Transcript הרכב הנייר - מיכל דורון

‫דרך הנייר‬
‫‪ .1‬מבוא – הרכב הנייר‬
‫‪ .2‬הפפירוס ‪ 2000‬לפנה"ס‬
‫‪ .3‬גילוי הנייר בסין‬
‫‪ .4‬מקליפות לסמרטוטים – התפתחות הנייר‬
‫באירופה בימי הביניים‬
‫‪ .5‬ייצור נייר תעשייתי במאה ה ‪ 19‬ועד היום‬
‫‪ .6‬הפרת המאזן האקולוגי‬
‫‪ .7‬מחזור הנייר היום‬
‫‪ .8‬אומנות בנייר‬
‫‪ .9‬הנייר כמגשר בין גוף לנפש‬
‫ סדנא וגלריה לפיסול בנייר בקיבוץ יפעת‬‫‪www.meneyar.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרכב הנייר‬
‫הנייר עשוי חומר נקבובי‪ ,‬מכיל כיסי אוויר‬
‫וחלקיקי מים המצויים בחללים שבין הסיבים‬
‫הגמישים‪.‬‬
‫גמישות‪ ,‬נקבוביות‪ ,‬שקיפות ואפשרות מתיחה‬
‫הן התכונות העיקריות הקובעות את טיבעו של‬
‫הנייר ואיכותו‪.‬‬
‫מקורם של צבעי הנייר מן הצומח והם שייכים‬
‫מבחינה כימית לקבוצת התאית‪ ,‬הנקראים‬
‫צלולוזה‪.‬‬
‫חומר התאית מורכב מטבעות פחם‪ ,‬מימן‬
‫וחמצן במבנה כימי יציב‪.‬‬
‫כשהנייר נקרע‪ ,‬הסיבים הבודדים אינם‬
‫נשברים‪ ,‬אלא נתלשים ומותירים קצוות‬
‫הנראים כבלויים‪.‬‬
‫הפפירוס במצרים הקדומה‬
‫פפירוס הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא הנודע גם‬
‫כצמח הפפירוס‪ .‬השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה‬
‫במצרים העתיקה כ ‪ 2000‬שנה לפני הספירה ואולי אף לפני‪-‬כן‪.‬‬
‫פפירוסים נמצאו בקברי פרעונים‪ ,‬במערות בר כוכבא ועוד‪.‬‬
‫למעשה שימש הפפירוס כחומר עיקרי לכתיבה באזור המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬עד המאה העשירית לספירה‪.‬‬
‫צמח הפפירוס גדל לאורך הנילוס‬
‫ואף בארץ ניתן לראות אותו בשמורת‬
‫החולה‪.‬‬
‫הכנת נייר הפפירוס– את גבעול הצמח קוצרים בבסיסו‪ ,‬מקלפים את קליפתו הירוקה‬
‫והדקה‪ ,‬העוטפת את הליבה הלבנה‪.‬‬
‫פורסים את הליבה לפרוסות דקות‪ ,‬ע"י חיתוך לאורך הגבעול‪.‬‬
‫משרים את הפרוסות במים ולאחר מכן מהדקים וסוחטים בעזרת גלגלת או מערוך‪ ,‬כדי‬
‫לקבל פרוסות דקות ושקופות‪.‬‬
‫מניחים את הפרוסות הדקות זו לצד זו‪ ,‬כששולי הפרוסות חופפות זו לזו‪ .‬לאחר מכן מניחים‬
‫שכבה נוספת של פרוסות בניצב לשכבה הראשונה‪.‬‬
‫לוחצים את שתי השכבות במכבש ומייבשים‪.‬‬
‫הנייר הומצא בסין‪.......‬‬
‫האגדה מספרת כי צאי לון הסיני טייל לאורך‬
‫הנהר וראה רשת דייג פרוסה לייבוש על‬
‫הגדה‪( .‬המאה הראשונה לספירה)‬
‫הדייגים אספו את שלל הדגה‪ ,‬ועל הרשת‬
‫נותרה שכבת סיבים שמקורה באצות וצמחים‬
‫אחרים שהתפרקו במים‪ ,‬כמו‬
‫גם שאריות חבלים שנרקבו‪ ,‬התפרקו ונרקבו‬
‫בשמש‪.‬‬
‫צאי לון קילף את השכבה מהרשת והחליט‬
‫לקרוא לזה נייר‪.‬‬
‫הוא שכלל את התהליך של פרוק הצמחים‬
‫לסיבים וזרזו על ידי בישול וכתישה‪.‬‬
‫את הסיבים ערבב במים בתוך מיכל‪.‬‬
‫לאחר מכן שלה אותם בעזרת רשת עדינה‬
‫שנמתחה על מסגרת עץ‬
‫בתנועת ניעור קלה התקבלה שכבת סיבים‬
‫אחידה‪.‬‬
‫מייבושה של שכבת הסיבים נוצר נייר‪.‬‬
‫התפתחות הנייר במערב – מקליפות לסמרטוטים‬
‫במערב לא היו מצויים העצים כגון "תות נייר"‬
‫(אשר מקליפתם הפיקו סיבים‬
‫ארוכים לייצור הנייר בסין‪ ,‬יפן וקוריאה‪).‬‬
‫לכן עלה הצורך להשתמש בחומרי גלם שונים‪.‬‬
‫מוצרי טקסטיל ממוחזרים (חבלים‪ ,‬שקים ובעיקר‬
‫בדי כותנה ופשתה) שימשו כחומר גלם לייצור‬
‫נייר עד למחצית המאה ה ‪.19‬‬
‫בתהליך הייצור של הבדים מבשלים את הסיבים‬
‫כדי להסיר מהם את מעטה הליגנין‪ ,‬הפקטין‬
‫וחומרים נוספים‪.‬‬
‫הבגד‪ ,‬העשוי בד עובר ריכוך נוסף בכביסות‬
‫רבות עד שהוא נחשב ל"סמרטוט גמור"‪ ,‬ואז‬
‫הוא במצב אידאלי לעשיית הנייר‪.‬‬
‫יצרני הנייר העסיקו סמרטוטרים אשר סבבו‬
‫ברחובות מבית לבית ואספו סמרטוטים‪.‬‬
‫במפעל חתכו את הבדים לפיסות בד קטנות‪.‬‬
‫ריסוק הבדים‬
‫ריסוק וכתישת הבדים‪ ,‬נעשה על מנת להפריד את הבד לסיבים בודדים‪.‬‬
‫הפעולה נעשתה בטכניקות שונות ביד ובמכונות‪.‬‬
‫עושי הנייר מערבבים כמות‬
‫סיבים במיכל מים כדי‬
‫להפריד בין הסיבים ולקבל‬
‫עיסה אחידה‪.‬‬
‫בעזרת מסגרת רשת‬
‫שאותה משקיעים בתוך‬
‫תמיסת‬
‫הסיבים‪ ,‬מוצאים אותה‬
‫ומנערים קלות‪ ,‬כך שוקעים‬
‫הסיבים בשכבה אחידה על‬
‫פני הרשת כשהמים‬
‫מטפטפים דרכה חזרה‬
‫למיכל‪.‬‬
‫מוזיאון הנייר באמלפי – איטליה‬
‫ייצור נייר תעשייתי‬
‫באמצע המאה ה ‪19‬‬
‫עם התפתחות‬
‫הדפוס‪,‬‬
‫כבשה מכונת הנייר‬
‫את מקומה בתעשייה‬
‫והחליפה את רוב‬
‫הייצור הידני‬
‫באירופה ואמריקה‪.‬‬
‫המכונה אפשרה‬
‫להגדיל את כמות‬
‫ייצור הנייר בעשרות‬
‫מונים‪.‬‬
‫הפרת המאזן האקולגי העולמי‬
‫עם גידול הביקוש לנייר ומוצריו החל‬
‫להסתמן מחסור בסמרטוטים‬
‫כחומר גלם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬באנגליה חוקקו חוק הקובע‬
‫שאת הנפטרים יש לעטוף אך ורק בבדי‬
‫צמר‪.‬‬
‫התפנית הגיעה‪ ,‬באמצע המאה ה ‪19‬‬
‫כאשר הגרמני פרידריך גוטליב קלר‬
‫המציא שיטה להפקת נייר מעצים‪.‬‬
‫במהירות הפכו העצים למקור העיקרי‬
‫לייצור תעשייתי של נייר‪.‬‬
‫כיום ‪ 93%‬מהנייר מקורו בעצים‪.‬‬
‫רוב העצים מגיעים מכריתת יערות‬
‫הגשם‪)55%(.‬‬
‫לצורך הפקת טון נייר נדרשים ‪ 3‬טון עצים‪ ,‬ובנוסף בתהליך ייצור הנייר מעצים נדרשת כמות‬
‫גדולה מאוד של מים מתוקים לצורך שטיפות חומר הגלם‪.‬‬
‫המודעות ההולכת וגוברת היום‪ ,‬לנושא איכות הסביבה ושמירה על שיווי משקל אקולוגי‪ ,‬הביאה‬
‫מדינות רבות לחוקק חוקים ולהטיל מגבלות על כריתת יערות אשר גורמת להגברת אפקט החממה‪.‬‬
‫תהליך זה נתקל בקשיים לא מעטים עקב העובדה שחלק גדול מיערות הגשם נמצא במדינות‬
‫מתפתחות שבהן נושא איכות הסביבה ומודעות אקולוגית נמצא בתחתית סולם העדיפויות‪.‬‬
‫סיבי נייר ממוחזר‬
‫יצור נייר ומוצריו מתאית טהורה‬
‫(כריתת יערות) אינו תמיד כדאי‬
‫כלכלית‪,‬‬
‫בנוסף המודעות של איכות הסביבה‬
‫והנחיצות של היערות לצורך פרוק‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני גרמה‬
‫לתעשיית הקרטון והנייר להשתמש‬
‫בנייר ממוחזר‪ ,‬כתחליף לתאית‪.‬‬
‫במדינות רבות מופרד הנייר כבר‬
‫בשלב איסוף האשפה מיתר "הזבל"‬
‫‪.‬‬
‫באמצעות ציוד מיוחד וכימיכלים‬
‫שונים שתפקידם לנקות את הסיבים‬
‫ולהלבינם התאית עוברת תהליך‬
‫של ניקוי והלבנה‪.‬‬
‫אומנות הנייר‬
‫• במוצרי הנייר השונים והממוחזרים‪ ,‬ניתן לעשות שימושים שונים‪.‬‬
‫• אחד השימושים הנפוצים היום הוא פיסול בנייר וקרטון‪.‬‬
‫דמויות אדם מנייר‬
‫הנייר כמגשר בין גוף לנפש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הנרי מאטיס ‪1954 – 1869‬‬
‫איקרוס מגזרת נייר ‪1943‬‬
‫התנסות בפיסול בנייר מזמנת חיבור‬
‫למקורות החוויה האנושית הראשונית‪.‬‬
‫ההתעסקות עם עיסת הנייר‪ ,‬נותנת‬
‫מענה תחושתי למערכת התחושתית‬
‫הטקטילית‪ ,‬מענה התפתחותי לצרכים‬
‫ראשוניים ומענה רגשי כמענה לדחפים‪.‬‬
‫הנייר‪ ,‬כחומר גמיש ורב פנים‪ ,‬מאפשר‬
‫ומגשר בין החוויה הפנימית והתחושה‬
‫הגופנית לתוצר חיצוני‪ ,‬מוחשי וגלוי‪,‬‬
‫עבורנו ועבור האחרים‪.‬‬
‫בית ספר לפיסול בנייר‬
‫בגלריה ‪ -‬סדנא בקיבוץ יפעת‬
‫למידע נוסף‪:‬‬
‫מיכל דורון ‪052-4842440 -‬‬
‫‪www.meneyar.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הסדנה מוכרת לגמול השתלמות‬
‫בארגון והסתדרות המורים‬