איך להצליח בכתיב חלק א' חלק תיאורטי  מתוך : .1 סיכום המאמר של מאירה מעדיה " , איך להצליח בכתיב" , הד החינוך , אדר א' .1991 , .2 תקציר קורס "ליקויי כתיבה" , מוריה תלמור

Download Report

Transcript איך להצליח בכתיב חלק א' חלק תיאורטי  מתוך : .1 סיכום המאמר של מאירה מעדיה " , איך להצליח בכתיב" , הד החינוך , אדר א' .1991 , .2 תקציר קורס "ליקויי כתיבה" , מוריה תלמור

Slide 1

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 2

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 3

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 4

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 5

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 6

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 7

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 8

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 9

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 10

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 11

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 12

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 13

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 14

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 15

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 16

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 17

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 18

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 19

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 20

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 21

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 22

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 23

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 24

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 25

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 26

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 27

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 28

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 29

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 30

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 31

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 32

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 33

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 34

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 35

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 36

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 37

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 38

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 39

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 40

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 41

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 42

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 43

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 44

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 45

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 46

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 47

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 48

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 49

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 50

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 51

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 52

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 53

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 54

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 55

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 56

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 57

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 58

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 59

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 60

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 61

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬


Slide 62

‫איך להצליח‬
‫בכתיב‬

‫חלק א'‬
‫חלק תיאורטי‬

‫‪‬‬

‫מתוך‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫סיכום המאמר של מאירה מעדיה‪" ,‬איך להצליח‬
‫בכתיב"‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬אדר א'‪.1991 ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫תקציר קורס "ליקויי כתיבה"‪ ,‬מוריה תלמור‪ ,‬מכללת‬
‫תלפיות‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עיבוד ועריכה‪:‬‬
‫שולי כוכבי ‪ -‬מורת שילוב בבי"ס "הרצל" בת‪-‬ים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תודות‪:‬‬
‫לאיתי‪ ,‬אור (ה'‪ )2‬ומטביי (ו'‪ )2‬שעזרו באנימציה‪.‬‬

‫השפה העברית‬
‫‪ ‬רק מילים מעטות בעברית נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק‬
‫את כתיבתן‪.‬‬

‫ואילו רוב המילים בשפה‬
‫העברית נכתבות באופן שיטתי‪,‬‬
‫כך שניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬

‫מהו כתיב ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת של סמלים כתובים (אות ‪ /‬ציור ‪ /‬סימן)‪,‬‬
‫המייצגים בכל לשון את צלילי הדיבור‪.‬‬
‫מערכת הכתיב כמערכת שרירותית‪:‬‬
‫אין רמז מדוע האות ב' נראית דוקא כך‪...‬‬
‫מערכת הכתיב שמערכת שאינה שרירותי‪:‬‬
‫מרגע שנקבע כי האות ב' תייצג את הצליל ּב‪,‬‬
‫הדבר מחייב תמיד‪.‬‬

‫לימוד הכתיב‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובדיבור‬
‫הלשון העברית‪.‬‬
‫‪ ‬כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬יש צורך בידע‬
‫ראשוני במושגי יסוד בדקדוק‪.‬‬

‫משמעות הידע‬
‫הבסיסי ‪ -‬הראשוני‬
‫‪ ‬הידע הבסיסי בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪,‬‬
‫בדיבור ובדקדוק‪ ,‬מסייע ללומד‬
‫לסגל את כללי הכתיב בדרך‬
‫שיטתית המבוססת על מבנה‬
‫השפה‪.‬‬

‫ביום של חורף יום קרה‪,‬‬
‫אדם הלך לו וקרא‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬החליק‪ ,‬נכשל‪ ,‬כרע‪,‬‬
‫בבור שמישהו כרה‪.‬‬
‫בשוב אליו ההכרה‪,‬‬
‫הוברר‪ ,‬שום פגע לא קרה‪.‬‬
‫רק את מכנסיו‬
‫קצת קרע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הכתיבה הינה פעולה מוטורית‪ ,‬אשר על מנת‬
‫לבצעה כהלכה‪ ,‬יש צורך בפעולה תקינה של‬
‫תפקודים‪:‬‬
‫חזותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬חשיבתיים ומוטוריים‪.‬‬
‫כדי לכתוב את השיר ללא שגיאות‪ ,‬נדרש הכותב‬
‫ליכולת שמיעה‪ ,‬קשב‪ ,‬ידע מורפולוגי‪,‬‬
‫אורתוגרפי‪ ,‬פונולוגי‪ ,‬הקשר ומשמעות‪.‬‬

‫תכלול התפקודים הנ"ל מאפשרים להביע‬
‫מחשבה באמצעות סימנים גרפיים‪.‬‬

‫שלבים‬
‫בהתפתחות‬
‫הכתיב‬

‫השלב הקדם אלפאביתי‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שלב שבו אין התאמות בין הגרפמות (אותיות)‬
‫לפונמות (צלילים)‪.‬‬
‫שרבוט ילדי בלתי ייצוגי וקבוע – ילד אומר‪:‬‬
‫"כתבתי שלום"‪ .‬מחר אותו שרבוט יהיה "שמש"‬
‫או כל מילה אחרת‪....‬‬
‫דמויי אותיות – חוסר בשלות מוטורית חזותית‪,‬‬
‫והתיאום בניהם‪ ,‬אינו מאפשר כתיבת אותיות‬
‫תקניות‪.‬‬
‫אותיות אקראיות – הילד מייצג את רצונו ע"י‬
‫מספר אותיות שלמד‪ .‬א שמ לןבתנ‬

‫השלב הפונטי החלקי (גן חובה)‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הילד מבין כי יש לכתוב לפי השמיעה‪ ,‬אך אינו‬
‫יודע איך עושים זאת באופן מלא‪ .‬בשלב זה צריך‬
‫מודעות לאופן הכתיבה‪ .‬המילה "חתול" תכתב‬
‫תוך נסיון לייצג אות לצליל‪ ,‬כאשר חוקי הלשון‬
‫עדיין לא ידועים‪.‬‬
‫חחחח‬
‫חת או חט‬
‫חתל או חטל‬

‫השלב הפונטי המלא‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הילד מיצג את כל צלילי המילה‪ ,‬לאו דוקא באיות‬
‫המוסכם‪ :‬חטול‪ ,‬ידב (ידיו)‪...‬‬
‫הדבר לגיטימי בגיל גן החובה ‪ -‬כיתה ב'‪.‬‬

‫ככל שהמילה שכיחה בשפה‪ ,‬אין הדבר לגיטימי‪,‬‬
‫ועל הילד להכיר את תבנית המילה‪.‬‬

‫שלב האיות המוסכם‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זהו השלב האורתוגרפי –‬
‫שלב שבו המילה הכתובה מייצגת באופן גרפי‬
‫ע"י איות מוסכם‪ ,‬את צלילי המילה הדבורה‪.‬‬
‫הילד צריך לתפוס את משמעות רצף האותיות‬
‫המרכיבות את המילה‪.‬‬
‫חתל הינה שגיאה חמורה יותר מאשר חטול‪,‬‬
‫מפני ששגיאה אורתוגרפית חמורה יותר‬
‫משגיאה הומו(זהה)פונית(צליל)‪.‬‬

‫אחד הגורמים לשיבושי הכתיב‬
‫הביצוע הפונטי (צלילי) של העיצורים השונים‪:‬‬

‫‪‬א‪/‬ע‬
‫‪‬ב‪/‬ו‬
‫‪‬ח‪/‬כ‬
‫‪‬כ‪/‬ק‬
‫‪ ‬ס ‪ׂ /‬ש‬

‫השיטה לאבחנה בין‬
‫העיצורים הנ"ל‬
‫‪ ‬ניתן להבחין בין העיצורים‬
‫הנשמעים דומה‪ ,‬בשיטה של‬
‫שימוש בקריטריונים זמינים ללומד‪.‬‬

‫הקריטריונים השונים‬
‫הקריטריונים מחולקים עפ"י מרכיבי השפה‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריטריון פונולוגי‪ :‬ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪ .2‬קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪ .3‬קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫‪ .4‬קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪ .5‬מילים לועזיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪1 -‬‬
‫‪ ‬פונמה –‬
‫יחידת הצליל הקטנה ביותר‪.‬‬
‫ִדינָה = ד‪ִ -‬אי‪-‬נ‪ָ-‬אה‬
‫‪ ‬פונולוגיה –‬
‫השתנות ההגייה של האותיות‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מורפמה – צורה‪.‬‬
‫מורפולוגיה – הכרת המבנה הצורני של השפה –‬
‫אותיות שורש המלוות באותיות מוספיות‪.‬‬
‫אותיות מוספיות הן‪:‬‬
‫בתחילת מילה לפני אותיות השורש ‪ -‬תשלח‪.‬‬
‫בתוך מילה בין אותיות השורש ‪ -‬שלוח‪.‬‬
‫בסוף מילה לאחר אותיות השורש – שלחתי‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪3 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קריטריון סמיכות קבועה של אותיות‪:‬‬
‫צט‪ ,‬קצ‪ ,‬קט‪ ,‬כת‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לסמיכות קבועה של אותיות‪ ,‬אותם התלמיד‬
‫צריך לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוש המושגים ‪4 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סמנטיקה – משמעות‪.‬‬
‫בכתיבה יש קשר בין משמעות המילה לאופן בה היא‬
‫נכתבת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רוב המילים הקשורות במים יכתבו באות‬

‫שצורתה מזכירה טיפת מים‪...‬‬

‫ט‬

‫פירוש המושגים ‪5 -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מילים לועזיות – מילים בשפה זרה‪.‬‬
‫קריטריון זה מתבסס על כללים שרירותיים בנוגע‬
‫לשימוש באות עברית מסוימת למשמע צליל‬
‫מסוים במילה הלועזית‪ ,‬אותם התלמיד צריך‬
‫לשנן ולזכור בע"פ‪.‬‬

‫פירוט השיטה‬
‫בהרחבה‬

‫קריטריון פונולוגי‪:‬‬
‫ב‪/‬ו‪ ,‬כ‪/‬ח‪ ,‬כ‪/‬ק‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות לאבחנה‬
‫ולתפיסה השמיעתית של התלמיד‪ ,‬ולשמיעתו‪.‬‬
‫בכל אחד מזוגות האותיות יש אות אחת‬
‫שהגייתה משתנה (בדגש וללא דגש)‪ ,‬ואות אחת‬
‫שהגייתה קבועה‪.‬‬

‫ב‪/‬ו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ו' תמיד קבועה = ‪.V‬‬
‫מוותר‪ ,‬לוותר‪ ,‬ויתור‪...‬‬
‫הגיית האות ב' משתנה – פעם ‪ B‬ופעם ‪.V‬‬
‫ּביקש‪ ,‬לבקש‪...‬‬

‫כ‪/‬ח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הגיית האות ח' תמיד קבועה = ‪.CH‬‬
‫חתם‪ ,‬לחתום‪ ,‬חותמת‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫ּכתב‪ ,‬מכתב‪...‬‬

‫כ‪/‬ק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הגיית האות ק' תמיד קבועה – ‪.K‬‬
‫קשר‪ ,‬קשירה‪ ,‬מקושר‪...‬‬
‫הגיית האות כ' משתנה – פעם ‪ K‬ופעם ‪.CH‬‬
‫שכר‪ ,‬לשּכור‪...‬‬

‫לסיכום הפונולוגיה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לאותיות ו'‪ ,‬ח' ו‪-‬ק' יש הגייה קבועה‪ ,‬בעוד‬
‫שההגייה של ב' ו‪-‬כ' משתנה‪.‬‬
‫בדיקת השינוי יכולה להיעשות ע"י העברת‬
‫המילה‪:‬‬
‫מזמן לזמן ‪ּ -‬כעס‪ ,‬יכעס‬
‫מבניין לבניין – קשר‪ ,‬יקשור‬
‫מצורת הפועל לשם הפועל – ויתר ‪ ,‬לוותר‬
‫או ע"י שימוש במשפחות מילים‪:‬‬
‫זכר‪ ,‬זכרונות‪ ,‬יזּכור‪ ,‬מזּכרת‪....‬‬

‫קריטריון מורפולוגי‪ :‬ת‪/‬ט‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל קיימת חשיבות להכרת השפה‬
‫מבחינה דקדוקית ‪ -‬על התלמיד לזהות את‬
‫השורש של המילה אותה ברצונו לכתוב‪.‬‬
‫אם העיצור ‪ T‬אינו שייך לאותיות השורש – עליו‬
‫לכתוב ת' ולא ט'‪ ,‬מפני שב‪ 80% -‬מהמקרים‬
‫הצליל ‪ T‬שייך לאות מוספית‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬התלבש‪ ,‬קלטת‪.‬‬

‫קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה‬
‫של אותיות‬
‫כללים של "לפני" –‬
‫‪ ‬לפני צ' תבוא ק' (ולא כ')‪ :‬קצין‪ ,‬קצר‪ ,‬קציצה‪ ,‬קצף‪..‬‬
‫‪ ‬לפני ת' תבוא כ' (ולא ק')‪ :‬כתב‪ ,‬כתם‪ ,‬כתובת‪...‬‬
‫כללים של "אחרי" –‬
‫‪ ‬אחרי צ' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬הצטער‪ ,‬הצטנן‪...‬‬
‫‪ ‬אחרי ק' תבוא ט' (ולא ת')‪ :‬קטע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬קטר‪...‬‬

‫קריטריון סמנטי‪ :‬ט‪/‬ת‪ ,‬ע‪/‬א‪ ,‬ס‪ׂ/‬ש‬
‫‪‬‬

‫בקריטריון הנ"ל מתבססים על חלוקת‬
‫המילים לקבוצות בעלות מכנה סמנטי‬
‫(משמעי) משותף‪.‬‬

‫ט‪/‬ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות במים נכתבות בדר"כ באות ט'‪:‬‬
‫אמבטי'ה‬
‫טפטוף‬
‫שטפון‬
‫משוטים‬
‫מטרי'ה‬
‫טבע‬

‫ע‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים מעולם הצומח נכתבות בדר"כ באות ע'‪:‬‬
‫ערוגה‬
‫עציץ‬
‫ענף‪ ,‬עלה‪ ,‬גבעול‬
‫זרע‬
‫נטע‬
‫עקר‬

‫ע‪2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מילים הקשורות בזמן נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עבר ‪ ,‬עתיד‬
‫עתיד‬
‫ערב‬
‫שבוע‬
‫עת‪ ,‬לעתים‬
‫שעה‪ ,‬רגע‬

‫ע‪3-‬‬
‫מילים הקשורות בדבר שלילי נכתבות בדר"כ‬
‫באות ע'‪:‬‬
‫‪ ‬עונש‬
‫‪ ‬מכוער‬
‫‪ ‬לעג‪ ,‬כעס‪ ,‬זעק‪ ,‬צעק‬
‫‪ ‬רע‪ ,‬רשע‬
‫‪ ‬פשע‬
‫‪ ‬טעה‬

‫א‪1-‬‬
‫מילות הקישור נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אבל‬
‫‪ ‬אך‬
‫‪ ‬אולם‬
‫‪ ‬אשר‪ ,‬כאשר‬
‫‪ ‬אילו‬
‫‪ ‬אלא‬
‫‪ ‬או‬

‫א‪2-‬‬
‫מילים הקשורות בבני משפחה נכתבות באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אב – אבא‬
‫‪ ‬אם – אמא‬
‫‪ ‬אח – אחות‬
‫‪ ‬אחיינים‬
‫‪ ‬סבא – סבתא‬
‫‪ ‬איש‪ ,‬אישה‪ ,‬אנשים‬
‫‪ ‬אדם‪ ,‬אזרח‬

‫א‪3-‬‬
‫מילים הקשורות ברגשות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫‪ ‬אהבה ‪ -‬אושר‬
‫‪ ‬שנאה ‪ -‬איבה‬
‫‪ ‬קנאה‬
‫‪ ‬גאווה‬
‫‪ ‬אדישות‬
‫‪ ‬אכזבה‬
‫‪ ‬דאגה‬

‫העיצור ‪S‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫העיצור ‪ S‬נכתב בדר"כ באות ס' ‪.‬‬
‫מעט מילים נכתבות באות ש‪.‬‬
‫יש לתרגל ולשנן את המילים הנכתבות‬
‫באות ש‪ ,‬תוך השענות על הקשרים‬
‫אסוציאטיביים סמנטיים (קשר של‬
‫משמעות)‪.‬‬

‫העיצור ‪1 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שיער‬
‫שפתיים‬
‫שפתון‬
‫ּבׁשם‬
‫התבשמה‬
‫שמלה‬
‫שרוך ‪ -‬שרוכים‬

‫העיצור ‪2 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שמחה – שמחות‬
‫ששון‬
‫משוש‬
‫בשורה‬
‫נישואין‬
‫נשוי – נשואה‬

‫העיצור ‪3 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫משרד‬
‫שר‪ ,‬נשיא‬
‫משכורת – שכר ‪ -‬משרה‬
‫שיחה – לשוחח‬
‫השכלה – שכל‬
‫משא ומתן‬
‫דו‪-‬שיח‬

‫העיצור ‪4 - S‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שפת‪-‬הים‬
‫סירת מפרש‬
‫מפרשית‬
‫שרטון‬
‫משחק‬
‫משחקים‬
‫משחקי'ה‬

‫מילים לועזיות‬
‫מילים רבות בעברית‪ ,‬מקורן בשפה זרה –‬
‫לועזית‪.‬‬

‫ישנם כללים ברורים המנחים את אופן‬
‫הכתיבה של אותן מילים‪.‬‬
‫בקריטריון הנ"ל‪ ,‬יש להסתמך על ההיבט‬
‫הפונטי (צלילי) ולפעול בהתאם לכללים‬
‫הבאים‪.‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים לועזיות נכתבות בדר"כ באות א'‪:‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬גאוגרפי'ה‪ ,‬אינפורמצי'ה‪,‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬אינפלצי'ה‪ ,‬אלרגי'ה‪,‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬אקדמי'ה‪ ,‬מוזיאון ‪....‬‬

‫אבחנה בין א ‪ /‬ע‬
‫‪‬‬

‫מילים שמקורן בערבית נכתבות באות ע'‪:‬‬
‫עירק‪ ,‬עמאן‪ ,‬ערב הסעודית‪,‬‬
‫עבי'ה‪ ,‬מעמול‪ ,‬ג'עלה ‪....‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ T‬נכתבות באות ט'‪:‬‬

‫טכניון‬
‫טלפון ( ‪) telephon‬‬
‫טלויזיה‬
‫טייפ‬
‫סטודנט ( ‪) student‬‬

‫אבחנה בין העיצור ‪ T‬ל ‪TH -‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המילים הנשמעות כמו – ‪ TH‬נכתבות באות ת'‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫מתמטיקה ( ‪) mathmatics‬‬
‫תיאטרון ( ‪) theater‬‬
‫תיזה‬
‫אתלטיקה‬

‫קריטריון הפעלים המרובעים‬
‫חזרה על שתי אותיות זהות בׂשרש‪:‬‬
‫‪ ‬התמהמהתי‬
‫‪ ‬התבלבלתי‬
‫‪ ‬השתעשעתי‬
‫‪‬‬

‫לקשקש‪ ,‬לשקשק‪ ,‬לפטפט‪ ,‬לשכשך‪ ,‬לכלכל‪,‬‬
‫לטפטף‪ ,‬לבלבל‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לטרטר‪...‬‬

‫קריטריון המשקל‬
‫בחירת המוספיות תוך קישור למילים הדומות‬
‫באותו משקל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופה ולא טרופה כי –‬
‫‪ ‬תשובה‬
‫‪ ‬תחושה‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬תפוקה‬
‫‪ ‬תנומה‬

‫ולסיום –‬
‫מספר הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בשפה העברית ‪ -‬רק מילים מעטות נכתבות‬
‫באופן שרירותי כך שלא ניתן לנמק את כתיבתן‪.‬‬
‫כפי שראינו עד‪-‬כה‪,‬‬
‫רוב המילים בעלות נימוק המצביע על הקשר בין‬
‫האותיות המייצגות את המילה‪ ,‬למילה עצמה‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫כדי ללמוד לכתוב נכון‪ ,‬רצוי ‪:‬‬
‫לרשום את המילים‪ ,‬לשנן אותן ולתרגל את‬
‫כתיבתן‪.‬‬
‫כדי למנוע בלבול‪ ,‬רצוי‪:‬‬
‫ללמד כל אות בזוגות האותיות בנפרד‪:‬‬
‫א‪/‬ע – קודם א' אח"כ ע'‪ ,‬וכן הלאה (ח‪/‬כ‪ ,‬ט‪/‬ת‪.)...‬‬
‫רק כאשר התלמיד מוכיח שליטה בכל קבוצה‪,‬‬
‫ניתן לעמת את שתי הקבוצות ע"י מתן‬
‫תרגילים ומשימות‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המשך‬

‫לא רצוי לתקן את שגיאות התלמיד‪.‬‬
‫מומלץ להסתפק בסימון קו מתחת האות‬
‫השגויה‪ ,‬ולאפשר לתלמיד לתקן ולנמק את‬
‫כתיבתו בעזרת הכללים שנלמדו‪.‬‬
‫תיקון שגיאה בלא נימוק מבסס אינטואיציה‬
‫וניחוש‪ ,‬ולא כתיבה עפ"י חוקים וכללים‪.‬‬

‫הערות דידקטיות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשך‬

‫השיטה הנ"ל מסוגלת להועיל ולשפר את איכות‬
‫הכתיב בקרב תלמידים רבים‪ ,‬זאת בתנאי שאופן‬
‫הלמידה יבוצע בהדרגה‪:‬‬
‫כל קריטריון בנפרד‪.‬‬
‫כל שלב בקריטריונים – בנפרד‪.‬‬
‫משך הלמידה לכל קריטריון יהיה לפחות‬
‫חודשיים‪-‬שלושה‪ ,‬כדי לאפשר עיבוד והפנמה‬
‫אמיתית של הנלמד‪ ,‬בקרב הלומדים‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫חלק מעשי‬

‫סוגי שגיאות כתיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫שגיאות פונטיות‪:‬‬
‫השמטה‬
‫הוספה‬
‫שיכול‬
‫החלפה‬

‫שגיאות אורתוגרפיות‪:‬‬
‫ׂשרש‬
‫אותיות פונקציה‬
‫מורפולוגיה‬
‫תבנית מילה‬

‫דרכי הטיפול בשגיאות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫זיהוי שגיאות כתיב בטקסט פשוט (דף מבחן‪,‬‬
‫תשובות‪ ,‬סיכום‪ ,‬חיבור‪.)...‬‬
‫זיהוי סוגי השגיאות (פונטיות ‪ /‬אורתוגרפיות)‪.‬‬
‫סדר העדיפות לטיפול בשגיאות כתיב‪:‬‬
‫שגיאות פונטיות (צליליות)‬
‫מורפולוגיות (צורניות)‬
‫משפחות מילים (שורשים)‬
‫מילים גלובליות (תבנית מילה)‪.‬‬
‫בחירת דרכי טיפול‪.‬‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות פונולוגיות‬

‫‪ ‬הטיפול בשגיאות אורתוגרפיות‬

‫אשמח לקבל הערות ‪ /‬הארות‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דפי ה – ‪ WORD‬הינם חלק בלתי נפרד מהמצגת‪.‬‬
‫לחץ לשקופיות הבאות ‪:‬‬
‫מסמכי ‪WORD‬‬
‫חומר תיאורטי ומעשי‪.‬‬

‫לחץ להמשך המצגת‬
‫ללא קריאת מסמכי‬
‫ה‪WORD -‬‬

‫חזור להתחלה‬