Transcript שכונת הבוכרים בירושלים צילום ועריכה : איציק שוויקי ואיילת קורץ שכונת הבוכרים בירושלים 1

‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫צילום ועריכה‪ :‬איציק שוויקי ואיילת קורץ‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪1‬‬
‫עליית יהודים מבוכרה החלה לאחר שכבשו אותה הרוסים בשנות השבעים של המאה ה‪ .19-‬בפתח‬
‫העידן הרוסי זכו היהודים בפריחה כלכלית ובחופש דתי‪ ,‬שבעקבותיהם החלה עלייה יהודית לארץ‬
‫ישראל‪ .‬בשנות השמונים של המאה ה‪ 19-‬גברה עליית הבוכרים עם הרעת יחסם של השלטונות‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪2‬‬
‫בשנת ‪ 1891‬נקנתה "כרם ג'זאל" – חלקת קרקע בצפון מערבה של העיר העתיקה שהייתה‬
‫מבודדת ומנותקת משכונות העיר האחרות‪ .‬לתושביה ניתנה האפשרות לתכנן את ביתם כרצונם‪,‬‬
‫ובלבד שהבנייה תהיה באבן‪ .‬הרחובות תוכננו באופן שונה מן הרגיל‪ ,‬וכן הוקצה שטח לנטיעת‬
‫עצים (תפיסה תכנונית שכוללת גינון היא תפיסה חדשה‪ ,‬שלא הייתה מקובלת באותם ימים)‪.‬‬
‫חלק קטן בלבד מבעלי הבתים התגורר בבתים המהודרים הללו דרך קבע והנותרים נשארו‬
‫בבוכרה‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪3‬‬
‫שיק בנצינגר ‪ 1905‬קבלו את תכנון שכונת הבוכרים‪ ,‬ניתן להבחין במפה שמערך הבתים במפה שונה‬
‫ממציאות הבנייה בשכונה‪ .‬לפי תוכנית שיק הבניינים מסודרים במלבנים גדולים הנסגרים כלפי חוץ על‬
‫ידי קירות ארוכים ובהם פתחים מעטים‪ ,‬ובמרכז השכונה מרחבים פנימיים ובהם מבנים נוספים‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪4‬‬
‫בשכונה תוכננו רחובות רחבים בצורת שתי וערב‪ ,‬בניינים גדולים וחצרות רחבות ידיים‪ .‬כל אלו יצרו‬
‫שכונה מיוחדת במינה‪ ,‬שנקראה "רחובות" וגם "רחובות הבוכרים"‪ .‬השם נלקח מן הפסוק "ויקרא‬
‫שמה רחובות ויאמר‪ :‬כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כ"ו‪ ,‬כ"ב)‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪5‬‬
‫עקרונות תכנון השכונה לקחו בחשבון את מצב הביטחון בירושלים‪ .‬למרות שרחובות רחבים (‪ 14‬אמות ‪ -‬כ‪-‬‬
‫‪ 10.5‬מ') והצרים (‪ 7‬אמות – כ‪ 5-‬מ')‪ .‬המבנים בשכונה היו בעלי קומה אחת או שתיים וסביב חצר פנימית‪.‬‬
‫המבנים כללו מספר דירות למשפחה מורחבת אחת (משהיוף‪ ,‬יוניוף‪ ,‬רובינוף‪ ,‬דוידוף‪ ,‬חפץ ועוד)‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת ניתן לראות את בניין ההקדש ברחוב דוד שנבנה כמגנן על שטח של שלושה דונם לטובת שיכון‬
‫משפחות שנבנה כמבנן סגור בעל חצר סגורה‪ ,‬שלוש כניסות צרות (שערים) מדרום‪ ,‬ממזרח וצפון ‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪6‬‬
‫שכונת הבוכרים שוכנת בחלקו הצפוני של מרכז ירושלים‪ ,‬וגובלת ממזרח בשכונות בית ישראל שמואל‬
‫הנביא‪ ,‬נווה צבי‪ ,‬מחניים‪ ,‬מעלות דפנה‪ ,‬מצפון בארזה וממערב בכרם אברהם ומדרום בגאולה‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪7‬‬
‫התפתחות שכונת הבוכרים מתוך אטלס ירושלים‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪8‬‬
‫שכונת הבוכרים מתרפקת על עברה המפואר כשכונת יוקרה של בעלי בתים עשירים מבוכרה‪ .‬בראשיתה‬
‫הייתה זו שכונת הפאר היהודית בארץ ישראל של סוף המאה ה‪ ,19-‬בולטת על רקע הבנייה היהודית‬
‫הפשוטה והעממית של אותה עת‪ ,‬שהכול התפעלו מיופייה‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪9‬‬
‫מרכז שכונת הבוכרים‪1914 ,‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪10‬‬
‫הרחובות תוכננו באופן שונה מן הרגיל‪ ,‬וכן הוקצה שטח לנטיעת עצים‪( .‬תפיסה תכנונית שכוללת גינון‪,‬‬
‫שלא הייתה מקובלת באותם ימים‪ ).‬חלק קטן בלבד מבעלי הבתים התגורר בבתים המהודרים הללו דרך‬
‫קבע והנותרים נשארו בבוכרה‪(.‬חצר מושהיוף בתמונה נהרסה היום חצר ישיבת קמיניץ)‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪11‬‬
‫עדת הבוכרים גדלה בירושלים והגיעה ערב מלחמת העולם הראשונה (‪ )1914‬לכ‪ 1,500-‬נפש‪ .‬אולם דווקא אז‬
‫החלה גסיסתה של השכונה‪ :‬המלחמה ומאוחר יותר המהפכה ברוסיה (‪ )1917‬ניתקו את העדה ממקורותיה‬
‫ובתי השכונה ניטשו‪ .‬בינתיים ניצלו התורכים את המבנים המרווחים כאורוות‪ ,‬בתי סוהר ומשרדים‪.‬‬
‫תצלום אווירי ‪1917‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪12‬‬
‫עם הכיבוש הבריטי‪ ,‬נאלצו בעלי הבתים (שנפגעו בחלקם פגיעה כלכלית כתוצאה מן המהפכה) להשכירם‪,‬‬
‫שכן הבתים שנותרו היו מקור הכנסתם היחיד‪ .‬באותן שנים התגוררו בשכונה פעילים ציוניים‪ ,‬ביניהם‬
‫יצחק ורחל ינאית בן‪-‬צבי‪.‬‬
‫הגנרל אלנבי על מדרגות בית יהודאיוף‪1918 ,‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪13‬‬
‫מפת ‪1939 SOP‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪14‬‬
‫תמונה משנת ‪ 1914‬ניתן להבחין שנבנתה גדר היקפית מסביב לשכונה‬
‫מבנה ‪ 1‬יהודאיוף (הארמון) מבנה ‪ 2‬בית יששכרוף (נהרס) מבנה ‪ 3‬בית יוחננוף‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪15‬‬
‫תצלום אווירי ‪1944‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪16‬‬
‫אחרי הקמת המדינה הפכה השכונה לשכונת ספר‪ .‬האוכלוסייה שהתגוררה בה לא הצליחה‬
‫לשמור ולשמר את הבתים‪ ,‬וכך הלכה השכונה והתפוררה‪ .‬חלק מן הבתים הפכו למחסנים ולבתי‬
‫מלאכה ורוב החצרות הוזנחו‪.‬‬
‫תצלום אווירי ‪1967‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪17‬‬
‫השכונה הפכה בחלקה למרכז של "חוזרים בתשובה"‪ ,‬ובתי השכונה עוברים שיפוץ ומוסבים לבתי‬
‫כנסת ולישיבות‪ .‬למרות תוכנית השימור בתוכנית בינוי ערים מספר ‪ 3276‬ממשיכה שכונה‬
‫יוקרתית ירושלמית זו להתפורר‪.‬‬
‫תצלום אווירי ‪1980‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪18‬‬
‫תצלום אנכי שכונת הבוכרים ‪2010‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪19‬‬
‫בית הכנסת מוסאיוף – נחנך ב‪ 1894-‬והוא הראשון בבתי השכונה‪ .‬בקיר הפונה לרחוב אדוניהו‬
‫מצויה אבן שעל פי מסורת בית מוסאיוף מקורה בבית המקדש‪ .‬האב שלמה מוסאיף קרא לבנו‬
‫"רחביה"‪ ,‬שם המזכיר את שם השכונה (רחובות)‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪20‬‬
‫ה"ארמון"– המפואר בבתי השכונה ואולי בעיר כולה‪ ,‬נמצא ברחוב עזרא ‪ .19‬הבית הוקם בין השנים ‪ 1905‬ו‪-‬‬
‫‪ 1914‬ע"י אלישע יהודאיוף‪ ,‬מראשי העדה היהודית בבוכרה ובקוקאנד למען משפחתו‪ .‬היום שוכנים בו בתי‬
‫הספר לבנות "בית יעקב" ו"בית חנה"‪ .‬רמת אחזקתו‪ ,‬כפי שניתן להבחין מבחוץ‪ ,‬היא גרועה ביותר‪ .‬הבית‬
‫נבנה בסגנון הרנסנס האיטלקי‪ ,‬בתוספת מוטיבים יהודיים‪ ,‬והוא גדוש בעמודונים‪ ,‬כרכובים‪ ,‬אבני ראשה‬
‫מעוטרות‪ ,‬מגני דוד ועוד‪ .‬ל"ארמון" גרם מדרגות מרשים‪ ,‬דרכו נכנסו בעבר למבנה‪ .‬בקומה השנייה הותקן גג‬
‫זכוכית על מסילה‪ .‬לקראת סוכות הזיזו את גג הזכוכית לסוכה בבית‪ .‬בסוף ימי המנדט הבריטי שימש הבניין‬
‫בסיס אצ"ל‪ .‬על אחד ממשקופיו אפשר עד היום לקרוא "הלאה האימפריאליזם האנגלי"‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪21‬‬
‫בית דוידוף – הוקם ב‪ 1914-‬על ידי יוסף דוידוף‪ ,‬שנמנה עם עשירי בוכרה ומנהיגי הקהילה בסמרקנד‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ 20-‬שימש הבניין את הגימנסיה העברית (עד לנדידתה לרחביה)‪ .‬הבניין שוקם‪,‬‬
‫חזיתו נוקתה‪ ,‬גגו הכפול הוחלף בגג אחר‪ ,‬ופנים הבית שופץ בחן רב‪ .‬הארכיטקט הירושלמי איציק לייבנד‬
‫אחראי לשימור ולחידוש הבית כיום משמש כמתנ"ס לשכונה‪ .‬המבנה נמכר ע"י הסוכנות היהודית לחסידות‬
‫סטמאר ובית הספר שהיה במקום נסגר‪ .‬חלונות הבניין מעוטרים בכרכוב משולש בולט ובעמודים בעלי‬
‫כותרות שבצידם מגני דוד המעוררים התפעלות רבה ‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪22‬‬
‫בית הכנסת "בבא תמא" נבנה בשנת תרנ"ה )‪ . (1895‬גובהו שבעה מטרים ובמרכזו – בימה ("התיבה")‪.‬‬
‫הקירות עטורים ציורים גיאומטריים וציורי דקלים ‪ .‬בכניסה לבית‪-‬הכנסת דלתות ברזל עם רוזטות‬
‫ותבליטים‪ .‬אחד המוסדות המרכזיים בשכונת הבוכרים היה תלמוד‪-‬התורה שהיה צמוד לבית‪-‬הכנסת ונפתח‬
‫זמן קצר לאחר בנייתו‪ .‬בשנת ‪ 1913‬הכיל ‪ 160‬תלמידים‪ .‬כבר אז התנהלו הלימודים כולם בעברית‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪23‬‬
‫בסיוון תר"ן )‪ (1890‬נבחר ועד ציבורי להקמת שכונת הבוכרים בירושלים ‪ .‬בין הבתים והחצרות שבנו‬
‫המשפחות העשירות (חצר מוסאיוף ‪ ,‬חצר אשרוב ‪ ,‬בית דוידוף‪ ,‬בית יהודיוף ועוד) דאגו עשירי העדה‬
‫להקמת "חצר ההקדש" שכונתה גם "חצר העניים" ובה דירות קטנות לעניי העדה‪ .‬בצמוד ל"חצר ההקדש"‬
‫נבנה בית‪-‬הכנסת המרכזי לשכונה‪" -‬בבא תמא"‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪24‬‬
‫החמאם הטורקי‬
‫הבוכרים הקימו בשכונתם בשנת ‪ 1900‬לערך בית‪-‬מרחץ ‪" -‬חמאם"‪ ,‬שהפך למוסד מכובד עד ימינו‬
‫אלה‪ .‬לפי עדויות של בני משפחת מוסאיוף‪ ,‬הקים האב את בית‪-‬המרחץ לפי דגם בית‪-‬מרחץ תורכי‬
‫שראה בפאריז‪ .‬נוסף לבית‪-‬המרחץ‪ ,‬היו בשכונה מספר מקוואות‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪25‬‬
‫בשנת ‪ 1839‬בעקבות עלילת דם נגד יהודי משהד שבפרס‪ ,‬היהודים נדרשו להתאסלם למראית עין‪ ,‬הם חיו‬
‫כאנוסים‪ .‬באסלאם חובה על כל מוסלמי היא לעלות למכה ולזכות בתואר חאג'‪( .‬התואר היה מכובד)‬
‫יחזקאל לוי עלה פעם למכה ובפעם השנייה נשאר בירושלים כשהוא בן ‪ ,70‬ותרם להקדש את הבית המכיל‬
‫‪ 21‬חדרים ובית כנסת‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪26‬‬
‫מאפיינים מיוחדים בשכונת הבוכרים‬
‫ייחודה של השכונה נובע מספר מרכיבים‪ :‬גודלם של מבני החצר (גודלו של מבנה בודד בשכונה הוא‬
‫לעיתים כגודל שכונה יהודית שלמה של המאה ה‪ )19-‬והטיפולוגיה הייחודית שלהם‪ .‬פרטי האבן‬
‫העשירים‪ :‬עמודים‪ ,‬קרניזים‪ ,‬כותרות‪ .‬נגרות הבניין‪ :‬תקרות עץ משופעות‪ ,‬ויטראז'ים מעץ בחלונות‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪27‬‬
‫חצרות וארקדות ‪ -‬חשיבות רבה יש ל"חזית הפנימית" הפונה לחצר‪ ,‬המהווה לא אחת את החזית‬
‫העיקרית‪ .‬מספר חצרות נהרסו בעבר‪ .‬גם "חצרות משוקמות" לא שוקמו ע"פ הנחיות אדריכליות‬
‫התואמות לשפת המקום‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪28‬‬
‫כיום שכונת הבוכרים היא דלה ומבני השימור נהרסים‪ ,‬והיא חלק ממרקם השכונות החרדיות‬
‫בצפון ירושלים‪.‬‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪29‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי‬
‫מאגר האדריכל משה שפירא‬
‫אוסף מפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫אוסף תצלומי אוויר (תצ"א) ‪ -‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ורמן דרור" הבוכרים ושכונתם בירושלים" הוצאת יד בן צבי‪,‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫קרוינקר דוד‪" ,‬אדריכלות בירושלים‪ :‬שכונות ובנייני ציבור יהודים‬
‫מחוץ לחומות ‪1914-1860‬‬
‫מוזיקה‪ -‬שירים בוכרים מיוחדים‬
‫שכונת הבוכרים בירושלים‬
‫‪30‬‬