Transcript שביל עמק המעיינות מכון אבשלום כפר רופין טירת צבי דפדוף בתמונות ע"י העכבר או ENTER מצגת : אורי איתיאל 20.01.14 מדריך : דני גספר סיור מס' 8

‫שביל עמק המעיינות‬
‫מכון אבשלום‬
‫כפר רופין‬
‫טירת צבי‬
‫דפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬
‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬
‫‪20.01.14‬‬
‫מדריך‪ :‬דני גספר‬
‫סיור מס' ‪8‬‬
‫כפר רופין‬
‫טירת צבי‬
‫שביל‬
‫עמק המעיינות‬
‫נקודת התחלה‬
‫במצטבר ‪ 109‬ק"מ‬
‫תל צמד‬
‫עין צמד‬
‫אנדרטת אבוקה‬
‫מאגר קלח‬
‫כפר רופין‬
‫נחל אבוקה‬
‫שמורת‬
‫תל סהרון‬
‫(תחנת טיבוע)‬
‫עין טיון‬
‫בריכת אבוקה‬
‫שמורת עין טיון‬
‫כפר רופין‬
‫שמורת תל סהרון‬
‫אנדרטת‬
‫אבוקה‬
‫תל מלוח‬
‫תל צמד‬
‫מצפה‬
‫גאון הירדן‬
‫שמורת‬
‫עין טיון‬
‫טירת צבי‬
‫תל מלוח‬
‫מצפה גאון הירדן‬
‫מפת סימון שבילים מס' ‪3‬‬
‫בהוצאת הוועדה לשבילי ישראל‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫טירת צבי‬
‫טירת צבי‬
‫שמורת‬
‫תל סהרון‬
‫כפר רופין‬
‫פרופיל הגבהים עפ"י נתוני ספר "שבילים ארוכים בישראל" באדיבות יעקב סער ויגיל הנקין‬
‫כאן החל סיורנו השמיני ב"שביל‬
‫עמק המעיינות"‬
‫טיפות מים בקצות ענפי אשל הפרקים‬
‫דגיג ששופד על גדר תיל כ"מחסן מזון" ע"י חנקן או אולי שלדג‪.‬‬
‫בריכת אבוקה‬
‫נטע אדם – שיטה תרבותית – משפחת המימוזיים‬
‫נחל אבוקה‬
‫אנדרטת אבוקה‬
‫אבוקה – יישוב יהודי שנמחק‬
‫קיבוץ אבוקה עלה על הקרקע ב‪ 11-‬ביולי ‪ 1941‬בעמק בית שאן‪ ,‬דרומית לקבוץ נווה איתן‪ .‬מייסדיו היו‬
‫קבוצת "אבוקה"‪ ,‬מחניכי תנועת גורדוניה‪ ,‬שהגיעו לארץ ישראל בשנת ‪ 1934‬והתיישבו בהכשרה בפרדס‬
‫חנה‪ .‬חברי הקבוצה עבדו בפרדסי המושבה ורכשו מחסכונותיהם פרות‪ ,‬תרנגולות‪ ,‬סוסים וכלי עבודה‬
‫חקלאיים‪ .‬באביב ‪ ,1941‬הוצע לקבוצה לקבל את הנקודה בעמק בית שאן ולאחר שמשלחת שלהם סיירה‬
‫במקום וחזרה עם דווח חיובי קיבלה הקבוצה את ההחלטה לעבור למקום‪ .‬חלק מהחברים שלא היו‬
‫מרוצים מההחלטה פרשו מהקבוצה‪ .‬בתחילה התיישבו חברי הקבוצה בחאן ערבי ישן בן שתי קומות‪ ,‬בנוי‬
‫לבנים ומוקף חומת אבנים‪ .‬בחאן הוקם מטבח והוכשרו חדרים למגורי משפחות‪ .‬לחברים הבודדים הוקמו‬
‫בתי קש‪ .‬לרשותם הועמדו ‪ 2,000‬דונם שהוכשרו לגידולי פלחה‪ ,‬ירקות ומטעים‪ .‬למרות הימצאותם בין‬
‫שני נחלים שזרמו בקרבתם נאלצו החברים להביא מים ממרחק ומים הייתה אחת הבעיות המרכזיות של‬
‫המקום‪ .‬בפברואר ‪ 1942‬הצטרפו למקום חברי קבוצת "שדמות"‪ ,‬אף היא מחניכי "גורדוניה"‪ ,‬שעלו ב‪-‬‬
‫‪ 1939‬מאוסטריה ומפולין ושהו בהכשרה בהרצליה‪ .‬האיחוד בין שתי הקבוצות הציל את משק "אבוקה"‬
‫מקיפאון והכניס רוח חדשה בחיים החברתיים‪ .‬תוך שנה נבנו במקום ארבעה בתי קבע ומספר מבני משק‪,‬‬
‫והקבוצה כללה ‪ 102‬חברים ו‪ 15-‬ילדים‪ .‬בהמשך התרחבו ענפי המשק ונבנו בתי מגורים‪ ,‬מגדל מים‪ ,‬בתי‬
‫מלאכה ועוד‪ .‬מספר החברים הגיע למאה ושישים‪ .‬למרות המצב הכלכלי הטוב‪ ,‬החלו ויכוחים בין שתי‬
‫הקבוצות‪ ,‬בעיקר בנושאי סידור עבודה והזכות לדיור בבתי הקבע‪ .‬חברי "אבוקה" טענו שהם ותיקים יותר‪,‬‬
‫ולכן זכאים לעדיפות בדיור בבתים החדשים‪ .‬גם חינוכם והרגליהם של יוצאי רומניה היו שונה מיוצאי‬
‫אוסטריה ופולין למרות השתייכותם לאותה תנועה‪ .‬הוויכוחים הבלתי פוסקים והיחסים האישיים‬
‫המשובשים הכבידו מאד על החיים במקום ובסוף ‪ 1945‬עזבו את המקום אחדים מהמייסדים של הקבוצה‬
‫והנאמנים ביותר לדרכה‪ .‬עזיבתם גרמה לזעוע קשה והשפיעה לרעה על הנשארים‪ .‬בשנים ‪1948 - 1946‬‬
‫פרשו עשרות חברים נוספים‪ .‬בינואר ‪ 1946‬היו בקבוצה ‪ 70‬חברים אליהם הצטרפו‪ ,‬בתחילת פברואר ‪25‬‬
‫מעולי "אנצו סרני"‪ ,‬ששוחררו ממחנה עתלית ותנועת חבר הקבוצות שלחה ל"אבוקה" גרעינים שונים‬
‫בתקווה שישבו במקום באופן קבוע אך ללא הצלחה‪ .‬באפריל ‪ 1948‬הגיעה למקום קבוצת שגב מעולי‬
‫בלגיה והקיבוץ גדל ל‪ 160-‬חבר‪ .‬בשנת ‪ 1952‬נותרו במקום עשרים חברים‪ ,‬שהחליטו לעבור ליישובים‬
‫אחרים‪ .‬אדמות "אבוקה" נמסרו לעיבוד לקיבוצי הסביבה‪.‬‬
‫"אבוקה" – מבנה החאן‪1941 ,‬‬
‫חג שבועות ב"אבוקה"‬
‫דודא הקטן ב"אבוקה" ‪1943 -‬‬
‫אטקה המטפלת ופעוטוני "אבוקה"‬
‫"אבוקה" ‪1945 -‬‬
‫ילדים ב"אבוקה"‬
‫"אבוקה" ‪1946 -‬‬
‫בדרך אל עבר תל צמד‪ .‬ברקע – העיר בית שאן‬
‫שאיבת מים להשקייה מנחל אבוקה‬
‫תל צמד (נ‪.‬ג‪ – )-217 .‬נמצאו בתל שרידים מתקופת הברזל‬
‫מבט מתל צמד אל עבר תל נִ שא (נ‪.‬ג‪ .)-195 .‬בתל נשא נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה‬
‫שאן אבוקה‬
‫של נחל‬
‫מקור‬
‫צמד –‬
‫מבט מתל צמד אל‬
‫הנביעהבבית‬
‫הנוער‬
‫אכסניית‬
‫עיןעבר‬
‫עבראל‬
‫צמד‬
‫פרהיסטוריות‬
‫מתרבויות‬
‫מבט מתל וגם‬
‫מחילת דורבנים בתל צמד‬
‫סמוך לשמורת עין טיון‬
‫עין טיון – מזין פלג זורם‪ ,‬לאורכו גדלה צמחיית גדות מפותחת‬
‫מאגר קלח – בית שאן‬
‫בקעת בית שאן נמצאת על ציר הנדידה הראשי‬
‫של הציפורים מאירופה לאפריקה וחזרה‪ .‬האזור‬
‫עשיר במגוון של בתי גידול טבעיים ומלאכותיים‬
‫המספקים לציפורים הנודדות מנוחה ומזון‪ .‬האצות‬
‫המתפתחות במי הקולחין המטוהרים במאגר‪ ,‬הן‬
‫מזון משובח למינים רבים של ציפורים נודדות‪,‬‬
‫שחלקן נשארות כאן במשך כל החורף‪.‬‬
‫שיקוע‬
‫ברקע דופן‬
‫ושחפיות על‬
‫לבניות‬
‫בריכתשאן‬
‫העיר בית‬
‫בית שאן‪.‬‬
‫קורמרנים‪,‬אזורי‬
‫מט"ש‬
‫מבט ממאגר קלח אל עבר עין טיון ושמורת עין טיון‬
‫פינת‬
‫המעגל‪...‬‬
‫טיבוע עופות היא שיטה למחקר על עופות בר‬
‫על ידי הצמדת טבעת קטנה‪ ,‬בעלת סימון‬
‫ייחודי‪ ,‬עשויה מתכת או פלסטיק‪ ,‬לרגלו של‬
‫העוף או לכנפו‪ .‬טיבוע עופות מאפשר מחקר‬
‫שיטתי על היבטים שונים של חיי העוף על ידי‬
‫איתורו של העוף בשלב מאוחר יותר‪ .‬מפרטי‬
‫המידע ניתן ללמוד על דפוסי נדידה‪ ,‬תוחלת‬
‫חיים‪ ,‬תמותה‪ ,‬גודל האוכלוסייה‪ ,‬התנהגות‬
‫טריטוריאלית של העוף‪ ,‬ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬התבררו‬
‫ממדי הנזקים שגרמו העופות הנודדים לחיל‬
‫האוויר וחומרתם‪ .‬נערך מחקר שמטרתו‬
‫לבדוק את נתיבי נדידת העופות הדואים מעל‬
‫לישראל‪ ,‬זמני הגעתם‪ ,‬גובה הנדידה ומספרי‬
‫העופות הנודדים‪ ,‬וכן כיצד משפיעים השינויים‬
‫האקלימיים על אופי הנדידה‪ .‬זאת כדי ליישם‬
‫את תוצאות המחקר בפעילות האימונים של‬
‫חיל האוויר‪ ,‬במגמה להקטין באופן ניכר‬
‫היפגעות מטוסים מהעופות הנודדים‪.‬‬
‫במספרים כה גבוהים של עופות נודדים לא‬
‫ניתן למנוע לחלוטין את ההיפגעות‪ ,‬אך ניתן‬
‫ללמוד היכן מצויות הציפורים במישור המרחב‬
‫והזמן‪ ,‬ובכך להפחית באופן משמעותי את‬
‫ההסתברות למפגש האווירי בין כנפי הפלדה‬
‫לכנפי בשר ודם‪.‬‬
‫ַּכלָּה בְּ חֻ פָּ ָּתּה‬
‫ִהיא ח ֹולֶמֶ ת עַ ל הַ טַ בַ עַ ת‬
‫ֶש ְּתסַ פֵּ ר אֶ ת כָּ ל הַ ִספּור‪,‬‬
‫ַאחַ ת בְּ תוְֹך הֶ הָּ מוֹן‪.‬‬
‫בִ נְּדּודֶ יהָּ ‪,‬‬
‫בִ ְּשבִ ילֵּי הָּ ע ֹולָּם‪,‬‬
‫בַ מֶ ְּרחָּ ב הָּ אֵּ ינְּסו ִֹפי‪.‬‬
‫י ִָּמים עַ ל גַ בֵּ י י ִָּמים‬
‫בָּ אֲ וִ יר וְּ עַ ל גַ בֵּ י י ִַמים‪.‬‬
‫כָּ ל בֹקָּ ר עִ ם ז ְִּריחָּ ה‬
‫לְּ חַ כוֹת‪,‬‬
‫ֶשי ְִּתחַ מֵּ ם ְּמעַ ט‬
‫וְּ ַאחַ ר כָּ ְך לִ נְּסוֹק‬
‫לְּ ִהטַ לְּ טֵּ ל עִ ם רּוחַ ‪,‬‬
‫אֶ ל ְּמקוֹמוֹת ֶשעוֹד זְּמַ ן קָּ ט‬
‫צָּ ִריְך לָּשּוב מֵּ הֶ ם‪.‬‬
‫לְּ צַ יֵּץ‪ ,‬לְּ גַ עְּ גֵּעַ ‪ ,‬לְּ ִה ְּתגַ עְּ גֵּעַ‬
‫ַאחַ ת בְּ תוְֹך הֶ הָּ מוֹן‪.‬‬
‫לָּעּוף‪ ...‬לָּנּוחַ ‪ .‬לָּעּוף‪ ...‬לָּנּוחַ ‪.‬‬
‫בְּ לָּבָּ ן‪ ,‬בְּ ָּשחֹר‪ ,‬בְּ ָאפֹר‪,‬‬
‫ְּצבָּ עִ ים ֶשל הַ חַ יִים‪.‬‬
‫חרכי אוויר‬
‫לוח חוסם השומר על אפלולית‬
‫קינון תנשמות – מה יש שם בפנים?‪...‬‬
‫הרנוג השיטים על שיזף מצוי (מת)‬
‫שחפיות שחורות אוזן‬
‫אגמיות‬
‫בריכות דגים של כפר רופין‬
‫מוצב צה"ל ששימש את הצבא בתקופת שלפני מלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה וננטש לאחר חתימת‬
‫הסכמי השלום עם ממלכת ירדן‪ .‬מרכז הצפרות "מקור החסידה" בכפר רופין ‪ ,‬דאג לשַ מר את המוצב על תעלותיו‬
‫המדופנות ‪ ,‬הבונקר המרכזי ומגורי החיילים בחלקו האחורי (שני מבנים כיפתיים כמו איגלו) המחסנים והשירותים‪.‬‬
‫קיבוץ גשר – בריכת אומנה לדגיגונים‬
‫כיום משמש המוצב כאתר מורשת קרב‪.‬‬
‫עמדת תצפית במוצב‬
‫מבט מתל מלוח מזרחה‪ .‬הכביש – דרך המערכת הישנה‪ .‬החדשה – לאורך הירדן כק"מ מזרחה‬
‫מבט מתל מלוח אל עבר הגלעד‪ .‬למרגלות הגלעד – הכפר הירדני טבקת פח'ל‬
‫המשך ההליכה בשביל דרומה‪ .‬תל מלוח נראה מאחור‬
‫סגן מיכאל פישר ("מיכה") ז"ל‬
‫בן פאול ומילה‪ .‬נולד בז' בשבט תשי"א (‪ )14.1.1941‬בתל‪-‬אביב כבן יחיד להוריו‪.‬‬
‫כשהיה בן שש וחצי הגיע לקיבוץ מעוז חיים ושם עברו עליו ימי ילדותו ובחרותו‪.‬‬
‫מילדותו היה ספורטאי מעולה והצטיין בשחייה‪ .‬מיכה התגייס לצה"ל ב‪1959 -‬‬
‫ולמרות שהיה בן יחיד עמד בתוקף על זכותו להצטרף ליחידה קרבית ושרת‬
‫בחטיבת "גולני"‪ .‬בתקופת שירות החובה עבר את כל מסלול ההתקדמות ‪-‬‬
‫טירונות‪ ,‬קורס מ"כים‪ ,‬קורס קצינים וקורס צניחה‪ .‬אז חזר לחטיבה ‪ -‬והפעם‬
‫כמפקד‪ .‬את מרבית תקופת שירות החובה עשה באזור פיקוד הצפון‪ .‬לאחר‬
‫שהשתחרר שב לקיבוץ ועבד במדגה‪ .‬לאחר שנשא אישה ונולד לו בנו הבכור‪ ,‬עזבה‬
‫המשפחה את הקיבוץ ועברה לעיירת הפיתוח בית‪-‬שאן‪ .‬הוא עשה את שירות‬
‫המילואים שלו באזור המוכר לו היטב מילדותו ‪ -‬אזור בית‪-‬שאן ‪ -‬ושם גם נפל‪.‬‬
‫ביום ששי‪ ,‬א' בסיון תש"ל (‪ ,)5.6.1970‬נפל סגן מיכאל בהיתקלות בכוח מחבלים‬
‫והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה‪ .‬השאיר אישה ושלושה בנים‪.‬‬
‫במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו‪" :‬המקרה אירע בעת סיור בוקר‪ ,‬כאשר‬
‫נפתחה אש עזה אל הסיור‪ ,‬שעליו פקד‪ .‬למרות האש העזה והטווח הקרוב‪ ,‬הוכיח‬
‫מיכה כושר מנהיגות למופת ודוגמה אישית בעת הלחימה‪ ,‬תוך נסיון לחלץ את‬
‫אנשיו מן המארב ולהשיב מלחמה שערה‪ .‬במשך שהותו ביחידה היה דוגמה‬
‫לפקודיו ולקציני הגדוד במסירותו ובנכונותו למלא את המשימות שהוטלו עליו‪.‬‬
‫היה אב ומפקד לאנשיו וידע להאציל מתכונותיו הנעלות על אנשיו והדביקם‬
‫באותה רוח ובתכונותיו הנאצלות"‪.‬‬
‫מצפה גאון הירדן‬
‫תל מלוח‬
‫אנחנו כאן‬
‫מצפה גאון הירדן נקרא בשמו של העמק אשר בו זורם נהר הירדן‪" :‬הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נווה איתן" (ירמיהו מ"ט י"ט)‪.‬‬
‫השטח מעבר לגדר המערכת עד לירדן הינו שמורת טבע‪.‬‬
‫מצפון – האנדרטה לסגן מיכאל פישר שנפל כאן בקרב עם מחבלים‪.‬‬
‫מדרום‪-‬מזרח – פארק התעשייה "שער הירדן" – מיזם משותף ישראלי‪-‬ירדני‪.‬‬
‫מטעים ופרדסים ממזרח לירדן‬
‫בדרך לטירת צבי‬
‫טירת צבי‬
‫‪ 2000‬דונם מטעי תמרים‬
‫בינות לעצי התמר חבויה "זּולָּה" על שמה של חברת הקבוצה מרים רוז ז"ל‬
‫לוי גבעון מביא מסיפורי העמק‬
‫באזור שהיום יושבים בו הקיבוצים כפר רופין‪ ,‬מעוז חיים‪ ,‬נוה איתן (ואבוקה)‪ ,‬שכן אז השבט‬
‫הבדואי ע'זוויה‪ ,‬ובראשו השיח' מוחמד זינאתי‪ .‬לבדואים לא היה צורך בקרקע‪ ,‬מה עוד שהיו‬
‫צריכים לשלם עליה כחלק מעסקת הבעלות‪ ,‬ולכן החלו למכור קרקעות לכל המרבה במחיר‪.‬‬
‫בקק"ל זיהו את האפשרות‪ ,‬ובשנות ה‪ 30 -‬ניהלו עם השיח' משא ומתן‪ ,‬שבמהלכו רכשו מהם‬
‫את הקרקעות ובתמורה‪ ,‬סייעו לשיח' לקנות קרקעות מעבר לירדן‪ .‬מול טירת‪-‬צבי‪ ,‬קיימים שני‬
‫כפרים הנושאים את שמותיהם של בני השייח'‪.‬‬
‫יהושע ברוכי‪ ,‬שבהיותו חבר רֹודְ גֶס והתיידד עם הפועלים הערבים‪ ,‬הוזמן ע"י טירת צבי‬
‫להצטרף אליהם ולמלא את התפקיד הדורש קשרים תדירים עם ערביי הסביבה‪ .‬כעבור מספר‬
‫חודשים‪ ,‬מינתה אותו הקרן הקיימת לישראל באופן רשמי למוכתר הקיבוץ ולאחר מכן ב‪-‬‬
‫‪ 1946‬ל"מוכתר המוכתרים" של היישובים העבריים בעמק בית שאן‪ .‬ברוכי קיים מערכת יחסי‬
‫שכנות עם ערביי בית שאן ובייחוד עם הבדואים יושבי העמק‪ .‬בתוקף תפקידו‪ ,‬עמד בקשרים‬
‫הדוקים עם השייחים וראשי השבטים והיה מרבה לבקר באהליהם והם הזמינו אותו להשתתף‬
‫בשמחותיהם‪ .‬במסגרת תפקידו ריכז מטעם הקק"ל את רכישת הקרקעות באזור‪ .‬בתקופה זו‬
‫רכש ברוכי ברחבי העמק אלפי דונמים‪ .‬מי שמכר ליהושע חלק גדול מהקרקעות‪ ,‬היה מוחמד‬
‫זינאתי באמצעות מתווך‪ .‬ב‪ 1947-‬נרצח המתווך ע"י שליחי הוועד הערבי העליון‪ ,‬וליהושע‬
‫נודע שזינאתי הוא הבא בתור‪ .‬הוא הזהירו‪ ,‬אלא שזינאתי זילזל בהודעתו‪ ,‬ואמר שאיש לא יעז‬
‫להתקרב אליו‪ .‬יום לאחר מכן הוא נרצח בחיפה‪...‬גם על יהושע ברוכי הוצא גזר דין מוות‬
‫ו"ההגנה" אף הצמידה לו שומר ראש‪ .‬בסופו של דבר הוברח יהושע לאירופה‪ ,‬שם עסק בענייני‬
‫עלייה‪ ,‬ושב לארץ רק אחרי קום המדינה‪.‬‬
‫מבט משדות "טירת צבי" אל עבר הכפרים הירדניים למרגלות הגלעד‪ .‬הכפרים נקראו על שמם של‬
‫בני מוחמד זינאתי (סוחר הקרקעות) פייסל ורפע‪.‬‬
‫מבט אל עבר "יבש גלעד"‬
‫בית הספר האזורי‪ .‬מצד ימין נראים בתי העובדים הזרים‪ ,‬שנבנו כמגורים לבוני תעלת הע'ור בשנות‬
‫החמישים‬
‫בריכות דגים בטירת צבי‬
‫כמעט בן שבע עשרה הגעתי ל"טירת צבי"‪ .‬הצטרפתי לחברת הנוער במקום‬
‫והרגשתי מסתופף ליד החלוצים והקדחת‪ ,‬עם החורשים והקוצרים של העמק‬
‫צרוב השמש והחום‪ ,‬עם האגדות והגיבורים של מלחמת תש"ח‪ .‬כאן גרו הנפילים‬
‫של "חומה ומגדל"‪ ,‬חלוצים דתיים ואנשי הגשמת "תורה ועבודה"‪.‬‬
‫ואני – נער ורדרד מהעיר הלבנה‪.‬‬
‫סדרן העבודה "ׂשם" אותי בדייג וכבר בבוקרו של יום ירדנו לבריכות להאכיל את‬
‫הדגים‪ .‬ישבנו שלושה בסירה אחת ועוד שק גרעינים של מאה קילו‪ .‬פרמתי את‬
‫הקשרים והייתי אמור להרים את השק כדי שיפוע הגון כך שיחליקו הגרעינים אל‬
‫המים‪ ,‬אלא שהשק כבד‪-‬כבד ולא נוטה לרצוני כמו גם לכוחי‪...‬שני הבחורים לצידי‬
‫חייכו מתחת לשפמם והושיטו יד תומכת אל השק הכבד ואז‪ ,‬רק אז‪ ,‬שולשלו‬
‫הגרעינים אל המים כאשר חבורות‪-‬חבורות של דגים עוטות אל עבר הסירה‬
‫הקטנה‪ .‬למחרת היום היה "משלוח"‪ .‬בשלוש אחר חצות נכנסתי לחליפת מים‬
‫הגדולה על מידותי‪ ,‬צועד מעדנות מהסוללה אל עבר בריכת הדגים‪ .‬עוד טרם‬
‫שהתייצבתי על הקרקע הבוצית פלשו המים לחליפתי דרך חורים זעירים ופחות‬
‫זעירים וכולי בתוך נאד נוזלים וחש כדג במים‪ .‬צוות המשלוח פנה למשוך את‬
‫הרשתות על מנת לאסוף את הדגים שנלכדו‪ .‬חפנתי גם אני את החבל העבה‬
‫ומשכתי עד כלות‪ .‬כאשר שבתי לחדרי בצריפי הנוער‪ ,‬היו עצמותי ושרירי אומרות‬
‫שירה‪ .‬ידעתי שהיתה זו שירה חדשה‪ ,‬ראשונה‪ .‬האם אחזיק מעמד?‬
‫אורי איתיאל‬
‫אנפה אפורה ולבניות גדולות‬
‫לבנית גדולה – מופע חורף‬
‫טיסת זרזירים לאתר הלינה‬
‫המחסור במים מתוקים בישראל והמחסור בשטחים הביאו לפיתוח מואץ של שיטות מתוחכמות לגידול דגים‪ ,‬שיטות‬
‫החוסכות במים ובשטחי קרקע והמאפשרות השגת יבולים גבוהים‪ .‬השיטות מבוססות על אכלוס דגים בצפיפות‪ ,‬בקרה‬
‫יעילה על כמויות המזון והעשרה של המים בחמצן והוכתרו בהצלחה בניסוי שהתבצע במעוז חיים‪ ,‬טירת צבי ועין חרוד‬
‫בשנת ‪ .1971‬בריכות הגידול החדישות בנויות מבטון המכוסה בפלסטיק‪ .‬בתחתית הבריכה‪ ,‬במרכזה‪ ,‬נמצאת נקודת‬
‫ניקוז‪ ,‬אשר ניתנת לפתיחה מבחוץ ובעזרתה ניתן לרוקן במהירות את הבריכה ולהעביר את המים למתקן הטיהור‪.‬‬
‫להגברת הניצול של המזון בבריכה נוהגים לגדל כמה מיני דגים בבריכה אחת‪ ,‬כאשר כל מין ניזון ממזון אחר‪ .‬בדרך זו‬
‫התחרות על המזון קטנה והגידול מהיר יותר‪ .‬שיטות גידול אלה משפרות במידה רבה את יבול הדגים‪ ,‬וגם תורמות‬
‫לסביבה הודות לחיסכון במים ובקרקע‪.‬‬
‫טירת צבי – כאן תם סיורנו השמיני ב"שביל עמק המעיינות"‪.‬‬
‫קיבוץ טירת צבי נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (‪ )1937‬במסגרת ישובי "חומה ומגדל"‪ ,‬בידי‬
‫חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה‪ ,‬מפולין ומרומניה‪ ,‬והשתייכו לשתי‬
‫קבוצות‪ :‬קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס‪ ,‬אליה נוספו חברים שעברו הכשרה בכפר יעבץ‪.‬‬
‫הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שהוקמה על ידי חברי תנועת "הפועל המזרחי"‬
‫וקרוי על שם הרב צבי הירש קלישר‪ ,‬ממבשרי הציונות הדתית ומראשי "חובבי ציון"‬
‫שפעל לעידוד עלייה והתיישבות בארץ ישראל‪ .‬שטח הקיבוץ הוא כ‪ 8,000-‬דונם‪ .‬בשטחו‬
‫פועל מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר‪ ,‬מדגה‪ ,‬מטע תמרים‪ ,‬גידולי ירקות‪ ,‬לולים‬
‫ורפת‪.‬‬
‫בתקופת מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט‪ ,‬ב‪ 28-‬בפברואר ‪ ,1938‬כשמונה חודשים לאחר‬
‫הקמתו‪ ,‬הותקף הקיבוץ בלילה על ידי כנופית לוחמים ערבים חמושה ומאורגנת מצפון‬
‫השומרון‪ ,‬שהשתייכה לפלג של מוג'אהדין‪ .‬מגיני היישוב הצליחו להכריע את המערכה‬
‫בכוחות עצמם באמצעות רימונים שהושלכו לעבר התוקפים וירי מאורגן היטב לעבר‬
‫הכוחות שהמשיכו לנסות ולפרוץ לתוך היישוב‪ .‬כנופיית הלוחמים נהדפה ונסוגה‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות‪ ,‬ב‪-‬ו' באדר תש"ח‪ 16 ,‬בפברואר ‪ ,1948‬עוד בטרם נכנסו צבאות‬
‫מדינות ערב למלחמה‪ ,‬תקף "צבא ההצלה" של קאוקג'י את טירת צבי אך נהדף באבידות‬
‫כבדות ובבושת פנים‪ .‬היישוב בארץ שאב עידוד רב מהדיפת המתקפה‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1942‬נרשמה בקיבוץ הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה באסיה ‪-‬‬
‫‪ 54.3‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫היישוב מונה כ‪ 800 -‬נפש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬
‫יום הטיול השמיני בשביל המעיינות– התחלנו בשולי כפר רופין כשאנחנו הולכים בכוון כללי לצפון‪-‬‬
‫מערב לאורכו של נחל אבוקה‪ .‬עברנו על פני בריכת אבוקה ועל פני הנביעה של נחל אבוקה‪,‬‬
‫כאשר קודם לכן עצרנו באתר שהוכשר להקמת האנדרטה ליישוב אבוקה‪ .‬יואב שרל‪ ,‬בן אבוקה‬
‫ומקים האנדרטה‪ ,‬השתתף איתנו בסיור וכך שני ילדי אבוקה – יואב ודודא – נכחו ליד האנדרטה‬
‫וסיפרו את סיפור היישוב בצורה מרשימה ובלתי אמצעית‪ .‬ראינו שבמטע הזיתים של היום היה‬
‫יישוב בעבר‪ ,‬כאשר האנדרטה מנציחה את חג השבועות‪ ,‬את ותיקי היישוב ואת הנקודה‬
‫שהחזיקה מעמד מ‪ 1941 -‬ועד ‪ .1952‬הומחש עד כמה קשה היה להחזיק יישוב קיבוצי באזור‬
‫חם כל כך עם כוחות עויינים ובתנאים קשים‪ ,‬אזור מוכה יתושים וזבובים‪ ,‬כאשר הימים הם ימי‬
‫שנות הארבעים – ימי שלטון המנדט הבריטי בא"י‪ .‬במלחמת העצמאות המקום לא עבר מתקפה‬
‫ישירה וארבע שנים לאחר קום המדינה נטשו אחרוני שרידיו של היישוב‪ .‬תודה ליואב שהקים‬
‫עבור עם ישראל את האנדרטה ושיתף אותנו באשר ליצירותיו האומנותיות האחרות‪ .‬המשך‬
‫ההליכה שלנו אל תל צמד‪ ,‬משם השקפנו אל תל נשא – שני תלים בהם נותרו שרידים מתקופת‬
‫הברזל‪ .‬בתל נשא שרידים אף מתקופת הברונזה התיכונה וגם מתרבויות פרהיסטוריות‪ .‬השקפנו‬
‫אל בית שאן מכוון בלתי שגרתי‪ ,‬ממזרח למערב וראינו גם מקומות מוכרים כחמדיה ורמת צבאים‬
‫מטיולינו הקודמים‪ .‬הלכנו בכוון כללי דרומה כאשר אנחנו עוברים על פני שמורת עין טיון‪ ,‬עוצרים‬
‫לתצפית צפרות בסמוך למכון טיהור השפכים של בית שאן‪ .‬שמענו משמוליק זסלבסקי על משק‬
‫המים של האזור‪ ,‬המשך לדבריו של גדי בקנטרה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬
‫וכך הגענו אל תחנת הטיבוע סמוך לשמורת הטבע הקטנה תל סהרון – הנקודה הצפונית בעולם‬
‫בה צומח הצמח הטפיל למחצה שנקרא הרנוג השיטים‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬הרנוג השיטים נטפל לא‬
‫לשיטים אלא לעץ הדומים – השיזף המצוי‪ .‬לצד מתבן מדרום לכפר רופין ציינו את יום ה‪" -‬ע"‬
‫שחל מחר לאבי שגיב‪ .‬יצאנו לסיור בריכות הדגים של כפר רופין וטירת צבי‪ ,‬כששוב נושא‬
‫הצפרות מפנק אותנו במיוחד‪ .‬הרבה מאד בעלי כנף‪ ,‬אנפות שונות‪ ,‬לבניות גדולות‪ ,‬לבניות‬
‫קטנות‪ ,‬שלדגים משלושת הסוגים‪ ,‬חסידות לבנות ושחורות‪ ,‬תמירונים‪ ,‬סיקסקים‪ ,‬ביצניות – כל‬
‫אלה בכמויות גדולות מאד כשהשחפים‪ ,‬השחפיות‪ ,‬הקורמרנים ואחרים באים לאכול את שאריות‬
‫הדגים‪ .‬לקראת סוף היום ראינו מופע אווירודינמי מרהיב של זרזירים בדרכם ללינת לילה באזור‬
‫נחל אבוקה‪ .‬בעבר היתה התארגנות ללינה בסמוך למושב מולדת ובעוד כמה מקומות במרחב‬
‫הזה‪ .‬בהמשך ההליכה פגשנו את לוי גבעון‪ ,‬איש טירת צבי‪ ,‬שהעשיר אותנו באשר לחיבור‬
‫המקומות המוזכרים במקרא בעבר הירדן המזרחי והכפרים הירדניים הנוכחים ואל הזנים השונים‬
‫של התמר‪ .‬בטירת צבי מטע תמרים של אלפיים דונם והקיבוץ המופרט מתפרנס גם ממפעל‬
‫בשר‪ ,‬שהוא השני בגודלו בארץ לאחר "זוגלובק"‪ .‬סיימנו את ‪ 15‬הקילומטרים המביאים אותנו ל‪-‬‬
‫‪ 109‬ק"מ במצטבר בשמונה ימי טיול‪ ,‬בפינה הדרומית של הקיבוץ לצד שכונת ההרחבה שקלטה‬
‫‪ 25‬משפחות של בני קיבוץ חוזרים של טירת צבי ובכך הצטרפו ליישוב המונה כ‪ 850 -‬נפש‪ .‬צפינו‬
‫אל השקיעה על רקע הגלבוע כשגם לכוון הגלעד‪ ,‬על המדרגות השונות‪ ,‬הראות התבהרה מאד‬
‫ביחס לראות בבוקר‪ ,‬וכך נהנינו מתצפיות מתל מלוח‪ ,‬תצפית גאון הירדן ואחרות שהוכשרו ע"י‬
‫עמותת התיירות המקומית ואפשרו לנו להנות מגבול השלום‪ .‬לא עוד מוצבים צה"ליים אלא‬
‫מצפורים למטיילים אזרחיים‪.‬‬
‫מדריך‪ :‬דני גספר‬
‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬
‫צלמים עמיתים‪:‬‬
‫קולין הופ‬
‫שמוליק זסלבסקי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫"שבילים ארוכים בישראל"‬
‫יעקב סער ויגיל הנקין‬