Transcript הכנה לעונה החקלאית דישון והשקיה

‫הכנה לעונה החקלאית‬
‫דישון והשקיה‬
‫אפרים צפלביץ‬
‫מו " פ הבקעה‬
‫הכנת מערכת ההשקיה‬
‫‪ .1‬שטיפת מסננים‪.‬‬
‫‪ .2‬פתיחה של סופי שלוחות ושטיפה של מערכת‬
‫ההשקיה‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקת תקינות המערכת לכל אורכה‪.‬‬
‫האם קיימת תוכנית השקיה ?‬
‫‪ ‬התחלת עונת ההשקיה תלויה בעומק הקרקע ובגידול לדוגמא בכרם‬
‫כשאין בעיות מיוחדות והקרקע עמוקה ניתן להתחיל את ההשקיה רק‬
‫אחרי חנטה‪.‬‬
‫‪ ‬התוכנית הבסיסית חייבת להיות מבוססת על טבלה של מקדמי השקיה‬
‫ביחס להתאדות‪.‬‬
‫‪ ‬יחס התאדות גיגית‪/‬התאדות פנמן‬
‫איך נקבע מתי להתחיל את ההשקיה ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טנסיומטרים‪ -‬בתנאים רגילים ניתן להגיע בתחילת העונה לערכים של‬
‫‪ 60-80‬סנטיבר‪.‬‬
‫מקדח‪.‬‬
‫תא לחץ‪.‬‬
‫הסתכלות‪.‬‬
‫טנסיומטר לבקרת השקיה‬
‫טנסיומטרים ‪ -‬דגמים‬
‫טנסיומטרים הצבה‪.‬‬
‫תא לחץ‬
‫צג דיגיטלי‬
‫מכסה התא לתוכו‬
‫מותקן העלה‬
‫ברז מחט לויסות מהירות‬
‫עלית הלחץ‬
‫ברז בורר למילוי וריקון התא‬
‫כפתור הקפאת‬
‫קריאה‬
‫מפסק ראשי‬
‫מקדח קרקע‬
‫גיגית סוג ‪A‬‬
‫מקדמי השקיה ארציים להשקיית גפן יין‬
‫מועדי בציר‬
‫החודש‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫עשירון‬
‫‪1/9‬‬
‫‪10/9‬‬
‫‪20/9‬‬
‫‪10/1‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.15‬‬
‫נתוני התאדות ממוצעת רב שנתית באזור גיבעון‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫מ"מ ליום‬
‫‪5.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫אוקטובר אוקטובר ספטמבר אוגוסט‬
‫אוגוסט‬
‫יולי‬
‫החודש‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫מאי‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫כמויות מים לשקיה בקוב לד' ליום בכרם יין שומרון ובנימין‬
‫בהתאם להתאדות ממוצעת רב שנתית בגבעון‪.‬‬
‫מועדי בציר‬
‫החודש‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫עשירון‬
‫‪1/9‬‬
‫‪10/9‬‬
‫‪20/9‬‬
‫‪10/1‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.77‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪2.73‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪2.34‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.59‬‬
‫‪2.59‬‬
‫‪2.59‬‬
‫‪2.59‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.76‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫התאדות פנמן מונטיס‬
‫‪‬‬
‫ערך חישובי שלוקח בחשבון את הגורמים הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫עוצמת רוח‬
‫טמפרטורה‬
‫לחות‬
‫קרינה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השואה בין פנמן מונטיס להתאדות גיגית בת‪.‬נ‪ .‬גלגל‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.50‬‬
‫יחס ב‪%-‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪17/05/2010‬‬
‫‪28/03/2010‬‬
‫‪06/02/2010‬‬
‫‪18/12/2009‬‬
‫‪29/10/2009‬‬
‫‪09/09/2009‬‬
‫‪21/07/2009‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪01/06/2009‬‬
‫היחס בין פנמן מונטיס להתאדות מגיגית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היחס משתנה בעונות השנה השונות‬
‫בהשוואה שביצענו בבקעה נמצא שבעונות החמות (מאי‪ ,‬יוני‪ ,‬יולי‪,‬‬
‫אוגוסט) פנמן מונטיס הייה ‪ 63%‬מהגיגית‪.‬‬
‫במקומות אחרים מדברים על כך שהגיגית יותר גבוהה ב‪.30% -‬‬
‫ע"פ זה כשיש נתונים של התאדות פנמן מונטיס מכפילים את הערך של‬
‫ההתאדות ב‪ 1.3 -‬ואת התוצאה מכפילים במקדם המתאים לתקופה‪.‬‬
‫האם קיימת תוכנית דישון ?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתן לתכנן את הדישון ע"ס תוצאות של בדיקות עלים‪.‬‬
‫בשיטה הזו משווים את הערכים בחלקה שלך לערכים רצויים‬
‫שהתקבלו בניסיונות דישון‪.‬‬
‫מתייחסים בהמלצה גם למטרות שאותם רוצים להשיג‪.‬‬
‫כשמעוניינים בצימוח מתון כדאי לשמור על רמת חנקן נמוכה‬
‫כשהזרחן נמוך בבדיקות עלים‪ -‬דישון זרחני יכול לעזור בהצטברות‬
‫סוכר יותר טובה‪.‬‬
‫אשלגן מוריד את רמת החומצה בפרי וזה פוגע באיכות התירוש‪.‬‬
‫מצד השני הגפן היא צרכנית גדולה של אשלגן‪.‬‬
‫ניתן לתכנן את הדישון ע"ס תוצאות של בדיקות קרקע‬
‫‪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הערכים הרצויים בקרקע ג"כ תלויים בתקופה ובמטרות שאותם‬
‫מעוניינים להשיג‬
‫חנקן בקרקעות בינוניות ‪ 30-40‬מ"ג לק"ג‬
‫זרחן באולסן ‪ 35‬מ"ג לק"ג‬
‫אשלגן ‪ 0.5‬מא"ק לליטר‪ -‬נמוך= דישון מלא‬
‫אשלגן ‪ 1.0‬מא"ק לליטר‪-‬גבוה= לא לדשן‪.‬‬
‫חישובי כמויות דשנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בכרם יין סטנדרטי מומלץ לספק ‪ 8‬יח' חנקן לד' לעונה‬
‫באוראה ריכוז היסוד (החנקן) בדשן הוא ‪46%‬‬
‫כמות הדשן שצריך לתת ‪ 17.4=8/0.46‬ק"ג לד' לעונה‬
‫באמון חנקתי נוזלי קיצי ריכוז החנקן בדשן ‪ 21%‬והמשקל הסגולי‬
‫‪ 1.27‬גר'‪/‬סמ"ק‬
‫כמות הדשן שצריך לתת ‪38.1=8/0.21‬‬
‫‪ 30=38.1/1.27‬ליטר לד' לעונה‪.‬‬
‫המשך‪ -‬חישובים של כמויות דשן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מנת אשלגן סטנדרטית ‪ 12-15‬יח' תחמוצת‪.‬‬
‫באשלגן כלורי ריכוז תחמוצת האשלגן ‪.61%‬‬
‫מתן ‪ 12‬יח' תחמוצת אשלגן באשלגן כלורי ‪ 19.7=12/0.61‬ק"ג‬
‫לד' לעונה‪.‬‬
‫ניתן לעבוד בחנקת אשלגן ריכוז תחמוצת ‪26.1=12/0.46 46%‬‬
‫ק"ג לד' לעונה‪.‬‬
‫הדשן מכיל גם ‪ 13%‬חנקן ‪ 3.4=26.1X0.13‬יח' חנקן‬
‫דשן מורכב מוצק מתאים לכרם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪17-10-27‬‬
‫‪ 50‬ק"ג לדונם‬
‫מכיל‪:‬חנקן‪ 8.5=50X0.17 -‬ק"ג‬
‫תחמוצת זרחן‪ 5=50X0.1 -‬ק"ג‬
‫תחמוצת אשלגן‪13.5 =50X0.27 -‬ק"ג‬