משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף שפות הפיקוח על הוראת הלשון העברית כנס מפמ"ר עברית : למידה משמעותית שנה"ל תשע"ה

Download Report

Transcript משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף שפות הפיקוח על הוראת הלשון העברית כנס מפמ"ר עברית : למידה משמעותית שנה"ל תשע"ה

‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף שפות‬
‫הפיקוח על הוראת הלשון העברית‬
‫כנס מפמ"ר‬
‫עברית‪:‬‬
‫למידה משמעותית‬
‫שנה"ל תשע"ה‬
‫"מִ י שֶׁ חָ ו ָה אֶׁ ת בְּעֵ ַרת הַ קַ י ִץ‪,‬‬
‫לִבֹו לַבַי ִת‬
‫פנ ֵי הַ ּנֹוף ְּראִי לְּחֶׁ ְּרדֹותָ יו‪.‬‬
‫ּו ְּ‬
‫אֶׁ ת מִ י י ַשְּ בִיעַ‬
‫אֶׁ ת מִ י י ְַּרגִיעַ‬
‫פלֵל עַ ד סְּ תָ ו‪".‬‬
‫ו ְּעַ ל מַ ה י ִתְּ ַ‬
‫(רחל שפירא)‬
‫ועדת חקירה למשרד החינוך ‪/‬‬
‫פניה עוז זלצברגר‬
‫"הארץ" ‪7.8.14‬‬
‫ועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה הזאת צריכה לחקור את משרד‬
‫החינוך‪ ...‬ומעל הכול‪ ,‬כוונתי למי שאחראי לכישלון הקולוסאלי של‬
‫ריבואות ישראלים‪ ,‬לאי יכולתם להבין את הנקרא ולבטא בכתב את‬
‫דעותיהם בשעת מחלוקת; לדעת קרוא וכתוב במובן העמוק של שתי‬
‫המלים‪.‬‬
‫העילגות חוצה גבולות של עדה ומוצא‪ ,‬של מרכז ופריפריה‪ ...‬לא בטעויות‬
‫כתיב עסקינן אלא באבדן יכולת הדיון והשכנוע‪ .‬לא בשגיאות דקדוק‬
‫עסקינן אלא באבדן היכולת לדייק ולהבין דקויות‪ .‬העילגות אינה בעיה‬
‫אסתטית‪ ,‬אלא פִצצת זמן בקרביה של הדמוקרטיה‪ .‬היא מתפוצצת כעת‬
‫לנגד עינינו בהילוך מהיר‪ .‬כי מי שלא יודע לעקוב אחר טיעון מורכב‪ ,‬לזהות‬
‫ניואנסים‪ ,‬להבין אירוניה‪ ,‬להציב טיעון‪-‬נגד משכנע ולבטא בבהירות את‬
‫תובנותיו‪ ,‬רגשותיו וזעמו‪ ,‬הוא אזרח מוגבל ומתוסכל‪ .‬הוא עלול להפוך גם‬
‫לאזרח אלים‪.‬‬
‫אווזים ‪/‬‬
‫אגי משעול‬
‫מטִיקָה‪,‬‬
‫ת ָ‬
‫מ ֶ‬
‫אפְּשְּ טֵין‪ ,‬הַּמֹורֶ ה שֶ ל ִי ל ְּ ָ‬
‫ֶ‬
‫ח‪.‬‬
‫ָאהַב ל ְּהֹוצִיא אֹותִי ל ַלּו ַ‬
‫תאִים ַרק ל ְּּכֹובַע‪.‬‬
‫מ ְּ‬
‫ָאמַר שֶ הָרֹאש שֶ ל ִי ַ‬
‫ָאמַר שֶ צִפֹור עִם שֶ כֶל ּכְּמֹו שֶ ל ִי‬
‫ֲחֹורה‪.‬‬
‫עפָה א ָ‬
‫הָיְּתָה ָ‬
‫או ָז ִים‪.‬‬
‫שָ ל ַח אֹותִי ל ִרְּ עֹות ֲ‬
‫הֶ ֶה‪,‬‬
‫ּמשְּ פָט ַ‬
‫ה ִ‬
‫במֶרְּ חָק שָ נ ִים מִן ַ‬
‫עכְּשָ יו‪ְּ ,‬‬
‫ַ‬
‫תחַת הַדֶ קֶל‬
‫אנ ִי יֹושֶ בֶת ַ‬
‫ּכְּשֶ ֲ‬
‫או ָז ִים הַיָפִים שֶ ל ִי‪,‬‬
‫ה ֲ‬
‫עִם שְּ לֹושֶ ת ָ‬
‫אנ ִי חֹושֶ בֶת שֶ אּול ָי הִרְּ חִיק ָאז ל ִרְּ אֹות‪,‬‬
‫ֲ‬
‫מטִיקָה‪,‬‬
‫ת ָ‬
‫מ ֶ‬
‫הַּמֹורֶ ה שֶ ל ִי ל ְּ ָ‬
‫הצֶדֶ ק הָי ָה עִּמֹו‪,‬‬
‫ו ְּ ַ‬
‫ח אֹותִי יֹותֵר‬
‫ּמ ַ‬
‫ּכִי אֵין מָה שֶ מְּשַ ֵ‬
‫ּכעֵת‬
‫מאֲשֶ ר ל ִרְּ אֹות אֹותָם ָ‬
‫ֵ‬
‫ְּפֹורר‪,‬‬
‫המ ָ‬
‫הלֶחֶם ַ‬
‫עטִים עַל ַ‬
‫ָ‬
‫ח‪,‬‬
‫מ ַ‬
‫מכַשְּ ּכְּשִ ים בִזְּנָבָם הַשָ ֵ‬
‫ְּ‬
‫פאִים רֶ גַע דֹם‬
‫קֹו ְּ‬
‫הּמַי ִם‬
‫תחַת ל ִרְּ סִיסֵ י ַ‬
‫מ ַ‬
‫ִ‬
‫על ֵיהֶם‬
‫מתִיז ָה ֲ‬
‫אנ ִי ַ‬
‫שֶ ֲ‬
‫הצִינֹור‪,‬‬
‫מִן ַ‬
‫קפִים אֶת רֹאשָ ם ו ְּגּופָם‬
‫זֹו ְּ‬
‫מתָח ָאז ּכְּזֹוכֵר‬
‫נ ִ ְּ‬
‫אגַּמִים רְּ חֹוקִים‪.‬‬
‫ֲ‬
‫מטִיקָה‬
‫ת ָ‬
‫מ ֶ‬
‫ּכבָר הַּמֹורֶ ה שֶ ל ִי ל ְּ ָ‬
‫מֵָאז מֵת ְּ‬
‫על ָה בְּי ָדִ י‬
‫פעַם ֹלא ָ‬
‫בעָיֹותָיו שֶ ַאף ַ‬
‫ּומֵתּו גַם ְּ‬
‫לִפְּתֹור‪.‬‬
‫בעִים‪,‬‬
‫הבֶת ּכֹו ָ‬
‫אנ ִי אֹו ֶ‬
‫ֲ‬
‫בעֶרֶ ב‬
‫תמִיד ָ‬
‫ו ְּ ָ‬
‫עץ‪,‬‬
‫ה ֵ‬
‫צפֳּרִ ים חֹוז ְּרֹות אֶל תוְך ָ‬
‫ה ִ‬
‫ּכְּשֶ ַ‬
‫עפָה אֲחֹורָ ה‪.‬‬
‫חפֶשֶ ת אֶת זֹאת שֶ ָ‬
‫מ ַ‬
‫אנ ִי ְּ‬
‫ֲ‬
‫מיעדי משרד החינוך לשנה"ל תשע"ה‬
‫העמקת תהליכי ההוראה והלמידה לביסוס‬
‫‪.1‬‬
‫למידה משמעותית והתאמת תכנית הלימודים‬
‫החדשה לצורכי המאה ה‪21-‬‬
‫שינוי במסגרת‪ ,‬במבנה ובתוכן של עולם המדידה‬
‫‪.2‬‬
‫וההערכה מכיתה א' ועד י"ב‪ :‬שינוי בהיקף בחינות‬
‫המיצ"ב‪ ,‬במבנה ובהיקף של בחינות הבגרות ועוד‬
‫מתוך המסמך "אבני דרך ללמידה משמעותית"‬
‫למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים‬
‫מרכזיים המתקיימים בו זמנית‪:‬‬
‫ערך‬
‫רלוונטיות‬
‫מעורבות‬
‫שאלות להתבוננות עמ"ר‬
‫ע‬
‫רך ללומד ולחברה‬
‫באיזו מידה הלמידה מזמנת ללומדים למידה מועילה על אודות הנושא‪,‬‬
‫על עצמם‪ ,‬על הזולת או על החברה?‬
‫באיזו מידה הלמידה וההתנסות מזמנות ללומדים התפתחות רגשית‪,‬‬
‫חברתית‪ ,‬קוגניטיבית?‬
‫באיזו מידה הלמידה וההתנסות מעודדות את הלומדים לאתר דרכים‬
‫לפעול למען הזולת והחברה?‬
‫ד"ר עליזה עמיר‬
‫שאלות להתבוננות עמ"ר‬
‫מעורבות‬
‫באיזו מידה תהליכי ההוראה והסביבה הלימודית מזמנים למידה פעילה‬
‫שיש בה מעורבות?‬
‫באיזו מידה נושאי השיח מאפשרים לכל לומד לשתף ברגש‪ ,‬בצורך‪,‬‬
‫בדעה?‬
‫באיזו מידה דרכי ההוראה מזמנות אינטראקציה בין הלומדים‪ ,‬למידה‬
‫שיתופית?‬
‫ד"ר עליזה עמיר‬
‫שאלות להתבוננות עמ"ר‬
‫רלוונטיות‬
‫באיזו מידה התכנים מספקים עיסוק בסוגיות המתקשרות לעולמם של‬
‫הלומדים?‬
‫באיזו מידה התכנים ודרכי ההוראה מותאמים לשונות בין הלומדים?‬
‫ד"ר עליזה עמיר‬
‫שיח אחר בין המורה לעברית‬
‫לבין התלמיד‪ ,‬שיח משמעותי‬
‫הפורץ את גבולות השיח‬
‫הדקדוקי‬
‫חיים חדשים בין ארבעה קירות‪:‬‬
‫מקלט החירום לנשים – חיפה‬
‫עדן מי טל‬
‫לכל אדם יש הגדרה משלו למילה "מקלט"‪.‬‬
‫מקום שמספק הגנה‪ .‬הגנה פיזית ממה שמאיים עלינו‪ ,‬ממה שמפחיד אותנו כשאנחנו לבד‪ .‬הגנה נפשית‪ ,‬ממה‬
‫שמאיים לחדור את השלווה שלנו‪ .‬מעטפת‪ ,‬קליפה מהעולם החיצון‪ ,‬בועה‪ ,‬והאנשים המתאמצים לשמור עליה‬
‫שלמה בשבילנו‪ .‬ההרגשה הזו שמישהו דואג לך‪ ,‬שלמישהו אכפת‪ .‬נסו לדמיין את המקלט שלכם‪ ,‬את המרכיבים‬
‫המחזיקים את הבועה שמקיפה אתכם‪ .‬ועכשיו תנשמו עמוק ובשלווה מוחלטת‪ ,‬כי אתם יכולים‪ ...‬ומה אם אינכם‬
‫יכולים? דמיינו את הילדות שלכם‪ .‬חפשו בה את התחושה הזו‪ .‬את המקלט הפנימי שלכם‪ .‬כשאנחנו ילדים הכול‬
‫נראה אחרת‪ ,‬ויש לנו הפנאי הנפשי לאמץ את המקלט שלנו‪ ,‬לאחוז בו חזק ולתלות בו את כל עולמנו‪...‬‬
‫בחרתי לכתוב על עמותה זו‪ ,‬המפעילה את המקלט‪ ,‬וכן להמליץ עליה לפרס "דן דוד"‪ ,‬כיוון שאת מה שהיא עושה –‬
‫ניתן פשוט להרגיש‪ .‬כמתנדבת במקום‪ ,‬מתוך היכרות עם הילדים‪ ,‬הבנת החשיבות של העמותה נמצאת בתוכי‬
‫באופן טבעי‪ ,‬אולם ברצוני לנסות ולהעביר את זה הלאה‪...‬‬
‫סיבה נוספת היא הילדים‪ .‬במבט ראשון‪ ,‬הם נראים כמו ילדים רגילים‪ ,‬אולי אפילו ילדים שזכו לילדות רגילה‪ .‬גם‬
‫ממבט שני‪ .‬גם לאחר התבוננות ממושכת‪ .‬אולם הילדים הללו לא קיבלו את ההזדמנות לתלות את כל עולמם‬
‫במקלט שלהם‪ ,‬לא זכו למשהו יציב‪ ,‬ומעל לכול – לא קיבלו את הילדות המגיעה להם מעצם היותם‪ ...‬ילדים‪ .‬גם‬
‫לאחר התבוננות ממושכת לא תראה זאת‪ ,‬אבל אחרי חיבוק אחד‪ ,‬אחרי מספר מילים – פשוט תבין את ההבדל‪.‬‬
‫תבין שבמקום להסתגר בתוך עצמם הם מעניקים כל כך הרבה אהבה לכל מי שרק מוכן להחזיר‪ ,‬להעניק בשבילם‪.‬‬
‫הם מעניקים כפי שהם היו רוצים לקבל‪ ,‬כפי שהם צריכים לקבל‪ .‬הם מעניקים כפי שכל אחד מאתנו צריך להעניק‪.‬‬
‫הם מזכירים לנו קצת את החובות הבסיסיות שלנו כבני אדם‪ ,‬ואפילו שאין זה כלל תפקידם בעולם הזה – הם‬
‫מעניקים לנו הזדמנות להסתכל פנימה‪ ,‬על עצמנו כיחידים ועלינו כחברה‪ ,‬ומעוררים שאלה בסיסית ביותר‪ ...‬האם‬
‫אנחנו נותנים מספיק?‪...‬‬
‫העזרה לילדים האלה היא חובתנו הבסיסית כבני אדם‪ .‬לנו קל להעניק להם הזדמנות שווה‪ ,‬אבל לילדים שאינם‬
‫רגילים לקבל הזדמנות שווה לגדול‪ ,‬להתנסות וללמוד‪ ,‬היא ממש לא משהו מובן מאליו‪ .‬המקלט‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יכול‬
‫לספק להם‪ .‬משהו שמשנה עולם שלם‪.‬‬
‫המקלט מספק לנשים ולילדיהן הזדמנות לעתיד אחר‪ ,‬ואני‪ ,‬כמתנדבת במקום‪ ,‬מקווה שכאשר יגיעו הילדים‬
‫לבגרותם‪ ,‬התקופה במעון ובעיקר התקופה שלפני כן תהיה בגדר זיכרון בלבד‪ ,‬שהם יצאו ממעגל האלימות ולא‬
‫יחזרו אליו לעולם‪.‬‬
‫לכל אדם יש הגדרה משלו למילה "מקלט"‪ .‬אני כבר יודעת מהי ההגדרה שלי‪.‬‬
‫ואתם?‬
‫הצעות ליחידות הוראה בהוראת עברית‬
‫בבתי הספר העל יסודיים‬
‫•‬
‫לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות‪ :‬יחידות הוראה בכתיבה ואוצר מילים‬
‫סביב מבצע "צוק איתן"‬
‫•‬
‫לחטיבות העליונות‪ :‬יחידת הוראה בתצורת השם‬
‫•‬
‫לחטיבות העליונות יחידת הוראה בנושא לוח השנה העברי לחודשים ספטמבר‪-‬‬
‫אוקטובר‬
‫מיעדי משרד החינוך לשנה"ל תשע"ה‬
‫העמקת תהליכי ההוראה והלמידה לביסוס‬
‫‪.1‬‬
‫למידה משמעותית והתאמת תכנית הלימודים החדשה‬
‫לצורכי המאה ה‪21-‬‬
‫שינוי במסגרת‪ ,‬במבנה ובתוכן של עולם‬
‫‪.2‬‬
‫המדידה וההערכה מכיתה א' ועד י"ב‪ :‬שינוי‬
‫בחינות המיצ"ב‪ ,‬במבנה ובהיקף של‬
‫בהיקף‬
‫בחינות הבגרות ועוד‬
‫תכנית הלימודים כיתות ז'‪ -‬יב' על פי עקרון ‪70/30‬‬
‫חלופות בהערכה‬
‫מטלות מגוונות‪ :‬תלקיט‪ ,‬מטלת ביצוע קבוצתית (כרזה‪ ,‬משחק)‪,‬‬
‫עבודת חקר‪ ,‬כתיבת ערך בוויקיפדיה‪ ,‬הוראת עמיתים והערכת‬
‫עמיתים‪ ,‬כתיבת רפלקציה אישית‪ ,‬הרצאה‪ ,‬מצגת‪ ,‬פרזנטציה‬
‫ועוד‪ .‬כל זאת במטרה שהתלמיד יעמיק בנושא מתוך תכנית‬
‫הלימודים ויביא לידי ביטוי את ידיעותיו ואת חזקותיו וירכוש את‬
‫מיומנויות המאה העשרים ואחת‪.‬‬
‫למידה שיתופית‬
‫ועבודת צוות‬
‫למידה מבוססת‬
‫פרוייקטים ‪PBL‬‬
‫למידה בדרך החקר‬
‫מה הרציונל בגיוון בדרכי‬
‫הערכה?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פינוי זמן ללמידה‬
‫גמישות פדגוגית ואוטונומיה‬
‫העמקה בלמידה‬
‫יותר אמון בתהליכי למידה – לא לומדים רק למבחנים‬
‫שיח אחר ‪ -‬הערכה מגוונת המאפשרת הכרה מעמיקה של התלמיד‬
‫הערכה פנימית תוך שמירה על‬
‫סטנדרטים‬
‫תהליך העבודה הבית ספרי ילווה בצפייה‬
‫בשיעורים‪ ,‬בהדרכה ובמשוב על תהליכי‬
‫ההוראה ועל תהליכי ההדרכה‬
‫מה תפקידה של ההערכה הפנימית?‬
‫הערכה בשירות הלמידה‬
‫•‬
‫הערכת הלמידה משלימה את תהליכי ההוראה והלמידה‪.‬‬
‫•‬
‫כל הוראה מתוכננת‪ ,‬בעלת מטרות מוגדרות‪ ,‬שיטתית ורצופה‪ ,‬מחייבת בשלב‬
‫מסוים בדיקה המשקפת למורה ולתלמידים באיזו מידה הושגו המטרות הללו‪.‬‬
‫על כן חשוב שההערכה הפנימית‪ ,‬בשונה מהערכה חיצונית‪ ,‬תהיה משולבת‬
‫בתהליך ההוראה ותאופיין בקשר גומלין מתמשך ורצוף בין המורה לתלמיד‪.‬‬
‫שימוש נכון בהערכה מאפשר‬
‫•‬
‫לתעד את רצף התקדמות התלמידים משלב של שליטה חלקית עד לשלב של‬
‫שליטה מתקדמת יותר במיומנויות ובתכנים בתחומי הדעת‪ ,‬באסטרטגיות‬
‫הלמידה והחשיבה‪ ,‬בתפקודים התוך‪-‬אישיים והבין‪-‬אישיים ובתפקודים‬
‫הלשוניים‪.‬‬
‫•‬
‫לתעד את המידע לגבי התנהגויות למידה של התלמידים כפרטים במצבי‬
‫למידה שונים לצורך אבחון והתאמת ההוראה‪.‬‬
‫•‬
‫לתכנן את ההוראה לכיתה‪ ,‬לקבוצות וליחידים על בסיס הנתונים הנאספים‬
‫תוך כדי תהליכי ההערכה‪.‬‬
‫•‬
‫לחדד את מודעותם לגבי דרך ההוראה שלהם ולגבי פעילותם החינוכית‪.‬‬
‫•‬
‫כל מפגש בין מורה לתלמידיו מספק למורה מידע העשוי לתרום לקבלת‬
‫ההחלטות שלו באשר להוראה וללמידה ולדרכים לקידומם של‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫•‬
‫יש לראות את המבחן או את הבוחן כאחת מן החלופות להערכת‬
‫ההישגים‪ ,‬בצד השימוש בכלי הערכה אחרים‪.‬‬
‫•‬
‫בבחירת הכלי להערכה ואופן השימוש בו יש לוודא שהכלי יתאים‬
‫למטרות ההערכה ולמטרות הלמידה וכן למאפייני התלמידים‪ ,‬לגילם‬
‫ולצורכיהם תוך שמירה על סטנדרטים לימודיים‪.‬‬
‫אתר עוז לתמורה – משרד החינוך‬
‫"ו ְּי ָד סְּ מּוי ָה כְּמֹו אֹוסֶׁ פֶׁת‬
‫אֶׁ ת כָל הַ מַ כְּאֹובִים‬
‫פת‬
‫ָאף מִ שְּ ָאלָה ֹלא מִ תְּ עַ י ֶׁ ֶׁ‬
‫ל ְִּראֹות ז ְּמָ נ ִים טֹובִים‬
‫לִמְּ צֹוא שִ מְּ חָ ה בְּסֹוף הָ עֶׁ צֶׁב‬
‫לִחְּ יֹות בֵין אֹוהֲ בִים‬
‫אִ ם קְּ רֹובָה אַ תְּ ‪ ,‬שְּ עַ ת הַ חֶׁ סֶׁ ד‪,‬‬
‫כנ ְּסִ י לְּכָאן ּושְּ בִי‪" .‬‬
‫הִ ָ‬
‫(רחל שפירא)‬