Transcript ריפוי בעיסוק , מחלקה לגריאטריה שיקומית מרכז רפואי מאיר כפ"ס הזיכרון - נגזרות ופירושים        זכר - מין זכר - עדות לאירוע : יום השנה , זכר ל .... זכור

‫ריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫מחלקה לגריאטריה שיקומית‬
‫מרכז רפואי מאיר כפ"ס‬
‫הזיכרון ‪ -‬נגזרות ופירושים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זכר ‪ -‬מין‬
‫זכר ‪ -‬עדות לאירוע‪ :‬יום השנה‪ ,‬זכר ל‪....‬‬
‫זכור ‪ -‬דתות‪ ,‬היסטוריה‬
‫כרוז‬
‫רכז‬
‫בסיס לקיום מינקות לזקנה‬
‫נחקר מאז ומעולם‪ :‬טוב רע וכיצד לנהלו‬
‫מבנה המצגת‬
‫‪ ‬הזיכרון‪ :‬הגדרות‬
‫מבנה‬
‫ליקויים בזיכרון‬
‫‪ ‬סיפורים מהזיכרון‬
‫‪ ‬דרכים לשמר ולשפר‬
‫‪ ‬סיכום‬
‫מהו זיכרון?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכס חשוב בחיים מאפשר לאגור ולשלוף מידע‪.‬‬
‫הזיכרון הוא הניסיון העבר שלנו‪ ,‬המאפשר לנו כל‬
‫רגע נתון להסתגל להווה ולנבא את העתיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מנגנון מוחי מורכב העומד מאחורי כל פעולה ו‪/‬או מחשבה‪.‬‬
‫שילוב של יכולות קוגניטיביות המתבססות על מספר‬
‫מערכות מוחיות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לזיכרון ‪ 2‬פנים‪ :‬ידיד המסייע ומכשול המתעתע‪.‬‬
‫מהם שמות האישים שהוזכרו‬
‫ומה אמרו בנושא זיכרון ?‬
‫מהם שמות האישים שהוזכרו‬
‫ומה אמרו בנושא זיכרון ?‬
‫אבות ישורון‪-‬‬
‫הנעלים שלי‬
‫גבריאל גרסיה‬
‫מארקס‪-‬מה שנזכור‬
‫מרק טווין‪-‬‬
‫מזג האוויר‬
‫מה בין אנשי רוח וזיכרון?‬
‫"הזיכרון הוא הנעלים שלי‪,‬‬
‫אני הולך על הזיכרונות"‬
‫אבות ישורון‪ -‬יחיאל פרלמוטר ‪1904-1992‬‬
‫"החיים אינם מה שחיינו אלא מה שנזכור‬
‫והאופן שנזכור אותם כדי לספרם"‬
‫גבריאל גרסיה מארקס‪1927 -‬‬
‫"הזיכרון דומה למזג אויר‪ .‬כל הזמן מדברים‬
‫עליו‪ ,‬אבל לא עושים דבר כדי לשפר אותו"‬
‫מרק טווין ‪-‬סמואל לנגהורן קלמנס ‪1835-1910‬‬
‫מהות הזיכרון‬
‫‪‬‬
‫בסיס איתן להניע קדימה ולא אחורה‬
‫‪‬‬
‫תפקידו לא לשמר את העבר אלא לבחור ממאגר‬
‫הידע‪/‬חוויות את הרלוונטי לתפקוד בהווה ולתכנון העתיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נמדד לא ע"פ כמות הפריטים אלא ע"פ מידת הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיכרון טוב הוא זיכרון סלקטיבי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזיכרון חלקו גנטי אך ניתן לשפרו וללמוד בכל גיל ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בררן יודע לשכוח ומבחין מה לזכור !!!!!‬
‫הזיכרון מתבסס על שלוש פעולות‪.....‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬אחסון ‪ -‬קידוד ע"י רשת נוירונים‪.‬‬
‫‪ ‬שליפה ‪ -‬באופן לוגי‪ ,‬אסוציאטיבי‪ ,‬מכוון‪....‬‬
‫רכישה ‪ -‬קליטה ע"י החושים‪.‬‬
‫ראש‪ :‬מבנה היררכי‬
‫ראש‬
‫תנאים מיטביים לקיום ה‪ -‬ר א ש‬
‫‪‬‬
‫רכישה‪ :‬אופן הצגת המידע‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ראיה ‪,‬עניין‪,‬ריכוז‬
‫אחסון‪ :‬אופן הארגון‪ ,‬הקישור למידע קודם‪ ,‬שינון‬
‫שליפה‪ :‬מותנית באחסון ובשיטת החיפוש‬
‫‪‬‬
‫פגיעה באחד השלבים תביא לתקלה בזיכרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 120-‬סוגי זיכרון קיימים‬
‫‪ ‬חלוקה‪ :‬טווחי זמן‬
‫ זיכרון לטווח מיידי ‪ -‬מס' שניות‬‫ זיכרון לטווח קצר (עבודה) ‪ -‬עד דקות‪.‬‬‫ זיכרון לטווח ארוך ‪ -‬שעות עד שנים‪.‬‬‫‪ ‬חלוקה ‪ :‬זיכרון של‪......‬‬
‫ זיכרון מכוון ולא מכוון‬‫ זיכרון של ידע דקלרטיבי (הצהרתי)‬‫ זיכרון פרוצדוראלי‬‫‪ -‬זיכרון מותנה ולא מותנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלוקה ע"פ החושים‬
‫זיכרון חזותי‬
‫זיכרון שמיעתי‬
‫זיכרון תחושתי‪ -‬מגע‬
‫זיכרון כאב‬
‫זיכרון מרחבי‬
‫זיכרון של ריח‬
‫זיכרון טעם‬
‫חלוקה נוספת ל‪..‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זיכרון אפיזודי‬
‫זיכרון סמנטי (ידע כללי)‬
‫זיכרון עבודה (קצר טווח תפקודי)‬
‫תפקוד הכרתי‬
‫גבוה ומודע‬
‫(קורטיקלי)‬
‫‪‬‬
‫זיכרון פרוצדוראלי (מיומנויות)‬
‫תפקוד תת‬
‫הכרתי‪ ,‬נמוך‬
‫תת קורטיקלי‬
‫(אישי)‬
‫המוח האנושי‬
‫היכן מסתתר‬
‫הזיכרון במוח?‬
‫מחסני הזיכרון ‪ -‬קצר מועד‬
‫‪‬‬
‫חלק מצחי (פרונטלי) ‪:‬‬
‫זיכרון עבודה‪ ,‬אפיזודי‪ ,‬סמנטי‬
‫‪‬‬
‫חלק שמאלי צידי (טמפורלי)‪:‬‬
‫שמעתי מילולי‬
‫‪‬‬
‫חלק ימני קודקודי (פריאטלי)‪:‬‬
‫חזותי‪ ,‬מרחבי‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬
‫הבנה שפתית‬
‫‪Rt.‬‬
‫‪Lt.‬‬
‫מחסני הזיכרון ‪ -‬ארוך טווח‬
‫‪‬‬
‫תלמוס וגרעיני הבסיס ‪:‬‬
‫מע' הלימבית‬
‫ פרוצדוראלי (מיומנויות)‬‫היפוקמפוס‬
‫‪‬‬
‫מערכת לימבית‪:‬‬
‫ היפוקמפוס ‪ -‬הצהרתי‬‫ אמיגדלה ‪ -‬בקרת רגשות‬‫‪ -‬צינגולום ‪ -‬מוטיבציה וקשב‬
‫תלמוס‬
‫גרעיני הבסיס‬
‫בעיות זיכרון‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬שכחה וזיכרון אינם הפכים‬
‫‪ ‬לא תמיד‪ :‬השכחה אויב והזיכרון ידיד‬
‫‪ ‬אמנזיה אנטרוגרדית ‪ -‬מתקדמת‬
‫‪ ‬אמנזיה רטרוגרדית ‪ -‬נסוגה‬
‫‪ ‬אמנזית ילדות ‪ -‬תהליך התפתחותי‬
‫אמנזיה ‪ -‬שכחה‬
‫הקשר בין זקנה וזיכרון‬
‫‪‬‬
‫ישנו קשר בין גיל לחששות מפני ירידה בזיכרון‬
‫‪ ‬ישנה ירידה והאטה ביכולות הזכירה‪/‬למידה בזקנה‬
‫‪‬‬
‫השכחה אינה חלק נורמטיבי מתהליך הזקנה‬
‫‪‬‬
‫כאשר הליקויים בזיכרון פוגעים בתפקוד היום יומי הם‬
‫נחשבים לפתולוגיה‪.‬‬
‫שכיחות הירידה הקוגניטיבית‬
‫‪‬‬
‫שכיחות עולה עם הגיל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 10%‬מעל גיל ‪65‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1-5%‬בגילאי ‪60-74‬‬
‫‪‬‬
‫כל חמש שנים מוכפל פי ‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 50%‬בגילאים ‪85 -80‬‬
‫‪‬‬
‫מואצת בעקבות מחלה‪ ,‬ניתוח ו\או אשפוז‬
‫(‪(Roman, 2003; Klein & Velan, 2006‬‬
‫גורמים המשפיעים על הזיכרון בזקנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ירידה בחושים‬
‫תרופות‬
‫חוסר איזון כימי בגוף‬
‫תזונה‬
‫התעמלות‬
‫תפקוד ועיסוקים‬
‫מחלות‬
‫מצב רוח‪ /‬לחץ‬
‫שינויים נורמטיביים‬
‫רזרבות אנרגטיות‬
‫שינויים קוגניטיביים נורמטיביים בזקנה‬
‫‪ ‬שינויי אנטומיים‪:‬‬
‫ בחומר האפור ( נוירונים) ובחומר הלבן‪.‬‬‫ ירידה בנפח קליפת המוח הקדמי (פונקציות גבוהות)‬‫ובמוחון והיפוקמפוס‪( ,‬זיכרון ארוך)‪.‬‬
‫ ירידה בזרימת הדם במוח‪ ,‬ירידה בקצב צריכת החמצן‬‫במוח‪ ,‬וירידה בהפרשת נוירוטרנסמיטורים )‪.(Raz et al,2005‬‬
‫‪ ‬שינויים תפקודיים‪:‬‬
‫ האטה באינטליגנציה פלואידית‪ :‬זמן תגובה‪ ,‬פיצול קשב‪,‬‬‫גמישות‪ ,‬התמודדות במצבים חדשים‪ ,‬קשב‪ ,‬התמצאות מרחבית‪,‬‬
‫מהירות תפישה‪ ,‬קבלת החלטות ופתרון בעיות‪ ,‬תפקוד גבוה‪.‬‬
‫זיכרון עבודה‪.‬‬
‫ האטה פחותה באיטנליגנציה קריסטלית‪:‬‬‫ידע‪,‬מיומנויות‪,‬זיכרון ארוך‪.‬‬
‫שינויים קוגניטיביים נורמטיביים בזקנה‪-‬המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האטה בתהליכי עיבוד מידע‪ :‬בזמן תגובה גדול יותר‬
‫בתפקודים מוטוריים ‪ ,‬זכירה‪ ,‬למידה וחשיבה ובפרט‬
‫במצבים מורכבים הדורשים בחירה בין גירויים‪.‬‬
‫ירידה במשאבי הקשב לצורך עיבוד המידע‪ :‬קושי ביצוע‬
‫מטלות מורכבות הקשורות בלמידה ובאחסנן וקידודן‬
‫לצורך שליפה מהזיכרון‬
‫ירידה בשליטה ובקרה חשיבתית (אקזקוטיבית) לצורך‬
‫עיבוד מידע אוטומטי ונשלט‪.‬‬
‫קושי בהתעלמות ממסיחים‪ .‬תפקיד הדיכוי חשוב ל‪3-‬‬
‫שלבי הזיכרון‪-‬רא"ש‪.‬‬
‫שינויים בתפקוד הזיכרון בזקנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בזקנה הזכירה של חומר לא רלוונטי פחות טובה‪.‬‬
‫ככלל‪ :‬צורך ברמזי שליפה‪.‬‬
‫קושי לבצע ‪ 2‬דברים בו זמנית – זיכרון עבודה‬
‫זיכרון פרוצדוראלי‪ -‬מיומנויות לא נפגע‬
‫זיכרון אפיזודי עכשווי‪ ,‬נפגע ביותר עם הגיל‪.‬‬
‫בידע הכללי לא חלים בדרך כלל שינויים‪.‬‬
‫ירידה בזיכרון ארוך טווח‪ -‬פחות משתמשים‬
‫זיכרון העתיד‪-‬צורך ברמזי שליפה‪.‬‬
‫זיכרון מקור נפגע‬
‫רזרבות מוחיות לתפקוד חשיבתי‬
‫‪‬‬
‫רזרבות אנרגטיות דלות ממאפייני הזקנה והשיקום ‪ .‬כוללות‬
‫היבטים פיזיולוגי‪ ,‬מוחי‪ ,‬רפואי‪ ,‬נפשי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי וקוגניטיבי‬
‫(רוזין‪.(Bertoti , 2004;Coffey et al, 2001 ; 2002 ,‬‬
‫‪‬‬
‫ההשערות העוסקות ברזרבות מוחית מסבירות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם הגורמים המגנים מפני ירידה קוגניטיבית בזקנה‪.‬‬
‫‪ .2‬מה מקור השונות בתפקוד החשיבתי בין יחידים בעלי מבנה‬
‫ושינויים מוחיים זהים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת הרזרבות המוחיות מורכבת ודורשת נתונים מילדות עד זקנה‬
‫אודות המרכיב האקטיבי כהשכלה ועיסוק וההפסיבי ‪-‬מבנה המוח‪.‬‬
‫רזרבות מוחיות לתפקוד חשיבתי‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Staff‬ואחרים (‪ )2004‬בדקו את השפעת ‪ 3‬גורמים‬
‫אפשריים על הרזרבות המוחית‪:‬‬
‫השכלה‪ ,‬רמת העיסוקים וגודל המוח‪.‬‬
‫המחקר כלל ‪ 92‬נדגמים ש‪.‬ל‪.1921 :.‬‬
‫התפקוד הקוגניטיבי נבדק בגיל ‪ 11‬וב‪ MRI+ 79-‬מוחי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר‪ :‬לא המרכיב הפסיבי (גודל מוח) אלא‬
‫המרכיב האקטיבי (השכלה ורמת העיסוקים) תורם לרזרבות‬
‫המוחיות ולשימור היכולות המורכבות בזקנה‪.‬‬
‫מסקנתם‪ :‬אתגרים אינטלקטואלים כהשכלה ועיסוק‬
‫תורמים לרזרבות המוחיות ומסייעות בשמירת תפקוד‬
‫קוגניטיבי בזקנה לרבות זיכרון‪.‬‬
‫הערכת יכולות החשיבה והזיכרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבחנים נוירו‪ -‬פסיכולוגים‬
‫מבחנים תפקודיים‬
‫הפניית רופא‬
‫(משפחה‪ ,‬נוירולוג‪ ,‬גריאטר‪ ,‬פסיכוגריאטר)‬
‫מרפאות נוירולוגיות ‪/‬זיכרון‬
‫מבוצע‪ :‬מקצוע הריפוי בעיסוק ועוד‪.....‬‬
‫האם השינויים בזיכרון תקינים או לא ?‬
‫‪‬‬
‫קשיים בתקופה האחרונה ב‪:‬‬
‫ ביצוע משימה רב שלבית‬‫ התמצאות בזמן ובמרחב‬‫ קבלת החלטות פשוטות‬‫‪ -‬בלבול בנושאים כספיים בסיסיים‬
‫‪ -‬מעקב אחר שיחה או אי הבנתה‬
‫לא בהכרח דמנציה‬
‫יש לבדוק‬
‫ אדישות לנושאים שענינו בעבר‬‫‪ -‬מומלץ לבדוק ע"י הערכה מקיפה רב מקצועית‬
‫שינויים לא תקינים בזיכרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הזקנה כשלעצמה איננה מחייבת ירידה קוגניטיבית‬
‫משמעותית וקיומה מהווה עדות למחלה‪.‬‬
‫המחלות העיקריות הפוגעות בקוגניציה הינן הדמנציות‪.‬‬
‫הדמנציות לרבות אלצהיימר מתאפיינות במהלך התפתחות‬
‫איטי בן מספר שנים‪.‬‬
‫ה‪-Mild Cognitive Impairment -MCI -‬הינה שלב‬
‫ביניים בין השינויים הקוגניטיביים המקובלים בזקנה לבין‬
‫השינויים הקוגניטיביים התואמים את דמנציה‪.‬‬
‫‪ MCI‬נתפס היום כדמנציה בשלב מוקדם מאד‪.‬‬
‫חולה עם ‪ MCI‬נמצא בסיכון גבוה יותר פי ‪ 10-7‬מבן גילו‬
‫להתפתחות דמנציה מלאה‪.‬‬
‫‪ MCI‬ירידה קוגניטיבית קלה‬
‫‪‬הקריטריונים המקוריים ל‪:MCI -‬‬
‫תלונות על ירידה קוגניטיבית הנמשכת לפחות חצי שנה‪.‬‬
‫ ביטויה‪ :‬הפרעות זיכרון חריגות המוכחות בבדיקות‪.‬‬‫ ללא פגיעה בתפקוד היום יומי‪.‬‬‫ ללא קשיים קוגניטיביים נוספים‪.‬‬‫ זהו שלב מוקדם בדמנציה‪.‬‬‫‪ -‬השכיחות ל‪ 17%: MCI-‬מעל גיל ‪65‬‬
‫‪ MCI‬ירידה קוגניטיבית קלה‪-‬המשך‬
‫‪‬‬
‫‪ 4‬קריטריונים המקובלים כיום לאבחנה‪:‬‬
‫ תלונה קוגניטיבית מכל סוג‬‫ עדות אובייקטיבית לירידה קוגניטיבית‬‫ תפקודי ‪ ADL‬שמורים בעיקרם‬‫ השינויים הקוגניטיביים אינם בהתאם לגיל או לדמנציה‬‫‪- Not Aging -Not Dementia NAND‬קריטריון קריטי‪.‬‬
‫סוגי ‪MCI‬‬
‫‪ 4 ‬טיפוסי עיקריים לפי פרופיל הירידה הקוגניטיבית‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרעות בזיכרון בלבד‬
‫‪ .2‬הפרעה במרכיב קוגניטיבי מבודד כהפרעת שפה‬
‫‪ .3‬הפרעה קלה בתחומים קוגניטיביים אחדים כולל זיכרון‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרעה קלה בתחומים קוגניטיביים אחדים לא בזיכרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גורמי הסיכון ל‪ : MCI -‬עליה בגיל‪ ,‬רמת השכלה נמוכה‪,‬‬
‫מחלה ווסקולרית‪ ,‬רמת כולסטרול גבוהה‪ ,‬לחץ דם‬
‫דיאסטולי גבוה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬גנטיקה‪ ,‬צפיפות נמוכה בחומר‬
‫לבן וצריכת אלכוהול בגיל צעיר יותר‬
‫דמנציה ‪-‬שיטיון‬
‫‪ ‬הגדרה‪ :‬הידרדרות מתקדמת בתהליכים‬
‫שכליים בשל מחלה אורגנית של המוח‪.‬‬
‫מאפיינים‪:‬הפרעות קוגניטיביות‪ :‬זיכרון‪ ,‬התמצאות‬
‫התנהגות ובקווי אישיות‪.‬‬
‫‪ ‬שלבים‪:‬‬
‫א‪.‬ליקויים‪:‬קוגניציה‪ ,‬אישיות‪ ,‬עבודה‪ ,‬תרבות פנאי‪ ,‬חברתי‬
‫ב‪ .‬החמרה בתפקוד‪ :‬התמצאות‪,‬תובנה‪ ,‬דיכאון‪,‬‬
‫מחשבות שווא‬
‫ג‪ .‬החמרה נוספת‪ ,‬חוסר זיהוי‪ ,‬אי שליטה בסוגרים ותלות‪.‬‬
‫אלצהיימר‬
‫‪‬‬
‫מחלת אלצהיימר ‪ 60% -AD‬מהדמנציות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התגלתה ב‪ 1906 -‬בגרמניה ע"י ד'ר אלצהיימר ואלואיס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬התנוונות מפושטת של המוח המובילה לתהליך‬
‫הדרגתי של אובדן יכולות‪ :‬חשיבה‪ ,‬שפה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬בלבול‪,‬‬
‫תשישות גופנית ותלות תפקודית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול‪ :‬תרופתי‪ ,‬תמיכתי ומסייע למטופל ולקרוביו‬
‫מה ניתן לעשות !!!!‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיכסום רמת התפקוד‬
‫שימור המעורבות בשגרת היום יום ואיכות החיים‬
‫עיכוב הנסיגה התפקודית‬
‫חיזוק תחושת העצמי‬
‫טיפול ‪,‬הדרכה וקבוצות תמיכה במטופלים ומטפלים‪.‬‬
‫מסגרות טיפול‪ :‬קהילה‪ ,‬מרכזי יום‪ ,‬מוסדות‪ ,‬אישי קבוצתי‪.‬‬
‫טיפולים‪ :‬קוגניטיביים‪ ,‬מכווני מטרה‪ ,‬תרפיה במוסיקה‪,‬‬
‫באומנות‪ ,‬בשירה‪ ,‬גינון‪ ,‬בעזרת בעלי חיים ‪.‬‬
‫הפעילויות מקושרות לתכנים משמעותיים מעולם המטופל‪.‬‬
‫סיפורים מהחיים‪ :‬לי זה גם קרה!!!!!‬
‫‪‬‬
‫מילים נעלמות‪ :‬על קצה הלשון וצצות כשאין בהן צורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שכיחת שם ו‪ /‬או מקום‪ :‬שם ומקום הנחת המפתחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסבר‪ :‬תקלה בזיכרון הסמנטי והאפיזודי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובה שכיחה‪ :‬חיפוש ‪ ,‬כעס וקושי לאתר את המילה‪.‬‬
‫סיפורים מהחיים‪ :‬לי זה גם קרה!!!!‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מסקנה שכיחה‪ :‬זיכרון חלש‪ :‬מזדקן‪ ,‬עייף‬
‫תגובה רצויה‪ :‬חיפוש קצר לפי שיטות קידוד‬
‫ו‪/‬או שימוש במילה והסבר חלופיים‬
‫ו‪/‬או אסוציאציה‬
‫ו‪/‬או שחזור פעולות ‪....‬‬
‫הרגיעה‪ :‬מאפשרת למוח לחזור ולבצע את החיפוש עד‬
‫שהמילה צצה פתאום כאילו כלום לא קרה קודם‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬זיכרון טוב או חלש?‬
‫‪ ‬זיכרון אינו יחידה כוללת‪ :‬טוב יותר ממה שחושבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין להפוך כשל נקודתי לתפיסת עולם שלילית‪.‬‬
‫‪ ‬גישה שלילית גוררת התנצלות והשלמה פנימית ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זה לא הגיל אלא התרגיל‪ ,‬ילדים שוכחים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב ‪.‬מ ‪.‬פ‪ :‬בחירה‪ ,‬מיצוי‪ ,‬פיצוי‬
‫מסקנות‪ :‬זיכרון טוב או חלש?‪-‬המשך‬
‫‪‬‬
‫בעולם המודרני לא מעמיסים על הזיכרון‪ -‬טעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העמסה על הזיכרון תקל עלינו ותשפר את חיינו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גישה חיובית‪ :‬רצון ללמוד‪ ,‬לשפר‪ ,‬להתעניין ולזכור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סף גבוה משפר ביצועים (עיוור) ‪ -‬חדר כושר לזיכרון‬
‫עקרונות לשיפור הזיכרון‬
‫‪ ‬עזרים פנימיים‪:‬‬
‫ יש להתבונן ולא רק להסתכל‬‫ להבחין ולא רק לקרוא‬‫ להסב תשומת לב‬‫ להיות מודע לעשייה ולהתעניין בה‬‫ רכישת מידע ‪ :‬ע"י העלאת המודעות והקשב‬‫ יש לחלק קשב במודעות ובתבונה‬‫ שימוש בכל החושים‬‫‪ -‬לחזור בקול על המידע‬
‫עקרונות לשיפור הזיכרון ‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬
‫המוח פועל ע"י התניות וקשרים‬
‫‪‬‬
‫שימוש באסוציאציות ובדמיון‬
‫הזיכרון מבוסס עליהם‬
‫‪‬‬
‫האבסורדי נקלט טוב יותר מההגיוני‪:‬‬
‫ סיפור‬‫‪ -‬ראשי תיבות‬
‫ארגון בראשי תיבות ‪ -‬נתינת סימנים‬
‫‪‬‬
‫דברים שיש לבצע בבוקר‪:‬‬
‫‪.1‬לקחת ארנק‬
‫‪.2‬לסגור גז‪,‬‬
‫אגדה‬
‫‪.3‬לנעול דלת‬
‫‪.4‬לזרוק הזבל‬
‫‪‬‬
‫דברים שיש לעשות לפני שעוזבים מקום‪:‬‬
‫‪ .1‬ארנק‬
‫‪ .2‬מפתחות‪/‬משקפים‬
‫‪ .3‬נייד‪ /‬ניירת‬
‫אמן‬
‫כללים ליצירת אסוציאציות‬
‫‪‬‬
‫לדמיין בהגזמה את הפריטים כאשר הם בפעולה‪,‬‬
‫לקשור ביניהם ולהשתמש בחושים‬
‫‪‬‬
‫זכירת ‪ 10‬מילים‪ :‬מיטה‪ ,‬דג‪ ,‬עציץ‪ ,‬אבטיח‪ ,‬נר‪,‬‬
‫מחבת‪ ,‬תפוזים‪ ,‬מכונית‪ ,‬כלב וחצאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיפור אבסורדי‪ :‬דג גדול במיטה‪.........‬‬
‫‪‬‬
‫שם‪ :‬יפה שחורי‪ ,‬אלון זהבי‪ ,‬רות ישראלי‬
‫הסיפור‪ - :‬האישה היפה עם השיער השחור‬
‫ העץ מצופה זהב‬‫‪ -‬רות המואבייה הפכה לישראלית‬
‫‪‬‬
‫עזרים חיצוניים ‪ -‬סביבת זיכרון‬
‫סימנים‬
‫לחצני קיצור‬
‫מקומות קבועים‬
‫לוח שנה‬
‫רשימות‬
‫קופסת תרופות‬
‫תיקיות‬
‫לוח עם פתקים‬
‫ארגון הסביבה‬
‫לא להתבייש‬
‫לומר בקול‬
‫לשאול‬
‫קטגוריזציה‪ -‬מיון לקבוצות‬
‫‪‬‬
‫תהליך מיון של הגירויים השונים וניסיון לסווג אותם‬
‫לקבוצות בעלות מכנה משותף‪.‬‬
‫יצירת קבוצות‬
‫פחות‬
‫פריטים לזכירה‬
‫‪‬‬
‫יוצרת קשרים‬
‫בין הפריטים‬
‫שינון החומר בצורתו המאורגנת משפר את הזכירה‬
‫יישומים בחיי יום יום‬
‫‪‬רשימות ודפי רישום לקראת פעילות‪:‬‬
‫ תכנון יומי‬‫ רשימת קניות‬‫ תכנון שבועי‬‫ חפצים לנסיעה‬‫ שיחות בטלפון‬‫ תכנון לאירוע‬‫ פגישה עם רופא‪/‬אחות‬‫ דברים שצריך לעשות‬‫ סידור ארנק‬‫ פנקס טלפון אישי‬‫ ארגון ניירת‬‫ ניהול חשבונות‬‫ועוד‪........‬‬
‫הישרדות חשיבתית‬
‫‪‬תרגול אסטרטגיות חשיבה בחיי היום יום‬
‫‪‬משחקי חשיבה (קופסא ‪/‬מחשב‪)MindFit 55 :‬‬
‫‪‬סודוקו‬
‫‪‬בריד'ג‬
‫לזכור בגדול‬
‫‪‬שח‬
‫‪‬תשבצים‬
‫‪‬משחקי זיכרון (מחשב‪/‬קופסא)‬
‫‪‬קריאה מושכלת וספרים בנושא (ניצה אייל‪ ,‬ערן כץ‪ ,‬אש"ל)‬
‫‪‬ספורט‬
‫‪‬פעילויות חברתיות‬
‫‪‬התנדבות ועיסוקים‬
‫כיצד נזכור את ה ‪"-‬הזיכרון"‬
‫על זיכרון ושכחה‬
‫על זיכרון והגיל‬
‫על שינויים ורזרבות‬
‫על זיכרון ואורח חיים‬
‫על הזיכרון וסביבות זיכרון‬
‫על זיכרון ומצבים יום יומיים‬
‫על הזיכרון ועל ליקויים‬