Slide 1

‫שביל עמק המעיינות‬
‫מכון אבשלום‬
‫מנחמיה‬

‫גשר הישנה‬

‫דפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫‪16.12.13‬‬

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫סיור מס' ‪5‬‬


Slide 2

‫מנחמיה‬

‫גשר הישנה‬

‫שביל‬
‫עמק המעיינות‬
‫נקודת התחלה‬

‫במצטבר ‪ 60‬ק"מ‬


Slide 3

‫שמורת ירדן דרומי‬

‫מנחמיה‬

‫מנחמיה‬

‫כאן סטינו מהשביל‬
‫לטובת אתר נהריים‬

‫שמורת ירדן דרומי‬

‫אי השלום‬

‫אי השלום‬

‫גשר הישנה‬
‫גשר הישנה‬

‫מפת סימון שבילים מס' ‪3‬‬
‫בהוצאת הוועדה לשבילי ישראל‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬


Slide 4

‫גשר הישנה‬

‫צומת מנחמיה‬
‫ונהריים‬

‫מנחמיה‬

‫פרופיל הגבהים עפ"י נתוני ספר "שבילים ארוכים בישראל" באדיבות יעקב סער ויגיל הנקין‬


Slide 5

‫מנחמיה – כאן החל סיורינו החמישי ב"שביל עמק המעיינות"‬


Slide 6

‫פרדס פומליות במנחמיה‬


Slide 7

‫מצפור אשכול‬

‫מצפה אלות‬

‫מבט לכוון צפון‪-‬מערב אל עבר מצפור אשכול ומצפה אלות‬


Slide 8

‫מבט לכוון צפון אל עבר תל עובדיה – התל נמצא באתר פרהיסטורי כבן ‪ 1.5‬מליון שנה‬


Slide 9

‫מבט מהשביל אל עבר המושבה כנרת‪ ,‬פוריה ואלומות‬


Slide 10


Slide 11

‫חוות "עז‪-‬עיז"‬

‫אסף ורינת וגנפלד‪ ,‬עברו מכפר סבא וגרים במושבה מנחמיה‪ ,‬מגדלים משפחה מורחבת ‪ :‬שלושה ילדים‪ ,‬עדר‬
‫עיזים ותוספות‪ .‬החווה ממוקמת בנוף יפהפה‪ ,‬הרים וכרמים ורואים ממנה את זרימת הירדן‪ .‬בחווה מייצרים‬
‫גבינות עיזים בתהליכים מסורתיים (כמו פעם) ובאופן ידני‪ .‬אסף ורינת מאמינים‪ ,‬שפחות תוספות לגבינות כך‬
‫טעמן משובח יותר ובריא יותר‪ .‬לכן אין מוסיפים חומרים משמרים‪ ,‬חומרי טעם וריח או צבעים לגבינות‪ .‬בחווה‬
‫נערכים סיורים מודרכים וכן סדנאות לילדים ומבוגרים‪.‬‬


Slide 12

‫פינת‬
‫המעגל‪...‬‬


Slide 13

‫הירדן‬


Slide 14

‫ביצניות‪ ,‬חרטומן וברווז חלוד ראש‬


Slide 15

‫תמירונים‬


Slide 16

‫האזור שלפנינו הוא שריד של מעין ביצה המייצג את אחד מהנופים שהיו בעבר לאורך אפיק הירדן‪.‬‬
‫האזור הביצתי נוצר לאחר הגשמים ממערב לירדן‪ .‬בחלקו הדרומי צפיפות צמחיית המים גבוהה והוא‬
‫מחזיק מים תקופה ארוכה יותר‪ .‬הצומח העיקרי הוא קנה מצוי ואשל הירדן‪ .‬בסבך הצומח נצפו‬
‫ציפורי שיר רבות‪ ,‬ביניהן דרור הירדן‪ ,‬בולבול‪ ,‬פרוש‪ ,‬דוחל שחור גרון וירקון‪ .‬בנוסף נצפו אגמיות‪,‬‬
‫סופיות‪ ,‬ברווזים‪ ,‬אנפות ופרנקולינים‪ .‬כמו"כ ניתן לראות במדרון הגבעה החווארית הגובלת בביצה‬
‫מחילות קינון של שרקרקים‪ ,‬פרפורים‪ ,‬לבן חזה ומאורות דורבנים‪.‬‬


Slide 17

‫אזור הביצה בשמורת ירדן דרומי‬


Slide 18


Slide 19

‫תל דלהמיה‬

‫בתל שרידי יישוב החל מן התקופה הכלקוליתית והכנענית (האלף הרביעי עד האלף השני לפנה"ס)‪.‬‬
‫התל הושחת בצורה קשה עקב עבודות פיתוח באזור‪ ,‬ביניהן פיתוח תעלת הירדן‪.‬‬


Slide 20

‫גשר כביש ‪ 90‬מעל הירדן‬


Slide 21

‫שערי "תעלת האפס" לירדן‬

‫שערי "תעלת האפס" לירדן‬


Slide 22

‫לירדן הישן‬
‫השוחה)‬
‫מהשוחה‪.‬דרך‬
‫לשוחה(‬
‫המים האפס‬
‫מתעלת‬
‫מעבר המים‬
‫כביש ‪90‬‬
‫ברקע‬
‫הירדן‬
‫אפיק‬
‫אל‬
‫כניסתהמים‬
‫יציאת‬


Slide 23

‫"תעלת האפס"‬

‫תעלת האפס היא תעלה מאופסת ללא כל שיפוע‪ ,‬שתפקידה לנקז מים מהאגם המלאכותי בעת‬
‫שטפון ולהזרימם לאפיק הירדן‪ ,‬ומצד שני להזרים את מי הירדן לאגם כאשר הירמוך אינו מספק את‬
‫כל הצריכה‪ .‬ויסות המים בוצע ע"י מערכת סכרים‪.‬‬


Slide 24

‫מסילת "רכבת העמק"‪ .‬למעלה – מצפור נהריים‬


Slide 25

‫את מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים‪ ,‬שנקרא "ירדן א'"‪ ,‬הקים פנחס רוטנברג‪ .‬תחנת הכוח‬
‫שנבנתה הייתה הראשונה מבין ארבע תחנות שתכנן רוטנברג להקים לאורך בקעת הירדן‪ .‬תוכניתו‬
‫המקורית של רוטנברג הייתה הקמת ‪ 13‬תחנות כוח הידרואלקטריות בארץ ישראל‪ .‬רוטנברג קיבל ב‪5-‬‬
‫במרץ ‪ 1926‬לאחר מאמצים‪ ,‬זיכיון לתקופה של שבעים שנה לניצול מי הירדן ומי הירמוך להספקת חשמל‬
‫בארץ ישראל ובעבר הירדן‪.‬‬
‫עבודות הבנייה של המפעל בנהריים החלו באוגוסט ‪ ,1927‬ונוהלו בידי פנחס רוטנברג‪ ,‬שכונה בפי העם‬
‫"הזקן מנהריים" בהיותו מבוגר יחסית לפועלים שעבדו במקום‪ .‬בתכנון השתתף גם בנימין אוראל‪.‬‬
‫כלים כבדים הועברו באמצעות מסילת רכבת העמק הקרובה‪ ,‬שהוספו לה שלוחות שהגיעו לאתר התחנה‪.‬‬
‫במקום הוקמה גם תחנת רכבת להסעת העובדים‪ .‬בנוסף למבנה תחנת הכוח תוכננה והוקמה מערכת של‬
‫מאגרים‪ ,‬סכרים ותעלות‪ .‬ב‪ 13-‬בפברואר ‪ 1931‬היה במקום שיטפון גדול זמן קצר לפני שעמדו להפעיל‬
‫את התחנה‪ .‬ספיקת המים בשיטפון הוערכה ב‪ 1200-‬ממ"ק ‪ -‬כמות כפולה מהמתוכנן‪ .‬הדופן הדרומית של‬
‫תעלת המים הראשית נפרצה ונגרם לאתר נזק רב כולל הרס אתר המיתוג שמוקם בין התעלה לבין הירדן‪.‬‬
‫הפועלים היו מוכנים לתקן את הנזק ללא תשלום משכורות‪ ,‬תמורת מזון בלבד אך רוטנברג הצליח לגייס‬
‫מימון להשלמת תחנת הכח‪.‬‬
‫בתחנה בנהריים הותקנו ‪ 3‬טורבינות והוכן מקום לטורבינה רביעית שלא הותקנה‪ .‬הספק התחנה היה כ‪-‬‬
‫‪ 18‬מגה ואט חשמל‪ .‬ניסיונות ההרצה והפקת החשמל בתחנת הכוח בנהריים החלו בחורף שנת ‪.1932‬‬
‫ב‪ 9-‬ביולי ‪ 1932‬נחנך האתר באופן רשמי‪ ,‬בהשתתפות הנציב העליון של ארץ ישראל סר ארתור ווקופ‪,‬‬
‫נציב בריטניה בעבר הירדן קולונל קוקס‪ ,‬האמיר עבדאללה ופנחס רוטנברג‪.‬‬
‫סמוך למפעל בנהריים הוקם בעבר הירדן המזרחי יישוב לשיכון עובדי המפעל ומשפחותיהם ‪ -‬תל אור‪.‬‬
‫השם ניתן בהיותו קרוב וקשור לתחנת הכוח‪ .‬בשל בידודו של היישוב ולמרות קוטנו‪ ,‬הוקם במקום בית‬
‫ספר לילדי העובדים על ידי יוסף חנני‪.‬‬


Slide 26


Slide 27

‫שערים לפתיחת תעלת האפס לירמוך‬

‫מגלש מתעלת האפס לירמוך‬

‫תעלת האפס‬


Slide 28

‫שרידי גשר רכבת העמק‬


Slide 29

‫שערי סכר הירמוך‪ .‬הסכר נועד לחסום את אפיק נהר הירמוך ולווסת את רמת המים באגם נהריים‪.‬‬


Slide 30

‫סכר הירמוך – מגלש עודפים ממאגר הירמוך לנהר הירמוך‬


Slide 31

‫גשר נהריים (גשר ביילי ‪ -‬גשר הכביש)‬


Slide 32


Slide 33

‫הירמוך ושערי תעלת האפס‪ .‬ברקע – מצפור נהריים‬


Slide 34

‫כניסה לאי השלום‬
‫גשר רכבת‬
‫העמק‬

‫מגלש‬

‫סכר הירמוך‬

‫אגם הירמוך‬
‫(יבש)‬

‫שערי סכר הירמוך‬

‫גשר הכביש‬

‫נהריים תל‪-‬אור‬

‫תצפית ממצפור נהריים‬

‫שערים לפתיחת תעלת האפס‬

‫מגלש עודפים‬
‫חורשת הבנות‬


Slide 35

‫גשר מעל תעלת האפס (עם השוחה)‬
‫גשר רכבת העמק‬

‫סטייה מהשביל לטובת אתר נהריים‬

‫גשר כביש ‪90‬‬

‫מפגש נהרות הירמוך‪-‬הירדן‬
‫חזרה אל השביל‬


Slide 36

‫יום אחד בשלהי קיץ ‪ – 1919‬הופיע בחצר קבוצת דגניה אורח‪ ,‬אדם רחב גרם‪,‬‬
‫רכוב על פרדה נאה וכובע קש לראשו‪ ,‬מגפיים לרגליו – דמות איכר אמיד‪.‬‬
‫בהכנסו אל החצר‪ ,‬קשר את הפרדה ובאידיש עסיסית הציג עצמו ואמר‪" :‬אני‬
‫פנחס רוטנברג ורצוני להכניס חשמל אל הארץ‪ ,‬ואצלכם‪ ,‬בשטח שבין הירדן‬
‫והירמוך‪ ,‬אקים את מפעלי"‪.‬‬
‫זו היתה תחילתו של מפעל החשמל באתר נהריים‪.‬‬


Slide 37

‫תמונות מארכיון אתר נהריים (באדיבות עפר לוין)‬

‫פנחס רוטנברג‪ .‬צולם ע''י אברהם סוסקין‪ .‬שנות ה‪.20-‬‬


Slide 38

‫מבט אוירי על כל מערכת מפעל החשמל בנהריים‪ .‬תחנת הכוח (נראים בבירור‬
‫שלושת הצינורות)‪ ,‬אפיק הירדן‪ ,‬מסילת הברזל‪'' ,‬הבית הלבן''‪ ,‬האגם וסכר האגם‪.‬‬
‫בשיאה‪ ,‬ייצרה התחנה חשמל בהספק של ‪ 18‬מגה וואט‪.‬‬


Slide 39

‫מבט אוירי על אגם רוטנברג‪ .‬עוד רואים‪ :‬פיתולי הירדן‪ ,‬סכר האגם‪ ,‬תעלת ה''אפס''‪,‬‬
‫''התעלה העליונה''‪'' ,‬התעלה התחתונה''‪ ,‬תחנת הכוח‪ ,‬גשרי הירדן והישוב תל אור‪.‬‬
‫שנות ה‪30 -‬‬


Slide 40

‫מכלול מפעל החשמל ‪ -‬תחנת הכוח ומצודת המים‪ .‬שנות ה‪ 30-‬הראשונות‪.‬‬


Slide 41

‫החלק הדרום מערבי של תחנת הכוח ו''התעלה התחתונה''‪ ,‬דרכה זרמו המים העודפים (שהניעו את‬
‫הטורבינות) חזרה לנהר הירדן‪ .‬בצד ימין‪ ,‬בין ''מצודת המים'' ותחנת הכוח‪ ,‬נראה חור שחור‪ .‬זה היה‬
‫מקום מתוכנן לצינור נוסף (להנעת הטורבינות) שבסופו של דבר לא נבנה‪ .‬שנות ה‪.30-‬‬


Slide 42

‫שנות ה‪ .30-‬סכר ומפל ה''עודפים'' וגשר הרכבת‪ .‬הגשר נבנה ב‪ 1904-‬ע''י הטורקים‪ ,‬ומהווה חלק‬
‫ממסילת הרכבת חיפה‪-‬דמשק‪.‬‬


Slide 43

‫תחנת הכוח מבפנים‬


Slide 44

‫שלושת הטורבינות בתוך תחנת הכוח במפעל החשמל‪ .‬שנות ה‪.30-‬‬


Slide 45

‫שנות ה‪ :30-‬מבט מדרום מזרח על תחנת הרכבת נהריים‪ .‬עוד בתמונה‪ :‬הרכבת‬
‫בתנועה‪ .‬נבנתה בסגנון ה''באוהאוס''‪.‬‬


Slide 46

‫פנחס רוטנברג לפני ''הבית הלבן''‪ .‬סמוך למפעל החשמל בנהריים‪ ,‬הוקם הבית במיוחד לרוטנברג‬
‫ושימש אותו בבואו לאתר‪ .‬הבית כלל משרד‪ ,‬מטבח‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬חדרי שינה ושרותים‪ .‬הבית אירח‬
‫בזמנו את המלך עבדאללה (סבו של המלך חוסיין)‪ ,‬אבא אבן‪ ,‬גולדה מאיר ועוד‪ .‬נבנה בסגנון‬
‫ה''באוהאוס''‪ .‬הבית נהרס ע''י צה''ל בזמן מלחמת ההתשה (‪.)1969‬‬


Slide 47

‫בתי הפטריה‪ ,‬צורת בנייה אופיינית למקומות חמים‪ ,‬ב''שכונת הפועלים''‪ ,‬אחת משכונות הישוב ''תל‬
‫אור''‪ ,‬שנבנה במיוחד לפועלי ופקידי חברת החשמל שהקימו את המפעל‪ ,‬בעבר הירדן‪ .‬שנות ה‪.30 -‬‬


Slide 48

‫קבוצת נערות ונערים אשר היו ידועים בכינוי ''ילדי נהריים'' מכיוון שנולדו להוריהם‪( ,‬או באו עם‬
‫הוריהם בגיל צעיר) מקימי ובוני מפעל החשמל ‪ -‬עובדי חברת החשמל ''אנגליה‪-‬פלסטינה'' (לימים‬
‫חברת החשמל) ‪ -‬בישוב ''תל אור'' שהוקם במיוחד לעובדי המפעל שנקרא ''תחנת נהריים''‪ .‬שנות ה‪-‬‬
‫‪.30/40‬‬


Slide 49

‫טקס חנוכת מפעל החשמל ‪ .1932‬משמאל הנציב הבריטי סר ווקופ‪ ,‬במרכז פנחס רוטנברג ומימין‪,‬‬
‫(עם הכאפייה) המלך עבדאללה אשר התכבד לפתוח את המערכת שהפעילה את התחנה‪.‬‬


Slide 50

‫אורי איתיאל‬

‫הביקור שלנו באתר הסכרים בנהריים פתח לי צוהר אל דמותו המרתקת של‬
‫פנחס רוטנברג – הזקן מנהריים‪ .‬אלפי מילים ויותר שטפו את פועלו של האיש‬
‫ודומה כי כל המוסיף גורע‪ ,‬אולם פטור בלא כלום אי אפשר‪ .‬בן ‪ 48‬היה‬
‫רוטנברג עם תחילת הבנייה בנהריים והיה מבוגר מעט מהפועלים שעבדו‬
‫במקום ולכן – "הזקן"‪ .‬היה ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית‬
‫בארץ ישראל‪ .‬פנחס רוטנברג ניסה למצוא דרך של דו‪-‬קיום עם הערבים כמו‬
‫גם לפשר בין הסתדרות העובדים לבין הרוויזיוניסטים‪ .‬בצוואתו כתב – "הנוער‬
‫שלנו‪ ,‬תקוות עתידנו" ואת מניותיו בחברת החשמל הוריש למדינת ישראל‪.‬‬
‫מחנה העבודה שהקים בנהריים הפך ליעד לכל מחוסרי העבודה ביישוב על‬
‫אף קשיי האקלים‪ .‬במחנה שרר סדר מופתי וחדר האוכל נוהל ע"י מומחית‬
‫לתזונה‪ .‬רמת השירותים והנקיון היתה לשם דבר ורוטנברג עמד על כך‬
‫שהעובדים יאכלו כראוי ודאג אף לספק תרופות כדי למנוע התפרצות של‬
‫קדחת ומגפות אחרות‪ .‬זה האיש‪.‬‬
‫כאשר שטף הירמוך את הדופן הדרומית של תעלת המים וגרם נזק רב‬
‫לאתר‪ ,‬הציעו העובדים לתקן את הנזק ללא משכורת ובלבד שניתן יהיה‬
‫להשלים את חזון הפקת החשמל מנהר הירמוך‪.‬‬
‫ומעציב להרהר בחילופי הדורות‪ .‬אנשי החזון והיוזמה של היישוב והטייקונים‬
‫דהיום ועד ליהושע פרץ מנמל אשדוד (זוכרים?) ואלון חסן בעת החדשה‪ .‬האם‬
‫יבוא תיקון?‬


Slide 51


Slide 52

‫ב‪ 13-‬במרץ ‪ ,1997‬ירה אחמד‬
‫דקאמסה‪ ,‬חייל ירדני‪ ,‬על קבוצת‬
‫ילדות‪ ,‬תלמידות כיתות ז' וח' מבית‬
‫הספר הדתי אמי"ת מבית שמש‪,‬‬
‫שהיו בטיול שנתי במקום‪ .‬דקמסה‬
‫הרג שבע תלמידות‪ ,‬ופצע שש‬
‫אחרות‪ ,‬מהן שתיים באופן קשה‪.‬‬
‫הרוצח נידון בבית דין צבאי ירדני‬
‫למאסר עולם ולא לעונש מוות‪,‬‬
‫בנימוק שמצבו הנפשי היה מעורער‬
‫בעת הטבח‪ .‬מלך ירדן הביע‬
‫התנצלות בשם ממלכת ירדן על‬
‫הטבח וביקר בבית משפחות ‪7‬‬
‫הבנות‪ .‬במקום הוקם גלעד לזכר‬
‫הבנות שנרצחו‪.‬‬


Slide 53


Slide 54


Slide 55


Slide 56


Slide 57


Slide 58

‫לאחר הסכם השלום עם ירדן בשנת ‪ ,1994‬שופץ המקום שנהרס עם השנים והוקם בו פארק‬
‫שנקרא "אי השלום"‪" .‬אי השלום" הפך לאזור חיץ בין ישראל וממלכת ירדן ועלה לכותרות‬
‫בעקבות הסכם השלום המיוחד עם ממלכת ירדן‪ ,‬שיצר לו מעמד יוצא דופן‪ :‬האדמות בבעלות‬
‫חברי אשדות יעקב‪ ,‬אך הריבונות על השטח היא ירדנית‪ .‬לפיכך רק חברי הקיבוצים רשאים‬
‫להיכנס ולעסוק בתיירות ובעיבוד הקרקעות‪.‬‬


Slide 59

‫דרך הבטחון‬

‫מפגש הנהרות ירמוך‪-‬ירדן‬

‫חוזרים לתוואי "שביל עמק המעיינות"‪.‬‬

‫אפיק הירמוך‬


Slide 60

‫נהריים‬

‫מפגש הירדן והירמוך‬
‫ּומ ְתנוֹצֵ ץ‪,‬‬
‫בָּ ִהיר ִ‬
‫כְ עֵ ין הַ בָּ ָּרק‪,‬‬
‫כְ זֹהַ ר הָּ אֵ ׁש‬
‫וְ ַאף מַ לְ אָּ ְך‬
‫בַ ִמ ְפגָּׁש‬
‫בֵ ין נָּהָּ ר לְ נָּהָּ ר‪.‬‬
‫ֶׁׁשמַ ִתיז נִיצוֹצוֹת ּומַ נ ְִהיר‬
‫ֶׁׁשמַ ְטעִ ין חַ ְׁשמַ ל בָּ אֲ וִ יר‬
‫ּטּורבִ ינוֹת‪.‬‬
‫וְ גַ ם בַ ְ‬
‫ָּׁשוִ ים וְ ׁש ֹונִים‪.‬‬

‫ִמ ְפגָּׁש‪,‬‬
‫זֶׁה מָּ קוֹם חָּ ָּדׁש‪.‬‬
‫ָּׁשם‪.‬‬
‫ָּדבָּ ר כְ בָּ ר ֹלא‬
‫כְ ִפי ֶׁׁשהָּ יָּה‪.‬‬
‫וְ אֵ ין כְ מ ֹו‪,‬‬
‫ִמ ְפגָּׁש‬
‫ֶׁׁשל פָּ נִים מּול פָּ נִים‬
‫נֶׁפֶׁ ׁש בְ נֶׁפֶׁ ׁש‪.‬‬
‫ָּׁשוִ ים וְ ׁש ֹונִים‪.‬‬


Slide 61

‫קורמרנים‬


Slide 62

‫תל שחרית‬

‫מקום מושלם לראות את כל המכלול של נהריים‪ ,‬כולל "תעלת האפס" וכל דרכי התחבורה באזור‪.‬‬


Slide 63

‫בדרך אל "גשר הישנה"‬


Slide 64

‫מבט מהשביל לכוון דרום‪-‬מזרח אל עבר תחנת הכוח נהריים‪.‬‬


Slide 65


Slide 66

‫עלי חצב‬


Slide 67

‫שקנאים‬


Slide 68


Slide 69


Slide 70


Slide 71

‫חדר האוכל של קיבוץ גשר‬

‫המבנה הוקם ב‪ ,1924 -‬תוך שימוש באבני בזלת משרידי החאן הקדום‪ .‬גגו – רעפי מרסיי אדומים‪ .‬מצדדיו צריף מאפיה וצריף‬
‫מטבח‪ .‬בקירותיו אשנבי ירי להגנת המקום‪ .‬כל חיי החברה והתרבות של "משק גשר" (אח"כ אשדות יעקב) מאז ‪ 1924‬ושל קיבוץ‬
‫"הנוער העובד גשר" שבא במקומם ב‪ ,1939 -‬התמקדו כאן‪ .‬הרס היישוב במלחמת העצמאות פגע גם במבנה זה‪ .‬במסגרת‬
‫עבודות שימור צופו הקירות בשכבת בטון במקום טיח היסוד המתפורר ‪.‬‬


Slide 72

‫שלושת הגשרים ב"גשר הישנה"‬

‫עד היום ניצבים שרידיהם של שלושה גשרים מעל הירדן‪ .‬הראשון הוא 'גשר הפגישה' (ג'יסר‬
‫אל‪-‬מג'מע)‪ ,‬שקיבל את שמו בגלל קירבתו למקום המפגש בין נהר הירמוך ונהר הירדן‪ .‬הגשר‬
‫הוא שריד מהתקופה הרומית‪-‬ממלוכית‪ ,‬והוא נהרס וחודש במשך השנים‪.‬‬
‫הגשר השני נבנה ב‪ 1904-‬עם הנחת קו הרכבת חיפה‪-‬דמשק ('רכבת העמק')‪ .‬הגשר הגבוה‬
‫נחשב אז לפאר הבנייה‪ ,‬ועדיין נראה חזק ויציב‪ .‬השלישי נבנה בשנת ‪ 1925‬לערך‪ ,‬גשר בטון‬
‫שאיפשר את המעבר לתחנת הכח בנהריים‪ ,‬מובלעת יהודית בממלכתו של עבדאללה מלך‬
‫ירדן‪.‬‬
‫שלושת הגשרים חובלו ונהרסו בחלקם על ידי כוחותינו במלחמת העצמאות‪ ,‬בניסיון לעצור את‬
‫פלישת הצבא העיראקי לארץ‪ .‬את שני צדדיו של 'גשר הפגישה' העתיק מחבר כיום גשרון‬
‫מתכת‪ .‬הגשר הרעוע מסמל את היחסים העדינים בין נציגי ירדן וישראל; לעיתים מתנהלים‬
‫כאן מפגשים בין הצדדים‪ .‬שלושת הגשרים נמצאים מעבר לגדר המערכת‪ ,‬וכדי לסייר בהם‬
‫נדרש תיאום מוקדם עם אנשי אתר גשר הישנה‪.‬‬


Slide 73

‫הגשר נבנה ב‪ 1904-‬עם הנחת קו הרכבת חיפה‪-‬דמשק ('רכבת העמק')‪ .‬הגשר הגבוה נחשב אז לפאר הבנייה‪.‬‬


Slide 74

‫גשר (ג'יסר אל‪-‬מג'מע) קדום על יסודות רומיים ובנייה עילית ממלוכית‪.‬‬


Slide 75

‫החאן בגשר הישנה‬
‫* כאן תם סיורינו החמישי ב"שביל עמק המעיינות" *‬

‫שיקום חאן ממלוכי מהמאה ה‪ ,14 -‬שהיה אחד משרשרת חאנים מבוצרים‪ ,‬ששירתו את השיירות שעברו במקום‪.‬‬


Slide 76

‫‪1‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫יום הטיול החמישי של "שביל עמק המעיינות"‪ .‬התחלנו בסמוך ל"מקווה" של מנחמיה‪ ,‬הקפנו את‬
‫הצד המערבי והצפוני של היישוב‪ ,‬ששמו הראשון היה מלחמיה‪ .‬השם שונה למנחמיה כדי להנציח‬
‫את אביו של הנציב הבריטי הראשון הרברט סמואל (מנחם סמואל)‪ .‬הגענו אל חוות עיזים "עז‪-‬‬
‫עיז"‪ ,‬צמד מכפר סבא – אסף ורינת – שנתנו לנו גם לטעום מפרי מחלבתם‪ ,‬מוצרים מגוונים‬
‫וטעימים‪ .‬יצאנו מתחומה של המושבה‪ ,‬המונה כיום כ‪ 1400 -‬איש עם קבוצה יחסית חדשה של‬
‫חסידי חב"ד שהצטרפו למושבה‪ .‬הלכנו בסמוך לאפיקו המשודרג של הירדן [היתה סידרה של‬
‫עבודות הסדרת אפיק] והתחלנו להנות מסידרה מאד מרשימה של עופות‪ ,‬חלקן עופות מים‬
‫החורפים כאן וחלקן תושבי קבע‪ .‬ראינו קבוצה של אנפות‪ ,‬אנפת לילה ואנפה משורטטת‪ ,‬אנפה‬
‫גדולה‪ ,‬אנפית בקר ואנפה אפורה‪ .‬ראינו שלדגים – פרפור עקוד‪ ,‬לבן החזה ואת הגמדי – כל‬
‫השלושה ניתן היה לראות היום‪ .‬בנוסף נצפו כמה מיני ברווזים – ברכיות‪ ,‬אגמיות‪ ,‬סופיות‪ ,‬לצד‬
‫ביצניות‪ ,‬חופנים ותמירונים‪ .‬מעלינו חגו רוב היום דיות שחורות שחורפות כאן (בעוד מקומות‬
‫בארץ ובעמק הירדן בכמויות גדולות)‪ .‬חלפו מעל ראשינו קורמרנים שאותם ראינו גם בכמה‬
‫חניות‪ ,‬קבוצות של שקנאים וציפורי שיר קטנות יותר‪ ,‬זרעיות וכמה פרטים של נחליאלים ומינים‬
‫אחרים‪ .‬הגענו מתחת לכביש ‪ 90‬בסמוך לגדר הדרומית של אשדות יעקב‪ ,‬עזבנו את שביל‬
‫המעיינות לטובת אתר חשוב – מערכת הסכרים הקשורה למפעל החשמל של פנחס רוטנברג‪.‬‬
‫הגענו עד לשער בו היו מוצבים חיילים ירדניים בדרך ל"אי השלום"‪ ,‬חלפנו על פני שרידים של‬
‫גשר רומי‪ ,‬ראינו את גשר הרכבת וסידרה של סכרים שתפקידם לווסת את מי הירמוך ולאגום את‬
‫מי המאגר העילי מעל הירמוך‪.‬‬


Slide 77

‫‪2‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫ראינו את תעלת האפס שברוב ימות השנה זרמו בה המים מהירמוך לירדן‪ ,‬אולם מבחינת‬
‫פוטנציאל תעלת האפס יכולה היתה להזרים מים גם מהכוון ההפוך‪ .‬שמענו את עופר לוין‬
‫מאשדות יעקב‪ ,‬המפעיל את האתר וקראתי לכם כמה קטעים מהספר "הביתה" של אסף ענברי‪.‬‬
‫התייחדנו עם זכר התלמידות מבית שמש שנרצחו בעת ביקורן באי השלום‪ .‬המשך ההליכה‬
‫לאורך גדר המערכת כאשר הגבול עובר באפיקו של הירמוך ואחר‪-‬כך באפיקו של הירדן‪ ,‬עצרנו‬
‫בדיוק מעל נקודת המפגש של שני הנהרות וכך עברנו סידרה של גבעות כאשר הגשמים‬
‫האחרונים רק הטיבו איתנו מבחינת אחיזת הרגל בקרקע הלחה‪ .‬השביל המקומי – כחול‪ ,‬שעליו‬
‫נסמך שביל המעיינות איפשר לנו סידרה מרשימה של תצפיות לאזורים החקלאיים הישראליים‬
‫והירדניים‪ .‬ראינו קבוצת עמדות ירדנייות וכך הגענו אל "גשר הישנה"‪ ,‬כאשר ליטל‪ ,‬המדריכה‬
‫המקומית‪ ,‬עברה איתנו בחלקים השונים של האתר‪ ,‬מחדר האכילה של גשר הישנה‪ ,‬המוזיאון‬
‫של גשר במלחמת העצמאות ועד למופע מולטימדיה שהמחיש לנו את מערכת הסכרים להפעלת‬
‫מפעל החשמל של רוטנברג‪ ,‬שהחל להבנות בשנות העשרים ונחנך בשנת ‪ 1932‬בנוכחות האמיר‬
‫עבדאללה והנציב העליון ווקופ‪ .‬סיום הסיור בגשר בסידרה של גשרים – גשר עות'מאני לטובת‬
‫הרכבת שהתחברה אל הרכבת החיג'אזית‪ ,‬גשר בריטי (גשר הכביש) וגשר קדום יותר על יסודות‬
‫רומיים ובנייה עילית ממלוכית הנמצאת כעת בשיפוצים משותפים ביננו לבין ירדן‪ .‬המבצע‬
‫התאפשר בעקבות חתימת הסכם השלום‪ .‬סיום הסיור בשרידי החאן הממלוכי לאור מילוא ירח‬
‫ערב י"ד טבת‪ .‬הלכנו היום כ‪ 10 -‬ק"מ ובמצטבר כ‪ 60 -‬ק"מ‪.‬‬


Slide 78

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫צלמים עמיתים‪:‬‬
‫אריאל ארבל‬
‫שמוליק זסלבסקי‬

‫מקורות‪:‬‬
‫"שבילים ארוכים בישראל"‬
‫יעקב סער ויגיל הנקין‬