Transcript ד"ר מירי קרן מנהלת יחידה לגיל הינקות המרכז באנ"ש גהה, שב"כ

‫ד"ר מירי קרן‬
‫מנהלת יחידה לגיל הינקות‬
‫המרכז באנ"ש גהה‪ ,‬שב"כ‬
‫עד לפני כ‪ 15 -‬שנה‪ ,‬הגישה שהיתה רווחת בארץ‪ ,‬הן בקהל הרחב הן בקהיליה‬
‫המקצועית ‪ ,‬שאין שוני מהותי בין הורים מאמצים להורים ביולוגיים באשר לעתידו של הילד‪.‬‬
‫תפיסה זו גרסה שהתינוק‪/‬הפעוט ישכח מהר את מה שהוא חווה בינקות‪ ,‬ממילא לא ממש‬
‫הבין את שעבר עליו‪ ,‬ולכן אהבה וטיפול נאות יפצו על האובדנים‪ .‬נהוג היה אף למחוק את‬
‫עברו של הילד ע"י שינוי שמו הפרטי‪ ,‬להסתיר את כל המידע אודות עברו‪ ,‬ולספר לילד על‬
‫היותו מאומץ רק בהגיעו לגיל בית הספר‪ .‬אגב‪ ,‬לאחרונה יצא לאור הספר "הבן הטוב"‪ ,‬אשר‬
‫מתאר היטב את הבעייתיות הגדולה הטמונה בגישה זו‪ .‬כיום‪ ,‬לאור הידע אודות תאורית‬
‫ההתקשרות ויכולותיו של תינוק לקלוט ולזכור חוויות מוקדמות מאוד‪ ,‬הגישה השתנתה‪.‬‬
TRANSACTIONAL MODEL OF
DEVELOPMENT (SAMEROFF, 1985;2006)
E1
E2
E3
genetics
Biology
culture
life events
psychology
C1
C2
C3
‫בעיות נפוצות‬
 Limited ability of the child to attach to his new family, or to let
go of his biological one.
 Parents’ expectation of a less difficult child.
 Unresolved fertility issues.
 Gaps in information about child’s history.
 Inadequate support for the adoptive parents.
Children with special needs have the highest number of
adoption disruptions.
‫ילד אשר אומץ מיד בלידתו‪,‬‬
‫יתמודד עם היותו מאומץ אך‬
‫בלי הצלקות של חוויות‬
‫התקשרות טראומתיות או‬
‫חסרות‬
‫מבוגרים בריאים מדברים על היותם מאומצים‬
Narratives show the inevitable primordial narcissistic injury of
abandonment preceding the adoption.
Issues often resurface during pregnancy
Suggests that adoption remains a risk factor
“Moise’s complex” (loyalty issues) as part of the adoptee’s
psychic structure, like the Oedipus complex is for the
biological child.
Le complexe de Moise, Regards croisés sur l’adoption, (Drory & Frere, 2006)
‫סוגיות שכיחות‬
‫קונפליקט נאמנות‬
‫אידאליזציה של ההורים הביולוגיים כדרך התמודדות עם‬
‫תסכולים יומיומיים‬
‫שאיפה לרצות ולהיות "נאהב וכמו כולם"‬
‫קשיי פרידה ונבדלות‬
‫קושי להשלים עם עצם הנטישה‬
‫אימוץ כתהליך הדדי‬
‫האם תהייה שווה את‬
‫האהבה שלי?‬
‫האם אהיה שווה את‬
‫האהבה שלך?‬
‫ילד שאומץ מבית ילדים או ממשפחה‬
‫ביולוגית מזניחה‪/‬מתעללת‬
‫התינוק‪/‬פעוט המאומץ איננו "טבולה רזה"‬
‫הסיבות השכיחות ביותר להוצאת תינוק‪/‬פעוט מרשות הוריו הן‬
‫בדרך כלל נטישה בלידה (לידה אצל אם מתבגרת‪ ,‬שימוש בסמים‪,‬‬
‫זנות‪ ,‬או לידת ילוד עם מום קשה)‪ ,‬התעללות ו‪/‬או הזנחה הורית‪.‬‬
‫התינוק המגיע למסגרת משפחה מאמצת או משפחה אומנת ‪ ,‬איננו‬
‫מגיע כ "לוח חלק"‪ .‬לתנאים בהם גדל התינוק עד הגיעו לכף‬
‫התקווה הטובה ‪,‬ישנן השפעות במישור הגופני‪ ,‬המוחי‪ ,‬הפסיכולוגי‬
‫והקוגניטיבי‪ ,‬אשר לעיתים הן בלתי הפיכות‪.‬‬
‫על מנת להבין את הרקע בו שהו התינוקות עד להגעתם לאימוץ‪ ,‬יש לקחת בח"ן את‬
‫מאפיינים המוסדות והשפעתם על החודשים הראשונים לחייו של התינוק‪ .‬שני מאפיינים‬
‫עיקריים לאותם מוסדות בהם שוהים ילדים המועמדים לאומנה או לאימוץ‪:‬‬
‫‪ .1‬לאור היעדר דמות מטפלת קבועה לכל תינוק ‪,‬קיים מספר מוגבל בלבד של‬
‫יחסי גומלין גופניים‪ ,‬רגשיים וחברתיים בין המטפלות לבין כל תינוק ‪.‬‬
‫‪ .2‬כמות הגרייה שמקבל כל ילד במוסד‪ ,‬מאוד נמוכה ביחס לגרייה שמקבלים‬
‫תינוקות רגילים במסגרת משפחתם הביולוגית‪ .‬נתונים אלו ‪,‬עוזרים לנו להסביר את‬
‫האיחור ההתפתחותי הרב תחומי הנצפה אצל רוב ילדים אלו‪.‬‬
‫במונחים של התקשרות‪...‬‬
‫התינוק שאומץ זמן קצר לאחר הלידה‪ ,‬לה יחווה חוויות‬
‫התקשרות שליליות‪ ,‬בניגוד לתינוק אשר מחכה לאימוץ בבית‬
‫ילדים או גדל את תחילת חיו בסביבה הורית מזניחה ו‪/‬או‬
‫מתעללת‪.‬‬
‫העדר דמות התקשרות מטיבה הינו גורם סיכון מרכזי‬
‫להתפתחות בעיות רגשיות והתנהגותיות בילדות מאוחרת‬
‫ובהתבגרות‪.‬‬
‫מהי התקשרות ?‬
‫‪‬‬
‫‪ Spitz‬התבונן בבית ילדים אשר הוקם בזמן מלחמת עולם ‪II‬‬
‫בלונדון‪ ,‬וראה תינוקת מתים למרות קבלת מזון וקורת גג‪.‬‬
‫‪ Bowlby ‬תאר את המניע המולד‪ ,‬הביולוגי‪ ,‬לחפש דמות‬
‫מגנה בעת מצוקה (בדידות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פחד)‪ :‬דחף‬
‫ההתקשרות‬
‫‪ ‬זהו אבן יסוד בבניית אמון בסיסי בזולת ובעצמו‬
‫‪ ‬מערכת התקשרות קיימת באדם לאורך כל חיים ומופעלת‬
‫ע"י מצבי חרום‪ .‬דמויות ההתקשרות הופנמו בילדות‬
‫המוקדמת כבטוחות או לא‪.‬‬
‫התנהגויות התקשרות‬
‫קריאה (בכי‪ ,‬הושטת ידיים)‬
‫חיפוש קירבה גופנית‬
‫בקשת עזרה‬
‫שיתוף‬
‫התנהגות חקרנית (בנוכחות דמות ההתקשרות)‬
‫שמירה‪/‬שליטה על דמות ההתקשרות‬
‫מעגל הביטחון‬
‫אני צריך‬
‫תמיכה‬
‫לחקור‬
‫ולהתרחק‬
‫שמרי עלי ותהיני‬
‫איתי מרחוק‬
‫קבלי אותי‬
‫בחזרה‬
‫בכיף‬
‫•תהווי דמות‬
‫נחמה‪ ,‬ויסות‬
‫וארגון התחושות‬
‫הקשות שלי‬
‫סגנונות ההתקשרות‬
‫העיקרון‪ :‬נראה כיצד הילד הפנים את ההורה כדמות מגנה‪,‬‬
‫באופן בו הוא נפרד ממנו ומקבל את פניו לאחר הפרידה‬
‫(בדיקת סיטואצית הזר)‪.‬‬
‫‪ 3‬אופנים בהם תינוק יכול להפנים את התנהגות ההורה‬
‫כאשר הוא זקוק להגנה‪/‬תמיכה‪:‬‬
‫ האופן הבטוח (דמות הורית מגיבה ברגישות ובעקביות למצוקה)‬‫ האופן הלא בטוח‪ ,‬הכועס (דמות הורית מגיבה באופן לא עקבי)‬‫‪ -‬האופן הלא בטוח‪ ,‬הנמנע (דמות הורית מגיבה בדחיה)‬
‫המשך‬
‫הדפוס הבלתי מאורגן‪ :‬כאשר הדמות ההורית‬
‫מפחידה‪/‬מפוחדת‪ ,‬התינוק אינו מסוגל להשתמש בדמות‬
‫ההורית בכלל בעת מצוקה‪ ,‬הוא "משותק" בין הרצון שלו‬
‫להתקרב לבין החשש שלו מהדמות‪.‬‬
‫תינוקות אלה בסיכון משמעותי לפתח בעיות רגשיות‬
‫והתנהגותיות בהמשך‪.‬‬
‫תינוקות אלה הנם לעיתים קרובות תינוקות שעוברים‬
‫הזנחה‪/‬התעללות‪.‬‬
‫התנהגויות התקשרות חריגות‬
‫העדר בכי‪.‬‬
‫העדר חיפוש קירבה בעת מצוקה‪ ,‬או פניה בלתי נבדלת‬
‫לאדם זר‪.‬‬
‫קיפאון בעת מצוקה‪.‬‬
‫צמצום אפקטיבי‪ ,‬הבעה מפוחדת כאשר מבוגר מתקרב‬
‫אליו‪.‬‬
‫העדר התנהגות חקרנית‪ ,‬או התנהגות חקרנית‬
‫קיצונית‪.‬‬
‫התקשרות בגיל הינקות וקשרים בין אישיים בגיל‬
‫הגן‬
‫חברותי‪ ,‬אהוד‪ ,‬בעל‬
‫תושייה‪ ,‬משתף פעולה‬
‫התקשרות בטוחה בגיל‬
‫שנה‬
‫חסר אמפטיה‪ ,‬עוין כלפי‬
‫בני גילו‪ ,‬מחפש תשומת‬
‫לב אצל המבוגר‬
‫התקשרות נמנעת בגיל‬
‫שנה‬
‫מתוח‪ ,‬מתוסכל‬
‫בקלות‪ ,‬חסר אונים‬
‫ותלותי‪ ,‬לא מסופק‬
‫התקשרות כעוסה בגיל‬
‫שנה‬
‫בעיות התנהגות‬
‫ופסיכופתולוגיה‬
‫התקשרות בלתי מאורגנת‬
‫בגיל שנה‬
‫התקשרות בגיל הינקות ואיכות הקשר הורה‪-‬ילד‬
‫בגיל ביה"ס‬
‫לילדים בעלי סגנון התקשרות בטוח‪ ,‬קיימת נטייה להשתתף‬
‫עם ההורים בפתרון בעיות בדרך יצירתית‪ ,‬המשמרת‬
‫את רצונם לעצמאות ואת הקשר בניהם‪.‬‬
‫ילדים עם סגנון התקשרות לא בטוח‪ ,‬נוטים להימנע מדיונים‬
‫עם ההורים סביב פתרון בעיות‪ ,‬בוטחים פחות ביחסי‬
‫הגומלין עם ההורים‪ ,‬עם נטייה להתנתקות וכעסים‬
‫הפוגעים בתפקוד‬
‫התקשרות בטוחה בגיל הינקות ואיכות הקשר ילד‪-‬ילד בגיל ב"ס‬
‫בגיל טרום חובה‪ ,‬נצפה קשר בין אישי חיובי‪ ,‬בחירת חברים‪ ,‬יכולת‬
‫להתפשר‪ ,‬השתתפות בפעילות קבוצתית‬
‫בגיל ב"ס‪ ,‬נצפית השקעה עמוקה יותר בעולם החברים‪ ,‬עם יצירת‬
‫חברויות אמינות‪ ,‬שמירה על מערכות יחסים באמצעות משא ומתן‬
‫באי הסכמות וסובלנות‪ .‬מתפקדים בקבוצות יציבות ומאורגנות‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על נורמות וגבולות מגדריות‪.‬‬
‫לא רק הזנחה אלא גם טראומה‪...‬‬
‫לפי הגדרתו של פיינוס (‪ ,)1991‬חשיפה בלתי ישירה‬
‫לאלימות‪ ,‬דרך היותו עד למעשה אלים שסיכן את‬
‫שלומה הגופני של דמות ההתקשרות שלו‪ ,‬עלולה‬
‫לגרום להתפתחות ‪ PTSD‬יותר מאשר חשיפה ישירה‬
‫לאלימות‪.‬‬
‫לעיתים קורא אירוע טראומתי לילד עצמו‪ ,‬על רקע מצב‬
‫כרוני של אלימות בבית ופגיעה של הורה אחד בשני‪.‬‬
‫אבחון תסמונת דוחק ביתר חבלתית בגיל הינקות‬
‫‪ .1‬חוויה מחדש של הטראומה דרך‬
‫‪ ‬משחק חוזר על עצמו באותו נושא‬
‫‪ ‬מצוקה במהלך איזכור החוויה‬
‫‪ ‬מצבי דיסוציאציה‬
‫‪ .2‬קהות רגשית או עצירה התפתחותית‪:‬‬
‫המנעות חברתית‬
‫‪‬‬
‫אפקט מצומצם‬
‫‪‬‬
‫איבוד מיומנויות שהיו קיימות לפני האירוע הטראומתי‬
‫‪‬‬
‫המשך‬
‫‪ .3‬עוררות יתר‪:‬‬
‫‪ ‬הפרעות בשינה‬
‫‪ ‬הפרעות בריכוז‬
‫‪ ‬דריכות‬
‫‪ ‬תגובות ‪startle‬‬
‫‪ .4‬פחדים חדשים ותוקפנות‬
‫‪ ‬התנהגות תוקפנית‬
‫‪ ‬הצמדות להורה‪/‬מבוגר‬
‫‪ ‬פחדים חדשים‬
‫השלכות ההתעללות‪/‬הזנחה על כל תחומי התנהגות‪...‬‬
‫להתנהגות מתעללת‪ ,‬השלכות ארוכות טווח על התפתחותו של‬
‫הילד‪ .‬אכן‪ ,‬תהליך ההתפתחות של תינוק נורמטיבי והפנמתו‬
‫את אבני הדרך במהלך השנים הראשונות לחייו‪ ,‬הוא בדרך‬
‫של ניסוי וטעיה‪ .‬התינוק מנסה ליזום משימות חדשות‪ ,‬לעיתים‬
‫הוא מצליח‪ ,‬ואז הוא יחזור על הפעולה ‪,‬לעיתים הוא ניכשל‬
‫והוא ישאף להבא להימנע ממנה‪ .‬בדרך זו הוא מתפתחת‬
‫המערכת הקוגניטיבית שלו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המבוגר המתעלל ‪,‬קוטע תהליך התפתחות זה‬
‫באיבו‪ ,‬וגורם בכך לעצירות קוגניטיביות אצל התינוק ולעיתים‬
‫אף לרגרסיות‬
‫בתחום השפה‬
‫איחורים בהתפתחות השפה וליקויי למידה נפוצים מאוד‬
‫בקרב ילדים אשר גדלו בסביבה מזניחה או‬
‫מתעללת‪.‬‬
‫בתחום היוזמה‪...‬‬
‫הם אינם מאפשרים לו לחקור את העולם שמסביבו‬
‫ומדכאים את יצר היוזמה והחקרנות שמהווים אבן‬
‫יסוד בבניית האישיות של האדם‪.‬‬
‫בתחום הויסות הרגשי‪...‬‬
‫העדר ויסות הדחפים התוקפניים של ההורים גורם‬
‫להעדר ויסות רגשי אצל הפעוט‪ ,‬וניתן לראות את‬
‫השלכותיו לתוך גיל הבגרות‪ ,‬בצורות שונות‪ ,‬כגון‬
‫כעס כרוני ותוקפנות‪ ,‬פחדים‪ ,‬הפרעת קשב וריכוז‬
‫ופעילות יתר‪ ,‬מצבי דיסוציאציה‪ ,‬ביישנות‪ ,‬דימוי עצמי‬
‫נמוך‪ ,‬ובמיוחד הפרעות התנהגות והתפתחות‬
‫הפרעת אישיות אנטי‪-‬סוציאלית‪ .‬בחלק מהמקרים‪,‬‬
‫ניתן לאבחן תמונה קלינית של תסמונת דחק בתר‬
‫חבלתית‬
‫בתחום הבין אישי‬
‫ברמה הבין אישית‪ ,‬בולטת הפגיעה ביכולת האמפטית‪.‬‬
‫במאמר שסיכם ‪ 18‬עבודות מחקר שבדקו גורלם של ילדי‬
‫מוסדות מבחינת מצבם הרגשי‪ ,‬נמצא שחלק מהחסרים‬
‫שנגרמו בעקבות שהייה במוסד‪ ,‬במיוחד אצל אלו אשר‬
‫שהו שם בגיל שמעבר ל‪ 18 -‬חודש‪ ,‬באים לידי ביטוי‬
‫מאוחר יותר במבנה אישיותם של אותם ילדים‬
‫בהתבגרותם‪.‬‬
‫כבר בשנות ה‪ ,50 -‬צפה וכתב וויניקוט‪ ,‬מתוך נסיונו הקליני‬
‫עם ילדי מוסדות ‪ ,‬על הקשר הקיים בין חסך רגשי חמור‬
‫לבין עבריינות‬
‫מחקר חדש שבוצע בהונגריה ופורסם לאחרונה על ‪ 90‬ילדים‬
‫שאומצו‪ ,‬חלקם מיד לאחר לידתם וחלקם אחרי ששה חודשים‬
‫של שהייה במוסד‪ ,‬הראה שבקרב הילדים אשר שהו במוסד‬
‫טרם אימוצם‪ ,‬נמצאו סימנים מובהקים ללקות בויסות הרגשי‪.‬‬
‫לקות זו באה לידי ביטוי בטשטוש הגבולות שבין מציאות‬
‫לדמיון במצבי דחק‪ ,‬בשיעור חריג של פעילות יתר וקשיי קשב‪,‬‬
‫שפה פחות עשירה‪ ,‬ותכנים חרדתיים ותוקפניים במשחק‬
‫הדמיוני‪.‬‬
‫כאשר ילדי המוסדות מצליחים להיקלט ע"י משפחה‬
‫קבועה‪ ,‬מצבם הגופני‪ ,‬החברתי והקוגניטיבי‬
‫משתפר‪ ,‬אך ההפרעות בהתנהגות עלולות להמשך ‪.‬‬
‫אימוץ של פעוטות בגיל שלאחר ‪ 12‬חודש‪ ,‬מותיר‬
‫אצלם לעיתים קרובות גם הפרעות בהישגיות בגיל‬
‫בית הספר‪ .‬יכולתו של תינוק בעת האימוץ‪ ,‬להראות‬
‫מיומנות ולו הנמוכה ביותר בשטח הדיבור‪ ,‬הינה‬
‫גורם צפי חיובי לתפקודו הקוגניטיבי מאוחר יותר‪.‬‬
‫ברמה המוחית‬
‫כל התופעות שתיארנו עד עתה במישור הגופני‪,‬‬
‫הרגשי הקוגניטיבי וההתנהגותי הן תולדה של‬
‫שינויים הנגרמים במוח עקב נסיבות החיים‬
‫המיוחדות בהן מתפתח התינוק‪ .‬מדובר‬
‫בהשפעת החבלות השונות שעברו תינוקות‬
‫אלו מלידתם ואילך בעקבות התעללות‪,‬‬
‫תוקפנות‪ ,‬אלימות‪ ,‬זעם‪ ,‬והשפלות‪.‬‬
‫המשך‬
‫ פגיעה בהבשלת קליפת המוח‬‫ פגיעה בציר ההורמונאלי לויסות הדחק (‪)HPA‬‬‫‪ -‬השפעה על המערכת הלימבית‬
‫דוגמא‬
‫ל‪ ,.‬תינוק בן שנה הגיע לבית הילדים לאחר שהוצא בצו חירום ממסגרת הוריו הביולוגיים‬
‫בעקבות הזנחה רגשית ופיזית קיצונית‪ .‬הוריו היו משאירים אותו למשך שעות‪ ,‬רטוב‬
‫ומלוכלך ער במיטתו‪ ,‬בחדר חשוך‪ ,‬כשהם נמצאים בחדר שליד‪ ,‬מסוממים‪ ...‬לכשפגשנו‬
‫את ל‪ .‬לראשונה בבית הילדים‪ ,‬במסגרת יעוץ מקצועי‪ ,‬ראינו לפנינו תינוק בעל מראה‬
‫מלאכי‪ ,‬המביט בנו בעיניים גדולות ותוהות‪ ,‬מנפנף לשלום בידיו הקטנות לכל מי שניכנס‬
‫לבית הילדים ומחייך ללא אבחנה לעבר כל זר‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מתקרבים אליו‪ ,‬פניו לובשות‬
‫ארשת מפוחדת והוא פורץ בבכי עז ‪ .‬בלילה‪ ,‬ל‪ .‬אינו מצליח להירדם מבלי לנדנד את עצמו‬
‫קדימה ואחורה‪ ,‬במשך לפחות שעה תמימה‪ ,‬וכך גם בכל פעם אחרי שהוא מתעורר‬
‫לילה‪ ...‬הצוות במוסד החל לטפל בתינוק‪ .‬עברו מספר חודשים עד שניצפתה ירידה בצורך‬
‫בגרייה העצמית שתיארנו‪ ,‬כמעט עד להיעלמותה‪ .‬אולם‪ ,‬חודשים לאחר מכן היא תופיע‬
‫שוב בעת תיסכול‪....‬כאילו רשומה אי שם במעמקי מוחו של ל‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫נ‪ .‬נערה בת ‪ ,16‬הגיעה אלינו לבדיקה בשאלה אבחנתית של הפרעה תקשורתית על רצף האוטיזם‪ .‬היא אומצה בגיל ‪ 8‬שנים ע"י‬
‫זוג הורים שהיו להם ילדים ביולוגיים גדולים יותר‪ ,‬משלהם‪ .‬נ‪ .‬הוצאה מרשותם של הוריה הביולוגיים בגלל הזנחה גופנית‬
‫ורגשית קשה ונשארה בבית ילדים עד לאימוץ‪ .‬הוריה המאמצים תיארו אותה כהיותה ילדה קשה ועקשנית‪ ,‬ש"קשה לדעת‬
‫מהיא מרגישה" מרגע הגעתה לביתם‪ .‬תוך מספר חודשים לאחר קליטתה במשפחה המאמצת התברר שהיא סובלת מקשיי‬
‫למידה וקוצר ראיה‪ ,‬הישגיה בלימודים היו מאוד נמוכים‪ ,‬מה שהעמיד אותה בפער ביחס לשאר ילדי המשפחה‪.‬‬
‫נ‪ .‬פיתחה בהדרגה דימוי עצמי נמוך מאוד וחרדה חברתית קשה‪ ,‬ויתרה על הסיכוי להצליח בלימודים‪ ,‬התכנסה לתוך עצמה‬
‫והתבודדה מבחינה חברתית‪ .‬האוירה בבית הפכה להיות יותר ויותר קשה עד שהוחלט להוציא אותה להמשך לימודים‬
‫בפנימיה‪ .‬בבדיקה פסיכיאטרית שערכנו ‪ ,‬לא ניצפו סימנים לאוטיזם ‪ ,‬אלא לחרדה חברתית‪ ,‬עצבות ‪ ,‬והפרעת אישיות‬
‫פסיבית‪-‬תוקפנית‪.‬‬
‫בעבודה שהתפרסמה בשנת ‪ 2000‬בהולנד‪ ,‬נבדקו ילדים בגיל שבע שנים‪ ,‬אשר אומצו‬
‫לפני הגיעם לגיל ששה חודשים‪ ,‬חלקם מבתי יתומים טובים והושוו למידגם דומה של ילדים‬
‫באוכלוסיה הכללית‪ .‬נימצא שכ‪ 30% -‬מילדים אלו‪ ,‬סבלו בגיל שבע מחריגות התנהגותית‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 10% -‬בלבד באוכלוסייה הכללית‪ ,‬בנפיצות מגדרית ברורה של מספר בנים גבוה‬
‫בהרבה מבנות‪ .‬רוב ההפרעות בהתנהגות באו לידי ביטוי בבית‪ ,‬ולא במסגרת בית הספר‪ .‬אחוז‬
‫הילדים אשר הגיעו למרפאות לבריאות הנפש מקרב הילדים המאומצים‪ ,‬היה גבוה מזה‬
‫שבאוכלוסיה הכללית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נימצא שבקרב אותם הילדים אשר שהו בבית ילדים טובים‬
‫טרם אימוצם‪ ,‬תיפקודם הקוגניטיבי וההישגי ‪,‬היה גבוה יותר מזה של הילדים באוכלוסיה הכללית‪.‬‬
‫משמעות מימצאים אלו היא שעיקר הבעיות שאותרו אצל הילדים שאומצו היו במסגרת הקשר של‬
‫הילד עם משפחתו ‪ ,‬תוך שימת דגש על חוסר שביעות הרצון של האם מילדים אלו ופניה במקרים‬
‫רבים לגורם מקצועי לעזרה‪.‬‬
‫מה עושים??‬
‫מפתחים חשיבה רפלקטיבית‬
‫דוגמא לתהליך טיפולי‬
‫א‪ .‬אומץ מחו"ל בגיל שנה וחצי ע"י זוג הורים בריאים ומתפקדים‪,‬‬
‫אשר הסכימו להשתתף בפרויקט ההתערבות שלנו‪ ,‬אך שמחו‬
‫להיות בקבוצת הביקורת‪ ,‬באומרם‪" :‬אנחנו לא אוהבים לחפור‬
‫ברגשות"‪ .‬כאשר היה הילד בן שנתיים וחצי‪ ,‬פנו למרפאתנו‬
‫בשל גילוי קשיים חברתיים של א‪ .‬בגן הילדים‪ ,‬המלווים‬
‫באלימות גופנית‪ .‬במהלך הבדיקה‪ ,‬התרשמנו מילד המפותח‬
‫בהתאם לגילו‪ ,‬נחמד בהופעתו‪ ,‬בלט איחור שפתי בהתפתחותו‬
‫וחרדת פרידה מוגזמת מההורים ‪ .‬א‪ .‬לא התנהג כילד שמורד‬
‫בכללים‪ ,‬אלא כילד בודק את חוזק הקשר שבינו לבין הוריו‪ .‬אמו‬
‫נראתה כעוסה ומתוסכלת‪ ,‬אביו נראה עצוב וחסר אונים‪.‬‬
‫שניהם הביעו את תסכולם מכך שלמרות השקעה כה רבה שהשקיעו‬
‫בבנם‪ ,‬הוא פיתח הפרעת התנהגות‪ .‬הם אף רמזו לכך‪ ,‬והעלו את‬
‫חששם שמא א‪ .‬נושא "גנטיקה לא טובה"‪ .‬ביקשנו לשמוע מההורים‬
‫את סיפור האימוץ מתחילתו‪ .‬הם ענו שישמחו לדבר על כך שהרי‬
‫ממילא הנושא נדון בפתיחות עם א‪ .‬והציעו להביא לי לפגישה‬
‫הבאה את אלבום התמונות של א‪ ,.‬בו בנם מאוד אוהב לדפדף‪.‬‬
‫במהלך כל זמן השיחה‪ ,‬א‪ .‬שיחק עם שני בתי בובות במקביל‪.‬‬
‫הסבתי את תשומת לבם לקשר האפשרי בין נושא השיחה לבין‬
‫תוכן המשחק הדמיוני של בנם‪ .‬הסתכלו עלי‪ ,‬ספק רציניים‪ ,‬ספק‬
‫צוחקים‪ ,‬ושאלו‪:‬‬
‫ "מה את מתכוונת להגיד לנו‪...‬שא‪ .‬מבין את מה שאנחנו אומרים כאן?‬‫ "לא רק שהוא מבין‪ ,‬אלא שהוא גם מגיב למה שהוא שומע‪ ,‬והוא שומע שאנחנו מדברים על‬‫האימוץ"‪.‬‬
‫ "ואת מקשרת את המשחק שלו עם שני הבתים למעבר מבית הילדים אלינו?‬‫ "יתכן מאוד שאכן יש קשר‪...‬אני רואה שהמחשבה הזו מאוד מפתיעה אותכם"‬‫ "אז את מתכוונת לאמר לנו שהוא זוכר משהו משם?"‪ ,‬שאל האב‪ ,‬כשעיניו מלאות בדמעות‬‫עצורות‪.‬‬
‫ "כן‪ ,‬כי יש לתינוקות זכרון חוויתי‪ ,‬עוד בטרם הזכרון המילולי‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬סיפרתם לי שא‪ .‬מאוד‬‫אוהב לדפדף באלבום שלו‪...‬‬
‫ "נכון" ענתה האם‪" ,‬אבל יש רק רק תמונות שמחות‪ ,‬ואת מרמזת שאולי הוא זוכר גם רגעים לא‬‫טובים"‪ .‬בשלב זה של השיחה‪ ,‬הילד ביקש את אלבום התמונות‪...‬והוצע לו להביא אותו‬
‫לפגישה הבאה!‬
‫בפגישה הבאה‪ ,‬התבוננו ארבעתנו באלבום‪ .‬הצבעתי על הבעת הפנים‬
‫העצובות מאוד שהיו לא‪ .‬בצאתו מבית היתומים‪ ,‬האב אמר "נכון‪ ,‬אבל‬
‫תראי כמה מהר הוא נהיה שמח!" הנושא המרכזי אשר עלה בעקבות‬
‫הפגישה הזו היה הקושי שלהם לדבר על הרגשות אשר התלוו לתהליך‬
‫האימוץ‪ .‬מדובר בעקרות האם הבלתי פתורה (התברר שבדיוק בתקופת‬
‫הפניה למרפאתנו‪ ,‬היא הפילה הריון ספונטני)‪ ,‬במצבו ההתפתחותי‬
‫והרגשי העגום של א‪ .‬כאשר נילקח מבית היתומים‪ ,‬בחשש של ההורים‬
‫מגנטיקה של ילד מופרע‪ ,‬ובמיוחד בקושי של ההורים לקבל את הרעיון‬
‫שא‪ .‬זוכר את עברו‪ ,‬לפחות ברמה החווייתית‪.‬‬
‫הטיפול הטריאדי נמשך כחצי שנה‪ ,‬והאלימות של א‪.‬‬
‫בגן נעלמה‪ .‬כן השתפר גם הדיבור‪ .‬סבב נוסף של‬
‫טיפול קצר מועד התבקש על ידי ההורים כאשר א‪.‬‬
‫היתקשה במעבר לשלב ההתפתחותי של גמילה‬
‫מחיתולים‪ ,‬שלב שפירושו התנתקות סופית מתקופת‬
‫הינקות‪ .‬כעבור שנה מסיום הטיפול השני‪ ,‬א‪ .‬ביקש‬
‫מהוריו לבוא למרפאה "כדי שנדבר על האימוץ"!‬
TO SUM UP, THE SUCCESS OR FAILURE OF
ADOPTION WILL DEPEND ON THE COMPLEX,
DYNAMIC INTERPLAY BETWEEN THE PARENTS AND
THE INFANT’S CHARACTERISTICS: