Transcript הקש כאן - האתר של יגאל מורג

‫הנצחות גדולי האומה‬
‫הרצל‬
‫צילום ועריכה ‪-‬‬
‫בן גוריון‬
‫בגין‬
‫רבין‬
‫מורג‪.‬‬
‫יגאל‬
‫צולמו ב"גן מנהיגי האומה" בראשון לציון‪.‬‬
‫פסלים אלו‬
‫ויצמן‬
‫ברקע‪ :‬השיר "שחקי שחקי על החלומות" של טשרניחובסקי וטוביה שלונסקי‪.‬‬
‫אני חוכך בדעתי האם הביטוי "גדולי האומה" הוא הנכון לגבי‬
‫מצגת זו‪ ,‬שכן יכולות בהחלט להיות דעות שונות בקרב קהלים‬
‫שונים להגדרת מי הוא "גדול האומה" בעיניו‪ ,‬אך אני עומד‬
‫להציג כאן את "מרכזי המורשת" שהוקמו בארץ לאורך השנים‬
‫להנצחת שמם וזכרם של אלו שהמדינה חייבת להם את‬
‫תודתה על תרומתם בהקמתה ובניהולה‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬
‫בנימין זאב (תאודור) הרצל – חוזה המדינה‪.‬‬
‫דוד בן גוריון (גרין) – מקים המדינה בפועל וראש ממשלתה‪.‬‬
‫חיים (עזריאל) ויצמן – נשיאה הראשון של המדינה‪.‬‬
‫מנחם בגין – ראש הממשלה הראשון מטעם מפלגות "הימין"‪,‬‬
‫וחותם הסכם השלום עם מצריים‪.‬‬
‫יצחק רבין – ראש הממשלה‪ ,‬אשר נרצח בידי יהודי בן בליעל‬
‫תוך כדי מילוי תפקידו‪.‬‬
‫ויצמן ובן גוריון זכו לכך שבתיהם הפכו ל"מוזיאונים"‬
‫החושפים בפני המבקר את המקומות בהם עבדו ופעלו‪,‬‬
‫ואילו הרצל‪ ,‬בגין ורבין זכו לבתי מורשת מודרניים עם תצוגות‬
‫רב חושיות‪ ,‬חדשניות ומרשימות‪.‬‬
‫‪,1860‬של הרצל‪.‬‬
‫במאי קברו‬
‫בו בגם‪ 2‬נמצא‬
‫הונגריה)‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫בבודפשט (‬
‫בהר הרצל‬
‫השוכןנולד‬
‫הרצלהרצל‬
‫תיאודור)‬
‫במוזיאון‬
‫מתחיליםזאב (‬
‫אנחנו בנימין‬
‫סופר‪ ,‬מחזאי‪,‬‬
‫בתקופתו‪.‬‬
‫משפטן‪,‬‬
‫הציונית‬
‫עיתונאי‪,‬‬
‫התנועה‬
‫הוא היה‬
‫בלבד‪.‬ואת‬
‫‪44‬הרצל‬
‫בןחיי‬
‫והואאת‬
‫מתאר‬
‫‪1904‬‬
‫המוזיאון‬
‫ונפטר ב ‪ 3‬ביולי‬
‫שהוכרה‬
‫המעניק לנו‬
‫לאומית‪,‬‬
‫היהודים‪,‬‬
‫כתנועה‬
‫מדינת‬
‫הציונות‬
‫ומייסד חוזה‬
‫חדשני עם‬
‫המדינית‬
‫אורקולי‬
‫הציונות‬
‫רעיוןמפגש‬
‫מפתח הינו‬
‫הרצל החדש‬
‫מוזיאון יהודי‪,‬‬
‫ומדינאי‬
‫הרצל‪,‬לו‬
‫שלהוענק‬
‫אלה‬
‫ניתוחו‬
‫בעקבות כל‬
‫היהודים על פי‬
‫של העולם‪.‬‬
‫ברחבי‬
‫מצבם‬
‫על כך‬
‫ואחר‬
‫מחשבה‬
‫מעוררישראל‬
‫מבטבארץ‬
‫היהודי‬
‫בישובשל‬
‫ככזו דקות‬
‫‪60‬‬
‫המשיח‪,‬‬
‫האישי הסוער‬
‫יוסף הוא‬
‫למסעו‬
‫משיח בן‬
‫אכזבותיו‪,‬‬
‫לעומקיוסף" (‬
‫משיח בן‬
‫הנועזות‪,‬‬
‫בהרצל "‬
‫לשאיפותיו‬
‫יש הרואים‬
‫שותפים‬
‫המדינה"‪.‬‬
‫חוזהלהיות‬
‫ומאפשר" לנו‬
‫התואר‬
‫שהוא היה חוזה‬
‫במורשתו‪.‬‬
‫אחריומכיוון‬
‫הגאולה)‬
‫שהניח‬
‫הבאת‬
‫ולאתגר‬
‫שאחראי על‬
‫לעצמת חזונו‬
‫בן דויד"‬
‫הישגיו‪,‬‬
‫לגדולתמשיח‬
‫החומרי‪ ,‬בניגוד ל"‬
‫המדינה‪ .‬מאז כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת ‪ 1897‬עד לפטירתו‪ ,‬הפכה התנועה‬
‫הציונית לתנועה מדינית ומעשית‪ ,‬דינאמית ומשמעותית‪ .‬רעיונותיו של הרצל מצאו הד‬
‫בקרב יהדות אירופה‪ ,‬והגיעו לקהילות היהודים בכל העולם‪ .‬תמיכת המוני היהודים‬
‫ברעיונות הציונות השפיעה על התגברות גלי העליה לארץ ישראל‪ ,‬והיא זו שאפשרה‬
‫בסופו של דבר את הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫המבנה – מבחוץ‪.‬‬
‫המספרת‬
‫חושיתלשבת‪,‬‬
‫נהג‪-‬הרצל‬
‫חוויה רב‬
‫הקפה בו‬
‫ומודרנית הוא‬
‫בתצוגת בית‬
‫צעירה‬
‫משתלבות‬
‫המעוצב ברוח‬
‫המחודשהחיות)‬
‫הפועלות (‬
‫הרצל‬
‫הנפשות‬
‫מוזיאון‬
‫מדינת היהודים‪ ,‬תוך שימוש‬
‫דמותו‪.‬‬
‫חוזה‬
‫הרצל‪,‬את‬
‫זאבלהציג‬
‫כיצד‬
‫בנימין‬
‫כאן דיון‬
‫ומקיימות של‬
‫בשפה עדכנית ורעננה את סיפורו‬
‫באמצעים אורקוליים מרהיבים המשלבים אותנו‪ ,‬המבקרים‪ ,‬ברגעים מכריעים בחייו של‬
‫הרצל משובצים במסמכים‪ ,‬תעודות ותמונות מקוריות‪.‬‬
‫אנו נכנסים אל מאחורי הקלעים של סרט תיאטרלי‪ ,‬במהלכו מדרבן במאי‪ ,‬שחקן צעיר‬
‫ומבטיח להעמיק את היכרותו עם בנימין זאב הרצל על מנת שיוכל לגלם את דמותו‬
‫בצורה אמינה ומרשימה‪ .‬דרך השחקן אנו נחשפים לעולמו של הרצל‪ :‬לדפוסי החברה‬
‫בתקופתו‪ ,‬לרגשותיו הפנימיים‪ ,‬לעוצמה ולנחישות‪ ,‬משתתפים באירועים מכוננים‪ ,‬ולוקחים‬
‫חלק בדיאלוג מרתק בין הרצל האמיתי לבין הרצל הבדיוני של ימינו‪.‬‬
‫הרצל השחקן מתוודע אל דמותו של הרצל האמיתי‬
‫אנחנו מתקדמים‪ ,‬ועוברים לאולם גדול להשתתף באחד מכנסי הקונגרס הציוני‬
‫שנערך בבזל‪.‬‬
‫על מסך ענק מוצגת סדרת תמונות אוטנטיות מכנסי הקונגרסים הציוניים‬
‫השני‬
‫עקב‬
‫וילהלם‬
‫גרמניה' –שנוצר‬
‫פוטומונטאג‬
‫אלאקיסר‬
‫הרצל עם‬
‫היא אינה‬
‫מפגש‬
‫שגם‬
‫כמו‬
‫המפגש‪( ,‬‬
‫מבויימות)‬
‫לתמונות (של‬
‫נחשף המקורית‬
‫התמונה‬
‫ובהמשך‬
‫וזו‬
‫באוקטובר ‪.1898‬‬
‫המקורית)‪.‬‬
‫בתמונה‪28‬‬
‫פיספוסישראל ב‬
‫בכניסה למקווה‬
‫האנגלי צ'מברלין‪.‬‬
‫העות'מני‬
‫המושבות‬
‫שרהסולטן‬
‫אתאת‬
‫פוגש‬
‫פוגש‬
‫הרצל‬
‫ואילו כאן הוא‬
‫עוד הלאה נפגוש את חדר עבודתו (המקורי) של הרצל‬
‫ולקראת הסוף – כמה תמונות אופייניות של האיש‬
‫וכד'הכט באונ' חיפה‪.‬‬
‫במוזיאון‬
‫מעטפות‬
‫שהוצגה‬
‫בתערוכהבולים‪,‬‬
‫של‪,‬הרצל על‬
‫הומור‬
‫דיוקנו‬
‫ואילו כאן –עם קצת‬
‫להלן פרטים לגבי אפשרויות הביקור‬
‫במקום‪.‬‬
‫שעות פתיחה‪ :‬א'‪-‬ה'‪( 16:30 – 8:30 :‬כניסה ראשונה‪ ,8:45 :‬כניסה אחרונה‪)15:15 :‬‬
‫יום ו' וערבי חג‪( 13:30- 8:30 :‬כניסה ראשונה‪ ,8:45 :‬כניסה אחרונה‪)12:15 :‬‬
‫משך הביקור במוזיאון כ‪ 75-‬דקות‪.‬‬
‫הסיורים מתקיימים בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬גרמנית ואמהרית‪.‬‬
‫עלויות‪ :‬ילד – ‪ ,₪ 15‬מבוגר – ‪.20‬‬
‫יש להזמין את הסיור מראש בטלפון‪ 02-6321515 :‬פקס‪02-6430542 :‬‬
‫ומחוזה המדינה למקים המדינה – דוד בן גוריון‪ ,‬שהיה האיש בעל‬
‫תעצומות הנפש‪ ,‬שהובילוהו לקבלת תוכנית חלוקת הארץ של האו"ם‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מודע לסכנות שבדבר‪ ,‬הוא האיש שהכריז ביום שישי‪ ,‬ה' באייר‬
‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ 1948‬על הקמת המדינה ‪" -‬היא מדינת ישראל"‪.‬‬
‫דוד בן גוריון נולד כ"דוד יוסף גרין" ב ‪ 8‬באוקטובר ‪ ,1886‬לשיינדל ואביגדור גרין‪ ,‬בעיירה‬
‫פלונסק שבפולין (אז בתחום האימפריה הרוסית)‪ .‬למד ב"חדר" מסורתי‪ ,‬ואחר כך ב"חדר‬
‫מודרני" שהקים אביו‪ ,‬שהיה מראשוני החברים בתנועת "חובבי ציון"‪ .‬בגיל ‪ 11‬התייתם‬
‫מאִ מו‪ ,‬שנפטרה כתוצאה מסיבוכי לידה‪ .‬חרף גילו הצעיר‪ ,‬בעידודו של אביו‪ ,‬הקים יחד עם‬
‫חבריו‪ ,‬שלמה צמח ושלמה לביא (לבקוביץ')‪ ,‬את אגודת "עזרה"‪ ,‬שהכשירה את חבריה‬
‫לקראת עלייה לארץ ישראל ושמה לעצמה מטרה להחיות את השפה העברית‪.‬‬
‫ב‪ 1904-‬עבר לוורשה‪ ,‬ובה התפרנס מהוראה והצטרף לחוגים ציוניים‪ .‬ב‪ ,1906-‬והוא בן‬
‫‪ ,20‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬כחלק מגל העלייה השנייה‪ .‬כעבור שנים‪ ,‬אמר כי היה זה היום‬
‫הגדול בחייו‪ ,‬ששני לו היה יום שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון עמד בראש מקימי מדינת ישראל‪ ,‬הוביל את המאבק על הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬גם במחיר חלוקת הארץ‪ ,‬והכריז על הקמת המדינה‪ .‬היה ממנהיגי התנועה‬
‫הציונית ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים והנהיג את מדינת ישראל‬
‫בתקופה שלאחר ייסודה‪ .‬בן‪-‬גוריון פעל למען הממלכתיות (בסיסמה "ממעמד לעם")‬
‫ודיכא ניסיונות מימין ומשמאל (אלטלנה‪ ,‬הפלמ"ח) שבהם ראה סכנה לקיום צבא ממלכתי‬
‫אחד‪ .‬הראייה הממלכתית הזו הובילה אותו לפירוק המחתרות ערב מלחמת העצמאות‬
‫ולהקמת צה"ל‪ .‬שימש ראש ממשלה ושר ביטחון בממשלה הראשונה ובממשלות שאחריה‬
‫והיה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית בארץ ובעולם וממייסדי ההסתדרות הכללית של‬
‫העובדים ומזכירה הכללי הראשון ומראשי היישוב‪ .‬הנהיג את מפא"י ולאחר פרישתו‬
‫ממנה הקים את רפ"י‪.‬‬
‫ב ‪ 15‬במאי ‪ 1948‬הכריז בן גוריון על הקמת המדינה‪ .‬הטקס נערך ביום שישי אחר‬
‫הצהריים‪ ,‬ה 'באייר תש "ח‪ 14 ,‬במאי ‪ .1948‬על יד שולחן הנשיאּות ישבו חברי מִ נהֶ לֶ ת‬
‫העם והמזכיר‪ ,‬מּולם ישבו חברי מועצת העם‪ ,‬וסביבם ֹ ישבו המוזמנים בחצי גורן‪ .‬ממעל‬
‫התנוססה תמונתו של הרצל‪ .‬בשעה ארבע היכה דוד בן גוריון על השולחן‪ .‬הקהל קם על‬
‫רגליו ושירת "התקווה" פרצה ספונטאנית ולא על פי התכנית‪ .‬בן גוריון קרא את ההכרזה‬
‫ו"פניו נוהרים"‪ ,‬ופרקי ההיסטוריה של עמֵ נו עלו תמונות תמונות ממילות המגילה‪ .‬לאחר‬
‫שסיים בן גוריון את קריאת ההכרזה הוזמן הרב פישמן‪ ,‬שבירך בקול רועד וחנוק "שהחיינו‬
‫וקיימנו והגיענו לזמן הזה"‪ ,‬והקהל ענה "אמן" בקול‪.‬‬
‫כאמור ‪ -‬בן גוריון היה ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬ואין בדעתי לסקור כאן‬
‫את התנהלותו לאורך השנים‪ ,‬אך אציין שאת רוב שנותיו בילה בתל אביב‪ ,‬בבית צנוע‬
‫למדי בשדרות בן גוריון (שקיבלו את שמם לאחר מותו‪ ,‬ובמקור נקראו שד' קק"ל)‪ .‬ואילו‬
‫בשנותיו האחרונות התגורר בצריף בקיבוץ שדה בוקר שבנגב‪ .‬שני מבנים אלו הפכו ע"פ‬
‫צואתו לאתרי הנצחה למפעלותיו‪ ,‬ולהלן ביקור תמציתי בשניהם‪.‬‬
‫הבית פתוח לביקורי הציבור‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬בשד' בן גוריון ‪ – 17‬ת"א‪.‬‬
‫בכל ימות השבוע ‪ -‬בין ‪ 08.00‬ל ‪ ,15.00‬בשישי – בין ‪ 8.00‬ל ‪,13.00‬‬
‫ובשבת בין ‪ – 11.00‬ל‪.14.00‬‬
‫טלפון לבירורים – ‪03-5221010‬‬
‫החיצונית‬
‫המגורים‬
‫הספריה‬
‫הבניין‬
‫חזיתחדר‬
‫משפחת בן גוריון – דוד‪ ,‬פולה אשתו‪ ,‬וילדיהם ‪:‬‬
‫הבכורה – גאולה בן אליעזר – ילידת ‪ ,1918‬נפטרה ב ‪ 2012‬והיא בת ‪.94‬‬
‫אחריה ‪ -‬עמוס‪ ,‬יליד אוגוסט ‪ ,1920‬נפטר ב ‪ 22‬ביולי ‪.2008‬‬
‫והצעירה ‪ -‬פרופ' רננה לשם‪-‬בן גוריון – ילידת ‪ ,1925‬שנפטרה בגיל ‪83‬‬
‫ב ‪ 21‬במאי ‪.2008‬‬
‫ובנוסף – מופיע כאן אביגדור גרין – אביו של דוד‪.‬‬
‫אנחנו עוברים לצריף בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר‬
‫צריף בן‪-‬גוריון הוא צריף המגורים אשר שימש את דוד בן גוריון ואשתו פולה בשנים‬
‫‪ ,1973 - 1953‬ואשר הפך לאחר מותו למוזיאון העומד לרשות הציבור‪ ,‬במסגרת המכון‬
‫למורשת בן גוריון‪.‬‬
‫שנותיהם בקיבוץ‪ ,‬וכיום ניתן לבקר‬
‫והספרייה‬
‫‪20‬‬
‫האירוח‬
‫בכ‬
‫העבודה‬
‫מדהימה‬
‫חדר חדר‬
‫פולה ודוד בן גוריון חיו בצניעות‬
‫במקום ולהתרשם מאורח חייהם שם‪.‬‬
‫את‪ .‬ארוחותיו הסדירות‬
‫פולה‬
‫לבעלה‬
‫השינה של‬
‫חדרלהכין‬
‫המטבח – בו טרחה פולה‬
‫שעות פתיחה‪:‬‬
‫ימים א'‪-‬ה' ‪08.30 –16.00‬‬
‫ימי ו' וערבי חג ‪08:30-14:00‬‬
‫ימי שבת וחג ‪.10:00-16:00‬‬
‫יש להגיע כשעה לפני שעת‬
‫הסגירה‪.‬‬
‫מחירי כניסה‪ :‬לילד‪ 12 :‬ש"ח‬
‫למבוגר‪.₪ 18 :‬‬
‫טל'‪08-6560469 :‬‬
‫פקס‪08-6560320 :‬‬
‫וגילוי נאות‪ :‬חלק ניכר מהתמונות האחרונות נלקח מן האינטרנט‪.‬‬
‫בת ‪)76‬‬
‫שמתחתיו‪.‬‬
‫בינואר ‪( 1968‬‬
‫נפטרהנחל צין‬
‫המצוק אל‬
‫ופולה‬
‫מקצה‬
‫בן ‪,87‬‬
‫מבט‬
‫כשהוא‬
‫ובהמשך –‬
‫בשנת‪,1973 ,‬‬
‫פולה ודוד‬
‫קברינפטר‬
‫בן גוריון‬
‫הם לא נקברו בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל‪ ,‬אלא כאן – בקיבוץ שדה בוקר‪,‬‬
‫(ע"פ צוואתם) במצוק שמעל הנוף המדהים של נחל צין‪ .‬השבילים המוליכים מרחבת‬
‫החנייה אל אחוזת הקבר עוברים בגן נוי מטופח‪ ,‬שבו צמחייה מקומית המתאימה‬
‫לתנאי היובש המדבריים‪..‬‬
‫ועתה אנו עוברים אל הנשיא הראשון של מדינת ישראל – חיים ויצמן‪.‬‬
‫ויצמן היה מדען ומדינאי‪ ,‬מנהיג התנועה הציונית‬
‫במשך שנות דור‪ ,‬נשיאה הראשון של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬ויצמן נחשב לאמן המשא ומתן‪ ,‬וכמי‬
‫שהצליח להניע את האימפריה הבריטית לפרסם‬
‫את הצהרת בלפור ערב כיבושה של ארץ ישראל‬
‫על ידי צבא בריטניה (נובמבר ‪ .)1917‬מסמך זה‪,‬‬
‫בו "תומכת ממשלת הוד מעלתו בכינונו של בית‬
‫לאומי לעם היהודי בארץ ישראל"‪ ,‬חולל מפנה‬
‫בתולדות העם היהודי והפך את ויצמן באחת‬
‫לדמות המזוהה ביותר עם התנועה הציונית‪ .‬ויצמן‬
‫הגיע לפריצות דרך משמעותיות בתחום הכימיה‬
‫האורגנית‪ ,‬ויש הקושרים בין הצלחתו המדעית‬
‫להצלחתו המדינית‪ .‬הוא ייסד מוסדות השכלה‬
‫גבוהה ומחקר מובילים בארץ ישראל‬
‫(האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מכון זיו‬
‫למחקר מדעי ברחובות‪ ,‬לימים מכון ויצמן למדע)‪,‬‬
‫מתוך חזון הרואה בציונות מימוש של עצמאות‬
‫מדינית ורוחנית כאחד‪ .‬הוא ראה במדע פעילות‬
‫נשגבת בפני עצמה‪ ,‬אך גם פוטנציאל כלכלי עליו‬
‫ניתן לייסד משק מודרני‪.‬‬
‫מותם‬
‫לאחר‬
‫למוזיאון‬
‫שהפך‬
‫ויצמן‪,‬‬
‫אירופהמשפ'‬
‫המגורים של‬
‫חייםבית‬
‫והכניסה אל‬
‫את‪ .‬ביתם‬
‫לבנות‬
‫ויצמן‬
‫בני הזוג‬
‫בחרו‬
‫השונות‪,‬‬
‫במדינות‬
‫החזיתרבות של‬
‫לאחר שנים‬
‫ברחובות בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת ‪ ,1934‬וממנו צמח לימים מכון ויצמן‬
‫למדע‪ .‬הבית תוכנן בידי האדריכל היהודי הנודע‪ ,‬אריך מנדלסון (‪ ,)1953-1887‬שעלה‬
‫מגרמניה לא"י ובית ויצמן היה עבודתו הראשונה של מנדלסון בארץ‪ .‬זהו בית מודרני‪,‬‬
‫הבנוי על גבעה המשקיפה על שפלת החוף במערב ועל הרי יהודה במזרח‪.‬‬
‫חזית אחורית‬
‫בעת הביקור ניתן לפקוד את הטרקלין‪ ,‬את חדר העבודה של ויצמן‪ ,‬את ספרייתו וכד'‪,‬‬
‫וכן לעלות ל”מגדל” שבמרכז הבית ולהשקיף על סביבתו‪.‬‬
‫לביתו‪,‬‬
‫חייו‪.‬‬
‫הצמודה‬
‫קבר מהלך‬
‫מילים על‬
‫באחוזת‬
‫ונקברכמה‬
‫‪ ,1952‬הנה‬
‫בנובמבר הקבר‬
‫שנרד‪9‬לפקוד את‬
‫נפטר ב‬
‫לפני‬
‫ויצמן‬
‫חיים אך‬
‫היהודי‪.‬‬
‫במקצועה‬
‫המושב‬
‫רופאה‬
‫בתחום‬
‫הלבנה‪,‬היתה‬
‫‪ ,1966‬ואשר‬
‫שברוסיה‬
‫בספטמבר‬
‫בעיירה מוטול‬
‫שנפטרה ב ‪24‬‬
‫בנובמבר ‪1874‬‬
‫ורה אשתו‬
‫נקברה ‪27‬‬
‫ויצמן נולד ב‬
‫לצידו‬
‫יערות‬
‫סוחר בעת‬
‫עוזר‪,‬שנהרג‬
‫המלכותי‬
‫הוריו היו‬
‫האויר‬
‫במשפחתו‪.‬‬
‫הילדים טייס חיל‬
‫‪( 12‬מייקל)‬
‫מיכאל‬
‫השלישי ‪-‬מבין‬
‫בנים‪ :‬האחד‬
‫הרוסית‪.‬‬
‫האימפריה שני‬
‫לשניים נולדו‬
‫של‬
‫והן‬
‫ליחידים‬
‫מראש‪,‬לאהן‬
‫בתיאום‬
‫ויצמן‬
‫סיורים‬
‫באנגליה‪.‬‬
‫חי מסורתי‪.‬‬
‫יהודי‬
‫חינוךוהוא‬
‫ארצה‪,‬‬
‫קיבל‬
‫עלה‬
‫בילדותו‬
‫שמעולם‬
‫מרינסקי‪.‬‬
‫בנג'י)‬
‫לבית‪ ,‬צ'‬
‫מתקיימים(‬
‫בנימין‬
‫ורחל ‪-‬לאה‬
‫בבית‪,‬והשני‬
‫סטולין‬
‫‪.1942‬‬
‫וחסיד‬
‫מבצעית ב‬
‫במקצועו‬
‫גיחה‬
‫ייסד בעירו‬
‫מצבה‪.‬‬
‫בגיל ‪15‬‬
‫לאותה‬
‫והמדעים‪.‬‬
‫מתחת‬
‫מונחים‬
‫הכימייה‬
‫הזוג‬
‫בלימודי‬
‫כששני בני‬
‫בלט‬
‫ללמוד‪-‬חלקת‬
‫מתחתנו –‬
‫בנעוריו עבר‬
‫‪.16:00‬‬
‫‪– 9:00‬‬
‫השעות‬
‫שם' בין‬
‫הקברה‬
‫בפינסק‪,‬א'‪-‬‬
‫בימים‬
‫לקבוצות‬
‫העברית‪ :‬הנחלת‬
‫הצהרייםהלשון‬
‫קידום תחיית‬
‫שמטרתה הייתה‬
‫לקבועברורה"‪,‬‬
‫ניתן"שפה‬
‫אגודה בשם‬
‫ובימי ו'‬
‫בשעות אחר‬
‫ביקורים לקבוצות‬
‫הדיבור העברי להמוני היהודים‪ .‬הוא נמנה עם חוג הפעילים הציונים בעיר‪ ,‬לצד אישים‬
‫בבוקר בתיאום מראש באימייל‬
‫כיהודה לייב ברגר‪ ,‬מרדכי מאיר שְ טְ ִריק וצבי הירש הילֶ ר‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בדרמשטדט שבחבל הסה ובברלין‪ ,‬שם‬
‫בשנת ‪ 1892‬יצא לגרמניה ללימודים אקדמיים‪,‬‬
‫ציונים מרוסיה‪ .‬ויצמן לא השתתף בקונגרס הציוני‬
‫סטודנטים יהודים‬
‫גם הצטרף‬
‫‪08-9344499‬‬
‫לחוגלברורים‪:‬‬
‫טלפון‬
‫מהכינוס השני ב‪.1898-‬‬
‫הקונגרס –החל‬
‫בכל כינוסי‬
‫השתתף‬
‫עלויות‪ :,‬אך‬
‫הראשון ב‪1897-‬‬
‫‪.₪ 15‬‬
‫גמלאי‪ /‬סטודנט‬
‫כמעט ילד‪/‬‬
‫‪.₪ 20‬‬
‫מבוגר –‬
‫כרטיס משפחתי ‪.₪ 70 -‬‬
‫הנחות לקבוצות מעל ‪ 20‬איש‪.‬‬
‫בכתובים‪:‬‬
‫ורבין‪ ,‬וכך‬
‫מוזיאון בגין‬
‫מתחילים עם‬
‫אנחנו‬
‫על שמם שני‬
‫מתואר שהוקמו‬
‫הואזכו לכך‬
‫שניהם‬
‫הממשלה – בגין‬
‫ראשי‬
‫נותרנו עם שני‬
‫הינו חוויה‬
‫המוזיאון‬
‫בגין‪.‬‬
‫ואנחנומנחם‬
‫בארץ‪,‬מוזיאון‬
‫מהמרשימים שוכן‬
‫והנצחהעל כתף הינום‬
‫העתיקה‪,‬‬
‫העיר‬
‫אל מול חומות‬
‫אותם‪.‬‬
‫לפקוד‬
‫עומדים‬
‫זיכרון‬
‫מוסדות‬
‫אורקולית ייחודית המזמנת מפגש מרגש עם אחד הפרקים החשובים בתולדות המדינה‬
‫תוך היכרות עם דמותו של מנחם בגין‪ ,‬ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫המבקרים מוזמנים "להשתתף באירועים"‪ ,‬במפגש עם פרקי חייו השונים של בגין ‪ -‬ילדות‬
‫ונעורים בפולין‪ ,‬שנותיו כמפקד האצ"ל‪ ,‬הנהגת האופוזיציה בכנסת ותקופת כהונתו כראש‬
‫הממשלה‪ .‬המוזיאון לוקח את המבקר למסע בזמן הכולל שחזורים‪ ,‬פריטי מקור‪ ,‬סרטים‬
‫דוקומנטריים ומומחזים‪ ,‬מסכי מגע אינטראקטיביים‪ ,‬תאורה דרמטית ופס קול עוטף‪ .‬דרך‬
‫סיפור קורות חייו של בגין מציע המוזיאון למבקר בו מפגש הסטורי מרתק עם הרגעים‬
‫הדרמטיים והמרגשים של מדינת ישראל ועם האירועים המכוננים שעיצבו את דמותה‪.‬‬
‫המוזיאון נמצא ברח' ש‪.‬א נכון ‪ ,6‬ירושלים (ליד גן האריות)‪.‬‬
‫הביקור בתאום מראש בלבד‪ ,‬בטלפון‪02-5652020 :‬‬
‫מחירים‪ :‬מבוגר ‪ .₪ 25 -‬אזרח ותיק‪ ,‬סטודנט‪ ,‬חייל‪ ,‬ילד‪.₪ 20 :‬‬
‫משפחה‪ :‬זוג ‪ +‬ילד ‪ .₪ 65‬זוג ‪ 2 +‬ילדים‪ .₪ 70 -‬כל ילד נוסף‪15 :‬‬
‫מבקר בקבוצה מעל ‪ 20‬איש‪.₪ 11 :‬‬
‫מנחם בגין נולד בברסט ליטובסק (בריסק) שברוסיה הלבנה‪ ,‬ב"תחום המושב" של‬
‫האימפריה הרוסית (כיום בלארוס)‪ .‬ב ‪ 16‬באוגוסט ‪ ,1913‬הוריו היו חסיה לבית‬
‫קוסובסקי וזאב‪-‬דוב‪ .‬מנחם היה הבן הצעיר במשפחה; קדמו לו אחותו רחל‪ ,‬ילידת ‪,1909‬‬
‫ואחיו הרצל‪ ,‬יליד ‪ .1911‬אביו היה מזכיר הקהילה היהודית בעירו ואחד הראשונים‬
‫שתמכו בהרצל ובציונות בקרב יהודי העיר‪ ,‬שהיו מושפעים מהרב חיים סולובייצ'יק ‪-‬‬
‫מתנגד חריף לציונות‪ .‬בגין החל את מסלול לימודיו בתלמוד תורה ("חדר")‪ ,‬ואחרי שנה‬
‫עבר ל"תחכמוני" ‪ -‬בית ספר עברי‪-‬דתי‪ .‬בהמשך למד בגימנסיה הממשלתית והמשיך‬
‫ללמוד באוניברסיטת וורשה בפקולטה למשפטים‪ .‬בזמן לימודיו התפרנס מהוראת‬
‫שעורים פרטיים‪ .‬כילד‪ ,‬הצטרף עם אחיו ואחותו לתנועת "השומר הצעיר" – שהיתה‬
‫באותה העת תנועת הנוער הציונית היחידה בעיר‪ .‬לאחר מספר שנים הצטרפו בני‬
‫המשפחה לסניף החדש של תנועת בית"ר‪ ,‬שהוקם ב‪ .1929-‬באותה שנה שמע‬
‫לראשונה את המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי נואם בתיאטרון בעיר‪ ,‬ונכבש על ידי תורתו‪.‬‬
‫הוא סיפר כי "קסמה לי בבית"ר הציונות השלמה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ומדינה יהודית בקרוב‬
‫בימינו"‪ .‬כאשר למד בגימנסיה היה נתקל לפרקים בביטויי אנטישמיות שהגיעו לידי‬
‫אלימות‪ .‬הוא למד מהניסיון ומן הצורך להתגוננות‪ ,‬ובאוניברסיטה נמנה בגין עם מארגני‬
‫ה"הגנה העצמית" של הסטודנטים היהודיים נגד פורעים אנטישמים‪ .‬בשנת ‪ 1935‬סיים‬
‫את לימודיו כמשפטן‪ .‬בהדרגה טיפס בגין בסולם התפקידים בבית"ר‪ .‬הוא התמנה‬
‫למפקד מחוז בריסק והיה לאחד מתשעת קציני נציבות בית"ר בפולין‪ ,‬מרכזה הגדול‬
‫ביותר של התנועה העולמית‪ .‬ב ‪ 1935‬נערך הכינוס העולמי השני של התנועה‪ .‬בגין‬
‫בן ה‪ 22-‬הגיע לידי פולמוס של ממש מול זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬ראש בית"ר‪ ,‬שבסופו של‬
‫דבר ניבא לו גדולות‪.‬‬
‫משפחת בגין בשנת ‪ 1930‬לערך‪ :‬ההורים – חסיה וזאב דב‪ ,‬והילדים – הרצל‪ ,‬מנחם ורחל‪.‬‬
‫אין בדעתי לעקוב כאן אחר כל תנועותיו של בגין‪ ,‬המוזיאון עושה זאת מצויין‪ ,‬אבל‬
‫מעניין לראות את קורותיו בשנים הספורות טרם עלייתו ארצה‪ :‬בספטמבר ‪ 1939‬פלשה‬
‫גרמניה הנאצית לפולין‪ .‬בזמן הקצר שעד פרוץ מלחמת העולם השנייה עסק בגין בהכנת‬
‫בית"רים לעלייה לארץ ישראל‪ .‬הקבוצה הבית"רית האחרונה‪ ,‬ועימה בגין‪ ,‬הגיעה אל‬
‫העיירה רומני סניאטין הסמוכה לגבול‪ ,‬ושם נתקעה‪ ,‬ובהמשך נקלעה לקשיים רבים‪ ,‬בסופו‬
‫של מסע מייגע הם מגיעים ללבוב‪ ,‬ושם נעצר בגין ע"י הסובייטים‪ ,‬אך לאחר מכן שוחרר‪.‬‬
‫משם הגיעו בגין ועליזה אשתו לוילנה‪ ,‬בה התרכזו ביתרים רבים וניסו (לשוא) להשיג‬
‫סרטיפיקטים לעלייה ארצה‪ .‬ב ‪ 20‬בספטמבר ‪ 1940‬נעצר בגין בידי הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד (השב"כ‬
‫הסובייטי) והובל אל כלא לוקישקי‪ .‬שם נחקר על תפקידו כנציב בית"ר‪ ,‬כשהוא מואשם‬
‫בשיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי‪ .‬הוא הורשע על היותו גורם מסוכן לחברה‪,‬‬
‫ועונשו נקבע לשמונה שנים ב"מחנה עבודה מתקן"‪ .‬ב ‪ 1‬ביוני ‪ 1941‬נשלח בגין למחנה‬
‫העבודה פצ'ורה‪ ,‬ושם החל לעסוק בעבודת פרך מענה של סלילת כבישים ברחבי הטייגה‬
‫הקפואה‪ .‬בגין שוחרר מוקדם מהצפוי בשל הסכם שנחתם בין סטלין לבין ראש הממשלה‬
‫הפולנית הגולה – גנרל ולידיסלב שיקורסקי שלפיו תשחרר רוסיה את אסיריה הפולנים‪,‬‬
‫ויוקם צבא פולני שיילחם לצידה נגד גרמניה‪ .‬בגין‪ ,‬אשר היה במצב של תשישות‪ ,‬התגייס‬
‫לצבא אנדרס‪ ,‬ותחת פיקודו הגיע במאי ‪ ,1942‬דרך איראן ועיראק לארץ ישראל‪.‬‬
‫היו יהודים רבים שניצלו את המעבר בארץ ישראל כדי לערוק משורות הצבא‪ ,‬אולם בגין‬
‫סירב להפצרות חבריו לנטוש את הצבא מבלי שישוחרר כדין‪ .‬הוא שירת כשנה וחצי‪ ,‬ובחצי‬
‫השנה האחרונה גם שימש נציב בית"ר בארץ ישראל‪ ,‬תוך קיום מגע הדוק עם מחתרת‬
‫האצ"ל‪ .‬בסוף ‪ 1943‬בגיל ‪ ,30‬עזב כטוראי את הצבא והפך למפקד האצ"ל‪.‬‬
‫הוריו ואחיו של בגין‪ ,‬אשר נשארו בבריסק‪ ,‬נרצחו על ידי הגרמנים‪.‬‬
‫שתוד‪.‬‬
‫הנ‪.‬אק‪.‬ו‪.‬‬
‫עליזה –‬
‫העצור בידי‬
‫אנדרס‪ ,‬עם‬
‫בגין במדי צבא בגין‬
‫במחנה העבודה בסיביר‬
‫בשנים שטרם הקמת המדינה‪ ,‬בעת המאבק כנגד המנדט הבריטי בארץ פעלו אנשי‬
‫מחתרות האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי)‪ ,‬והלח"י (לוחמי חרות ישראל) שהתפלגו ממנו‬
‫בנחרצות ובאלימות שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם מדיניותה של "ההגנה" שייצגה את‬
‫רובו של העם‪ ,‬הדבר הביא לחיכוכים בין הפלגים‪ ,‬ואף להלשנות פה ושם‪ ,‬ובגין – שעמד‬
‫בראש האצ"ל היה נתון בין הפטיש לסדן – נרדף ע"י השליט הבריטי – מחד‪ ,‬ומאידך –‬
‫מוקצה ע"י מרבית העם‪.‬‬
‫עלון "מבוקש" שנתלה ע"י הבריטים על‬
‫קירות בתי תל אביב‪ ,‬והמבטיח "גמול"‬
‫(בסך ‪ 200‬לא"י) למי שיסגיר את המופיע‬
‫בתמונה – מנחם בגין‪.‬‬
‫אותה תקופה הוא סיפור‬
‫אביב‪.‬‬
‫תל של‬
‫בסופה‬
‫בגיןבחוף‬
‫באש‬
‫עולהעל‬
‫שעברו‬
‫אלטלנה‬
‫אחד הארועים הטראומטיים‬
‫"אלטלנה"‪ :‬לקראת עזיבת הבריטים וההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬הוחלט על הקמת‬
‫צה"ל שיכלול בתוכו את כל לוחמי המחתרות השונות (אצ"ל‪ ,‬לח"י‪ ,‬ההגנה והפלמ"ח)‬
‫והללו נצטוו להעביר לידיו את כל הנשק שהיה ברשותם‪ ,‬הדבר היה מקובל גם על בגין‬
‫ואנשיו‪ ,‬אך הללו הסתבכו עם אוניית נשק ותחמושת גדולה (כולל כ ‪ 900‬אנשי אצ"ל‬
‫ששהו באירופה)‪ ,‬יציאתה ארצה התאחרה מאוד והיא היגיעה לחופי הארץ רק ביוני‪.‬‬
‫משאים ומתנים בין הצדדים הביאו להסכמה שהנשק יימסר לצה"ל‪ ,‬ושהספינה תגיע‬
‫לפריקה בחוף ויתקין‪ .‬בשלב מסויים הסתבכו הדברים כאשר בגין דרש שחלק מהנשק‬
‫ייועד ליחידות האצ"ל שסופחו לצה"ל‪ ,‬בן גוריון והנהגת המדינה התנגדו לכך נחרצות‪,‬‬
‫פרץ עימות מר שבסופו הפליגה הספינה (פרוקה למחצה) מויתקין לחוף ת"א‪ ,‬ושם‬
‫נתקלה בירי ארטילרי שפגע בה והיא עלתה באש‪ 16 .‬אנשי אצ"ל‪ ,‬ו ‪ 3‬אנשי צה"ל‬
‫נהרגו בארוע זה שהיה טראומטי ביותר לכולם עקב הירי של יהודים ביהודים‪.‬‬
‫לאחר הקמת המדינה ופירוק מחתרות האצ"ל והלח"י (ואגב – גם הפלמ"ח)‪ ,‬וזאת עקב‬
‫משנתו של בן גוריון ל"ממלכתיות" של צבא אחד ואחיד תחת ממשל אחד‪ ,‬החזיקה‬
‫בשלטון לאורך שנים מפלגתו של בן גוריון – מפא"י‪ ,‬ששלטה בארץ שלטון מחלט‪ ,‬ואילו‬
‫בגין וחבריו‪ ,‬אשר הקימו את מפלגת "חרות" נאלצו לשבת באופוזיציה (עם‬
‫הפסקות קלות של "ממשלות אחדות") ורק ב ‪ ,1977‬לאחר כ ‪ 30‬שנות "שרות"‬
‫באופוזיציה‪ ,‬הצליחה "חירות" (שהפכה בינתיים למפלגת "הליכוד") לכבוש את השלטון‬
‫ולהעמיד בראש הממשלה את בגין – שלאורך כל השנים היה ה"נץ" הימני באופוזיציה‪,‬‬
‫וכולם חששו מפעילות ניצית זו‪ ,‬והנה הוא האיש שחתם על הסכמי השלום עם מצרים‪,‬‬
‫הוא גם האיש שבנחישותו הביא להריסת הכור הגרעיני בעיראק‪ ,‬ובסך הכל התגלה‬
‫כאיש הדואג לשכבות הנמוכות בעם‪ ,‬ובכך זכה לאהדה וכבוד רב‪.‬‬
‫בגין סיים את שרותו כראש ממשלה באקורדים צורמים של חולשה ומחלה‪ ,‬ופרש לביתו‬
‫כשהוא אומר‪" :‬אינני יכול עוד" בעיקר עקב השקיעה בבוץ הלבנוני לאחר מלחמת לבנון‬
‫הראשונה‪ ,‬שנפתחה תחת הנהגתו‪.‬‬
‫כמובן שאת כל הכתוב בשורות שמעלינו מציג המוזיאון ארוע לאחר ארוע בתמונות‪,‬‬
‫במסמכים ובהקלטות‪ ,‬ואני אסתפק רק בנגיעות קלות פה ושם כדי להמחיש בפניכם‬
‫את מהות התצוגה‪.‬‬
‫מבואת הכניסה למוזיאון‪.‬‬
‫תצוגת תחנות חייו של בגין (בתחילת דרכו)‬
‫שחזור דירת המסתור של בגין בעת היותו מפקד האצ"ל שנרדף ע"י השלטון הבריטי‪.‬‬
‫‪1980‬לעליזה‪ ,‬אשתו‪ ,‬ופטירתה בשנת ‪1982‬‬
‫‪1948‬‬
‫בגין נהג לכל אורך חייו להדגיש את אהבתו‬
‫הותירה בו את חותמה עד יום מותו במרס ‪.1992‬‬
‫סלון ביתה הצנוע של משפחת בגין‪.‬‬
‫בגין מאחורי המקרופון בתקופות שונות של חייו‬
‫בגין היה “איש העם”‪ ,‬והמוזיאון מביא לא מעט דוגמאות ל"ירידתו אל העם"‬
‫שנחתם בינו‬
‫הסכם‪ ,‬השלום‪.‬‬
‫חתימתמצרים‬
‫השלום עם‬
‫לאחר‬
‫הסכם‬
‫היההלבן‬
‫הבית‬
‫בגין‬
‫מדשאות‬
‫המדינית של‬
‫ובגין על‬
‫הקריירה‬
‫סאדאת‬
‫ששיא‬
‫קארטר‪,‬‬
‫אין ספק‬
‫לבין סאדאת‪ ,‬ואשר בגינו קיבלו שניהם‪ ,‬כולל שושבינם (קארטר) את פרס נובל לשלום‪.‬‬
‫סאדאת ובגין נואמים בכנסת ישראל בעת ביקור סאדאת בארץ – ב ‪ 20‬בנובמבר ‪1977‬‬
‫ולעומת השיא הנ"ל‪ ,‬ניתן כנראה לומר ששיא השפל (לפחות מבחינתו של בגין עצמו)‬
‫היתה מלחמת "שלום הגליל"‪ ,‬אותה הובילו שרון (כשר הביטחון) ורפול (כרמטכ"ל)‪,‬‬
‫המלחמה פרצה ב ‪ 6‬ביוני ‪ 1982‬ותוכננה להיות מבצע קצר מועד‪ ,‬אך למרות שמטרתה‬
‫הושגה‪ ,‬ואנשי אש"ף גורשו לטוניס‪ ,‬נשאר צה"ל ברוב החלקים שנכבשו בלבנון‬
‫עד יוני ‪ ,85‬ואז נסוג ל"רצועת הביטחון" בה ישב והקיז דם רב עד מאי ‪ ,2000‬עת‬
‫בוצעה נסיגה ‪ /‬בריחה עלובה בניצוחו של רוה"מ אהוד ברק‪ .‬ואולם עד אותה נסיגה‬
‫ספג צה"ל אבדות כמעט יום‪-‬יומיות ובגין לקח עניין זה קשה מאוד (מה גם שמותה של‬
‫עליזה אשתו – בנובמבר ‪ 82‬העכיר מאוד את רוחו‪ ,‬ובעיות בריאות החלו להכביד עליו)‬
‫ובספטמבר ‪ 1983‬הוא מתפטר מתפקידו כראש ממשלה מבלי לתת הסבר מנומק לכך‬
‫ומאותה עת הוא מסתגר בביתו עד מותו ב ‪ 9‬במרס ‪.1992‬‬
‫בגין ביקש שלא להיקבר בהר הרצל ב"חלקת גדולי האומה"‪ ,‬אלא כאחד האדם בבית‬
‫הקברות שעל הר הזיתים‪ ,‬ואכן עליזה ומנחם בגין נקברו זה לצד זו בבית הקברות‬
‫העתיק שעל ההר הצופה אל ירושלים‪.‬‬
‫ומתחתנו תמונת מצבותיהם (שנלקחו מן האינטרנט)‪.‬‬
‫אנחנו מסיימים את סיורנו בבית מורשת בגין‪ ,‬ועוברים לאתר‬
‫האחרון שלנו – "מרכז מורשת רבין" בתל אביב‪.‬‬
‫וכך מתואר המקום בעלון האינפורמציה המחולק במקום‪:‬‬
‫"המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של המדינה והחברה בישראל ואת סיפור‬
‫חייו של ראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬כפסיפס ייחודי ומרתק‪ .‬עושרה של התצוגה והיריעה‬
‫ההיסטורית רחבת ההיקף הופכים את המוזיאון לספר היסטוריה חי‪ ,‬שהמבקרים‬
‫מתהלכים בתוכו ופוגשים בסיפור שלהם‪ ,‬הסיפור הישראלי‪ ,‬ברגעי השיא וברגעי המשבר"‪.‬‬
‫מבנה המוזיאון הינו יוצא דופן בתכנונו‪ ,‬כאשר המרכז הינו עגול וסביב הגרעין המרכזי‬
‫כך נראה מסלול ההליכה‪ ,‬ופה אנו רואים שתי קומות ממנו‪ ,‬ורואים גם את הכניסות לחדרי‬
‫נמתח מסלול ספירלי‪ ,‬היורד לאורך כארבע קומות כשממנו מסתעפים כ ‪ 10‬חדרי תצוגה‬
‫התצוגה השונים‬
‫שמכילים הן מוצגים ויזואליים (תמונות‪ ,‬חפצים הדמיות וכד') וכמעט בכל אחד מהחדרים‬
‫מושמעת הקלטה המסבירה ומלווה את התצוגה‪ ,‬וגם כאן יש ייחוד‪ ,‬בכניסה למוזיאון‬
‫מקבל המבקר אוזניות (שניתן לבחור בהן אחת מכמה שפות)‪ ,‬וכשהוא מגיע לחדר מסויים‬
‫מפעילות אוזניות אלו באופן אוטומטי את ההקלטה‪ ,‬בלי שום קשר למבקרים האחרים‪,‬‬
‫כך שכל אחד מתנהל בהתאם לקצב האישי שלו‪ ,‬כמובן שבחלק מן החדרים מוקרנים‬
‫סרטונים שונים‪ ,‬כך שהחוויה הינה חוויה רב חושית ומרשימה מאוד‪.‬‬
‫תחילתו של המסלול הינו בחלל המדמה את כיכר רבין‪ ,‬בה נרצח ראש הממשלה‬
‫בסיומה של "עצרת למען השלום"‪ ,‬כמו כן‪ ,‬מתוך החדרים שתוארו קודם ישנן עוד שני‬
‫"משעולים" משניים שגם אותם כדאי לפקוד‪.‬‬
‫גםזה‬
‫בחדר‬
‫המוצגרבים‬
‫שבחדרים‬
‫פרטים על‬
‫ועליהםלראות‬
‫וניתן‬
‫התצוגה‪,‬זה‪...‬‬
‫לוחות‬
‫מוצביםמעמוד‬
‫דוגמא‬
‫והנה)לחדרי‬
‫ביניהן‬
‫הכניסות‬
‫שלוגם‬
‫התצוגה (‬
‫דוגמאות‬
‫לחדרי‬
‫בכניסותלפנינו‬
‫כאן‬
‫מרכזיים‪ .‬וכד'‪.‬‬
‫ארועיםוהתקרות‬
‫הפעילות‪,‬הקירות‬
‫ולא רק על‬
‫שנות‬
‫תמונות‪,‬‬
‫שביניהם‪:‬‬
‫הכניסה ישנן‬
‫על הקירות‬
‫ריצפת‬
‫אחר‪ ,‬או‬
‫או על‬
‫ולהזכירכם‪ :‬ברגע שנכנסים לחדר‪,‬‬
‫המדינה‪...‬‬
‫הקוממיות‬
‫תצוגה‪,‬‬
‫הכרזת‬
‫מעברות‬
‫מלחמת‬
‫חדרי‬
‫ראשון‪:‬‬
‫שלושה‬
‫ועכשיו – הצצה אל שניים חדר‬
‫מתחילות האוזניות לדבר ולספר על המוצג בו‪.‬‬
‫הימים‬
‫ששת‬
‫לעיר – מ‬
‫נוסף‪.‬‬
‫חדר‬
‫לאחר כיבושה‪.‬‬
‫המלחמה‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫שלאחר‬
‫לחמתשל‬
‫העתיקה‬
‫העצמאות‬
‫ביום‬
‫בכניסה‬
‫והנהצה"ל‬
‫מצעד‬
‫הצמרת הבטחונית‬
‫‪ – 1973‬מלחמת יום הכיפורים‬
‫הזכרתי קודם את ה"משעולים" היוצאים מחדרי התצוגה‪ ,‬אחד מהם עוסק בארועים‬
‫בין לאומיים שהתרחשו בתקופות מקבילות לאלו שמוצגות בחדר עצמו‪ ,‬הנה דוגמאות‪...‬‬
‫‪ - 1945‬הטלת פצצת האטום על הירושמה‬
‫‪ - 1964‬קסיוס קליי זוכה באליפות העולם באגרוף‬
‫בקטע התחתון של מסלול ההליכה מצופים הקירות‪ ,‬משני הצדדים‪ ,‬במאות תמונות‬
‫המציגות את תחנות חייו של רבין – מילדותו ועד הרצחו‪.‬‬
‫נתעכב על כמה מהן‪ ,‬ונתחיל עם קבוצת תמונות משפחתיות‬
‫יצחק רבין נולד בירושלים ב ‪ 1‬במרס ‪.1922‬‬
‫הוריו – רוזה כהן ונחמיה רבין היו מחלוצי‬
‫העליה השלישית‪ ,‬שעלו מפולין‪ ,‬והתחתנו‬
‫ב ‪ .1921‬עקב עבודתו של אביו בחב' החשמל‬
‫עקרה המשפחה לתל אביב‪ ,‬ושם עברה עליו‬
‫ילדותו‪ ,‬כאשר ב ‪ 1928‬החל ללמוד ב"בית ספר‬
‫לילדי עובדים" הראשון שהוקם בארץ‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן‪ ,‬ב ‪ 1937‬עבר ללמוד בבית הספר החקלאי‬
‫"כדורי" והיה בוגר המחזור הרביעי בו‪ .‬לאחר‬
‫סיום לימודיו הצטרף להכשרה מגוייסת של‬
‫"הנוער העובד" בקיבוץ רמת יוחנן וממנה‬
‫התגייס לפלמ"ח‪.‬‬
‫ב ‪ 1943‬סיים קורס מפקדים בכירים בג'וערה‪ ,‬וב ‪ 1945‬התמנה לסגן‬
‫מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח‪ .‬ב ‪ 46‬מונה למפקד הגדוד השני של‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬עם פרוץ מלחמת העצמאות מונה רבין לפקד על גזרת ירושלים‪,‬‬
‫ובאפריל ‪ 48‬מונה למפקד חטיבת הראל‪.‬‬
‫עם הקמת צה"ל עבר רבין שנת השתלמות באנגליה ובעקבותיה התמנה‬
‫לראש אגף ההדרכה וב ‪ 1954‬קיבל דרגת אלוף‪.‬‬
‫ב ‪ 1963‬מונה לרמטכ"ל‪ ,‬וביוני ‪ 1967‬פרצה מלחמת ששת הימים כשרבין‬
‫הינו הרמטכ"ל‪ .‬ב ‪ ,1968‬לאחר פרישתו מצה"ל מונה רבין לשגריר ישראל‬
‫בארצות הברית עד ‪ ,1973‬אז חזר ארצה וב ‪ 1974‬נבחר לכנסת השמינית‬
‫ומונה לשר העבודה‪ ,‬וזמן קצר לאחר מכן גבר על פרס בבחירות‬
‫הפנימיות של מפלגת העבודה‪ ,‬וב ‪ 3‬ביוני ‪ 74‬מונה לראש הממשלה‪.‬‬
‫במרץ ‪ 77‬הודיע על התפטרותו עקב גילוי העובדה שבני הזוג רבין ניהלו‬
‫חשבון דולרי בארה"ב‪ ,‬שנותר מאז תפקידו כשגריר שם‪ ,‬דבר שאסור היה‬
‫באותם זמנים‪ .‬מ ‪ 77‬עד ‪ 84‬היה רבין חבר כנסת באופוזיציה‪ ,‬ואז מונה‬
‫לשר הביטחון (כאשר בהמשך פרצה האינתיפאדה הראשונה)‪.‬‬
‫ב ‪ 1992‬נערכו במפלגת העבודה בחירות פנימיות בשיטת ה"פריימריז"‬
‫ובהן זכה רבין‪ ,‬ובהמשך הפך לראש הממשלה פעם שנייה‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 93‬חתם על "הסכמי אוסלו" ובעקבותיהם קיבל יחד עם פרס‬
‫ועם ערפאת את פרס נובל לשלום‪ ,‬ואולם בארץ החלה תסיסה גדולה‬
‫והתנגדות חריפה של גורמי הימין‪ ,‬רבין "זכה" לכינויי גנאי שונים‪ ,‬עד‬
‫הפצת תמונתו במדי הס‪.‬ס‪ .‬הנאציים‪ .‬כדי‬
‫ב ‪ 26‬באוקטובר ‪ 1994‬חתם רבין על הסכמי השלום עם חוסיין מלך ירדן‪.‬‬
‫ב ‪ 4‬בנובמבר ‪ – 1995‬יב' בחשוון התשנ"ו נרצח רבין בתום עצרת למען‬
‫השלום שנערכה בכיכר מלכי ישראל שהפכה ל"כיכר רבין"‪.‬‬
‫הסכמי אוסלו‬
‫שונים‬
‫לאחר‬
‫מדיניים‬
‫ארועיםלשלום‬
‫קבלת פרס נובל‬
‫השלום‪...‬‬
‫רבין‪.‬‬
‫בזכות‬
‫לרציחתו של‬
‫לוח מודעות‬
‫וקריאה‬
‫ענק של‬
‫שיטנה‬
‫תמונות‬
‫תמונות‬
‫מוצגות‬
‫אחריו‬
‫הסוף‬
‫לקראתומיד‬
‫שעות פעילות המוזיאון ‪:‬‬
‫ימים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד' ‪09:00-17:00 -‬‬
‫ג'‪ ,‬ה' ‪09:00-19:00 -‬‬
‫ו' ‪09:00-14:00 -‬‬
‫במהלך חודשי הקיץ מועלית בין כותלי המוזיאון ההצגה "מנהיג נולד" בשיתוף עם‬
‫תיאטרון אורנה פורת‪ .‬בשעות פעילות ההצגה לא ניתן לבקר במוזיאון‪.‬‬
‫חשוב ביותר לתאם ביקורכם עם מרכז ההזמנות‪.‬‬
‫הסיור האחרון במוזיאון יוצא שעה וחצי לפני שעת הסגירה‬
‫תעריפים‬
‫מבקר בודד ‪ 50‬ש"ח‬
‫מבקר בקבוצה ‪ 40‬ש"ח (קבוצה = לפחות ‪ 30‬איש)‪.‬‬
‫אזרח ותיק ‪ /‬עולה חדש ‪ /‬תלמיד ‪ /‬נכה ‪ /‬סטודנט ‪ /‬חייל ‪ /‬שוטר ‪( .₪ 25 -‬בהצגת תעודה)‬
‫סיור מודרך לקבוצות ‪ -‬בתוספת של ‪ ₪ 10‬למבקר‪ .‬בתאום מראש בלבד !‬
‫מרכז ההזמנות פתוח בכל ימות השבוע בשעות ‪.17:00 - 09:00‬‬
‫ובימי ו' בשעות ‪12:00 - 09:00‬‬
‫טלפון מרכז ההזמנות‪ 03-7453313 :‬או ‪* 4585‬‬
‫כתובת המוזיאון ‪ -‬רחוב חיים לבנון ‪ ,8‬רמת אביב‪ ,‬תל אביב‬
‫קישור לאתר המוזיאון ‪www.rabincenter.org.il -‬‬
‫כאן הגיע לסיומו סיורנו באתרי המורשת‬
‫של גדולי האומה‪.‬‬
‫כפי שראיתם ‪ -‬האתרים פרושים בתל אביב‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬ברחובות ובקיבוץ שדה בוקר‪ ,‬כך‬
‫שהביקור בהם אינו סיפור ליציאה אחת לשטח‪,‬‬
‫אלא לכמה פעמים‪ ,‬אך הוא מומלץ ביותר‪,‬‬
‫בעיקר לדור הצעיר‪.‬‬
‫ביקר באתרים‪ ,‬התרשם‪ ,‬צילם וערך את המצגת –‬
‫יגאל מורג‪[email protected] .‬‬
‫ואתם מוזמנים לבקר באתרי‪ ,‬בעזרת הקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://morag.artvision.co.il‬‬