מרצה : פ' גבריאלה שלו עקרון חופש החוזים העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם לקחת על עצמם.
Download ReportTranscript מרצה : פ' גבריאלה שלו עקרון חופש החוזים העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם לקחת על עצמם.
Slide 1
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 2
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 3
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 4
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 5
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 6
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 7
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 8
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 9
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 10
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 11
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 12
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 13
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 14
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 15
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 16
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 17
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 18
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 19
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 20
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 21
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 22
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 23
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 24
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 25
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 26
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 2
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 3
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 4
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 5
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 6
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 7
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 8
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 9
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 10
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 11
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 12
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 13
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 14
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 15
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 16
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 17
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 18
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 19
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 20
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 21
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 22
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 23
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 24
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 25
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.
Slide 26
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים המבטא את רצונם החופשי של בני אדם
לקחת על עצמם התחייבות
עפ"י קוד "סיביל" 1134 / Sחוזה הוא כחוק עבור הצדדים
עקרון זה מבטא את החופש לעשות חוזה מחד ואת כוחו המחייב של החוזה מאידך.
חופש ההתקשרות :
החופש להחליט אם להתקשר
החופש להחליט עם מי להתקשר
החופש להחליט על סוג החוזה
עקרון חופש החוזים
בהיבט התפקודי :
עקרון זה
נחלק ל 2
חופש העיצוב :
החופש שלי בהסכמת הצד
השני לעצב את תוכנו של
החוזה .ס' 24לחוק החוזים :
תוכנו של חוזה יכול שיהיה
ככל שהסכימו הצדדים.
אכיפות – החוזה מחייב והמפר אותו צפוי לסנקציות
ההגנה על החוזה – כיוון שבוצע בהסכמת הצדדים הינו מחייב ויוגן ע"י המדינה
לצדדים מותר לכרות חוזה ככל העולה על רוחם ,על בית המשפט להימנע
להתערב בחוזה אלא אם היה זה רצונם של הצדדים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון חופש החוזים
"תור הזהב " – המאה ה – 19תקופה בה שלט עקרון חופש החוזים ,כובדו
החוזים שנכרתו ע"י אנשים ללא התערבות בית המשפט.
במחצית המאה ה 19נשחק עקרון חופש החוזים כתוצאה מריבוי החוזים
הסטנדרטיים דאגה לאוכ' חלשות ותודעת צרכנים.
ZWEINGERT & KOTSCOPERATIV LAW
בספרם מצהירים השניים כי אין יותר עקרון חופש החוזים למעט ב 2מקרים :
א .קיום חוזה בין 2גופים ענקיים.
ב .הסכם קיבוצי
שאר החוזים הינם סטנדרטיים עפ"י תכתיב של צד אחד ועל כן אין בהם חופש חוזי.
כיום שבים הם להאמין בקיומו של עקרון זה.
מונחים
חשובים :
דין מרשה – ניתן לחרוג ממנו – IUS DISPOSITIVUM
דין מצווה – לא ניתן לחרוג ממנו – IUS COGENS
סעיף 30לחוק החוזים הכללי :חוזה שתוכנו /כריתתו או מטרתו הם בלתי חוקיים
מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור -בטל
צדדים רשאים להתנות בחוזה ככל העולה על רוחם ,הכח נובע מעקרון חופש החוזים.
ההגבלות על חוק זה הן החריגות.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
סעיף 24המדבר על חופש העיצוב ו 63המבטא את הניתוק ממערכת המשפט
המנדטורית הביא לידי תפנית משמעותית בדיני החוזים בהיבט המהותי והפורמאלי.
השינוי המשמעותי ביותר היה הכנסת עקרון תום הלב .עד הכנסתו הונחו דיני
החוזים ע"י עקרון חופש החוזים.
העיקרון מופיע בחוק החוזים הכללי ב 2הוראות :
סעיף " – 12תום לב" בשלה המשא ומתן ו סעיף " – 39תום לב" בשלב החוזי.
סעיף – 39מקורו בחוק האזרחי הגרמני ( ) BGBשנת 1900הוראה מס' 242
על פיה יש לקיים את כל החיובים ב"תום לב" ובהתאם לנוהג המסחר.
סעיף – 12מקורו בתורה גרמנית בשם:
"אשמה בשלב עריכת החוזה" CULPA IN CONTRAHENDO
סעיף זה הרחיב את המרחב הגיאוגרפי אחורה – כיצד התנהגו הצדדים בשלב המו"מ
ציר הזמן בכריתת חוזה
ס' 12
ס' 39
שלב טרום חוזי
כריתה
משא ומתן
הצעה וקיבול
השלב החוזי
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " 1973
באמצעות סעיף 61ב' – המנחה כי יש להכיל עקרון זה בכל עניין רלוונטי גם אם אינו
נכלל בתחומי החוזה ,התפשט עקרון זה מדיני החוזים לכל תחומי המשפט
עפ"י פר' גבריאלה שלו – אין להכיל עקרון זה במשפט הציבורי כיוון שהמדינה
נדרשת לסטנדרטים גבוהים יותר משל אזרח רגיל ועל כן עיקרון זה מיותר.
עקרון תום הלב הוא עקרון אתי ,מוסרי ,הקובע סטנדרט התנהגות בין אדם לחברו.
עקרון של סולידריות אנושית חברתית ,עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו
צפוי לסנקציות.
המשמעות האתית של עקרון תום הלב :
מושג שבא לעולם המוסר
בעל משמעות משפטית
עקרון שאוסר על התנהגויות
שנוהגות בחוסר תום לב
הלימוד וההכרה באשר למושג תום לב נובעת
מקריאת פסקי דין שיושמו במקרים קונקרטיים
מרצה :פ' גבריאלה שלו
עקרון "תום הלב " -תחולה
סעיף 12
סעיף 39
התכולה הזמנית
חל מרגע המפגש הראשון של
צדדים ועד לנקודת כריתת
החוזה ,לרבות.
מרגע כריתת החוזה ועד
לעיתים גם לאחר
סיום החוזה )
התכולה הפרסונאלית
חל על כל מי שהיה מעורב
בשלב הטרום חוזי /בניהול
המו"מ
חל כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או משתמשים
בזכותם (חל גם על צד שלישי)
חל על מצבים בהם צד אחד
נהג בחוסר תום לב ובשל כך
גרם לכך שלא נכרת חוזה או
התכולה העניינית
שבשלב שאחרי כריתת
החוזה נתגלו פרטים שנאמרו
בחוסר תום לב בשלב המו"מ.
תורת "ירינג"
ככל שמתקדמים במ"ומ ומתקרבים לנק' כריתת החוזה קיימת דרישה גבוהה יותר לתום לב
חל על חיובים ושימוש בזכויות
בין אם החוזה ממשיך להתקיים
ובין אם הוא מופר.
מרצה :פ' גבריאלה שלו
תוצאות בעת הפרת עקרון תום הלב.
סעיף 12
קובע את התוצאות של הפרת חוזה
בשלב הטרום חוזי .סעיף 12ב' :
צד שנהג בחוסר תום לב חייב
פיצויים.
הפיצויים שסעיף זה מדבר עליהם
הם פיצויים שליליים כלומר :
אינם נותנים לצד שנפגע את מה
שהוא קיווה להשיג בחוזה אלא
מביאים אותות למצב בו הוא היה
ערב תחילת המו"מ.בניגוד לפיצויים
חיוביים אשר מטרתם :להעמיד
את הצד הנפגע מההפרה במצב
בו הוא היה אלמלא הופר החוזה.
הפיצויים הם על סמך :
אינטרס ההסתמכות
סעיף 39
על אף אינטנסיביות העיקרון בסעיף
זה לא קיים ציון לסנקציה בעת
הפרתו .את הגשר בין הפרת סעיף
39לבין חוק התרופות קבע השופט
חיים כהן :מי שהפר את סעיף 39
נתפס כאילו לא קיים את חיוביו כלל.
ע"א 380/77שלמה ישר נ' יעקב
בג"צ 59/80שרותי תחבורה
ציבוריים ב"ש.
השופט ברק במשפטו בשרותי
התחבורה הציבוריים קובע כי ישנן
תרופות מגוונות להפרת סעיף .39
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מסוימות
ע"מ להוכיח קיומו של חוזה נדרש להוכיח גמירות דעת ומסוימות
מסוימות – רמת הפירוט של החוזה
לדרישת המסוימות 2נימוקים רציונאליים :
משמשת כבסיס לביה"מ לאכוף את החוזה
משמשת כאינדיקציה לגמירות דעת
יישום :
בעבר דרישת המסוימות הייתה דרישה נוקשה .באם החוזה לא היה הרמטי ולא הכיל את
כל הפרטים הרלוונטיים ביה"מ לא אכף אותו מכאן שהוא חסר תוקף משפטי.
הנ"ל יצר 2בעיות :
בעסקאות מורכבות לא ניתן לחשוב או לצפות
את כל התרחישים ולהכילם בחוזה
סרבול -במערכות יחסים בהם יש דינאמיקה
קבועה של חוזים ,במקום לסגור הסכם עקרוני
יאלצו לפורטו לפרטים.
על רקע בעיות אלו ,בדין המודרני ובדין הישראלי התפתחו :
מנגנוני השלמה :מנגנוני עזר להשלמת פרטים חסרים בחוזה
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
מנגנוני השלמה
מנגנון
הנוהג
נוהג פרטי – ס' – 26מערכת היחסים שהייתה נהוגה בין הצדדים בעבר
נוהג ציבורי – עפ"י הפרקטיקה הנהוגה בענף.
מנגנון הוראות
חקיקה מיוחדת
קיימים חוקים מיוחדים שנכתבו עבור חוזים ספציפיים /מיוחדים
( דיני מכר דירות ,חוק הבנקאות וכד' ) .
בחוסר פרטים החוזה כפוף לדינים הרלוונטיים
מנגנון ביצוע
אופטימאלי
באם אחד מהצדדים נחוש לקיים את העסקה אולם זאת עלולה שלא
להתקיים בשל חוסר של פרטים רשאי הצד הנחוש להזמין את הצד השני
לבחור מבין מגוון האופציות הקיימות( .כאשר מתחם האפשרויות מוגבל )
סייגים להוראת ההשלמה :
חריג הגבינה השוויצרית – כאשר חסרים יותר מדי פרטים בחוזה ביה"מ לא יטרח
להשלימם .כמו כן הדבר מעיד על חוסר גמירות דעת.
"שתיקת החוזים " – נושא אשר לא אוזכר במהלך המו"מ ונמצא חסר יושלם ע"י ביה"מ
באמצעות מנגנוני ההשלמה אולם נושא בו דובר בשלב מקדים ולא נסגר או שנקבע שייסגר
בהמשך וטרם נסגר ביה"מ לא יחיל את מנגנוני ההשלמה מתוך ההנחה כי אם הצדדים סיכמו
לסגור פרט מסוים הנ"ל מעיד כי הם לא התכוונו שהסטנדר יחול עליהם .אלא שיגיעו להסכמה
מסוימת ביניהם לכן ביה"מ לא יתערב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
משמשת כראייה למקרה של הכחשה בשלב סכסוך
סוגי דרישות כתב:
ראייתית
מהותית
כיצד
נבדיל ?
לשון החוק
הרציונאל מאחורי הדרישה
עפ"י פס"ד "גולן" דרישת הכתב לסעיף 8לחוק המקרקעין צריכה להכיל :
שמות הצדדים
מהות העיסקה
מחיר
שם הנכס
תנאי העיסקה
הוצאות ומיסים
עפ"י פס"ד צימרמן נ' קימלמן -כל פרט מהותי לעיסקה חייב שיהיה רשום
חתימה – אין חובת חתימה כל זמן שניתן ללמוד מהמסמך על גמירות דעת הצדדים.
פס"ד בוטקובסקי נ'גת
פרטים חסרים יושלמו בעזרת מנגנוני ההשלמה למעט במקרים הבאים :
"הגבינה השויצרית" – יותר מדי פרטים להשלים.
"יסוכם בהמשך" – לא יושלם .סוכם בהמשך ולא נכתב – כאילו ל היה.
דרישת הכתב כנגד עקרון תום הלב – בפס"ד קלמר נ' גיא הוכרע לראשונה קיומו של
תוך שימוש בעקרון תום הלב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
דרישת הכתב
עקרון תום הלב מנצח
את דרישת הכתב
עולה נושא תום לב כנגד
דרישת הכתב אבל במיעוט
"יסוכם בהמשך" חייב להיות
מסוכם בכתב ולא לא תקף.
חוסרים יושלמו ע"י מנגנוני
השלמה
חתימה אינה מחייבת כל זמן
שיש העדה על גמירות דעת
כל דבר מהותי לעיסקה
נדרש שיופיע בכתב
הפרטים שדרישת הכתב
צריכה להכיל
דרישת הכתב
כדרישה מהותית
קלמר
נ'
גיא
זוננשטיין
נ'
גבסו
ברון
נ'
מנדיס
מנזר צ'רלס ביטקובסקי צימרמן
נ'
נ'
נ'
קימלמן
גת
קדרי
קפולסקי
נ'
גולן
גרוסמן
נ'
בידרמן
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
חוק החוזים כללי פרק ב' -פגמים בכריתת חוזה
פרק ב' עוסק באפשרות לבטל חוזה בשל פגמים ברצונו של המתקשר או בכריתתו.
מאפיינים לפרק ב'
גמירת
דעת
בפרק א' נבחנת בהיבט האובייקטיבי ,התנהגות המעידה על גמירות דעת.
בפרק ב' נבחנת בהיבט הסובייקטיבי ,הרובד הסמוי
לצד השני בהתקשרות ישנה אחריות לפגם במצב הזה.
ביטול החוזה אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי – לא מבקשים אישור פשוט מבטלים
טכניקת הביטול
דרך
בכל דרך שהיא כל זמן שלצד השני
באופן חד משמעי ברורה הודעת הביטול
זמן
על הביטול להיעשות בזמן סביר תוך
התחשבות בשני הצדדים
תוצאות הביטול :המבטל לא מקיים יותר את החוזה והצדדים נדרשים להשיב האחד לשני
את שקיבלו .ניתנת אפשרות לקבל סעדים אחרים כגון פיצויים אולם באמצעים אחרים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף 14א' – טעות שהצד השני יודע עליה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
שהייתה אכן טעות – פער בין מחשבות לפועל
הבחנות החקיקה /הפסיקה לנושא טעות
הבחנה בין טעות בעבר /בהווה לבין טעות בעתיד – פער שהיה קיים כבר ביום כריתת
החוזה .טעות עתידית אינה נחשבת כטעות.
סעיף 14ד' – הבחנה בין טעות בעובדה לטעות בכדאיות העיסקה .הבחנה בין טעות
בתכונות לבין טעות בערך
נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה.
סובייקטיבית – האם האדם באמת לא היה מתקשר בחוזה בשל הטעות
אובייקטיבית – האם לרוב האנשים הטעות הספציפית היא משמעותית ומהותית
סעיף 14א' – ניתן לבטל חוזה כל זמן ש :הצד השני ידע עליה או שהיה עליו לדעת על
הטעות ולא גילה ביטול זה הוא אוטונומי ,לא כפוף לשיקולי צדק ואין חיוב בפיצויים.
סעיף 14ב' – כאשר הצד השני לא ידע על הטעות או לא ידע שהצד המתקשר לא יודע על
הטעות ניתן לבקש מביה"מ לבטל את החוזה תוך שקילת שיקולי צדק .אין הביטול אוטונומי.
טעות משותפת – שני הצדדים טועים כלומר שניהם לא ידעו על פגם מסוים.
מתחבר לשני הסעיפים – ס' 14א' – שינוי בממכר ס' 14ב' – שניהם היו תמימים
בנושא זה עדיין קיימת מחלוקת בפסיקה.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
ביטול חוזה בעקבות סעיף זה ידרוש את הרכיבים הבאים :
קיומו של חוזה
קיומה של טעות עפ"י 14ד'
קיומה של הטעיה
קשר סיבתי
עפ"י השופט ברק בפס"ד בן עמי נ' בל"ל ,יש טעויות שהן גם בהווה :
א .טעות שהבטיחו לי לקיים בעתיד ולא קיימו – הטעות היא לגבי העתיד מכאן שלא
תחשב כטעות
ב .כבר בזמן שהבטיחו לי לא התכוונו לקיים – הטעות אומנם לגבי העתיד אבל התקיימה
בהווה ומכאן שתחשב כטעות.
סוגי הטעיות
א הטעיה אקטיבית :הסוג הבוטה ביותר ,רמאות.
ב חצי האמת :פס"ד בית חשמונאים :לא מסרו נתונים שקריים אולם מהמכלול יצא שקר.
ג המצג המתמשך :פס"ד לאקי דרייב נ' הרץ אמירה שנאמרה בעבר ולא שינית אותה ,
כאילו אתה ממשיך לומר אותה .כלומר היא תקפה עד אשר תודיע על בטלותה.
הטעיה פאסיבית :יש בסחורה שלי פגם שאם הצד השני היה יודע עליו הוא לא היה
ד מתקשר איתי בעסקה.
חובת הגילוי מייצרת בעיה בשוק המסחר ומכאן רוחות 2גישות :
המצמצמת :חובת הגילוי תהיה במידע
שאינו נגיש לכל
המודרנית :המתקשרים שותפים ועל כן נדרש
לגלות את כל הפרטים הרלוונטיים
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
סעיף – 15עילת ההטעיה
בפס"ד ספקטור נ' צרפתי :בה"מ קובע חובת גילוי עפ"י גישתו של השופט אשר קרי
הגישה המודרנית ,חובת גילוי רחבה.
בפס"ד שפילמן נ' צ'פניק :בה"מ נוקט בגישה המצמצמת ומחליט לא לבטל את העסקה.
•ככל שהיכרות הצדדים מעמיקה יותר -חובת הגילוי מורחבת.
•* ככל שהצד המומחה הוא מסתיר המידע – הדרישה ממנו גדולה יותר לחובת גילוי מורחבת
קשר סיבתי
נדרש קשר כפול :
בין הטעות להתקשרות בחוזה
בין ההטעיה לטעות
נדרש קשר סיבתי סובייקטיבי ,בגללו
אני התקשרתי בחוזה ללא קשר
ל"אדם הסביר".
בהטעיה – אין לצד המטעה את הזכות להקפיא את ביטול החוזה בטענה כי הוא
יתקן את הטעות .לצד המוטעה יש זכות לא לרצות להתקשר עם אותו אדם שוב.
מרצה :ד"ר שחר ליפשיץ
השלמת פרטים חסרים שהיו צריכים להיסגר בשלב הטרום חוזי
שומרי הסף
הכוונה ליצור
יחסים משפטיים
מעוגן בהסכםטרמינולוגיהנסיבות האירוע
-מערכות יחסים
תום לב – סעיף 12
מרגע המפגש הראשון על כל
המעורבים בניהול המו"מ
הפרה:פיצויים המביאים את
הנפגע למצב בו הוא היה ערב
תחילת המו"מ
(אינטרס ההסתמכות)
השלב הטרום חוזי
עקרון חופש החוזים
שפיטות
לא שפיטים :
תחום הרוח והכבודהסכמים פוליטייםיחסים אינטימיים-זוטות
תום לב – סעיף 12
חופש
ההתקשרות
להחליט אם
להתקשר
עם מי להתקשר
עם מי לא
להתקשר
חופש העיצוב
עיצוב תוכנו של
החוזה ס' 24
יכול שיהיה ככל
שהסכימו הצדדים
חופש העיצוב
ס' -30לא תקף
אם תוכנו בלתי
חוקי/מוסרי/נוגד
את תקנת הציבור
תום לב – סעיף 39
מרגע כריתת החוזה
עד סיום השלב החוזי
כאשר הצדדים מקיימים
את חובותיהם או
משתמשים בזכותם
תום לב – סעיף 39
הפרה:מי שהפר
כאילו לא קיים את
חובותיו בחוזה.
נק' כריתת החוזה
השלב החוזי
סכסוכים
מפגש הרצונות
הצעה ס' 2
קיבול ס' 5
פניה-ביטוי חיצוני הודעה-הסכמה מפורשת
גמירות דעת
מסירה-מרגע
מסוימות
שנמסרה ההודעה למציע
גמירות דעת
הצעה לציבור
ס' ' 6
וויתור על השליטה
ניתן לפרש קיבול גם
עם מי להתקשר
בהתנהגות .שתיקה לא
הזמנה להציע
תפורש כקיבול
הצעות
חריגים
המציע
ס' 3א '
קיבול תוך שינוי
בו
לחזור
רשאי
קיבול לאחר פקיעה
עד להינתן
הודעת קיבול
ס' 3ב' הצעה בלתי
חוזרת,בעלת תוקף-
רשאי לחזור עד
שנמסרה הודעה
לניצע
העמדת החוזה במבחן
גמירות הדעת-מבחן
אובייקטיבי
מבחן אובייקטיבי
מרוכך/סובייקטיבי
מסוימות
השלמה עפ"י מנגנוני השלמה :
פרטי
ציבורי
הוראות חקיקה מיוחדות
ביצוע אופטימאלי
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
הצעה וקיבול
תנאים לקיום הצעה :
פניה – ביטוי חיצוני כלשהו ( בכתב בע"פ או בהתנהגות.
גמרות דעת – רצינות הצדדים החלטיותם להתקשר בחוזה.
מסוימות – הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים בעסקה.
הצעה לציבור – תקפה אם עונה על הדרישות לעיל (מוצרים על המדף ,חניונים וכד')
פניה לציבור שאינה ממלאת אחר אחת מהדרישות גמירות דעת או מסוימות
מעמדה היא – הזמנה להציע הצעות.
כך שומר המציע את כוח הקיבול בידיו ( הוא לא חייב לבצע קיבול לגבי כל הצעה )
אפשרות נוספת היא לציין במודעה " לצורכי משא ומתן בלבד.
ס' 3א' – חזרה מן ההצעה
המציע יכול לחזור בו עד להינתן הודעת הקיבול.
ס' 3ב' – הצעה בלתי חוזרת – אפשרית ב 2מקרים :
ניתנה הצעה שיש בה מועד קיבול
המציע קובע שהצעתו היא ללא חזרה
מהו חוזה אופציה ?
הצדדים כותבים בו שזהו חוזה אופציה (אני נותן אופציה לקנות מניות תוך 3שבועות)
קיים סעיף אופציה בחוזה קיים ( אופציית הארכה בחוזה שכירות )
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
ההבדל בין חוזה אופציה להצעה בלתי חוזרת
עיקר השוני נעוץ בסעיף 4המדבר על פקיעה החלה על הצעה בלתי חוזרת אך
לא על חוזה אופציה
פקיעת הצעה במקרים הבאים :
מוות פרטי – כאשר המציע נפטר /פסול דין
מוות משפטי – פשיטת רגל של אדם פרטי או כינוס נכסים של חברה
הודעה – ביטוי חיצוני של הרצון ,הסכמה שהובעה במפורש וגלוי
סעיף 5
מסירה – הרגע שנמסרה ההודעה למציע ייחשב כקיבול
קיבול יתקיים
גמירות דעת – רצינות והחלטיות הצדדים להתקשר בחוזה
חריגים
לס' 5
סעיף 6
סעיף 7
סעיף – 11קיבול תוך שינוי – קיבול שיש בו תוספת ,הגבלה
או שינוי לעומת ההצעה המקורית כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף – 9קיבול לאחר פקיעה – קיבול של הצעה לאחר
שפקעה (ס' ) 4כמוה כהצע החדשה.
6א' – ניתן להסיק קיבול גם מהתנהגות
המציע לא יכול לפרש שתיקה /העדר תגובה כקיבול
הצעה מזכה – הצעה שבאה להיטיב עמנו .חזקה עלינו שאם
מישהו רוצה להיטיב עמנו נקבל את הצעתו בתנאי שידענו ממנה.
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
גמירות דעת
שואלת האם לצדדים הייתה הרצינות הדרושה וההחלטיות להתקשר בחוזה.במשך השנים
נוצרה בפסיקה רשימה של מצגים אשר בהתקיימם ניתן ללמוד על גמירות דעת של הצדדים
ע"א 158/77
רבינאי נ' מן שקד
ע"א 664/81
הווארד נ' ארז
ע"א 692/86
בוטקובסקי נ' גת
נפסק כי קבלת שיק עם כריתת החוזה מעידה על גמירת דעת
נפסק כי הצהרת כוונות"ראובן מוכר לשמעון" מעידה על גמירות דעת
נפסק כי חתימה היא ראייה לגמירות דעת
ע"א 392/80
קידר נ' עטרים
נפסק כי מסויימות המסמך מעידה על גמירות דעת
ע"א 5652/90
עברון נ' לופט
נפסק כי התנהגות הצדדים לפני אחרי ובמהלך הכריתה מעידה על ג.ד
ע"א 3601/96
בראשי נ' העיזבון
חתימה אינה ראיה לג.ד כאשר הוכח כי הצד לא היה כשיר בזמן החתימה
לשכלל את גמירת דעת.
מבחנים
לגמירת דעת :
מבחן אובייקטיבי – האדם הסביר
מבחן אובייקטיבי מרוכך /סובייקטיבי – האם הנסיבות העניין אדם
כשיר לכלל גמירת דעת
מרצה :עו"ד אוסנת יעקובי
תום לב
השופט ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה :
תום לב :החובה לנהוג בהגינות כלפי הצד השני במו"מ .הצדדים לא יכולים לנהוג כזאבים
זה לזה וגם לא נדרש מהם לנהוג כמלאכים ,עליהם לנהוג אדם לאדם אדם.
מקרים של חוסר תום לב בפסיקה :
ניהול מו"מ מקביל עם אחרים :אם מודיעים לי שמנהלים מו"מ עם נוספים במקביל אליי זה
הגוןאם מנהלים מו"מ במקביל אליי ללא הודעה זה חוסר תום לב
טכניקה של ניהול מו"מ – פס"ד זוננשטיין נ' גבסו :העלאת הצעות חדשות או שאינן סבירות
הם התנהגות בחוסר תום לב.
אי גילוי :העלמת מידע קריטי להתקשרות ייחשב כחוסר תום לב .עפ"י ס' 15לחוק החוזים
בפס"ד פנידר נ' קסטרו הוכרע כי נדרש לגלות פרטים חשובים להתקשרות גם אם ניתן היה
להשיגם לבד.
פרישה ממו"מ :פרישה ממו"מ לאחר שהושגו הסכמות תהיה במקרים רבים חוסר תום לב.
דוג' -ב ע"א עלריג נכסים נ' בנדר.
ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות
העלאת דרישה לא חוקית במו"מ – במקרים בהם הועלתה בכדי "לפוצץ את המו"מ"
שיוויון במכרזים – חובת השיוויון במכרזים נובעת מעקרון תום הלב
דעת מיעוט של שמגר וברק בד"נ בית יולס נ' רביב משה
דעת רוב שקבעה את ההלכה בע"א קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
התפתחות הסעדים בגין הפרת תום הלב
ברק קובע פיצויים חיובים
בגין הפרת עקרון תום הלב
בשלב המו"מ.
תום לה עולה על דרישת
הכתב ניתן לדרוש אכיפת
החוזה עפ"י ס' 12א'
ברק ובן פורת באוביטר:אין
לצמצם את הסעד הניתן בגין
הפרת תום לב לפיצויים בלבד
פיצויי הפרש
רצפת פיצויי חיוב
פיצויים שליליים :שהוצאו ע"י
הנפגע במהלך המו"מ
פיצויים שליליים
פיצויים חיוביים
תביעה :ע"ע ולא במשפט
מצג שווא רשלני
קל בנין
נ'
ערמ רעננה
קלמר
נ'
גיא
זפניק
נ'
שיכון
עובדים
פנידר
נ'
קסטרו
משה קוט
נ'
ארגון
הדיירים
חקיקת
ס' 12
1973
עד חקיקת
ס' 12
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
פרק ג' לחוק החוזים – תוכן החוזה ופירושו
תניות פטור :תניה בחוזה הפוטרת צד מאחריותו .
בשאלה האם על בה"מ להתערב בהתניות במסגרת חוזה בניגוד לעקרון חופש
החוזים הוכרע כי במקרים של אי שיוויון בכח המיקוח התערבותו של בה"מ היא
המהווה הגנה על עקרון חופש החוזים שכן היא מבטאת את רצונו של החלש בעסקה.
כלים לתקיפת תניות פטור :
א
התניה נוגדת את תקנת הציבור :
ס' 30לחוק החוזים כללי עוסק בחוזה פסול וקובע
שחוזה שכריתתו ,תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים/מוסריים/סותרים את
תקנת הציבור בטל.
בע"א צים נ' מזיער:מתעוררת השאלה האם להשתמש בס' 30לביטול תניית הפטור?
השופט זילברג :תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה משום סתירתה את תקנת הציבור
השופט לונדוי :לא כל תניה הפוטרת מנזקי גוף בטלה אלא רק כזאת הנמצאת בחוזה
אחיד שאין לצרכן ברירה אלא להתקשר.
השופט ויתקון :ע"מ שתהא בטלה עליה להופיע בחוזה אחיד וכן יש לבחון שמדובר
בשירות חיוני לציבור
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
כלים לתקיפת תניות פטור :
בע"א לגיל טרמפולין נ' נחמיאס :אם תשומת ליבו של המתקשר לא הופנתה לעובדה
כי ע"ג הכרטיס קיימת תניית פטור אזי שהיא איננה מחייבת
תניות פטור בגין נזקי ממון תקפות
ב
ס' 39לחוק החוזים כללי – תום לב בשלב קיום החוזה.
צד שמסתמך על תניית פטור בכדי לברוח מאחריות נוהג שלא בתום לב.
בע"א רוט נ' ישופא השופט מנחם קובע כלים לטפל בתניות פטור:
א .תקנת הציבור .ב .תום לב עפ"י ס' .39
נקבע כי לעיתים הפעלת התנייה ע"י החברה נגועה בחוסר תום לב
בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה קובע השופט ברק
כי בגין הפרת תום הלב ניתת לפסוק סעדים רבים ומגוונים .עוד הוא קובע כי :
א .קיימת אפשרות להשאיר את תניית הפטור ולהפעיל ביקורת שיפוטית באשר
לאופן בו הפעילה החברה את התניה
ב .לבטל את התניה משום התנהגותה חסרת תום הלב של החברה
ג
ס' 12לחוק החוזים כללי
עפ"י פרופ' גבריאלה שלו :
צד חזק שכופה תניות פטור במו"מ על צד חלש נוהג שלא בתום
לב בשלב המו"מ
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
ד
ה
ו
כלים לתקיפת תניות פטור :
ס' 18לחוק החוזים כללי
סעיף העושק .ספק שמכליל תנית פטור בחוזה מנצל
את חולשת הצרכן או חוסר ניסיונו ע"מ לכרות חוזה בתנאים גרועים במיוחד .
סעיף זה יופעל עם סעיף 19המאפשר להפריד חוזים לחלקים כך נוכל לבטל
רק את התניה מתוך החוזה
תניות הפניה:
סעיף בחוזה המפנה למסמך חיצוני לחוזה .
ההלכה שנפסקה בבה"מ-תנית ההפניה תהא בטלה בשני מקרים חלופיים :
א .אם יתברר שהסעיף מפנה למסמך שיש לו מס' נוסחים – ההפניה בטלה –
וכך גם התניה.
ב .אם יתברר שבשעה שכרתנו את החוזה הייתה בו הפנייה למסמך שטרם
חובר אזי שההפניה בטלה ומכאן גם התניה.
תניות קוגנטיות :
תניות בחקיקה האזרחית הקובעות שלא ניתן להתנות עליהן בחוזה.
בפס"ד שיטרית נ' בלה נוסבאום קובע השופט אנגלרד שישנם סעיפים
בחקיקה המבטלים תניות פטור כגון ס' 11לחוק המכר המאפשר ביטול
החוזה במקרים של אי התאמה בין המכר לבין החוזה " על אף האמור
בכל חוזה"
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
חוק החוזים האחידים
נחקק לראשונה ב , 1964זהו הסדר ישראלי שייעודו התערבות החוזים אחידים
לרכישת מצרך או לנתינת שירות שנוסחו באופן חד צדדי ע"י ספקים.
בע"א שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד קובע ביה"מ בדעת רוב שתנית הפטור הנוגעת
למועד מסירת הממכר היא מגבילה אולם איננה מקפחת במשמעות החוק.
השופט שמגר :החברה אינה מונופול,השירות אינו חיוני והתניה איננה נוגעת לנזקי
גוף אלא ממונית ולכן אין מדובר בקיפוח.
השופטת בן פורת במיעוט קובעת כי מטרת חוק החוזים האחידים היא להגן על
לקוחות מפני תנאים מקפחים ולכן החוק חל בכל מקרה שבו התברר כי תניה בחוזה
אחיד נותנת יתרון בלתי הוגן לספק.תניה כזו מקפחת ולכן בטלה גם בהיותה ממונית
תקיפת תניות פטור מקפחות עפ"י חוק החוזים האחידים 1982
א .ע"י הגשת תביעה לבה"מ לביטול התניה באמצעות ס' 24לחוק החוזים האחידים
המאפשר את תקיפת התניה באמצעות חוק החוזים האחידים או שאר הכלים לתקיפה
ב .בית הדין לחוזים עפ"י ס' 6לחוק – ספק יכול לפנות לבית דין זה ולבקש לאשר
מראש את תוכן החוזה העתידי (תקף ל 5שנים) ובכך משריין הוא את החוזה
מפני תביעות משפטיות
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בחוזה אחיד
איך ? ס' 2לחוק החוזים האחידים
נוסח החוזה
שנוסח באופן
חד צדדי ע"י
הספק
שתנאיו נקבעו מראש
ע"י צד אחד
כדי שישמשו
לחוזים רבים
בינו לבין אנשים
בלתי מסויימים
בע"א קרן גמלאות חבריי
אגד נ' יוסף יעקב קובע
בפס"ד ארגון שחקני
שבשעה
השופט אנגלרד כי המבחן
הכדורגל נ' ההתאחדות
שנוסח
להגדרת חוזה אחיד הוא
לכדורגל ובפס"ד חברת
מהותי ובמקום בו יתברר כי הטופס הוא
בית יהונתן נ' היועמ"ש
יועד
החוזה נוסח ע"י צד אחד
נקבע כי אם בשעה
להתקשרויות
לעסקה יש להתיר לבה"מ
שנוסח החוזה לא הייתה
רבות
להגן על הצד החלש .אומנם
ידועה זהותם של
ולא
התקנון הוסכם ע"י האגודה
העתידים להתקשר
אבל מערכת היחסים בינה להתקשרות
אזי שהחוזה עומד
בודדת
לאגד היא של מעסיק ומועסק
בתנאי.
והמעסיק הוא הצד החזק
ניתן לבדוק תקפות התנאים.
יעקובי
אוסנתליפשיץ
ד שחר
ד"ר
מרצה :עו
סדר פעולות בעבודה עם חוק החוזים האחידים :
יש לבדוק האם מדובר בתנאי מקפח
איך?
ס' : 3תנאי יהיה מקפח בשים לב לתנאי החוזה ונסיבות אחרות
בעת"א קשת מפעלים לניקוי יבש נ' היועמ"שנקבע כי אם הספק פוטר עצמו מאחריות
מחד תמורת טובות הנאה לצרכן מאידך התנאי לא יהיה מקפח.
מבחן הקיפוח נקבע ע"י השופטת בן פורת בשמעוני :מבחן ההגינות והסבירות
תנאי שנותן יתרון לא הוגן לספק הוא תנאי מקפח
בע"א חברה קדישא נ' קסטנבאום הפך מבחן זה להלכה.