Slide 1

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 2

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 3

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 4

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 5

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 6

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 7

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 8

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 9

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 10

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 11

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 12

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 13

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 14

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬


Slide 15

‫תרחיש ביטולים ב‪QIS5-‬‬
‫שי פריד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬

‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬

‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התרחיש‬
‫ממצאים כמותיים‬
‫סוגיות שהועלו על ידי החברות בארץ ובאירופה‬
‫המלצות להבהרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אופציות נוספות‬
‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ – Mass‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ – Mass‬פרמטרים‬

‫מידע נוסף‬
‫סיכום‬

‫‪2‬‬

‫תרחיש ביטולים ‪ -‬רקע כללי‬
‫‪ ‬הסיכון להפסד או לגידול בהתחייבויות כתוצאה‬
‫משינוי בשיעור ניצול אופציות של בעלי פוליסות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכון ביטולים כולל כל ניצול של אופציה הקיימת‬
‫בפוליסה שעשוי לשנות באופן מהותי את ערך‬
‫התזרים העתידי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ממצאים כמותיים‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים בחיים ובריאות יחד מהוה כ‪17%-‬‬
‫מ‪( BSCR-‬אחרי אפקט פיזור)‪.‬‬
‫‪ ‬מהותי ביותר בחברות מוטות ביטוח חיים‬
‫‪ 24% ‬עבור חמש הגדולות‬
‫‪ 12% ‬עבור יתר החברות‬
‫‪ ‬תרחיש ביטולים מהווה כ‪ 70%-‬מדרישת ההון‬
‫בסיכוני חיים‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ MASS‬הוא התרחיש הרלוונטי ברוב‬
‫החברות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬קושי בחיבור בין סיווג סיטונאי לבין המודל במוזס‬
‫‪ ‬קושי בזיהוי פוליסות סיטונאיות‬
‫‪ ‬תרחיש קיצוני מדי‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫השפעה גבוהה על ‪SCR‬‬
‫ביטול של ‪ 50%‬מהסיטונאי אינו מציאותי‪.‬‬

‫‪ ‬החישובים דורשים משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהפרדת ריידרים מחסכון‬
‫‪ ‬ההתייחסות לפוליסות סיטונאיות נוגדת את חופש‬
‫הבחירה של המבוטח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬חוסר רלוונטיות לביטוח כללי‬
‫‪ ‬הדרישה לסיווג מראש של כל פוליסה מכבידה‬
‫ואינה פרקטית‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בחישוב ביטולים בביטוח קולקטיבי‬
‫‪ ‬הדרך המעשית להרצת התרחיש‪ ,‬המתאימה‬
‫למודלים הקיימים‪ ,‬היא הרצה ברמת כיסוי‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סוגיות שהועלו על ידי החברות‬
‫‪ ‬סוגיות שהועלו באירופה (מופיע בדוח של ‪)EIOPA‬‬
‫‪ ‬חישובים ברמת הפוליסה דרשו משאבים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬הסיווג מראש על פי ‪ surrender strain‬אינו‬
‫מעשי ואינו רלוונטי למימוש אופציות שאינן‬
‫ביטול‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬רקע –‬
‫‪ ‬הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת התייחסות לכל אופציה‬
‫שעשויה להשפיע באופן מהותי על התזרים‬
‫העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית החברות התייחסו לביטול בלבד למרות‬
‫שיש אופציות נוספות המשפיעות על התזרים‬
‫(מקדם מובטח‪ ,‬המשכיות)‪.‬‬
‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪8‬‬

‫התייחסות לאופציות נוספות*‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – במסגרת תרחיש ביטולים על‬
‫החברות להתייחס לאופציה לביטול‪ ,‬לסילוק‬
‫ולאופציה להמשכיות של פרט בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים פתוחים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של תרחיש מימוש מקדם מובטח בתוך תרחיש‬
‫אריכות ימים‪.‬‬
‫אופן ההתייחסות לחידוש של ביטוח קולקטיבי בתנאים‬
‫מובטחים‪.‬‬

‫* אופציות שאינן ביטול או סילוק‬

‫‪9‬‬

‫חישוב ברמת כיסוי‬
‫‪ ‬רקע – הנחיית ה‪ QIS-‬דורשת חישוב של התרחיש‬
‫ברמת פוליסה‪ .‬נראה כי דרישה זו אינה פרקטית‬
‫וסותרת את הצורך בפיצול הפוליסה לכיסויים‬
‫שונים לצורך הפרדה בין מודול חיים למודול‬
‫בריאות ‪.SLT‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – יש לחשב את התרחיש ברמת‬
‫כיסוי‪ .‬במקרים בהם ניתן להראות כי אין למבוטח‬
‫אפשרות לבטל את כיסוי א' ללא ביטול של כיסוי‬
‫ב'‪ ,‬ניתן לקזז בין השפעות הביטולים (במידה שהן‬
‫‪10‬‬
‫מנוגדות)‪.‬‬

‫סיווג מראש על פי ‪Surrender Strain‬‬
‫‪ ‬רקע –ההנחיה דורשת סיווג מראש של הפוליסות‬
‫לתרחיש ‪ DOWN/UP‬על פי ‪.Surrender Strain‬‬
‫מרבית החברות פעלו בניגוד להנחיה מטעמים טכניים‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה –‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ -UP/DOWN‬אין צורך לחשב ‪ .SS‬על‬
‫החברות להריץ את התרחיש על כל הכיסויים‬
‫ולסווג בדיעבד‪ .‬כלומר לסכום את ההפסדים בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬תרחיש ‪ ,MASS‬יש לחשב ‪ ,SS‬לסכום את כל‬
‫הפוליסות בעלות ‪ SS‬חיובי ולחשב את השפעת‬
‫‪11‬‬
‫התרחיש בהתאם לסיווג הסיטונאי‪/‬קמעונאי‪.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬סיווג לסיטונאי וקמעונאי‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬שתי חברות בלבד ביצעו את ההפרדה‪ ,‬חברה אחת‬
‫סיווגה את כל הפוליסות כסיטונאי וכל השאר סיווגו‬
‫את כל הפוליסות כקמעונאי‪.‬‬
‫‪ ‬למרות חופש הבחירה של המבוטח‪ ,‬הנובע מסעיף‬
‫‪ 20‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬הסיכוי לעזיבה בו זמנית של‬
‫קבוצת מבוטחים השייכת לאותו מעסיק גבוה באופן‬
‫יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬הצעה להבהרה – על החברות לסווג את הפוליסות על‬
‫פי השתייכותן למעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‪12.‬‬

‫תרחיש ‪ - MASS‬פרמטרים‬
‫‪ ‬רקע – הועלתה טענה שתרחיש של ביטול מיידי‬
‫של ‪ 50%‬מהפוליסות מוגזם ולא מציאותי שכן‬
‫בחלק מהפוליסות הביטול אינו כדאי למבוטח‪.‬‬
‫כרגע אין מספיק מידע כדי לשפוט זאת‪ .‬בנושא זה‬
‫יתקיים דיון נפרד‪.‬‬
‫‪ ‬הבהרה – הפרמטרים של התרחיש נותרים ללא‬
‫שינוי בשלב זה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫מידע נוסף לניתוח תרחיש ביטולים‬
‫רקע – המידע בקובץ ה‪ QIS-‬אינו מפורט מספיק כדי‬
‫להבין את ההשפעה של תרחישים ארוכי טווח‪ .‬יש צורך‬
‫במידע על השפעת התרחיש על הקטגוריות המרכזיות‬
‫של מוצרים‪.‬‬
‫הבהרה –‬
‫לגיליון המידע הנוסף תצורף טבלה המאפשרת לפרק את‬
‫השפעת תרחיש ביטולים על מוצרים שונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫התייחסות לאופציות‬
‫נוספות‬

‫• יש להתייחס לביטול‪ ,‬סילוק והמשכיות פרט‬

‫הרצת תרחיש ברמת‬
‫כיסוי‬

‫• יש להריץ את התרחיש ברמת כיסוי בודד‬
‫• במקרה של תלות בין כיסויים ניתן לבצע קיזוז‬

‫סיווג על פי‬
‫‪Surrender Strain‬‬

‫• תרחיש ‪ ,Up/Down‬הסיווג יתבצע בדיעבד ללא חישוב ‪SS‬‬
‫• תרחיש ‪ ,Mass‬יש לחשב ‪ SS‬ואת השפעת התרחיש על סיווג‬
‫לסיטונאי וקמעונאי‬

‫סיווג לסיטונאי‬
‫וקמעונאי‬
‫פרמטרים של תרחיש‬
‫‪Mass‬‬

‫נושאים לדיון‬

‫• יש לבצע סיווג על פי מעסיק ולהריץ את התרחיש בהתאם‬
‫• הפרמטרים נותרים ללא שינוי‬
‫• כיול פרמטרים בתרחיש ‪Mass‬‬
‫• התיחסות לאופציות נוספות – מימוש מקדם מובטח והמשכיות‬
‫בקבוצתי‬
‫• אופן הסיווג לקמעונאי וסיטונאי‬
‫‪15‬‬