קסם מזרחי באוזבקיסטאן בוכרה א - שריף (האצילה) טיילו , צלמו וערכו - אביבה ועמי וינד אוקטובר 2011 הפעילו רמקולים רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה.
Download ReportTranscript קסם מזרחי באוזבקיסטאן בוכרה א - שריף (האצילה) טיילו , צלמו וערכו - אביבה ועמי וינד אוקטובר 2011 הפעילו רמקולים רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה.
Slide 1
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 2
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 3
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 4
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 5
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 6
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 7
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 8
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 9
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 10
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 11
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 12
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 13
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 14
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 15
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 16
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 17
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 18
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 19
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 20
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 21
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 22
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 23
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 24
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 25
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 26
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 27
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 28
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 29
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 30
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 31
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 32
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 33
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 34
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 35
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 36
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 37
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 38
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 39
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 40
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 41
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 42
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 2
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 3
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 4
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 5
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 6
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 7
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 8
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 9
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 10
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 11
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 12
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 13
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 14
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 15
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 16
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 17
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 18
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 19
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 20
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 21
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 22
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 23
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 24
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 25
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 26
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 27
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 28
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 29
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 30
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 31
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 32
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 33
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 34
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 35
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 36
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 37
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 38
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 39
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 40
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 41
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
Slide 42
קסם מזרחי באוזבקיסטאן
בוכרה א-שריף
(האצילה)
טיילו ,צלמו וערכו -אביבה ועמי וינד
אוקטובר 2011
הפעילו רמקולים
רודאכי אבי השירה הפרסית חיבר שיר על עירו האהובה בוכרה:
"תחי בוכרה ! לבשי מחלצותיך ,מאושר האמיר החופז אליך !
הירח – האמיר
בוכרה – הרקיע
הו רקיע אור הירח קרב ומגיע"
וכך כל אמיר שעזב את גבולות העיר ביעדי כיבוש שונים ,דהר חזרה
אל העיר שכונתה "הקדושה "" ,כיפת האסלאם"" ,האצילה"" ,עמוד
האמונה".
ב"בוכרה היפה" כ 300-מונומנטים ,שרידי עבר מפואר ,העיר
העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסקו.
המוזוליאום של האמיר איסמעיל הסאמאני ) .(Ismail Samaniזהו המבנה האיסלמי
הקדום ביותר (המאה העשירית) העומד על תילו במרכז אסיה ,בנוי מלבני חומר
שרופות בתבניות שתי וערב משתנות.
מלאכת מחשבת פשוטה ומפוארת בגלל זויות ההנחה השונות מתחלפים צבעי המבנה
במשך היום בהתאם לזוית השמש.
המבנה שעובי קירותיו כשני מטרים כמעט ולא שופץ למעט כיפתו .במקום קבורים
איסמעיל בונה המקום ,אביו ואחד מנכדיו.
יאבי חאוז )( (Lyabi-Hauzבטג'יקית – מסביב לבריכה) – זוהי כיכר מרכזית הבנויה סביב
לבריכה והינה שריד חיוור לפאר העבר .בעבר עברה מערכת תעלות מים שהשקתה את
העיר והתנקזה לבריכה זו ,המוקפת עצי תות עתיקים.
בצל העצים נבנו בתי תה בהם מקומיים ותיירים אוכלים ושותים כדרך המסורת ,כלומר
בישיבה ליד טאפצ'אן – רהיט גדול דמוי ספת ענק מרופדת כריות שהסועדים ישובים
סביב ,אוכלים ומנמנמים לסרוגין.
פסלו של חוג'ה נסאר א-דין (שוטה חכם) ,המככב גם בתרבות שלנו (המחזמר נאסר
א-דין) נחשב לגיבור לאומי שלקח מהעשירים ונתן לעניים .על פי האגדה נהג לדבר עם
עצמו משום שרצה לדבר עם אדם חכם.
בבוכרה שווקים ובזארים רבים ,חלקם מקורה .לבזאר המקורה כיפות רבות כדי שאוויר קר
יזרום ויצנן את המוכרים והקונים כאחד .בשיא תפארתה היו בבוכרה עשרות בזארים
יחודיים לתחומים שונים.
כיום נותרו שלושה בזארים ששופצו בתקופה הסובייטית .שוק חלפני הכספים ,שוק
סורגי הכיפות ושוק הצורפים .רובם פועלים כחנויות מזכרות ובכולם מוכרים את אותם
הדברים.
מוכר התבלינים
שוק הזהב
מינארט ( Kalonבטג'יקית – הגדול) – 47מ' גובהו ויסודותיו בעומק עשרה מטרים.
אפילו ג'ינג'יס חאן נפעם מגובהו וציווה לא לפגוע בו .נבנה ב 1127-ונחשב בזמנו
לגבוה ביותר במרכז אסיה.
מדרסת מירי עראב ) (Miri-Arabבעלת הכיפות הכחולות מהווה ניגוד בולט לצבע החום
השולט מסביב .מדרסה זו פעלה מאז המאה ה 16-ועד .1920במהלך מלחמת העולם
השניה נפתח המקום בשנית ע"י סטאלין כדי לזכות באהדת המוסלמים.
מסגד Kalonנבנה במאה ה 16-כמסגד ציבורי ויש בו לעשרת אלפים מתפללים .בתקופה
הסובייטית שימש כמחסן נעליים ,ורק ב 1991-נפתח מחדש לתפילה ,אולם רק בימי חג
ורמדאן הנוכחות בו גדולה.
מדרסת – Nodir Divan Beghiבמקור נבנתה כ,Caravan Serai-
אולם החאן חשב שהמקום ראוי שישמש כמדרסה ,וכך היה משנת 1622
חזית הבנין מעוטרת בדמויות של בעלי חיים מיתולוגיים ושמש בעלת פנים אנושיים .עוף
הפניקס אף הפך לסמלה של בוכרה .קישוטים אלו הם זכר לפולחנים קדומים הקשורים
לזראטוסטרה.
למן המאה התשיעית הפכה בוכרה למרכז חינוך אסלמי חשוב ,ונבנו בה עשרות מסגדים
ומדרסות .בין המפורסמים שלמדו ועבדו בבוכרה היה הרופא והמדען איבן סינא.
כיום משמשות המדרסות באוזבקיסטאן כמקום ממכר
מזכרות לתיירים ,מלונות או אולמות ארועים.
( Char Minarארבעת הצריחים) – אלו אינם מינרטים אלא ארבעה מגדלים מקושטים שנבנו
ע"י סוחר עשיר שעל פי האגדה היו לו ארבע בנות ,לכל בת צריח .ויש האומרים שהצריחים
הם ארבעת הדתות שפעלו בעיר והכיפה האמצעית היא הרקיע.
ה – Ark-המצודה ,היא עיר מלכותית בתוך עיר ,עם חומה ושער כניסה מרשים .כאן
התגוררו שליטי העיר מהמאה החמישית ועד ,1920כשהמקום הופצץ ע"י הצבא האדום.
שני האמירים האחרונים של בוכרה העדיפו את ארמון הקיץ משום העזובה הרבה במצודה.
מסגד Bolo Hauzנבנה ב .1718-זהו מקום התפילה הרשמי של האמיר שהיה מגיע
לכאן מה Ark-הסמוך .שרידי הפאר ניכרים לעין ,עשרים עמודי עץ מגולפים וצבועים
הינם תוספת משנת .1917המקום פעיל גם כיום.
המקומיים רואים בבוכרה את רוח העולם בעוד חיווה היא בבת עינו – האישון.
בד בבד עם יסוד האמירות בבוכרה (המאות ה )12-13-הפכה העיר למרכז
החיים היהודיים של מרכז אסיה .פליטים רבים הגיעו מאירן ואפגניסטאן,
ונבנתה השכונה היהודית – המחלה.
בבוכרה נשאר קומץ יהודים שעדיין מקיימים אורח חיים יהודי בשני בתי כנסת
פעילים ,גני ילדים ובית ספר .בעבר היו כאן כשבעה בתי כנסת.
בבית הספר הנחשב למעולה לומדים גם תלמידים לא יהודים רבים
מרבית אנשי הקהילה הבוכרית חיים כיום בארץ ,כאשר ראשוני היהודים החלו
לעלות ארצה כבר לפני 135שנה .בתיהם המפוארים מאוכלסים ע"י מקומיים.
סוף
לחץ
לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד