Transcript תזמורת "כנור ציון"

‫הווי המושבה‬
‫החל מימי שלטון התורכים‬
‫תזמורת "כנור ציון"‬
‫את הקמתה בשנת ‪ 1890‬יזם ליב גיסין‪ ,‬שגם‬
‫היה מנצחה הראשון‪.‬‬
‫לאחר יום עבודה מפרך בשדה ובכרם‪ ,‬בפרדס‬
‫ובגורן‪ ,‬היו צעירי המושבה מתכנסים ומנגנים‪.‬‬
‫התזמורת שימחה לבבות באירועים וחתונות‪.‬‬
‫אבל תפארתה העיקרית היתה בקבלת פניהם‬
‫של אישים רמי מעלה מצמרת השלטון‬
‫העות'מאני‪-‬בתקופת שלטון התורכים‪,‬‬
‫הברון אדמונד דה רוטשילד‬
‫ומנהיגים מחובבי ציון‪.‬‬
‫שמה של תזמורת "כנור ציון" הוסב‬
‫ל"מכבי אבשלום" ע"ש אבשלום גיסין‪.‬‬
‫אבשלום גיסין היה חבר מכבי וספורטאי מעולה‬
‫נפל בקרב הנועז ביותר על הגנת פ"ת‬
‫במאורעות תרפ"א ‪.1921‬‬
‫באותו יום‪-‬מהומות‪-‬דמים‪ ,‬שהעמיד בסכנה את‬
‫עצם קיום המושבה‪ ,‬נפלו חלל גם חבריו‪ :‬נתן‬
‫רפפורט‪ ,‬זאב אורלוב וחיים‪-‬צבי גרינשטיין‪.‬‬
‫תזמורת מכבי‪-‬אש‬
‫טקס חנוכת בניין מכבי‪-‬האש ברחוב חפץ‪-‬חיים ‪1937,‬‬
‫מקהלת הילדים בביה"כ‬
‫תמונה נדירה זו צולמה בבוקר של "סליחות" בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בשנת תרצ"ד – ‪1934‬‬
‫במרכז השורה הראשונה ניצב עטוף בטלית החזן ביקובסקי‪.‬‬
‫מימינו ומשמאלו עומדים ילדי מקהלת פ"ת‬
‫ובראשם עטוף בטלית עומד המנצח שלמה קפלן‪.‬‬
‫מאחוריו‪ ,‬גברי המקהלה‪.‬‬
‫הצלם‪ :‬אלחונס ‪ -‬מראשוני הצלמים בפ"ת‪.‬‬
‫אסתר ראב‬
‫אסתר ראב נולדה בשנת ‪ 1894‬במושבה פ"ת‪ ,‬שהוריה‬
‫יהודה ולאה ראב‪ ,‬היו בין מייסדיה‪.‬‬
‫כשרונה בלט כבר בילדותה‪.‬‬
‫גם מוסיקה היתה חלק מעולמה‪ .‬בבית ניגנו ושרו‪ .‬וראב‬
‫אהבה מוסיקה קלאסית והכירה את הסימפוניות של‬
‫בטהובן‪ ,‬אבל הטבע והנוף היוו את התשתית לכל‪.‬‬
‫"הטבע היה נפלא‪ ,‬היולי‪ ,‬הסוף הירוק בירקון‬
‫היה נפלא"‪ ,‬כתבה‪.‬‬
‫אסתר ראב המשוררת והסופרת הבולטת‪ ,‬הראשונה‬
‫מבין ילידי הארץ‪ .‬עובדה זו בולטת בשירתה המושפעת‬
‫מאוד מהנוף הארצישראלי ולכן היא כונתה‬
‫"המשוררת הצברית הראשונה"‪.‬‬
‫שלושת השירים הראשונים שלה‪ ,‬נדפסו ב"הדים"‬
‫ב‪.1922 -‬‬
‫ספרה הראשון "קמשונים"‪-‬שירים‪ ,‬יצא ב‪.1930 -‬‬
‫תמר בורנשטיין‪-‬לזר‬
‫תמר בורנשטיין נולדה בשנת ‪ 1929‬ב"עין גנים" פ"ת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬החלה בקריירה ספרותית‪ ,‬ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך‪ ,‬כמעט בכל‬
‫עיתוני הילדים במדינת ישראל‪ .‬סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים‪.‬‬
‫הסיפור הראשון פורסם ב"דבר לילדים" ב‪" - 1951 -‬הילדה מהמעברה ‪ -‬והכוכב ממרום"‪.‬‬
‫‪ 3‬חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני‪" ,‬למה שחורות כנפי העורב"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1957‬החלה לפרסם את סדרת ספרי הילדים ההומוריסטים המפורסמים‪ ,‬על הרפתקאות "קופיקו"‬
‫ו"צ'יפופו"‪ .‬הסדרות הכילו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל והומחזו במספר הצגות‬
‫ילדים‪ .‬חלקם אף תורגמו לאנגלית‪.‬‬
‫התושב המפורסם ביותר של שכונת "עין גנים" בפ"ת‪ ,‬הוא קוף בשם "קופיקו"‪ .‬תמר יצרה מעין סיפורי‬
‫פנטסיה עם דמות דמיונית של קוף מדבר שמעורבת בסביבה האמיתית שבה חיו היא ומשפחתה‪ .‬למעשה‬
‫בני משפחתה ושכניה הם גיבורי הסדרה לצד הקוף‪.‬‬
‫הדמויות הקבועות בסיפורים הם‪ :‬נוגה ובני דודתה יורם ואורנה‪ ,‬שלומקה הוא שלמה לזר ‪-‬בעלה של‬
‫תמר‪ ,‬ואמא‪-‬שהיא תמר עצמה‪ .‬לצידם מופיעות עוד דמויות של תושבי עין‪-‬גנים‪ ,‬שלרוב הופיעו תחת‬
‫שמם האמיתי ‪.‬‬
‫לזר היא אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל‪ .‬כתיבתה מגוונת מאוד ויצירותיה כוללות‬
‫אגדות‪ ,‬אוספי סיפורים‪ ,‬סדרות ספרים‪ ,‬וספרים חינוכיים לימודיים‪.‬‬
‫אסתר שטרייט ‪ -‬וורצל‬
‫אסתר שטרייט נולדה בפתח תקווה בשנת ‪ ,1932‬בת לסופר שלום שטרייט‪ .‬בגיל ‪12‬‬
‫פירסמה את סיפורה הראשון‪ ,‬ומחמת הביישנות עשתה זאת בשם‪-‬העט "צבי הדס"‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1952‬שמשה כמורה בגימנסיה "אחד‪-‬העם" פ"ת‪ ,‬בי"ס חקלאי "כנות"‬
‫ובבי"ס תיכון "ברנר" בפ"ת‪ ,‬עד פרישתה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1955‬בגיל ‪ ,22‬החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים‪ ,‬וכן רשימות‬
‫בנושא חינוך‪ .‬ספרה הראשון "מן המצר" ‪ -‬יצא בשנת ‪.1962‬‬
‫ספריה של שטרייט‪-‬וורצל מכוונים בעיקר לבני הנוער ולילדים‪ ,‬ומסופרים לרוב על רקע‬
‫היסטורי של המדינה‪ ,‬הקמתה‪ ,‬מלחמות ישראל והשואה‪ .‬ספרים נוספים שלה מסופרים‬
‫על רקע הווי חיי הנוער והילדים בישראל‪.‬‬
‫יוסף חנני‬
‫•‬
‫יוסף חנני נולד בשנת ‪ 1906‬בוילנה‪ .‬מאז עלותו ארצה השתקע בפ"ת‪.‬‬
‫שימש כמורה‪ ,‬מנהל ומפקח במוסדות חינוך‪ .‬פרסם ספרים רבים‪ ,‬בהם‬
‫ספרים לבני נוער וילדים‪.‬‬
‫•‬
‫ספרו הראשון "בנתיב היסורים" התפרסם ב‪.1932-‬‬
‫אלי רוה‬
‫•‬
‫אלי רוה נולד ב‪ 1945-‬בפולין‪ .‬עלה לישראל ב‪ .1957-‬כותב ספרים לגיל הרך‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫בני נוער ומבוגרים‪.‬‬
‫חלק מן הספרים תורגמו לשפה האנגלית והערבית‪ .‬מאות מן השירים והסיפורים‬
‫פורסמו בעיתוני ילדים והוצגו בתוכניות רדיו וטלוויזיה‪ .‬כמו כן הם מצותתים בעשרות‬
‫אנתולוגיות ומקראות לבתי‪-‬ספר‪ .‬כותב מחזות‪ ,‬מדריך בסדנאות ליצירתיות ונפגש עם‬
‫ילדים בבתי‪-‬הספר ובספריות‪ .‬חבר באגודת הסופרים‪ ,‬סומניון‪ ,‬באקו"ם ואמנות לעם ‪.‬‬
‫•‬
‫ספריו הראשונים‪" :‬חג בלב"‪-‬קובץ שירים על חגי ישראל ועונות השנה לילדים‪ ,‬ו‪"-‬גן‬
‫החלומות"‪-‬סיפורים על חלומות ‪ ,‬יצאו בשנת ‪.1984‬‬
‫•‬
‫עמנואל זמיר‬
‫עמנואל זמיר נולד ב‪ 1925-‬בפ"ת כעמנואל פישצנר‪ .‬נחשב לאחד היוצרים החשובים בזמר העברי‪ ,‬בעיקר‬
‫נודע כמחבר שירי רועים‪.‬‬
‫כשרונותיו של זמיר התגלו כבר בהיותו ילד‪ ,‬ואהבתו לזמר העברי התגבשה עוד בעת למודיו בבית הספר‪.‬‬
‫היה אחד היוצרים הפופולריים והחשובים ביותר בשנות ה‪ ,50 -‬ונודעה לו השפעה רבה על סגנון הזמר‬
‫העברי שהתפתח באותן שנים‪ .‬הוא נחשב בזמנו ל"תופעה"‪ ,‬כיוון שכתב והלחין את רוב שיריו בעצמו‪,‬‬
‫מה שלא היה כל כך מקובל אז בקרב יוצרים בזמר העברי‪ .‬שיריו הצטיינו בשילוב שבין לחניהם הלא‬
‫שגרתיים לבין שפתו העשירה‪.‬‬
‫בנוסף לרדיו שהשמיע את שיריו‪ ,‬זמיר היה מפיצם באמצעות רשת מועדוני זמר שהקים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫עמנואל זמיר נחשב גם לנגן חלילית טוב‪ .‬עם הקמת אולפן הטלוויזיה הראשון בארץ ב"גני התערוכה" בתל‬
‫אביב‪ ,‬במסגרת תערוכת היובל לעיר העברית הראשונה‪ ,‬יכלו המבקרים לצפות בהופעתו על מסכים ברחבי‬
‫התערוכה בשידור חי‪.‬‬
‫בין שיריו החשובים‪" :‬מגדים לרעי"‪" ,‬בערבות לכיש"‪" ,‬מחול דייגים"‪" ,‬ערב שח"‪" ,‬באר בשדה"‪,‬‬
‫"הקוצרים הידד"‪" ,‬צליל זוגים"‪" ,‬בפאת הכפר"‪" ,‬דבקה רפיח"‪" ,‬דבקה החמור"‪" ,‬דבקה אגדת רבקה"‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬התחילה תנועת ריקודי העם‪ .‬חיבורו של השיר עם הריקוד הישראלי‪ ,‬יצר סגנון חדש‪.‬‬
‫ועמנואל זמיר היה אחד המלחינים הבולטים‪.‬‬
‫צבי שור‬
‫אומן "אם ‪ -‬המושבות"‪ ,‬מאוהב ללא סייג בנופה‪ ,‬קשור עשרות בשנים למקום ומנציחו במכחולו‬
‫המבורך ‪ -‬זהו הצייר צבי שור‪ ,‬שהפך לחלק בלתי נפרד מפתח‪-‬תקוה "הקטנה" ותרם רבות למען‬
‫העלאת קרנה בקרב חובבי הציור הטוב בארץ כולה‪.‬‬
‫צבי שור נולד באוקראינה בשנת תרנ"ח ‪ .1898‬נמשך מנעוריו לתנועת "החלוץ"‪ .‬עלה בשנת ‪.1921‬‬
‫בשנת ‪ 1939‬הצטרף לקיבוץ גבעת‪-‬השלושה‪ ,‬בו הורה ציור והתמסר בכל לבו לאמנות הפלסטית‪ ,‬בה‬
‫ראה את ייעודו‪ .‬בהמשך בנה ביתו בנוה‪-‬עוז‪ ,‬שם הוא חי ויוצר עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫את פתח‪-‬תקוה "שלו"‪ ,‬צייר צבי שור אלפי פעמים‪ ,‬כשכל אחת מתמונותיו מעלה פינה נשכחת של‬
‫"אם המושבות"‪ .‬השגיו בשטח זה העמידוהו בשורה המכובדת ביותר של ציירי ישראל‪.‬‬
‫צבי שור קשור קשר בל‪-‬ינתק עם מוזיאון "יד לבנים"‪ ,‬בו הוקדש לו אגף מיוחד‪ ,‬המביא לציבור הרחב‬
‫את מיטב יצירתו‪ .‬תמונותיו של צבי שור הוצגו בעשרות תערוכות והן מפארות את המוזיאונים‬
‫המרכזיים בארץ‪.‬‬
‫לקראת פתיחת יובל המאה ל"אם המושבות"‪ ,‬נפתחה תערוכתו ע"י נשיא מדינת ישראל‪ ,‬פרופסור‬
‫אפרים קציר‪.‬‬
‫צייר‪:‬‬
‫צבי שור‬
‫יעקב ברסלב‬
‫נולד בר"ג ביום הצהרת בלפור ‪ 2.11.1937‬והתיישב בפ"ת בשנות ה‪ .60-‬התגלה בכשרונו האומנותי‬
‫בגיל ‪.3‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬קבלה משפחת ברסלב פסנתר מהדוד באמריקה‪ .‬וילדי המשפחה למדו אצל הדודה שרה‬
‫ברסלב‪-‬אמיתי‪ ,‬שלמדה באקדמיה בוינה והיתה פסנתרנית ומורה לפסנתר בת"א‪.‬‬
‫המלחין עמנואל זמיר‪ ,‬שהיה מיודד עם המשפחה‪ ,‬הלחין את "דבקה אגדת‪-‬רבקה" בשנות ה‪50-‬‬
‫על הפסנתר שהיה בבית משפחת ברסלב בר"ג‪.‬‬
‫יעקב נבחר בשנת ‪ 1962‬לייצג את ישראל בטלויזיה בפריז‪ ,‬בפיסול מצדפים‪ ,‬שהיה במסגרת תערוכת‬
‫תחביב בת"א‪ .‬ובשנת ‪ 1964‬לימד ציור ומלאכת‪-‬יד‪ ,‬בבתי‪-‬הספר בפ"ת והסביבה‪ .‬בשנות ה‪70-‬‬
‫התאמן בקליעה למטרה אצל הקלעי ד"ר נחמיה סירקיס – המומחה לנשק‪ ,‬שהוא קרוב משפחתו‪.‬‬
‫השתתף במקהלה בפ"ת‪ ,‬בניצוחו של נתן מרגלית בשנות ה‪ .80-‬ובתזמורת כלי נשיפה של מועצת‬
‫פועלי פ"ת‪ .‬מנצחת‪-‬התזמורת היתה רינה כלב‪ ,‬בתו של שלמה כלב‪ ,‬אצלו למד יעקב לנגן בקלרניט‬
‫וסקסופון‪ .‬השתתף במחזמר "סיפורי מדרכוב" בבימויו של שי לביא‪ ,‬שהתקיים באמפיתיאטרון‬
‫"אורון" במלאות ‪ 105‬לפ"ת‪.‬‬
‫יסד בשנת ‪ 1987‬בי"ס לציור ואומנויות‪ .‬הצעיר מבין תלמידיו היה בן שנה וחצי – וזה נרשם בספר‬
‫השיאים‪-‬וראשונים בישראל‪ ,‬בהוצאת כרט"א‪ .‬בנה תיאטרון בובות‪-‬מריונטות בגודל טבעי‪ ,‬אשר רשום‬
‫עליו פטנט‪ ,‬והופיע לראשונה בתוכנית הטלויזיה "זה הסוד שלי"‪ .‬כן בנה מכונית ממתכת בגודל טבעי‪,‬‬
‫אשר נסעה ביריד אדם ומעונו בת"א בשנות ה‪ .80-‬וגם עשתה פרסומת ל"פיאט‪-‬אונו" כשעוד לא ידעו‬
‫מה‪-‬זה "אונו"‪ .‬המכונית שימשה כקטר לרכבת‪-‬המצוות במצעד חסידי חב"ד בשנות ה‪.90-‬‬
‫במשך כל השנים יעקב ברסלב רושם ומצייר בשמן בסגנון אימפרסיוניסטי – צרפתי‪ ,‬והשתתף‬
‫בתערוכות בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫פנים ביה"כ הגדול‬
‫רחוב הברון הירש‬
‫מציורי‬
‫יעקב ברסלב‬
‫חלוצי הבמה‬
‫חלוצי הבמה היו פועלים‪ ,‬שחקנים‪-‬חובבים‪.‬‬
‫חברת "הפועל הצעיר" ביקשה מועד המושבה רשות להציג את החיזיון "אינטליגנט"‪ ,‬בעברית‪.‬‬
‫במוצאי שבת כ"ו סיוון תרס"ז‪ ,1907-‬הורשה להם להציג את החיזיון‪ .‬אבל בלי כסף‪ .‬לאמור‪ ,‬כי הכניסה‬
‫תהיה חינם‪ .‬ולפני הציגם‪ ,‬עליהם למסור את החיזיון למבקרים – מכנס‪ ,‬גולדנהירש ושטמפפר‪.‬‬
‫מתברר שהצנזורה היתה קפדנית‪ ,‬שכן בפרוטוקול הבא של הועד נאמר "הוחלט לבלתי תת‬
‫ל"הפועל הצעיר" להציג את החיזיון‪ ,‬שהוא אומר להציג‪ ,‬יען כי הדבר אינו מביא תועלת לבני המושבה"‪.‬‬
‫אך "חיידק‪-‬הבמה" דבק בצעירי המושבה‪ ,‬והם הציגו את המחזה של אברהם גולדפאדן‬
‫"קבצנזון אונד הונגרמן" ("קבצנים ורעבים")‪.‬‬
‫בבי"ס פיק"א פעל חוג דרמתי בהנחיית המורים הרלב ו‪-‬ירקוני‪ ,‬וממנו יצאו השחקנים‬
‫מישה אשרוב ושלמה בר‪-‬שביט‪.‬‬
‫אליעזר אנסקי שהיה במאי תיאטרון הילדים "במתנו" של האוהל בת"א‪ ,‬ועבד בהסתדרות בתחום החינוך‬
‫והתרבות‪ ,‬פתח חוג דרמה בפ"ת‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬הוצג המחזה "מלכת השלג" של ה‪.‬כ‪.‬אנדרסן‪.‬‬
‫בין שאר השחקנים השתתפו‪ :‬גילה גרייבר – לימים גילה אלמגור‪ ,‬ואורה סופר – בתה של שושנה סופר‬
‫לבית בומבי‪-‬גפני‪.‬‬
‫שושנה בומבי‪-‬גפני שניחנה בקול צלול וערב‪ ,‬השתתפה במקהלה של המנצח צבי כספי בשנות ה‪.30-‬‬
‫שתי האחיות לבית בומבי‪-‬גפני‪ ,‬ילידות‬
‫פ"ת‪ ,‬בחצר הבית ברחוב ברון‪-‬הירש‪.‬‬
‫ההורים מרים ומרדכי בומבי הגיעו לפ"ת‬
‫בשנת ‪ 1891‬ופתחו מאפייה ללחם ומצות‪,‬‬
‫הראשונה במושבה‪ ,‬לפני שהיה חשמל‪.‬‬
‫עומדת‪ :‬אסתר – שנהרגה בגיל ‪,18‬‬
‫בפיגוע בפ"ת‪ ,‬בשנת תרצ"ז ‪.1936‬‬
‫יושבת‪ :‬שושנה ‪ -‬המנגנת בגיטרה‪.‬‬
‫חוג דרמטי‬
‫הצגת ''השכחנית'' של תלמידי בי''ס פיקא שביים והלחין המורה הרלב‬
‫פנס קסם ‪ -‬בגן המושבה‬
‫•‬
‫במלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1914-1918‬היה מדי פעם בפעם מופיע בחוצות פ"ת ערבי עם חמור שעל‬
‫גבו ארגז דמוי שובך יונים וחצובה בעלת שלש רגליים‪.‬‬
‫הערבי היה מכריז בקול על "פורגה" – הצגה‪ ,‬תמורת סכום כסף קטן‪ .‬הוא היה מתמקם בגן המושבה‪,‬‬
‫מציב את "השובך" שלו על החצובה ומקרין סרט אילם – יומן חדשות שהציג את הסולטן התורכי ירום‬
‫הודו‪ ,‬רקדנית בטן מפורסמת בארצות המזרח ותמונות ממלחמת רוסיה‪-‬יפן‪.‬‬
‫•‬
‫הסרט לא הוקרן על מסך‪ ,‬אלא על הדפנות הפנימיות של התיבה‪ .‬הצופה היה צריך להצמיד את עינו‬
‫לחריר בדופן התיבה והערבי היה מסובב ידית כדי שהתמונות ינועו סחור סחור מול החריר‪.‬‬
‫•‬
‫זה היה כמובן פנס‪-‬קסם – הדור הראשון של הראינוע שבו הוקרנו סרטים אילמים על מסך מול עיניהם של‬
‫צופים רבים‪.‬‬
‫•‬
‫ראינוע‬
‫בתום מלחמת העולם הראשונה נחנך ראינוע במרפסת הגדולה של "מלון גיסין"‪ ,‬שהיה‬
‫ברחוב "דרך תל‪-‬אביב"(היום זבוטינסקי)‪ ,‬בקרבת רחוב רוטשילד‪.‬‬
‫המודעות שהכריזו על הסרטים נכתבו ביד‪.‬‬
‫כעבור זמן מה‪ ,‬לאחר שהותקן חשמל במושבה‪ ,‬הקים יצחק שפירא את בית הראינוע שלו‬
‫"סהר" בחצר ביתו‪ ,‬ברחוב פינסקר‪.‬‬
‫היו מפעילים ידנית את מכונת ההסרטה‪ .‬ולא תמיד תאם הכיתוב לתמונה‪.‬‬
‫הצופים ישבו על כסאות עץ מתקפלים‪.‬‬
‫בכניסה היה מוכר הגרעינים ממשפחת נפתלי‪ .‬נפתלי האב ואחר‪-‬כך בנו‪,‬‬
‫הדביקו את מודעות הסרטים בדבק שהכינו מקמח ומים‪.‬‬
‫הקרנת סרטים‬
‫הקרנת סרט ראשונה התקיימה‬
‫בארץ רק ב‪ ,1900-‬כשהגיע לכאן‬
‫קולארה סאלואטורה ( ‪Collara‬‬
‫‪.)Salvatore‬‬
‫הוא היה יזם שקנה או חכר מקרנה‬
‫וזכויות הצגה של סרטים‪ ,‬עבר‬
‫ממקום למקום‪ ,‬הציג את סחורתו‬
‫ואחרי שמיצה את השוק המקומי‬
‫נסע הלאה‪.‬‬
‫ביום שישי‪ ,‬ראשון ביוני ‪,1900‬‬
‫התפרסמה מודעה צנועה שלו על‬
‫הצגת סרטים בירושלים‪,‬‬
‫בעיתון "הצבי" של אב"י –‬
‫אליעזר‪-‬בן יהודה‪.‬‬
‫זו הייתה ראשונה למודעות עבריות‬
‫כאלה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ראינוע וקולנוע‬
‫"הרצליה"‬
‫בחצר לוריא‬
‫רחוב פינסקר ‪8‬‬
‫קולנוע סטודיו‬
‫בשנות ה ‪ 50‬היה קולנוע "סטודיו" על שפת הבריכה‪ ,‬בקצה מגרש הכדורגל של מכבי‪,‬‬
‫בסוף רחוב שטמפפר‪ ,‬פתוח לקהל בחודשי הקיץ‪.‬‬
‫במשך היום היו שוחים בבריכה ובשעות הערב הוקרנו סרטים‪ ,‬רובם בליווי תרגום ידני‪.‬‬
‫בין היתר היו הרבה סרטים הודים יפים‪ ,‬והידועים בהם‪" :‬הנודד" עם רא'ג קאפור‪,‬‬
‫"סאנגם" ‪ -‬הסרט ההודי הטוב ביותר ‪ ,‬ו"אמא הודו" עם נרגיס‪.‬‬
‫הצופים ישבו בקבינות (ספסלים קבועים לגובה)‪ ,‬והסרט גם נשקף במי הבריכה‪.‬‬
‫לפעמים כשהסרט היה משעמם ‪ ,‬קפצו לבריכה לטבילת לילה ‪.‬‬
‫בשבתות אחרי ארוחת הצהרים‪ ,‬היו משפחות וחברים מגיעים לבלות ולשמוע מוסיקה ישראלית‬
‫וקלאסית מתקליטים שנוגנו על פטיפון חדשני‪ .‬זה היה מקום יפה ורומנטי‪.‬‬
‫עברו מספר שנים וקולנוע "סטודיו" עבר למבנה החדש של בית מכבי‪ ,‬בקומת הקרקע‪.‬‬
‫ובקומה השניה היתה תזמורת "מכבי‪-‬אבשלום" עורכת חזרות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ , 30-‬בחג השבועות‪ ,‬על מגרש הספורט של "מכבי"‪ ,‬היו מופיעים כל ילדי הגנים‬
‫ובתי‪-‬הספר‪ ,‬בלבוש לבן עם זרי פרחים על הראש וטנא ביכורים‪.‬‬
‫קולנוע הדר‬
‫קופת הכרטיסים‬
‫ברחבת הכניסה‬
‫רח‪ .‬מוהליבר ‪6‬‬
‫פינת ההגנה‬
‫אולם קולנוע הדר היה הקטן מבין אולמות הקולנוע במושבה‪.‬‬
‫תרגום הסרט היה בכתב‪-‬יד והוקרן משמאל למסך‪ .‬המקרין היה מסובב ידנית את מכונת התרגום‪.‬‬
‫היו סרטי מלחמה ופעולה וגם "טרזן" עם השחקן ג'וני וייסמילר‪.‬‬
‫לפני הסרט הקרינו את יומן "כרמל" ששיקף את אירועי השבוע שחלף בארץ ובעולם‪.‬‬
‫קולנוע הדר שימש גם כאולם הרצאות‪ .‬ובכל שבת אחר‪-‬הצהרים התקיימה בו הרצאה שנקראה "עונג‬
‫שבת"‪ .‬שעת ההרצאה נקבעה לפי מועדי יציאת השבת‪ .‬שרו זמירות למוצאי שבת‪ ,‬ובצאת השבת‪,‬‬
‫כנר ניגן בכינור‪ .‬לעיתים שר גם חזן ומקהלת "לבנדה"‪.‬‬
Theda Bara
‫קולנוע "היכל"‬
‫נבנה בשנת תרצ"ו‪ 1936 -‬ע"י מועצת הפועלים ושימש כאולם התרבות הגדול ביותר‬
‫במושבה‪ .‬אולם ענקי עם יציע וגג שנפתח בקיץ לאוורור‪ .‬הציגו שם קלאסיקות כמו‪:‬‬
‫"חלף עם הרוח"‪" ,‬גולדפינגר" והמון סרטים של "וולט דיסני"‬
‫הסרטים הוצגו גם בימי שישי בלילה‪.‬‬
‫כל יום חמישי בערב התקיימו מופעי בידור והצגות תיאטרון‪:‬‬
‫להקת "התרנגולים"‪ ,‬שושנה דמארי‪ ,‬רבקה מיכאלי עם יוסי בנאי‪.‬‬
‫הצגות ביידיש ‪ -‬דג'יגאן ושומאכר‪ ,‬בן ציון וויטלער‪.‬‬
‫וערבי חזנות מפי משפחת מלבסקי‪.‬‬
‫רחוב ההסתדרות ‪26‬‬
‫קפה "קורסו"‬
‫קפה "קורסו" היה בית קפה מפואר‬
‫ונגנה שם תזמורת לריקודים‪ .‬בילו שם אנשי‬
‫האריסטוקרטיה של פ"ת וגם הבריטים‪.‬‬
‫זה היה ביתו של יואל משה סלומון – מראשי‬
‫המייסדים‪ .‬לאחר מכן רכשה את הבית משפחת‬
‫פרידמן שניהלה את "קפה קורסו"‪.‬‬
‫רחוב פינסקר ‪3‬‬
‫קפה "ברין"‬
‫קפה "ברין" היה בתוך החצר‪ ,‬בגינה יפיפיה עם‬
‫שיח מטפס‪ ,‬נדנדה ובריכת דגים קטנה בכניסה‪.‬‬
‫בפנים היו תאים עם שולחנות קטנים‪.‬‬
‫היו מבלים שם‪ ,‬שומעים מוסיקה‪ ,‬שותים ונהנים‬
‫מהגלידה שהכינו במקום‪.‬‬
‫רחוב שטמפפר ‪24‬‬
‫"הציפור הכחולה"‬
‫תשאלו את תושביה הוותיקים של פ"ת על "הציפור הכחולה"‪ ,‬ומיד יצטעפו עיניהם בדוק לחלוחי של‬
‫נוסטלגיה‪ ,‬חיוך יעלה על שפתיהם ובאנחה עמוקה יאמרו‪" :‬כן‪ ,‬היו זמנים ‪...‬‬
‫מרמת‪-‬גן ומתל אביב באו לשיר‪ ,‬לרקוד ולשתות‪.‬‬
‫המקום משך אליו את כל המי ומי של אותם ימים‪ ,‬שמצאו כאן שעה קלה של נחת‪.‬‬
‫בציפור הכחולה בילו בשעתם שחקנים‪ ,‬נגני התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬פסנתרנים‪ ,‬זמרים ורקדנים‪.‬‬
‫הבירה והקוקטיילים זרמו כמים‪ .‬זה היה המקום לערוך בו חתונה ראויה לשמה‪.‬‬
‫בשישי‪-‬שבת היה פתוח ללא הפסקה ‪ -‬בשישי בערב היו מופעים ותזמורת ניגנה מוסיקה לריקודים‪,‬‬
‫ובמוצאי‪-‬שבת הגיעו התל‪-‬אביבים‪.‬‬
‫בקיץ פעל גם ראינוע ובשנים מאוחרות יותר‪ ,‬קולנוע‪ .‬כאן התקיימו טקסים לבחירת‬
‫מלכת יופי וגם העניקו תעודות הוקרה‪.‬‬
‫בבוקר פעל המקום כבית קפה אלגנטי לפגישות עיסקיות‪.‬‬
‫בשעות אחה"צ באו אימהות עם ילדיהן כדי לבלות על כוס תה וגביע גלידה‪ .‬הילדים לבשו את מיטב‬
‫בגדיהם‪.‬‬
‫בערב באו האנגלים‪ ,‬שאהבו מאד את המקום‪ .‬היו בהם שנהגו לטוס במטוס מיוחד מרמת‪-‬דוד‪ ,‬לנחות‬
‫באזור כפר סירקין ומשם לפ"ת‪ .‬החיילים שתו בירה‪ ,‬הקצינים העדיפו ג'ין‪ ,‬ואנשי המחתרות היו‬
‫מגיעים כדי לדובב את האנגלים ולשמוע מידע חיוני ששימש אח"כ לפעילות מחתרתית נגד‬
‫הבריטים‪.‬‬
‫"הציפור הכחולה"‬
‫כנס התאחדות הסוחרים של פ"ת ‪1943 -‬‬
‫"הציפור הכחולה"‬
‫מסיבה לקציני משטרה בריטיים ‪1945 -‬‬
‫חתונה שהתקיימה ב"ציפור הכחולה" בשנת ‪1953‬‬
‫הפתח‪-‬תקואית היחידה היא נחמה כהן‪-‬לוצקי דור שלישי בפ"ת‬
‫"מכבי אבשלום"‬
‫מכבי פ"ת נוסדה בשנת ‪ 1912‬בקושטא שבטורקיה‪ ,‬על ידי סטודנטים מפ"ת שלמדו באוניברסיטה של‬
‫קושטא‪ .‬מגרשה הראשון של מכבי פ"ת היה בחורשה יפהפיה‪ ,‬סמוך לגורן המפורסמת‪ ,‬שם התבודדו‬
‫צעירי וצעירות המושבה (היום נמצאת שם שכונת עין גנים)‪ .‬בשנת ‪ 1926‬הוקם מגרש מכבי פ"ת‬
‫ברחוב שטמפפר‪.‬‬
‫הקבוצה זכתה בשני גביעי מדינה‪ ,‬בשנים ‪ 1935‬ו‪ ,1952 -‬ובגביע עיתון "הארץ" בשנת ‪ .1940‬מכבי‬
‫פ"ת היתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פ"ת נוסדה רק ב‪,)1934-‬‬
‫והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה‪ .‬שיחקו בה בני האיכרים והאורזים‪ ,‬שהיו‬
‫מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים‪.‬‬
‫ב‪ 24-‬באוקטובר ‪ 1935‬באיצטדיון המכביה על גדות הירקון‪ ,‬זכתה מכבי פ"ת בגביע המדינה‪.‬‬
‫"השמחה שפשטה באם המושבות היתה רבה‪ .‬השחקנים נישאו על כתפי אוהדיהם לאורך רחובה‬
‫הראשי של המושבה‪ ,‬כשמשני צדי הכביש (רחוב חובבי‪-‬ציון) צועדת תהלוכת ניצחון של נערים‪ ,‬נשים‬
‫ומבוגרים ששרו את המנון הגביע ‪' -‬הגביע הוא שלנו'"‪.‬‬
‫מכבי פ''ת חוגגת גביע ראשון_‪1935‬‬
‫מכבי פ''ת ‪ -‬מחזיקי הגביע_ ‪1952‬‬
‫שחייה – מכבי פ"ת‬
‫מנחם רוסינוב‬
‫שחפר באר בפרדסו‪ ,‬ומימיה נאגרו בברכה גדולה‪ ,‬החליט שיש ללמד את ילדי‬
‫המושבה שחייה‪ ,‬ושכר על‪-‬חשבונו את המאמן משה ברקר – שהיה אלוף בשחייה בארץ‬
‫הולדתו גרמניה ועלה לארץ ב‪.1933-‬‬
‫משה ברקר אימץ אל ליבו את ילדי פ"ת חובבי השחייה‪ ,‬ולימד אותם באמצעים הצנועים שעמדו‬
‫לרשותם‪ :‬פחיות שמן ריקות‪ ,‬שנקשרו ברצועה סביב למותניים‪ ,‬וקרש שהוחזק בידיים‪.‬‬
‫חניכיו של ברקר הצטיינו בתחרויות השחייה הארציות שהתקיימו בברכת ההשקיה ב"גן הדסה"‬
‫בת"א‪.‬‬
‫ב‪ 1943-‬התקיים אירוע ספורט גדול – צליחת הכנרת – ולקחו בו חלק גם שחייני "מכבי‪-‬אבשלום"‪.‬‬
‫את המקום הראשון בקרב הנשים כבשה שחיינית מירושלים‪ ,‬ואת שני המקומות הבאים לקחו‬
‫"בוגרות ברקר" – בתו יהודית‪ ,‬ורות פרידמן‪.‬‬
‫רחוב פינסקר סמוך לרחוב אורלוב‬
‫תלמידי השחייה של משה ברקר על שפת בריכת המים בפרדס "רוסינוב" ‪ -‬שנות ה ‪30‬‬
‫שותה גזוז בפ"ת ‪1.7.1934‬‬
‫גן ילדים בפ"ת‪1913 ,‬‬
‫תמונת הרקע – נצבעה בפוטושופ‪.‬‬
‫וכן תמונת קולנוע הדר – שנצבעה להמחשת התקופה‬
‫התמונה המוקטנת כאן‬
‫היפה שבה הקולנוע פעל‪.‬‬
‫צולמה בתקופה כשהמקום כבר היה סגור ומוזנח‪.‬‬
‫מקורות‪" :‬ארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני"‪.‬‬
‫"פתח‪-‬תקוה – אם ועיר" ‪ -‬אריה חשביה‪.‬‬
‫הספרים‪:‬‬
‫"סבא מספר לגל" ‪ -‬שמעון ראם‬
‫אתרי האינטרנט‪" :‬ויקיפדיה"‪" ,‬צנחנים"‪" ,‬מרכז‪-‬פסג"ה"‪.‬‬
‫ "הציפור הכחולה"‪.‬‬‫יעל שהם‬
‫נחמה כהן‪-‬לוצקי ‪ -‬זכרונות אישיים‪ ,‬תמונה וכתבות‪( .‬שני אחיה –חיים‬
‫ומתיתיהו כהן נמצאים בין ילדי המקהלה בביה"כ)‪.‬‬
‫רבקה סופר‪-‬פלק ‪ -‬זכרונות אישיים‪ .‬רבקה היא בתה של שושנה סופר‪-‬בומבי‬
‫ חיי אמן ‪ -‬כפי שסיפר בזמן עריכת מצגת זו‪.‬‬‫יעקב ברסלב‬
‫מוסיקה‪" :‬אני גיטרה" ‪ -‬ביצוע‪ :‬ע‪ .‬עבר‪-‬הדני‪.‬‬
‫לחן‪ :‬נעמי שמר‬
‫אספה וערכה‪ :‬בינה‬
‫בת למשפחת בומבי‪-‬גפני‬
‫‪[email protected]‬‬