דיון קליני

Download Report

Transcript דיון קליני

‫דיון קליני – רפואה מונעת‬
‫ינואר ‪-‬פברואר ‪2011‬‬
‫• רפואה מונעת במבוגרים‬
‫•רפואה מונעת בנשים הרות‬
‫•רפואה מונעת בקשישים‬
‫רפואה מונעת במבגרים‬
‫רפואה מונעת במבוגרים‬
‫מקרה מס' ‪ :1‬אבישי ‪ ,‬בן ‪ , 61‬נ‪ , 3 +‬עובד בחברת כוח אדם כמנהל‬
‫משאבי אנוש‪.‬‬
‫היסטוריה רפואית משפחתית‬
‫אבא ‪ -‬לאחר ‪ CABG‬בגיל ‪ ,70‬יל"ד ודיסליפדמיה‪ ,‬נפטר מדום לב בגל ‪78‬‬
‫אימא ‪ -‬עודף משקל וסוכרת‪ ,‬סרטן שד בגיל ‪ ,60‬בת ‪ 88‬עם דמנציה גרה‬
‫בבית סיעודי‪.‬‬
‫לאבא של אשתו ‪ -‬התגלה ‪ CA‬קולון בגיל ‪ .85‬נותח אך ידוע על גרורות‬
‫בכבד‪.‬‬
‫בת ‪ -‬הבכורה של אבישי עם סוכרת הריונית‪.‬‬
‫היסטוריה רפואית אישית‬
‫ידוע על עישון כ ‪ 20‬סיגריות ליום (‪ , )PY40‬יל"ד (‪ 170/90‬לפני התחלת‬
‫הטיפול התרופתי) ‪ ,‬דיסליפידמיה ( ‪ 46=HDL ,260=TC‬ן‪ 165=LDL‬לפני‬
‫התחלת הטיפול התרופתי) כמו כן עודף משקל‪.‬‬
‫בבדיקות דם לאחרונה‪,46=HDL ,101=LDL ,110=FBG :‬‬
‫‪200=TC261=TG‬‬
‫רפואה מונעת במבוגרים‬
‫מקרה מס' ‪( :1‬המשך)‬
‫תלונה עיקרית‬
‫לאור מחלתו הקשה של האבא של אישתו עם הגרורות מסרטן הקולון‪ ,‬בא‬
‫לבקש קולונוסקופיה‪.‬‬
‫בדיקה גופנית‬
‫משקל וגובה מתאימים ל ‪ ,31=BMI‬ל"ד ‪ 130/85‬דופק ‪ 80‬סדיר‪.‬‬
‫בדיקת לב‪ ,‬ריאות ובטן – אמ"ל‪.‬‬
‫אק"ג שבמקרה ביצע לפני חצי שנה (לבקשת חברת ביטוח פרטית) – ‪NSR‬‬
‫ללא סימני איסכמיה‪.‬‬
‫רפואה מונעת במבוגרים‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬מה ההתערבות החשובה ביותר ברפואה מונעת במטופל‬
‫זה? ומה השנייה בחשיבותה ?‬
‫‪ .2‬מה סדר הגודל של הסיכון ה‪ CVS‬במטופל זה? סיכון‬
‫לאוטם לבבי ולאירוע מוחי ב ‪ 10‬שנים ?‬
‫‪ .3‬כמה יפחת הסיכון בהפסקת עישון ? בטיפול לל"ד ?‬
‫ובטיפול בסטטינים ?‬
‫‪ .4‬האם יש להתחיל טיפול באספירין במטופל זה ?‬
‫‪ .5‬מהם ההתערבויות המומלצות לגילוי מוקדם של מחלות‬
‫ממאירות במטופל זה ?‬
‫‪ .6‬מנה ‪ 5‬סוגיות נוספות שניתן לדון עם מטופל זה בנושא‬
‫רפואה מונעת‪.‬‬
‫רפואה מונעת גיל ‪40-65‬‬
‫• עלית שכיחות מחלות כרוניות –יל"ד‪ ,‬סכרת‪,‬‬
‫מחלות לב וכלי דם וכן מחלות ממאירות‬
‫• ההתערבות החשובה ביותר להפחתת ומניעת‬
‫תחלואה ותמותה מכל המחלות‪....‬‬
‫ניהול אורח חיים בריא והפסקת‬
‫עישון‬
‫ועל כן עיקר המאמצים שלנו בקידום אורח חיים בריא‬
‫צריך להיות מכוון לכיוון זה‪...‬‬
‫יעוץ לאורח חיים בריא ‪ -‬עישון‬
‫ייעוץ בנושא הפסקת עישון לפי ‪:ABC‬‬
‫• ‪ Ask‬האם אתה מעשן ?‬
‫• ‪" – Brief advice‬זהו הדבר החשוב ביותר שאתה יכול‬
‫לעשות למען בריאותך – אם אתה מעוניין‪ ,‬באפשרותי‬
‫לעזור לך!"‬
‫• ‪ – Cessation support‬הפנה לסדנה או מתן ייעוץ אישי ‪,‬‬
‫הערכת מידת התמכרות‪ ,‬החלטה על אסטרטגיה טיפולית‬
‫מתאימה‪.‬‬
‫יעוץ לאורח חיים בריא ‪ -‬תזונה‬
‫ייעוץ בנושא תזונה נכונה ומאוזנת‬
‫• הפחתת נתרן עד ‪ 6‬גר' ליום‬
‫• ירקות ופירות טריים‪,‬‬
‫• הקטנת צריכת שומן רווי ושומן טרנס‪,‬‬
‫• הקטנת צריכת מזונות משומרים‪ ,‬מעושנים וממולחים‬
‫• אכילת בשר דל שומן‪ ,‬יותר עוף‪ ,‬הודו ודגים‪.‬‬
‫• אכילת מוצרי חלב דל שומן בכמות מבוקרת‬
‫• שתיית כוס אחת של יין אדום הודגמה כמורידה סיכון‬
‫למחלות קרדיווסקולריות‬
‫יעוץ לאורח חיים בריא ‪ -‬פעילות גופנית‬
‫ייעוץ בנושא פעילות גופנית‬
‫• פעילות גופנית אירובית רוב ימות השבוע‪30-60 ,‬‬
‫דקות לאימון‪ ,‬עצימות בינונית‪-‬נמרצת‪.‬‬
‫• תרגילי כוח למשך ‪ 10-15‬דקות‪ 2-3 ,‬פעמים בשב'‬
‫• תרגילים לגמישות – תרגילי מתיחות ‪ 4‬פעמים בשב'‬
‫יעוץ לאיזון גורמי סיכון ‪1 CVS‬‬
‫• ריבוד סיכונים על פי מחשבון פרמינגהם‪:‬‬
‫‪http://www.zunis.org/Framingham%20Risk%20of%20CHD2.htm‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המחשבון נותן הערכה של הסיכון לארוע לבבי ‪ ,‬לארוע מוחי‬
‫ולארוע ‪ CVS‬משולב ל ‪ 10‬שנים‪ .‬וכן השוואה לסיכון הממוצע‬
‫והסיכון האידיאלי בגיל זה בנשים וגברים‬
‫בעזרת המחשבון ניתן להעריך כמותית מה חשיבות של כל‬
‫התערבות‪ -‬הפסקת עישון ‪ ,‬איזון כולסטרול ואיזון ל"ד‬
‫השיפור בסיכון לאחר הפסקת עישון – כשנה‬
‫השיפור בסיכון לאחר איזון כולסטרול ול"ד – מהיר הרבה יותר‬
‫כימות ההתערבויות לאיזון גורמי סיכון ‪CVS‬‬
‫לאבישי‪...‬‬
‫טיפול‬
‫בסטטין‬
‫טיפול‬
‫לל"ד‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫לא‬
‫‪CHD=20.3‬‬
‫‪CVA=10.9‬‬
‫‪CVS=31.2‬‬
‫‪CHD=25.8‬‬
‫‪CVA=10.9‬‬
‫‪CVS=36.7‬‬
‫‪CHD=26.5‬‬
‫‪CVA=12.7‬‬
‫‪CVS=39.1‬‬
‫‪CHD=32.5‬‬
‫‪CVA=12.7‬‬
‫‪CVS=45.2‬‬
‫עישון כבד‬
‫‪CHD=13.5‬‬
‫‪CVA=6.6‬‬
‫‪CVS=20.1‬‬
‫‪CHD=18.0‬‬
‫‪CVA=6.6‬‬
‫‪CVS=24.6‬‬
‫‪CHD=18.5‬‬
‫‪CVA=7.8‬‬
‫‪CVS=26.3‬‬
‫‪CHD=23.3‬‬
‫‪CVA=7.8‬‬
‫‪CVS=31.6‬‬
‫ללא עישון‬
‫כשנה‬
‫מתן אספירין למניעה ראשונית‬
‫• המלצה מ ‪ 2009‬של ‪U.S. Preventive Services Task‬‬
‫‪:Force‬‬
‫מתן אספירין לגברים מגיל ‪ 45‬ונשים מגיל ‪55‬‬
‫כאשר התועלת עולה על הסיכון לדימום ‪GI‬‬
‫בגברים למניעת ‪ CHD‬ובנשים למניעת ‪CVA‬‬
‫הערכה‪ ,‬סקירה ואיתור מוקדם בגיל ‪40-64‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדידות משקל‪ ,‬גובה וחישוב ‪– BMI‬כל ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בדיקת ל"ד‪ :‬אחת לשנתיים אם ל"ד עד ‪120/80‬‬
‫אחת לשנה אם ל"ד מעל ‪120/80‬‬
‫פרופיל שומנים בדם פעם ב‪ 5-‬שנים‪.‬‬
‫אקג‪ -‬פעם אחת כבסיס להשוואה (ולא כבד' סוקרת)‪.‬‬
‫בדיקת ראיה לפחות פעם אחת בין גיל ‪.40-65‬‬
‫*** אין המלצה לבדיקת תפקודי כלייה‪ ,‬כבד או תריס‬
‫*** אין המלצה לבדיקת ארגומטריה כבדיקת סקר‪.‬‬
‫גילוי מוקדם של סרטן מעי גס‬
‫• לאנשים בסיכון רגיל – דם סמוי בצואה אחת‬
‫לשנה‬
‫• אנשים בסיכון גבוה (דעת מומחים בלבד)‪ -‬קולונוסקופיה‬
‫– סיפור משפחתי של סרטן מעי גס‪ ,‬שד‪ ,‬רחם‪,‬‬
‫שחלה או ‪ IBD‬בקרוב משפחה דרגה ראשונה‬
‫קולונוסקופיה אחת ל‪ 5 -‬שנים מגיל ‪ 40‬או ‪10‬‬
‫שנים לפני הגיל בו אובחן הגידול בבן המשפחה‬
‫– ‪ HNPCC‬תסמונת מורשת לא פוליפוזית‪ -‬מגיל‬
‫‪25‬‬
‫– ‪ FAP‬תסמונת פוליפוזית מורשת‬
‫– חולי ‪ IBD‬לאחר ‪ 8-10‬שנים של מחלה כל ‪1-2‬‬
‫גילוי מוקדם של מחלות ממאריות נוספות‬
‫• איתור מוקדם של סרטן הערמונית ‪ -‬אין המלצה לסקירה‬
‫מוקדמת באפן שיטתי לכלל הגברים מעל גיל ‪ ,50‬ניתן לשקול‬
‫‪ PSA‬באפן פרטני באדם סימפטומטי או בסיכון גבוה‪PSA .‬‬
‫‪ TRUS +‬אחת לשנה מגיל ‪ 50‬באוכ' בסיכון גבוה בשל סרטן‬
‫ערמונית בגיל צעיר מ‪ 70-‬בדרגה ‪( 1st‬דעת מומחים בלבד)‪.‬‬
‫• איתור מוקדם של סרטן ריאה ‪ -‬אין המלצה לבדיקת ‪CT‬ריאות‬
‫כסוקרת לאיתור סרטן ריאה גם לא בחולים מעשנים‪ .‬ניתן‬
‫לשקול רק בסיכון גבוה במיוחד‪-‬מעשנים כבדים מאוד או‬
‫חשופים לאסבסט‬
‫• איתור מוקדם של מלנומה וסרטן העור – אין המלצה לבדיקת‬
‫סקר לנבוסים (בדיקה רגיולה או דרמטוסקופית) אך ניתן‬
‫לשקול בדיקת שומות לאנשים בסיכון גבוה (סיפור משפ' של‬
‫מלנומה‪ ,‬עור בהיר או ריבוי נבוסים אטיפים)‬
‫סוגיות נוספות ברפואה מונעת בגיל ‪40-64‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חיסונים – שפעת‪ ,‬דלקת ריאות ‪ ,‬טטנוס‪...‬‬
‫מניעת שברים אוסטאופורוטים‪( .‬אין המלצה לבדיקת‬
‫סקירה לצפיפות עצם בשיטת ‪ - DXA‬אך כן בסל‪)...‬‬
‫איתור דיכאון ‪ ,‬אלימות במשפחה‬
‫ייעוץ לצמצום שתיית אלכוהול‪ ,‬נהיגה בטוחה‪...‬‬
‫בעיות גיל המעבר‪...‬‬
‫רפואה מונעת בנשים הרות‬
‫רפואה מונעת בנשים הרות‬
‫מקרה מס' ‪:2‬‬
‫גליה‪ ,‬נ‪( 1+‬ילד בן ‪ , )3.5‬מטופלת חדשה במרפאה‪ .‬עובדת‬
‫כסייעת בגן ילדים‪.‬‬
‫היסטוריה רפואית ‪ -‬בריאה בד"כ למעט עישון של ‪ 7‬סיגריות ביום‬
‫וכן תת תריסיות מאוזנת ע"י אלתרוקסין ‪ 100‬מקג' ביום‪.‬‬
‫היסטוריה מילדותית ‪ -‬הריון אחד‪ ,‬לפני ‪ 4‬שנים ‪ ,‬לידה רגילה‬
‫שבוע ‪ , 36‬ללא ארועים מיוחדים בהריון יומיים לאחר הלידה‬
‫הילד היה מעט "ירוד" ולכן טופל באנטיביוטיקה למס' ימים‬
‫והחלים גם היא הושארה באשפוז להשגחה וטיפול אנטיביוטי‪.‬‬
‫בסופו של דבר שניהם שוחררו לאחר ‪ 10‬ימים‪.‬‬
‫היסטוריה גניקולוגית ‪ -‬וסת סדירה‪ .‬מזה חצי שנה ללא אמצעי‬
‫מניעה‪ .‬נוטלת חומצה פולית ‪ 400‬מקג'‪.‬‬
‫תלונה עיקרית ‪ -‬מספרת כי מזה ‪ 3‬שבועות איחור במחזור‪.‬‬
‫ביצעה בדיקת הריון ביתית ויצא חיובי ‪ .‬מבקשת בדיקות של‬
‫תחילת ההריון‬
‫רפואה מונעת בנשים הרות‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬מה ההתערבות החשובה ביותר ברפואה מונעת‬
‫במטופלת זו? ומה השנייה בחשיבותה?‬
‫‪ .2‬אילו בדיקות דם תמליצו בשלב זה של ההריון ?‬
‫‪ .3‬בשבוע ‪ 28‬גליה מדווחת על צריבה ודחיפות במתן שתן‪.‬‬
‫בדיקת השתן תשובה של לויקוציטים ‪ ++‬ואירטוציטים ‪.+‬‬
‫בתרבית השתן ‪ –GBS‬כיצד תטפל ?‬
‫‪ .4‬בשבוע ‪ 35‬רופא הנשים מבקש בדיקה חוזרת ל ‪.GBS‬‬
‫האם מוצדק ?‬
‫‪ .5‬כיצד מבצעים בדיקה ל ‪? GBS‬‬
‫ולמי מומלץ בארץ בדיקה זו כסקר ?‬
‫‪ .6‬מה המלצות בלידה לנשים שנמצאו כנשאיות ל ‪GBS‬‬
?‫מעקב הריון – האם וכמה‬
• Studies have not established that prenatal care
improves birth outcomes definitively.
• In low risk pregnancies, there is good evidence
that decreasing the number of prenatal visits to
as few as four or five and using midwives to
provide prenatal care is cost-effective and does
not adversely affect outcome.
‫לכן ההתערבויות המשמעותיות ביותר בגליה בשלב זה של‬
:‫ההריון‬
‫– המלצה לגמילה מעישון‬
‫– המלצה למעקב טיפת חלב‬
‫בדיקות מעבדה בתחילת הריון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בדיקת ‪ BHCG‬בדם או בשתן לאישוש ההריון‪.‬‬
‫סוג דם ו ‪ ( RH‬במידה ולא ידוע) וכן קומבס‬
‫ס"ד‬
‫‪VDRL‬‬
‫שתן לכללית ותרבית‬
‫‪ Tay Sachs‬ומחלות גנטיות לפי מוצא וקב' סיכון‬
‫מצב חיסוניות לאדמת – כשיש חשד קליני או בעת מגיפה ורק‬
‫לנשים שלא ידוע הסטטוס החיסוני (מחוסנת = אנמנזה של ‪2‬‬
‫חיסונים בעבר)‬
‫‪HBSAg‬ו‪ HIV -‬לנשים בסיכון גבוה למחלת מין‬
‫‪(TOXO,CMV,CHLAMYDIA‬לא מומלץ עי משרד הבריאות)‬
‫‪ – TSH‬אין המלצה לסקר ‪ ,‬אך לגליה מומלץ לאזן על ‪2.5<TSH‬‬
GBS
• Maternal Group B streptococcal (GBS)
colonization occurs in 10-40% of women
and is the critical determinant of earlyonset GBS infection in neonates less than
seven days of age
‫ בארץ שכיחות נמוכה‬....‫• אלו נתונים מארה"ב‬
‫ ושל ספסיס‬15%< ‫בהרבה של נשים נשאיות‬
‫בילודים‬
‫• לכן בארה"ב יש המלצה לבדיקת סקר לכל‬
‫ ובארץ בדיקה רק לנשים‬Grade 1A ‫האוכלוסיה‬
‫עם גורמי סיכון‬
‫‪ – GBS‬הנחיות קליניות‬
‫משה"ב בישראל ‪2005‬‬
‫‪http://www.health.gov.il/download/forms/a2716_mr22_05.pdf‬‬
‫‪ .1‬אין מקום לבצע בדיקת סקר לנשאות ל ‪ GBS‬לכל‬
‫הנשים בהריון בשבוע ‪35-37‬‬
‫‪ .2‬בדיקת נשאות ל ‪ GBS‬תבוצע רק בנשים‬
‫הנמצאות בקבוצת סיכון‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫לידה קודמת של ילוד שחלה ב ‪GBS‬‬
‫ירידת מים או צירים רחמיים משמעותיים לפני שב' ‪37‬‬
‫ירידת מים > ‪ 18‬ש'‬
‫בקטראוריה עם ‪ GBS‬בכל ריכוז בהריון נוכחי‬
‫חום מעל ‪ 38.0‬במהלך הלידה‬
‫‪ – GBS‬אופן נטילת הבדיקה לנשאות‬
‫‪ .1‬נטילת בדיקה לנשאות ל‪ – GBS -‬ע"י מטוש רגיל לתרבית‬
‫‪ .2‬נטילת הדגימה ראשית מה‪ 1/3-‬החיצוני של הנרתיק‬
‫ולאחר מיכן מחלל הרקטום (לא רק האנוס) – הכל באותו‬
‫מטוש‪...‬‬
‫‪ .3‬בטופס המעבדה יש לציין בפרוש – "תרבית ל ‪ "GBS‬עמ"נ‬
‫שהמעבדה תזרע את התרבית על קרקע ייעודית‬
‫מחקרים הראו שנטילה עצמית ע"י האישה (לאחר קבלת הדרכה‬
‫נאותה) היא זהה מבחינת הרגישות והסגוליות לנטילה ע"י‬
‫איש מקצוע רפואי‬
‫‪ – GBS‬עקרונות הטיפול ‪1‬‬
‫‪ GBS .1‬בשתן ( סימפטומטי או א‪-‬סימפטומטי)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מטרת הטיפול המיידי לאם – למניעת לידה מוקדמת‬
‫או ‪PROM‬‬
‫הטיפול במוקסיפן או צפורל ל ‪ 3-7‬ימים‪.‬‬
‫בסיום הטיפול תרבית שתן לוודא ארדיקציה מהשתן‪.‬‬
‫מעקב תרביות חוזרות במהלך כל ההריון‪.‬‬
‫יש להניח כי נשארת נשאות כרונית ל ‪ GBS‬בנרתיק‬
‫ו‪/‬או ברקטום ואין צורך לבצע תרביות עמ"נ להוכיח‬
‫זאת‬
‫יש לטפל בזמן הלידה כמו בכל נשאית כרונית של‬
‫‪GBS‬‬
‫‪ – GBS‬עקרונות הטיפול ‪2‬‬
‫‪ GBS .2‬בנשאות בנרתיק או ברקטום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מטרת הטיפול המונע לאם בזמן הלידה – מניעת ספסיס נאונטלי‬
‫לילוד‪.‬‬
‫יש לטפל בכל אישה שידוע שהיא נשאית ל ‪ GBS‬או שהיה לה‬
‫בקטראוריה עם ‪( GBS‬גם אם טופלה בא"ב ולאחר מיכן תרביות‬
‫השתן היו עקרות) או אישה שילדה בעבר ילוד שחלה ב ‪GBS‬‬
‫יש לטפל בכל אישה עם ‪ < PROM‬שבוע ‪ 37‬או ירידת מים מעל‬
‫‪ 18‬ש' או יולדת עם חום >‪ 38.0‬כשלא ידוע סטטוס הנשאות ל‬
‫‪.GBS‬‬
‫אין צורך לטפל באישה היולדת ב ‪ CS‬ללא פקיעת קרומים‬
‫הטיפול בפנצילין ‪ G‬לוריד במהלך כל הלידה‬
‫הטיפול אפקטיבי במניעת מחלה בילוד אם ניתן לפחות ‪ 4‬ש' לפני‬
‫הלידה‪.‬‬
‫אם הילוד נולד תוך פחות מ ‪ 4‬ש' לאחר התחלת הטיפול הא"ב – יש‬
‫לטפל גם בילוד לאחר הלידה למניעת ספסיס נאונטלי‪.‬‬
EVIDENCE ‫בדיקות פרהנטליות המומלצות עפ"י ה‬
• We recommend screening for asymptomatic bacteriuria
(Grade 1A).
• We recommend screening all pregnant women for group
B beta-hemolytic streptococcus (Grade 1A)
• We recommend offering screening for selected fetal
structural and chromosomal abnormalities (Grade 1B)
• We recommend administration of anti(D)-immune
globulin to women at risk of alloimmunization (Grade 1A)
• We recommend screening for preeclampsia (Grade
1B) and fetal malpresentation (Grade 1A).
‫טיפול בבקטראוריה בהריון‬
‫(אסימפטומטי או סימפטומטי = ‪)UTI‬‬
‫• טיפול פעמיים ביום ל ‪ 3-7‬ימים מספק לארדיקציה‬
‫• ב ‪ UTI‬סימפטומי – מומלץ תרבית חוזרת לאחר ‪1-2‬‬
‫שב'‬
‫• ניתן להעדיף טיפול על פי התרבית‪...‬‬
‫‪Nitrofurantoin (100 mg bid for 5-7 days).‬‬
‫)‪Amoxicillin (500 mg bid for 3-7 days‬‬
‫)‪Cephalexin (500 mg bid for 3-7 days‬‬
‫)‪Amoxicillin-clavulanate (500 mg bid for 3-7 days‬‬
‫הנתונים מסקירת קוקריין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רפואה מונעת בקשישים‬
‫רפואה מונעת בקשישים‬
‫מקרה מס' ‪:3‬‬
‫בינימין‪ ,‬בן ‪ 89‬א‪ 2 +‬ילדים ‪ 5 ,‬נכדים ו‪ 2-‬נינים‪ .‬יליד רומניה‪ ,‬ניצול‬
‫שואה‪ .‬פנסיונר של אגד‪ .‬גר בגפו בביתו בשדרות העצמאות בחיפה ‪,‬‬
‫קומה ‪.3‬‬
‫היסטוריה רפואית‬
‫ידוע על יל"ד ‪ ,‬דיסליפידמיה ‪ ,‬אוטם לבבי ב‪ 1981 -‬ואי ספיקת לב‬
‫‪NYHAII‬‬
‫כמו כן תת תריסיות‪ ,‬מאוזנת‪ BPH ,‬לאחר ניתוח ‪ TURP‬ב ‪.2001‬‬
‫ניתוח ירוד בעין ימין ב ‪ .2007‬סובל מדלקות חוזרות בשתן ומקבל טיפול‬
‫מונע ‪ ,‬לפני חודשיים מעד בבית ושבר את אצבע ‪ 2 #‬ביד ימין‪ .‬טופל‬
‫בגבס לחודש‪.‬‬
‫טיפול תרופתי קבוע (מינון יומי)‬
‫אספירין ‪ ,100‬סימוביל ‪ ,40‬אמלו ‪ ,10‬אנלדקס ‪ ,40‬נורמיטן ‪,25‬‬
‫דיזותיאזיד ‪ 25‬מונוניט ‪ , 20‬אומפרדקס ‪ , 20‬רסיטל ‪ ,20‬ואלתרוקסין‬
‫‪ ,50‬קסטראל ‪ 2.5‬מג' ‪ ,‬זילול ‪ ,100‬מקרודנטין ‪ 100‬ואופטי סייף‪ .‬כמו כן‬
‫בהמלצת הנכד שלומד נאטרופתיה נוטל ג'ינקובילובה‪ ,‬רמוטיב ויטמין ‪, E‬‬
‫מגהגלופלקס‪ ,‬וחומצה פולית‬
‫רפואה מונעת בקשישים‬
‫תלונה עיקרית‬
‫בנימין בא למרפאה עם הנכדה לבדיקה תקופתית ומבקש לבצע בדיקת‬
‫‪ PSA‬לגילוי סרטן ערמונית‪ .‬הנכדה כעוסה כשגילתה שמזה ‪5‬‬
‫שנים לא בוצעה לסבא בדיקה זו‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬מה יעדי רפואה מונעת במטופל זה ?‬
‫‪ .2‬מה ההתערבות החשובה ביותר ברפואה מונעת במטופל זה? ומה‬
‫השנייה בחשיבותה ?‬
‫‪ .3‬מהם הנקודות שתתעכבו עליהם בבדיקה הגופנית במטופל זה ?‬
‫‪ .4‬מהם בדיקות העזר (בדיקות דם והדמיה) שתמליצו למטופל זה‬
‫כרפואה מונעת‬
‫‪ .5‬לאיזה יועצים תפנו מטופל זה במסגרת הרפואה המונעת ?‬
‫רפואה מונעת בקשישים – מבוא ‪1‬‬
‫רוב רובם של ההתערבויות ברפואה מונעת במניעה ראשונית‬
‫ושניונית ( ‪– )Primary & Secondary Prevention‬‬
‫נותנים ייתרון בתוחלת החיים לאחר מס' שנים‪ ,‬לעיתים‬
‫אף יותר מ ‪ 5‬שנים‪...‬‬
‫קשישים – לצורך פרק זה בדיון‪ .‬נגדיר קשישים ‪ -‬כל מטופל‬
‫שתוחלת חייו הצפויה קצרה יחסית ( מס' שנים מועט)‪.‬‬
‫יכול להיות קשיש בן ‪ 89‬עם מס' רב של מחלות רקע‬
‫ויכול להיות אשה בת ‪ 60‬בריאה למעט סרטן שד גרורתי‪.‬‬
‫ניתן להעריך את תוחלת החיים הצפויה במחשבון הבא‪...‬‬
‫‪http://fis.org/LE-Calc/index.html‬‬
‫רפואה מונעת בקשישים ‪ -‬מבוא ‪2‬‬
‫לרוב אנו מגדירים את מטרת הרפואה המונעת – איתור ‪ ,‬גילוי‬
‫וטיפול מוקדם במחלות על מנת להאריך את תוחלת‬
‫החיים‪....‬‬
‫מהי רפואה מונעת במטופל עם תוחלת חיים צפויה קצרה ???‬
‫ניתן לומר כי במטופלים אלו – מטרת הרפואה המונעת היא‬
‫איתור ‪ ,‬גילוי וטיפול מוקדם במחלות הפוגעות באיכות‬
‫החיים שנשארה‪...‬‬
‫רפואה מונעת לאיכות חיים ‪1-‬‬
‫הערכת תפקוד ‪ADL -‬‬
‫• לצורך התאמת עזרים ‪ ,‬התאמת הבית‬
‫• גיוס משאבים – משפחה‪ ,‬קהילה‬
‫• מיצוי זכויות – חוק סיעוד‪ ,‬ביטוח לאומי‬
‫צמצום נזקים יאטרוגנים‪:‬‬
‫• הפחתת תרופות והתאמת מינונים‬
‫• צמצום הייעוצים הרפואיים ולהימנע מהפניות בכלל והפניות‬
‫למיון בפרט (פניה למיון ובודאי אשפוז – פוגע מאוד באיכות‬
‫החיים)‬
‫• "סינכרון" כלל היועצים שבכל זאת הכרחיים‬
‫רפואה מונעת לאיכות חיים ‪2-‬‬
‫הערכת חושים‪:‬‬
‫ראיה‬
‫• לשקול משקפיים‬
‫• ניתוחי ירוד‬
‫• או אפילו הכרה בנכות על מנת לקבל משאבים שניתן לגייס רק‬
‫עם תעודת עיוור ‪( ...‬ספרים מוקלטים וכו')‬
‫שמיעה‬
‫• ניקוי צרומן‪,‬‬
‫• התאמת עזרי שמיעה (נכנסו לסל ב ‪)2011‬‬
‫חלל הפה והשיניים‬
‫• הגיינת הפה ‪ ,‬פטרת‬
‫• בעיות דנטליות חמורות‬
‫• התאמת התותבות‬
‫רפואה מונעת לאיכות חיים ‪3-‬‬
‫הערכת סיכון לנפילות ושברים ‪:‬‬
‫• תרופות‬
‫• תת ל"ד תנוחתי‬
‫• בדיקת "קום לך"‪...‬‬
‫• צפיפות עצם‬
‫• מתן ויטמין ‪D‬‬
‫• מגיני ירכיים‬
‫רפואה מונעת לאיכות חיים ‪4-‬‬
‫הערכת מערכות גוף הכרחיות‬
‫• תיאבון ‪ ,‬והערכה של סטטוס תזונתי (כולל בדיקות דם‬
‫לחסרים תזונתיים)‬
‫• שליטה בשתן‬
‫• יציאות ומניעת עצירות‬
‫• מניעת קונטרקטורות ופצעי לחץ‬
‫• שמירה על ניידות‬
‫רפואה מונעת לאיכות חיים ‪5-‬‬
‫שונות‬
‫• איזון כאבים‬
‫• הערכה קוגנטיבית ‪ -‬בעיקר לצורך הדרכת המשפחה‬
‫• סקירה לדיכאון‬
‫• איתור קשישים בסיכון להזנחה ואלימות‬
‫• תיאום ציפיות – מטופל – משפחה – רופא‬
‫• חתימה על ייפוי כוח רפואיים‪ ,‬הנחיות מקדימות וצוואות‬