Slide 1

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 2

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 3

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 4

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 5

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 6

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 7

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 8

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 9

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 10

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 11

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 12

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 13

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 14

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 15

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 16

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 17

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 18

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 19

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 20

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 21

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 22

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 23

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 24

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 25

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 26

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 27

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 28

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 29

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 30

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 31

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 32

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 33

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 34

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 35

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 36

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 37

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 38

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 39

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 40

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 41

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 42

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 43

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 44

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 45

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 46

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 47

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 48

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬


Slide 49

‫המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית)‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪2‬‬

‫האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת ‪ 1872‬על ידי מתיאוס פרנק‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬עבור חותנו שנפטר בדרכו‬
‫לירושלים‪.‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪1918‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪2012‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪3‬‬

‫אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד‬
‫בירושלים מושבה חדשה‪ ,‬ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה‪.‬‬

‫מפת משנת ‪ 1880‬של הקרן לחקר ארץ ישראל (‪)Palestine Exploration Fund - PEF‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪4‬‬

‫הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה‪ ,‬משם הגיעו מתיישביה‬
‫הטמפלרים שהיו חברי כת דתית‪ ,‬שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית‪.‬‬

‫פרידריך יוהאנס אימברגר ורעייתו מראשוני הטמפלרים בירושלים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪5‬‬

‫הם הקימו לעצמם מועצה דתית‪ ,‬שניהלה את ענייני הדת‪ ,‬ויצרו תפילות משלהם‪ .‬אחרי שהתגבשו‪ ,‬החליטו לעלות‬
‫לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים‪ ,‬לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים"‪.‬‬

‫כריסטוף הופמן (מימין) וגיאורג דוד הרדג (משמאל) מיוזמי הקמת הקהילה הטמפלרית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪6‬‬

‫הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים‪ .‬כך‪ ,‬שלא כבכפר גרמני אופייני‪ ,‬בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית‪,‬‬
‫ולא מעץ ומלבנים‪.‬‬

‫רחוב כרמיה ‪6‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪7‬‬

‫כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת ‪ 1898‬התגוררו במושבה כ‪ 400 -‬נפש‪ .‬הביקור הביא לחידוש קשרי‬
‫בני הדור השני עם המולדת בגרמניה‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ 1914‬התגוררו במושבה כ‪ 600-‬נפש‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪8‬‬

‫חיילים גרמנים ותורכיים חולפים על פני המושבה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה בשנת ‪1917‬‬

‫מתוך אוסף מטסון‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪9‬‬

‫שני בתי הספר ‪ :‬הליצאום הישן – שנת ‪ 1878‬והליצאום החדש – שנת ‪1882‬‬

‫מתחם בתי הספר בתחילת המאה ה‪20-‬‬

‫בית הספר החדש (ישן)‬

‫בית הספר הישן‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪10‬‬

‫שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח‪ .‬שני הרחובות‬
‫נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה‬

‫עמק רפאים מימין‪ ,‬דרך בית לחם משמאל‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי משנת ‪1945‬‬

‫‪11‬‬

‫בשנת ‪ 1882‬נבנה בית העם ששימש לצורכי חברה וכבית תפילה‪ .‬בית הקהילה שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי‬
‫תרבותי לבני המושבה הגרמנית‪ .‬קהילת הטמפלרים לא הקימה ביישוביה כנסיות אלא בתי קהילה‪.‬‬

‫בית הקהילה שעבר לכנסיה הארמנית‬

‫בית הקהילה הטמפלרי בשנת ‪1900‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪12‬‬

‫בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת ‪ ,1892‬הביאה להתפתחות ולשגשוג כלכלי‪ .‬האזור הפך למוקד משיכה‬
‫עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית‪ ,‬בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני‬
‫הקהילה הטמפלרים‪ .‬כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪13‬‬

‫עם כיבושה של ירושלים ע"י הבריטים בשנת ‪ ,1917‬לאחר סיום מלחמת העולם‪ ,‬פונו רוב המתיישבים הגרמנים‪,‬‬
‫שהיו נתיני אויב‪ ,‬ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים‪ .‬בשנת ‪ 1921‬חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי‬
‫השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב‪ .‬ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט‪ ,‬לימים סמדר‪ .‬המושבה התפתחה‬
‫לכיוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון‪ .‬בתקופת‬
‫המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית‪.‬‬

‫עמק רפאים ‪1925‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪14‬‬

‫הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן‪ ,‬בשטח של כדונם אחד‪ .‬מבני הציבור תוכננו במרוכז‬
‫בקודקוד השכונה‪.‬‬

‫ציור המושבה על גלוית שנה טובה המושבה הגרמנית משנת ‪1902‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪15‬‬

‫מפות היסטוריות‬
‫‪ .1‬וילסון ‪1864‬‬
‫‪ .2‬ניקול הנרי ‪1886‬‬
‫‪ .3‬קונארד שיק ‪1894‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪16‬‬

‫מפת בוקהאוס מ‪1884-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪17‬‬

‫מפה גרמנית משנת ‪1894‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪18‬‬

‫תכנית גדס משנת ‪ 1919‬הגנה על העיר העתיקה באמצעות רצועת ירק שמקיפות אותה כאשר שכונת המושבה הגרמנית השכונה‬
‫היחידה בדרום ירושלים בסמוך לאזור תעשייתי סדנאות ומפעלים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪19‬‬

‫מפת הכשרת היישוב ‪1922‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪20‬‬

‫תוכנית חלוקת החלקות של הטמפלרים‬

‫איור שכונת המושבה הגרמנית‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪21‬‬

‫תמונה משנת ‪1881‬‬

‫ציור של גוסטב באו אר פיינדר משנת ‪1898‬‬
‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪22‬‬

‫גלויה מצוירת משנת ‪1900‬‬

‫המושבה הגרמנית בשנת ‪1905‬‬

‫איור תחנת הרכבת בשנת ‪1899‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪23‬‬

‫‪ -1916‬קצין טורקי סוקר חיילים ברחוב דרך בית לחם‬

‫איור‪ -‬רועה צאן במושבה הגרמנית בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫תמונות מהמושבה הגרמנית‬
‫‪.1‬‬

‫בית הספר ‪1926‬‬

‫‪.2‬‬

‫רח' עמק רפאים ‪1950‬‬

‫‪.3‬‬

‫רח' עמק רפאים מס' ‪ 28‬בשנת ‪1954‬‬

‫‪3‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪25‬‬

‫מרבית הבניינים במושבה הגרמנית בני שתי קומות או בתים חד‪-‬קומתיים וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪26‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצהירו הטמפלרים על נאמנותם לגרמניה הנאצית‪ .‬דגל צלב הקרס הונף בחלק‬
‫מבתי המושבה‪ .‬הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1939‬הצטרפו חלק מבני המושבה לצבא הגרמני‪.‬‬
‫שלטונות המנדט ריכזו את הטמפלרים‪ ,‬שהוגדרו כאזרחי אויב‪ ,‬בוילהלמה ובבית לחם הגלילית שהפכו למחנות‬
‫הסגר‪ .‬בשנת ‪ 1944‬גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה‪ .‬מקצתם חזרו לגרמניה בטענה כי הם מהווים גייס‬
‫חמישי‪.‬‬

‫פריטי מדים נאציים שנמצאו בעליית הגג ברחוב עמק רפאים ‪12‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ 17-‬באפריל ‪ 1948‬כבשו כוחות ההגנה את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית‪ .‬אחרוני המתיישבים שנותרו‬
‫במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ‪ ,‬תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה‪.‬‬

‫דגלים של תנועת הנוער הנאצית שנמצאו על ידי חיילים ישראלים שכבשו את המושבה הגרמנית ב‪1948-‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪28‬‬

‫רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום‪ .‬רובם חד‪-‬משפחתיים ומכילים את‬
‫הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים‪ ,‬מתבנים‪ ,‬וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי‬
‫המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו‪ :‬נפחים‪ ,‬מסגרים‪ ,‬בנאים‪ ,‬אופים‪ ,‬גננים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואדריכלים‪.‬‬

‫התפתחות השטח הבנוי‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪29‬‬

‫בשנת ‪ 1980‬אושרה המושבה הגרמנית כאזור לשימור וטיפוח בתוכנית בניין עיר מס' ‪ 2154‬לשימור השכונה‪,‬‬
‫שהורידה זכויות בנייה מתוכנית מתאר ‪( 62‬ירושלים) בשמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים‪ .‬שמירה על פרטי‬
‫הסביבה כגון‪ ,‬מבנים ופרטיהם‪ ,‬רחובות סמטאות‪ ,‬גדרות‪ ,‬שערים‪ ,‬צמחיה וכד'‪ ,‬ובניה חדשה ומתן הנחיות בינוי‪.‬‬
‫לתוכנית זו לא היו מתנגדים‪ ,‬וכתוצאה מכן ערך הנכסים בשכונה עלה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪30‬‬

‫מבנה המושבה הגרמנית לשימור והתפתחות הבינוי מתוך תוכנית המושבות שנערכת ע"י אדריכל גבריאל קרטיס‬
‫בשנת ‪2015‬‬

‫מונומנט‬
‫תוספת בינוי‬

‫עות'מאני‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫מנדט בריטי‬

‫ישראלי‬

‫‪31‬‬

‫הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים‪,‬‬
‫גדרות אבן‪ ,‬עצי אורן וגגות רעפים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪32‬‬

‫הקשר החזק של הטמפלרים למקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים‬

‫עמק רפאים ‪ - 16‬בית ברכה‬

‫עמק רפאים ‪ 18‬בית פאלוס‬
‫"שאלו שלום ירושלים ישלו אוהביך‪ .‬יהי שלום בחילך" תהילים קכב‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" ישעיה ס'‪ ,‬א'‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪33‬‬

‫בית כריסטיאן אפינגר ויעקב אימברגר ברחוב עמק רפאים‪ .12‬מבנה דו משפחתי בן שתי קומות נבנה בשנת ‪.1875‬‬
‫מהבתים הראשונים של המושבה כשנבנו ברצף כרונולוגי לאורך רחוב עמק רפאים‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪34‬‬

‫בית כריסטיאן אימברגר נבנה בשנת ‪ .1877‬משפחת אימברגר נמנית עם המשפחות הטמפלריות הראשונות שהקימו‬
‫בית במושבה הגרמנית‪ .‬קרן ברכה בהנהלת ד"ר מרטין וייל רכשה את הבית בשנת ‪ .2003‬הבית שומר ושופץ בצורה‬
‫יסודית ומקיפה מהטובים והמוצלחים בירושלים‪.‬‬

‫בית אימברגר ‪-‬בית ברכה עמק רפאים ‪16‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪35‬‬

‫עם התפתחות מודעות השימור בארץ‪ ,‬ובירושלים בפרט‪ ,‬אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת ‪ 1978‬תוכנית מס'‬
‫‪ 2154‬לשימור השכונה‪ .‬היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי‪ :‬בניה נמוכה‪,‬‬
‫גגות רעפים‪ ,‬חלונות מקושתים‪ ,‬דגש על חצרות וגינון‪ ,‬וכדומה‪ .‬כך נשמר אופייה המיוחד‪ ,‬כמעין כפר 'מרכז‬
‫אירופאי' בלב ירושלים‪ ,‬בו שזורים אלמנטים מקומיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪36‬‬

‫עם קום המדינה עברו נכסי המקרקעין במושבה לידי מדינת ישראל‪ ,‬בניהול רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪1955‬שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם ‪ 54‬מיליון מארק (‪ 11‬מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם‬
‫ונכסיהם‪ ,‬שקוזז מסכום השילומים מגרמניה‪ .‬היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי‬
‫אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים‪ ,‬שלא הוסיפו חן רב‬
‫למושבה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪37‬‬

‫בשכונה נותרו כ‪ 50-‬מבנים טמפלרים‪ ,‬שנשארו כשמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדדיים צרים‬
‫ופסטורליים‪ ,‬בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם‪ ,‬תריסי עץ ירוקים‪ ,‬עצי אורן‬
‫וברוש‪ ,‬גינות ירק ונוי ומרפסות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪38‬‬

‫בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות‪ ,‬פיצריות‪ ,‬מעדניות‪ ,‬בוטיקים ובתי קפה רבים‪ ,‬הפתוחים‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪" .‬שינקין של ירושלים" ‪ ,‬כך מכונה הרחוב‪ ,‬שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל‬
‫לאורכו‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪39‬‬

‫זהו אחד האזורים התוססים לבילוי בעיר‪ .‬המועצה לשימור אתרים רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב‬
‫שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית‪ ,‬כלכלית לעיר ירושלים הפנימית‪ .‬על כך החשיבות הרבה בשמירה על‬
‫הקיים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪40‬‬

‫בית הקברות הטמפלרי ‪ -‬בשנת ‪ 1878‬רכשה אלמנת הטמפלרי פטר שמידט מגרש מדרום למושבה‪ ,‬עבור בית‬
‫קברות לבני הקהילה‪ .‬עד אז נקברו בני המושבה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון שהוקם על ידי בישוף‬
‫גובאט‪ ,‬עד שהחליט למנוע מהם זאת מכיוון שהם "אינם נוצרים יותר"‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪41‬‬

‫בתים בסגנון בנייה ערבי במושבה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪42‬‬

‫קולנוע סמדר‬
‫"מוסד" ירושלמי שזכה למעמד מיוחד בזיכרונם של ירושלמים רבים‪ ,‬ובמיוחד אלה שהתגוררו בעיר בשנות ה‪ 50-‬וה‪-‬‬
‫‪ .60‬הבניין הוקם בשנת ‪ 1928‬על ידי גוטלוב בוירלה‪ .‬בית הקולנוע הוא היחיד בירושלים המתפקד כמעט ברציפות זה‬
‫‪ 80‬שנה‪ .‬בתחילה נקרא סינמה אוריינט‪ ,‬לאחר מכן שונה לסינמה ריג'נט ושימש כמועדון לאנשי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫מאוחר יותר שונה שמו לקולנוע סמדר‪ .‬בשנת ‪ 1949‬הופעל הקולנוע על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים‪ .‬אחד‬
‫מהם‪ ,‬אריה צ'צ'יק רכש את המבנה והפעילו עד ‪ .1993‬לאחר שיפוצו‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב‬
‫סמדר"‪ .‬לאחר ‪ 81‬שנה של פעילות הוחלט להציע את מבנה בית הקולנוע למכירה בכול המרבה במחיר לשם הריסתו‬
‫לטובת יזמות נדלני"ת‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנתה לוועדת השימור העירונית להכריז על קולנוע‬
‫סמדר כאתר לשימור ושלא ניתן לאפשר שינוי יעוד‪ .‬בכך למעשה גם בעתיד יחויבו הרוכשים להמשיך את פעילות‬
‫בית הקולנוע‪ .‬ועדת השימור התכנסה במקום ואישרה את שימור המבנה‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪43‬‬

‫הבית ברחוב כרמיה ‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬רכשה חברת אלומות את הבניין טמפלרי ברחוב כרמיה ‪ 8‬במטרה להפוך אותו למתחם מגורים יוקרתי‪.‬‬
‫הבניין מוגדר לשימור מלא ונמצא גם ברשימת השימור‪ ,‬החברה הגישה בקשה להיתר לפירוק והרכבה ותוספת בנייה‬
‫על המגרש‪ .‬הבקשה לפירוק המבנה נבעה מהטענה כי מצבו הפיזי קשה וכי הפירוק נועד להציל אותו‪.‬‬
‫תכנית הפרוק אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬והופקדה להתנגדות‪ .‬המועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל‪ ,‬תושבי המושבה הגרמנית והמנהל הקהילתי גינות העיר‪ ,‬הגישו ערר נגד התכנית בטענה כי הבית מוגדר‬
‫כמבנה לשימור בתוכנית בניין עיר והטענה שהמבנה מסוכן הופרכה ע"י המהנדס לב מנדלבלט מהמועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬שכתב בחוות הדעת כי המבנה עמיד ויציב וכי אין צורך לפרק אותו‪ .‬ועדת הערר אישרה את‬
‫התכנית לפירוק והרכבה‪ .‬לאחר חקירת משטרה בנדון שונתה החלטת הועדה המקומית בירושלים לשיקום ולשימור‬
‫והמבנה לא יפורק‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪44‬‬

‫מנזר האחיות הבורומאיות ‪ /‬אכסניית סנט צ'רלס נמצאת מאחורי חומת אבן גבוהה משתרעת מרחוב לויד גורג' עד מסילת‬
‫הברזל בשולי שכונת בקעה‪ .‬המתחם הוקם בשני שלבים‪ :‬בשנים ‪ 1905-1903‬נבנה בניין דו קומתי ששימש כאכסניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1935‬הוקם ממזרח‪ ,‬בניין כנסייה‪ ,‬שתכנן האדריכל הטמפלרי הרמן אימברגר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1985‬נבנה בחצר המתחם בניין דו קומתי סביב חצר פנימית‪ ,‬על פי תכנון של האדריכלים גבריאל קרטס וסעדיה‬
‫מנדל‪ ,‬המשמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪45‬‬

‫מלון קולוני במתחם הסיבים‬
‫בשנת ‪ 1953‬עבר למתחם בתי הספר "מכון הסיבים הישראלי" (משרד התעשייה והמסחר)‪ .‬המכון נסגר בשנת‬
‫‪ .1997‬רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז למכירת המתחם וקבע תנאים תכנוניים לפיתוחו שהכין האדריכל נחום‬
‫מלצר‪ .‬בתוכנית זו נקבע כי יש לשמר ולשקם את שני המבנים ההיסטוריים לשימוש מלון‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבני‬
‫בתי הספר‪.‬‬

‫הדמייה של מלון קולוני‬
‫(מתוך בית המודל בעיריית ירושלים)‬

‫הדמייה של מלון קולוני בפתח אתר הבנייה‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪46‬‬

‫מוזיאון הטבע‬
‫הבית נבנה ע"י בסוף המאה ה ‪ 19 -‬על ידי איש עסקים ארמני אמיד‪ ,‬לזארוס פאול מרגיאן כבית קיץ מפואר מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬ונטע סביבו גן ענק ובו עצים רבים וירק‪ .‬הגן הוקף בגדר גבוהה‪ ,‬ולה שני שערים גדולים‪ ,‬האחד מדרום והשני‬
‫ממערב‪ .‬הבית מוכר גם כ"וילה דֶ קָ אן"‪ .‬המוזיאון שהוקם בסיוע גרמני‪ ,‬פתח את שעריו לקהל הרחב בשנת ‪.1962‬‬
‫המוזיאון עוסק בקשר בין האדם לעולם החי והצומח‪ ,‬בגוף האדם‪ ,‬בחושים ותקשורת באנתרופולוגיה‪ .‬בכוונת עירית‬
‫ירושלים לסגור בעתיד את המוזיאון ולהעבירו לקריית המוזיאונים בסמוך למוזיאון המדע‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪47‬‬

‫"בית יהודית" ‪ /‬מרכז תרבות לנוער‬
‫המבנה נבנה בשנת ‪1960‬בסגנון בינלאומי מודרני‪ ,‬שהיה נפוץ בבנייה של שנות ה‪ 60-‬בירושלים על מנת לשמש מקום‬
‫מפגש בין תרבויות שונות וכמרכז תרבות לנוער‪ .‬בשנת ‪ 2001‬נכנס למבנה‪ ,‬המנהל הקהילתי "גינות העיר"‪ .‬בשנת ‪2008‬‬
‫שופץ באופן נרחב בעזרת תרומה נדיבה של משפחת קושיצקי וקרן ירושלים‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬כאות תודה למשפחת‬
‫קושיצקי שונה שם הבניין ל"בית יהודית"‪ ,‬כשמה של אם המשפחה‪ .‬כיום "בית יהודית" פעיל ומקיים פעילות רצופה‬
‫מבוקר עד ערב למגוון רחב של אוכלוסיות וגילאים‪.‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪48‬‬

‫מקורות‬
‫מאגר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫צילומים ‪ -‬איציק שוויקי ‪ ,‬מאגר אדר' משה שפירא‬
‫ארכיון המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬הבניה המודרנית מחוץ לחומות‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,1991 ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שכונות ירושלים‪ -‬טלביה‪ ,‬קטמון והמושבה היוונית‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2002 ,‬ירושלים‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪ -‬המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ ,‬הוצאת כתר ומכון ירושלים‪ ,2008 ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גובי קרטיס תוכנית המושבות ‪2014‬‬
‫ויקיפדיה‬
‫מוזיקה‪Badinerie 07 j.s bach :‬‬

‫שכונת המושבה הגרמנית‬

‫‪49‬‬