Transcript מרווח סיכון ב QIS5- יניב צפיר משרד האוצר אגף שוק ההון , ביטוח וחיסכון 09 ביולי 2012 עיקרי הדברים  שיטות החישוב  הניתוח האירופאי  משוב מהחברות בארץ  ניתוח.

‫מרווח סיכון ב‪QIS5-‬‬
‫יניב צפיר‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬
‫‪ 09‬ביולי ‪2012‬‬
‫עיקרי הדברים‬
‫‪ ‬שיטות החישוב‬
‫‪ ‬הניתוח האירופאי‬
‫‪ ‬משוב מהחברות בארץ‬
‫‪ ‬ניתוח התוצאות בארץ‬
‫‪ ‬כיצד להמשיך?‬
‫‪2‬‬
‫היררכיית שיטות החישוב‬
‫‪ .1‬חישוב כל ה‪ SCRs-‬העתידיים ללא פישוט‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בפישוטים וגורמי סיכון לחישוב רכיבי ‪ SCR‬עתידיים‬
‫‪ .3‬חישוב ‪ SCR‬בהווה והפחתה בקצב דעיכת ה‪BE-‬‬
‫‪ .4‬הערכת סכום כל ה‪ SCRs-‬העתידיים על פי מח"מ ההתחייבויות‬
‫‪ .5‬הערכת ה‪ RM -‬כאחוז מעתודות ‪– )Best estimate( BE‬‬
‫לחברות עם ‪ LoB‬עיקרי אחד‬
‫‪3‬‬
‫הניתוח האירופאי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מעט חברות השתמשו בשיטה מס' ‪ – 1‬המאמץ לא מצדיק את‬
‫התועלת‪.‬‬
‫ריבוי השיטות עשוי להיות מנוצל לרעה (‪)Cherry Picking‬‬
‫יתכן כי שיטה ‪ 3‬לא מתאימה במקרים מסוימים‬
‫‪ ‬מוצרים עם פרמיה עתידית – כמו חיים ובריאות‬
‫‪ ‬נוצרת בעיה כשה‪ BE-‬שלילי‬
‫סיכון שוק בלתי נמנע –‬
‫‪ ‬לא מהותי ברוב המקרים‬
‫‪ ‬לא ברורה דרך החישוב‬
‫‪4‬‬
‫משוב חברות בישראל – על פי שאלון האיכותי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קושי לייחס לענפים השונים‬
‫קושי בבחירת השיטה המתאימה‬
‫מתודולוגיה לא ברורה‬
‫מספר חברות השתמשו בשיטה ‪ 3‬למרות שחשבו שאינה אמינה‬
‫סיכון שוק בלתי נמנע לא מהותי‬
‫חישוב עפ"י ההון הנדרש לפני מס נוגד את העיקרון של "הון" לאחר‬
‫מס‬
‫‪5‬‬
‫ניתוח התוצאות בארץ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלק מהחברות לא הגישו את קבצי העזר‬
‫חלק מהחברות רשמו ערכים ללא מקור או נוסחה‬
‫רוב החברות לא השתמשו בשיטה ‪ 2‬בשל "חוסר כדאיות"‬
‫חברות רבות התקשו לייחס את ה‪ RM-‬לענפים השונים‬
‫מספר חברות ביצעו את החישוב ע"פ שיטה ‪ 2‬ייחודית‪ ,‬לא לפי קבצי‬
‫העזר – להלן "שיטה ייחודית"‬
‫‪6‬‬
‫ניתוח התוצאות בארץ‬
‫מרווח סיכון ‪B.E /‬‬
‫• שונות גבוהה בין החברות‪ ,‬גם עבור חברות שהשתמשו באותה שיטה‬
‫‪7‬‬
‫ניתוח התוצאות בארץ‬
‫מרווח סיכון ‪( PVFP /‬עם התאמה למס)‬
‫‪8‬‬
‫כיצד להמשיך?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ייחוס מרווח הסיכון לענפים‬
‫‪ ‬אין לכך משמעות לדרישת ההון ‪ -‬אין צורך באחידות‬
‫סיכון שוק בלתי נמנע‬
‫‪ ‬נראה לא מהותי – מוצע להתעלם ממנו כעת‬
‫שיטות החישוב‬
‫‪ ‬תיקבע שיטה ישראלית מחייבת – שיטת גורם סיכון (ראו‬
‫בהמשך)‬
‫‪9‬‬
‫שיטת גורם סיכון‬
‫• לכל רכיב הון יותאם גורם סיכון‬
‫• באופן יחסי לירידת גורם הסיכון לאורך השנים‪ ,‬כך יופחת רכיב ההון‬
‫• זהה לשיטה ‪ ,3‬רק עם "גורם סיכון" שונה לכל ‪SCR‬‬
‫• שלא כמו בשיטה ‪ ,2‬לא משתמשים כאן בפישוטים או בנוסחה כלשהי‪.‬‬
‫• סדר החישוב‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחשבים את רכיבי ה‪ SCR-‬השונים בהווה‬
‫מחשבים כ"א מרכיבי ה‪ SCR-‬בעתיד לפי גורם הסיכון המתאים להם (ר' טבלה)‬
‫עבור כל שנה‪ ,‬מחשבים ‪ SCR‬מצרפי תוך התחשבות בקורלציה‬
‫עבור כל שנה‪ ,‬כופלים ב‪)6%( CoC-‬‬
‫מהוונים‬
‫חלוקה למוצרים עם אופי שונה (דרישת הון שונה‪ ,‬מח"מ שונה) – לשיקול החברות – אם‬
‫כן‪ ,‬יש לפרט לאלו מוצרים בוצעה חלוקה ומדוע‪.‬‬
‫השיטה תצריך פרסום קובץ עזר ייעודי‬
‫‪10‬‬
‫יש לסנכרן מול שינויים מתוכננים במתודולוגיית הערך הגלום‬
‫שיטת גורם סיכון‬
‫סיכון‬
‫גורם סיכון‬
‫מוות‬
‫היוון תביעות מוות‬
‫קטסטרופה חיים‬
‫סכום בסיכון‬
‫אריכות חיים‬
‫היוון תשלומי גמלה‬
‫תחלואה‬
‫היוון תביעות נכות‬
‫ביטולים‬
‫‪PVFP‬‬
‫הוצאות‬
‫היוון הוצאות עתידיות‬
‫ביטוח כללי ובריאות‬
‫‪NSLT‬‬
‫התחייבויות ‪( BE‬כמו‬
‫שיטה ‪)3‬‬
‫סיכון צד נגדי‬
‫התחייבויות ‪BE‬‬
‫מועברות‬
‫סיכון תפעולי‬
‫פרמיות‬
‫‪11‬‬
‫סיכום והמלצות להמשך‬
‫בחירת שיטה‬
‫• שיטה ישראלית מחייבת ‪ -‬שיטת גורם סיכון‬
‫• המפקח יפרסם קובץ עזר‬
‫חלוקה לענפים‬
‫• אין חשיבות – לא להון זמין ולא להון נדרש‬
‫סיכון שוק בלתי‬
‫נמנע‬
‫חישוב אחיד גם‬
‫לצרכים אחרים‬
‫• זניח יחסית – יבוטל (בשלב זה)‬
‫• התאמה מקסימלית לחישוב סיכונים לא מגודרים בערך גלום‬
‫• שינויים רק בנקודות מהותיות לצרכים השונים של ‪Solvency‬‬
‫ו‪EV-‬‬
‫‪12‬‬