העיר ת"א ערה . מתכוננת לעוד יום תל - אביבי טיפוסי שוצף וקוצף . בליבה של העיר נח לו אי קטן של שקט . בית הקברות.
Download ReportTranscript העיר ת"א ערה . מתכוננת לעוד יום תל - אביבי טיפוסי שוצף וקוצף . בליבה של העיר נח לו אי קטן של שקט . בית הקברות.
Slide 1
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 2
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 3
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 4
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 5
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 6
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 7
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 8
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 9
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 10
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 11
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 12
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 13
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 14
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 15
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 16
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 17
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 18
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 19
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 20
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 21
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 22
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 23
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 24
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 25
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 26
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 27
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 28
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 29
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 30
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 31
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 32
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 33
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 34
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 35
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 2
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 3
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 4
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 5
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 6
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 7
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 8
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 9
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 10
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 11
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 12
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 13
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 14
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 15
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 16
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 17
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 18
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 19
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 20
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 21
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 22
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 23
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 24
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 25
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 26
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 27
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 28
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 29
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 30
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 31
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 32
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 33
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 34
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005
Slide 35
1
העיר ת"א ערה .מתכוננת לעוד יום תל-אביבי טיפוסי שוצף וקוצף .בליבה של
העיר נח לו אי קטן של שקט .בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
2
תחילתו בשנת
1902כשבארץ
פורצת מגפת
כולירע .השלטונות
הטורקיים אסרו על
היהודים לקבור את
מתיהם בתחומי יפו
מחשש להתפשטות
המחלה .ראשי
הקהילה היהודית
חיפשו בדחיפות
מקום קבורה אחר.
שמעון רוקח,
ממנהיגי הקהילה
רכש במאמצים
רבים ,תמורת 50
מאג'די ,חלקת
קרקע בת 12דונם.
3
איש אינו יודע כמה "בקשיש" שילם...
...זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר...
העיר ת"א נוסדה רק בפסח 1909
השער החדש .מבט אל חלקת המנהיגים.
שני צידיו של השער הראשון
4
בית הקברות מחולק לשניים :הצד הצפוני-מזרחי הישן ,והצד הדרומי-מערבי החדש יותר.
בצידו המזרחי .מצבות ישנות ,קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה "הש"ר",
מראשי הקהילה ויוזם המקום .
קברו צמוד לגדר,
עטוף בצמח
בוגנוויליה .לצידו נחה
רעייתו רחל.
בצדה האחר של המצבה
פירוט מפעליו של רוקח.
5
צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר ,אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו.
סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם...
6
לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן .לאחדות צורת
מבנה לאחרות עיטורים מיציקות -בטון הלקוחים מקישוטי-בנייה אופייניים...
עמוד בטון
בבסיסו מונחת
דווקא כותרת
עמודונים (בלוסטראדות)
ששימשו כמעקות במרפסות,
מדרגות חיצוניים וכד'
7
"צמח בעציץ "
עיטור בטון שהוצב
בשערי הבתים .יש
המדמים את
העיטור ללהבה,
אולי כמו נר -זיכרון.
סוג נוסף של מצבות
מודגם במבנה
ארכיטקטוני שהוקם
מעל קברן של שלש
נשים ממשפחה אחת.
פנינה חקלאי הייתה
אשתו של מנהל
מחלקת המים
בעירית ת"א.
מאורעות '29
השפיעו קשות על
בריאותה .אחרי
מותה הטרגי של
אחותה ,בת-שבע
מזרחי בינואר 1930
ומות בת-אחותה,
דורני ,בפברואר
1930נפטרה גם
פנינה ,ביוני .1930
8
במבנה אלמנטים
האופיניים
לארכיטקטורה
האקלקטית בבתי
ת"א בשנות ה.20'-
כיפה מזרחית ,שער
מקושת וצריחים.
מעל השער
הכתובת:
"בחייהן ובמותן לא
נפרדו".
המבנה מזכיר את
ה"אוהל" .מעין חדר
שהיה מוקם מעל
קבריהם של רבנים
ומכובדים באירופה.
שוב ושוב ,שימו לב
לעזובה ולהרס!...
מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו ,מראשי המנהיגים
הציוניים .בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם.
בוועידה הציונית בלונדון ב 1920 -דרש להגביר את כמות העולים לא"י .משלא נענה,
נתמלא מרירות ופרש מפעילות .הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב.1923 -
9
עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן.
מצבות בצורת אובליסק ...שימו לב להזנחה ולהרס !...
10
אחרים עיטרו מצבות בטון
פשוטות בצדפים ,כמה יאה
לבית-קברות הסמוך לחוף הים...
מצבת-פסל על קברה של חיה נובומייסקי,
אמו של מייסד מפעלי ים המלח ,משה
נובומייסקי.
בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם
של האדריכלים המובילים של
התקופה כמו אברהם מלניקוב,
הפסל שיצר את פסל ה"ארי השואג"
בתל-חי.
על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים.
(תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית) .חגיגיים
הם ניצבים לפני המצלמה...
נשים...
גברים...
12
וילדים...
עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים...
תבליטים...
על קברם של יהודית
וחיים הררי ,ממייסדי
שכונת "אחוזת בית".
13
ואיורים
דקורטיביים...
כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת
הכולירע ונקברו בחיפזון ,לא היה זמן לבדוק את זהותם ,ונותרה רק כתובת בודדה...
"פ"נ גלמוד"
14
אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם.
כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי.
15
בבית הקברות קבורים 200ילדים .חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע ,גם אחר-כך,
מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה.
16
לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת...
מצבה לעובד ,ילד בן 9שמת מטביעה
בשנת .1931ביום קיץ אחד הלך עם אמו
ואחותו התינוקת לחוף הים .נכנסה האם
עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה
לחוף ,לקטנה .פעם אחת כשהחזירה
מבטה ,עובד כבר לא היה שם.
האם רצה לחוף,
צועקת ובוכה
ומבקשת עזרה..
אך עובד לא
נמצא.
כעבור יומיים
נפלטה גופתו
בחוף רידינג
בת"א.
17
עץ שנגדע על קברה של
הילדה ,צירל מצוצקי
שנפטרה בשנת 1924
18
בולטות מאד שורות קברי-האחים בצידו המערבי של בית הקברות .אלה קבריהם
של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ"א-תרפ"ט ( 1921ו.)1929-
19
פרעות הדמים פרצו ב 1-במאי 1921
ביפו והתפשטו לפתח-תקוה ,חדרה
ורחובות.
עשרות יהודים נרצחו בבית העולים
ביפו ,ביניהם הסופר יוסף חיים
ברנר .הם נקברו איש ליד רעהו
20
בשורה ארוכה...
שמונה שנים מאוחר יותר ,בשנת ,1929ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על
זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות-דמים נגד הישוב היהודי.
21
במהומות אב תרפ"ט נהרגו 133יהודים ויותר מ 300-נפצעו.
בתמונה :קברי אחים של הרוגי שכונות תל-אביב ויפו.
הישוב...,גם
ארלוזורוב
נורדאו,ראשי
כאן ,קבורים
דיזינגוף
מטופח.
לשמות.
מעט יותר
שימו לב
בצידו המערבי :חלקו החדש (...יחסית).
לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות?...
סופרים ,משוררים ,ואמנים מפורסמים.
הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד
מקומות קבורה .הסבר בהמשך...
22
נשוטט מעט בין המצבות ,נפגוש בשמות מוכרים ,מילה אחת או שניים על אחדים מהם
(אשאיר משהו לביקור שלכם)...
ראשי העיר...
מאיר דיזינגוף ,מראשוני חובבי
ציון .ראש העיר הראשון של ת"א.
בביתו בשד' רוטשילד 16בת"א
התקיים טקס הכרזת המדינה ב-ה'
באייר תש"ח .נפטר .1936לצידו
טמונה רעייתו צינה.
מרדכי נמיר ,ראש העיר השישי של ת"א בין השנים
.1959-1969היה חבר במועצת העיר מ,1935-
מילא שורה של תפקידים ציבוריים .האחרון היה
בראשות העיר .נפטר ב 1975-לאחר מחלה קשה.
23
יהושע רבינוביץ .ראש העיר השביעי של ת"א
בשנים .1969-1974היה סגנו של נמיר עד
שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו
כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון
הנקרא על שמו "גני יהושע" ואת הטיילת בחוף
ימה של ת"א .נפטר ב.1979-
מנהיגי המדינה שבדרך...
אליהו גולומב.
מראשי ההגנה.
"רמטכ"ל" הצבא
שבדרך .נפטר
.1945ביתו ברחוב
רוטשילד בת"א,
משמש כארכיון
ומוזיאון "ההגנה".
חיים ארלוזורוב ,מראשי תנועת הפועלים בא"י .היה פעיל בתנועת העבודה
ונציגה בוועידות וקונגרסים .למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה
רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא"י כדי לאפשר
24
הקמת מדינה .נרצח על חוף ימה של ת"א בליל שבת קייצי בשנת .1933
סופרים ,משוררים ואמנים...
שאול טשרניחובסקי,
משורר ורופא
בהשכלתו ,שירת כרופא
בצבא הרוסי במלחמת-
העולם הראשונה.
עלה לארץ בשנת 1931
וערך את ספר המונחים
לרפואה ולמדעי הטבע.
הוא התמנה לרופא
בתיה"ס העירוניים של
ת"א וקיבל אזרחות
כבוד של העיר .נפטר
ב 1943-בירושלים
ונקבר25כאן.
חיים נחמן ביאליק ,המשורר
הלאומי הוזמן להתגורר
בת"א ע"י ראש-העיר מאיר
דיזינגוף ,שגם העניק לו
אזרחות כבוד.
מאז מותו בשנת 1934
נשמר ביתו ללא שינוי
ומשמש מוזיאון ,ספריה,
ומרכז לכינוסים והרצאות.
ראובן רובין היה מראשוני
האמנים הארצישראליים.
בציוריו הרבה לתאר את נופי
הארץ ואנשיה .ביתו ברח'
26
ביאליק בת"א משמש כמוזיאון
ליצירותיו .נפטר ב.1974-
הסופרת דבורה בארון.
בעלה ,יוסף אהרונוביץ
היה עורך ביטאון "הפועל
הצעיר" .דבורה ערכה את
המדור הספרותי של
העיתון .נפטרה ב.1956-
הרב צבי פרץ חיות ,מראשי
התנועה הציונית .היה יו"ר
הוועד הפועל הציוני וראשון
ברבני וינה שהטיף בגלוי
לציונות .נפטר בשנת .1927
עצמותיו הועלו מוינה לישראל.
נחום גוטמן ,צייר וסופר.
יותר מכל מזוהה עם
העיר ת"א .אביו ,הסופר
והמחנך ש .בן-ציון ,היה
מראשוני אחוזת בית.
גוטמן הרבה לצייר
ולכתוב על נופי ת"א
ואנשיה .אחת מיצירותיו
המפורסמות היא קיר
הפסיפס במגדל שלום.
גוטמן גם נבחר לעצב
את סמל תל-אביב.
נפטר ב. 1991 -
27
נחום גוטמן ואשתו.
צייר :נחום גוטמן
חתימתו המפורסמת
של נחום גוטמן
הוטבעה על מצבתו.
מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי "גימנסיה הרצליה" ,איש החינוך יהודה-ליב מטמון-
כהן ורעייתו פניה .שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת .1939פניה האריכה חיים ונפטרה
בשנת 1993בגיל .106בראש המצבה דגם הגימנסיה (אדריכל ברסקי) שעמדה בצפון רחוב הרצל
בת"א ונמחקה ב" 1959-לטובת" מגדל שלום...אוי ,איזו טעות!!
ד"ר מטמון-כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4החדרים בכיכר השעון
ביפו .בשנה הראשונה ב 1905-למדו 17תל' ,תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3פעמים
28
החליף את משכנו .עד שבשנת ,1907בקונגרס הציוני ה 8-הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית
הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע"ש הרצל .בשנת 1910נחנך המבנה החדש.
מי שהוגדר בשנות ה 20'-וה30'-
כמלך הבלתי מעורער של הנשפים
המפורסמים ומסיבות ההוללות של
ימי תל-אביב הקטנה ,היה ברוך
אגדתי ,שהיה רקדן בלט באודסה,
עלה ארצה ב 1910 -כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה ,הוא
גורש על-ידי התורכים וחזר
לאודסה ,שם החל להופיע כרקדן
באופרה .עם פתיחת העלייה
השלישית שב לתל-אביב באוניה
"רוסלן".
בשנות העשרים והשלושים החל
בהופעות יחיד בראינוע "עדן".
אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות
האווירה העליזה שהביא לתל-אביב,
בנשפי פורים שיזם וארגן .ובעיקר
בהיותו יוזם וממציא ה"עדלידע".
29
הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות .על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות
המשפחתיות .אחוזות קבר של מייסדי העיר ,מנהיגים ,או מאצולת הממון...
אחוזות קבר...
נחלת מש'
שלוש .אהרן
שלוש היה בעל
הקרקעות
שעליהן הוקמה
שכונת נווה-צדק
ומהראשונים
שבנו בה את
ביתם .נפטר
ביפו 1920
30
אהרן שלוש
על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל
העיר ת"א .ועליו רישום שם הנפטר והציון "ממייסדי העיר ת"א"..
31זה הוצב על מצבותיהם של 66מייסדי העיר ת"א בשנת 2001במסגרת שיפוצים של עירית
סמל
ת"א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון.
כ 5000 -איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו .בשנות ה 90'-החליטה
חברת-קדישא "לייצר" 20מקומות נוספים .בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות ,ומעל האיזור
שנחשף בנו במת בטון ,המצבות הוחזרו לבמה ,לא בהכרח באותו הסדר .מחיר חלקה כזו
מרקיע שחקים.
האחרון שנקבר כאן הוא
אפרים קישון בחלקה
שעלתה 100אלף .₪
פרנץ קישונט הגיע לארץ
מהונגריה ב ,1949-ובנמל
חיפה עיברת פקיד משרד
הקליטה את שמו .קישון,
ניצול שואה ,החל ליצור
בעברית ,הכניס אליה
אבני שפה ,שירטט קוים
בלתי נשכחים לדמותו של
הצבר.
כתב כ 50-ספרים שתורגמו ל 37-שפות .ב 2002-זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
נפטר בביתו בשוויץ ב .29.1.05 -נקבר לצד רעייתו שרה ,שכונתה ביצירותיו "אשתי הקטנה".
32
על ההזנחה וההרס באתר ,משהו אישי לסיום :אתריה הישנים של ת"א היו מגרש השעשועים של ילדותי.
כיום ,כמדריכת-טיולים וכמורה לשל"ח וידיעת-הארץ אני עוברת ברחובות ת"א ומספרת את סיפורה לתלמידיי.
ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות ,אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר .השיפוץ שנערך כאן לפני מס'
שנים לא נגע במצבות העתיקות .יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור .לשקם ולשחזר
את המצבות הישנות .לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס (ה.מ.).
הנה עוד כמה מהמראות...
33
ועוד...
מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות
יהודיים שמוחזקים כך בחו"ל !?!...
34
עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל ,הפנתיאון של ת"א.
35
דצמבר 2005