היבטים מדעיים של הטווינא Transverse friction massage קצת היסטוריה • עוד בשנת 2300 לפני הספירה , בשושלת Shang מתוארות (על גבי ציורים) נשים העושות עיסוי.
Download ReportTranscript היבטים מדעיים של הטווינא Transverse friction massage קצת היסטוריה • עוד בשנת 2300 לפני הספירה , בשושלת Shang מתוארות (על גבי ציורים) נשים העושות עיסוי.
היבטים מדעיים של הטווינא
Transverse friction massage
1
קצת היסטוריה
• עוד בשנת 2300לפני הספירה ,בשושלת Shangמתוארות (על גבי
ציורים) נשים העושות עיסוי בתינוקות .הטיפול הידני התחיל עוד
בשחר האנושות ואולי אף קודם לכן ,כיוון שהוא נובע מצורך בסיסי
של החי למגע אוהב.
• הטיפול הגופני ע"י עיסוי רפואי ותרגול גופני מוזכר במספר פרקים
בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב ,הכולל בתוכו הנחיות
לשיטות שונות בביצוע העיסוי הרפואי .מספר סוגי מניפולציות
שונות מוזכרות בספר זה כגון דחיפה ,לחיצה ,עיסוי ,התקדמות,
משיכה וכו'.
Su Wenפרק 12
2
• הטווינה התפתחה עם האבולוציה של הרפואה .היא הופיעה במקור
כמגיה והשתנתה בהתאם לדפוסים דתיים והשפעות קליניות
ומדעיות לאורך הדורות.
• קיימות עדויות על שימוש נרחב בטכניקות עיסוי כחלק מן הרפואה
הסינית כבר לפני 5000שנה.
• עדויות אחרות מדברות על היפוקרטס ויוונים אחרים אשר הציגו את
ה'חיכוך' כשיטת הרפיה על גידים מתוחים.
3
• ה frictionמהווה תנועות קטנות,
צירקולטוריות ,טרנסוורסליות או
לונגיטודינליות המשמשות להנעת
רקמות ש'נדבקו'.
• פעולה זו מיושמת פרפנדיקולרית
לכיוון סיבי השריר שמתחת
לסטרוקטורה הפגועה.
• טכניקה זו מזרימה דם ,מורידה
כאב ,משחררת רקמות מאוחות
ומשקמת מוביליות.
4
פתופיזיולוגיה ברקמות
• כשרמות הסטרס עוברות את יכולת השיקום של הגוף נוצרת
אטרופיה וחולשה מתמשכת .תהליך השיקום כולל שלושה שלבים:
• שלב אקוטי -מצב דלקתי שנמשך כ 48-72שעות .תיתכן בצקת
ונפיחות מקומית ,רגישות וחום מקומי .לקראת סוף שלב זה
הפיברובלסטים מתחילים להתארגן באזור הפגיעה.
• שלב ההתארגנות -חלה פרוליפרציה של פיברובלסטים ויצירת
צלקת .לרוב שלב זה נמשך בין 3-4שבועות .הפיברובלסטים יוצרים
סיבי קולגן השוקעים באזור ויוצרים צלקת חלשה ולא בשלה.
• השלב הסופי -הצלקת עוברת הבשלה .חלה רמודולציה (ארגון
מחדש) של סיבי הקולגן לרשת .זו קובעת את המגבלות בתנועה
ובטווחי התנועה שלאחר השיקום.
5
תמונה של תאי פיברובלאסט (מוקפים בעיגולים) וקולגן ("החבלים" שבניהם) היוצרים את
רקמת החיבור .למטה אנו רואים הדמיה של פיברובלאסט בצילום ממקרוסקופ אלקטרוני
6
מצבים כרוניים [חומר מתקדם]
• כשהגוף נכשל בשיקום הרקמה ,דלקת ממושכת מובילה
ליצירת רקמה לא מאורגנת.
• נפגעת הרמודולציה ,בעיקר בחזרה של מיקרוטראומות .כך
הצלקות נותרות חלשות ופגיעות.
• רקמות מקובעות בשלב הפיברובלאסטי עוברות הצטלקות
על רקע הצטברות לא תקינה של קולגן .בשל חסר תנועה,
הצלקת מונעת מוביליות (תנועתיות) מלאה.
• נוצרות הדבקויות אנכיות חוץ ובין סיבי הקולגן ,השרירים,
הרצועות והגידים ,מה שפוגע בטווחי התנועה.
• כל תנועה מובילה לכאב המוביל מצידו להימנעות מתנועה,
דבר שמחמיר את התופעה וגורם למעגל קסמים שלילי7 .
פציעות וריפוי
•
•
•
•
כששריר מתכווץ ,מתקצרים הסיבים לאורך מישור התנועה.
עם זאת ,הסיבים מתפזרים פרפנדיקולרית (אנכית) למישור
זה ומאפשרים לשריר להתרחב.
צלקות אדהרנטיות (שנדבקו) מגבילות את התנועתיות.
ההידבקויות פוגעות בהגדלת טווח התנועה.
רקמות שנדבקו
8
•
•
•
•
נזק בגידים יכול להתבטא בטנדיניטיס או טנוסינוביטיס.
דלקת בגיד מתפתחת בשלב האקוטי של הטנדיניטיס.
זה מוביל לתהליך בלתי הפיך המתפתח בשלב הפגיעה השני.
בהתאם לזמן הפגיעה תתכן בצקת מקומית.
• אם הנזק ממשיך לשלב הסופי לא נראה ,לרוב ,סימני
דלקת.
• במקום זאת נראה עיבוי של המעטפת של הגיד.
• גידים שנחים בתוך המעטפת שלהם נוטים יותר
לטנוסינוביטיס.
• לאחר היווצרות צלקת שטח הפנים נעשה נוקשה ומעובה
וגורם לגירוי לאורך המעטפת הסינוביאלית.
9
•
•
•
•
תגובות דלקתיות ,בדרך כלל ,מתפתחות באזור המפגש בין
הצלקת והרקמה השרירית או הגידית.
אם הסיבים של שריר מסוים דבוקים והם עוברים כוחות
מתיחה וכיווץ ,תופיע הרחבה של הסיבים ובמקביל עליה
במתח באזור הרקמה המובילית.
כאשר פגיעות בגיד נעשות כרוניות ,מתקבעת ההידבקות.
התוצאה היא הגבלה במוביליות ,כאב וקליקים במפרק.
טנדיניטיס כרוני בגיד אכילס על רקע פגיעות ספורט
10
אפקטיביות של חיכוך טרנסוורסלי
• מטרות הטיפול לצמצם את יצירת הצלקת ,לבקר את
הכאב ולהרחיב את טווחי התנועה.
• , Transverse friction massageאם הוא מבוצע
בדרך הנכונה ,יכול להיות יעיל ביותר.
• ההיגיון לפעולה זו מוסבר באופנים הבאים:
11
א – Induces Hyperemia
• הכישלון בריפוי דלקת כרונית של רקמה מתרחש על רקע חוסר
יכולתה להיפטר מחומרי הדלקת.
הגוף מתרגם חיכוך כנזק פוטנציאלי ומשחרר היסטמין מקומי.
• דבר זה מוביל לוזודיליטציה והגברה של זרימת הדם לאזור.
• למרות יצירת הדלקת המקומית ,הזרמת דם מוגברת לאזור הפגיעה
מועיל מהסיבות הבאות:
* הקלה על סילוק פסולת.
* שליחת מרכיבי מזון לרקמה הנרפאת.
* עידוד ספיגה מחדש המאפשרת תיקון מצב של דלקת כרונית.
* ההיפרמיה מזרזת מעבר מהפאזה הדלקתית לשלב יצירת צלקת.
12
ב – Restore Mobility
•
•
•
•
קיימות הוכחות שעיסוי יכול לשקם ולשפר מוביליות הן
במצבים אקוטיים והן בכרוניים.
חיכוך יכול לרכך ולהניע דלקת ולמנוע הדבקויות.
transverse frictionנמצא בשימוש כדי להגמיש סיבי
שריר ללא הפעלת מתח מיותר עליהם.
עם זאת ,מתיחות אגרסיביות ותרגולים חזקים מובילים
לפגיעה פוטנציאלית לפי רמת המתח המועברת.
13
ג – Decrease Pain
• סטימולציה של nocireceptorsשבעור (רצפטורים תחושתיים
לכאב) מוביל לחסימת אימפולסים סינפטיים שמעירים את הכאב
מאזור הכאב דרך סיבים דקים (ראו מנגנון בקרת השער).
• הכאב מצטמצם דרך מנגנון בקרת שער ונמשך כל משך הגירוי.
• השפעה ארוכת טווח מתרחשת בשל שחרור אופיאטיים אנדוגניים.
•
•
•
•
בתחילת העיסוי יש עליה בכאב בגלל גירוי הנוצירצפטורים.
כתוצאה מגירוי מכאיב זה ,הגוף מפריש אנדורפינים המורידים את
הכאב.
מנגנון נוסף -דרך הפרשת אנקפאלינים אשר חוסמים כאבים דרך
המסילות היורדות של מערכת העצבים המרכזית.
כך המטופל יכול לסבול תרגילים להגדלת טווחי התנועה.
14
אינדיקציות
• כאשר מטרת השיקום כוללת סטימולציה והזרמת
דם כדי להפטר מחומרי פסולת ולעודד ספיגה מחדש,
ניתן להשתמש ב . transverse friction
• טכניקה זו מתאימה גם למצבים אקוטיים וכרוניים
של מתיחות בשריר ,מתיחות בגידים ,טנדיניטיס,
טנוסינוביטיס ומיוסינוביטיס.
15
התוויות נגד
* מצבים בהם קיימות צלקות גלויות וחדשות על העור.
הצלקות שבירות ויכולות להוביל להתחדשות הפציעה.
* מצב תזונתי ירוד ובעיות בזרימת הדם מעלים סיכון לנזק.
* דלקת אקוטית על רקע זיהומי ,פלביטיס ,צלוליטיס,
ראומטואיד ארתריטיס או גאוט.
* מפרקים נפוחים ורגישים לאחר נקע אקוטי ,ייתכן ולא
יסבלו צורת עיסוי זאת.
* קלציפיקציות ואוסיפיקציות.
16
הטכניקה
כדי להגדיל יעילות ודיוק יש לנקות בהמלצות הבאות:
•
•
•
•
•
על המטופל להיות במצב נוח כדי לעודד הרפיה.
יש להסביר למטופל את משמעות העיסוי ואת העובדה
שהוא עומד להיות מכאיב.
גודל שולחן הטיפולים ,טמפרטורת החדר והאווירה
נלקחים בחשבון לצורך השריית אווירת הרפיה.
ניתן לבצע התאמת גובה מיטת הטיפולים לגובה המטפל.
לפי המלצות שונות ,גובה המיטה צריך לאפשר למטפל
להניח את האמה שלו במצב הוריזונטלי כאשר כפות
17
הידיים נחות על המטופל.
א Lesion Specificity -
• חשוב לאבחן במדויק את מיקום הבעיה.
• התמצאות באנטומיה ובשלבי הדלקת והריפוי של הרקמה.
• לא תמיד האזור הבעייתי הוא האזור הכואב ביותר.
• עיסוי על אזור כואב שאינו מוקד הבעיה עשוי להקל על
הכאב דרך סילוק חומרי פסולת אך לא יזרז החלמה.
• לאיתור אזור פציעה מדויק יש להפעיל שיקולים אנטומיים
כמו טווח התנועה ,כיוון הסיבים ואינסרציה.
• חיזוק לאבחנה נעשה דרך הערכה וזיהוי הכאב בעזרת
מישוש .את הכאב ניתן להפיק בלחיצה ,בשינוי מנח או
ביצירת טווח תנועה מוגדל.
18
ב – ידי המטפל ועור המטופל נעים בו זמנית
• כדי להפיק את המקסימום מטכניקת החיכוך יש
להניע רקמות תת עוריות.
• על העור לנוע עם ידי המטפל.
• חשוב שהאדמומית על העור תהיה תוצאה של
היפרמיה ולא של שפשוף העור ,יצירת שלפוחית
או פגיעה בו.
19
ג – פעולת החיכוך מבוצעת אנכית לכיוון הסיבים
•
•
•
•
חיכוך טרנסוורסלי מבוצע בזויות
ישרות על כיוון הסיבים ("תנועת
חיתוך").
כך התנועה בין הסיבים חופשית יותר.
אופן זה מנוגד לשיטת העיסוי
הקלאסית לפיה יש להפעיל חיכוך
במקביל לכיוון הסיבים כדי לצור
זרימה לימפתית ודמית טובה יותר.
תנועות מעגליות לצורך חיכוך בשטח
הפנים לא מייצרות את עוצמת החיכוך
הנדרשת.
כיוון עיסוי קלאסי
כיוון
עיסוי
טרנסוורסלי
20
ד – חיכוך בעוצמה מספקת
• משך הטיפול ועוצמתו קובעים כמה חיכוך נוצר.
• אם מבצעים אותו לאורך שטח פנים נרחב אצבע המטפל
תחרוג מהטווח האלסטי של העור ועוצמת הלחץ תיספג
על פני העור.
• מאידך ,אם החיכוך מבוצע על פני שטח קטן מדי,
הפעולה לא תאפשר מוביליזציה (תנועה) והפרדה של
הסיבים ולא ייווצר מספיק לחץ.
21
ה – עומק החיכוך
•
•
•
•
יש לבצע את החיכוך בעוצמה היוצרת עומק.
עם זאת ,לחץ חזק אינו מבטיח עומק מספק.
יש להניח את האזור המטופל באופן שהרקמה
הפגועה תהיה שטחית ככל האפשר.
הטיפול האידיאלי הוא זה שבו מופעל הלחץ והחיכוך
המינימאלי שעדיין יכול להשיג אפקט.
22
ו – מנח נכון
• מנח נכון הוא הערובה לעומק המתאים.
• כך ניתן להגיע לרקמות עמוקות יותר.
• למשל ,כדי להגיע לאזור ההומרוס יש להציב אותו
באקסטנציה ,אדוקציה ורוטציה מדיאלית מאחורי הגו ואז
לחשוף את הגיד של השריר הסופרה ספינטוס.
23
ז – השרירים מונחים במצב רלקסציה
• העיסוי אפקטיבי ביותר כאשר השרירים במצב רפוי.
• מתח מיותר של המטופל מוביל ל ( guardingשמירה)
וחוסר הרפיה.
• למשל ,את הזרוע יש להניח בפלקציה של המרפק ב 45
מעלות כאשר האמה נתמכת כדי לבצע עיסוי על שריר
הבייספס ברכיי.
• או עיסוי על ההמסטרינגס עדיף שיהיה כאשר המטופל
שוכב בפרונציה והברך מונחת בפלקציה עם תמיכה
.
בשוק
24
ח – מתח המתפתח במנח הגיד
• בניגוד לשרירים ,על הגידים להישמר מתוחים בזמן הטיפול.
• אם מנסים להפעיל לחץ על גיד רפוי הוא 'יברח' עם
המעטפת שלו ולטיפול לא יהיה ערך.
• יש להגביל את הגיד על ידי מתיחתו ולאפשר מקסימום
תנועה של המעטפת כדי לאפשר קיום חיכוך.
• טיפול בגיד שונה מטיפול בגוף השריר.
• כדי לטפל בגיד על המטופל לשכב כאשר זרועותיו בצדי הגוף
והאמה בפרונציה ,והיד נחה על הירך שלו.
• במנח זה השריר מוארך ונוצר לחץ על הגיד לאורך המעטפת
25
ב . intertubercular groove
טכניקות ידניות
•
•
•
•
•
•
•
יש לצמצם למינימום את עייפות השרירים והמתח המופעל על
המפרקים בעזרת מנחים מתאימים לכל טכניקה ספציפית.
הקצב צריך להיות 2-3לשנייה.
לאחר העיסוי יש להפעיל תנועה פסיבית של האזור המטופל.
מיקום פיזיולוגי מאפשר סידור אופטימאלי של סיבי השריר.
יש להימנע בשלב האקוטי בהגדלת טווחי תנועה באופן פסיבי או
הפעלת מתיחת יתר אשר עלולה לפגוע ביצירת הצלקת.
במצבים אקוטיים יש לשלב את הטיפול עם מנוחה ,קירור,
אנלגזיה (אילחוש) ורדוקציה.
עיסוי קר (עם קרח) לפני פעולת החיכוך מקלה על המטופלים
אשר חווים כאב בלתי נסבל בזמן הטיפול.
לאחר החיכוך ניתן לשלב תרגילים איזומטריים או אקטיביים.
26
משך ותדירות
• עוצמת הלחץ ,המשך הטיפול ותדירות הטיפולים תלויה באזור
הנפגע.
• למצבים אקוטיים רצוי להפעיל 5דקות מידי יום לטיפול כדי להקל
על צלקות לונגיטודינליות ולמנוע הדבקויות טרנסוורסליות.
• עוצמת הטיפול יכולה לעלות באופן הדרגתי בהתאם ליכולת
המטופל.
• ניתן להתחיל את הטיפול ב Effleurage strokesכדי לשפר את
סיבולת הרקמה.
• למצבים כרוניים ממליצים בין 6-12טיפולים פעם ביומיים.
• הטיפולים נמשכים 10-20דקות.
27
התקדמות הטיפול
• עלייה ברמת הכאב לאחר הטיפול הראשון או השני היא תופעה
שכיחה .לכן יש לדווח למטופל על האפשרות הזו.
• אם הכאב נמשך יש להוריד את תדירות הטיפולים באופן זמני עד
למצב בו המטופל יכול לסבול טיפול אחד ליומיים ללא פיתוח
רגישות פוסט טיפולית.
• ערכיות הטיפול נערכת על ידי הנעת האזור המטופל והערכת
הכאב.
• במקרים רבים קיים שיפור מסוים החל מהטיפול הרביעי.
• בשלב זה ,אם לא חלה הפחתה ברמת הכאב ו/או שיפור בטווחי
28
התנועה ,יש לנקוט בשיטת טיפול אחרת.
טיפולים משלימים
* מתיחות פסיביות.
* עיסוי השרירים הקרובים להשגת רלקסציה.
* קרח ,סטימולציה חשמלית ו Effleurage massageבעיקר במצבים אקוטיים.
* אולטרה סאונד בפולסים בעיקר למצבים כרוניים.
* אולטרסאונד וחימום לפני הטיפול בחיכוך ,לשיפור זרימת הדם והרפיה.
* זריקת סטרואידים עשויה להרגיע כאב מהר יותר מטיפול בעיסוי אבל אינה
שוברת את הרקמה הצלקתית ,דבר המגביר את הסיכויים להישנות הבעיה.
* NSAIDSבשימוש חיצוני עשויים להקל על הכאב ולתמוך בטיפול.
* מניפולציות רגילות או בהרדמה הן טכניקות אגרסיביות המתאימות למצבים
כרוניים קשים .הן מערבות כוח המאלץ את המפרק להגיע לטווח מעבר לרגיל.
* קיבוע האזור הבעייתי מתאים למצבי טנוסינוביטיס אשר לרוב מסתיימים
בטיפול כירורגי שלא תמיד נושא הצלחה אף הוא.
29
* שימוש בלייזר ו/או אקופונקטורה.
התוויות טיפוליות
בייספס ברכיי,
סופינטור,
rotator cuff
פלקסורים
ואקסטנסורים
באמה
המסטרינגס,
גסטרוקנמיוס,
גידים ורצועות
בברך,
רצועה קלקנאו
פיבולרית
וטלו-טיביאלית ,
מרפק טניס ומרפק
גולף,
אפיקונדיליטיס
לטרלי,
גיד פטלרי (לרקדנים
או אתלטים
הקופצים הרבה).
30
מצגת זו נכתבה עבור תלמידי תמורות
www.tmurot.org.il
מאמר על היבטים מדעיים של הטווינה באתר תמורות
שאלות תרגול בתוך מערכת הכנה למבחנים של תמורות
31