Slide 1

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 2

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 3

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 4

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 5

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 6

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 7

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 8

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 9

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 10

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 11

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 12

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 13

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 14

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 15

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 16

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 17

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 18

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 19

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 20

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 21

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 22

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 23

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 24

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 25

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 26

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 27

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 28

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 29

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 30

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 31

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 32

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 33

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 34

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬


Slide 35

1

‫העיר ת"א ערה‪ .‬מתכוננת לעוד יום תל‪-‬אביבי טיפוסי שוצף וקוצף‪ .‬בליבה של‬
‫העיר נח לו אי קטן של שקט‪ .‬בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תחילתו בשנת‬
‫‪ 1902‬כשבארץ‬
‫פורצת מגפת‬
‫כולירע‪ .‬השלטונות‬
‫הטורקיים אסרו על‬
‫היהודים לקבור את‬
‫מתיהם בתחומי יפו‬
‫מחשש להתפשטות‬
‫המחלה‪ .‬ראשי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫חיפשו בדחיפות‬
‫מקום קבורה אחר‪.‬‬
‫שמעון רוקח‪,‬‬
‫ממנהיגי הקהילה‬
‫רכש במאמצים‬
‫רבים‪ ,‬תמורת ‪50‬‬
‫מאג'די‪ ,‬חלקת‬
‫קרקע בת ‪ 12‬דונם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם‪...‬‬

‫‪...‬זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר‪...‬‬
‫העיר ת"א נוסדה רק בפסח ‪1909‬‬

‫השער החדש‪ .‬מבט אל חלקת המנהיגים‪.‬‬

‫שני צידיו של השער הראשון‬
‫‪4‬‬

‫בית הקברות מחולק לשניים‪ :‬הצד הצפוני‪-‬מזרחי הישן ‪ ,‬והצד הדרומי‪-‬מערבי החדש יותר‪.‬‬
‫בצידו המזרחי‪ .‬מצבות ישנות‪ ,‬קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר"‪,‬‬
‫מראשי הקהילה ויוזם המקום ‪.‬‬

‫קברו צמוד לגדר‪,‬‬
‫עטוף בצמח‬
‫בוגנוויליה‪ .‬לצידו נחה‬
‫רעייתו רחל‪.‬‬

‫בצדה האחר של המצבה‬
‫פירוט מפעליו של רוקח‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר‪ ,‬אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו‪.‬‬
‫סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם‪...‬‬

‫‪6‬‬

‫לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן‪ .‬לאחדות צורת‬
‫מבנה לאחרות עיטורים מיציקות ‪-‬בטון הלקוחים מקישוטי‪-‬בנייה אופייניים‪...‬‬

‫עמוד בטון‬
‫בבסיסו מונחת‬
‫דווקא כותרת‬

‫עמודונים (בלוסטראדות)‬
‫ששימשו כמעקות במרפסות‪,‬‬
‫מדרגות חיצוניים וכד'‬

‫‪7‬‬

‫"צמח בעציץ "‬
‫עיטור בטון שהוצב‬
‫בשערי הבתים‪ .‬יש‬
‫המדמים את‬
‫העיטור ללהבה‪,‬‬
‫אולי כמו נר‪ -‬זיכרון‪.‬‬

‫סוג נוסף של מצבות‬
‫מודגם במבנה‬
‫ארכיטקטוני שהוקם‬
‫מעל קברן של שלש‬
‫נשים ממשפחה אחת‪.‬‬
‫פנינה חקלאי הייתה‬
‫אשתו של מנהל‬
‫מחלקת המים‬
‫בעירית ת"א‪.‬‬
‫מאורעות '‪29‬‬
‫השפיעו קשות על‬
‫בריאותה‪ .‬אחרי‬
‫מותה הטרגי של‬
‫אחותה‪ ,‬בת‪-‬שבע‬
‫מזרחי בינואר ‪1930‬‬
‫ומות בת‪-‬אחותה‪,‬‬
‫דורני‪ ,‬בפברואר‬
‫‪ 1930‬נפטרה גם‬
‫פנינה‪ ,‬ביוני ‪.1930‬‬
‫‪8‬‬

‫במבנה אלמנטים‬
‫האופיניים‬
‫לארכיטקטורה‬
‫האקלקטית בבתי‬
‫ת"א בשנות ה‪.20'-‬‬
‫כיפה מזרחית‪ ,‬שער‬
‫מקושת וצריחים‪.‬‬

‫מעל השער‬
‫הכתובת‪:‬‬
‫"בחייהן ובמותן לא‬
‫נפרדו"‪.‬‬
‫המבנה מזכיר את‬
‫ה"אוהל"‪ .‬מעין חדר‬
‫שהיה מוקם מעל‬
‫קבריהם של רבנים‬
‫ומכובדים באירופה‪.‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬שימו לב‬
‫לעזובה ולהרס!‪...‬‬

‫מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו‪ ,‬מראשי המנהיגים‬
‫הציוניים‪ .‬בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם‪.‬‬

‫בוועידה הציונית בלונדון ב‪ 1920 -‬דרש להגביר את כמות העולים לא"י‪ .‬משלא נענה‪,‬‬
‫נתמלא מרירות ופרש מפעילות‪ .‬הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב‪.1923 -‬‬
‫‪9‬‬
‫עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן‪.‬‬

‫מצבות בצורת אובליסק‪ ...‬שימו לב להזנחה ולהרס !‪...‬‬
‫‪10‬‬

‫אחרים עיטרו מצבות בטון‬
‫פשוטות בצדפים‪ ,‬כמה יאה‬
‫לבית‪-‬קברות הסמוך לחוף הים‪...‬‬

‫מצבת‪-‬פסל על קברה של חיה נובומייסקי‪,‬‬
‫אמו של מייסד מפעלי ים המלח‪ ,‬משה‬
‫נובומייסקי‪.‬‬

‫בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם‬
‫של האדריכלים המובילים של‬
‫התקופה כמו אברהם מלניקוב‪,‬‬
‫הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"‬
‫בתל‪-‬חי‪.‬‬

‫על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים‪.‬‬
‫(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית)‪ .‬חגיגיים‬
‫הם ניצבים לפני המצלמה‪...‬‬

‫נשים‪...‬‬
‫גברים‪...‬‬

‫‪12‬‬

‫וילדים‪...‬‬

‫עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים‪...‬‬

‫תבליטים‪...‬‬
‫על קברם של יהודית‬
‫וחיים הררי‪ ,‬ממייסדי‬
‫שכונת "אחוזת בית"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ואיורים‬
‫דקורטיביים‪...‬‬

‫כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת‬
‫הכולירע ונקברו בחיפזון‪ ,‬לא היה זמן לבדוק את זהותם‪ ,‬ונותרה רק כתובת בודדה‪...‬‬
‫"פ"נ גלמוד"‬

‫‪14‬‬

‫אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם‪.‬‬
‫כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בבית הקברות קבורים ‪ 200‬ילדים‪ .‬חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע‪ ,‬גם אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת‪...‬‬

‫מצבה לעובד‪ ,‬ילד בן ‪ 9‬שמת מטביעה‬
‫בשנת ‪ .1931‬ביום קיץ אחד הלך עם אמו‬
‫ואחותו התינוקת לחוף הים‪ .‬נכנסה האם‬
‫עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה‬
‫לחוף‪ ,‬לקטנה‪ .‬פעם אחת כשהחזירה‬
‫מבטה‪ ,‬עובד כבר לא היה שם‪.‬‬
‫האם רצה לחוף‪,‬‬
‫צועקת ובוכה‬
‫ומבקשת עזרה‪..‬‬
‫אך עובד לא‬
‫נמצא‪.‬‬

‫כעבור יומיים‬
‫נפלטה גופתו‬
‫בחוף רידינג‬
‫בת"א‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫עץ שנגדע על קברה של‬
‫הילדה‪ ,‬צירל מצוצקי‬
‫שנפטרה בשנת ‪1924‬‬

‫‪18‬‬

‫בולטות מאד שורות קברי‪-‬האחים בצידו המערבי של בית הקברות‪ .‬אלה קבריהם‬
‫של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א‪-‬תרפ"ט (‪ 1921‬ו‪.)1929-‬‬

‫‪19‬‬

‫פרעות הדמים פרצו ב‪ 1-‬במאי ‪1921‬‬
‫ביפו והתפשטו לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬חדרה‬
‫ורחובות‪.‬‬

‫עשרות יהודים נרצחו בבית העולים‬
‫ביפו‪ ,‬ביניהם הסופר יוסף חיים‬
‫ברנר‪ .‬הם נקברו איש ליד רעהו‬
‫‪20‬‬
‫בשורה ארוכה‪...‬‬

‫שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1929‬ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על‬
‫זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות‪-‬דמים נגד הישוב היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫במהומות אב תרפ"ט נהרגו ‪ 133‬יהודים ויותר מ‪ 300-‬נפצעו‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬קברי אחים של הרוגי שכונות תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬

‫הישוב‪...,‬גם‬
‫ארלוזורוב‬
‫נורדאו‪,‬ראשי‬
‫כאן‪ ,‬קבורים‬
‫דיזינגוף‬
‫מטופח‪.‬‬
‫לשמות‪.‬‬
‫מעט יותר‬
‫שימו לב‬
‫בצידו המערבי‪ :‬חלקו החדש (‪...‬יחסית)‪.‬‬
‫לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?‪...‬‬
‫סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ואמנים מפורסמים‪.‬‬

‫הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד‬
‫מקומות קבורה‪ .‬הסבר בהמשך‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫נשוטט מעט בין המצבות‪ ,‬נפגוש בשמות מוכרים‪ ,‬מילה אחת או שניים על אחדים מהם‬
‫(אשאיר משהו לביקור שלכם)‪...‬‬
‫ראשי העיר‪...‬‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬מראשוני חובבי‬
‫ציון‪ .‬ראש העיר הראשון של ת"א‪.‬‬
‫בביתו בשד' רוטשילד ‪ 16‬בת"א‬
‫התקיים טקס הכרזת המדינה ב‪-‬ה'‬
‫באייר תש"ח‪ .‬נפטר ‪ .1936‬לצידו‬
‫טמונה רעייתו צינה‪.‬‬

‫מרדכי נמיר‪ ,‬ראש העיר השישי של ת"א בין השנים‬
‫‪ .1959-1969‬היה חבר במועצת העיר מ‪,1935-‬‬
‫מילא שורה של תפקידים ציבוריים‪ .‬האחרון היה‬
‫בראשות העיר‪ .‬נפטר ב‪ 1975-‬לאחר מחלה קשה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יהושע רבינוביץ‪ .‬ראש העיר השביעי של ת"א‬
‫בשנים ‪ .1969-1974‬היה סגנו של נמיר עד‬
‫שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו‬
‫כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון‬
‫הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף‬
‫ימה של ת"א‪ .‬נפטר ב‪.1979-‬‬

‫מנהיגי המדינה שבדרך‪...‬‬

‫אליהו גולומב‪.‬‬
‫מראשי ההגנה‪.‬‬
‫"רמטכ"ל" הצבא‬
‫שבדרך‪ .‬נפטר‬
‫‪ .1945‬ביתו ברחוב‬
‫רוטשילד בת"א‪,‬‬
‫משמש כארכיון‬
‫ומוזיאון "ההגנה"‪.‬‬

‫חיים ארלוזורוב‪ ,‬מראשי תנועת הפועלים בא"י‪ .‬היה פעיל בתנועת העבודה‬
‫ונציגה בוועידות וקונגרסים‪ .‬למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה‬
‫רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר‬
‫‪24‬‬
‫הקמת מדינה‪ .‬נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת ‪.1933‬‬

‫סופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪...‬‬

‫שאול טשרניחובסקי‪,‬‬
‫משורר ורופא‬
‫בהשכלתו‪ ,‬שירת כרופא‬
‫בצבא הרוסי במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪1931‬‬
‫וערך את ספר המונחים‬
‫לרפואה ולמדעי הטבע‪.‬‬
‫הוא התמנה לרופא‬
‫בתיה"ס העירוניים של‬
‫ת"א וקיבל אזרחות‬
‫כבוד של העיר‪ .‬נפטר‬
‫ב‪ 1943-‬בירושלים‬
‫ונקבר‪25‬כאן‪.‬‬

‫חיים נחמן ביאליק‪ ,‬המשורר‬
‫הלאומי הוזמן להתגורר‬
‫בת"א ע"י ראש‪-‬העיר מאיר‬
‫דיזינגוף‪ ,‬שגם העניק לו‬
‫אזרחות כבוד‪.‬‬
‫מאז מותו בשנת ‪1934‬‬
‫נשמר ביתו ללא שינוי‬
‫ומשמש מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫ומרכז לכינוסים והרצאות‪.‬‬

‫ראובן רובין היה מראשוני‬
‫האמנים הארצישראליים‪.‬‬
‫בציוריו הרבה לתאר את נופי‬
‫הארץ ואנשיה‪ .‬ביתו ברח'‬
‫‪26‬‬
‫ביאליק בת"א משמש כמוזיאון‬
‫ליצירותיו‪ .‬נפטר ב‪.1974-‬‬

‫הסופרת דבורה בארון‪.‬‬
‫בעלה‪ ,‬יוסף אהרונוביץ‬
‫היה עורך ביטאון "הפועל‬
‫הצעיר"‪ .‬דבורה ערכה את‬
‫המדור הספרותי של‬
‫העיתון‪ .‬נפטרה ב‪.1956-‬‬

‫הרב צבי פרץ חיות‪ ,‬מראשי‬
‫התנועה הציונית‪ .‬היה יו"ר‬
‫הוועד הפועל הציוני וראשון‬
‫ברבני וינה שהטיף בגלוי‬
‫לציונות‪ .‬נפטר בשנת ‪.1927‬‬
‫עצמותיו הועלו מוינה לישראל‪.‬‬

‫נחום גוטמן‪ ,‬צייר וסופר‪.‬‬
‫יותר מכל מזוהה עם‬
‫העיר ת"א‪ .‬אביו‪ ,‬הסופר‬
‫והמחנך ש‪ .‬בן‪-‬ציון‪ ,‬היה‬
‫מראשוני אחוזת בית‪.‬‬
‫גוטמן הרבה לצייר‬
‫ולכתוב על נופי ת"א‬
‫ואנשיה‪ .‬אחת מיצירותיו‬
‫המפורסמות היא קיר‬
‫הפסיפס במגדל שלום‪.‬‬
‫גוטמן גם נבחר לעצב‬
‫את סמל תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫נפטר ב‪. 1991 -‬‬

‫‪27‬‬

‫נחום גוטמן ואשתו‪.‬‬
‫צייר‪ :‬נחום גוטמן‬

‫חתימתו המפורסמת‬
‫של נחום גוטמן‬
‫הוטבעה על מצבתו‪.‬‬

‫מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬איש החינוך יהודה‪-‬ליב מטמון‪-‬‬
‫כהן ורעייתו פניה‪ .‬שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת ‪ .1939‬פניה האריכה חיים ונפטרה‬
‫בשנת ‪ 1993‬בגיל ‪ .106‬בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל‬
‫בת"א ונמחקה ב‪" 1959-‬לטובת" מגדל שלום‪...‬אוי‪ ,‬איזו טעות!!‬

‫ד"ר מטמון‪-‬כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת ‪ 4‬החדרים בכיכר השעון‬
‫ביפו‪ .‬בשנה הראשונה ב‪ 1905-‬למדו ‪ 17‬תל'‪ ,‬תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה ‪ 3‬פעמים‬
‫‪28‬‬
‫החליף את משכנו‪ .‬עד שבשנת ‪ ,1907‬בקונגרס הציוני ה‪ 8-‬הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית‬
‫הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל‪ .‬בשנת ‪ 1910‬נחנך המבנה החדש‪.‬‬

‫מי שהוגדר בשנות ה‪ 20'-‬וה‪30'-‬‬
‫כמלך הבלתי מעורער של הנשפים‬
‫המפורסמים ומסיבות ההוללות של‬
‫ימי תל‪-‬אביב הקטנה‪ ,‬היה ברוך‬
‫אגדתי‪ ,‬שהיה רקדן בלט באודסה‪,‬‬
‫עלה ארצה ב‪ 1910 -‬כשפרצה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא‬
‫גורש על‪-‬ידי התורכים וחזר‬
‫לאודסה‪ ,‬שם החל להופיע כרקדן‬
‫באופרה‪ .‬עם פתיחת העלייה‬
‫השלישית שב לתל‪-‬אביב באוניה‬
‫"רוסלן"‪.‬‬
‫בשנות העשרים והשלושים החל‬
‫בהופעות יחיד בראינוע "עדן"‪.‬‬
‫אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות‬
‫האווירה העליזה שהביא לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בנשפי פורים שיזם וארגן‪ .‬ובעיקר‬
‫בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע"‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות‪ .‬על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות‬
‫המשפחתיות‪ .‬אחוזות קבר של מייסדי העיר‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬או מאצולת הממון‪...‬‬
‫אחוזות קבר‪...‬‬
‫נחלת מש'‬
‫שלוש‪ .‬אהרן‬
‫שלוש היה בעל‬
‫הקרקעות‬
‫שעליהן הוקמה‬
‫שכונת נווה‪-‬צדק‬
‫ומהראשונים‬
‫שבנו בה את‬
‫ביתם‪ .‬נפטר‬
‫ביפו ‪1920‬‬

‫‪30‬‬

‫אהרן שלוש‬

‫על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל‬
‫העיר ת"א‪ .‬ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א‪"..‬‬

‫‪31‬זה הוצב על מצבותיהם של ‪ 66‬מייסדי העיר ת"א בשנת ‪ 2001‬במסגרת שיפוצים של עירית‬
‫סמל‬
‫ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון‪.‬‬

‫כ‪ 5000 -‬איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו‪ .‬בשנות ה‪ 90'-‬החליטה‬
‫חברת‪-‬קדישא "לייצר" ‪ 20‬מקומות נוספים‪ .‬בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות‪ ,‬ומעל האיזור‬
‫שנחשף בנו במת בטון‪ ,‬המצבות הוחזרו לבמה‪ ,‬לא בהכרח באותו הסדר‪ .‬מחיר חלקה כזו‬
‫מרקיע שחקים‪.‬‬
‫האחרון שנקבר כאן הוא‬
‫אפרים קישון בחלקה‬
‫שעלתה ‪ 100‬אלף ‪.₪‬‬
‫פרנץ קישונט הגיע לארץ‬
‫מהונגריה ב‪ ,1949-‬ובנמל‬
‫חיפה עיברת פקיד משרד‬
‫הקליטה את שמו‪ .‬קישון‪,‬‬
‫ניצול שואה‪ ,‬החל ליצור‬
‫בעברית‪ ,‬הכניס אליה‬
‫אבני שפה‪ ,‬שירטט קוים‬
‫בלתי נשכחים לדמותו של‬
‫הצבר‪.‬‬

‫כתב כ‪ 50-‬ספרים שתורגמו ל‪ 37-‬שפות‪ .‬ב‪ 2002-‬זכה בפרס ישראל על מפעל חיים‪.‬‬
‫נפטר בביתו בשוויץ ב‪ .29.1.05 -‬נקבר לצד רעייתו שרה‪ ,‬שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה"‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫על ההזנחה וההרס באתר‪ ,‬משהו אישי לסיום‪ :‬אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמדריכת‪-‬טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת‪-‬הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי‪.‬‬
‫ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות‪ ,‬אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר‪ .‬השיפוץ שנערך כאן לפני מס'‬
‫שנים לא נגע במצבות העתיקות‪ .‬יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור‪ .‬לשקם ולשחזר‬
‫את המצבות הישנות‪ .‬לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה‪.‬מ‪.).‬‬

‫הנה עוד כמה מהמראות‪...‬‬
‫‪33‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות‬
‫יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!‪...‬‬
‫‪34‬‬

‫עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל‪ ,‬הפנתיאון של ת"א‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דצמבר ‪2005‬‬