מסע של זהות 2000 ועוד 60 שנות היסטוריה מטרה : ברור זהות יהודית - ישראלית על בסיס ידע היסטורי , ברור עמדות וחוויות אישיות עיבוד ועיצוב מצגת : רותי זוסמן כל הזכויות שמורות למחברות : מיכל.

Download Report

Transcript מסע של זהות 2000 ועוד 60 שנות היסטוריה מטרה : ברור זהות יהודית - ישראלית על בסיס ידע היסטורי , ברור עמדות וחוויות אישיות עיבוד ועיצוב מצגת : רותי זוסמן כל הזכויות שמורות למחברות : מיכל.

‫מסע של זהות‬
‫‪ 2000‬ועוד ‪ 60‬שנות‬
‫היסטוריה‬
‫מטרה‪:‬‬
‫ברור זהות יהודית‪-‬ישראלית על‬
‫בסיס ידע היסטורי‪ ,‬ברור‬
‫עמדות וחוויות אישיות‬
‫עיבוד ועיצוב מצגת‪:‬‬
‫רותי זוסמן‬
‫כל הזכויות שמורות למחברות‪:‬‬
‫מיכל מעוז – לוי ועפרה גורן‬
‫ולהוצאת כנרת‬
‫בשל זכויות יוצרים‪ ,‬אין להשתמש‬
‫במצגת זאת בכיתה‪ .‬המצגת נועדה‬
‫להנחיית מורים בלבד‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫•לרכוש מספר עותקים לעיסוק בכיתה‬
‫•לקרוא תחילה את הספור בשלמותו עם‬
‫התלמידים ולשמוע מהם התרשמות ברמה‬
‫החוויתית‬
‫•לאחר הקריאה‪ ,‬חווית הקריאה והדיון ברמת‬
‫ההבנה‪ ,‬לעסוק בספור לשם למידה‪ ,‬ברור‬
‫עמדות‪ ,‬זהות‪ ,‬דיונים וכו'‪ :‬כדאי להדגיש את‬
‫הערכים היהודים כמרכיב בזהות‪ ,‬כדי שלא‬
‫יתקבל הרושם שרק הרדיפות הן שעיצבו את‬
‫התודעה היהודית‪.‬‬
‫•לא חייבים להתייחס לכל המטלות‪ ,‬רק‬
‫לדברים שמתאימים ומעוררים עיניין בכיתה‬
‫•תוצר סופי‪:‬‬
‫אלבום ‪ :‬תעודת הזהות היהודית –‬
‫ישראלית שלי‬
‫כל הזכויות שמורות למחברות‪:‬‬
‫מיכל מעוז – לוי ועפרה גורן‬
‫ולהוצאת כנרת‬
‫דיון בכיתות גבוהות‪ :‬על האדם כנזר‬
‫הבריאה‪ ,‬על כבוד האדם וזכויות האדם‬
‫הבעת עמדה אישית בכתב ובע"פ‬
‫בשעה שאדם הולך בדרך‪ ,‬סיעה של מלאכים‬
‫מהלכין לפניו ומכריזין ואומרין‪ :‬תנו מקום‬
‫לאיקונין (דמות) של הקדוש ברוך הוא (רבי‬
‫יהושוע בן לוי)‬
‫כבוד האדם‬
‫דיון‪:‬‬
‫איש‪...‬‬
‫האם משנה‬
‫מיהו האיש‪,‬‬
‫מהי דתו ואיזהו‬
‫עמו?‬
‫רבי אליעזר אומר‪ ,‬יהי כבוד חברך חביב‬
‫עליך כשלך (מסכת אבות ב‪ ,‬יג)‬
‫סעיף א‪ .‬כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים‬
‫בערכם ובזכויותיהם‪ .‬כולם חוננו בתבונה‬
‫ובמצפון‪ ,‬לפיכך חובה עליהם לנהוג איש‬
‫ברעהו ברוח של אחווה‪.‬‬
‫סעיף ב‪ )1( .‬כל אדם זכאי לזכויות ולחרויות‬
‫שנקבעו בהכרזה זו ללא אפלייה כלשהי‬
‫מטעמי גזע‪ ,‬צבע‪ ,‬מין‪ ,‬לשון‪ ,‬דת ‪(...‬מגילת‬
‫זכויות האדם)‬
‫תוצר‪ :‬האדם בעיני הוא‪....‬‬
‫פעילות עיוניות‪ :‬דיון במושג המשפחה‬
‫ובחשיבות המשפחה‪ ,‬הבעת עמדה סביב‬
‫טקסטים – המשפחה כמרכיב בזהות‬
‫היהודית‬
‫המשפחה‬
‫כַּ בֵּ ד אֶ ת‪ָ-‬אבִ יָך וְ אֶ ת‪ִ -‬אמֶ ָך—לְ מַּ עַּ ן יַּאֲ ִרכּון יָמֶ יָך‬
‫עַּ ל הָ אֲ ָדמָ ה אֲ ֶשר‪-‬יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵּ ן לְָך (שמות‬
‫כ ‪)11‬‬
‫האב חייב בבנו‪ ,‬למולו ולפדותו וללמדו‬
‫תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות‪ ,‬ויש‬
‫אומרים אף להשיטו במים [=ללמדו‬
‫שֹחייה] (קידושין כ"ט ע"א)‬
‫כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם‬
‫(ישעיה סו‪ ,‬יג)‬
‫כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו‬
‫(תהילים קג‪ ,‬יג)‬
‫תוצרים‪ :‬המשפחה שלי בציור‪ ,‬צילום‪ ,‬ספור ושיר‬
‫החג המשפחתי האהוב עלי‪ :‬מה ידוע לי על החג‪ ,‬מדוע‬
‫הוא אהוב עלי‪ ,‬מנהגים משפחתיים בחג זה‬
‫באילו חגים‬
‫מתכנסת כל‬
‫המשפחה?‬
‫מה אני מרגיש‬
‫בכינוסים‬
‫משפחתיים?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬מהי כיפה‪ ,‬משמעות‬
‫חבישתה‪ ,‬הכיפה כמרכיב בזהות היהודית‬
‫כיפה‬
‫כִ ּיפָ ה‪ ,‬כיסוי ראש מעוגל שיהודים שומרי מצוות‬
‫נוהגים להניח על הראש‪ .‬התפיסה המקובלת רואה‬
‫בחבישת כיפה ביטוי להכרה במלכות שמים‪.‬‬
‫חבישת הכיפה אינה ציווי‪ ,‬ולאורך הדורות נתפסה‬
‫כנוהג בלתי מחייב‪ .‬ברבות השנים החלו לראות‬
‫בדבר נוהג מחייב‪.‬‬
‫אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬אסור לאדם שיהלך‬
‫ארבע אמות בקומה זקופה‪ ,‬שנאמר מלא כל‬
‫הארץ כבודו‪ .‬רב הונא בריה דרב יהושע לא‬
‫מסגי [הולך] ארבע אמות בגילוי הראש‪ .‬אמר‪:‬‬
‫שכינה למעלה מראשי‬
‫(קידושין‪ ,‬דף לא‪ ,‬עמוד א')‪.‬‬
‫דילמה‪ :‬האם להבליט‬
‫סממנים יהודיים‬
‫בסביבה עויינת (מגן‬
‫דוד‪ ,‬כיפה וכו')‪ ,‬או‬
‫להצניע אותם לְ שֵ ם‬
‫בטחון אישי?‬
‫תוצרים ‪ :‬משמעות הכיפה עבורי‪.‬‬
‫תאור של ארוע מרגש בו אחד מבני‬
‫המשפחה חבש כיפה‬
‫פעילות עיונית‪ :‬דיון והבעת עמדה ‪ -‬מהו‬
‫התנ"ך וסדור התפילה ? האם אני רואה‬
‫בתנ"ך ובסידור ספרים "שלי"?‬
‫בכתות הגבוהות‪ :‬התנ"ך והסידור כמרכיבים‬
‫בזהות היהודית והישראלית‬
‫איזה ספר גדול ורחב כעולם‪ ,‬שורשיו בתהומות‬
‫הבריאה וראשו מרקיע לסודות התכלת של‬
‫השמיים‪...‬זריחת השמש ושקיעת השמש‪,‬‬
‫הבטחה וקיומה‪ ,‬לידה ומוות‪ ,‬כל הדרמה של‬
‫האנושות‪ ,‬הכל מצוי בספר הזה‪...‬זהו ספר‬
‫הספרים‪ ,‬התנ"ך‪ .‬היהודים יכולים על נקלה‬
‫להינחם על שהפסידו את ירושלים ואת ארון‬
‫הברית ואת כלי הזהב ואוצרות שלמה‪...‬הפסד‬
‫כזה הוא כאין וכאפס לעומת התנ"ך‪ ,‬אוצר‬
‫שהצילו ושלא ניתן להחריבו (היינריך היינה‪,‬‬
‫וקדיש הם לא יגידו)‬
‫התנ"ך‬
‫דיון‪ :‬למה הוא נאחז‬
‫וסדור‬
‫התפילהכה‬
‫בספר ובניגונים‬
‫עתיקים? מה יש בהם?‬
‫למה הוא לא מחליף‬
‫אותם??‬
‫מה עוד היה לו???‬
‫תוצר‪ :‬בחר אחד מהנושאים‬
‫הבאים הסבר ונמק‬
‫‪ .1‬מה ייחד את עם ישראל לפני‬
‫הגלות‪ ,‬מה היו מרכיבי הזהות‬
‫שלו אז?‬
‫‪ .2‬האם הכיפה‪ ,‬הספר והניגונים‬
‫מספיקים להגדרת זהות‬
‫יהודית ?‬
‫תוצרים‪ :‬התנ"ך עבורי‪.‬‬
‫סיפור מקראי שאני אוהב במיוחד –‬
‫בשיר‪ ,‬בציור‪ ,‬בפרשנות שלי‬
‫מושגים נלווים‪ :‬מחזור‪ ,‬תפילות‪ ,‬פיוטים‬
‫פעילות עיונית‪ :‬למידה מתוך טקסטים‬
‫מידעיים‪ :‬מהי גלות‪ ,‬חורבן בית ראשון‬
‫ובית שני והגלויות‪ 2000 ,‬שנות גלות‪,‬‬
‫היצירה היהודית בגלות‬
‫גלות‬
‫בכיתות גבוהות‪ :‬גיבוש עמדה – יתרונות‬
‫וחסרונות בחיי גלות‪.‬‬
‫הייתי עבד במצרים‪ ,‬וקיבלתי את התורה בהר‬
‫סיני‪ ,‬ויחד עם יהושוע ואליהו עברתי את נהר‬
‫הירדן‪ .‬נכנסתי עם דוד לירושלים וגליתי ממנה‬
‫עם צדקיהו‪ ,‬ולא שכחתי אותה על נהרות בבל‪,‬‬
‫ובשוב אדוני את שיבת ציון חלמתי בין מקימי‬
‫חומתה‪ ,‬לחמתי ברומאים‪ ,‬גורשתי מספרד‬
‫והועליתי על המוקד במגנצה‪ ,‬היא מיינץ‪,‬‬
‫ולמדתי תורה בתימן‪ ,‬ושכלתי את משפחתי‬
‫בקישנב ונשרפתי בטרבלינקה ומרדתי בוורשה‬
‫ועליתי לארץ ישראל‪ ,‬היא ארצי שממנה גליתי‬
‫ובה נולדתי וממנה אני בא ואליה אשוב‪.‬‬
‫(מתוך נאומו של הנשיא עזר ויצמן בפני הפרלמנט הגרמני)‬
‫תוצר‪ :‬עמדה אישית ‪ -‬האם ניתן לעקור‬
‫מן הזכרון את הבית שהיה ונחרב?‬
‫דיון‪ :‬האם אדם שאין לו‬
‫מקום משלו שונה‬
‫מאנשים שיש להם‬
‫מקום משלהם? מדוע?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬חקר המושג "היהודי‬
‫הנודד" וביטוייו בספרות‬
‫היהודי הנודד‬
‫מומלץ על למידה מתוקשבת‬
‫היהודי הנודד הוא שמה של דמות מאגדת‬
‫עם נוצרית‪ .‬האגדה מספרת כי בדרכו של ישו‬
‫לצליבה בדרך הייסורים‪ ,‬חלף על פני סנדלר‬
‫יהודי אשר לעג לו וישו דן אותו לנדודים עד‬
‫שובו של ישו לאחר קימתו לתחייה‪ .‬היהודי‬
‫הנודד הוא למעשה האנשה של גלות ישראל‬
‫כפי שהיא נתפסת בעיני הנוצרים‪ .‬הנוצרים‬
‫רואים בגלות העם היהודי עונש לכך שלא‬
‫קיבלו על עצמם את תורתו של ישו‪( .‬מתוך‪:‬‬
‫ויקפדיה)‬
‫דיון‪ :‬מה הוא מרגיש?‬
‫מה הוא עשה במשך‬
‫אלפי שנים חוץ‬
‫מלנדוד?‬
‫תוצרים‪ :‬ספור משפחתי של נדודים‬
‫בכתות גבוהות‪ :‬עד כמה הזהות היהודית‬
‫מושפעת מהגדרות של לא יהודים‬
‫ניגונים ‪ /‬פניה ברגשטיין‬
‫לחן‪ :‬דוד זהבי‬
‫שתלתם ניגונים בי‪ ,‬אימי ואבי‪,‬‬
‫ניגונים‪ ,‬מזמורים שכוחים‪.‬‬
‫גרעינים‪ ,‬גרעינים נשאם לבבי –‬
‫עתה הם עולים וצומחים‪.‬‬
‫תוצר‪ :‬מה אני‬
‫הייתי לוקח‬
‫איתי? מדוע?‬
‫ניגונים‬
‫עתה הם שולחים פארות בדמי‪,‬‬
‫שורשיהם בעורקי שלובים‪.‬‬
‫ניגוניך‪ ,‬אבי‪ ,‬ושיריך אימי‪,‬‬
‫בדופקי נעורים ושבים‪.‬‬
‫הנה אאזין שיר ערשי הרחוק‪,‬‬
‫הביע פי אם אלי בת‪.‬‬
‫הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק‬
‫איכה וזמירות של שבת‪.‬‬
‫כל הגה ייתם וכל צליל ייאלם –‬
‫בי קולכם הרחוק כי יהום‪.‬‬
‫עיניי אעצום‪ ,‬והריני אתכם‬
‫מעל לחשכת התהום‪.‬‬
‫תוצר‪ :‬ניגונים שעוברים במשפחתי –‬
‫מה ידוע לי על הניגון? כיצד אני מרגיש‬
‫כשאני שומע אותו? מדוע?‬
‫דילמה‪ :‬אולי כדאי לזנוח‬
‫את הספר העתיק‪,‬‬
‫הכובע והניגונים ולנדוד‬
‫בקלות עם המשפחה?‬
‫אֶ ל הַּ צִ פוֹר ‪ /‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‬
‫ָׁשלוֹם ָׁרב שּובֵ ְך‪ִ ,‬צפ ָֹׁרה נ ְֶחמֶ ֶדת‪,‬‬
‫ַארצוֹת הַ חֹם אֶ ל‪-‬חַ ּלוֹנִ י ‪-‬‬
‫מֵ ְ‬
‫אֶ ל ק ֹולְֵך כִ י עָׁ ֵרב מַ ה‪-‬נַפְ ִשי כָׁ לָׁתָׁ ה‬
‫בַ ח ֶֹרף בְ עָׁ זְ בֵ ְך ְמעוֹנִ י‪.‬‬
‫פזורות ישראל‬
‫זַ ְמ ִרי‪ ,‬סַ פֵ ִרי‪ִ ,‬צפו ִֹרי הַ יְ ָׁק ָׁרה‪,‬‬
‫מֵ אֶ ֶרץ מֶ ְרחַ ִקים נִפְ לָׁאוֹת‪,‬‬
‫ָארץ הַ חַ מָׁ ה‪ ,‬הַ יָׁפָׁ ה‪,‬‬
‫הֲ גַם ָׁשם בָׁ ֶ‬
‫ִת ְרבֶ ינָׁה הָׁ ָׁרעוֹת‪ ,‬הַ ְתלָׁאוֹת?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬מה ידוע לך על‬
‫ארץ המוצא של משפחתך ועל חיי‬
‫היהודים שם?‬
‫ראיון עם הורים וסבים‬
‫חיפוש מקורות מידע וכתיבת‬
‫טקסטים מידעיים על ארץ המוצא וחיי‬
‫היהודים באותה ארץ‪ .‬דגש על‬
‫היצירה הרוחנית‬
‫תוצרים‪ :‬מהיכן‬
‫הגיעה משפחתי‬
‫לארץ ישראל? מה‬
‫הביאו איתם מארץ‬
‫המוצא?‬
‫תוצרים בכיתות גבוהות‪:‬‬
‫מינהגים‪ ,‬מסורות‪ ,‬ניגונים וכו'‬
‫המאפיינים את עדתי‪.‬‬
‫עד כמה המאפיינים העדתיים משפיעים‬
‫על הזהות היהודית שלי‬
‫דיון‪ :‬מה המשותף ומה‬
‫השונה בין עדות ישראל?‬
‫האם המשותף מספיק‪ ,‬כדי‬
‫שנרגיש בני עם אחד?‬
‫פזורות ישראל‬
‫פעילות עיונית‪ :‬תור הזהב בספרד –‬
‫לימוד וחקר הנושא‪ .‬הביטויים‬
‫לשכנות טובה‬
‫אמר להם‪ ,‬צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק‬
‫בה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬עין טובה; רבי‬
‫יהושוע אומר‪ ,‬חבר טוב; רבי יוסי אומר‪ ,‬שכן‬
‫טוב; רבי שמעון אומר‪ ,‬הרואה את הנולד; רבי‬
‫אלעזר אומר‪ ,‬לב טוב‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את‬
‫דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו‬
‫דבריכם (פרקי אבות)‪.‬‬
‫תוצרים בכתות נמוכות‪:‬‬
‫גילויים של שכנות‬
‫טובה בארץ המוצא של‬
‫משפחתי‪ .‬ספורים‬
‫משפחתיים‬
‫שכנות טובה‬
‫פעילות עיונית בכתות‬
‫הגבוהות‪:‬‬
‫אנוסי משהד – לימוד וחקר‬
‫הנושא‬
‫חזר ואמר להם‪ ,‬צאו וראו איזו היא דרך רעה‬
‫שיתרחק ממנה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬עין‬
‫רעה; רבי יהושוע אומר‪ ,‬חבר רע; רבי יוסי‬
‫אומר‪ ,‬שכן רע; רבי שמעון אומר‪ ,‬הלווה ואינו‬
‫משלם‪--‬אחד לווה מן האדם כלווה מן המקום‬
‫ברוך הוא‪ ,‬שנאמר "לווה רשע‪ ,‬ולא ישלם;‬
‫וצדיק‪ ,‬חונן ונותן" (תהילים לז‪,‬כא); רבי‬
‫אלעזר אומר‪ ,‬לב רע‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את‬
‫דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו‬
‫דבריכם(פרקי אבות)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תוצר בכתות נמוכות‪:‬‬
‫גילויים של שכנות רעה‬
‫בארץ המוצא של‬
‫משפחתי‪ .‬ספורים‬
‫משפחתיים‬
‫שכנות רעה‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר גלות‬
‫בבל‪ ,‬שימוש במקורות‬
‫גלות בבל ושיבת ציון‬
‫בעקבות חורבן בית מקדש הראשון בשנת ‪586‬‬
‫לפני הספירה‪ ,‬הוגלתה ממלכת יהודה לבבל ‪,‬‬
‫שבה ביססו הגולים את חייהם החברתיים‬
‫והתרבותיים‪ .‬עם כיבוש בבל על ידי הפרסים‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 50‬שנה לאחר חורבן הבית‪ ,‬הכריז כורש מלך‬
‫פרס‪ ,‬בשנת ‪ 538‬לפני הספירה‪" :‬כל ממלכות‬
‫הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות‬
‫לו בית בירושלים …מי בכם מכל עמו יהי ה '‬
‫אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א'‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬
‫בעקבות הצהרת כורש חלק מבני העם היהודי‬
‫שבו לארץ (שיבת ציון ‪),‬בכמה עליות הידועות‬
‫בשמן "עליית עזרא ונחמיה ‪",‬והקימו את בית‬
‫המקדש השני‬
‫(מתוך הספריה הווירטואלית של מט"ח)‪.‬‬
‫ָשבְ נּו גַּם בָ כִ ינּו בְ זָכְ ֵּרנּו‬
‫עַּ ל נַּהֲ רוֹת בָ בֶ ל ָשם י ַּ‬
‫אֶ ת צִ ּיוֹן‪ .‬עַּ ל‪-‬ע ֲָרבִ ים בְ תוֹכָ ּה ָתלִ ינּו‬
‫כִ נֹרוֹתֵּ ינּו‪ .‬כִ י ָשם ְשאֵּ לּונּו שוֹבֵּ ינּו ִדבְ ֵּרי ִשיר‬
‫ותוֹ ָללֵּינּו ִש ְמחָ ה‪ִ :‬שירּו לָנּו ִמ ִשיר צִ ּיוֹן‪ .‬אֵּ יך‬
‫ַאדמַּ ת נֵּכָ ר‪ִ .‬אם‬
‫נ ִָשיר אֶ ת‪ִ -‬שיר יְ הוָה עַּ ל ְ‬
‫רּוש ִ ָלם ִת ְשכַּ ח יְ ִמינִ י‪ִ .‬ת ְדבַּ ק‬
‫אֶ ְשכָ חֵּ ְך יְ ָ‬
‫לְ שוֹנִ י לְ ִחכִ י ִאם ֹלא אֶ זְ כְ ֵּרכִ י‪:‬‬
‫רּוש ִ ַּלם עַּ ל רֹאש‬
‫ִאם ֹלא ַא ֲעלֶה אֶ ת יְ ָ‬
‫ִש ְמחָ ִתי‪.‬‬
‫(תה' קלז ‪)5 – 1‬‬
‫פעילות עיונית‪ 2000 :‬שנות גלות –‬
‫לימוד וחקר גלות בית שני‪ ,‬שימוש‬
‫במקורות‬
‫תשעה באב – הזכרון היהודי‬
‫כמרכיב של זהות‬
‫מספרים על נפוליאון שעבר פעם בעיירה אחת‪ ,‬וראה‬
‫שכל היהודים בעיירה התאספו בבית‪-‬הכנסת והם‬
‫יושבים על הארץ ובוכים‪ .‬שאל נפוליאון‪ ,‬מה קרה‬
‫ליהודים בעיירה הזאת‪ ,‬שהם באבל ובצער? אמרו‬
‫לו‪ :‬היום תשעה באב‪ ,‬זהו יום אבל אצל היהודים על‬
‫חורבן בית‪-‬המקדש‪ .‬שאל נפוליאון‪ :‬לפני כמה שנים‬
‫ארע הדבר הזה להם? ענו לו‪ :‬לפני שנים רבות‪ ,‬קרוב‬
‫לאלפיים שנה‪ .‬התפעל נפוליאון ואמר‪ :‬עם שזוכר‬
‫כל‪-‬כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו‪,‬‬
‫מובטח לו שייגאל וישוב לארצו‪.‬‬
‫דיון בעקבות למידה‬
‫על משמעות ט' באב‪:‬‬
‫אילו מנהגים ומצוות‬
‫הקשורים לזכרון‬
‫מוכרים לך?‬
‫תוצר‪ :‬אילו דברים‬
‫בהיסטוריה או‬
‫בערכים היהודיים‬
‫היית בוחר לזכור‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫שיר הנודד הנצחי ‪ /‬צ'רלס טימוטי ברוקס‬
‫ִספֵ ר לִ י פַ עַ ם אֵ לִ יָׁהּו הַ נָׁבִ יא‪:‬‬
‫"עָׁ בַ ְר ִתי ֶד ֶרְך עִ יר בַ ח ֶֹרף ֶשל הַ ָׁשנָׁה‬
‫יתי ִאיש מו ִֹריד מֵ עֵ ץ פֵ רוֹת ֶשל ְתאֵ נָׁה‬
‫וְ ָׁשם ָׁר ִא ִ‬
‫ָׁשַאלְ ִתי‪" :‬כַמָׁ ה זְ מַ ן עוֹמֶ ֶדת הָׁ עִ יר עַ ל ִתּלָּׁה?"‬
‫וְ הּוא עָׁ נָׁה לִ י‪" :‬הָׁ עִ יר ַקיֶמֶ ת ִמזֶ ה אֵ ינ ְְספוֹר ָׁשנִים‬
‫וְ תַ ְמ ִשיְך לְ ִה ְת ַקיֵם לְ נֶצַ ח נְצָׁ ִחים"‪.‬‬
‫ִמ ָׁשם ִה ְמ ַשכְ ִתי וְ נ ַָׁד ְד ִתי בַ יַבָׁ שוֹת ּובַ י ִָׁמים‬
‫וְ ָאז חָׁ זַ ְר ִתי לְ אוֹת ֹו הַ מָׁ קוֹם ַכ ֲעבֹר חֲ מֵ ש מֵ אוֹת ָׁשנִים ‪.‬‬
‫‪--‬‬‫וְ ִהגַעְ ִתי לְ יַעַ ר ֲענָׁק ְמלֵא עֵ ִצים‬
‫ָאדם חוֹטֵ ב גְ זָׁ עִ ים‬
‫יתי ָׁ‬
‫וְ ָׁר ִא ִ‬
‫וְ ָׁשַאלְ ִתי‪ִ " :‬מזֶ ה כַמָׁ ה זְ מַ ן הָׁ עֵ ִצים כָׁאן עו ְֹמ ִדים?"‬
‫וְ הּוא עָׁ נָׁה‪" :‬אֲ בוֹתַ י ָׁשכְ נּו כָׁאן מֵ ָאז י ִָׁמים ֶששּוב אֵ ינָׁם‬
‫ירה‬
‫נ ִָׁתנִים לִ זְ כִ ָׁ‬
‫וְ הָׁ עֵ ִצים עו ְֹמ ִדים כָׁאן מֵ ָאז יוֹם הַ בְ ִריָאה"‬
‫ִמ ָׁשם ִה ְמ ַשכְ ִתי וְ נ ַָׁד ְד ִתי בַ יַבָׁ שוֹת ּובַ י ִָׁמים‬
‫וְ ָאז חָׁ זַ ְר ִתי לְ אוֹת ֹו הַ מָׁ קוֹם ַכ ֲעבֹר חֲ מֵ ש מֵ אוֹת ָׁשנִים ‪.‬‬
‫אתי ָׁשם עִ יר גְ ד ֹולָׁה וְ רוֹעֶ ֶשת‬
‫ּומָׁ צָׁ ִ‬
‫וְ ָׁשַאלְ ִתי‪ִ " :‬מזֶ ה כַמָׁ ה זְ מַ ן הֵ עִ יר כָׁאן עוֹמֶ ֶדת ?‬
‫וְ אֵ י ֹפה הַ ָׁש ֶדה‪ ,‬וְ הַ יָׁם וְ הַ יַעַ ר?"‬
‫וְ תו ָֹׁשבִ ים עָׁ נּו לִ י בְ ַד ְרכָׁם עִ ם ַשחַ ר‪:‬‬
‫"הָׁ עִ יר ַקיֶמֶ ת ִמזֶ ה אֵ ינ ְְספוֹר ָׁשנִים‬
‫וְ תַ ְמ ִשיְך לְ ִה ְת ַקיֵם לְ נֶצַ ח נְצָׁ ִחים"‬
‫אֲ נִי אֲ חַ כֶה וְ אֶ ְנדֹד בַ יַבָׁ שוֹת ּובַ י ִָׁמים‬
‫וְ ָאז אֶ ְחזֹר לְ אוֹת ֹו הַ מָׁ קוֹם בְ עוֹד חֲ מֵ ש מֵ אוֹת ָׁשנִים‪.‬‬
‫תרגם‪ :‬אלי אשד‬
‫דיון‪ :‬מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬קורה‬
‫לעם הנודד ‪ 2000‬שנה?‬
‫האם הנדודים מטביעים‬
‫בו סימניים מיוחדים?‬
‫האם ‪ ,‬לדעתך‪ ,‬הנדודים‬
‫של אבותינו השפיעו‬
‫עלינו ועל התנהגותנו?‬
‫ברור עמדות‪ :‬האם חשוב שכל יהודי‬
‫העולם יחיו בארץ ישראל? מה צריך‬
‫לעשות? איזה "מחיר" צריך לשלם?‬
‫תוצרים‪ :‬אבות אבותי‬
‫רצו‪/‬לא רצו להמשיך לגור‬
‫באותו מקום‪ :‬מדוע?‬
‫גירוש‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר‬
‫הנושא – גירוש ספרד‬
‫כתב הגירוש‬
‫לאן עכשיו?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬ליל הבדולח –‬
‫לימוד וחקר הנושא‬
‫אחרי שצעיר יהודי בשם הרשל‬
‫גרינשפן התנקש באחד מעובדי‬
‫השגרירות הגרמנית בפריס‪ ,‬בשמעו על‬
‫גירוש הוריו מגרמניה‪ ,‬החליטו‬
‫הגרמנים על מעשה נקם‪ .‬ב‪10-‬‬
‫לנובמבר ‪ 1938‬הותקפו בתי היהודים‬
‫ובתי הכנסת בכל רחבי גרמניה‪ .‬נשדדו‬
‫ונהרסו חנויות‪ ,‬מחסנים‪ ,‬בתי מגורים‬
‫ובתי כנסת‪ .‬יהודים רבים נעצרו ונשלחו‬
‫למחנות ריכוז‪ .‬בגלל השמשות הרבות‬
‫שנופצו בלילה ההוא‪ ,‬ניתן לו השם‬
‫"ליל הבדולח"‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר‬
‫הנושא‪ :‬פוגרומים‬
‫בכתות גבוהות ניתן לשלב‬
‫קטעי ספרות‪ :‬בעיר ההרגה‬
‫או על השחיטה של ביאליק‬
‫ברור המושג‪ :‬אנטישמיות‬
‫פוגרומים‬
‫פעילות עיונית‪ :‬אסירי ציון‬
‫– לימוד וחקר הנושא‬
‫פעילות עיונית‪ :‬אנוסי ספרד –‬
‫לימוד וחקר הנושא‬
‫דילמה‪ :‬האם לסרב לכפיית‬
‫דת אחרת ולסכן את החיים‪,‬‬
‫או לקבל בהשלמה את‬
‫הכפייה ולהשאר בחיים?‬
‫המרת דת בכפייה‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר תנועת‬
‫ההשכלה ומשה מנדלסון‬
‫היחס לשאלת היהודים והיהדות‬
‫דיון דילמה‪ :‬התבדלות‬
‫או הטמעות?‬
‫רווח והפסד‬
‫תוצר‪ :‬איזה כובע אני רוצה לחבוש‬
‫ואיזה ספר אני רוצה שילווה אותי? מדוע?‬
‫הטמעות‪ ,‬התבוללות‪ ,‬התיוונות‬
‫ומה שביניהם‬
‫פעילות עיונית‪ :‬האנטישמיות‬
‫– לימוד וחקר הנושא‬
‫גיבוש עמדה אישית‪ :‬מידת‬
‫ההשפעה של האנטישמיות על‬
‫הזהות היהודית‬
‫כִ י עַּ ם ָקדוֹש אַּ ָתה לַּיהוָה אֱ ֹלהֶ יָך‪ :‬בְ ָך בָ חַּ ר‬
‫יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָך לִ ְהיוֹת לוֹ לְ עַּ ם ְס ֻגלָה ִמכֹל‬
‫הָ עַּ ִמים אֲ ֶשר עַּ ל‪ְ -‬פנֵּי הָ אֲ ָדמָ ה (דברים ז ‪)6‬‬
‫תוצר בכתות גבוהות‪ :‬עמדה מנומקת ‪-‬‬
‫האם לדעתך האנטישמיות מושפעת מהבנה‬
‫לקויה של המושג "עם נבחר"? נמק‬
‫כיצד תסביר אתה את המושג "עם נבחר"?‬
‫לכיתות הנמוכות‪ :‬האם לדעתך‬
‫קיים משהו שאינו משתנה אצל יהודי‪,‬‬
‫ועל פיו אפשר לזהות אותו?מהו?‬
‫אבל אף אחד לא שכח מי הוא‬
‫למה?‬
‫האם טבוע על‬
‫מצחי אות קין?‬
‫תוצר‪:‬‬
‫צייר‪ ,‬תאר את המקום האידאלי‬
‫עבורך‪ ,‬לחיות בו‪ .‬מה יעשה אותו‬
‫"בית"?‬
‫דיון‪ :‬מדוע השואה‬
‫היא תופעה יוצאת‬
‫דופן במכלול גילויי‬
‫האנטישמיות‬
‫דיון וברור עמדות‪:‬‬
‫השואה כמרכיב‬
‫בזהות היהודית‬
‫המודרנית‬
‫?‬
‫תוצר‪ :‬הטלאי הצהוב –‬
‫מה זה עושה לי?‬
‫האם גם הוא סמל של הזהות שלי?‬
‫שואה‬
‫על הילד אברם ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין כתום המלחמה‪ ,‬מפחד לשכב במטתו‪.‬‬
‫עיר פולנית‪,‬‬
‫ירח רם‪,‬‬
‫וכתמיד עננים בשיט‪.‬‬
‫בבוא לילה שוכב הילד אברם‬
‫על אבני מדרגות הבית‪.‬‬
‫הננו עליך!‬
‫בשבעים פקודות חוק ושבעים קרדומות‬
‫אל הבית הזה נשיבך ואותך במיטה‬
‫המוצעת נניחה‬
‫וישנת בה דום כאביך!‬
‫מתייצבת אמו לפניו מקרוב‬
‫וברגליה בארץ איננה נוגעת‪.‬‬
‫ואומרת‪ :‬אברם‪ ,‬קר הלילה ורטוב‪.‬‬
‫ביתה בוא‪ ,‬למיטה המוצעת‪.‬‬
‫ואברם בחלום‬
‫צועק "אבי"!‬
‫וקורא שם אמו ועונה היא‪:‬‬
‫בני‪ ,‬אשרי‪ ...‬כי לולא הסכין בלבבי‪,‬‬
‫לבבי בי נשבר לשנים‪.‬‬
‫ועונה לה אברם‪:‬‬
‫אמי‪ ,‬אמי‪,‬‬
‫לא אישן במיטה ככל ילד‪.‬‬
‫כי אותך בה ראיתי‪,‬‬
‫אמי‪ ,‬אמי‪,‬‬
‫ישנה ובלבך מאכלת‪.‬‬
‫מתייצב אז אביו ומושיט אליו יד‬
‫וגוער בו‪ ,‬שקוף וגבוה‪.‬‬
‫ואומר לו‪ :‬אברם‪ ,‬בוא הביתה מיד‬
‫בני אברם‪ ,‬חיש הביתה בואה‪.‬‬
‫ועונה לו אברם‪:‬‬
‫אבי‪ ,‬אבי‪,‬‬
‫שם אפחד לעצום העינים‪.‬‬
‫כי אותך שם ראיתי‪,‬‬
‫אבי‪ ,‬אבי‪,‬‬
‫דום ישן בלי ראשך על כתפיים‪.‬‬
‫אז ניצבת מולו אחותו הקטנה‬
‫וקוראת לו הביתה בבכי‪.‬‬
‫אך עונה לה אברם‪ :‬שמה את ישנה‬
‫עם דמעת המתים על לחי‪.‬‬
‫לפניו מתייצבות אז שבעים האומות‬
‫אז בליל הושלך הס‬
‫וירח הועם‪,‬‬
‫ומול ברק פגיונות שוחרים לציד‪,‬‬
‫היה דבר אדוני אל אברם‪ ,‬אל אברם‬
‫הישן בפרוזדור הבית‪.‬‬
‫לאמור‪ :‬אל תירא‬
‫אל תירא‪ ,‬אברם‪,‬‬
‫כי גדול ועצום אשימך‪,‬‬
‫לך לך‪ ,‬דרך ליל מאכלת ודם‪,‬‬
‫אל הארץ אשר אראך‪.‬‬
‫לך לך דרך ליל מאכלת ודם‬
‫כחיה‪ ,‬כתולע‪ ,‬כציפור‪.‬‬
‫מברכיך אני אברך‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫ומקלליך אאור‪.‬‬
‫*‬
‫ ויחרד אברהם ויפול על פניו‬‫ויצא מני בית ושער‬
‫כי הצו שרעם על אברם האב‬
‫רועם על אברם הנער‪.‬‬
‫דיון‪ :‬כי הצו שרעם על‬
‫אברם האב‬
‫רועם על אברם הנער‪.‬‬
‫פעילות עיונית‪ :‬מקומה של ארץ‬
‫ישראל בתודעה היהודית‬
‫ארץ ישראל‬
‫דיון והבעת עמדה‪ :‬האם ארץ‬
‫ישראל היא מרכיב בזהות‬
‫היהודית? האם א"י מגדירה את‬
‫זהותי כיהודי? מדוע?‬
‫ישרה (יחיה) אדם בארץ ישראל ואפילו‬
‫בעיר שרובה גויים‪ ,‬ולא בחוצה לארץ‪,‬‬
‫ואפילו בעיר שכולה ישראל‪ .‬מלמד‬
‫שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל‬
‫מצוות שבתורה‪ ,‬וכל הקבור בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כאילו קבור מתחת למזבח‬
‫(תוספתא‪ ,‬עבודה זרה פד‪ ,‬ה"ג – ו)‬
‫דיון‪ :‬לאן ילך‬
‫לדעתך? מדוע‬
‫דווקא לשם?‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֵ ת הַ ָׁשמַ יִ ם‪ ,‬וְ אֵ ת‬
‫אשית‪ ,‬בָׁ ָׁרא אֱ ִ‬
‫בְ ֵר ִ‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫הָׁ ֶ‬
‫דילמה‪ :‬האם‬
‫להאמין‬
‫לספר‬
‫העתיק?‬
‫מדוע?‬
‫רש"י‬
‫•בראשית ‪ -‬אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את‬
‫התורה אלא "מהחודש הזה לכם"‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה‬
‫שנצטוו בה ישראל‪ .‬ומה טעם פתח ב"בראשית"? משום‬
‫(תהילים קי"א) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת‬
‫גוים"‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‪' :‬ליסטים‬
‫אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה גוים'‪ ,‬הם אומרים להם‪:‬‬
‫'כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר‬
‫בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'‪.‬‬
‫ַארצְ ָך‬
‫• וּיֹאמֶ ר יְ הוָה אֶ ל‪ַ-‬אבְ ָרם לְֶך‪-‬לְ ָך מֵּ ְ‬
‫ָארץ אֲ ֶשר‬
‫ּומבֵּ ית ָאבִ יָך אֶ ל‪-‬הָ ֶ‬
‫ּוממוֹל ְַּד ְתָך ִ‬
‫ִ‬
‫ַאראֶ ָך (בראשית יב ‪)1‬‬
‫ְ‬
‫• וְ נָתַּ ִתי לְ ָך ּולְ ז ְַּרעֲָך ַאחֲ ֶריָך אֵּ ת אֶ ֶרץ ְמג ֶֻריָך אֵּ ת‬
‫יתי לָהֶ ם‬
‫כָל‪-‬אֶ ֶרץ כְ נַּעַּ ן לַּאֲ חֻ זַּת עוֹלָם; וְ הָ יִ ִ‬
‫ֵּאֹלהים (בראשית יז ‪)8‬‬
‫ל ִ‬
‫יתָך ּונְ תַּ ִתיָך‬
‫• ַּוּיֹאמֶ ר אֵּ לַּי ִהנְ נִ י מַּ ְפ ְרָך וְ ִה ְרבִ ִ‬
‫ָארץ הַּ זֹאת לְ ז ְַּרעֲָך‬
‫לִ ְקהַּ ל עַּ ִמים; וְ נָתַּ ִתי אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫ַאחֲ ֶריָך‪--‬אֲ חֻ זַּת עוֹלָם (בראשית מח ‪)4‬‬
‫דיון‪ :‬האם גם אחרי‬
‫‪ 2000‬שנה המקום‬
‫הזה‪ ,‬עדיין שלו?‬
‫האם יש לו זכות‬
‫לחזור אליה?‬
‫תוצר‪:‬‬
‫מתי ואיך הגיעה משפחתי לארץ ישראל?‬
‫ספור העלייה המשפחתי והשלכותיו‬
‫על הזהות היהודית – ישראלית שלי‬
‫המנדט הבריטי ומדיניות הספר הלבן‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר הנושא‬
‫המנדט הבריטי ומדיניות הספר הלבן‬
‫"אמא‪ ,‬כבר מותר לבכות?" ‪ /‬נתן אלתרמן‪" ,‬הטור השביעי"‬
‫כן‪ ,‬ילדה‪ ,‬כן‪ ,‬ידיים דקות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬עכשיו כבר מותר לבכות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מלאך קטוף ריסים ושער‪,‬‬
‫כן‪ ,‬עכשיו כבר מותר‪ .‬כבר מותר‪.‬‬
‫הירח מביט בך צלול‪.‬‬
‫השומרים נצבים על הגבול‪.‬‬
‫אם מגדר התיל תצאי‪,‬‬
‫ירדפוך הצבא והצי‪.‬‬
‫כבר הלילה רוגע וצח‪,‬‬
‫כבר הדוד יוזף קרמר הלך‪,‬‬
‫כבר הרדיו ספר ומנה‬
‫מה עשו לך כבשה מעונה‪.‬‬
‫אבל את – את בכתונת הבד‪,‬‬
‫בלב לילה יוצאת לבדד‪,‬‬
‫והולכת על ניר ויערות‪,‬‬
‫וחומות לפניך כורעות‪,‬‬
‫צייתנית ומשכלת היית‬
‫ובאופל בכה לא בכית‬
‫ואפילו (פן אוזן תשמע)‬
‫את שינייך צמחת בדממה‬
‫על גבך הנזיר מרחמים –‬
‫צרור הג'וינט הניתן ליתומים‪.‬‬
‫ובידך הקטנה פת‪-‬קיבר‬
‫אשר אונר'א נתנה למחר‪.‬‬
‫ועל כל‪ ,‬ועל כל‪ ,‬ועל כל‬
‫כבר הוכן קטנתי פרוטוקול‬
‫וסודר והודק בסיכות ‪- -‬‬
‫ועכשיו כבר מותר לבכות‪.‬‬
‫על שדה ונהרות ויערים‬
‫את הולכת בנתיב גבורים‬
‫וקרועה כותנתך לסחבות‬
‫אך תולדות האומה נכתבות!‬
‫על מיטת הסחבות בזווית‬
‫קומי בכי‪ ,‬וירח יביט‪.‬‬
‫בכי בקול‪ ,‬כי מותר‪ ,‬אור נפשי‪,‬‬
‫כי חפשי העולם‪ ,‬כי חפשי!‬
‫את תגיעי בליל סערה –‬
‫אך תגיעי! חי רם ונורא!‬
‫החוקים הקמים לנגדך‬
‫יקרעו כקרעי כותנתך!‬
‫כי על ארץ רבה וגדולה‬
‫לא תפריע לך שום ממשלה‪.‬‬
‫שום פרמייר או מינסטר עם תיק‬
‫לא יצעק‪ :‬את הבכי להפסיק!‬
‫נערים נחושים כאגרוף‬
‫ישאוך בחיקם אל החוף‬
‫וידייך עלי צווארם‬
‫מול שבעים פרלמנטים וים‪.‬‬
‫ולכן קבל עם ועדה‬
‫צעקי נא בדמע‪ :‬תודה!‬
‫צעקי נא תודה לדודים‬
‫בעד כל‪ ,‬בעד כל הילדים!‬
‫ובעינייך האושר יחג‬
‫והחוק ינצח את החוק‪,‬‬
‫וכוכב מגבוה יעיד‬
‫איך קרעת את הים בשנית‪.‬‬
‫וארבע חרויות האדם‬
‫תשתחווינה אליך דומם‪,‬‬
‫והוגד‪ :‬לפי כל החוקות‬
‫היא קיבלה את החופש לבכות‪.‬‬
‫ובין אש לבין גל נערים‬
‫יעמדו כמוכי – סנוורים‬
‫להביט איך ברטט אישון‬
‫מנצנץ בך השחוק הראשון‪.‬‬
‫"איך קרעת את הים בשנית‪"...‬‬
‫דיון‪ :‬האם ההיסטוריה היהודית‬
‫חוזרת?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד‬
‫וחקר הנושא – העפלה‬
‫והמלחמה ב"ספר הלבן"‬
‫ברור‪ :‬מידת הלגטימיות‬
‫של הפרת החוק הבריטי‬
‫לאחר השואה בעקבות‬
‫בעיית שארית הפליטה‬
‫העפלה‬
‫הקמת המדינה‬
‫תוצרים‪ :‬ישראל שלי‬
‫ למה כדאי לחיות בישראל?‬‫ מקום‪ /‬אתר בישראל שהוא סמל‬‫לזהותי‬
‫ שיר ישראלי המייצג את הישראליות‬‫שלי‬
‫ ארוע בתולדות המדינה שמשפיע‬‫על זהותי כישראלי‬
‫‪ -‬סמל ישראלי המייצג את זהותי‬
‫כדי להעמיק יש לכוון את התלמיד‬
‫למטלות של ידע‪ ,‬של תיאור חוויתי ושל‬
‫הבעת עמדה‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר‬
‫הנושא – הכרזת העצמאות‪,‬‬
‫מגילת העצמאות‪ ,‬דוד בן גוריון‬
‫ה' באייר‪ :‬הכרזת העצמאות‬
‫הכרות עם המגילה‪ :‬מהן הזכויות‬
‫הטבעיות ומהן הזכויות‬
‫ההיסטוריות‬
‫‪...‬הרינו מכריזים‬
‫בזאת על הקמת‬
‫מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל ‪ ,‬היא‬
‫מדינת ישראל‬
‫דיון וברור עמדות‪ :‬הכרזת‬
‫העצמאות כארוע מכונן‬
‫ומעצב זהות‬
‫פעילות עיונית‪ :‬חקר‬
‫סמלי המדינה‪ :‬דגל‪ ,‬סמל‪,‬‬
‫הימנון – מתי נקבעו‬
‫כסמל?‬
‫מה המרכיבים של הסמל‬
‫ומדוע? מרכיבים יהודיים‬
‫ומרכיבים ציונים בסמלים‬
‫– המשמעות‬
‫מתי משתמשים בסמל?‬
‫תוצרים‪:‬‬
‫טקסט מידעי על כל אחד מהסמלים‬
‫טקסט אישי‪ :‬מה אני מרגיש כשאני‬
‫נתקל בסמל?‬
‫ארוע מרשים במיוחד שבו נכח אחד‬
‫הסמלים‪,‬‬
‫ההזדהות האישית עם הסמל‬
‫סמלי המדינה‬
‫כבר לא אותו‬
‫הכובע‪....‬‬
‫מה ההבדל? מה‬
‫השתנה?‬
‫עם איזה כובע אני‬
‫יותר מזדהה?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬חקר ולימוד‬
‫הנושא – אליעזר בן יהודה‬
‫והחייאת השפה העברית‬
‫הבעת עמדה‪ :‬חשיבותה של‬
‫שפה משותפת בגיבושו של עם‬
‫השפה העברית כמרכיב בזהות‬
‫היהודית ‪ -‬ישראלית‬
‫דיון בכתות הגבוהות‪:‬‬
‫האם יש לנו שתי שפות‪ :‬שפה‬
‫יהודית ושפה ישראלית?‬
‫מה המשמעות? מה זה עושה‬
‫לנו?‬
‫השפה העברית‬
‫כתונת פסים‪ .‬מילים‪ :‬מאיר אריאל‪ ,‬לחן‪ :‬ארקדי דוכין‬
‫לפני כמה וכמה שנות אלף‬
‫נפרדנו אני ואחי‬
‫הוא לכיוון של הקרירים האלה‬
‫אני לדרום מזרחי‬
‫יובלות על יובלות לא התראנו‬
‫ופתאום נפגשנו כאן‬
‫לא הכרנו כל כך השתננו‬
‫טוב שהשארנו סימן‬
‫מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי‬
‫בבכי צחקתי אחי‬
‫אתה לא נראה כל כך ישראלי‬
‫בטח שלא תנ"כי‬
‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‬
‫לכל הצדדים בעולם‬
‫לראות כולם את כולם‬
‫וכל הצדדים עוד יכירו‬
‫בגוונים השונים את עצמם‬
‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬
‫אדם מאדם דם מדם‬
‫מי שמדבר צחקתי בכיתי במראה החיוור של אחיו‬
‫למבטא המוזר שלו ביטא ביטא זה יותר תנ"כי?‬
‫הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע‬
‫כל פס רוצה לקלף לי את העור‬
‫הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע‬
‫רק אתן לגוונים מעט אור‬
‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‪...‬‬
‫פולנים התנפלו על מרוקו‬
‫רוסים נכנסו בתימן‬
‫מצרים חטפה מטורקיה‬
‫שבדרך תקעה את יוון‬
‫איך שביניהם הסתבכנו‬
‫כבר סופר אף כי לא יאומן‬
‫אבל למה את המלחמות הזרות שלהם משכנו‬
‫אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן‬
‫הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע‬
‫כל פס רוצה לקלף לי את העור עור‬
‫הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע לא אשתגע‬
‫רק אתן לגוונים מעט אור‬
‫כן כל הצבעים עוד יזהירו‪...‬‬
‫קבוץ גלויות – קליטת עלייה‬
‫האם אכן‬
‫השתנינו? דיון‬
‫תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ‬
‫גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ‪ .‬ברוך‬
‫אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל‪.‬‬
‫ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה‬
‫כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו בניין‬
‫עולם וכסא דוד מהרה לתוכה תכין‪ .‬ברוך אתה‬
‫בונה ירושלים‪.‬‬
‫ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים‪ .‬ברוך‬
‫אתה ה' המחזיר שכינתו לציון‪( .‬מתוך תפילת‬
‫שמונה עשרה)‬
‫עצמאות ודמוקרטיה‬
‫דיון והבעת עמדה‪:‬‬
‫ביטויים אזרחיים של עצמאות‬
‫וריבונות‬
‫עקרונות דמוקרטיים ומשמעותם‬
‫מדינה יהודית – דמוקרטית‪:‬‬
‫כיצד?‬
‫וַּאֲ הַּ בְ ֶתם אֶ ת‪-‬הַּ גֵּר‬
‫כִ י‪-‬ג ִֵּרים הֱ יִ יתֶ ם בְ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם‬
‫(דב' י ‪)19‬‬
‫תוצר‪ :‬עם אילו ערכים‬
‫יהודים – דמוקרטיים אני מזדהה?‬
‫על דעת רבים‬
‫להטות‪...‬‬
‫על הקשר לאדמה ועל‬
‫ההתיישבות ביהדות ובציונות‬
‫ה הַ ז ְֹרעִ ים בְ ִד ְמעָׁ ה‪ --‬בְ ִרנָׁה יִ ְקצֹרּו‪.‬‬
‫ו הָׁ לוְֹך ֵילְֵך ּובָׁ כֹה‪ --‬נ ֵֹשא מֶ ֶשְך‪-‬הַ זָׁ ַרע‪:‬‬
‫בֹא‪ָׁ -‬יבֹא בְ ִרנָׁה‪ --‬נ ֵֹשא‪ ,‬אֲ ֻלמֹתָׁ יו‬
‫(תה' קכ"ו)‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר אחד‬
‫מהנושאים הבאים‪ :‬על ההתיישבות‬
‫במקורות יהודיים‪ ,‬על גאולת הקרקעות‬
‫עם ההתיישבות הציונית‪ ,‬על המושבה‪,‬‬
‫הקיבוץ והמושב‬
‫תוצר‪ :‬קיבוץ‪ ,‬מושב או מושבה המהווים‬
‫בעיני דוגמא לערך ההתיישבות‪.‬‬
‫טקסט מידעי – על המקום‬
‫נימוק לבחירה‬
‫גאולת אדמה‪ ,‬התיישבות‬
‫בזיעת אפיך‬
‫תאכל לחם‪...‬‬
‫קשיים ומשברים בשישים שנות‬
‫מדינה‪:‬‬
‫בעיות בקליטת עלייה‬‫‪-‬תקופת הצנע‬
‫בעיות בטחוניות‬‫אלימות בחברה הישראלית‬‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר אחד‬
‫הנושאים והבעת עמדה ‪ :‬כיצד‬
‫הארוע משפיע על זהותנו‬
‫הקולקטיבית‬
‫פעילות עיונית‪:‬‬
‫לימוד וחקר אחד מהנושאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫החקלאות בישראל‪ ,‬המדע‬
‫והטכנולוגיה‪ ,‬הכלכלה‬
‫הישראלית‪ ,‬הספורט‪ ,‬התרבות‬
‫וכו'‬
‫כיצד נראית החברה הישראלית‬
‫בראי התחום הנבחר‬
‫עם ככל‬
‫העמים???‬
‫פעילות עיונית‪:‬‬
‫הישגים של החברה הישראלית‪/‬‬
‫אנשים בישראל‬
‫מה זה עושה לנו?‬
‫פרס‬
‫נובל!‬
‫פעילות עיונית‪ :‬מיהו האחר?‬
‫הסכסוך הישראלי ‪ -‬פלשיתנאי‬
‫תרבותו‪ ,‬סמלי הזהות שלו‬
‫דיון וגיבוש עמדה‪:‬‬
‫כיצד מתמודדים עם האחר החי‬
‫עמנו‬
‫מסגד‬
‫בית‬
‫כנסת‬
‫האם יכולים שני עמים‬
‫לחיות באותה ארץ?‬
‫כיצד?‬
‫ּושכַּ בְ ֶתם וְ אֵּ ין‬
‫ָארץ ְ‬
‫וְ נָתַּ ִתי ָשלוֹם בָ ֶ‬
‫ָארץ‬
‫מַּ חֲ ִריד וְ ִה ְשבַּ ִתי חַּ ּיָ ה ָרעָ ה‪ִ ,‬מן‪-‬הָ ֶ‬
‫ַארצְ כֶ ם‪( .‬ויקרא כ"ו‬
‫וְ חֶ ֶרב ֹלא‪-‬תַּ ֲעבֹר בְ ְ‬
‫‪)6‬‬
‫הלל אומר‪ ,‬הוי כתלמידיו של אהרון‪--‬‬
‫אוהב שלום ורודף שלום (אבות א‪ ,‬י"ב)‬
‫תוצר‪:‬‬
‫הצעות לחיים משותפים בשלום‬
‫"אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬‬
‫הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪-‬‬
‫לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל‬
‫לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין‬
‫המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה‬
‫ועל יסוד נציגות מתאימה בכל‬
‫מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה‬
‫לכל המדינות השכנות ועמיהן‪,‬‬
‫וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה‬
‫הדדית עם העם העברי העצמאי‬
‫בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום‬
‫חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח‬
‫התיכון כולו"‬
‫מתוך מגילת העצמאות‬
‫דיון והבעת עמדה‪ :‬האם ההצעה‬
‫הוגנת? מדוע?‬
‫קנין האדמה‬
‫את כברת הארץ‪ ,‬אשר יסכימו לתת לאגודה‬
‫עפ"י חוקי העמים‪,‬‬
‫עלינו לקנות במחיר מיד בעליה‪.‬‬
‫(מתוך "מדינת היהודים"‪ ,‬ב‪.‬ז‪.‬הרצל)‬
‫בקונגרס הציוני החמישי שנתכנס‬
‫בבאזל‪ ,‬שוויץ בדצמבר ‪ 1901‬נתקבלה‬
‫החלטה על ייסוד קרן קימת לישראל‪.‬‬
‫בעשור הראשון לקיומה מתבסס‬
‫מעמדה של קק"ל כארגון שמטרתו‬
‫רכישת קרקעות בארץ‪-‬ישראל בשם‬
‫העם היהודי ולמענו‪.‬‬
‫וַ יִ ְשמַ ע ַאבְ ָׁרהָׁ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬עֶ פְ רוֹן וַ יִ ְשקֹל ַאבְ ָׁרהָׁ ם‬
‫לְ עֶ פְ רֹן אֶ ת‪-‬הַ כֶסֶ ף אֲ ֶשר ִדבֶ ר בְ ָאזְ נֵי בְ נֵי‪-‬חֵ ת‪--‬‬
‫ַארבַ ע מֵ אוֹת ֶש ֶקל כֶסֶ ף עֹבֵ ר ַלסֹחֵ ר‪ .‬וַ י ָָׁׁקם‬
‫ְ‬
‫ְש ֵדה עֶ פְ רוֹן אֲ ֶשר בַ מַ כְ פֵ לָׁה אֲ ֶשר לִ פְ נֵי מַ ְמ ֵרא‬
‫הַ ָׁש ֶדה וְ הַ ְמעָׁ ָׁרה אֲ ֶשר‪-‬ב ֹו וְ כָׁל‪-‬הָׁ עֵ ץ אֲ ֶשר‬
‫בַ ָׁש ֶדה אֲ ֶשר בְ כָׁל‪-‬גְ בֻל ֹו סָׁ בִ יב‪ ..‬לְ ַאבְ ָׁרהָׁ ם‬
‫לְ ִמ ְקנָׁה לְ עֵ ינֵי בְ נֵי‪-‬חֵ ת בְ כֹל‪ ,‬בָׁ אֵ י ַשעַ ר‪-‬עִ יר ֹו‪.‬‬
‫(בר' כ"ג ‪)18 - 15‬‬
‫קניית אדמות‪:‬‬
‫מעשה‬
‫לגיטימי או‬
‫בלתי‬
‫לגיטמי?‬
‫ַּוּיֹאמֶ ר ַאבְ ָרם אֶ ל‪-‬לוֹט ַאל‪-‬נָא ְת ִהי‬
‫ְמ ִריבָ ה בֵּ ינִ י ּובֵּ ינֶָך ּובֵּ ין רֹעַּ י ּובֵּ ין‬
‫ַאחים אֲ נ ְָחנּו‪ .‬הֲ ֹלא‬
‫רֹעֶ יָך כִ י‪-‬אֲ נ ִָשים ִ‬
‫ָארץ לְ פָ נֶיָך ִהפָ ֶרד נָא מֵּ עָ לָי ִאם‪-‬‬
‫כָ ל‪-‬הָ ֶ‬
‫ימנָה וְ ִאם‪-‬הַּ ּיָ ִמין‬
‫הַּ ְשמֹאל וְ אֵּ ִ‬
‫וְ אַּ ְש ְמ ִאילָה‪( .‬בר' יג ‪)9 – 8‬‬
‫הצעת החלוקה‪ :‬כ"ט בנובמבר‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר הצעת החלוקה‬
‫של א"י‪ ,‬ההצבעה באו"ם‪ ,‬תגובת הערבים‬
‫האם ההצעה‬
‫הוגנת‪,‬‬
‫לדעתך? מדוע?‬
‫מה הרווח‬
‫וההפסד לכל‬
‫צד?‬
‫מגש הכסף‪/‬נתן אלתרמן‬
‫והארץ תשקוט‪ ,‬עין שמיים אודמת‬
‫עשנים‪,‬‬
‫תעמעם לאיטה על גבולות ֵ‬
‫ואומה תעמוד ‪ -‬קרועת לב אך נושמת‬
‫לקבל את הנס‪ ,‬האחד‪ ,‬אין שני‪...‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫היא לטקס תיכוֹן‪ ,‬היא תקום למול הסהר‬
‫ועמדה טרם יום עוטָׁ ה חג ואימה‪.‬‬
‫אז מנגד י ְֵצאו נערה ונער‬
‫ואט אט יצעדו הם אל מול האומה‪.‬‬
‫לובשי חול וַ חֲ גור וְ כִ בְ די נעליים‬
‫בנתיב יֵהָׁ לכו הם‪ ,‬הלוֹך והחרש‬
‫לא החליפו בגדם‪ ,‬לא מחו עוד במים‬
‫את עקבות יום הפרך וליל קו האש‪.‬‬
‫עייפים עד בלי קץ‪ ,‬נזירים ממרגוע‬
‫ונוטפים טללי נעורים עבריים‪...‬‬
‫דֹם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע‬
‫ואין אות אם חיים הם או אם ירויים‪.‬‬
‫אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם‬
‫ואמרה‪" :‬מי אתם?"‪ ,‬והשניים שוקטים‬
‫יענו לה‪" :‬אנחנו מגש הכסף‪,‬‬
‫שעליו לך ניתנה מדינת היהודים"‪.‬‬
‫כך אמרו ונפלו לרגליה עוטפי צל‬
‫והשאר יסופר בתולדות ישראל‪.‬‬
‫לימוד וחקר מלחמת‬
‫השחרור באמצעות‬
‫הזמר העברי‬
‫שחרור ירושלים‪ :‬עיון ולמידת הנושא‬
‫מהיבטים שונים‪:‬‬
‫ירושלים בתודעה היהודית‪ ,‬ומקומה‬‫בזהות שלנו‬
‫ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל‬‫ירושלים – בירת ישראל‬‫‪ -‬המלחמה על ירושלים‬
‫מלחמת‬
‫ששת הימים‬
‫רּוש ִ ַּלם ֹלא‬
‫לְ מַּ עַּ ן צִ ּיוֹן ֹלא אֶ חֱ ֶשה ּולְ מַּ עַּ ן יְ ָ‬
‫אֶ ְשקוֹט עַּ ד‪-‬יֵּצֵּ א ַּכ ֹנגַּּה צִ ְד ָקּה וִ ישּועָ תָ ּה‬
‫כְ ל ִַּפיד יִ בְ עָ ר (יש' סב ‪)1‬‬
‫יְ פֵּ ה נוֹף ְמשוֹש ֵּתבֵּ ל ִק ְריָה לְ מֶ לְֶך ָרב‪.‬‬
‫לְָך נִ כְ ְספָ ה נ ְַּפ ִשי ִמפַּ אֲ תֵּ י מַּ עְ ָרב!‬
‫הֲ מוֹן ַּרחֲ מַּ י נִ כְ מָ ר כִ י אֶ זְ כְ ָרה ֶק ֶדם‪,‬‬
‫כְ בוֹדֵּ ְך אֲ ֶשר ָגלָה וְ ָנוְֵּך אֲ ֶשר חָ ָרב‪.‬‬
‫ּומי יִ ְתנֵּנִ י עַּ ל כַּ נְ פֵּ י נְ ָש ִרים‪ ,‬עַּ ד‬
‫ִ‬
‫אֲ ַּרּוֶה בְ ִד ְמעָ ִתי עֲפָ ֵּרך וְ יִ ְתעָ ָרב!‬
‫ְד ַּר ְש ִתיְך‪ ,‬וְ ִאם מַּ לְ כֵּ ְך אֵּ ין בָ ְך וְ ִאם בִ ְמקוֹם‬
‫צ ֳִרי גִ לְ עֲדֵּ ך – נָחָ ש ָש ָרף וְ גַּם עַּ ְק ָרב‪.‬‬
‫הֲ ֹלא אֶ ת‪-‬אֲ בָ נַּיִ ְך אֲ חוֹנֵּן וְ אֶ ָש ֵּקם‬
‫וְ ַּטעַּ ם ְרגָבַּ יִ ְך לְ ִפי ִמ ְדבַּ ש יֶעְ ָרב!‬
‫תוצר‪ :‬ירושלים שלי‪,‬‬
‫בציור‪ ,‬תאור‪ ,‬שיר וספור‬
‫אינתיפאד‬
‫ה‬
‫בכתות הגבוהות – דיון‬
‫חלקו ומקומו של השכול בזהות שלנו‬
‫אֵ ל מָ לֵא ַרחֲ מִ ים‪ ,‬דַ יַן ַאלְמָ נות ו ַאֲ בִי י ְתומִ ים‪ַ ,‬אל נָא תֶּ חֱ שֶּ ה‬
‫ו ְתִ תְ אַ פֵק לְדַ ם י ִשְ ָראֵ ל שֶּ נִשְ פַ ְך כַמַ י ִם‪ .‬תַ ן מְ נּוחָ ה נְכונָה עַ ל ַכנְפֵ י‬
‫הורים כְזהַ ר הָ ָרקִ יעַ מַ זְהִ ִ‬
‫הַ שְ כִינָה‪ ,‬בְמַ עֲ לות קְ דושִ ים ּוטְ ִ‬
‫ירים‪,‬‬
‫ְלנִשְ מותֵ יהֶּ ם שֶּ ל שֵ ש מֵ אות ְרבָבות ַאלְפֵ י י ִשְ ָראֵ ל‪ ,‬אֲ נָשִ ים וְנָשִ ים‪,‬‬
‫יְלָדִ ים ו ִילָדות‪ ,‬שֶּ נֶּהֶּ ְרגּו וְנִשְ חֲ טּו וְנִשְ ְרפּו וְנִטְ בְחּו וְנֶּחְ נְקּו וְנִקְ בְרּו‬
‫ּצור ִרים‪ֻּ .‬כלָם קְ דושִ ים ּוטְ ִ‬
‫הורים‪ּ ,‬ובָהֶּ ם גְאונִים‬
‫חַ יִים בִידֵ י הַ ְ‬
‫ַארזֵי הַ ְלבָנון ו ְאַ דִ ֵ‬
‫תורה‪ְ ,‬בגַן עֵ דֶּ ן תְ הֵ א מְ נּוחָ תָ ם‪.‬‬
‫ירי הַ ָ‬
‫וְצַדִ יקִ ים‪ְ ,‬‬
‫בַעַ ל הָ ַרחֲ מִ ים יִצְרר ִבצְרור הַ חַ יִים אֶּ ת נִשְ מָ תָ ם‪ ,‬ה' הּוא נַחֲ לָתָ ם‪,‬‬
‫וְיִזְכר לָנּו עֲ קֵ דָ תָ ם‪ ,‬וְי ַעֲ מד לָנּו ּו ְלכָל י ִשְ ָראֵ ל זְכּותָ ם‪ .‬אֶּ ֶּרץ ַאל תְ כַסִ י‬
‫דָ מָ ם‪ ,‬ו ְַאל י ְהִ י מָ קום ְלזַעֲ קָ תָ ם‪ִ .‬בזְכּותָ ם נִדְ חֵ י י ִשְ ָראֵ ל י ָשּובּו‬
‫לַאֲ חֻּ זָתָ ם‪ ,‬ו ְהַ קְ דושִ ים ַל ִזכָרון תָ מִ יד ‪ -‬נֶּ ֶּגד ה' צִדְ קָ תָ ם‪ .‬י ָבואּו‬
‫שָ לום וְי ָנּוחּו עַ ל מִ שְ ָכבָם‪ ,‬ו ְנאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫השכול‬
‫בין "אנחנו שנינו‬
‫מאותו הכפר"‬
‫ל"אנחנו הילדים‬
‫של חורף ‪"73‬‬
‫תהליכי שינוי‬
‫בתפיסת השכול‬
‫יהא שָׁ לְ מָׁ א רבה מן שְ מַ י ָׁא‬
‫וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל‬
‫ואמרו אמן‪.‬‬
‫עושה שלום במרומיו‬
‫הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל‬
‫ואמרו אמן‪.‬‬
‫(מתוך ה"קדיש")‬
‫פעילות עיונית‪ :‬תפיסת השלום‬
‫ביהדות – למידה וברור עמדות‬
‫הכמיהה לשלום‬
‫חגים ומועדים מן התורה‪:‬‬
‫שלושה רגלים‪ :‬סוכות‪ ,‬פסח שבועות‬
‫ראש השנה ויום כיפור‬
‫שבת‬
‫מועדים מהתנ"ך‪:‬‬
‫פורים‬
‫צומות‪ :‬צום גדליה‪ ,‬י' טבת‪ ,‬י"ז בתמוז‪,‬‬
‫ט' באב‬
‫מועדים דרבנן‪:‬‬
‫חנוכה‬
‫חגים ומועדים לאומיים חדשים‪:‬‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬יום הזכרון לשואה‪ ,‬יום‬
‫העצמאות‪ ,‬יום הזכרון לחללי צה"ל‪ ,‬יום‬
‫ירושלים‬
‫בחר חג או מועד שאתה אוהב במיוחד‬
‫חקור אותו‪ :‬מקורו‪ ,‬המצוות הקשורות בו‪,‬‬
‫מנהגי היום‪ ,‬משמעותו וכו'‬
‫ספר על חוויה אישית ממועד זה‬
‫נמק את בחירתך‬
‫חגי ומועדי ישראל‬
‫דיון‪ :‬האם טוב‬
‫לשכוח?‬
‫מדוע?‬
‫תוצר – בחירה מנומקת‬
‫מה היית רוצה שהעם היהודי‬
‫לא ישכח לעולם?‬
‫בתחום המצוות והמנהגים‬‫בתחום הערכים‬‫בתחום ההיסטוריה‬‫בתחום הספרות‬‫(ארון הספרים היהודי)‬
‫מה‪ ,‬בכל זאת‪,‬‬
‫לא כדאי‬
‫לשכוח?‬
‫פעילות עיונית‪ :‬לימוד וחקר‬
‫הסכמי השלום בין ישראל‬
‫ושכנותיה‬
‫ברור עמדות‬
‫הסכמי שלום‬
‫מ"שלום רב שובך" ל"שלום‪ ,‬אני נוסעת"‪:‬‬
‫תהליכים בחברה הישראלית‬
‫לונדון ‪ /‬חנוך לוין‬
‫שלום‬
‫אני נוסעת‬
‫אני לא רוצה‬
‫שתלוו אותי הלאה‬
‫לא שיש לי אשליות‬
‫בקשר ללונדון‬
‫לונדון לא מחכה לי‬
‫גם שם אהיה לבד‬
‫ואולי זה כבר לכל החיים‬
‫להיות לבד‬
‫אבל בלונדון יש יותר סרטים‬
‫בלונדון יש מוסיקה טובה‬
‫בלונדון טלביזיה מצוינת‬
‫בלונדון אנשים יותר אדיבים‬
‫כך שהייאוש נעשה יותר נוח‬
‫אתה מבין?‬
‫הייאוש נעשה יותר נוח‬
‫אתה מבין‬
‫אם למות כמו כלבה‬
‫אז לפחות הטלביזיה‬
‫תהיה טלביזיה‬
‫להתעקש לחיות‬
‫בארץ ישראל?‬
‫מדוע?‬
‫תופעת "הירידה"‬
‫מן הארץ‪ :‬הבעת‬
‫עמדה‬
‫איזה ספור‪ ,‬אתה‪ ,‬היית מספר?‬
‫תוצר סופי‪ :‬הספור שלי על זהות‬
‫יהודית ‪ -‬ישראלית‬
‫מרכיבי הזהות בספור‪:‬‬
‫כיפה‪ ,‬תורה – תנ"ך‪ ,‬תפילות‪ ,‬פיוטים‪,‬‬
‫סדור תפילות‪ ,‬חגים ומועדים‪ ,‬משפחה‬
‫אנטישמיות‪ ,‬גירושים‪,‬‬
‫רדיפות‪ ,‬שואה‪ ,‬ציונות‪ ,‬התיישבות‪,‬‬
‫קיבוץ גלויות‪ ,‬עלייה וקליטה‪,‬‬
‫סמלי המדינה הרשמיים‪ ,‬מלחמות‪,‬‬
‫שכול ושלום‬
‫אילו מן המרכיבים הבאים היית בוחר להוסיף‬
‫לרשימת המרכיבים של זהותך? נמק‪:‬‬
‫בית כנסת‪ ,‬טלית‪ ,‬מחזור‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬
‫גמילות חסדים‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬לימוד תורה‪ ,‬מזוזה‪,‬‬
‫בר‪/‬בת מצווה‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬תפילין‪ ,‬אחר ‪ :‬פרט‬
‫אילו מרכיבים הם‬
‫מתוך בחירה ואילו‬
‫מתוך כפייה?‬
‫דעה מנומקת‬
‫מה עדיף? זהות שאדם בוחר‬
‫לעצמו מתוך תרבותו וערכיו‬
‫או‬
‫זהות המוכתבת ע"י‬
‫ההיסטוריה?‬
‫מהם מרכיבי הזהות היהודית‬
‫ישראלית החסרים בספור זה‪,‬‬
‫לדעתך?‬
‫מה היית משמיט מהספור‪,‬‬
‫כמרכיב שאינו מצוי בזהות‬
‫שלך?‬