Transcript גינה מזמינה ביוחקר לתלמידי ביולוגיה - מרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה

‫גינה מזמינה שאלות חקר‬
‫לכנס מורי הביולוגיה ‪28.6.10‬‬
‫שלומית ליפשיץ‪ ,‬המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר‬
‫בשיתוף‬
‫ולי שטיינהרט‪ ,‬בית החינוך המשותף חוף השרון‪ ,‬שפיים‬
‫קהל היעד‪ :‬מורים המדריכים את תלמידיהם לעבודות חקר‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה‪ :‬לתאר כיצד שאלות לעבודות ביוחקר‬
‫הנחקרות במעבדה או בשדה‪ -‬מועלות מתופעות הנצפות‬
‫ב"גינה מזמינה"‪.‬‬
‫רציונאל‪ :‬שאלות חקר שנשאלות כתוצאה מתופעות‬
‫המצויות בסביבתם המיידית של התלמידים מחזקות את‬
‫המשמעות של העשייה המדעית‪ .‬להלן מוצעים רעיונות‬
‫לביוחקר בהם נשאלו שאלות החקר כתוצאה מתופעות‬
‫שהובחנו בשטח בית הספר או בקרבתו‪.‬‬
‫אנו מצויים בתקופה של משבר מגוון מינים וקריאה‬
‫בינלאומית לשימור מגוון מינים‪ .‬הפעילות בגינה המזמינה‬
‫מאפשרת לתלמידים היכרות עם מגוון של צמחים ובעלי‬
‫חיים מהבר‪ ,‬החיים בסביבתם‪ .‬אפשרות זו מזמנת פתח‬
‫להגברת המודעות לצורך לשמור על מיני הבר‬
‫‪.‬‬
‫מהי גינה מזמינה (גינת טבע עירוני) ‪:‬‬
‫גינה מזמינה הינה גינה שמוקמת בכוונה שתמשוך מגוון מינים של בעלי חיים‬
‫וצמחים מהטבע‪ :‬ציפורים‪ ,‬פרפרים‪ ,‬בעלי חיים שחיים מתחת לאבנים‪ ,‬קיפודים‪,‬‬
‫חרקים שונים בעלי חיים מימיים ועוד‪.‬‬
‫הצורך בגינה מזמינה נובע מצמצום הניכר במרחבים הפתוחים שמערכות טבעיות‬
‫מתקיימות בהם‪ .‬הקמת הגינה כרוכה בנטיעה של מגוון צמחים הידועים כמושכי‬
‫פרפרים וחרקים אחרים וכן נטיעה של צמחים מושכי ציפורים לסוגיהן‪.‬‬
‫לגינה המזמינה מוסיפים אלמנטים שמטרתם למשוך בעלי חיים‪ ,‬כגון בריכה‪,‬‬
‫שלולית‪ ,‬פינות האכלה‪ ,‬מתקני האכלה וקינון‪ .‬הגינון הוא אורגני‪ .‬הגישה היא‬
‫להתייחס לכל בעלי החיים וצמחי הבר שמגיעים אל הגינה כאל אורחים רצויים‪.‬‬
‫הנחיות וייעוץ להקמה ניתן למצוא באתר של המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית‬
‫‪]www.yardbirds.org.il[ -‬‬
‫בשיעור בכנס‪:‬‬
‫אציג מספר פינות (תת בתי גידול)‬
‫בגינה מזמינה שהוקמה בבית החינוך‬
‫המשותף חוף השרון ובחווה לחנוך‬
‫חקלאי ולשמירת טבע בבת ים‪.‬‬
‫נתמקד בתופעות שנצפו בהן‬
‫והפוטנציאל של פינות אלה להעלאת‬
‫שאלות חקר לתלמידי ביולוגיה‬
‫בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫נתאר את מהלך העבודה בהדרכת‬
‫תלמידים לעבודות החקר בסביבות‬
‫הגינה‪ ,‬תוך הארת היתרונות והקשיים‪.‬‬
‫בת‪-‬ים מקימים גבעת גיאופיטים‪ -‬אוקטובר‬
‫פקעת רקפת בת ‪ 50‬שנה‬
‫גבעת הגיאופיטים מהבר‬
‫טומנים את הפקעות והבצלים‪ -‬באדיבותו של ציון סימנטוב מכרם מהר"ל‬
‫פברואר‬
‫בת – ים הקמת גינת פרפרים ‪-‬נובמבר‬
‫יוני‬
‫השקית גינת הפרפרים וחפירת‬
‫הבריכה אוקטובר‬
‫שלבי הקמת בריכה אוק ‪09‬‬
‫הבריכה וערוגת הגיאופיטים‬
‫אוק ‪09‬‬
‫הקמת הבריכה בחוף השרון‪ ,‬שפיים ‪2010‬‬
‫הבריכה בגינה המזמינה בחוף השרון‪ ,‬שפיים‬
‫הבריכה בחווה לחינוך חקלאי ואיכות הסביבה בבת ים ‪-‬‬
‫יוני‬
‫תופעות בבריכה מובילות לשאלות חקר‬
‫תופעה‬
‫לברכה שבנינו במתחם הגינה המזמינה‬
‫הוספנו גמבוזיות כדי למנוע התרבות זחלי‬
‫יתושים‪ .‬קיימת טענה נגד הגמבוזיה שהיא‬
‫מין פולש ועל כן מתחרה עם מיני דגים‬
‫מקומיים כמו לבנון הירקון‪.‬‬
‫לברכה הוספנו גמבוזיות כדי למנוע התרבות‬
‫זחלי יתושים אך קיימים זחלי יתושים רבים‬
‫במים‪.‬‬
‫שאלות אפשריות‬
‫לחקר‬
‫האמנם קיימת תחרות בין‬
‫שני מיני הדגים ודחיקה‬
‫הירקון כתוצאה מכך?‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫ניסוי במערך‬
‫אקוואריומים במעבדה‬
‫נושאים להרחבה‬
‫מינים פולשים‬
‫האם קיים דג ממין מקומי שיכול ניסוי במערך אקוואריומים השבה לטבע‬
‫במעבדה‬
‫להחליף את הגמבוזיה?‬
‫יש ‪ 2‬מיני דגים שניתן לבחון –‬
‫נאווית מצויה ולבנון הירקון‬
‫מה מספר דגי הגמבוזיה‬
‫המתאים למניעת התפתחות‬
‫יתושים בבריכה לאורך זמן?‬
‫בבריכה התפתחה אוכלוסיה עשירה של אצות מה הקשר בין כמות אצות‪,‬‬
‫קרינה ורמת החמצן במים‬
‫חוטיות וכן אצות זעירות שמרחפות במים‬
‫ומעניקות להם צבע ירקרק חום‪ .‬בבדיקות‬
‫האם ניתן לפתור את בעית‬
‫רמת החמצן בבריכה לאורך היום נמצא‬
‫שהוא משתנה‪ :‬נמוך בבוקר‪ ,‬גבוה בצהריים פריחת האצות על ידי הוספת‬
‫צמחים צפים? מהו הצמח הצף‬
‫ויורד בערב‪.‬‬
‫ניסוי במערך אקוואריומים כושר נשיאה ושיווי משקל‬
‫אקולוגי‬
‫במעבדה‬
‫ניסוי במערך‬
‫אקוואריומים במעבדה‬
‫פריחת אצות כושר‬
‫נשיאה‪.‬‬
‫ניסוי במערך של גיגיות‪ ,‬כנ"ל‬
‫רצוי בחוץ‬
‫העדיף?‬
‫מיקרואורגניזמים – גידול‬
‫וזיהוי‪ .‬ניתן לגדל‪ ,‬לזהות‬
‫ולקבוע גודל של אוכלוסיות‬
‫חיידקים ופטריות מהמים‬
‫בעזרת ערכות מסחריות של‬
‫חברת ‪052- [ HYLAB‬‬
‫‪] 2241127‬‬
‫הבריכה מתמלאת חומר אורגני‪ :‬עלים‬
‫שנושרים מהעצים‪ ,‬אצות במים ועוד‬
‫כיצד משפיע החומר האורגני מערך ניסוי בגיגיות או‬
‫במעבדה‬
‫על אוכלוסיית‬
‫המיקרואורגניזמים בבריכה?‬
‫בבריכה הופיעו לפתע חלזונות מ ‪ 2‬מינים‬
‫לפחות שהגיעו יחד עם הצמחים‪ .‬החלזונות‬
‫זוחלים על פני הקרקעית ודפנות הבריכה ועל‬
‫פני הצמחים ואוכלים את האצות שדבוקות‬
‫עליהם‬
‫מה חשיבות החלזונות למארג מערך של אקוואריומים שיווי משקל אקולוגי‪.‬‬
‫הדברה ביולוגית‬
‫או גיגיות‬
‫המזון ולתחזוק הבריכה‬
Conventional Media
Beige
Light Yellow
Light Brown
Bordeaux
Purple
Interpreting Results
Dipping Method
Example test: Hard Yellow Cheese
Sample preparation: Dilution 1:20
Calculating the results:
•Do not count the colonies
•Compare the paddle with the above chart
•Extrapolate results to initial dilution: 20
•The count in comparison to the chart is 10³ CFU/ml
•Therefore the result must be multiplied by 20
•10³x20=2x104 CFU/gr cheese
10³ Coliforms
‫הקמת שלולית נוב‪09 .‬‬
‫הוספת אדמת‬
‫שלולית משלולית‬
‫הרצליה‬
‫תלמידים חוקרים את ביוטופ השלולית‬
‫פברואר – פריחה של נורית המים‬
‫יצורי שלולית תחילת מרץ ‪-‬בגלל חמסינים שחיממו את‬
‫השלולית נעלמו סרטני הדפניה והזימרגל שהיו בה‬
‫סרטני‬
‫צדפונית‬
‫חלזונות‬
‫בולית‬
‫תופעות בשלולית המזמנות שאלות חקר‬
‫שיטת הבדיקה נושאים‬
‫שאלות לחקר‬
‫תופעה‬
‫להרחבה‬
‫לאחר התמלאות‬
‫זהום מים‪ .‬גופי‬
‫האם טיב המים ישפיע במעבדה הנבטת‬
‫קיימא‪ .‬רביית‬
‫אדמת שלולית‬
‫השלולית נובטים בה על מיני היצורים‬
‫כל מיני צמחים‬
‫בסוגי מים שונים בתולין‬
‫שיופיעו בשלולית?‬
‫ומופיעים בה יצורים‪.‬‬
‫קולחין‪ ,‬מים‬
‫בהשוואה בין‬
‫מזוהמים‪ ,‬ברז‪,‬‬
‫שלוליות נמצא שבכל‬
‫מזוקקים‪ ,‬אפורים‪.‬‬
‫אחת יש יצורים מעט‬
‫שונים‬
‫היו בשלולית המון‬
‫דפניות ואחרי יום‬
‫חמסין רובן נעלמו‬
‫מערך ניסוי‬
‫במעבדה‬
‫האם יש טמפרטורת‬
‫אופטימאלית‬
‫לדפניה? מהי‬
‫הטמפרטורה שתגרום‬
‫לתמותה של הדפניות?‬
‫באיזו טמפרטורת‬
‫ייצרו גופי קיימא?‬
‫מערך ניסוי של מי מארג מזון ‪ .‬שווי‬
‫האם יש חשיבות‬
‫לדפניות במארג המזון שלולית עם ובלי משקל אקולוגי‪.‬‬
‫הדברה ביולוגית‬
‫דפניות במעבדה‬
‫של השלולית‬
‫צמחי בר‬
‫זריעת ערוגת צמחי הבר נוב‪2009 .‬‬
‫תחילת מרץ פריחה בערוגת הבר‬
‫ציפורנית מצרית‬
‫תורמוס הרים‬
‫חלקה של החי מתחת לאבן‬
‫החי מתחת לאבן‬
‫החי מתחת לאבן‬
‫תופעה‬
‫שאלות לחקר‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫נושאים‬
‫להרחבה‬
‫מתחת לאבנים שונות מוצאים‬
‫אוכלוסיה שונה של יצורים‬
‫האם מספר המינים‬
‫‪/‬סוגים וכמות‬
‫היצורים תשתנה לפי‬
‫סוג וצבע האבן?‬
‫האם מספר המינים‬
‫‪/‬סוגים וכמות‬
‫היצורים תשתנה לפי‬
‫סוג לחות הקרקע?‬
‫האם מספר המינים‬
‫‪/‬סוגים וכמות‬
‫היצורים תשתנה לפי‬
‫סוג הקרקע ?‬
‫האם יש קשר בין‬
‫רמת החומר האורגני‬
‫בקרקע וסוג וכמות‬
‫היצורים שנלכדים?‬
‫מערך ניסוי בשטח של אבנים‬
‫דומות בגדלן ‪ ,‬אך שונות בצבען‬
‫ובטקסטורה שלהן‬
‫בתי גדול‬
‫כשבודקים אבנים בלילה נראה‬
‫שיש מתחתן פחות יצורים‪.‬‬
‫כשמניחים בשטח מלכודות נפילה‬
‫מוצאים בהן בבוקר יצורים רבים‬
‫השייכים לאוכלוסיית ה'מתחת‬
‫לאבן'‬
‫מערך ניסוי בשטח של אבנים‬
‫דומות במקום מושקה ‪ /‬יבש‪.‬‬
‫מערך ניסוי בשטח של אבנים‬
‫דומות על סוגי קרקע שונים ‪.‬‬
‫מערך ניסוי בשטח‪ -‬מלכודות‬
‫נפילה באזורים שונים בשטח‬
‫שהוספו אליהם כמויות ידועות של‬
‫חומר אורני וכן במעבדה – מערך‬
‫ניסוי – גדול יצורים בכלים‬
‫שהוספו להם חומרים שונים‪-‬‬
‫ובחינה לאורך זמן כיצד ישפיע על‬
‫גודל האוכלוסיה‬
‫מפרקים‬
‫קומפוסט‬
‫בגינה המזמינה בתיכון שפיים – עץ פיקוס ולמרגלותיו‬
‫נבטי וושינגטוניה‬
‫תופעות סביב עץ הפיקוס ושאלות חקר‬
‫תופעה‬
‫בשטח נמצאים מספר נבטי‬
‫ושינגטוניה וכולם נמצאים מתחת‬
‫לעצים ואף לא אחד בשטח פתוח‪.‬‬
‫שאלות לחקר‬
‫האם הנבטים הופצו‬
‫על ידי ציפורים?‬
‫הנבטה של זרעים שעברו‬
‫ולא עברו טיפול מקדים ב‬
‫‪ PH‬חומצי‪ -‬חיקוי מעבר‬
‫דרך מערכת העיכול‬
‫הנבטת זרעי וושינגטוניה‬
‫במידת השקיה שונה‪.‬‬
‫האם יש קשר בין‬
‫מידת הנגיעות‬
‫והקרינה?‬
‫במעבדה להעמיד ענפים‬
‫צעירים שנגועים בתנאי‬
‫הארה ו‪/‬או להעמיד עציצים‬
‫עם פקוסים בתנאי הארה‬
‫שונים ולבדוק כעבור כחצי‬
‫שנה מי נוגע ומי לא‪.‬‬
‫האם מתחת לעצים‬
‫יש תנאי נביטה‬
‫עדיפים?‬
‫חלק מעלי הפיקוס נגועים ביבלות‬
‫שהן למעשה עפץ של צרעה פולשת‬
‫חדשה בארץ‪ .‬במפנה המזרחי נראה‬
‫כי יותר עלים נגועים מאשר במערבי‪.‬‬
‫המפנה המזרחי של העץ מקבל גם‬
‫יותר שעות קרינה‪ .‬התופעה הזו‬
‫נראית גם בעץ פיקוס נוסף שקיים‬
‫מחוץ לחצר בית הספר‬
‫שיטת הבדיקה‬
‫נושאים להרחבה‬
‫מעכבי נביטה‬
‫הפצת זרעים‬
‫טפילות‬
‫הדברה ביולוגית‬
‫מינים פולשים‬
‫בשטח קיני נמלים ממינים שונים המזמנים שאלות חקר‬
‫תופעות סביב קיני הנמלים המזמנות שאלות החקר‬
‫תופעה‬
‫שאלות חקר‬
‫לפעמים הנמלים‬
‫פעילות ונראות‬
‫יוצאות ונכנסות‬
‫לקיניהן ולפעמים לא‬
‫האם קיימת טמפרטורה‬
‫אופטימאלית לפעילות‬
‫נמלים‬
‫שיטת הבדיקה נושאים‬
‫להרחבה‬
‫השפעת טמפרטורה על יצורים‬
‫פעילות הנמלים‪.‬‬
‫פויקילוטרמים‪.‬‬
‫מדידת עוצמת פעילות‬
‫על פי מספר נמלים‬
‫נכנסות ויוצאות‬
‫בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫במעבדה‪ -‬מניחים‬
‫צלוחיות פטרי עם‬
‫נמלים במספר‬
‫טמפרטורות (הכי קר‬
‫במקרר) ובודקים‬
‫תנועה על נייר‬
‫משבצות ניתן לצלם‬
‫בוידאו ולהאיט‪.‬‬
‫הנמלים בשטח‬
‫הולכות אחת אחרי‬
‫השניה בשביל‬
‫כמה זמן לוקח וכיצד עד‬
‫שנוצר השביל?‬
‫ניסוי עם נמלול‬
‫פרומונים‪.‬‬
‫הנמלה הבנאית בונה‬
‫בחורף תלולית עפר‬
‫הפונה דרומה מוגבהת‬
‫ובה שמה את הוולדות‬
‫אבל בימים חמים הים‬
‫מעבירה אותם למעמקי‬
‫הקן‬
‫כיצד משפיעה‬
‫הטמפרטורה על‬
‫התפתחות הוולדות?‬
‫מערך נמלולים‬
‫בטמפרטורות‬
‫שונות‬
‫השפעת מפנים‬
‫טמפרטורה וגדילה‬
‫למה התלולית פונה תמיד מערך נמלולים‬
‫בתנאי טמפרטורה‬
‫דרומה‬
‫והארה שונים‬
‫תופעות נוספות שנצפו בשטח הגינה‬
‫סביב עץ הזית אין נביטה‬
‫החוטרים של עץ הזית‪ -‬צומחים‬
‫בצד אחד של העץ בלבד‬
‫באזור הזיתים – ערימות חולד‪.‬‬
‫ערימות חדשות מופיעות באביב‬
‫שאז גם בולטת התופעה שגדלים‬
‫סביבן הרבה חמציצים‬
‫ציפורים בגינה כמזמנות שאלות חקר‬
‫מתקני האכלה לציפורים נוב‪09 .‬‬
‫גינה לציפורים‬
‫תכנון‬
‫צופיות‬
‫תצפית לאורך יום האבקה‪ .‬תגמול‪ .‬קונברגנציה‬
‫האם יש קשר בין‬
‫הצופיות מבקרות את פרחי‬
‫לעבר מתקני‬
‫כמות הצוף ורמת‬
‫הסיסם ההודי והאלווי העצי‬
‫האכלה‬
‫הסוכר בפרחים‬
‫בשעות שונות ובתדירות שונה‬
‫שניתן למצוא בה חוקיות מסוימת למספר הביקורים של מלאכותים בהם‬
‫ניתן לשלוט על‬
‫הצופית?‬
‫רכוז הצוף‬
‫ניסוי במעבדה ‪ -‬האבקה‪ .‬תגמול‪ .‬קונברגנציה‬
‫רמת הצוף ורכוזו בפרחים משתנה האם הטמפרטורה‬
‫השוואת כמות‬
‫משפיעה על כמות‬
‫במשך היום‬
‫ורכוז צוף‬
‫ורכוז הצוף לאורך‬
‫בפרחים שהוצבו‬
‫היום?‬
‫בטמפרטורות‬
‫שונות במהלך‬
‫היום‬
‫השוואת כמות‬
‫האם כמות ורכוז‬
‫ורכוז הצוף‬
‫הצוף קשורים לזמן‬
‫במהלך היום שבו הם בפרחים מכוסים‬
‫בשקית במהלך‬
‫נוצרים על ידי‬
‫היום‪ .‬השוואה בין‬
‫הפרח?‬
‫פרחים שהושמו‬
‫במעבדה בטמפ‬
‫קבועה לפרחים‬
‫בשטח‬
‫תודה על‬
‫ההקשבה‬