מרד-בר-כוכבא
Download
Report
Transcript מרד-בר-כוכבא
מרד בר כוכבא
ותוצאותיו
בין השנים 135 - 132לסה"נ
סרגל זמנים מהמרד הגדול למרד בר כוכבא
תקופת
פעולתו
של
ריב"ז
ביבנה
חורבן
ירושלים
ובית
המקדש
66
תחילת
המרד
הגדול
70
73
נפילת
מצדה
וסיום
המרד
הגדול
תקופת
פעולתו של
רבן גמליאל ביבנה
80
מרד
בר כוכבא
115
117
135
132
מרד
התפוצות
תקופת שלטון הקיסר טריאנוס תקופת שלטון הקיסר אדריאנוס
2
לקראת מרד בר-כוכבא
•
בראשית מלכו רצה אדריאנוס להעניק מברכת
השלום הרומי גם ליהודים ,ואף ביקר בארץ
•
בשנת 130לספירה ואין לדעת למה שינה
המלך את דרכיו עם ישראל.
•
שני דברים עיקריים היוו את הסיבה הבלתי-
אמצעית למרד.
•
גזרת המילה
•
ראשית ,אסר המלך על המילה בכל ארצות
מלכותו והפעם לא הוציא מאיסור זה את
היהודים.
•
ברור שאיסור המילה כלפי היהודים לא בא
כעונש אחרי המרד ,אלא קדם לו.
רקע וסיבות למרד בר-כוכבא
הסיבה הבלתי-אמצעית למרד היתה,
אהבתו של אדריאנוס לבנייה .המלך רצה
להקים במקום ירושלים עיר שתשא את
שמו.
האם התכוון המלך לבנות במקום עיר
הקודש עיר אלילית?
האם רצה לפגוע ברגשות היהודים? האם
בכלל ידע מה יעשה?
ברור שהיהודים חשבו שהמלך מתכוון לחדש
את עבודת ה' בירושלים.
הם דרשו את דברי ישעיה הנביא וגרסו:
" מהרו בוניך מהורסיך ומחריביך ממך יצאו".
אלה שציפו אז לבניין הבית על ידי מלכות
אדום חשבו אפוא ,שבוני בית המקדש יהיו
דווקא מאלה שהרסו אותו.
דוד פלוסר ,מחניים נ"ט תשכ"א
כגודל הציפייה ,גודל האכזבה
דיו קסיוס ,ההיסטריון הרומי כותב:
" ובירושלים הקים אדריאנוס עיר חדשה
במקום זו שחרבה ,וקרא לה איליה
קפיטולינה.
אף הוא בנה במקום היכל אלהים מקדש
אחר ליופיטר.
מעשה זה הביא לידי מלחמה גדולה
וממושכת ,שכן נורא היה הדבר בעיני
היהודים ,שנכרים ישבו בעירם ,ומקדשי
גוים יווסדו בתוכה
ההכנות למרד בר-כוכבא
•
דיו קסיוס מוסר:
•
ואולם כל זמן ששהה אדריאונס במצרים ולאחר
מכן בסוריא ,שקטו היהודים ,מלבד מה שפגמו
בכלי הזיין שהוטל עליהם להתקינם לצורכי
החיילים ,כדי שיפסלו בבדיקה וישארו בידם
לשימושם הם .
•
ברם ,לאחר שהפליג אדריאנוס ,מרדו בגלוי,
והואיל ולא העזו להסתכן במערכה גלוייה עם
הרומיים,
•
לפיכך תפסו את מקומות הכושר וביצרום
במנהרות ובחומות ,כדי שישמשו להם בתי -מנוס
לשעת -הכרח וכדי שיוכלו להתחבר אלו עם אלו
במעברות שמתחת לפני הקרקע ולא יצטרכו
להיזקק לדרכים שעל פני האדמה ,ואף יהא להם
(במחבואיהם -מנהרותיהם) אויר ואור
•
קסיוס דיו ,תולדות הרומאים ,סט11-12 :
•
הממצא הארכאיולוגי מאשר את
תיאור דיו קסיוס.
מערכת המסתור של לוחמי בר כוכבא
בר כוכבא [בן כוזיבה] – מנהיג המרד
אוסביוס כותב:
•
באותם הימים הנהיג את חיל היהודים אדם אחד
ושמו בר -כוכבא ,פירושו כ וכב ,איש רצחן
וליסטים ,שעלתה בידו מכל מקום לגנוב את
דעתם [ של היהודים] ...שיאמינו בו בתוקף
מופת בכינוי הנ"ל ,שירד אליהם ככוכב מן
השמים ולגאלם.
בתלמוד הירושלמי קוראים:
•
תני רבי שמעון בר יוחי :עקיבא רבי היה דורש
– " דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב .רבי
עקיבא כשהיה רואה בן כוזבה היה אומר :זהו
המלך המשיח .אמר לו רבי יוחנן בן תורתא:
עקיבא ,יעלו עשבים בלחייך ,ועדיין בן דוד לא
יבוא! –
ירושלמי ,תענית ,ד' -ה'
לא בר-כוכבא ,אלא בן [בר] כוסבא [כוס[י]בה]
איגרות בר -כוכבא שנמצאו במדבר יהודה:
משמעון בר כוסבא לאנשי עין גדי למסבלא
ליהונתן בר בעין שלום בטוב אתם יושבין
אוכלין ושותין מנכסי בית ישראל ולא
דואגין לאחיכם לכל דבר.
משמעון בן כוסבה ליהושע בן גלגולה
שלום .מעיד אני עלי את השמים - - -שאני
נותן ת'כבלים ברגליכם כמו שעסיתי לבן
עפלול.
מטבעות בר-כוכבא
זהו המלך המשיח
בתלמוד הירושלמי
קוראים:
תני רבי שמעון בר יוחי :עקיבא רבי היה
דורש – " דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא
מיעקב .רבי עקיבא כשהיה רואה בן כוזבה
היה אומר :זהו המלך המשיח .אמר לו רבי
יוחנן בן תורתא :עקיבא ,יעלו עשבים
בלחייך ,ועדיין בן דוד לא יבוא! –
ירושלמי ,תענית ,ד'-ה'
מטבע כסף משנת ג' למלחמת בר -כוכבא.
הכתובות מכריזות על מטרות המלחמה :
" גאולת ישראל" ו " חרות ירושלים".
מלחמת רומא במורדי בר-כוכבא
דיו קסיוס ממשיך את תיאור המלחמה:
מלאחר שיהודה כולה נתמרדה ,והיהודים שבכל העולם
כולו רגשו אף הם ונתחברו עמהם וגרמו פורענויות הרבה
לרומיים ,אם בסתר ואם בגלוי ,ולא עוד אלא שאף רבים
מן הנכרים סייעו אותם מאהבת הבצע ,וכל העולם כולו
כביכול רעש וגעש.
אותה שעה שילח עליהם אדריאנוס את בחירי מצביאיו,
ראשון שבהם יוליוס סיבירוס ,שנשלח על היהודים
מבריטניה ,מקום ששימש נציב במדינה.
הלה נרתע מלהאבק עם האויב במלחמה פנים -בפנים
לאחר שראה את המונם הרב ואת חמת-יאושם,
אלא תופס היה מהם ,יחידים יחידים,
בידי חייליו הרבים וקציניו ,וכלאם וסגר עליהם במצודות
ובכך מנע מהם מזונות .בדרך זו עלתה בידו קימעא
קימעא ובהסתכנות מועטת לקפחם ,להצמיתם ולהכחידם.
קסיוס דיו ,תולדות הרומאים ,סט11-12 :
יורשלמי ,מס' תענית ,פרק ד'
נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו
הורגים בה אנשים ונשים וטף ,עד שיצא דמם מן
הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורותו
היו הורגין בהם והולכין עד ששקע הסוס בדם עד
חוטמו והיה הדם מגלגל סלעים ...עד שהלך הדם
בים ...ארבעים מיל.
אמרו שלש מאות מוחי תינוקות מצאו על אבן
אחת ומצאו שלש קופות של קצוצי תפילין.
כיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו
ושורפין אותו ומכולם לא נשתייר אלא אני. .
כרם גדול היה לאדריינוס הרשע שמונה עשר מיל
על שמונה עשר מיל כמן טיבריא לציפורי והקיפו
גדר מהרוגי ביתר מלא קומה ופישוט ידים ולא גזר
עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם
שיקברו.
כישלון המרד
•
דיו קסיוס כותב על הניצחון הרומי:
•
חמישים מצודות ממיטב מבצריהם של היהודים
נהרסו בידי הרומיים ,וחמש מאות שמונים
וחמישה כפרים מן החשובים ביותר חרבו
בידיהם.
•
כמעט כל ארץ יהודה נשמה ,דבר שנרמז להם
מלפני המלחמה.
•
מצבת שלמה ,שנידון אצלם אחד המקומות
המקודשים ,נפל מאליו .וזאבים וצבועים הרבה
פרצו לתוך עריהם.
•
ברם ,אף מן רומיים נפלו חללים הרבה במלחמה
זו .ולפיכך נמנע אדריאנוס באגרתו אל הסינט
מלכתוב אותה פתיחה רגילה " :אם שלום לכם
ולבניהם ,מוטב ,לי ולצבאותי שלום".
נפילת ביתר
אבסביוס ,אב הכנסיה מקיסריה,
כותב:
לאחר שגברה המלחמה ,בשנה ה18-
לשלטון הדריאנוס ,ניתנה ביתר במצור.
הייתה זו עיירה בצורה מאוד ,סמוכה
לירושלים .משארך המצור מבחוץ ,הלכו
המורדים ונספו ברעב ובצמא.
במס' יבמות י"ד ,ח' אנו קוראים:
" מעשה בששים בני אדם שירדו לכרכום
(= דייק) ביתר ,ולא עלה (= חזר) אחד
מהם ,ובא מעשה לפני חכמים והשיאו
נשותיהם".
תוצאות המרד :איליה קפיטולינה
אוסביוס:
וכך ,לאחר ששיכלה העיר את העם
היהודי ,ותושביה הקדמונים ניספו כולם,
היא יושבה על ידי זרים .העיר הרומית,
אשר הוקמה לאחר מכן ,נקראה בשם
אחר; היא הפכה לאיליה ,לכבודו של
הקיסר השולט" –
אוסביוס ,היסטוריה כנסייתית ,ד :ו;
פרובינקיה יודיאה הופכת לפרובינקיה פלשתינה
גזירות השמד של הדריינוס
בעקבות כשלון המרד נאסרו ברית המילה,
לימוד תורה ברבים ,וקיום בתי המדרש ללימוד
תלמידים ,סמיכת זקנים שהייתה הרשאה
להורות הלכה ולשפוט ,קיום בתי דין ,דבר
שהיו לו השלכות חשובות לגבי ענייני
המשפחה ,התכנסות בבתי כנסת ,קריאת
התורה ומגילת אסתר ,אמירת קריאת שמע,
תליית מזוזה ,תרומות ומעשרות ,שמירת שבת
וטבילה ,אכילת מצה ,בניית סוכה ,נטילת לולב,
הדלקת נרות חנוכה ,דיני שמיטה ,תקיעה
בשופר ,הנחת תפילין ולבישת ציצית .ליהודים
נאסרה הכניסה לירושלים שהייתה משוש
נפשם ,והפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם
'איליה קפיטולינה'.
אנחנו קוראים במדרש:
" '...לאוהבי ולשומרי מצוותי' .אלו ישראל
שהם יושבים בארץ ישראל ונותנין נפשם על
המצוות.
מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני.
מה לך יוצא לישרף? על שקראתי בתורה.
מה לך יוצא ליצלב? על שאכלתי המצה.
מה לך לוקה מאפרגל [שוט]? על שנטלתי
את הלולב"...
מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחדש פ"ו ,עמ' 227במהד'
הורוביץ-רבין
עשרת הרוגי מלכות
•
עשרה הרוגי מלכות -עשרה חכמים
שמסרו נפשם על קדוש השם והומתו
באכזריות בזמן גזירות השמד ,רובם בימי
טורנוסרופוס ,בידי אדרינוס .במסורה
קדומה זו יש נוסחאות שונות במדרשים
הרבה .נראה משמות התנאים הקדושים
האלה שלא היו בזמן אחד ,והמסורה
קבצתם יחד כדי לעורר ההתלהבות.
מחבר הקינה " אלה אזכרה ונפשי עלי
אשפכה" שאומרים בקינות בתשעה באב
ובסליחות ביום הכפורים ,הלך בעקבות
המסופר באיכה רבה (פ"ב ,על הפסוק
"בלע ה' ולא חמל").
במדרש [ ילינעק " בתי המדרש ,ב' ] כתוב:
פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא
כתוב:
" וגונב איש ומכרו מות יומתו (שמות ב"א
מ"ז) ,שלח אחר רבן שמעון בן גמליאל
וחבריו ואמר להם :מי שגנב איש מבני
ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו:
חייב מיתה .אמר להם :אם כן אתם
חייבים מיתה; קבלו על עצמכם דין שמים
בשביל יוסף שמכרוהו אחיו וכו' ,נתן
להם זמן שלושה ימים ונתקבצו הללו
הרוגי מלכות:
רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע
כהן גדול ור' עקיבא בן יוסף
ור' יאודה בן בבא ור' חנינא בן תרדיון
ור' ישבב הסופר ור' אלעזר (נ"א יודא) בן
דמא ור' חנינא בן חכינאי ור' חוצפית
המתורגמן ור' אלעזר בן שמוע
ונהרגו על שמכרו השבטים את יוסף.
קידוש השם
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק :נימנו וגמרו בעליית בית נתזה
בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור
ואל יהרג ,חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים....
אתא רב דימי .א"ר יוחנן :לא שנו אלא שלא בשעת שמד ,אבל
בשעת שמד אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור .כי אתא רבין ,אמר
רבי יוחנן :אפי' שלא בשעת שמד לא אמרו אלא בצינעא אבל
בפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור.
בבלי ,סנהדרין ע"ד ,ע"א
התמודדות עם הגזירות -תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד ב
תנו רבנן :פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה ,בא פפוס בן יהודה
ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה .אמר ליה :עקיבא ,אי אתה
מתירא מפני מלכות? אמר לו :אמשול לך משל ,למה הדבר דומה -לשועל שהיה מהלך
על גב הנהר ,וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום ,אמר להם :מפני מה אתם
בורחים? אמרו לו :מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם .אמר להם :רצונכם שתעלו
ליבשה ,ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו :אתה הוא שאומרים
עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה ,אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין,
במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו ,עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה,
שכתוב בה כי הוא חייך וארך ימיך -כך ,אם אנו הולכים ומבטלים ממנה -על אחת כמה
וכמה .אמרו :לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים,
ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו .אמר לו :פפוס! מי הביאך לכאן? אמר ליה :אשריך
רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה ,אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים .בשעה
שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה ,והיו סורקים את בשרו במסרקות
של ברזל ,והיה מקבל עליו עול מלכות שמים .אמרו לו תלמידיו :רבינו ,עד כאן? אמר
להם :כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך -אפילו נוטל את נשמתך ,אמרתי:
מתי יבא לידי ואקיימנו ,ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה
נשמתו באחד .יצתה בת קול ואמרה :אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד .אמרו
מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא :זו תורה וזו שכרה? ממתים ידך ה' ממתים וגו'! -
אמר להם :חלקם בחיים .יצתה בת קול ואמרה :אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי
העולם הבא.
רטרוספקטיבה
רמב" ם הלכות מלכים פרק יא
בבלי ,בסנהדרין ,צ"ג:
בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא.
אמר להו לרבנן :אנא משיח.
אמרו ליה :במשיח כתיב דמורח ודאין ,נחזי אנן אי
מורח ודאין.
כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין -קטלוהו.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות
ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא
בדברים אלו ,אין הדבר כך ,שהרי רבי עקיבא חכם גדול
מחכמי משנה היה ,והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא
המלך ,והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ,ודימה
הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח ,עד שנהרג
בעונות ,כיון שנהרג נודע להם שאינו
יהושפט הרכבי אלדד חולקים -האם היה נכון לצאת למרד?
הקשר בין בר כוכבא לל"ג בעומר
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב
איגרת רב שרירא גאון כיצד נכתבה המשנה
אמרו :שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו
לרבי עקיבא ,מגבת עד אנטיפרס ,וכולן מתו
בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה ,והיה
העולם שמם ,עד שבא ר"ע אצל רבותינו
שבדרום ,ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי
שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ,והם הם העמידו
תורה אותה שעה .תנא :כולם מתו מפסח ועד
עצרת .אמר רב חמא בר אבא ,ואיתימא ר' חייא
בר אבין :כולם מתו מיתה רעה .מאי היא? א"ר
נחמן :אסכרה.
והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה
שמדא על התלמידים של ר' עקיבא ,והות
סמכא דישראל על התלמידים שניים של ר'
עקיבא ,דאמור רבנן שנים עשר אלף תלמידים
היו לו לר' עקיבא מגבת ועד אנטיפטרס וכלם
מתו מפסח ועד עצרת והיה העולם שמם
והולך עד שבאו אצל רבותיהם שבדרום
ושנאה להם רבי מאיר ור' יוסי ר' יהודה ור'
שמעון ור' אלעזר בן שמוע והם העמידוה
באותה שעה כדאיתא ביבמות (סב ,ב).
עשרים וארבעה אלף תלמידים
רבי עקיבא שילם מחיר כבד על המרד .עשרים וארבעה אלף מתלמידיו נהרגו
בקרבות עם הרומאים .תלמידי רבי עקיבא היו ככל הנראה הכוח המרכזי שלחם
ברומאים ,ולכן המספר הגבוה של ההרוגים .בגמרא לא מופיע במפורש שתלמידי
רבי עקיבא מתו במרד .בגמרא נאמר שהם מתו מיתה רעה ,אך לא מוסבר באיזו
מיתה רעה .רבי נחמן אומר שמיתה רעה היא אסכרה ,שהיא מן מגפה ,כיון שבדרך
כלל כאשר אומרים מיתה רעה מתכוונים למגפה זו ,אך אין זה מחייב .מה עוד,
שמצאנו במקומות רבים בגמרא (בבא קמא נא .סנהדרין מה .ועוד) שלומדים
מהפסוק" :ואהבת לרעך כמוך" – ברור לו מיתה יפה ,שאינה מבזה את המת.
ומכאן ניתן להסיק כי מיתה רעה ,שכן מבזה את המת זו מיתה בחרב .כלומר ,ניתן
ללמוד מהגמרא שעשרים וארבעת אלף תלמידי רבי עקיבא מתו בחרב במרד
ברומאים .בנוסף מצאנו באיגרת רב שרירא גאון שהוא כותב שתלמידי רבי עקיבא
נהרגו בשמד .ובכל מקום שמצאנו שמד בתקופת הגאונים ,הכוונה היא למרד בר
כוכבא.
(הרב אורי שרקי)
הסנהדרין באושה
לאחר דיכוי המרד ברומאים ,נתפס רבי
עקיבא ונידון למיתה בעינויים קשים.
חכמים אחרים כמו רבי שמעון בר יוחאי,
הצליחו להימלט ולמצוא מקלט לעצמם
עד ששקטה הארץ .בעקבות כישלונה של
מלחמת בר-כוכבא ,באה התפקחות
כללית בקרב העם ,והחכמים ראו חובה
להזהירו בפני ניסיונות חדשים של דחיקת
הקץ.
שרידי החכמים התכנסו שוב בשנת 140
בעיר אושה שבגליל התחתון וחידשו את
הסנהדרין ,בראשותו של רבן שמעון בן
גמליאל .אחת התוצאות של מלחמת בר-
כוכבא היתה העתקת מרכז הכובד של
היישוב היהודי בארץ ישראל מיהודה
שבדרום אל הגליל שבצפון .הסנהדרין
קבעה כאן את מושבה תחילה באושה
לאחר מכן בציפורי ולבסוף בטבריה.
•
גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות
ומחנות לירושלים ,ומירושלים ליבנה,
ומיבנה לאושא ... ,ומאושא לשפרעם,
ומשפרעם לבית שערים ,ומבית שערים
ראש
לציפורי ,ומציפורי לטבריה.
השנה ,ל"א ע"א-ע"ב
הקיסרות הרומית במאה השנייה
הקלה ביחסים עם היהודים נעשתה עם עלייתו
לשלטון של הקיסר אנטונינוס פיוס בשנת , 138
יורשו שלאדריאנוס ביטל את הגזרות על הדת
היהודית וחזר למדיניות הרומאית המסורתית של
הבטחת חופש הדת של היהודים .צעדים אלו
איפשרו את הקמת המרכז היהודי באושה שבגליל,
שהפך לאחר חורבן יהודה למרכז היישוב היהודי
בארץ ישראל .בהנהגתו של רבן שמעון בן גמליאל
היהדות החלה נוטשת את התקוות המשיחיות
ומשלימה בלית ברירה עם נוכחותה של רומא בארץ
כשבמקביל הקיסרים מהשושלת הנרווה -אנטונינית
מגלים סובלנות כלפי היהודים.
במלחמת האזרחים שפרצה בקיסרות בשנת 192
בעקבות רציחתו של הקיסר קומוסוד ,צידדו יהודי
ארץ ישראל במצביא ספטימיוס סוורוס ולאחר
שניצח את כל יריביו בשנת 193הוא גמל להם את
תמיכתם.
שיאו של תהליך זה הגיע בתקופתו של רבי
יהודה הנשיא ,שבזמנו שככה האיבה
המסורתית לרומא ,והוא פעל לשילוב עם
ישראל ויהודה במערך הקיסרי הרומי .כמו כן
אין להתעלם מהשינויים הגדולים שקרו ברומא
– עליית השושלת הסיוורית בשנת 193
סימלה שינוי תרבותי בקיסרות ,כשלראשונה
עלתה שושלת שמית שהחדירה לרומא את
פולחני המזרח .מעצם טבעה הייתה השושלת
החדשה אוהדת ליהודים .הסיוורים התירו
ליהודים לכהן במשרות בפקידות הרומית והם
קיבלו אזרחות רומית כתוצאה מן החוקה
האנטונינית של הקיסר קרקלה שהעניקה
אזרחות לכל תושבי הקיסרות שהיו בני חורין.
רבי יהודה הנשיא – 220 135לסה"נ
•
רבי נולד על -פי המסורת בשנת , 135ביום מותו
של רבי עקיבא .בילדותו למד אצל תלמידי רבי
עקיבא ,ובהם רבי שמעון בר יוחאי .רבי יהודה
הנשיא חי ופעל רוב ימיו בעיר בית שערים.
בשנותיו האחרונות העביר את מוסד הנשיאות
ואת הסנהדרין לעיר ציפורי שבגליל .יהודה
הנשיא נפטר בציפורי – אבל לבקשתו נקבר
בבית שערים.
רבי יהודה הנשיא היה אדם אמיד ,ונהנה מחיי
רווחה .עושרו בא לו ,בין השאר ,בזכות יחסיו
הקרובים עם דמות מרכזית בשלטון הרומאי.
אותו אדם קרוי במקורות " אנטונינוס" ,והוא
העביר לרשות יהודה הנשיא אדמות רבות בארץ
ישראל.
ימי נשיאותו היו " תור הזהב" של היישוב היהודי
בארץ בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא.
•
מפעלו הגדול והחשוב של יהודה הנשיא היה
האיסוף והעריכה של שישה סדרי משנה –
תהליך שהסתיים בשנת 220לספירה בערך.
רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס פיוס
זיהויו של אנטונינוס קשה היות
שרבים מהקיסרים נקראו בשם זה.
במחקר עולות שלוש הצעות:
מרקוס אורליוס (161-180
לספירה); ספטימיוס סוורוס (193-
211לספירה) וקרקלה ומרקוס
אורליוס אנטונינוס ,המכונה
קרקלה 8.4.217 – 4.4.186( ,קיסר
רומא משנת 211ועד למותו.
אמר ליה [לו] אנטונינוס לרבי" :גוף
ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין! כיצד?
גוף אומר ' נשמה חטאת ,שמיום שפירשה
ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר!'
ונשמה אומרת ' גוף חטא ,שמיום
שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר
כצפור' אמר ליה [רבי] " :אמשול לך משל
למה הדבר דומה – למלך בשר ודם שהיה
לו פרדס נאה בכורות [ פירות ביכורים]
נאות ,והושיב בו שני שומרים ,אחד חיגר
ואחד סומא .אמר לו חיגר לסומא " :בכורות
נאות אני רואה בפרדס ,בוא והרכיבני
ונביאם לאכלם!" רכב חיגר על גבי סומא
והביאום ואכלום .לימים בא בעל פרדס.
אמר להן ":בכורות נאות היכן הן?! אמר לו
חיגר " :כלום יש לי רגלים להלך בהן? !"
אמר לו סומא " :כלום יש לי עינים
לראות?!" מה עשה? הרכיב חיגר על גבי
סומא ,ודן אותם כאחד! אף הקדוש ברוך
הוא מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם
כאחד.
סנהדרין ,צא עמוד א
הנשיאות של רבי יהודה הנשיא
220 – 175לסה"נ
•
ימי כהונתו של רבי יהודה הנשיא היוו את
תקופת הזוהר של עם ישראל בארצו,
שארעה בין חורבן הבית השני בשנת 70
לספירה לבין הכיבוש המוסלמי בשנת
. 640הוא תרם תרומה ניכרת לקיומו של
העם היהודי בארצו ולמהלך קורותיו .לכך
הובילו במיוחד שני כישורים שניחן בהם:
רבי יהודה הנשיא היה מדינאי מעולה ,וכל
מהלך שנקט העיד על שיקול דעת ועל
יוזמה .הוא תמך בשלטונות הרומיים,
ואלה מצדם חיזקו את מעמדו ,בין
באמצעות קרקעות שהעניקו לו במתנה
או בהחכרה ,בין בזכויות מיוחדות שנתנו
לו ,כמו ההכרה דה -פקטו בסמכותו
לחרוץ משפט מוות ,סמכות שלא הוענקה
למנהיגים בפרובינקיות האחרות.
•
פרופ ' אהרון אופנהיימר
השאיפה לנורמליזציה בימי רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא סבר שבעקבות השקט,
הרווחה והאוטונומיה שניתנו לעם בארץ
בכלל ולמוסדות ההנהגה היהודית בפרט
תחת שלטון הסוורים ,אין יותר טעם
להתענות בתעניות החורבן ,למרות שלא
נבנה בית המקדש ואף שאין לעם עצמאות
מוחלטת .ביטוי מובהק לתפיסתו המדינית
הזאת ,וכן לראייתו את ימיו כאתחלתא
דגאולה ולרצונו להנחיל את התחושה הזאת
לעם ישראל ,אפשר לראות בניסיונו לבטל
את תעניות י" ז בתמוז ותשעה באב ,שהם
ימי אבל על חורבן הבית:
פרופ' אהרון אופנהיימר
אמר רבי אלעזר בן פדת אמר רבי חנינא:
רבי ...ורחץ בקרונה [= במעיינה] של צפורי
בשבעה עשר בתמוז ,ובקש לעקור תשעה
באב ,ולא הודו לו [=ולא הסכימו אתו].
ירושלמי ,תעניות פ"ד ,סט ע"ג ,טור .737