המימד האווירי – כרפרנס אפשרי (ללמידה)
Download
Report
Transcript המימד האווירי – כרפרנס אפשרי (ללמידה)
המימד האווירי – כרפרנס אפשרי
(ללמידה)
"הסדנא הקיברנטית"
בהשראת אפרים סגולי
ערב מלחמת העולם הראשונה
• החל דיון" :האם להיכנס ל"עולם האווירי"?
– שיקולים נגד – לאור ההרסנות הפוטנציאלית הטמונה
בו
– מובילים את הדיון ואת הכניסה לתחום האווירי –
"משוגעים לדבר" ,חלוצים מחוץ למימסד (העדר שיח
מדינתי) – "חלוצי האוויר"
במלחמת העולם הראשונה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
ה"כלים האוויריים" (כונו "מכונות" בהעדר המשגה) היו :בלונים ,מטוסים,
ספינות אוויר
השימוש באמצעים אלה החל מתצפית וסיור ובהמשך לתכלית הפצצה
(במהלך המלחמה – השתנה ההיגיון המרכזי של הכלים האוויריים)
הובילו את התחום במהלך המלחמה – "חלוצי האוויר" (ולא הממסד
הצבאי)
התפתחות אמל"ח תוצאתיות – הקשר האלחוטי ,מנועים חזקים ,מכונות
יריה מתוזמנות עם הפרופלור (בתחילה – רובים)
מעגלי למידה – התפתחה תרבות של תחקיר טקטי
ארגון בטייסות ("הקרקס המעופף")
העדר מסורת ותפיסות – למידה תוך כדי לחימה ,מושג אופרטיבי שנולד –
"שליטה בשמיים"
תרבות – אבחנה בין הטייסים לחיילי היבשה (גינונים אחרים" ,מלחמה
אלגנטית" למול בידול מה"מלחמה המלוכלכת")
כמויות והיקפים – כניסת ארה"ב למלחמה ויצור "מאסות" של מטוסים היא
שהכריעה את המלחמה (הכמות ולא איכות המטוסים)
מיתוסים " -האייסים" ,משמעות ההפצצות מהאוויר ("הפצצות
אסטרטגיות") – גם אם משקלם היה שולי ,נותרו בתודעה כמשמעותיים
לאחר מלחמת העולם הראשונה
•
•
•
•
•
•
•
הבריטים מובילים את החשיבה הצבאית :מבינים ש"יש כאן מימד
חדש"
מוטיבציה בריטית – לאור חווית ההפצצות הגרמניות (פגיעה בבית
ה"מוגן")
מקימים גוף/ארגון נפרד – RFA
חשיבה מערכתית – לא רק התקפי ,גם פן הגנתי (הגנת שמי
המדינה)
נוצרת כמיהה ל"מלחמה קצרה" וכך פחות אבידות – המימד האווירי,
בשילוב עם הגז ,נתפס כתשובה
רעיונות/מושגים מרכזיים שעולים בשנים אלה :שרות אווירי (נפרד),
כוח אווירי ,הגנת שמי המדינה ,שליטה מרכזית
הקושי מול הפרדיגמה המסורתית
– היו כאלה שתפסו את התפתחות המטוסים כ"מתיחה" של הפרדיגמה
היבשתית ("ארטילריה מעופפת" ,כלי לתובלה ,ראו את הסיוע לקרב היבשתי
כחזות הכל)...
– הבריטים זיהו זאת כ"משקולת" ולכן הקימו גוף אווירי נפרד
"נביאי האוויר"
• החזון של "נביאי האוויר" היה ליצור יחס חדש בין המכונה לאדם
–
–
–
–
–
–
–
שאפו לבנות כלי מהיר ,משוחרר ממגבלות הטופוגרפיה ,נשק
התקפי ,ארוך טווח
מחייב (את היריב) להתגונן בכל השטח (ולא בחזית בלבד)
תפיסת "מרכזי הכובד" – תקיפה של מרכזי כובד (שלטון,
תעשייה ,מתקנים "אוויריים") שהשמדתם תערער את המערכת
היריבה
השגת שליטה אווירית תחילה (באמצעות תקיפה הכוח האווירי של
היריב)
"המפציץ תמיד יחדור" – גישה שהצדיקה את מירוץ החימוש
האווירי (גם כוונתה המקורית היתה הפוכה)
הקמת מנגנון נפרד (ולא משולב בצבא היבשה)
"החזק מעמד ביבשה ...הכרע באוויר"
• חשבו ש" -אנשי היבשה" לא יוכלו "לתפוס" את החשיבה
האווירית
בין הבריטים לגרמנים
• הבריטים אימצו גישה מערכתית – הקימו כוח
אווירי התקפי ומפציצים לתקיפות אסטרטגיות
המשלב גם כוח הגנת שמי המדינה (כולל "גילוי"
המכ"ם)
• הגרמנים חיזקו את הכוח האווירי הטקטי-התקפי
הזריז לתכלית סיוע לכוחות היבשה (בלבד)
והחמיצו את רעיון המכ"ם (למרות שהיו מודעים
ליכולת זו)
מחשבות על המימד האוויר כרפרנס
ללמידה קיברנטית
• הסיפור האוויר כמטאפורה וכמקור השראה :ה"מימד
הגילויי"...
• הארגון של החשיבה
– מוטיבציות (להיכנס לתחום)
– תפיסות ורעיונות -היכן יתפתחו? האם במנגנונים הקיימים? מה
עשוי להיות תפקידה של ה"סדנא הקיברנטית" בהקשר זה?
– מנגנונים וכלים חדשים – מי יקים והיכן? (האם במודיעין? האם על
בסיס מערך קיים או)...
• היכן אנחנו באבולוציה (לאור המקרה האווירי)? – אולי עוד
לפני מלחמת העולם הראשונה( ...כלומר ,ה"מערכה
הקיברנטית" עדיין לא התרחשה?)
מחשבות על המימד האוויר כרפרנס
ללמידה קיברנטית
• המימד ה"אישי" :
– חלוצי האוויר למול חלוצי הסייבר – מחוץ למימסד ולמדינה,
"משוגעים"( ..ההאקרים ,טאז)...
– ההאדרה של ה"אייסים" – למול האדרה של הפרט בסייבר (האקר,
אנלייזר)..
• שינוי הגיונות – במלחמת העולם הראשונה חל שינוי בין
ההיגיון הראשוני להיגיון בהמשך של המימד האווירי :האם
בסייבר חל כבר שינוי ואם לא ,אילו מגמות אפשריות?
• כניסה לעולם האווירי חייבה מנגנונים נפרדים/חדשים (כוח
נפרד) ומנגנוני למידה חדשים (תחקיר) – האם הסייבר
מחייב אף הוא יצירת מנגנונים כאלה שיהיו משוחררים
מכבל הפרדיגמה המודיעינית הקיימת? (או שנכון ,דווקא
להציב" ,מטוס" סייברי בכל יחידה?)
מחשבות על המימד האוויר כרפרנס
ללמידה קיברנטית
•
•
•
•
•
חשיבה מערכתית – מהי "חשיבה קיברנטית מערכתית"? מה
ניתן ללמוד מהבריטים? מאלו אשליות יש להימנע?
סיפור המכ"ם – האם יש גם לנו "פטנטים" שמחפשים
קונספטים?
"נביאי האוויר" למול "נביאי הסייבר" :מה בין טאז כנביא סייבר
לעומת נביאי ה"תחום הקיברנטי המודיעיני"?
הצורך בהמשגה – ה"מכונות" באוויר ,האם אנו עושים שימוש
בהמשגה עדכנית או "מותחים" המשגות מ"העולם הישן"?
היכן נדרשת חדשנות ויצירתיות? באחריות מי להמשיג את
הסייבר?
ה"אי הבריטי" למול ישראל כ"מעצמת הי-טק" – כר ללמידה
ופיתוח של תפיסה וקונספט במימד הקיברנטי (מדוע דווקא
אנחנו?)