Transcript Tolman and Expectancy Theories

‫טולמן ותאוריות ציפייה‬
‫‪expectancy theories‬‬
Behavioral vs. Cognitive Views of
Learning
In a “Skinner Box”, a
rat may receive a food
reward every time he
presses the bar. He
presses faster and
faster. What has he
learned?
Behaviorists say:
“Specific actions” (i.e.,
to press the bar)
Cognitivists say: “Mental
representations” (i.e., that
pressing produces food)
‫הגישה הקוגניטיבית‬
‫‪ ‬במקום לומר שחיות רכשו תגובות‪/‬רפלקסים ניתן לומר‬
‫שהן רכשו ידע על העולם – למדו יחסים בין מאורעות‬
‫‪ ‬טולמן – חלוץ הגישה קוגניטיבית ללמידה‪ .‬מתנגד‬
‫לבהביוריזם‪ .‬מאפיינים עיקריים של גישתו‪:‬‬
‫– התנהגות היא בעלת מטרה‬
‫– התנהגות היא גמישה‬
‫– התנהגות היא מורכבת‬
‫‪ ‬המוטיבציה הבסיסית של כל בע"ח – לגלות את הקשרים‬
‫בעולמו‬
‫‪ ‬מרגע שגילה קשר מסויים – מפתח ציפייה שגם בהמשך‬
‫‪ A‬יוביל ל‪B-‬‬
S – R: “The rat’s nervous
system may be likened to a
complicated telephone
switchboard”
Tolman: “The central office is far
more like a control room. The
incoming impulses are worked over
and elaborated into a cognitive-like
map of the environment.”
‫קצת על טולמן‬

“The experiments I shall talk about
were carried out by graduate
students (or underpaid research
assistants) who supposedly got
some of their ideas from me”

“I shall include, occasionally,
accounts of the behavior of nonBerkeley rats who obviously have
misspent their lives in out-of-State
laboratories.”
1886-1959
‫הגישה הקוגניטיבית ‪ -‬טולמן‬
‫‪ ‬היות והמוטיבציה הבסיסית ללמידה היא להכיר את‬
‫הקשרים הסיבתיים בעולם – אין צורך בחיזוק כדי‬
‫שלמידה תתבצע (בניגוד ל‪.)!S-R-‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה כן דרושה כדי שלמידה תתורגם להתנהגות‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות‪/‬עדויות‪:‬‬
‫–‬
‫‪ – Latent learning‬הניסוי הקלאסי ‪ -‬המבוך של‬
‫‪ ;Tolman+Hoznik‬ניסוי ה‪ Y-maze-‬של ‪Spence+Lippit‬‬
‫‪ ‬למוטיבציה (=דחף‪ ,‬תוצאה של חסך) שני תפקידים –‬
‫‪ .1‬יוצרת דרישה לאובייקט מטרה‬
‫‪ .2‬קובעת לאילו גירויים בסביבה נפנה קשב‬
Evidence 1: Latent Learning
“All students agree as to the facts. They disagree,
however, on theory and explanation:”
(Klein; Johnson – relevance of the motivation when learning)
Evidence 1: Latent Learning
Evidence 2:
Vicarious Trial and Error (VTE)



More VTEing in easy tasks
VTEs start right before
learning (go down after)
Smarter animals – more VTEs
Cognitive Maps: Not just spatial

“We already have our ‘instructions’. We know
beforehand what it is we are to do”

“They do not know what is wanted of them. The
major part of their learning seems to consist in
their discovering the instructions”

Tolman and Minium – after learning the instructions
the rats did more VTEs in the difficult
discrimination.

But: In mazes more VTEs in difficult units. Why?
“Rats in mazes don’t have to be told”
‫עדויות לכך שהתנהגות החיה מכוונת למטרה‬
‫(ולא רק תגובה אוטומטית לגירויים)‬
‫‪ ‬לימוד במבוך רטוב ‪ >-‬ייבוש המבוך‪ .‬רואים העברה מלאה‬
‫משחיה לריצה (‪ S-R‬פחות קשיח גם מסביר – למדו‬
‫פניות)‬
‫‪ ‬ניסוי העגלות במבוך – אין בכלל ‪ R‬בלמידה‬
‫‪ ‬ניסוי ‪Response vs. Place learning – Plus maze‬‬
‫– למידת מיקום מהירה יותר מלמידת תגובה‪.‬‬
‫– אחרי למידה עם ‪ GB‬ו‪ SB-‬אחד‪ ,‬בהתחלה ממקום אחר הרוב‬
‫הלכו לאותו מיקום ולא בצעו אותה תגובה‬
‫– באופן כללי – ניסויים מראים שחיות לומדות את שתי‬
‫האסטרטגיות (תלוי בנסיבות ובכדאיות)‬
Evidence 4: “Spatial Orientation”
“The maps of these animals were, in
short, not altogether strip-like and
narrow”
‫טולמן והתניה קלאסית‬
‫‪ ‬בהתניה קלאסית יש לחיה הזדמנות ללמוד שאחרי‬
‫ה‪ CS-‬יבוא ה‪US-‬‬
‫‪ ‬אבל‪ ...‬אין הסבר להופעת ה‪( CR-‬אסור לפנות‬
‫להסברים תועלתיים מכווני מטרה – ראינו כבר‬
‫שה‪ CR-‬מבוצע גם אם הוא לא מועיל למטרה)‬
‫‪ ‬כן מסייע בהסבר תופעות מורכבות יותר – התניה‬
‫אינהיביטורית (כשהחיה נתקלת ב‪ CS-‬היא לומדת‬
‫לצפות שלא יהיה ‪.PIT ,)US‬‬
‫טולמן והתניה אופרנטית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לעומת התניה קלאסית‪ ,‬טולמן מסביר את כל התופעות‬
‫של התניה אופרנטית (מלבד‪ ,‬אולי‪ ,‬הרגלים והשפעות‬
‫מוטיבציה)‪.‬‬
‫מסביר גם תופעות שקשה להסביר אחרת (ניסויי‬
‫המבוכים)‪.‬‬
‫ספציפית טוען שבלמידה אופרנטית החיה לומדת‬
‫שבנכחות גירויים מסויימים (‪ ,)S‬תגובה מסויימת (‪)R‬‬
‫תביא לתוצאות מסויימות (‪.)O‬‬
‫בפרוצדורה אופרנטית החיה לומדת גם על החיזוק עצמו‬
‫(יש לה ציפיות לגביו)‬
‫אבל‪ ...‬איך הידע על העולם מתורגם לפעולות?‬
‫‪ ‬עפ"י התניה קלאסית ועפ"י ‪ S-R‬זה פשוט (כבר דברנו)‬
‫‪ ‬עפ"י ‪ R-O‬ותאוריות ציפייה – מסובך ולא ברור‪..‬‬
‫‪ ‬הפתרון של ‪– Dickinson‬‬
‫– בבני אדם התגובה נבחרת כזו שמובילה למטרה (דוג' – הליכה‬
‫לסרט)‬
‫– זה כך גם בחיות‪ ,‬הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב‬
‫– הידע לא נשמר בצורת אסוסיאציות (המאפשרות יצירת ציפייה‪ ,‬אך‬
‫לא בחירת תגובה)‪ ,‬אלא בייצוג מנטלי של קשרים בין מאורעות‬
‫בצורת ‪( Propositions‬ידע הצהרתי – ‪.)declarative‬‬
‫‪ ‬אבל‪ ...‬מעט מאוד ידוע על איך זה מתבצע – כח ניבויי חלש‬
‫(למשל – לגבי ההשפעות של מוטיבציה)‪.‬‬
‫‪ ‬קשה למצוא תימוכין ישירים לשמירת המידע באופן הצהרתי‬
‫– התמיכה באה מתוך כשלון ההסברים האחרים‪ ,‬ורבים‬
‫מתנגדים לכך‪.‬‬
‫‪ ‬לסיכום‪ :‬טולמן היה הראשון שייחס להתנהגות של בע"ח‬
‫מאפיינים שמקובלים עלינו כשמדברים על בני אדם –‬
‫מטרה‪ ,‬גמישות‪ ,‬מודל עולם‪ .‬הוא טען שהחיות לומדות על‬
‫העולם‪ .‬כיום הרעיונות האלו הרבה יותר מקובלים מבעבר‪.‬‬
B.F. Skinner
1904-1990