.1 ההתעוררות הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה . .2 מאורעות תרפ"ט , הספר הלבן של פאספילד . .3 מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ( ,)1939 –

Download Report

Transcript .1 ההתעוררות הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה . .2 מאורעות תרפ"ט , הספר הלבן של פאספילד . .3 מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ( ,)1939 –

‫‪ .1‬ההתעוררות הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאורעות תרפ"ט‪ ,‬הספר הלבן של פאספילד‪.‬‬
‫‪ .3‬מאורעות תרצ"ו‪ -‬תרצ"ט (‪ ,)1939 – 1936‬המרד הערבי‪ ,‬הצעת‬
‫החלוקה‪ ,‬הספר הלבן של מקדונלד ומשמעותו‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪ :‬הוויכוח הבלגה מול תגובה‪:‬‬
‫א‪ -‬בטחון‪ -‬התפתחות כוחות מגן לגליים ובלתי לגליים‪ ,‬הקמת האצ"ל‪.‬‬
‫ב‪ -‬התיישבות‪ -‬מניעים אסטרטגיים‪ ,‬חומה ומגדל‪.‬‬
‫‪ .1‬ההתעוררות הלאומית של הערבים‬
‫בארץ ישראל וגורמיה‪.‬‬
‫‪ ‬מראשית העלייה הציונית לא"י היו סכסוכי קרקע וחיכוכים‬
‫חברתיים בין יהודים לערבים‪ .‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים עורר‬
‫התנגדות פוליטית עקרונית למפעל הציוני‪.‬‬
‫‪ ‬הצהרת בלפור וכיבוש א"י על ידי הבריטים העירו את הערבים‬
‫לסכנה שבתכנית הבריטית לאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫הגורמים להתעוררות הלאומית‬
‫הערבית‬
‫‪ ‬התמוטטות האימפריה העות'מנית‪ ,‬גרמה להתעוררות לאומית‬
‫של ערביי המזרח התיכון בכלל ושל ארץ ישראל בפרט‪ .‬בוועידת‬
‫פריז הנשיא וילסון הצהיר שהשטחים שנכבשו במלחמה יינתנו‬
‫לתושבים מתוך ראייה של הזכות להגדרה עצמית‪.‬‬
‫‪ ‬הבטחת הבריטים לערבים במהלך מלחמת העולם שאם הם יסייעו‬
‫לבריטים לכבוש את המזרח התיכון הם יתמכו בנתינת עצמאות‬
‫לערבים בכל האזור‪ .‬הערבים התאכזבו כאשר הבינו שהבטחה זו‬
‫אינה כוללת את ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬הצהרת בלפור הייתה בעיני הערבים העדפת המיעוט היהודי על פני‬
‫הרוב הערבי‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫בקיץ תרפ"ט (‪ )1929‬פרצו בארץ ישראל מאורעות דמים של ערביי ארץ‬
‫ישראל נגד היישוב היהודי‪ .‬המאורעות פרצו אחרי כעשור של שקט‬
‫יחסי שבו היישוב היהודי התבסס והתפתח בשקט‪.‬‬
‫הגורמים למאורעות תרפ"ט‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫סכסוך הכותל – מתיחות בין יהודים לערבים על רקע מאבק על הכותל‪.‬‬
‫העלייה הרביעית‪ ,‬וגידול משמעותי של היישוב החריפו את המתח עם‬
‫הערבים‪.‬‬
‫מדיניות אנטי ציונית‪ ,‬של הנציב העליון החדש צ'נסלור שכלל איסוף‬
‫נשק מהיישובים‪.‬‬
‫חופשת מולדת של הפקידים הבריטים‪.‬‬
‫תיאור המאורעות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרעות בירושלים (‪ 33‬הרוגים)‪.‬‬
‫פרעות בחברון (‪ 60‬הרוגים‪ ,‬והיישוב היהודי ננטש)‪.‬‬
‫פרעות בצפת (‪ 18‬הרוגים)‪.‬‬
‫פרעות בערים מעורבות (חיפה‪ ,‬יפו)‬
‫התקפות על יישובים חקלאיים‪.‬‬
‫תוצאות המאורעות‬
‫‪ ‬מבחינת היהודים‪:‬‬
‫‪ ‬חלק מהמקומות ננטשו על ידי יהודים (הרובע המוסלמי בירושלים‪,‬‬
‫חברון)‬
‫‪ ‬הקמת "קרן עזרה לארץ ישראל" וגיוס כספים בכל העולם‪.‬‬
‫‪ ‬התחזקות ארגון ההגנה‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינת הבריטים‪:‬‬
‫‪ ‬הבריטים הקימו ועדת חקירה (ועדת שאו) שהגיעה למסקנה‬
‫שהערבים תקפו ללא התגרות מצד היהודים‪ ,‬אך המלצות הוועדה‬
‫היו להגביל את העלייה היהודית כדי לא להכעיס את הערבים‪,‬‬
‫ולהעניק להם זכות לשלטון עצמי‪.‬‬
‫תוצאות המאורעות ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬הערבים קיבלו בשמחה את המלצות הוועדה‪ ,‬אך היהודים וגורמים‬
‫אחרים בעולם העבירו ביקורת קשה על בריטניה בעקבות הדו"ח‪.‬‬
‫‪ ‬שר המושבות (פספילד) שהיה אנטי ציוני מובהק‪ ,‬שלח ועדה נוספת לא"י‬
‫שהגיעה למסקנות דומות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאסור עלייה יהודית‬
‫לגרש יהודים שהגיעו בצורה לא חוקית‬
‫לחלק אדמות לערבים ולעזור להם לפתח חקלאות‪.‬‬
‫‪ ‬על סמך הדוחות הוציא פספילד "ספר לבן" ובו הגבלות קשות על‬
‫העלייה היהודית ועל יכולת היהודים לקנות קרקע‪.‬‬
‫‪ ‬מחאות התנועה הציונית גרמו לביטול "הספר הלבן" על יד ראש ממשלת‬
‫בריטניה רמזי מקדונלד‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשנת תרצ"ו (‪ )1936‬פרצו בארץ ישראל "מאורעות דמים" (בפי‬
‫היהודים) או "המרד הערבי" (בפי הערבים) שנמשכו ‪ 3‬שנים עד פרוץ‬
‫מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫זה היה מרד לאומני מאורגן של הערבים נגד היישוב היהודי ונגד‬
‫השלטון הבריטי‪.‬‬
‫הגורמים למאורעות‪:‬‬
‫א‪ -‬העלייה החמישית‪ .‬העלייה הגדולה איימה על הערבים‪.‬‬
‫ב‪ -‬ביטול ההצעה להקים מועצה מחוקקת בא"י עם רוב ערבי‪.‬‬
‫ג‪ -‬הסתה והקצנה במחנה הערבי‪.‬‬
‫ד‪ -‬הקמת מדינות ערביות במזרח התיכון‪.‬‬
‫ה‪ -‬התחזקות משטרים טוטליטריים (דיקטטורות) באירופה‪.‬‬
‫תיאור מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט‬
‫שביתה כללית – הסוחרים‪ ,‬החנוונים‪ ,‬בעלי המלאכה והחקלאים‬
‫הערבים נדרשו להפסיק לסחור עם היהודים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪‬‬
‫שביתה זו החזיקה מעמד ‪ 6‬חודשים והופסקה בגלל שהיא פגעה‬
‫בעיקר בחברה הערבית‪ ,‬בגלל התערבות השלטון הבריטי‬
‫והתגברות המשק היהודי על השביתה‪.‬‬
‫‪ .2‬טרור ערבי נגד יהודים – כנופיות של ערבים ירו על יהודים‬
‫והפעילו מכוניות תופת‪.‬‬
‫‪ .3‬טרור ערבי נגד הבריטים – פיצוץ מסילות רכבת‪ ,‬חבלה בצינור‬
‫הנפט מעיראק‪ ,‬פגיעה בחיילים ובשוטרים‪.‬‬
‫תוצאות המרד הערבי ליישוב היהודי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאורעות תרצ"ו‪ -‬תרצ"ט גרמו לאבדות קשות ליישוב היהודי‬
‫בנפש וברכוש‪:‬‬
‫למעלה מ‪ 500 -‬יהודים נהרגו ואלפים נפצעו‪.‬‬
‫בתים רבים נבזזו‪ ,‬נשרפו ונהרסו‪.‬‬
‫בתי מלאכה ובתי חרושת נחרבו והועלו באש‪.‬‬
‫עשרות אלפי דונם של גידולי חקלאות נעקרו והושמדו ומאות אלפי‬
‫דונם של יערות הועלו באש‪.‬‬
‫יהודים רבים שגרו בשכונות מעורבות ובאזורי ספר נאלצו לעבור‬
‫לערים העבריות‪.‬‬
‫דעיכת "המרד הערבי"‬
‫‪ ‬המרד הערבי לא השיג את מטרותיו ודעך בגלל הגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬פיצול בחברה הערבית‪ :‬החברה הערבית לא הייתה מאוחדת‬
‫בתמיכה במרד‪ .‬הקיצונים בתוך החברה הערבית הפעילו טרור כנגד‬
‫אחיהם שהיו מתונים יותר‪ .‬מצב זה הביא להתפכחות הדרגתית‬
‫ונטישה של המרד‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה כלכלית בחברה הערבית‪ :‬המרד פגע קודם כול בסוחרים‬
‫ובבעלי המלאכה הערבים שהיו תלויים במשק היהודי‪.‬‬
‫‪ .3‬תגובה נמרצת של כוחות המגן היהודים‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובה חריפה של הבריטים‪ :‬הגליה של מנהיגי המרד‪ ,‬רדיפת‬
‫הכנופיות והוצאה להורג של ‪ 54‬ערבים שנשפטו על רצח או נשיאת‬
‫נשק‪.‬‬
‫תגובת הבריטים ל"מרד הערבי"‬
‫‪ ‬הבריטים לא הגיבו מיד בצורה במרצת למרד בגלל מבוכה‬
‫בריטית‪ :‬מצד אחד רצון לעזור לרבבות הפליטים היהודים שברחו‬
‫מאירופה‪ ,‬אך מצד שני רצון לזכות בתמיכת הערבים במאבק נגד‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫‪ ‬בנובמבר ‪ 1936‬שלחה הממשלה הבריטית ועדה שכונתה "ועדת‬
‫פיל" (‪ )Peel‬שחקרה מדוע פרץ המרד‪ .‬מסקנות הוועדה‪:‬‬
‫‪ .1‬התביעות היהודיות והערביות סותרות ואי אפשר להקים כאן‬
‫מדינה אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬המנדט הבריטי רק מחריף את הסכסוך בין היהודים לערבים‪.‬‬
‫המלצות וועדת פיל‬
‫‪ ‬סיום המנדט וחלוקת הארץ לשתי‬
‫מדינות ומובלעת בריטית‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה היהודית תקבל ‪20%‬‬
‫מהשטח‪ ,‬והמדינה הערבית תקבל‬
‫‪.75%‬‬
‫‪ ‬חלוקת הארץ תתבצע באופן הדרגתי‪.‬‬
‫התגובות להמלצות הוועדה‬
‫‪ ‬ממשלת בריטניה אישרה את ההמלצות‪.‬‬
‫‪ ‬הערבים התנגדו להמלצות כי ראו בכך מתן הכרה לרעיון הציוני‪.‬‬
‫‪ ‬היישוב היהודי נחלק בעניין‪:‬‬
‫המתנגדים‬
‫התומכים‬
‫חיים וייצמן‪ ,‬דוד בן גוריון וחלק גדול ממחנה‬
‫הפועלים‬
‫כל המחנה האזרחי‪ ,‬המחנה הדתי‪ ,‬וחלק‬
‫ממחנה הפועלים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הקמת המדינה היא הגשמת החלום‬
‫היהודי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הקמת מדינה תאפשר קליטת עלייה‬
‫יהודית ללא הגבלה והצלת יהודי אירופה‪.‬‬
‫הקמת מדינה היא בסיס להרחבת הגבולות ‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫הקמת מדינה תאפשר פיוס ושלום עם‬
‫הערבים‪.‬‬
‫תכנית החלוקה היא הפרה של הצהרת‬
‫בלפור והמנדט‪.‬‬
‫המדינה המוצעת לא תוכל לקלוט את כל‬
‫מיליוני היהודים שירצו לעלות‪.‬‬
‫המדינה המוצעת לא בת הגנה‪.‬‬
‫קבלת תכנית החלוקה היא ויתור על‬
‫זכותנו על שאר ארץ ישראל‪.‬‬
‫תגובת בריטניה להתנגדויות‬
‫‪ ‬בעקבות ההתנגדות להצעת החלוקה הן של הערבים הן של‬
‫היהודים‪ ,‬שלחה ממשלת בריטניה ועדה נוספת "וועדת וודהד"‬
‫שהמליצה בנובמבר ‪ 1938‬להסתלק מהצעת החלוקה‪.‬‬
‫הספר הלבן השלישי (מקדונלד)‬
‫‪ ‬לאחר כישלון הבריטים בניסיונם למצוא מוצא לבעיית ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬פרסם שר המושבות מלקולם מקדונלד ספר לבן שלישי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪‬‬
‫תוך ‪ 10‬שנים תוקם מדינה פלשתינית בארץ ישראל שהרוב בו יהיה‬
‫ערבי והמיעוט יהודי‪.‬‬
‫העלייה היהודית תצומצם ל‪ 75,000 -‬במשך ‪ 5‬שנים‬
‫תיאסר רכישת קרקעות על ידי יהודים‪.‬‬
‫הספר הלבן של מקדונלד מבטא מעבר חד של ממשלת בריטניה‬
‫ממדיניות פרו יהודית למדיניות פרו ערבית‪.‬‬
‫הספר הלבן השלישי (מקדונלד)‬
‫‪ ‬בתגובה לפרסום הספר הלבן של מקדונלד נקט היישוב היהודי‬
‫מספר פעולות‪:‬‬
‫‪ .1‬שביתה כללית‪ ,‬הפגנות ועצרות שבהם קראו לממשלה הבריטית‬
‫לחזור בה מהמדיניות האנטי‪-‬ציונית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברת התיישבות חומה ומגדל‪ .‬כ‪ 15 -‬יישובים קמו לאחר פרסום‬
‫הספר הלבן‪.‬‬
‫‪ .3‬הגברת ההעפלה (עלייה בלתי חוקית)‪.‬‬
‫‪ .4‬חברי האצ"ל פתחו בהתקפות על מבנים ומתקנים בריטיים‪.‬‬
‫‪ ‬פרוץ מלחמת העולם השנייה גרם לשינוי המדיניות‪ :‬יש לשתף‬
‫פעולה עם הבריטים במלחמה נגד הנאצים כאילו אין ספר לבן‪,‬‬
‫ויש להיאבק נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה‪.‬‬
‫•‬
‫במהלך המרד הערבי היה ויכוח ביישוב לגבי התגובה ההולמת‬
‫לטרור הערבי‪ .‬הדילמה הייתה בין "הבלגה" לבין "שבירת‬
‫ההבלגה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫"הבלגה" פירושה הגנה עצמית והתאפקות‪ .‬למעשה התבצרות‬
‫בתוך היישובים והגנה עליהם מבפנים‪ .‬מדיניות ההבלגה התנגדה‬
‫לפעולות נקם או תגובה אלימה אחרת כנגד אוכלוסייה אזרחית‪.‬‬
‫בהבלגה צידדו המחנה הפועלי וארגון "ההגנה"‬
‫‪.4‬‬
‫תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫הוויכוח ‪ -‬הבלגה מול תגובה‬
‫‪ ‬הנימוקים בעד הבלגה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הבלגה היא תגובה מוסרית התואמת את מסורת ישראל‪.‬‬
‫הבלגה‪ ,‬הגנה עצמית‪ ,‬וזהירות מפגיעה בחפים מפשע היא‬
‫תגובה מוסרית‪.‬‬
‫הבלגה תביא בסופו של דבר להרגעת המתיחות בין‬
‫יהודים ערבים‪.‬‬
‫הבלגה תביא ליחסים טובים עם בריטניה‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫הוויכוח ‪ -‬הבלגה מול תגובה‬
‫‪ ‬שבירת ההבלגה הייתה המדיניות של האצ"ל‪ .‬לדעתם הדרך‬
‫הנכונה להתמודד עם הטרור הערבי היא התקפה לשם הגנה‬
‫עצמית‪ .‬משמעות הדבר הייתה פעולות של טרור יהודי נגד‬
‫האוכלוסייה הערבית כנקמה על טרור ערבי‪ .‬פעולות אלו פגעו ללא‬
‫הבחנה בתושבים ערביים‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫הוויכוח ‪ -‬הבלגה מול תגובה‬
‫‪ ‬הנימוקים בעד שבירת ההבלגה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫התגובה תביא לשיקום הכבוד והגאווה הלאומיים‪.‬‬
‫התגובה תמנע מהערבים‪ ,‬מהבריטים ומדעת הקהל בעולם את‬
‫התחושה שארץ ישראל שייכת לערבים‪.‬‬
‫התגובה האלימה תעצור את הטרור הערבי כי הערבים‬
‫מבינים רק את שפת הכוח‪.‬‬
‫תגובה פירושה נקמה‪ ,‬ונקמה לשמה צודקת‪.‬‬
‫תגובה פירושה מלחמה על המולדת‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫המרד הערבי גרמו לקריאה של הציבור לארגון ההגנה להתאים‬
‫את מבנה הארגון למציאות החדשה‪ ,‬ולשנות את דרכי הפעולה‬
‫כדי למגר את הטרור הערבי‪.‬‬
‫כאשר התברר שהטרור הערבי מכוון גם כנגד הבריטים התקיים‬
‫שיתוף פעולה בין היישוב עם הבריטים‪ .‬זהו הרקע להקמת‬
‫יחידות חדשות בארגון ההגנה באישור הבריטים ולציודם בנשק‬
‫ובמדי צבא בריטיים‪ .‬יחידות אלה היו חוקיות (לגליות) מבחינת‬
‫הבריטים ופעלו בגלוי‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים‪,‬‬
‫הקמת האצ"ל‬
‫‪ ‬חלק מהיחידות הלגליות (חוקיות)‪:‬‬
‫‪ .1‬הנוטרים – כוח שמירה משטרתי‪ .‬הנוטרים הוצבו בנקודות‬
‫מסוכנות והגנו על גדר הצפון‪ ,‬יישובים עבריים ועל שיירות‬
‫יהודיות‪ .‬הנוטרים פעלו במקומות מגוריהם‪.‬‬
‫‪ .2‬המשמרות הנעים – כוחות של נוטרים שנעו בטנדרים והגיעו לכל‬
‫מקום אליו הוזעקו‪.‬‬
‫‪ .3‬פלוגות הלילה המיוחדות ‪ -‬כוח שהקים הקצין הבריטי אורד‬
‫וינגייט‪ .‬זה היה כוח קומנדו שפעל כנגד ריכוזי כנופיות ערביות‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים‪,‬‬
‫הקמת האצ"ל‬
‫‪ ‬כאשר החריפו התקפות הערבים התברר כי אין להסתפק‬
‫בהתבצרות בתוך היישובים אלא יש לעבור ליוזמה התקפית‬
‫מבוקרת‪ .‬כך נולדה הסיסמה‪" :‬היציאה מן הגדר"‪ .‬גישה זו‬
‫התבססה על הכלל "הבא להורגך השכם להורגו"‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם לתפיסה זו הוקמו יחידות ללא ידיעת הבריטים שהיו‬
‫בלתי לגליות (לא חוקיות)‪ .‬חלק מיחידות אלו‪:‬‬
‫‪ .1‬הנודדת ופלוגות שדה – כוחות קטנים של לוחמים שנעו בשטח‬
‫הפתוח בעיקר בלילה וארבו לכנופיות הערביות‪.‬‬
‫‪ .2‬חיל שדה (חי"ש) – קבוצות של בני נוער שאומנו אך לא גויסו דרך‬
‫קבע אלא נקרא לפעולה בעת הצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים‪,‬‬
‫הקמת האצ"ל‬
‫‪ ‬הקמת האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) – ראשיתו של האצ"ל בקבוצת‬
‫חברים שפרשו בשנת ‪ 1929‬מהסניף הירושלמי של ההגנה‪ ,‬והקימו‬
‫את "הגנה ב'"‪ .‬בשנת ‪ 1937‬חזרו רוב החברים להגנה‪ .‬חלק‬
‫מהחברים שלא הסכימו לחזור וסברו שיש צורך בשבירת ההבלגה‬
‫הקימו את האצ"ל שהייתה קשורה לתנועה הרוויזיוניסטית של‬
‫ז'בוטינסקי‪ .‬בראש האצ"ל עמד דוד רזיאל‪ .‬האצ"ל נקט בפעולות‬
‫תגמול וטרור כנגד האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במהלך המרד הערבי הודגשה החשיבות הצבאים והמדינית של‬
‫ההתיישבות‪ .‬המנהיגים הבינו שיש צורך גדול בהקמת יישובים‬
‫חדשים על אף ההתנגדות הערבית והאיסור הבריטי‪.‬‬
‫הדרך להקמת היישובים הייתה בשיטת "חומה ומגדל" – דהיינו‬
‫הגעה של קבוצה גדולה של אנשים והקמת יישוב תוך יום אחד‬
‫לפני שיספיקו הבריטים או הערבים להגיב‪ .‬הבסיס ליישוב היה‬
‫הקמת גדר מקיפה ליישוב ובמרכז השטח המוקף מגדל גבוה עם‬
‫זרקור שמאפשר הגנה טובה על היישוב‪.‬‬
‫בצורה זו הוקמו ‪ 53‬יישובים במהלך שנות המאורעות‪ .‬היישובים‬
‫השתייכו לכל הזרמים‪.‬‬
‫‪ .4‬תגובות היהודים למאורעות‪:‬‬
‫התיישבות‪ -‬מניעים אסטרטגיים‪ ,‬חומה ומגדל‪.‬‬
‫‪ ‬הגורמים והמניעים להקמת יישובי חומה ומגדל‪:‬‬
‫‪ .1‬השפעה על קביעת הגבולות לקראת בואן של הוועדות הבריטיות‬
‫שבדקו אפשרויות של חלוקת הארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת רצף בין היישובים כדי לבלום את פעולות הכנופיות‬
‫הערביות‪.‬‬
‫‪ .3‬תשובה ציונית לתביעות הערבים לעצור את העלייה היהודית‬
‫ולמנוע מיהודים לרכוש קרקעות‪.‬‬
‫שאלות חזרה – ההתעוררות הלאומית הערבית‬
‫‪ ‬הצג שלושה גורמים להתעוררות הלאומית הערבית בארץ ישראל‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫שאלות חזרה – מאורעות תרפ"ט והספר הלבן של פספילד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסבר שלושה גורמים לפרוץ מאורעות תרפ"ט‪.‬‬
‫תאר בקצרה את מהלך מאורעות תרפ"ט‪.‬‬
‫מה ההסבר שנתנה ועדת שאו לפרוץ מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ומה היו‬
‫המלצותיה?‬
‫מה הרקע לפרסום הספר הלבן של פספילד (‪ )1930‬ומדוע בריטניה‬
‫נסוגה ממנה?‬
‫מה תוכנה של איגרת מקדונלד (‪ )1931‬ומדוע החליטה לפרסם‬
‫איגרת זו?‬
‫שאלות חזרה – מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (המרד הערבי)‬
‫‪ ‬הסבר ארבעה גורמים לפרוץ מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט‪.‬‬
‫‪ ‬ציין שתיים מהדרישות שהציגו הערבים לבריטים שהביאו לפרוץ‬
‫המרד הערבי‪.‬‬
‫‪ ‬הצג שתיים ממטרות הערבים בשביתה הערבית בתרצ"ו והבא שני‬
‫הסברים לכשלונה‪.‬‬
‫שאלות חזרה – הצעת החלוקה‪ ,‬הספר הלבן של מקדונלד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה היה הרקע להקמתה של ועדת פיל?‬
‫ציין שתיים ממסקנות הוועדה ושתיים מהמלצותיה‪.‬‬
‫מה הייתה תגובת הערבים לתכנית שהציעה ועדת פיל? הבא נימוק‬
‫אחד שהציגו היהודים בעד התכנית ונימוק אחד נגדה‪.‬‬
‫הצג שניים מעיקרי הספר הלבן של מקדונלד (‪ .)1939‬הבא שתי‬
‫דוגמאות למאבק של היישוב במדיניות ספר זה‪.‬‬
‫שאלות חזרה – תגובת היהודים למאורעות תרצ"ו – תרצ"ט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הצג שלוש פעולות של היישוב היהודי במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט‬
‫בתחומים התיישבות‪ ,‬ביטחון‪ ,‬כלכלה (פעולה אחת בכל תחום)?‬
‫פרט את ההתפתחות שחלה בכוח הלוחם של היישוב היהודי‬
‫בעקבות המאורעות‪.‬‬
‫ציין מטרה אחת שהייתה בהקמת יישובי חומה ומגדל‪.‬‬
‫ציין שני נימוקים בעד ההבלגה ושני נימוקים בעד שבירת ההבלגה‪.‬‬