫המקומות לא היו אפילו אמצעי התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי‬
‫לחיטוי בסיסי או מים נקיים‪ .‬שיעור התמותה היה גבוה ביותר‪ ,‬במיוחד במהלך החורף‬
‫הראשון‪ ,1941/2 ,‬שבו מתו כ‪ 50-30 -‬אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה‬
‫בגטאות ובמחנות‪ .‬רבים הסתובבו ערומים‪ .‬ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים‪ ,‬שכן נאלצו‬
‫למכור את בגדיהם תמורת מזון‪ .‬גופות היו מוטלות בשדות לאורך דרכי הצעידה‪ ,‬או‬
‫לחלופין‪ ,‬נערמו לצד החיים בדירים‪.‬‬

‫אביגדור אריכא נולד ב‪ 1929-‬בעיר רדאוץ בדרום‪-‬בוקובינה‪ ,‬רומניה‪ .‬גדל בצ'רנוביץ (רומניה של אז)‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,1941‬בגיל ‪ ,12‬הצייר לעתיד יחד עם הוריו ואחותו‪ ,‬גורש לחבל טרנסניסטריה‪ .‬בחורף ‪1942‬‬
‫האב נפטר אחרי מכות קשות שקיבל מז'נדרמים רומנים‪ .‬אחרי ניסיון בני‪-‬המשפחה לברוח‪ ,‬נתפסו בעיר‬
‫"מוגילאו"‪ ,‬והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה‪ .‬על מחברת שקיבל מחייל‪ ,‬צייר שורה של תמונות‬
‫שבהן תיעד את חיי האימה שחווה באותה תקופה‪ :‬הוצאות להורג‪ ,‬גופות מושלכות לבור משותף‪ ,‬קאפו‬
‫מתעלל באנשים בעת חלוקת המים וכו'‪ .‬בדצמבר ‪ 1943‬ניצל על‪-‬ידי משלחת הועדה לסיוע ליהודים שפעלה‬
‫במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום‪ ,‬לשם פינויים‪ ,‬בסיוע הצלב האדום‪ ,‬של ‪1400‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬ב‪ 6-‬במרץ ‪ ,1944‬בעזרת עליית הנוער‪ ,‬התאפשר לו להגר‪ ,‬בזהות בדויה‪ ,‬לארץ ישראל ‪.‬‬

‫ציוריו של אביגדור אריכא שהיה כילד בטרנסניסריה‬

‫הסיוע של יהדות רומניה לטרנסניסטריה‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫העובדה שהייתה קיימת קהילה יהודית מבוססת ברומניה (למרות הפגיעות הכלכליות הניכרות‬
‫וההשפלות שנאלצה לספוג) סיפקה מרחב לפעולות הצלה בטרנסניסטריה‪.‬‬
‫שני גורמים נוספים מסבירים את ייחודו של מקרה טרנסניסטריה‪ :‬חוסר הסדר הכללי ששרר‬
‫בקרב פקידי הממשל ונושאי המשרות הרומנים והיעדר תוכנית שיטתית לחיסול היהודים‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬והשימוש הנורמטיבי בשוחד בקרב הפוליטיקאים והפקידים הרומנים‪ ,‬מצד אחר‪ .‬גורמים‬
‫אלו אפשרו למנהיגות היהודית לגבש אסטרטגיית סיוע והצלה בעבור טרנסניסטריה‪.‬‬
‫מאביב ‪( 1942‬שנה כמעט לאחר שהחלו מעשי הרצח ההמוניים‪ ,‬ולא יותר משישה חודשים‬
‫לאחר שבוצעו מרבית הגירושים) החל להגיע סיוע בצורות שונות ליהודים שבטרנסניסטריה‪.‬‬
‫אף שהגיע באיחור ולא היה מספיק‪ ,‬הייתה בו תרומה חשובה להישרדות חלק גדול מהיהודים‪.‬‬
‫אף קהילה יהודית אחרת תחת השלטון הנאצי לא זכתה לסיוע מסיבי שכזה‪.‬‬

‫פרד שָ ַרגָא‪ ,‬שניהל‬
‫למחנות בטרנסניסטריה הגיעו נציגים של ועד ההצלה (ביניהם ֶ‬
‫את מבצע ההצלה הזה‪ ,‬וכן יצחק ארצי‪ ,‬לימים ח"כ ואביהם של שלמה ארצי ונאוה‬
‫סמל) והחלו לרשום ולארגן את הילדים להעברה לרומניה‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ 1944‬הועלו ‪ 1909‬ילדים לקרונות‪-‬רכבת והוסעו חזרה לרומניה‪.‬‬
‫הילדים שהובאו לרומניה נקלטו מיד בבתי‪-‬יתומים בערים שונות‪ .‬חלקם אומצו על‪-‬‬
‫ידי משפחות יהודיות‪ ,‬שניסו להחזיר להם צלם אנוש‪ ,‬אהבה ודאגה הורית ולשקם‬
‫במעט את ילדותם‪ ,‬שנגזלה מהם‪.‬‬
‫אך מגמת מציליהם היתה להעביר אותם שלב נוסף בתהליך הצלתם‪ :‬להעלות אותם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בעניין זה נוצרו קשרים עם שליחי העליה שפעלו אז ברומניה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשנים ‪ 1944-1945‬הועלו רבים מן הילדים הללו לארץ‪.‬‬

‫יתומי טרנסניסטריה‪ -‬הצלת הילדים והעלתם ארצה‬

‫יצחק ארצי‬

‫אלכסנדר יהודה שפרן‬
‫נולד ב‪ 1910-‬בעיר בקאו (רומניה) ונפטר ביולי‬
‫‪ .2006‬היה תיאולוג והוגה דעות‪ ,‬כיהן כרב הראשי‬
‫של קהילת יהודי רומניה בשנים ‪.1948-1940‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה הנהיג את יהדות רומניה‪ ,‬לצדו של‬
‫העורך‪-‬דין ד"ר וילהלם פילדרמן‪.‬‬
‫הרב שפרן גייס את כל כוחות הנפש שלו ואת כישורי השכנוע‪ ,‬על‬
‫מנת להתערב לטובת עמו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬התערבותו אצל הפטריארך של הכנסייה‬
‫האורתודוקסית הרומנית‪ ,‬תרמה לבטל את החלטתו של אנטונסקו‬
‫לענידת הטלאי הצהוב‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬כשכל הארגונים‬
‫היהודים הוצאו מחוץ לחוק‪ ,‬הרב שפרן ומנהיגים יהודים אחרים‬
‫הקימו מועצה במחתרת שהצליחה לפעול במשך הזמן גם בתוך‬
‫מסגרות "המרכז היהודי" – ארגון הבובה שהקימו השלטונות‪.‬‬
‫אחרי שנכח בחסר האונים מול הטבח ביהודי יאסי‪ ,‬והגירושים‬
‫והרציחות ההמוניות בקרב יהודי צפון‪-‬בוקובינה ובסרביה‪ ,‬הרב‬
‫שפרן השתמש במגעיו עם כמה דיפלומטים מערביים – וכמו‪-‬כן‪,‬‬
‫עם המלכה האם של רומניה‪ ,‬אלנה‪ ,‬ועם כמה מראשי הכנסייה‬
‫המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת לשכנע את המרשל יון אנטונסקו לא להיכנע‬
‫ללחצים הגרמניים לגירוש כל יהודי מדינתו‪ .‬בעיצומה של מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ ,‬המועצה היהודית ארגנה מאמצי סיוע ליהודים‬
‫המגורשים ועזרה לניצולים מטרנסניסטריה בהחזרתם לשטח‬
‫רומניה‪.‬‬

‫וילהלם פילדרמן (‪)1882-1963 ;Wilhelm Filderman‬‬
‫מנהיג יהדות רומניה בתקופת השואהי‪,‬‬
‫חבר הפרלמנט הרומני בין שתי מלחמות העולם‬
‫בן כיתתו של אנטונסקו‪ ,‬גורש בהוראתו לטרנסניסטריה‪.‬‬

‫דבר‪ 13,‬ביוני ‪1943‬‬

‫סיוע ליהודי פולין הנמלטים‬

‫נכתב על ידי יצחק ארצי‬

‫הצלת פליטים יהודים‬
‫• גם בזמן מלחמת‪-‬העולם המשיכה פעולת תנועות הנוער‪ .‬הם שמרו על קשר עם‬
‫משרדי ההסתדרות ועם ועדת ההצלה‪ ,‬כך‪ ,‬היו יכולים לעודד ולהושיט עזרה‪.‬‬
‫חשיבות גדולה הייתה לקשר עם הגטו בצרנוביץ ועם המגורשים לטרנסניסטריה ‪-‬‬
‫סייעו במתן מקלט לפליטים מפולין‪ ,‬והבריחו אותם לבוקרשט‪.‬‬
‫• עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרס ‪ 1944‬והמסע להשמדת היהודים בה‪,‬‬
‫התארגנו חברי תנועות הנוער ברומניה‪ ,‬בסיוע הקהילות וההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫לנסות ולהציל יהודים מהונגריה‪ .‬בעיירות טורדה )‪ (Turda‬וארד )‪(Arad‬‬
‫ובמקומות אחרים לאורך הגבול עם הונגריה‪ ,‬הוקמה רשת הצלה והברחת פליטים‬
‫וחלוצים לרומניה‪ ,‬והעברתם בסתר לבוקרשט‪.‬‬
‫• הפעולה ארכה כחודשיים והצילה אלפי יהודים‪.‬‬

‫קהילת טורדה‬

‫‪ ,‬תחנת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה‬

‫קהילה יהודית קטנה בטרנסילבניה הרומנית‪ ,‬מספר קילומטרים מן הגבול עם החלק שנמסר‬
‫להונגריה‪ .‬לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרס ‪ ,1944‬הפכה לתחנת הצלה לפליטים‬

‫יהודים‪ .‬בקהילת טורדה נוצר שיתוף פעולה נדיר בין ההנהגה היהודית האורתודוקסית לבין‬
‫פעילי התנועה הציונית החלוצית‪ ,‬אשר היו יוזמי המפעל של הצלת היהודים הנתונים בסכנת‬
‫מוות בצד הצפוני של הגבול‪ .‬נסיונות ההצלה היו בתחילה ספונטניים‪ ,‬אך במרוצת הזמן הגיעו‬

‫המארגנים לידי הסכם עם השלטונות הרומניים‪ ,‬ששיתפו פעולה עם הצלת הפליטים‪ .‬הברחת‬
‫הפליטים לטורדה‪ ,‬הדאגה לאיכסונם הזמני בעיירה‪ ,‬ציודם במסמכים מזויפים והעברתם למען‬
‫בטחונם לבוקרשט – הוקמה "מעבדה" לזיוף מסמכים‪ ,‬שפעלה ללא דופי‪ .‬התחנה הצליחה‬

‫להעביר ולהציל ‪ 1500‬פליטים יהודים מהונגריה‪ ,‬סלובקיה ופולין‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫רומניה‪ -‬נמל היציאה העיקרי לאוניות המעפילים‪.‬‬

‫ההעפלה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עם סגירתם של נמלי איטליה‪ ,‬יוגוסלביה ויוון בפני העלייה הבלתי‪-‬לגאלית‪ ,‬נעשתה רומניה למקום‬
‫היציאה העיקרי של אוניות המעפילים‪.‬‬
‫את הקרקע לכך הכשיר ז'בוטינסקי‪ ,‬שנפגש פעמיים עם ראש ממשלת רומניה ‪ -‬בפעם ראשונה בקיץ‬
‫‪ 1938‬בלונדון‪ ,‬ובפעם השנייה ‪ -‬באוקטובר של אותה שנה בבוקרשט‪ .‬השניים הגיעו להסכם לפיו‬
‫תאפשר רומניה מעבר ותיתן סיוע לעולים בלתי לגאליים‪ ,‬שיכללו יהודים מרומניה‪.‬‬
‫המפעל הגדול התנהל ביוזמתם ובהשתתפותם של יעקב שיבר ‪ -‬נציב בית"ר ברומניה‪ ,‬שבתאי‬
‫גוטנמכר‪-‬נדיב ואחרים‪ .‬ואמנם בסוף ‪ 1938‬ניתנה הוראה לקונסולים של רומניה בארצות מזרח‬
‫אירופה ומרכזה לתת אשרות מעבר ליהודים המבקשים זאת‪ ,‬מבלי להיזקק להליכים הפורמליים‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫המעפילים הגיעו לרומניה בשיט על הדנובה‪ ,‬ובנמל הרומני סולינה היו מועברים לספינה גדולה‬
‫שהביאה אותם לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אחרים הגיעו דרך היבשה‪ ,‬באמצעות הרכבת‪ ,‬ויצאו את רומניה דרך‬
‫נמל קונסטנצה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1938‬ו‪ ,1939-‬עד תחילת המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר‪ ,‬הפליגו מרומניה ‪ 22‬ספינות ובהן ‪-‬‬
‫‪ 12801‬יהודים‪.‬‬
‫יהודים רבים מאוסטריה וצ'כיה ברחו מארצותיהם לרומניה ומשם ניסו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,1939-‬לפי בקשת הבריטים‪ ,‬עצרו שלטונות רומניה רכבת שהובילה ‪ 750‬חלוצים מפולין‪.‬‬
‫השתדלות יהודי רומניה אצל מלך רומניה הועילה‪ :‬החלוצים שוחררו‪ ,‬עלו על הטייגר‪-‬היל‪ ,‬והגיעו‬
‫לתל אביב‪.‬‬

‫ספינות המעפילים ‪ -‬בתקופת מלחמת‪-‬העולם השנייה‬
‫על פי סדר כרונולוגי‬
‫תאריך יציאה‬

‫מספר‬
‫נוסעים‬

‫מקם‬
‫יציאה‬

‫הערות‬

‫טייגר היל‬

‫‪ 1‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1417‬‬

‫רומניה‬

‫ת"א‬

‫רודניצאר ב'‬

‫‪ 16‬ספט' ‪39‬‬

‫‪371‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫נעמי יוליה‬

‫‪ 25‬ספט' ‪39‬‬

‫‪1130‬‬

‫רומניה‬

‫נתפסה!‬

‫רודניצאר ג'‬

‫‪ 14‬נוב' ‪39‬‬

‫‪457‬‬

‫רומניה‬

‫נתניה‬

‫אוריון‬

‫‪ 8‬ינו' ‪40‬‬

‫‪728‬‬

‫רומניה‬

‫הילדה‬

‫‪ 23‬ינו' ‪40‬‬

‫‪677‬‬

‫רומניה‬

‫סקריה‬

‫‪ 13‬פבר' ‪40‬‬

‫‪2400‬‬

‫רומניה‬

‫פנצ'ו‬

‫מאי‪40-‬‬

‫‪500‬‬

‫רומניה‬

‫ליברטאד‬

‫‪-18‬יולי‪40-‬‬

‫‪700‬‬

‫בולגריה‬

‫פאסיפיק‬

‫‪ 1‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1100‬‬

‫רומניה‬

‫מילוס‬

‫‪ 3‬נוב' ‪40‬‬

‫‪671‬‬

‫רומניה‬

‫הועברו לגירוש בפטריה‪ .‬לאחר האסון הורשו הניצולים‬
‫להישאר בארץ‬

‫אטלנטיק‬

‫‪ 24‬נוב' ‪40‬‬

‫‪1880‬‬

‫רומניה‬

‫גורשו למאוריציוס‬

‫שם האונייה‬

‫טבעה ליד האי קמיליו ניסי‬

‫תאריך יציאה‬

‫מספר נוסעים‬

‫מקם יציאה‬

‫שם האונייה‬

‫דצמ' ‪40‬‬

‫‪325‬‬

‫בולגריה‬

‫‪ 19‬מרס ‪41‬‬

‫‪800‬‬

‫רומניה‬

‫סטרומה‬

‫פבר' ‪42‬‬

‫‪769‬‬

‫רומניה‬

‫ויטרול‬

‫ספט' ‪42‬‬

‫‪120‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה א'‬

‫מרס ‪44‬‬

‫‪239‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה א'‬

‫אפר' ‪44‬‬

‫‪224‬‬

‫רומניה‬

‫מילכה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪517‬‬

‫רומניה‬

‫מריצה ב'‬

‫מאי‪44-‬‬

‫‪318‬‬

‫רומניה‬

‫קזבק‬

‫יולי‪44-‬‬

‫‪735‬‬

‫רומניה‬

‫מורינה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪308‬‬

‫רומניה‬

‫בולבול‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪410‬‬

‫רומניה‬

‫מפקורה‬

‫אוג' ‪44‬‬

‫‪394‬‬

‫רומניה‬

‫צלאח א‪-‬דין‬

‫נוב' ‪44‬‬

‫‪547‬‬

‫רומניה‬

‫טאורוס‬

‫דצמ' ‪44‬‬

‫‪958‬‬

‫רומניה‬

‫סלבדור‬

‫דאריאן ב'‬

‫הערות‬
‫טבעה בים השייש (מרמרה)‬

‫טבעה ליד הבוספורוס‬

‫טבעה בים השחור‬

‫הספינה סטרומה‬

‫סטרומה‬

‫יום חמישי‪30.04.1942 ,‬‬

‫סיפורו בתקופה מאוחרת יותר‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫שמי הוא דוד סטוליאר‪ .‬אני יהודי‪ ,‬יליד רומניה‪ .‬השנה היא סוף ‪ ,1941‬ואני בדרכי לנמל‪ ,‬אל‬
‫האונייה "סטרומה"‪ ,‬אוניית מעפילים המניפה את דגל פנמה‪ .‬לאחר שהמצב ברומניה החל‬
‫להחמיר עקב המשטרים האוהדים להיטלר‪ ,‬החלה שנאת‪-‬היהודים להפוך כאן ממשית‬
‫ומאיימת‪ .‬הוטלו עלינו עבודות קשות‪ ,‬ורבים מאיתנו נלקחו לעבודת כפייה‪.‬‬
‫כולנו ידענו את הסבל שכרוך במחיר‪ ,‬כולנו ידענו ש"סטרומה" היא ספינה קטנה ורעועה‪ ,‬אך‬
‫היינו מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש מאתנו רק כדי לצאת מהמקום הנורא הזה‪ .‬לבסוף‬
‫יצאנו ‪ 769‬נפש‪ :‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‪.‬‬
‫המסע היה קשה מאוד; הספינה הייתה קטנה ורעועה‪ ,‬המנוע שהותקן בה היה שבר‪-‬כלי‪,‬‬
‫ציודה היה מיושן‪ ,‬וכמויות המזון והמים לא הספיקו לכולנו‪ .‬הגברים שבינינו נאלצו לוותר‬
‫על חלקם הדל ולתת אותו לנשים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים שבינינו‪.‬‬
‫ממשלת המנדט התעלמה מסבלנו וסירבה בתוקף להרשות את כניסתנו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
‫פי שידעה כי רוב רובנו נמלט מגיא‪-‬ההריגה‪ ,‬הקשיחו השלטונות הבריטיים את לבם‪ .‬אף‬
‫השלטונות התורכיים לא גילו הבנה לגורלנו על סיפונה של הספינה הרעועה‪.‬‬
‫הם ביקשו להיפטר מאיתנו במהירות האפשרית וגירשו אותנו ללב ים‪ ,‬כשאנו נגררים ע"י‬
‫ספינה תורכית‪ .‬הרגשתי איך התקווה הולכת ונמוגה כמו הגלים בים‪ ,‬ושוקעת אט אט אל‬
‫המצולות‪ .‬כולנו היינו מפוחדים‪ ,‬בן‪-‬דודי יעקוב החל להתפלל‪ ,‬ואני אחריו‪.‬‬

27/2/1942

‫ויטורול‬
‫האנייה 'ויטורול' [העתיד] יצאה‬
‫מרומניה ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ ,1942‬כשעל‬
‫סיפונה ‪ 120‬מעפילים‪ .‬אורגנה ע"י חברת‬
‫נסיעות פרטית‪ ,‬כשהמעפילים שילמו‬
‫סכומי עתק‪.‬‬
‫תוך זמן קצר מעת יציאתה הפסיק המנוע‬
‫לפעול‪ ,‬ומים החלו לחדור לתוך האונייה‪.‬‬
‫נסחפה אל החוף המערבי של‬
‫הבוספורוס‪ ,‬נתקלה בסלעים והחלה‬
‫לטבוע‪ .‬רוב המעפילים ניצלו‪ ,‬שניים‬
‫נספו‪.‬‬
‫הניצולים הועברו לאיסטנבול ומשם‬
‫למחנה המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫המפקורה‬
‫בלילה שבין ‪ 3‬ל‪ 4-‬באוגוסט ‪ ,1944‬יצאו ארצה מקונסטנצה הספינות‪ :‬מפקורה‪ ,‬בילבול ומורינה‪.‬‬
‫הספינה "מפקורה"‪ ,‬שהובילה יותר משלוש מאות נוסעים‪ ,‬הוטבעה על ידי צוללת שירתה בה פגזי תותח‪.‬‬
‫הצנחן יצחק בן אפרים (מנו מוסקוביץ)‪ ,‬סידר להוריו עלייה ב"מפקורה"‪ ,‬אך שם מצאו הם את סופם‪.‬‬
‫ב"מפקורה" היה צריך לעלות ארצה ח"כ דרוקמן‪ ,‬יליד קיטוב [פולין]‪ ,‬שמצא מקלט בצרנוביץ‪.‬‬
‫למזלו‪ ,‬המשפחה שהייתה צריכה לקחת אותו ארצה התאחרה‪.‬‬
‫נוסעים שלא טבעו‪ ,‬נקטלו ביריות מקלעים‪ 5 .‬נוסעים ו‪ 6-‬מלחים ניצלו ונמשו על ידי הספינה ‪.Bülbul‬‬

‫הצנחנים ילידי רומניה‬

‫הצנחנים‬
‫בשנים ‪ 1942-1944‬התנדבו רבים מחברי "ההגנה" להכשיר עצמם לשליחות בארצות אירופה‪ ,‬כדי לסייע לאחיהם‬
‫מהמועמדים נבחרו ‪ 37‬אשר עברו את ההכשרה‪ ,‬אומנו והוכנו לפעולה מבצעית‪.‬‬
‫הנבחרים היו ברובם יוצאי הארצות אליהן נשלחו‪ ,‬אנשים ששלטו בשפת המקום והכירו את אורח‪-‬החיים‬
‫אשר היו בעבר בעלי קשרים עם גורמים יהודים מקומיים‪.‬‬
‫הם עברו הדרכה רעיונית ומדינית אימונים בנושאי קשר‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬חבלה‪ ,‬הפעלת כלי נשק‪ ,‬ולמדו לצנוח‪.‬‬
‫מבחינת הבריטים‪ ,‬נועדו הצנחנים לעסוק במשימות ריגול וחבלה בארצות הכבושות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪:‬‬
‫לעזור לפרטיזנים‪ ,‬ולסייע לבריחתם של טייסי בעלות הברית שמטוסיהם הופלו בארצות אלו‪.‬‬
‫‪ 13‬מבין כל הצנחנים נפלו בשבי‪ ,‬מהם שבעה הוצאו להורג‪:‬‬
‫אנצו סירני‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬חביבה רייק‪ ,‬רפאל רייס‪ ,‬אבא ברדיצ'ב‪ ,‬צבי בן יעקב‪ ,‬ופרץ גולדשטיין]‬

‫הצנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‬
‫•‬
‫•‬

‫למשימות ברומניה הוצנחו צנחנים מהיישוב הארץ ישראלי‪ ,‬כולם דוברי רומנית‪.‬‬
‫הצנחנים לרומניה היו‪ :‬אבא ברדיצב (‪ )Aba Bardicev‬יליד גאלאץ‪ ,‬דב הררי ( ‪Dov‬‬
‫‪ ,)Berger‬יצחק בן אפרים (‪ )Menu Moscovici‬יליד פיאטרה ניאמץ‪ ,‬אריה פיכמן ( ‪Arie‬‬
‫‪ ,)Fichtman‬אריה גוקובסקי (‪ )Leova Gukovschi‬יליד יעדעניץ בבסרביה‪ ,‬ברוך קמין‬
‫(‪ )Baruh Kamin‬יליד אקרמן בבסרביה‪ ,‬אוריאל קנר (‪ )Mielu Kanner‬יליד פלוישט‪ ,‬ריקו‬
‫לופסקו (‪ )Ricu Lupescu‬יליד פלוישט [ריקו הוא אבי הספורטאי דב לופי]‪ ,‬יצחק מקרסקו‪,‬‬
‫(‪ )Itzhac Macarescu‬ושייקה דן (‪ )Joshua Trachtenberg‬יליד ליפקני בבסרביה‪.‬‬

‫•‬

‫גם מבין הצנחנים שנשלחו לארצות אחרות היו יוצאי רומניה‪ :‬יונה רוזן‪ ,‬נולד בקלוז‪ ,‬יואל‬
‫פלגי ופרץ גולדשטיין שפעלו בהונגריה ‪ -‬נולדו בטרנסילבניה היו דוברי הונגרית‪.‬‬

‫•‬

‫בסך‪-‬הכל שלושה‪-‬עשר צנחנים ילידי "רומניה הגדולה"‪ ,‬וצנחנית אחת‪ ,‬שרה ברוורמן‪,‬‬
‫ילידת בוטושאן‪.‬‬

‫בנו‬

‫בצוואה שהשאיר לבני משפחתו כתב‪:‬‬
‫לכולכם בקשה אל תבכו‪,‬‬
‫את האומלל מבכים‪.‬‬
‫אני מאושר כי נפל בחלקי‬
‫להיות בחיר הישוב‪ ,‬להביא דברו‪ ,‬עידודו ועזרתו לגולה‪.‬‬
‫על שמו נקרא היישוב "אלוני אבא"‬

‫פרץ גולדשטיין‬
‫עלה ארצה‪ ,‬התיישב באפיקים הצטרף לגרעין שהתכוון מאוחר‬
‫יותר להקים את קיבוץ מעגן‪ .‬צנח יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה‪,‬‬
‫עבר להונגריה‪ ,‬אחרי שחנה סנש כבר נלכדה גם הוא נלכד‪ ,‬ביולי‬
‫‪ ,1944‬ונחקר ע"י שלטונות הונגריה והגסטאפו‪ .‬נשלח למחנה‬
‫ריכוז‪.‬‬
‫נסע יחד עם יואל פלגי ברכבת‪ .‬יואל הצליח להימלט‬
‫ואילו פרץ נתפש ונשלח למחנה ריכוז‪ ,‬ועקבותיו אבדו‪.‬‬

‫אסון מעגן‬
‫ביום ‪ 29.7.1954‬הוכתה ישראל כולה בתדהמה ‪-‬‬
‫אסון מחריד בקיבוץ מעגן שלחוף הכנרת‪ ,‬שבו נהרגו ‪ 17‬איש‬
‫ונפצעו יותר מ‪ ,25-‬כאשר מטוס קל נפל לתוך קהל המוזמנים לטקס‬
‫גילוי אנדרטה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין שנרצח במחנה‬
‫הריכוז אורניינבורג‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 4‬צנחנים שהיו יחד עמו‬
‫בשליחות ההצלה וחזרו בשלום‪ ,‬והם‪ :‬סגן‪-‬אלוף דב הררי (ברגר)‪,‬‬
‫אריה אורני (פיכמן)‪ ,‬אריה אחישר (גוקובסקי)‪ ,‬ושלום פינצי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬נספה גם בנו היחיד של אנצו סרני‪ ,‬וכן קצין הצנחנים ומדריך‬
‫הצניחה הוותיק שמחה לוי‪.‬‬

‫שרה ברוורמן‪ ,‬ממייסדות חיל‪-‬הנשים בצה"ל‪ ,‬הלכה‬
‫לעולמה בשנת ‪.2013‬‬
‫שרה (סוריקה)‪ ,‬מי שנחשבה לאחרונת צנחני היישוב העברי‬
‫שלחמו עם הפרטיזנים באירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪,‬‬
‫נפטרה בביתה שבקיבוץ שמיר‪ ,‬בגליל העליון‪.‬‬
‫ברוורמן‪ ,‬בת ‪ 94‬במותה‪ ,‬לחמה בשורת הפלמ“ח והייתה‬
‫ממייסדי קיבוץ שמיר וחיל‪-‬הנשים‪ .‬היא נולדה בשנת ‪1918‬‬
‫בבוטושני שברומניה‪ ,‬ילדה חמישית למשפחה חמה וציונית‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 9‬נכנסתי לתנועת השומר הצעיר"‪ ,‬היא סיפרה בעבר‬
‫בראיון לגלי צה“ל"‪ ,‬ב‪ 1938-‬היא נבחרה לעלות לארץ מטעם‬
‫התנועה כסטודנטית ייעודית למשק פועלות‪.‬‬

‫סוריקה התנדבה לפלמח והגיעה לקורסים שונים‪ :‬קורס נשק‪ ,‬קורס מפקדי כיתות ואף קורס מפקדי מחלקות‪.‬‬
‫"אנחנו היינו אנשים צנועים"‪ ,‬היא תיארה את התקופה‪" ,‬לא חשבתי שאקבל פרסים ועיטורים או שאדליק‬
‫משואה ביום העצמאות ה‪ .62-‬יצאנו ועשינו כי היה צריך לעשות‪ .‬הדרכנו גם גברים ומעולם לא עשו לנו בעיות“‪.‬‬
‫כעבור כמה שנים הצטרפה סוריקה ל‪" 37-‬צנחני היישוב"‪ .‬הצנחניות בקבוצה לקחו סיכון גדול במיוחד‪ ,‬כיוון‬
‫שבשונה מגברים שחצו לקווי אויב ונחשבו ללוחמים שדינם שבי‪ ,‬נשים נחשבו למרגלות שדינן מוות‪" .‬ביליתי את‬
‫הלילה הראשון במחסן עם פרטיזנים‪ .‬עזרנו לשבויים אנגלים במחנות ברומניה ולכל מי שנראו לנו יהודים‪ .‬חיינו‬
‫עם פרטיזנים ביערות‪ ,‬העברנו מסרים לארץ על מי שחי וניסינו ליצור קשרים‪ .‬הבאנו להם גם כסף ואוכל‪.‬‬
‫לעומת הפרטיזנים‪ ,‬אנשי הפלמ"ח נראו מיליונרים"‪ ,‬היא תיארה‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בפקודת הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי‪ ,‬הקימה סוריקה את חיל הנשים בצה"ל‪.‬‬

‫שייקה דן נולד בעיירה ליפקני בבסרביה‪ .‬היה חבר קבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫התנדב לשרת בצבא הבריטי והוצנח יחד עם חברו יצחק (מנו) בן אפרים‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בחילוץ טייסים בריטים שמטוסם הופל במדינה‪.‬‬
‫לפני שיצא לצניחות הוא שמר בכיסו אדמה מהקיבוץ‪ .‬במהלך המלחמה עסקו‬
‫שייקה דן ויצחק בן אפרים בהצלת יהודים וקידום העלייה לארץ‪,‬‬
‫ועם סיומה‪ ,‬הם המשיכו לפעול ברומניה עוד מספר שנים‪.‬‬
‫•"כשהמלחמה משתוללת ויהודים מובלים לטבח‪ ,‬ואני אז בבוקרשט וחיי תלויים‬
‫על חוט השערה‪ ,‬אני עסקתי בהפלגת ספינות‪ .‬זו סדרה שלמה‪ :‬קזבק‪ ,‬בולבול‪,‬‬
‫מורינה‪ ... ,‬מריצה א'‪ ,‬מריצה ב'‪ ,‬עוד לא היו שמות עבריים‪ ,‬וכולם הפליגו"‪.‬‬
‫האיש היה לאגדה‪ .‬פעל בבוקרשט‪ ,‬בסופיה‪ ,‬היה בשליחויות בוינה‪ ,‬בפאריס‪,‬‬
‫בבלגרד ובוושינגטון‬
‫מספרים שגולדה אמרה‪" :‬כל עוד נותר יהודי אחד בגולה‪ ,‬לא תוכל לערוך תכנית‬
‫'חיים שכאלה' על שייקה דן"‪.‬‬
‫"אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית להסתירה‪ .‬גם אם נחלק את כל‬
‫האשראי בצדק מירבי‪ ,‬הרי בלעדיך‪ ,‬בלי מפעלך הכביר הנמשך יותר מארבעים‬
‫שנה רצופות‪ ,‬מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לעולם למה שהיא כיום באמת‬
‫[שמעון פרס בהיותו ראש ממשלה]‬

‫עולים ארצה‬
‫יהודי רומניה הפליגו גם דרך חופי הארצות השכנות‪.‬‬

‫ב‪ 1946-‬יצאה מקונסטנצה האוניה זמירנה‪ ,‬ששמה שונה מאוחר יותר למקס נורדאו‪ ,‬על‪-‬שם המנהיג הציוני‪,‬‬
‫מעוזרי הרצל‪.‬‬
‫"יש ליצור לאלתר רוב יהודי בארץ ישראל על ידי הגירה המונית גדולה‪ .‬בלעדי רוב יהודי בארץ אין ערך‬
‫להצהרת בלפור" [מדברי נורדאו]‬
‫הספינה הפליגה מנמל קונסטנצה שברומניה‪ .‬ב‪ 13-‬במאי התגלתה על‪-‬ידי הבריטים‪.‬‬
‫הבריטים קראו למעפילים לחזור‪ ,‬המעפילים תלו כרזה בעברית ובאנגלית‪:‬‬
‫"אנחנו ‪ 1800‬פליטים הנוסעים לארץ ישראל‪ .‬אם תעצרונו תהיה האחריות לקטסטרופה עליכם"‬

‫העורכת והעיתונאית תהילה עופר‪ ,‬ילידת רומניה‪ ,‬והצייר שמוליק‬
‫כץ‪ ,‬יליד הונגריה‪ ,‬הידוע מאיוריו בספרים רבים ביניהם "דירה‬
‫להשכיר" ו"חסמבה"‪ .‬הגיעו ארצה באוניה 'כנסת ישראל'‪,‬‬
‫וכתבו את הספר המתאר את עלילותיה וקורות הפלגתה של אוניית‬
‫המעפילים‪.‬‬

‫הספינה יצאה מיוגוסלביה בנובמבר ‪ 1946‬כשעל סיפונה ‪ 3845‬גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער וטף‪ ,‬רובם ככולם‬
‫משארית הפליטה‪ ,‬שבאו ברכבות משא ממחנות מעפילים‪ .‬רובם היו מקרב יהודי רומניה ומקצתם מהונגריה‪.‬‬
‫רבים מהמעפילים היו בני‪-‬נוער‪ ,‬חברי תנועות הנוער הציוניות‪.‬‬
‫הספינה נלכדה ע"י ספינות המשמר הבריטי‪ ,‬המעפילים נאבקו עם מלחי הצי הבריטי והמאבק הסתיים כאשר‬
‫רימוני גז מדמיע ורימוני עשן הוטלו לאוניה באכזריות ומלחי הצי השתלטו עליה‪ .‬המעפילים הועברו למחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪.‬‬

‫דבר‪13/12/46 ,‬‬

‫במחנות קפריסין‬

‫הספינה "מדינת היהודים" יצאה ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 1947‬מנמל בורגס שבבולגריה כשעל סיפונה ‪2664‬‬
‫מעפילים‪ .‬כבר בצאתה ממצר הדרדנלים לוותה ע"י הצי הבריטי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן‬
‫סביבה‪ 5 .‬מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה‪ .‬המעפילים גורשו לקפריסין‪.‬‬

‫הפאנים‬
‫שתי ספינות מעפילים גדולות‪" :‬פאן יורק" (ובשמה העברי – "קיבוץ גלויות")‬
‫ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – "עצמאות")‪,‬‬
‫יצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר ‪ 1947‬כשעליהן מעל ‪ 15,000‬מיהודי רומניה‪ ,‬ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין‪.‬‬

‫‪ 1‬אוק' ‪" ,1947‬דבר"‬

‫‪ 30‬דצמ' ‪" .1947‬דבר"‪ ,‬עמוד ראשון‬

‫‪ 1‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬
‫‪ 2‬ינו' ‪ ;1948‬על המשמר‪ ,‬עמוד ראשון‬