מבוא לתזונה דובר ענת מהי הזנה?     הגדרה : התהליך שבאמצעותו מקבלים היצורים השונים את החומרים הדרושים לקיומם . למה ללמוד הזנה? סיבות בריאותיות – מניעת מחלות , אריכות ואיכות חיים.

Download Report

Transcript מבוא לתזונה דובר ענת מהי הזנה?     הגדרה : התהליך שבאמצעותו מקבלים היצורים השונים את החומרים הדרושים לקיומם . למה ללמוד הזנה? סיבות בריאותיות – מניעת מחלות , אריכות ואיכות חיים.

‫מבוא לתזונה‬
‫דובר ענת‬
‫מהי הזנה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬התהליך שבאמצעותו מקבלים היצורים‬
‫השונים את החומרים הדרושים לקיומם‪.‬‬
‫למה ללמוד הזנה?‬
‫סיבות בריאותיות – מניעת מחלות‪ ,‬אריכות ואיכות‬
‫חיים וכו'‪.‬‬
‫סיבות אקולוגיות –שמירת סביבה (מארג מזון)‪.‬‬
‫סיבות כלכליות‬
‫מהי תזונה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התזונה היא סך המזון שהאדם מכניס לגופו‪.‬‬
‫לתזונה יש השפעה על תפקודי גוף האדם במהלך‬
‫חייו‪ :‬משלבי גדילתו‪ ,‬צמיחתו ובגרותו ועד לזקנתו‪.‬‬
‫בריאותו של האדם נגזרת משילוב של גורמים‪:‬‬
‫גורמים סביבתיים‬
‫גורמים תורשתיים‬
‫התכונות שהאדם ירש מהוריו‬
‫כולל המראה החיצוני ותפקודי‬
‫גוף פנימיים‪ .‬גורמים אלו‬
‫משפיעים על הנטייה למחלות‪.‬‬
‫הגורמים מתייחסים לסביבה‬
‫בה האדם חי‪ .‬למשל‪ :‬האוויר‪,‬‬
‫מידת הלחות והחום וכמובן‬
‫המזון שאנו צורכים‪.‬‬
‫מעברי מזון בטבע‬
‫‪‬‬
‫שרשרת מזון מבטאת את מעבר החומרים בים האוכלים‬
‫לנאכלים‪ .‬בשרשרות מזון עוברים חומרים הבונים את גופו של‬
‫היצור האחד ומשמשים כמזונו של יצור אחר‪ .‬הדבר אפשרי‬
‫מכיוון שכל היצורים החיים בנויים מאותם קבוצות של חומרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים אורגנים‬
‫חומרים אי אורגניים‬
‫התהליך שבאמצעותו מקבלים היצורים השונים את החומרים‬
‫הדרושים לקיומם מכונה‪ :‬תהליך הזנה‬
‫מרכיבי המזון‬
‫המזון‬
‫חומרים אורגניים‪" -‬אבות המזון"‬
‫פחמימות‬
‫"הדלק של הגוף"‬
‫חלבונים‬
‫אבני הבניין של‬
‫הגוף‬
‫שומנים‬
‫חומר דלק‬
‫וחומר אגירה‬
‫רכיבים נוספים‪ -‬חומרים אנאורגניים‬
‫ויטמינים‬
‫מינרלים‬
‫מים‬
‫חומרים אורגניים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים המיוצרים ע"י יצורים חיים‪ ,‬משמשים לבניית‬
‫תאי גופם ולהספקת אנרגיה הדרושה לקיומם‪.‬‬
‫חומרים מבוססי פחמן (יש בהם גם מימן לעיתים גם‬
‫חנקן וחמצן)‬
‫לדוגמא –" אבות המזון" סוכרים‪ ,‬חלבונים ושומנים‪.‬‬
‫משמשים לבניית תאי גוף ואספקת אנרגיה‪.‬‬
‫מקור השם אורגנים = נוצר בגוף‬
‫האם אפשר ליצר חומרים אורגנים רק בגוף?‬
‫מהמאה ה‪ 19-‬מצליחים להכין במעבדה חומרים אורגניים‬
‫שונים‪ ,‬מחוץ לגוף החי‪ .‬כיום יודעים להרכיב גם חורים‬
‫ארגנים תעשייתיים‪ ,‬שהיצורים החיים אינם יכולים‬
‫לייצרם (אקרילן‪ ,‬טרילין‪ -‬משמשים להכנת בדים‪ ,‬קלקר‪,‬‬
‫אריזה ובידוד)‪.‬‬
‫חומרים אי ‪-‬אורגניים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כל החומרים הנוצרים בטבע ואינם תרכובות של‬
‫פחמן‪.‬‬
‫מורכבים ממספר רב של יסודות‪.‬‬
‫יתקיימו בכדו"א גם ללא קיום חיים‪.‬‬
‫מצויים בסביבה הדוממת ובתוך היצורים החיים‪.‬‬
‫לדוגמא – מים‪ ,‬מלח‪ ,‬ברזל ‪,‬זהב‪ ,‬חמצן‪ ,‬כלור ונחושת‪.‬‬
‫שרשרת מזון ‪ /‬מארג מזון‪-‬‬
‫מערכת אקולוגית‪ ,‬מינים שונים של צמחים ובע"ח החיים זה לצד זה‬
‫ותלויים זה בזה‪.‬‬
‫החיצים מבטאים את כיוון המעבר של החומרים ושל האנרגיה במערכת האקולוגית‬
‫שרשרת‪ /‬מארג מזון‬
‫מקובל לחשוב שיש שרשרת מזון ובה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יצרנים‪ :‬צמחים‪ .‬בעזרת תהליך הפוטוסינתזה הופכים חומר אי‬
‫אורגני לחומר אורגני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צרכנים ראשונים‪ :‬אוכלי צמחים\ הרביבורים ‪(,‬לדוגמא‪:‬תולעת)‪,‬‬
‫מקבלים חומר אורגני מוכן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צרכנים שניוניים‪ :‬אוכלי בשר\קרניבורים (לדוגמא‪ :‬גמל שלמה‬
‫שאוכל את התולעת) מקבלים חומר אורגני מוכן‪.‬‬
‫‪ ‬המפרקים‪ :‬מפרקים חומרים אורגנים לאי‪-‬אורגנים‪.‬‬
‫(מחזור של החומרים בטבע)‪.‬‬
‫(לדוגמא – חיידקים ופטריות)‪ ,‬אלו נספגים באדמה ונקלטים שוב‬
‫ע"י הצמחים‪ .‬בכך נסגר מעגל החומרים‪ ,‬מכיוון שחומרים אי‬
‫אורגניים שנוצרו בעת הפירוק‪ ,‬יכולים שוב להיקלט בצמחים‬
‫שהם היצרנים‪ ,‬ולשמש שוב לבניית חומרים אורגניים‪.‬‬
‫ללא המפרקים היו משאבי טבע שונים מתכלים‪ :‬הקרקע הייתה ענייה‬
‫יותר במינרלים ומי הנחלים האגמים והימים היו עשירים פחות‬
‫בחומרי הזנה‪.‬‬
‫כאשר עוברים החומרים מיצור ליצור הם אינם‬
‫נשארים כפי שהם‪ ,‬אלא עוברים שינויים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצורים אוטוטרופים‬
‫יצורים הטרוטרופים‬
‫יצורים שאינם מייצרים את מזונם‬
‫יצורים שמייצרים את מזונם בעצמם‪.‬‬
‫ומייצרים חומר אורגני מפחמן דו חמצני מעצמם וניזונים מחומר אורגני‬
‫צמחים ואצות‬
‫כל בעלי החיים (צמחונים‪ ,‬טורפים‬
‫ומפרקים)‬
‫חיידקים שמבצעים פוטוסינתזה‬
‫כל הפטריות‬
‫חיידקים שמנצלים תגובות כימיות כמקור‬
‫אנרגיה‪-‬כימואוטוטרופים‬
‫חיידקים שאינם פוטואוטרופים או‬
‫כימואוטרופים‬
‫מארג מזון‪ -‬שרשראות‬
‫מזון הקשורות זו לזו‬
‫בסביבת חיים אחת‪.‬‬
‫יצור יכול להשתתף‬
‫ביותר משרשרת מזון‬
‫אחת‪.‬‬
‫מארג מזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איזה קב' יצורים נמצאים‬
‫בתחילת כל שרשרת מזון?‬
‫מדוע‪.‬‬
‫‪.2‬אילו שינויים יחולו בשרשרת‬
‫המזון אם הצמחים ייפגעו?‬
‫‪.3‬האם פגיעה בחוליה מסוימת‬
‫עלולה להשפיע גם על חוליות‬
‫של שרשרות מזון אחרות‬
‫באותו מארג מזון? הסבירו‬
‫‪.4‬מה תוכל להסיק מכך בנוגע‬
‫לחשיבות ההגנה על מגוון‬
‫המינים בטבע?‬
‫‪‬‬
‫יצורים המתקיימים באותה סביבת חיים‪ ,‬הם‬
‫המרכיבים את שרשראות המזון המיוחדות‬
‫לאותה הסביבה‪ .‬לכל שרשראות המזון בטבע יש‬
‫מבנה דומה‪ :‬כל יצור אוכל את מי שנמצא בחוליה‬
‫שלפניו‪ ,‬ונאכל ע"י מי שנמצא בחוליה שאחריו‪ .‬כך‬
‫חומרים ואנרגיה עוברים מחוליה לחוליה‬
‫בשרשרת המזון‪ .‬אבל בכל סביבת חיים היצורים‪,‬‬
‫הנמצאים בכל חוליה וחוליה‪ ,‬שונים זה מזה‬
‫בהתאם למגוון המינים‪.‬‬
‫פעילות – אוריינות מדעית ‪ -‬הרחבה‬
‫‪‬‬
‫היכנסו לספרייה הווירטואלית של מט"ח ‪-‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5219&id=97‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קראו את המאמר‪ " :‬החיים באוקיינוסים‪ :‬מחד תאים‬
‫ועד לווייתנים"‬
‫‪ .1‬תארו שרשרת מזון המתקיימת באוקיינוסים‬
‫‪ .2‬מה עלול לקרות לשרשרת המזון‪ ,‬כאשר הים‬
‫מזדהם בשפכים או בדשנים?‬
‫‪ .3‬מה האדם יכול לעשות ע"מ למנוע פגיעה‬
‫בשרשרת המזון באוקיינוסים?‬
‫פירמידת ביומסה‬
‫‪ ‬פירמידת מזון‪ ,‬המציגה את היחסים הכמותיים בין‬
‫המסה של היצרנים ושל הצרכנים‪ ,‬ברמות ההזנה‬
‫השונות במערכת אקולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬שרשרת המזון הינה פירמידה‪ -‬ככל שעולים בשרשרת‬
‫המזון נשאר פחות מזון (ואנרגיה)‪ .‬בבסיס הפירמידה‬
‫ישנה כמות גדולה של מזון(צמחים)‪,‬מעליהם פחות‬
‫מזון(בע"ח צמחוניים) ומעליהם עוד פחות מזון (בע"ח‬
‫טורפים‪ ).‬לכן יהיו תמיד יותר בע"ח צמחוניים מטורפים‬
‫ויותר צמחים מבע"ח צמחוניים‪ .‬אם מסיבה כלשהי‬
‫ייעלמו צמחים מסוימים ימותו כל בע"ח הניזונים באופן‬
‫ישיר או עקיף מצמחים אלה‪.‬‬
‫מדוע מקובל לבטא את מעברי המזון‬
‫והאנרגיה כפירמידה‪:‬‬
‫ולא כמגדל של קוביות הזהות בגודלן?‬
‫פירמידת מזון אקולוגית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פירמידת מזון מתארת בדרך סכמתית את‬
‫היחסים הכמותיים (המסה של היצורים) של‬
‫החוליות השונות במארג המזון‪.‬‬
‫כל קומה בפירמידה מייצגת רמת הזנה (רמה‬
‫טרופית)‪:‬‬
‫היצרנים נמצאים בבסיס הפירמידה‪,‬‬
‫מעליהם – הצמחוניים‪,‬‬
‫ומעליהם – הטורפים וטורפי‪-‬העל‪.‬‬
‫פירמידת האנרגיה בטבע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בבסיס כל שרשרת‬
‫מזון נמצאים‬
‫הצמחים‪.‬‬
‫צמחים נאכלים ע"י‬
‫בעלי חיים צמחוניים‪.‬‬
‫בעלי חיים צמחוניים‬
‫נאכלים ע"י בעלי‬
‫חיים טורפים‪.‬‬
‫פרמידה אקולוגית‬
‫עד עתה יצגנו את מעבר החומרים והאנרגיה בשרשרת מזון או מארג מזון‪.‬‬
‫ייצוג במארג מזון או שרשרת מזון הוא איכותי ( למי עובר החומר‬
‫והאנרגיה)‬
‫פרמידה אקולוגית היא יצוג כמותי‪( ,‬בתרשים – גרפי) של רמות ההזנה בבית‬
‫הגידול‬
‫או במערכת אקולוגית‪.‬‬
‫פרמידה אקולוגית –‬
‫ייצוג כמותי בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ ‬פרמידת ביומסה – כל שלב מייצג את הביומסה‬
‫(מסת בעלי החיים)‬
‫בשלב –רמת הזנה‬
‫‪‬‬
‫פרמידת מספרים – כל שלב מייצג את מספר (כמה) יצורים חיים יש‬
‫בשלב – רמת הזנה זו ‪.‬‬
‫ביומסה ואנרגיה‬
‫ביומסה – המסה הכוללת של היצורים החיים המבוטאת‬
‫כמשקל יבש ליחידת שטח‪.‬‬
‫פירמידה של ביומסה היא גם פירמידה של אנרגיה משום‬
‫שהביומסה משקפת למעשה את כמות האנרגיה הכימית‬
‫בכל רמת הזנה‪.‬‬
‫פירמידה אקולוגית של ביומסה‬
‫ייצוג גרפי כמותי של הרכב החברה בבית גידול‬
‫בפירמידת ביומסה (או‪ :‬אנרגיה) כל מדרגה מייצגת את הביומסה‬
‫של כלל הפרטים בכל רמת הזנה (בדרך כלל ביחידות של אנרגיה)‪.‬‬
‫טורפי על‬
‫טורפים‬
‫צרכנים‬
‫יצרנים ראשונים‬
‫ביומסה – המסה של החומר החי ללא מים‪.‬‬
‫אמיר‪ ,‬פרקים באקולוגיה‪ ,‬עמ' ‪134‬‬
‫פירמידת ביומסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפירמידה האקולוגית מתארת מצב שבו כמות גדולה‬
‫מאוד של צמחים "מפרנסת" (מספקת מזון) כמות קטנה‬
‫יותר של אוכלי עשב‪ ,‬והם "מפרנסים" כמות עוד יותר‬
‫קטנה של טורפים‪.‬‬
‫הגודל של כל רמה בפירמידה האקולוגית‪ ,‬מייצג את‬
‫הביומסה שבכל רמה‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬את הכמות הכוללת של החומר החי של כל היצורים‬
‫הנכללים באותה רמה‪.‬‬
‫לכן פירמידה אקולוגית נקראת גם פירמידת ביומסה‪.‬‬
‫לפירמידות ביומסה רבות יש בסיס רחב וקדקוד צר‪.‬‬
‫הסיבה למבנה זה היא התמעטות המזון‪ ,‬העובר מרמת הזנה‬
‫אחת אל רמת ההזנה שמעליה בפירמידה‪.‬‬
‫מדוע המזון מתמעט במעלה‬
‫הפירמידה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בכל רמת הזנה מקצת היצורים מתים‪ ,‬מקצת‬
‫החומרים מופרשים מגופם של בעלי החיים‬
‫(חומרים שלא התעכלו)‪ ,‬וגם מרבית האנרגיה‬
‫נפלטת (בתור חום) בתהליך הנשימה של היצורים‬
‫החיים‪.‬‬
‫השיירים וההפרשות אינם עוברים במעלה‬
‫הפירמידה‪ ,‬אלא יוצאים ממנה ומפורקים על ידי‬
‫המפרקים שבמערכת‪.‬‬
‫לכן רק מקצת החומרים והאנרגיה – רק אלה שלא‬
‫התפרקו‪ ,‬שלא הופרשו או שלא נפלטו – עוברים‬
‫לרמה גבוהה יותר בפירמידה‪ ,‬והם הולכים‬
‫ומתמעטים מרמה לרמה‪.‬‬
‫פירמידה אקולוגית‬
‫שימו לב כי כמות החומרים‬
‫העוברת משלב לשלב‬
‫בפירמידת המזון הולכת‬
‫ופוחתת בהדרגה ‪.‬כך גם‬
‫מספר היצורים הניזונים‪( .‬מה‬
‫שיוצר את מבנה הפרמידה)‬
‫סה"כ המסה‬
‫של כל העופות‬
‫הדורסים או‬
‫טורפי העל‬
‫סה"כ המסה של‬
‫כל הצרכנים‬
‫פירמידת הביומסה‬
‫ביומסה‪ -‬מסת כלל‬
‫החומרים ( חומר‬
‫יבש ‪ ,‬המבוטא‬
‫בגרמים) הנמצאים‬
‫ברמת הזנה‬
‫מסויימת‪ ,‬בשטח של‬
‫מ"ר‬
‫השניוניים (אריות)‬
‫ההפחתה בחומר כאשר אנו‬
‫עולים שלב או רמת הזנה‬
‫סה"כ המסה של כל‬
‫נובעת מחומר שנוצל להפקת‬
‫הצרכנים הראשונים‬
‫אנרגיה של היצורים ברמה זו‬
‫(גירפות)‬
‫או חומר הופרש מהגוף (שתן‪,‬‬
‫צואה וכו)‬
‫סה"כ המסה של‬
‫פרמידה מספרית‬
‫מציינת את מספר היצורים‬
‫בכל רמה‪ .‬חסרונה של‬
‫פרמידה מספרית‪:‬‬
‫ההתייחסות לפיל ולזבוב היא‬
‫זהה – מספרית ולכן אינה‬
‫משקפת את מסת החומר‬
‫העומדת לרשות הרמה‬
‫הבאה‬
‫מפרקים‬
‫כל הצמחים‬
‫היצרנים‬
‫שימו לב כי כמות החומרים העוברת משלב לשלב בפירמידת המזון‬
‫הולכת ופוחתת בהדרגה ‪.‬כך גם מספר היצורים הניזונים‬
‫פירמידת מזון אקולוגית‬
‫חום‬
‫מתהליך הנשימה‪ ,‬נפלט (‬
‫)אל הסביבה‬
‫טורפי‪-‬על‬
‫צרכנים שלישוניים‬
‫– טורפים‬
‫הפרשות‬
‫ושרידים‬
‫מפרקים‬
‫צרכנים שניוניים – טורפים‬
‫צרכנים ראשוניים – צמחוניים‬
‫יצרנים – צמחים‬
‫פירמידת מזון אקולוגית‬
‫רמות הזנה בפירמידה אקולוגית‬
‫טורפי על‬
‫רמת הזנה ‪4‬‬
‫צרכנים‬
‫שניוניים‬
‫צרכנים‬
‫ראשוניים‬
‫יצרנים‬
‫רמת הזנה ‪3‬‬
‫רמת הזנה ‪2‬‬
‫רמת הזנה ‪1‬‬
‫אורגניזמים המקבלים את מזונם במספר‬
‫שלבים זהה נמצאים באותה רמת הזנה‪.‬‬
‫זרימת האנרגיה ‪ -‬החוט המקשר‬
‫בין מרכיבי מארג המזון‬
‫‪‬‬
‫במעבר האנרגיה והתמרתה משלב לשלב (רמה טרופית)‬
‫בשרשרת המזון יש הפסדים‬
‫‪ ‬צמחים מנצלים ‪ 1-3%‬מאנרגיית השמש המגיעה לשטח פני‬
‫כדור הארץ‬
‫‪ ‬צרכנים ראשוניים מנצלים כ‪ 10%-‬מן האנרגיה הכוללת‬
‫האצורה במזון הצמחי‪.‬‬
‫‪ ‬טורפים מנצלים כ=‪ 10%‬מהאנרגיה האגורה בצמחוניים‬
‫‪‬‬
‫לביומסה של הרמות הטרופית ולייצור שלהן יש אופי‬
‫של פירמידה‬
‫פירמידה אקולוגית של ביומסה‬
‫בבית הגידול עוברת מרמת הזנה אחת לזו שמעליה רק כעשירית‬
‫מכמות האנרגיה שנקלטה בה‬
‫צרכנים‬
‫שלישוניים‬
‫צרכנים‬
‫שניוניים‬
‫צרכנים‬
‫ראשוניים‬
‫יצרנים‬
‫יצוג גרפי של כמות האנרגיה בכל רמת הזנה (ג'אול – יחידת אנרגיה‪.‬‬
‫ג'אול שווים כ‪ 1-‬קלוריה)‬
‫אמיר‪ ,‬פרקים באקולוגיה‪ ,‬עמ' ‪134‬‬
‫מדוע פוחתת כמות האנרגיה והחומר ככל שנעלה בשלבי הפרמידה?‬
‫בע"ח קולט חומרים אורגניים בהם אצורה אנרגיה ע"י אכילת‬
‫עלים‪.‬‬
‫חלק ממה שקלט בע"ח מופרש החוצה כפסולת‪ ,‬חלקו‬
‫משמש את בע"ח לתנועה‪ ,‬לבניית גופו‪ ,‬לנשימה‪ ,‬לרבייה‬
‫ועוד‬
‫רק חלק קטן מהאנרגיה שקלט בע"ח עוברת לטורפיו‬
‫של הזחל‪.‬‬
‫כך בעצם פוחתת בהדרגה כמות המזון ועימה כמות‬
‫האנרגיה העוברת משלב לשלב בפירמידת המזון‪.‬‬
‫עימה פוחת גם מספר היצורים שיכולים להיות‬
‫הניזונים ממנה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬זחל‬
‫עוף דורס‬
‫טורף על‬
‫ציפורי שיר‬
‫צרכנים‬
‫שלשוניים‬
‫פירמידה‬
‫אקולוגית‬
‫מפרקים‬
‫חיפושיות‬
‫צרכנים‬
‫שניוניים‬
‫כנימות‬
‫צרכנים‬
‫ראשוניים‬
‫צמחים‬
‫יצרנים‬
‫כמות החומרים העוברת משלב לשלב בפירמידת המזון‬
‫הולכת ופוחתת בהדרגה ‪.‬כך גם מספר היצורים הניזונים‬
‫השמש היא מקור האנרגיה‬
‫הראשונית לרוב היצורים‬
‫החיים‬
‫יש יצורים הקולטים את אנרגית האור וממירים אותה לאנרגיה‬
‫הזמינה לתהליכי החיים שלהם (יצורים אוטוטרופים)‪ ,‬ויש‬
‫הקולטים אותה מבחוץ כאנרגיה כימית בתרכובות אורגניות‬
‫הטרוטרופים)‪.‬‬
‫(יצורים‬
‫אמיר‪ ,‬פרקים באקולוגיה‪ ,‬עמ' ‪125‬‬
‫אנו עוסקים באורגניזם‪ ,‬אוכלוסיה וחברה‪.‬‬
‫כל היצורים החיים זקוקים לחומרים לבנות את גופם ולמקור אנרגיה לקיומם‪.‬‬
‫‪ 1‬הביוספרה היא מערכת אקולוגית סגורה‬
‫לחומרים (אין תוספת חומרים לכדור הארץ)‬
‫ופתוחה לאנרגיה (אנרגיה מתקבלת‬
‫מהשמש)‪.‬‬
‫‪ 2‬השמש היא מקור האנרגיה הראשוני והעיקרי‬
‫למרבית המערכות האקולוגיות‬
‫‪ 3‬אנרגיה מועברת בין גורמים ביוטיים לבין‬
‫הסביבה האביוטית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫זרימת אנרגיה בין גורמים ביוטיים נעשית‬
‫באמצעות הזנה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בתרשים זה השמש מעבירה אנרגיה אל כדור הארץ‪ .‬את‬
‫האנרגיה קולטים הצמחים ‪ .‬הצמחים מבצעים‬
‫פוטוסינתיזה ‪ .‬בעלי חיים ניזונים מהצמחים‪ ,‬בעלי חיים‬
‫ניזונים מבעלי חיים אחרים‪.‬‬
‫זרימת אנרגיה בין גורמים ביוטיים נעשית באמצעות‬
‫הזנה‪ .‬בכל שלב יש איבוד אנרגיה בצורת חום לסביבה‪.‬‬
‫בעיות אקולוגיות מקומו של האדם‬
‫במארג המזון‬
‫חומרי הדברה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רעילים‪ ,‬מתפרקים לאט ומצטברים בקרקע ובמי‬
‫תהום‪ .‬משם הם מגיעים למי השתייה וההשקיה‪,‬‬
‫אל צמחים ואל בע"ח ועלולים להגיע גם אל מזוננו‪.‬‬
‫חומרי ההדברה פוגעים בחוליות שונות של מארג‬
‫המזון בטבע!‬
‫דיפלורו דיפניל טריכלורואתאן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬התגלו כמויות גדולות של ‪ DDT‬בבני‬
‫אדם (תאי שומן וחלב אם)‪.‬‬
‫שימש מאז תחילת המאה ללחימה בעש הצמר‬
‫ובחרקים אחרים‪ .‬חומר שמומס בשומנים‪.‬‬
‫כמויות גדולות של ‪ DDT‬עלולות לגרום נזק למערכת‬
‫הנשימה‪.‬‬
‫‪DDT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רעיל גורם לקשיי נשימה ולמחלות נוספות‪.‬‬
‫לא מתפרק! בניגוד לחומרים אחרים המתפרקים‬
‫ומשתנים בגופם של היצורים החיים‪.‬‬
‫נמצא יותר מאוחר גם בדגים בעופות ויונקים‪.‬‬
‫גם באזורים שהיו רחוקים מאזורים בהם נעשה‬
‫שימוש ב ‪ ,DDT‬נתגלה ה‪( DDT -‬לדוגמא‪ :‬דובים‬
‫הלבנים בקוטב)‪.‬‬
‫זיהום כזה הינו תוצאה של התערבות האדם‪ -‬ניסיון‬
‫להשמיד מזיקים לחקלאות גרם להתפשטות הרעל‬
‫אצל כל השותפים למארג המזון‬
‫כיום נאסר השימוש ב‪ DDT-‬אבל‪...‬‬
‫אוריינות מדעית‬
‫‪‬‬
‫הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות‬
‫‪‬‬
‫הרעלת כספית‬