Transcript שטרישלהכסף פלשתינה וישראל שהוכנו ולא הונפקו ביוזמתו והדרכתו של אספן השטרות שלמה טפר אין לשנות , להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו . מעשה כזה.

‫שטרישלהכסף‬
‫פלשתינה וישראל‬
‫שהוכנו ולא הונפקו‬
‫ביוזמתו והדרכתו של אספן השטרות‬
‫שלמה טפר‬
‫אין לשנות ‪ ,‬להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו‪ .‬מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים‪.‬‬
‫כל הזכויות על פירסום השטרות (בכל צורה שהיא) שייכות לאספן שלמה טפר‬
‫(ראשון לציון)‪.‬‬
‫שלמה טפר‪ ,‬נולד בישראל ב ‪ .1937‬רואה חשבון במקצועו‪.‬‬
‫אספן של שטרות כסף מתחילת התקופה שבה שטרות שימשו אמצעי‬
‫תשלום בפלשתינה – בתקופה העותמאנית – ועד לימים אלה‪.‬‬
‫האוסף מכיל שטרות עותמאניים‪ ,‬שיקים רשומים של בנק אנגלו‪-‬פלשתינה‬
‫מ ‪ ,1914‬שטרי האנזק (אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד)‪ ,‬שטרות מצריים ושטרי‬
‫מנדט‪.‬‬
‫בעבר פרסם מיספר מאמרים בנושאי שטרות‪ ,‬וסייע לארגון הבינלאומי של‬
‫אספני שטרות – אינטרנשיונל בנק נוט סוסיאטי – להשלים את התצוגה של‬
‫שטרות פלשתינה וישראל באתר של האירגון‪.‬‬
‫יזם והקים את העמותה של אספני שטרות ומטבעות בישראל וניהל‬
‫עמותה זו בשנותיה הראשונות‪ .‬מתמקד גם באיסוף שטרות חריגים –‬
‫ספסימן‪ ,‬פרופ וטעויות‪ ,‬בנוסף לשטרות ששימשו הליך חוקי‪.‬‬
‫================================================‬
‫המצגת הזו משלימה‪ ,‬למעשה את המצגת שלי מהעבר‪":‬שטרות ומטבעות‬
‫של ישראל מ ‪ 1948‬עד ‪ , 2008‬חלק א' – השטרות‪".‬‬
‫השטר המוצע מיועד להחליף את השטר הקיים בשעת הצורך‪ ,‬והוא מעוטר ב"קבר אבשלום"‬
‫במקום תמונת "קבר רחל" ( בתמונה הבאה)‪.‬‬
‫שטרי תקופת המנדט‪ - .‬מתחילת הדיונים לגבי תוכן השטרות נתקלו הוועדות למיניהן בהתנגדויות‪,‬‬
‫הן לגבי השפה המודפסת על גבי השטרות והן לגבי תבניות האתרים שעל גב השטרות‪.‬‬
‫כדי לרצות את כל התושבים בארץ – יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ ,‬עוטרו השטרות באתרים חשובים לשלוש‬
‫הדתות‪ :‬קבר רחל‪ ,‬כיפת הסלע והמגדל הלבן של רמלה‪.‬‬
‫גב השטר ‪,‬בכל השטרות‪ ,‬עוטר במגדל דוד‪ ,‬שהיה סימלה של ירושלים ב ‪ 3‬הדתות‪.‬‬
‫הדגמים הללו נכללו בשטרות המנדט החל מ ‪.1927‬‬
‫בשנת ‪ 1929‬הוחלט להכין שטרות רזרביים‪ ,‬אם (וכאשר) יזוייפו השטרות שבמחזור‪ .‬הוחלט כי על צד‬
‫הגב של השטרות תופיע תמונת שער שכם‪ ,‬ועל הצד הקדמי תופענה התמונות שלהלן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫השטר המקורי עם "קבר רחל"‪ ,‬שהיה במחזור החל מ ‪.1927‬‬
‫‪17‬‬
‫השטר הרזרבי של לירה אחת‪ .‬נשאר הכיתוב והציור המקורי‪ ,‬אולם בעיצוב חדש‪.‬‬
‫(ראו בתמונה הבאה)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫השטר המקורי של לירה אחת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫השטר הרזרבי של ‪ 5‬לירות‪ ,‬כולל את הציור של "כנסיית הקבר"‪ ,‬במקום "המגדל הלבן"‪,‬‬
‫(מופיע בתמונה הבאה)‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫השטר המקורי של ‪ 5‬לירות‪ .‬עם ציור "המגדל הלבן" ("המגדל המרובע") ‪ ,‬ברמלה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫השטר הרזרבי של ‪ 10‬לירות‪ ,‬הופיע‪ ,‬גם הוא‪ ,‬עם ציור של "כנסיית הקבר"‪ ,‬במקום הציור‬
‫המקורי של "המגדל הלבן" של רמלה‪ ( .‬בתמונה הבאה)‬
‫‪22‬‬
‫השטר המקורי של ‪ 10‬לירות‪ ,‬נושא את הציור של "המגדל הלבן" של רמלה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫השטר הרזרבי של ‪ 50‬לירות הכיל את הציור של "המיסגד הגדול בעכו"‪ ,‬לעומת‬
‫השטר המקורי‪ ,‬שהיה במחזור‪ ,‬עם ציור (גם הוא) של "המגדל הלבן" של רמלה‬
‫(ראו בתמונה הבאה)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫השטר המקורי של ‪ 50‬לירות‪ ,‬עם ציור של "המגדל הלבן" של רמלה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫השטר הרזרבי של ‪ 100‬לירות (למי‪ ,‬בכלל‪ ,‬היה שטר כזה?)‪ ,‬עם ציור של "המסגד הגדול‬
‫בעכו" ("מסגד אל‪-‬ג'זאר")‪ ,‬במקום הציור המקורי – "המגדל הלבן" של רמלה‪.‬‬
‫(בתמונה הבאה)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫השטר המקורי של ‪ 100‬לירות ‪ ,‬עם הציור של "המגדל הלבן" של רמלה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הדפסת נסיון של ‪ 1‬לא"י – צינקוגרפיה "אמיל פיקובסקי"‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם השניה (בשנת ‪ ,)1939‬שובשה אספקת השטרות והמטבעות מאנגליה לארץ‪.‬‬
‫בשל החשש ממחסור ‪ ,‬הינחה הנציב העליון להכין גלופות שיודפסו בארץ במקרה חרום‪.‬‬
‫צינקוגרפיה פיקובסקי בירושלים הוכפפה ‪ ,‬לצורך הדפסת השטרות‪ ,‬למדפיס הממשלתי של פלשתינה‬
‫(א"י) ‪ ,‬והוזמנו גלופות של שטרות בני ‪ 1‬לא"י וכן ‪ 50‬לא"י‪ ,‬ובנוסף – מעות נייר בנות ‪ 50‬ו‪ 100 -‬מיל‪.‬‬
‫במקביל להערכות המקומית ‪ ,‬מועצת המטבע בלונדון הזמינה מהמדפיס "דה לה רו" גלופות למעות‬
‫נייר ושטרי חירום בערכים של ‪ , 50‬ו‪ 100 -‬מיל‪ ,‬וכן ‪ 1‬לא"י‪ .‬גלופות אלו היו מיועדות להשלח לארץ‬
‫‪28‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫דוגמת השטרות של‬
‫"דה לה רו"‬
‫השטר המוצע – ‪ 50‬מיל‬
‫חזית וגב‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דוגמת שטרות‬
‫"דה לה רו"‬
‫השטר המוצע של ‪ 100‬מיל‪.‬‬
‫חזית וגב‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫השטר המוצע של לירה אחת – חזית‪( .‬דוגמת שטר "דה לה רו")‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בסוף תקופת המנדט ‪ ,‬בשנים ‪ , 1944-1945‬נערכה הרשות הבריטית לשנים בהם יהיה צורך‬
‫בשטרות נוספים‪ .‬כפי שידוע‪ ,‬על כל מיליון שטרות נעשה שינוי של ה"פרפיקס" ( הקידומת לפני‬
‫המיספר)‪ .‬בהתאם לכך הוכן שטר "דוגמה" של ‪ 500‬מיל ‪ ,‬משנת ‪ ,1945‬עם פריפקס ‪( ,L‬חץ)‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫עוד שטר "דוגמה" של לירה אחת‪ ,‬עם פריפקס ‪ .1/D‬גם שטר זה הודפס רק כדוגמה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫לאחר הכרזת האו"ם על חלוקת א"י (‪ ,)29.11.1947‬הוקמה מנהלת העם‪ ,‬ששימשה כממשלה זמנית‪,‬‬
‫והיא גם טיפלה בצעדים למניעת מחסור בכסף‪ .‬מאחר והיה חשש שבריטניה תוציא את א"י מ"גוש‬
‫אולם בתי הדפוס בעולם סרבו להדפיס‬
‫הסטרלינג" ‪ ,‬נוצר הצורך למצוא תחליף לשטרות הללו‪.‬‬
‫שטרות ‪ ,‬מאחר והחוק היתיר הדפסת שטרות רק לממשלות חוקיות‪.‬‬
‫כדי למנוע מחסור הדפיס "בנק אנגלו פלשתינה" שטרי כסף על נייר שיקים של הבנק‪ .‬שטרות אלה כונו‬
‫"שטרות חירום" אולם לא הוכנסו מעולם למחזור‪.‬השטרות הללו תאמו את העריכים של השטרות‬
‫המנדטוריים‪.‬‬
‫בספטמבר – אוקטובר ‪ 1948‬הושמדו שטרות החירום הללו‪.‬‬
‫שטר חירום‬
‫‪ 500‬מיל‪.‬‬
‫שטר חירום‬
‫‪ 1‬לירה א"י‬
‫‪36‬‬
‫שטר חירום‬
‫‪ 5‬לירות א"י‬
‫שטר חירום‬
‫‪ 10‬לירות א"י‬
‫‪37-1‬‬
‫שטר חירום – ‪ 50‬לא"י‬
‫רק לאחרונה התגלה כי הוכנו כ"דוגמה" גם שטרות של ‪ 50‬לירות‪.‬‬
‫חלק משטרות החירום שלא הושמדו דלפו ופוזרו בשוק האספנים‪ .‬היקף השטרות‬
‫שדלפו מוערך ב ‪ – 30‬עד ‪ 40‬סדרות‪ ,‬וכמות מצומצמת זו מאפשרת למעטים‬
‫מהאספנים לכלול את הסידרה באוסף שלהם‪.‬‬
‫‪37-2‬‬
‫הצעת "תומס דה לה רו"‬
‫לעיצוב שטר ל"בנק אנגלו‪-‬‬
‫פלשתינה"‪.‬‬
‫לאחר הפצת סדרת השטרות‬
‫של אנגלו‪-‬פלשתינה ב ‪,1948‬‬
‫הוכן שטר של אנגלו‪-‬פלשתינה‬
‫בעריך של ‪ 5‬לא"י‪ 5 ,‬פאונד‪.‬‬
‫שטר זה לא שווק‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הצעת בית הדפוס "לוין אפשטיין"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ערב הקמת המדינה היתה פנייה של מספר בתי דפוס מקומיים‬
‫בהצעה להדפיס שטרות עבור המדינה‪ .‬דפוס "לוין‪-‬אפשטיין" הכין דוגמה‬
‫משלו מודפסת על נייר פשוט‪.‬בצידו האחד ראש ילדה מחללת‪ ,‬עטורה בזר‬
‫מאחר וטרם הוחלט מה‬
‫פרחים‪ ,‬ובצידו השני ציור של שקל עתיק‪.‬‬
‫יירשם על השטר‪ ,‬הסתפקו ‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬בהדפסת שמו של בית הדפוס‪.‬‬
‫רוב הדוגמאות הושמדו‪ ,‬ונארו מספר עותקים בודדים‪.‬‬
‫‪39-1‬‬
‫צד אחד של השטר‬
‫שקל עתיק‬
‫צידו השני של השטר‬
‫‪39-2‬‬
‫עם רישום "בנק אנגלו‪-‬פלשתינה" כחברה ישראלית ב ‪ ,1951‬הוכנו שטרות חדשים‬
‫ע"ש "בנק לאומי לישראל בע"מ" (בל"ל)‪ ,‬באותם הערכים וזהים בעיצובם לשטרות של‬
‫"בנק אנגלו פלשתינה" (משנת ‪.)1948‬‬
‫בינתיים‪ ,‬בשנת ‪ 1954‬הוקם "בנק ישראל" – ששימש כבנק המרכזי של המדינה‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנה זו‬
‫הונפקה סידרת השטרות הראשונה ‪ ,‬היא סידרת "הנופים" של בנק ישראל‪.‬‬
‫אך‪ ,‬במפתיע נתגלה לאספני השטרות כי השטרות מסדרה ראשונה של "בנק ישראל" עוצבו תחת השם‬
‫של בל"ל‪ .‬שטרות בל"ל הודפסו עם ספרור של ‪ ,000000A‬עם קידומת באות אנגלית‪ ,‬ואילו‬
‫שטרות "בנק ישראל" הודפסו עם קידומת אות עברית‪.‬‬
‫שטרות אלו של "בנק לאומי לישראל בע"מ" עוצבו והודפסו ע"י בית הדפוס "תומס דה לה רו" בלונדון‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫התמונות הבאות מתייחסות לשטרות הללו‪.‬‬
‫שטר מ ‪" - 1955‬בנק לאומי לישראל בע"מ" ‪ -‬עשר לירות‪.‬‬
‫צד הפנים – נוף עמק יזרעאל‪ ,‬וברקע ישובים ושדות מעובדים‪ .‬צד הגב – תשליב מופשט‪.‬‬
‫‪43-1‬‬
‫צד הגב של השטר בן ‪ 10‬הלירות (‪.)1955‬‬
‫‪43-2‬‬
‫דוגמת שטר של "בנק לאומי‬
‫לישראל בע"מ" מנוקב במילים‪:‬‬
‫‪SPECIMEN OF NO VALUE‬‬
‫צד הפנים – נוף הנגב‪ ,‬וברקע‬
‫ציוד לעבודת האדמה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫שטרות "בנק ישראל" – שלב ביניים‪.‬‬
‫‪45-1‬‬
‫שטרות "בנק ישראל" – שלב ביניים‪( .‬המשך מהתמונה הקודמת)‬
‫‪45-2‬‬
‫שטרות שהודפסו כשטרות‬
‫של "בנק ישראל"‪,‬‬
‫ובתמונה הבאה – אותם‬
‫השטרות הנושאים את שמו‬
‫של "בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(שטרות שלא הופצו מעולם)‪.‬‬
‫שטר של ‪ 500‬פרוטה‬
‫‪46‬‬
‫אותו השטר (כמו בתמונה‬
‫הקודמת)‪ ,‬אבל עם השם‬
‫"בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(לא הופץ מעולם)‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫שטרות "בנק ישראל" –‬
‫שלב ביניים‪.‬‬
‫בתמונה הבאה – אותו השטר עם‬
‫השם "בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(שלא הופץ מעולם)‬
‫שטר של לירה אחת‬
‫‪48‬‬
‫אותו השטר (כמו בתמונה‬
‫הקודמת) ‪,‬אולם עם כיתוב‬
‫"בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(לא הופץ מעולם)‬
‫לירה ישראלית אחת‬
‫‪49‬‬
‫כמו הקודמים – השם‪:‬‬
‫" בנק ישראל"‬
‫בתמונה הבאה – השטר שלא‬
‫הופץ מעולם‪.‬‬
‫שטר של ‪ 5‬לירות‬
‫‪50‬‬
‫אותו השטר (כמו בתמונה‬
‫הקודמת) ‪,‬אולם עם כיתוב‬
‫"בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(לא הופץ מעולם)‬
‫‪ 5‬לירות ישראליות‬
‫‪51‬‬
‫כמו הקודמים – השם‪:‬‬
‫" בנק ישראל"‬
‫בתמונה הבאה – השטר שלא‬
‫הופץ מעולם‪.‬‬
‫‪ 10‬לירות ישראליות‬
‫‪52‬‬
‫אותו השטר (כמו בתמונה‬
‫הקודמת) ‪,‬אולם עם כיתוב‬
‫"בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(לא הופץ מעולם)‬
‫‪ 10‬לירות ישראליות‬
‫‪53‬‬
‫כמו הקודמים – השם‪:‬‬
‫" בנק ישראל"‬
‫בתמונה הבאה – השטר שלא‬
‫הופץ מעולם‪.‬‬
‫‪ 50‬לירות ישראליות‬
‫‪54‬‬
‫אותו השטר (כמו בתמונה‬
‫הקודמת) ‪,‬אולם עם כיתוב‬
‫"בנק לאומי לישראל בע"מ"‬
‫(לא הופץ מעולם)‬
‫‪ 50‬לירות ישראליות‬
‫‪55‬‬
‫שטרות של רמת הגולן – נקובים בערכים של ‪ 50‬פייאסטר‪ ,‬וכן ‪ 1‬לירה‪ .‬כללו עיטורים‬
‫מזרחיים וכתובות בעברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪.‬‬
‫גם שטרות אלו כללו ספרור במספרים אירופאים ‪ ,‬וספרות הערך הנקוב היו בכתב‬
‫ערבי ‪ ,‬וכן במיספור אירופי‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫שטרות הגדה המערבית – כללו מראה מזרח תיכוני‪ 500 .‬פילס כלל עיצוב של‬
‫מגדל דוד בירושלים‪ ,‬ואילו השטר של ‪ 1‬דינר כלל מיבנה בדמות קבר רחל‪.‬‬
‫הערך הנקוב של השטרות צויין בספרור רגיל‪ ,‬ובספרור של כתב ערבי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫שטרות לרצועת עזה ‪ -‬כללו אלמנטים מזרחיים‪.‬‬
‫‪ 1‬פאונד כולל קשתות מזרחיים על עמודים ובמרכז דקלים האופייניים למדבר סיני‪,‬‬
‫ואילו ה ‪ 5‬פאונד כללו גמלים‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫בתערוכת השטרות‪ ,‬שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל (תל אביב)‪ ,‬התגלו לציבור שני שטרות נוספים‬
‫לשעת חירום‪ ,‬או "שטרות גיבוי" ‪- :‬שטר בן ‪ 10‬לירות ישראליות עם תמונתו של המשורר חיים נחמן‬
‫ביאליק‪ ,‬ושטר בן ‪ 100‬לירות עם תמונתו של תיאודור הרצל‪.‬‬
‫שני השטרות שונים מעיצוב השטרות שהיו במחזור באותה עת‪.‬‬
‫השטר הרגיל שהילך‬
‫בשוק – שטר ביאליק‬
‫בן ‪ 10‬לירות‪.‬‬
‫משנת ‪.1968‬‬
‫שטר הגיבוי היה משנת‬
‫‪( .1970‬ראו בתמונה‬
‫הבאה)‪.‬‬
‫‪62-1‬‬
‫שטר הגיבוי עם תמונת‬
‫חיים נחמן ביאליק‪.‬‬
‫הוצא ב ‪. 1970‬‬
‫(השטר המקורי היה‬
‫בשימוש החל מ ‪).1968‬‬
‫לאחר שהתברר שלא‬
‫היו זיופים‪ ,‬השטרות‬
‫הושמדו (פרט לבודדים‬
‫ש"זלגו" לאספנים)‪.‬‬
‫‪63-1‬‬
‫השטר הרגיל שהילך‬
‫בשוק – שטר "הרצל"‬
‫בן ‪ 100‬לירות‪.‬‬
‫משנת ‪.1968‬‬
‫שטר הגיבוי היה משנת‬
‫‪( .1969‬ראו בתמונה‬
‫הבאה)‪.‬‬
‫‪62-2‬‬
‫שטר הגיבוי עם תמונת‬
‫תיאודור הרצל‪.‬‬
‫הוצא ב ‪. 1969‬‬
‫(השטר המקורי היה‬
‫בשימוש החל מ ‪).1968‬‬
‫לאחר שהתברר שלא‬
‫היו זיופים‪ ,‬השטרות‬
‫הושמדו (פרט לבודדים‬
‫ש"זלגו" לאספנים)‪.‬‬
‫‪63-2‬‬
‫שטר הנושא את תמונת גולדה מאיר תוכנן להנפקה בעריך של ‪ 2,000‬שקל‪.‬‬
‫בשל האינפלציה שהלכה והתגברה‪ ,‬והגיעה בשנת ‪ 1984‬לכ – ‪ , 400%‬הונפק השטר בעריך‬
‫של ‪ 10,000‬שקל‪ .‬השטר הונפק בשנת ‪.1984‬‬
‫באותה שנה הוחלט להמיר את השקל‪ ,‬לשקל חדש ‪ ,‬ביחס של ‪ 1‬שקל חדש כנגד ‪ 1,000‬שקל ישן‪,‬‬
‫ובעקבות זאת הונפק שטר גולדה במהדורה חדשה בעריך של ‪ 10‬ש"ח‪.‬‬
‫השטר של ‪ 10‬ש"ח הונפק לראשונה בשנת ‪ ,1985‬ולאחר מכן ב ‪ 1987‬וכן ב ‪.1992‬‬
‫השטר שלא‬
‫הונפק‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫גם שטר זה הנושא דיוקנו של ש"י עגנון ‪ ,‬תוכנן להנפקה בעריך של ‪ 50,000‬שקל‪.‬‬
‫אולם בעקבות ההחלטה על המרת השקל לשקל חדש‪ ,‬הונפק השטר בעריך של ‪ 50‬שקל חדש‪.‬‬
‫השטר הונפק במספר מהדורות‪ :‬ב ‪ 1985‬ואר כך ב ‪ 1988‬ו‪ .1992 -‬מופיעים עליו חתימות שונות‬
‫בעקבות השינוי בממלאי התפקידים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1998‬הונפק השטר במהדורה מצומצמת ‪ ,‬לרגל יובל ‪ 50‬השנה של מדינת ישראל‪ .‬הוא הונפק‬
‫במהדורה בת ‪ 5‬ספרות בלבד (חץ אדום)‪ .‬כמו כן הוא הונפק לרגל ארוע זה במכפלות של ‪ 3‬שטרות‬
‫המחוברים זה לזה (תמונתם מופיעה במצגת שלי על "שטרות לאספנים")‪.‬‬
‫ההצעה שלא‬
‫הונפקה‪.‬‬
‫שטר היובל ל ‪ 50‬שנה למדינת ישראל‬
‫‪66‬‬
‫הצעות שונות לשטרות‪.‬‬
‫סקיצות שלא התקבלו‪.‬‬
‫השטרות הן מתחילת‬
‫קום המדינה‪ ,‬כנראה‬
‫מ ‪.1948-1952‬‬
‫סקיצה א'‬
‫חתימות‪:‬‬
‫א‪ .‬הופין‬
‫א‪.‬ברט‬
‫‪68‬‬
‫הצעות שונות לשטרות‪.‬‬
‫סקיצות שלא התקבלו‪.‬‬
‫השטרות הן מתחילת‬
‫קום המדינה‪ ,‬כנראה‬
‫מ ‪.1948-1952‬‬
‫סקיצה ב'‬
‫חתימות‪:‬‬
‫לוי אשכול‬
‫אברהם נאמן‬
‫‪69‬‬
‫המקור לגליון שטרות זה‪ - ,‬אינו ידוע‪ .‬הוא מכונה "הצעת ביה"ס לאומנות בצלאל"‪.‬‬
‫הציורים הכלולים בו נחשבים כציורי אבל פן‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫שטרי אנזק ‪.1915‬‬
‫שטרות אלה עם הדפסת רכב בתורכית‪ ,‬מכונים " שטרות הדרדנלים"‪ .‬הם שימשו במסגרת הצבא הבריטי‬
‫לתשלום המשכורות לחיילי ה"אנזק"‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫שטרות מצריים ‪1921-1927‬‬
‫דוגמת שטר שהיה בשימוש בפלשתינה לפי חוק המנדט הבריטי בשנים ‪.1921-1927‬‬
‫‪75‬‬