המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית) . שכונת המושבה הגרמנית 2 האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית.
Download ReportTranscript המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית) . שכונת המושבה הגרמנית 2 האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית.
Slide 1
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 2
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 3
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 4
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 5
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 6
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 7
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 8
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 9
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 10
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 11
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 12
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 13
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 14
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 15
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 16
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 17
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 18
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 19
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 20
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 21
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 22
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 23
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 24
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 25
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 26
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 27
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 28
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 29
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 30
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 31
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 32
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 33
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 34
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 35
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 36
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 37
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 38
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 39
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 40
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 41
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 42
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 43
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 44
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 45
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 46
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 47
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 48
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 49
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 2
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 3
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 4
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 5
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 6
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 7
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 8
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 9
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 10
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 11
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 12
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 13
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 14
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 15
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 16
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 17
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 18
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 19
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 20
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 21
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 22
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 23
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 24
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 25
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 26
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 27
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 28
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 29
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 30
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 31
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 32
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 33
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 34
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 35
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 36
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 37
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 38
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 39
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 40
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 41
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 42
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 43
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 44
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 45
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 46
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 47
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 48
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49
Slide 49
המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית).
שכונת המושבה הגרמנית
2
האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872על ידי מתיאוס פרנק ,הטמפלרי ,עבור חותנו שנפטר בדרכו
לירושלים.
תצלום אוויר משנת 1918
תצלום אוויר משנת 2012
שכונת המושבה הגרמנית
3
אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד
בירושלים מושבה חדשה ,ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה.
מפת משנת 1880של הקרן לחקר ארץ ישראל ()Palestine Exploration Fund - PEF
שכונת המושבה הגרמנית
4
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה ,משם הגיעו מתיישביה
הטמפלרים שהיו חברי כת דתית ,שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית.
פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים
שכונת המושבה הגרמנית
5
הם הקימו לעצמם מועצה דתית ,שניהלה את ענייני הדת ,ויצרו תפילות משלהם .אחרי שהתגבשו ,החליטו לעלות
לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים ,לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".
כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית
שכונת המושבה הגרמנית
6
הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים .כך ,שלא כבכפר גרמני אופייני ,בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית,
ולא מעץ ומלבנים.
רחוב כרמיה 6
שכונת המושבה הגרמנית
7
כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898התגוררו במושבה כ 400 -נפש .הביקור הביא לחידוש קשרי
בני הדור השני עם המולדת בגרמניה .לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914התגוררו במושבה כ 600-נפש.
שכונת המושבה הגרמנית
8
חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917
מתוך אוסף מטסון
שכונת המושבה הגרמנית
9
שני בתי הספר :הליצאום הישן – שנת 1878והליצאום החדש – שנת 1882
מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה20-
בית הספר החדש (ישן)
בית הספר הישן
שכונת המושבה הגרמנית
10
שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח .שני הרחובות
נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה
עמק רפאים מימין ,דרך בית לחם משמאל
שכונת המושבה הגרמנית
מיפוי משנת 1945
11
בשנת 1882נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה .בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי
תרבותי לבני המושבה הגרמנית .קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה.
בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית
בית הקהילה הטמפלרי בשנת 1900
שכונת המושבה הגרמנית
12
בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ,1892הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי .האזור הפך למוקד משיכה
עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית ,בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני
הקהילה הטמפלרים .כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.
שכונת המושבה הגרמנית
13
עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ,1917לאחר סיום מלחמת העולם ,פונו רוב המתיישבים הגרמנים,
שהיו נתיני אויב ,ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים .בשנת 1921חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי
השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב .ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט ,לימים סמדר .המושבה התפתחה
לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון .בתקופת
המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.
עמק רפאים 1925
שכונת המושבה הגרמנית
14
הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן ,בשטח של כדונם אחד .מבני הציבור תוכננו במרוכז
בקודקוד השכונה.
ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת 1902
שכונת המושבה הגרמנית
15
מפות היסטוריות
.1וילסון 1864
.2ניקול הנרי 1886
.3קונארד שיק 1894
מפות היסטוריות
1
2
3
שכונת המושבה הגרמנית
16
מפת בוקהאוס מ1884-
שכונת המושבה הגרמנית
17
מפה גרמנית משנת 1894
שכונת המושבה הגרמנית
18
תכנית גדס משנת 1919הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה
היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים.
שכונת המושבה הגרמנית
19
מפת הכשרת היישוב 1922
שכונת המושבה הגרמנית
20
תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים
איור שכונת המושבה הגרמנית
שכונת המושבה הגרמנית
21
תמונה משנת 1881
ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת 1898
שכונת המושבה הגרמנית
22
גלויה מצוירת משנת 1900
המושבה הגרמנית בשנת 1905
איור תחנת הרכבת בשנת 1899
שכונת המושבה הגרמנית
23
-1916קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם
איור -רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה19-
שכונת המושבה הגרמנית
24
2
1
תמונות מהמושבה הגרמנית
.1
בית הספר 1926
.2
רח' עמק רפאים 1950
.3
רח' עמק רפאים מס' 28בשנת 1954
3
שכונת המושבה הגרמנית
25
מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
26
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית .דגל צלב הקרס הונף בחלק
מבתי המושבה .הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה .בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,בשנת
,1939הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני.
שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים ,שהוגדרו כאזרחי אויב ,בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות
הסגר .בשנת 1944גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה .מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס
חמישי.
פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים 12
שכונת המושבה הגרמנית
27
ב 17-באפריל 1948כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית .אחרוני המתיישבים שנותרו
במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ ,תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה.
דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב1948-
שכונת המושבה הגרמנית
28
רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום .רובם חד-משפחתיים ומכילים את
הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים ,מתבנים ,וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי
המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו :נפחים ,מסגרים ,בנאים ,אופים ,גננים ,מהנדסים ,ואדריכלים.
התפתחות השטח הבנוי
שכונת המושבה הגרמנית
29
בשנת 1980אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' 2154לשימור השכונה,
שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ( 62ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים .שמירה על פרטי
הסביבה כגון ,מבנים ופרטיהם ,רחובות סמטאות ,גדרות ,שערים ,צמחיה וכד' ,ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי.
לתוכנית זו לא היו מתנגדים ,וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה.
שכונת המושבה הגרמנית
30
מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס
בשנת 2015
מונומנט
תוספת בינוי
עות'מאני
שכונת המושבה הגרמנית
מנדט בריטי
ישראלי
31
הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים,
גדרות אבן ,עצי אורן וגגות רעפים
שכונת המושבה הגרמנית
32
הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים
עמק רפאים - 16בית ברכה
עמק רפאים 18בית פאלוס
"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך .יהי שלום בחילך" תהילים קכב ,ו-ז
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס' ,א'.
שכונת המושבה הגרמנית
33
בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים .12מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת .1875
מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים
שכונת המושבה הגרמנית
34
בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת .1877משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו
בית במושבה הגרמנית .קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת .2003הבית שומר ושופץ בצורה
יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים.
בית אימברגר -בית ברכה עמק רפאים 16
שכונת המושבה הגרמנית
35
עם התפתחות מודעות השימור בארץ ,ובירושלים בפרט ,אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978תוכנית מס'
2154לשימור השכונה .היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי :בניה נמוכה,
גגות רעפים ,חלונות מקושתים ,דגש על חצרות וגינון ,וכדומה .כך נשמר אופייה המיוחד ,כמעין כפר 'מרכז
אירופאי' בלב ירושלים ,בו שזורים אלמנטים מקומיים.
שכונת המושבה הגרמנית
36
עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל ,בניהול רשות מקרקעי ישראל .בשנת
1955שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54מיליון מארק ( 11מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם
ונכסיהם ,שקוזז מסכום השילומים מגרמניה .היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי
אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה 60-וה 70-נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים ,שלא הוסיפו חן רב
למושבה.
שכונת המושבה הגרמנית
37
בשכונה נותרו כ 50-מבנים טמפלרים ,שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים
ופסטורליים ,בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם ,תריסי עץ ירוקים ,עצי אורן
וברוש ,גינות ירק ונוי ומרפסות.
שכונת המושבה הגרמנית
38
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות ,פיצריות ,מעדניות ,בוטיקים ובתי קפה רבים ,הפתוחים
עד השעות הקטנות של הלילה" .שינקין של ירושלים" ,כך מכונה הרחוב ,שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל
לאורכו.
שכונת המושבה הגרמנית
39
זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר .המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב
שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית ,כלכלית לעיר ירושלים הפנימית .על כך החשיבות הרבה בשמירה על
הקיים.
שכונת המושבה הגרמנית
40
בית הקברות הטמפלרי -בשנת 1878רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה ,עבור בית
קברות לבני הקהילה .עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף
גובאט ,עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר".
שכונת המושבה הגרמנית
41
בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה
שכונת המושבה הגרמנית
42
קולנוע סמדר
"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים ,ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה 50-וה-
.60הבניין הוקם בשנת 1928על ידי גוטלוב בוירלה .בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה
80שנה .בתחילה נקרא סינמה אוריינט ,לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי.
מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר .בשנת 1949הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים .אחד
מהם ,אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד .1993לאחר שיפוצו ,בשנת ,1996חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב
סמדר" .לאחר 81שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו
לטובת יזמות נדלני"ת .המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע
סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד .בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות
בית הקולנוע .ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה.
שכונת המושבה הגרמנית
43
הבית ברחוב כרמיה 8
בשנת 2008רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה 8במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי.
הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור ,החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה
על המגרש .הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו.
תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ,והופקדה להתנגדות .המועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל ,תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר ,הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר
כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו .ועדת הערר אישרה את
התכנית לפירוק והרכבה .לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור
והמבנה לא יפורק.
שכונת המושבה הגרמנית
44
מנזר האחיות הבורומאיות /אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת
הברזל בשולי שכונת בקעה .המתחם הוקם בשני שלבים :בשנים 1905-1903נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה .בשנת
1935הוקם ממזרח ,בניין כנסייה ,שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר.
בשנת 1985נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית ,על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה
מנדל ,המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות.
שכונת המושבה הגרמנית
45
מלון קולוני במתחם הסיבים
בשנת 1953עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר) .המכון נסגר בשנת
.1997רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום
מלצר .בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון ,תוך כדי שמירה על מבני
בתי הספר.
הדמייה של מלון קולוני
(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)
הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה
שכונת המושבה הגרמנית
46
מוזיאון הטבע
הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה 19 -על ידי איש עסקים ארמני אמיד ,לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ
לעיר ,ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק .הגן הוקף בגדר גבוהה ,ולה שני שערים גדולים ,האחד מדרום והשני
ממערב .הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן" .המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני ,פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת .1962
המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח ,בגוף האדם ,בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה .בכוונת עירית
ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע.
שכונת המושבה הגרמנית
47
"בית יהודית" /מרכז תרבות לנוער
המבנה נבנה בשנת 1960בסגנון בינלאומי מודרני ,שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה 60-בירושלים על מנת לשמש מקום
מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער .בשנת 2001נכנס למבנה ,המנהל הקהילתי "גינות העיר" .בשנת 2008
שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים .לאחר השיפוץ ,כאות תודה למשפחת
קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית" ,כשמה של אם המשפחה .כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה
מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים.
שכונת המושבה הגרמנית
48
מקורות
מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילומים -איציק שוויקי ,מאגר אדר' משה שפירא
ארכיון המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים.
דוד קרויאנקר ,הבניה המודרנית מחוץ לחומות ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,1991 ,ירושלים.
דוד קרויאנקר ,שכונות ירושלים -טלביה ,קטמון והמושבה היוונית ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2002 ,ירושלים
דוד קרויאנקר ,ירושלים -המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים ,הוצאת כתר ומכון ירושלים ,2008 ,ירושלים.
גובי קרטיס תוכנית המושבות 2014
ויקיפדיה
מוזיקהBadinerie 07 j.s bach :
שכונת המושבה הגרמנית
49