Transcript השורש – מבנה ותפקוד מבנה חיצוני ציצת שורשים כל השורשים יוצאים מנקודה אחת שורש שיפודי שורש מרכזי וממנו התפצלויות

‫השורש – מבנה ותפקוד‬
‫מבנה חיצוני‬
‫ציצת שורשים‬
‫כל השורשים יוצאים מנקודה אחת‬
‫שורש שיפודי‬
‫שורש מרכזי וממנו התפצלויות‬
‫תפקידי השורש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קליטת מים ומינרלים מהקרקע‬
‫והעברתם לנצר‪.‬‬
‫עיגון‬
‫אחסון חומרי מזון‪.‬‬
‫ייצור חומרי צמיחה‪(.‬ציטוקיננים‬
‫וג'ברלינים)‬
‫תפקוד ומבנה‬
‫• לתפקידי השורש עיגון‪,‬קליטת מים ומינרלים‬
‫והובלתם יש שתי דרישות מנוגדות‪:‬‬
‫• א‪.‬הגדלת שטח הפנים ליחידת משקל‪-‬קליטה‬
‫ועיגון טובים‪.‬‬
‫• ב‪.‬הגדלת קוטר האיבר‪ -‬הובלת מים ומינרלים‬
‫יעילה יותר‪.‬‬
‫דגמי הסתעפות במערכות שורשים‬
‫• א‪ .‬מערכת‬
‫שורשים שוות‬
‫שורשים‪.‬‬
‫ציצת שורשים‬
‫• ב‪.‬מערכת‬
‫שורשים שונת‬
‫שורשים‪.‬‬
‫שורש שיפודי‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫• ‪a-‬שורש שיפודי‬
‫• ‪b-‬ציצת שורשים‬
‫השוואה בין מערכות שורשים‪.‬‬
‫שורש שיפודי‬
‫• ברב הדו ‪-‬‬
‫פסיגיים‪.‬‬
‫• שורש מעובה‪.‬‬
‫ציצת שורשים‪.‬‬
‫• ברב החד ‪-‬‬
‫פסיגיים‪.‬‬
‫• מערכת שורשים‬
‫אדוונטיביים‬
‫(נוספים)‬
‫• חסרי התעבות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫• שורשים‬
‫אדוונטיביים‬
‫(נוספים)‬
‫בתירס‬
‫השוואת שורשים של מיני צמחים‬
‫שונים‬
‫השפעת הקרקע על התפתחות‬
‫מערכת השורשים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שורשים גדלים בכיוון‬
‫שבו ההתנגדות‬
‫לצמיחתם‬
‫קטנה‪(.‬מכשולים‬
‫מכניים‪-‬סלע‪ ,‬שכבה‬
‫קשה)‬
‫זמינות מים ומינרלים‪,‬‬
‫טמפרטורת הקרקע‬
‫איורור‪.‬‬
‫קיים קשר בין גודל‬
‫אזורי השורש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כיפת השורש‬
‫יונקות‬
‫שורשים צדדיים‬
‫צוואר השורש‬
‫מבנה מורפולוגי‬
‫אזור של‬
‫שורש‬
‫קצה‬
‫התמיינות‬
‫תאים‬
‫יונקות‬
‫אזור של‬
‫התארכות‬
‫תאים‬
‫אזור של‬
‫חלוקת‬
‫תאים‬
‫כיפת‬
‫השורש‬
‫סוגי חתכים‬
‫המבנה של קצה שורש‬
‫כיפת השורש‬
‫תפקידי כיפת השורש‬
‫• הגנה על המריסטמה (תאים עובריים) ומניעת‬
‫מגע ישיר עם הסביבה החיצונית ‪-‬חלקיקי‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫• הפרשת חומר רירי המקטין את החיכוך עם‬
‫חלקיקי הקרקע‪.‬‬
‫• הכוונת קצה השורש ביחס לכוח הכובד‪-‬‬
‫גיאוטרופיזם‬
‫גיאוטרופיזם‬
‫קצה שורש‬
‫אזור היונקות‬
The structure of the root is fairly simple compared to that of the shoot, so we will look at
the root first, in order to understand some developmental concepts.
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים תת‪ -‬אדמתיים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גלגולי שורשים תת‪ -‬אדמתיים‪.‬‬
‫שורשים מעובים( אוגרים‪).‬‬
‫שורשים מתכווצים‪.‬‬
‫שורשים מיקוריטיים‪,‬‬
‫שורשים מקבעי חנקן‪.‬‬
‫• אברים הומולוגיים ‪ -‬אברים בעלי מוצא זהה‬
‫ותפקיד שונה‪ (.‬שורשי אחיזה‪ ,‬שורשים‬
‫אוגרים‪).‬‬
‫• אברים אנלוגיים‪ -‬אברים בעלי מוצא שונה‬
‫ותפקיד שווה‪ .‬תפקיד אגירה‪ -‬בצל (עלים) תפוח‬
‫אדמה (גבעול מעובה)‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫אדמתיים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים תת‪-‬נוספים‪.‬‬
‫• שורשים מעובים‪.‬‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫אדמתיים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים תת‪-‬נוספים‪.‬‬
‫• ‪.‬שורשים מתכווצים‪.‬‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫אדמתיים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים תת‪-‬נוספים‪.‬‬
‫• ‪.‬שורשים מתכווצים‪.‬‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫• גלגולי שורשים נוספים‪.‬‬
‫תת‪ -‬אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשים מתכווצים‪.‬‬
‫קרוב‬
‫• כדן החוף‬
‫לפני‬
‫השטח‬
‫עומק‬
‫‪ 60‬ס”מ‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫נוספים‪.‬‬
‫•‬
‫• שורשים מיקוריטיים‪.‬‬
‫• אנדומיקוריזה‪-‬שכיח ולא‬
‫ספציפי‪.‬‬
‫• אקטומיקוריזה‪-‬רק בקבוצות‬
‫צמחים‪-‬קשר ספציפי‪(.‬אורן‬
‫אורניה)‬
‫• קורי הפטרייה‬
‫• מגדילים שטח פנים‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשים קושרי חנקן‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫שורשי צמח‬
‫ממשפחת הקטניות‬
‫פקעיות חנקן‬
‫ובתוכן‬
‫חיידקים מקבעי חנקן‬
‫)ריזוביום(‬
‫מחזור החנקן בטבע‬
‫)‪ (N2‬חנקן‬
‫אטמוספרי‬
‫קשירת חנקן‬
‫ברק‬
‫חלבון‬
‫הפרשות‬
‫בע”ח‬
‫בע”ח‬
‫מתים‬
‫צמחים‬
‫מתים‬
‫חיידקים‬
‫מקבעי חנקן‬
‫פירוק חומר אורגני‬
‫ע”י חיידקים ופטריות‬
‫חיידקי‬
‫דה ‪ -‬ניטריפיקציה‬
‫חיידקי‬
‫אמוניפיקציה‬
‫)‪ (NO2‬חנקות‬
‫)‪(NO3‬חנקיות‬
‫חיידקי‬
‫ניטריפיקציה‬
‫אמוניה‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫שורשי אוויר‪.‬‬
‫שורשי תמך‪.‬‬
‫שורשי ציפה‪.‬‬
‫שורשי אחיזה‪.‬‬
‫שורשי נשימה‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫אדמתיים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬נוספים‪.‬‬
‫• שורשי אוויר‪ .‬בצמחים אפיפטים‬
‫סחלב‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשי תמך‪.‬‬
‫פיקוס בנגלי‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי‬
‫שורשים‬
‫על‪-‬‬
‫אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשי‬
‫תמך‪.‬‬
‫• שורשי‬
‫קביים‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשי ציפה‪.‬‬
‫• במדד זוחל‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫• גלגולי שורשים על‪-‬אדמתיים‪.‬‬
‫• שורשי אחיזה‪.‬‬
‫• קיסוס‬
‫גלגולי שורשים (שורשים‬
‫מטמורפיים)‬
‫שורשים שעברו התאמה למלא תפקידים‬
‫אדמתיים‬
‫• גלגולי שורשים עלנוספים‪.‬‬
‫• שורשי נשימה‪.‬‬
‫• (פנאומטופורים)‬
‫• באיבסיניה ימית‬
‫• צמחי מנגרובים‬
‫סדרי גודל‬
‫‪ 1‬מ”מ‬
‫‪ 0.1‬מ”מ‬
‫‪ 0.01‬מ”מ‬
‫תאי ענק‪ -‬ביצים‪,‬אמבה‬
‫מרבית התאים‬
‫‪ 0.001‬מ”מ‬
‫= ‪ 1‬מיקרומטר‬
‫חיידקים‬
‫‪ 0.1‬מיקרומטר‬
‫‪ 0.01‬מיקרומטר‬
‫‪0.001‬‬
‫מיקרומטר‬
‫= ‪ 1‬ננומטר‬
‫אברוני תא‪,‬‬
‫נגיפים‬
‫מולקולות‬
‫אטומים‬
‫גודל תא צמחי ממוצע‬
‫כמה תאים יש בסמ”ק ?‬
‫‪ 10‬מ”מ = ‪1‬ס”מ‬
‫‪ 1000‬מיקרון = ‪ 1‬מ”מ‬
‫‪ 10 9‬מיקרון= ‪1‬ממ”ק‬
‫‪ 10 3‬ממ”ק= ‪ 1‬סמ”ק‬
‫‪10 12‬מיקרון =‪ 1= 10 9* 10 3‬סמ”ק‬
‫‪ 10 4‬מיקרון=‪ 10*20*50= 1000‬נפח תא אחד‬
‫‪ 100,000,000‬תאים = ‪10 12 /10 4 = 10 8‬‬
‫ב‪ 1 -‬סמ”ק יש מאה מליון תאים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מיקרון‬
‫‪20‬‬
‫מיקרון‬
‫‪50‬מיקרון‬
‫תא צמחי‬
‫דופן‬
‫פלסמלמה‬
‫ציטופלסמ‬
‫ה‬
‫טונופלסט‬
‫תא צמחי‬
‫חלקי התא הצמחי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דופן התא () ‪Cell wall‬‬
‫פרוטופלסט (‪ ) Protoplast‬מוקף‬
‫בממברנת פלסמלמה () ‪Plasmalemma‬‬
‫א‪ .‬ציטופלסמה () ‪Cytoplasma‬‬
‫ב‪ .‬וקואולות (חלולות) (‪) Vacuoles‬‬
‫המוקפות בממברנת טונופלסט‬
‫() ‪Tonoplast‬‬
‫ג‪ .‬גרעין ()‪Nuleus‬‬
‫דיפוזיה (‪( ) diffusion‬פעפוע)‬
‫• דיפוזיה ‪ -‬תנועה ספונטנית אקראית‬
‫של חומרים והתפשטותם בסביבה לפי‬
‫מפל הריכוזים ממקום בו פ‪ .‬כימי‬
‫(ריכוז)גבוה למקום בו פ‪ .‬כימי נמוך‪.‬‬
‫דיפוזיה‬
‫מושגים‬
‫• אוסמוזה‪ -‬דיפוזיה של ממס (מים)‬
‫דרך קרום (ממברנה) בעלת‬
‫חדירות בררנית‪.‬‬
‫• (חדירות בררנית ‪ -‬קצב מעבר המים‬
‫מהיר בהרבה ממעבר המומסים‬
‫שעוברים)‪.‬‬
‫• חדיר למחצה ‪ -‬מים חודרים ומומסים לא‪.‬‬
‫אוסמומטר כמודל פיסיקלי‬
‫• מכשיר למדידת ריכוז‬
‫תמיסות‬
‫• לחץ אוסמוטי‪ -‬הלחץ המינימלי הדרוש‬
‫כדי למנוע תנועה ספונטנית של מים‬
‫דרך קרום חצי ברירני‪.‬‬
‫• פוטנציאל אוסמוטי ‪-‬כושר של תמיסה‬
‫לשאוב מים בדרך של אוסמוזה‪.‬‬
‫סוגי תמיסות‬
‫• תמיסה איזוטונית ‪isotonic -‬‬
‫• תמיסה היפוטונית ‪hypotonic -‬‬
‫• תמיסה היפרטונית ‪hypertonic -‬‬
‫תא צמחי‬
‫דופן‬
‫פלסמלמה‬
‫ציטופלסמ‬
‫ה‬
‫טונופלסט‬
‫מתייחסים‬
‫לפלסמלמה‬
‫לציטופלסמה‬
‫ולטונופלסט‬
‫כקרום ברירני‬
‫יחיד לצורך פישוט‬
‫תמיסה היפרטונית‪-‬פלסמוליזה‬
‫• פלסמוליזה‪-‬תהליך של הצטמצמות‬
‫נפח הפרוטופלסט מיציאת מים‬
‫מהתא‪.‬‬
‫• סף פלסמוליזה ‪ -‬השלב של תחילת‬
‫התנתקות הפרוטופלסט מהדפנות‪.‬‬
‫• דפלסמוליזה ‪-‬חדירת מים לתא לאחר‬
‫פלסמוליזה‪.‬‬
‫• טורגור מלא ‪-‬מצב בו לחץ הטורגור‬
‫שווה ללחץ הדופן ומים לא נכנסים‬
‫לתא‪.‬‬
‫• טורגור חלקי ‪ -‬מצב בו מים יכולים‬
‫להכנס לתא‪.‬‬
‫הקרקע היא תערובת הטרוגנית‬
‫מרכיבי הקרקע‪:‬‬
‫• ‪.1‬הפזה המוצקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חומרים איאורגנים (מינרלים)‪ :‬קוורץ ‪Sio2‬‬
‫‪,‬גיר‪ CaCo3,‬אלומינוסילקטים=חרסיות‪.‬‬
‫חומרים אורגניים‪ :‬רקבובית=הומוס‬
‫(ח‪.‬אורגני מפורק)‬
‫‪.2‬הפזה הנוזלית ‪ :‬תמיסת הקרקע‬
‫‪.3‬הפזה הגזית‪ :‬אוויר הקרקע‪.‬‬
‫חומרים אורגניים ואיאורגניים‪.‬‬
‫• חומרים אורגניים ‪ -‬חומרים שנוצרים בגופם של‬
‫יצורים חיים‪ .‬חומרים שבנויים מתרכובת‬
‫המכילה פחמן ומימן ולרוב גם חמצן‪ .‬לרוב‬
‫מולקולות גדולות עם מספר רב של פחמנים‪.‬‬
‫• חומרים איאורגניים (אנאורגניים) ‪ -‬חומרים‬
‫שמקורם בקליפת כדור הארץ ובאוויר שסביבו‪.‬‬
‫חומרים שבנויים בד”כ מאטומים בודדים או‬
‫ממולקולות קטנות‪.‬‬
‫מבנה הקרקע‬
‫מרקם הקרקע = טכסטורה‬
‫• מקטעים (‪- ) fractions‬מיון לפי גודל‪.‬‬
‫• מרקם הקרקע (‪- ) texture‬יחס משקלי באחוזים בין‬
‫המקטעים השונים‪.‬‬
‫חומרים אורגניים ואיאורגניים‪.‬‬
‫• חומרים אורגניים ‪ -‬חומרים שנוצרים בגופם של‬
‫יצורים חיים‪ .‬חומרים שבנויים מתרכובת‬
‫המכילה פחמן ומימן ולרוב גם חמצן‪ .‬לרוב‬
‫מולקולות גדולות עם מספר רב של פחמנים‪.‬‬
‫• חומרים איאורגניים (אנאורגניים) ‪ -‬חומרים‬
‫שמקורם בקליפת כדור הארץ ובאוויר שסביבו‪.‬‬
‫חומרים שבנויים בד”כ מאטומים בודדים או‬
‫ממולקולות קטנות‪.‬‬
‫• יסודות הזנה (‪ ) nutrients‬מינרלי הזנה‬
‫ החומרים האיאורגניים הנקלטים בשורש‪.‬‬‫• הזנה מינרלית ‪ -‬תחום המדע העוסק‬
‫בחומרים אלו‪.‬‬
‫• אילו חומרים נקלטים בצמח ובאילו יחסים ?‬
‫• הרכב היסודות בצמח דומה להרכב היסודות‬
‫בתמיסת הקרקע בה גדל‪ ,‬אך היחס הכמותי בין‬
‫היסודות השונים בצמח שונה לחלוטין מהיחס‬
‫בין אותם יסודות בתמיסת הקרקע‪.‬‬
‫• הצמח “מעדיף” יסודות מסויימים על פני אחרים‪.‬‬
‫• האם כל היסודות שנמצאים בצמח (כ‪60-‬‬
‫יסודות) חיוניים לקיומם ?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קריטריונים לקביעת חיוניותו של יסוד‬
‫לצמחים‪.‬‬
‫א‪ .‬יסוד חיוני אם מחסור בו מונע מהצמח לגדול‬
‫ולהשלים את מחזור חייו‪.‬‬
‫ב‪ .‬היסוד מהווה חלק ממולקולה או ממרכיב‬
‫כלשהו החיוני לצמח ואי אפשר להחליפו ביסוד‬
‫אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬היסוד מעורב בתהליכים פיסיולוגיים בצמח‪.‬‬
‫• האם כל היסודות‬
‫שנמצאים בצמחים (כ‪-‬‬
‫‪ 60‬יסודות) חיוניים‬
‫לקיומם ?‬
‫• גידול צמחים בתנאי‬
‫מחסור מבוקרים‪.‬‬
‫צמיחת פפגופירון בנוכחות‬
‫אשלגן ובהעדרו‪.‬‬
‫• גידול צמחים בתנאי מחסור מבוקרים‪.‬‬
‫בורון‬
‫אבץ‬
‫טבלת היסודות המינרלים החיוניים לצמחים‪.‬‬
‫יסודות קורט ‪-‬מיקרואלמנטים‬
‫ומקרואלמנטים‪.‬‬
‫• יסודות קורט‪-‬מיקרואלמנטים‬
‫(‪ ) microelements‬יסודות הנמצאים ברקמות‬
‫הצמח בריכוזים נמוכים מ ‪ %0.01 -‬של‬
‫החומר היבש‪) ,CL, Mo, B, Cu, Zn, Mn, Fe( .‬‬
‫• מקרואלמנטים (‪ - ) macroelements‬יסודות‬
‫הדרושים ברקמות הצמח בריכוזים שמעל‬
‫‪ %0.1‬של החומר היבש‪),Ca, Mg, K, S, P,N( .‬‬
‫מחסור ועודף ביסודות מינרליים‪.‬‬
‫הקשר בין ריכוז היסוד בתמיסת המזון לבין מידת‬
‫צמיחתו‪.‬‬
‫סימני מחסור (עודף) של יסודות‬
‫חיוניים‪.‬‬
‫• א‪ .‬האטת צמיחה‪.‬‬
‫• ב‪ .‬כלורוזה ‪ -‬הצהבת עלים כתוצאה‬
‫מהעדר או מחסור בכלורופיל‪.‬‬
‫• ג‪ .‬נקרוזה ‪ -‬התנוונות רקמה המתבטאת‬
‫במוות של תאים ובהתייבשות‪.‬‬
‫סימני מחסור (עודף) של יסודות‬
‫חיוניים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסימנים משתנים במידת מה בהתאם‪:‬‬
‫‪ .1‬למין הצמח‬
‫‪ .2‬למידת המחסור‬
‫‪ .3‬לשלב בהתפתחות הצמח‪.‬‬
‫הסימפטומים מסייעים לקבוע את התפקוד של היסוד‬
‫מצד אחד ואת סוג הדשן הנחוץ מצד שני‪.‬‬
‫לא תמיד ברור הקשר בין סימן המחסור לתפקיד היסוד‬
‫בצמח‪.‬‬
‫סימני מחסור (עודף) של יסודות‬
‫חיוניים‪.‬‬
‫• סימני המחסור ביסוד כלשהו תלויים‪:‬‬
‫• ‪ .1‬תפקידו של היסוד בצמח‪.‬‬
‫• ‪ .2‬האם היסוד מועבר מעלים זקנים לצעירים‬
‫בשיפה או לא‪.‬‬
‫סימני מחסור‪.‬‬
‫• הופעת הסימפטום קודם בעלים זקנים ואחר כך‬
‫בעלים צעירים‪.‬‬
‫• נובעת מיכולת היסוד להיות מועבר בקלות‬
‫בשיפה‪.‬‬
‫• יסודות שעוברים בקלות בשיפה‪ :‬מגנזיום‪,‬‬
‫חנקן‪,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬גפרית‪ ,‬מנגן וכלור‪.‬‬
‫• יסודות פחות ניידים‪ :‬בור‪ ,‬ברזל‪ ,‬נחושת‪ ,‬אבץ‪,‬‬
‫מולבידן‪ ,‬מנגן וסידן‪.‬‬
‫סימני מחסור‪.‬‬
‫• ככל שיסוד מסיס וחודר לשיפה בקלות‬
‫יופיעו סימני המחסור בו מוקדם יותר‬
‫ובצורה בולטת יותר בעלים זקנים‪.‬‬
‫סימני‬
‫מחסור‬
‫בעלים‬
‫צעירים‬
‫תחילה‪-‬‬
‫פחות‬
‫ניידים‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Fe‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Mn‬‬
‫‪Mo‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫‪Mg‬‬
‫סימני מחסור‬
‫בעלים‬
‫מבוגרים‬
‫תחילה‪ -‬ניידים‬
‫‪N‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪K‬‬
‫מחסור בברזל בצמחים שונים‪.‬‬
‫סמני מחסור בחנקן‪.‬‬
‫סימני מחסור בזרחן‬
‫זמינות המינרלים‬
‫צמח‬
‫מינרלים‬
‫קשי תמס‬
‫תמיסת הקרקע‬
‫קטיונים הספוחים‬
‫על חרסיות‬
‫חומר אורגני‬
‫גורמים המשפיעים על קליטת‬
‫יסודות מינרליים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .1‬טמפרטורה‪ ,‬אור‪ ,‬איורור‪.‬‬
‫‪ .2‬ה‪ PH -‬של הקרקע‪.‬‬
‫‪ .3‬אנטגוניזים בקליטת היסודות‪.‬‬
‫‪ .4‬התפתחות מערכת השורשים‪.‬‬
‫הקשר בין ‪ PH‬הקרקע לזמינות‬
‫היסודות‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על קליטת‬
‫יסודות מינרליים‪.‬‬
‫• “חוק המינימום” ‪ -‬אם כל גורמי הסביבה‬
‫אופטימליים לגבי הצמח‪ ,‬תקבע התפתחותו ע”י‬
‫הגורם שכמותו היא המעטה ביותר לצורכי‬
‫הצמח‪.‬‬
‫• הגורם המצוי בחסר נקרא “גורם מגביל”‪.‬‬
‫• שינוי קטן בגורם זה משפיע הרבה‪.‬‬
‫דשנים‬
‫• דשן ‪ -‬חומר כימי המכיל יסוד חיוני או יותר‬
‫במצב זמין לצמח‪.‬‬
‫• דשן פשוט ‪-‬תרכובת כימית אחת המכילה יסוד‬
‫אחד או שניים חיוניים לצמחים‪( .‬אשלגן כלורי‬
‫‪, KCL‬אמון חנקתי ‪) NH4 NO3‬‬
‫• דשן מורכב ‪ -‬תערובת של שתי תרכובות‬
‫כימיות או יותר‪( .‬שפיר ‪) 20-20-20‬‬
‫סוגי דשנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דשן ‪ -‬חומר כימי המכיל יסוד חיוני או יותר‬
‫במצב זמין לצמח‪.‬‬
‫דשנים מוצקים ‪ -‬מופיעים בצורה אבקית‬
‫וגרגירית‪.‬‬
‫דשנים נוזליים‪ -‬מופיעים כתמיסה חסרת צבע‬
‫או צבעונית לפי הרכב התמיסה‪.‬‬
‫דשנים בצורת גז‪ -‬הדשן היחיד בשימוש הוא‬
‫אמוניה‪.‬‬
‫• ניתן לתת את הדשנים ישירות דרך הקרקע עם‬
‫מי ההשקיה או בריסוס עלוותי‪.‬‬
‫צורות דישון‬
‫• דישון יסוד‪ -‬הצנעת הדשן נעשית בשלב העיבוד‬
‫של הקרקע‪.‬‬
‫• דישון ראש‪ -‬נתינת הדשן נעשית בזמן גידול‬
‫הצמחים‪.‬פיזור הדשן מעל נוף הצמחים‪.‬‬
‫מרקם הקרקע‬
‫• ככל שמקטע החרסית גדול יותר‬
‫במרקם הקרקע‬
‫• שטח הפנים של חלקיקי הקרקע גדול‬
‫יותר‬
‫• כושר הספיחה של מים ומינרלים‬
‫לגרגירי הקרקע גבוה יותר‪.‬‬
‫השוואה בין קרקעות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חול‬
‫‪%10‬‬
‫‪%20‬‬
‫‪%50‬‬
‫‪%80‬‬
‫חרסית‬
‫סילט‬
‫‪1. %30 %60‬‬
‫‪2. %70 %10‬‬
‫‪3. %40 %10‬‬
‫‪4. %10 %10‬‬
‫• כושר ספיחה עולה‬
‫• קרקע קלה ‪-‬קרקע גסת גרגר בעלת‬
‫אחוז גבוה של חלקיקים גדולים‪.‬‬
‫• קרקע כבדה‪ -‬קרקע דקת גרגר‬
‫בעלת אחוז גבוה של חלקיקים קטנים‪.‬‬
‫מבנה הקרקע () ‪structure‬‬
‫• מבנה הקרקע ‪-‬אופן סידורם של‬
‫חלקיקי הקרקע בגוף הקרקע‬
‫‪(,‬מציאות תלכידים‪.)aggregts(.‬‬
‫כמותם ‪ ,‬הרכבם וגודלם)‪.‬‬
‫• חומר מלכד ‪ :‬חלקיקים חרסיתיים‬
‫וחומר אורגני‪.‬‬
‫מבנה הקרקע‬
‫• מציאות תלכידים משפיעה על‬
‫גודלן של נקבוביות הקרקע‪.‬‬
‫• מידת הנקבוביות משפיעה על‬
‫יכולתם של המים לחלחל לעומק‬
‫• ועל מידת האיורור של הקרקע‪.‬‬
‫חרסיות‬
‫• המטענים השליליים שעל גבי‬
‫החרסיות מקנה להן יכולת לספוח‬
‫קטיונים (מינרלים) וכן מולקולות מים‪.‬‬
‫• קרקע בעלת מרקם חרסיתי וחומר‬
‫אורגני תורמת לפוריות הקרקע‬
‫ולתאחיזת מים‪.‬‬
‫תכולת מים בקרקע‬
‫• קרקע רוויה ‪ -‬קרקע שבה כל החללים מלאים‬
‫במים‪.‬‬
‫• תכולת מים בקרקע ‪ -‬אחוז משקל המים‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫• את תכולת המים בקרקע קובעים ע”י‬
‫שקילת מדגם קרקע‪ ,‬ייבושו בתנור בטמפ’‬
‫של ‪ 105‬ושקילה חוזרת של הקרקע‬
‫היבשה‪.‬‬
‫תכולת מים בקרקע‬
‫•‬
‫קיבול שדה (‪- ) field capacity‬‬
‫תכולת המים הנותרת בקרקע לאחר‬
‫שהסתיים הניקוז הנגרם על ידי כוח‬
‫הכבידה‪( .‬מדד פיסיקלי)‬
‫• בקרקעות שונות תכולת המים בקיבול‬
‫שדה שונה בגלל המרקם והמבנה השונים‪.‬‬
‫תכולת מים בקרקע‬
‫• נקודת כמישה (‪- ) wilting point‬‬
‫כמות המים שנשארת בקרקע שהצמחים‬
‫המצויים בה מצויים במצב של כמישה‬
‫מתמדת (מצב בלתי הפיך לעומת כמישה‬
‫חולפת ‪ -‬מצב הפיך)‬
‫• מדד פסיולוגי‪(.‬לפי מצב הצמחים)‬
‫תכולת מים בקרקע‬
‫• ‪.‬מים זמינים ( ‪available‬‬
‫‪ )water‬כמות המים בין קיבול שדה‬
‫לנקודת כמישה‪ .‬המים הנמצאים בחללים‬
‫הנימיים שהצמחים יכולים לנצל אותם‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על כמות‬
‫המים הנקלטת בשורש‪.‬‬
‫• א‪ .‬המפל בפוטנציאל המים בין‬
‫הקרקע לשורשים‪.‬‬
‫• ב‪.‬מידת המוליכות של המים בקרקע‬
‫ובשורשים‪.‬‬
‫• ג‪ .‬גודלה של מערכת השורשים‬
‫וצפיפותה‪.‬‬